סרגיי סוביאנין

סרגיי סמיונוביץ' סוֹבּיאנין
Сергей Семёнович Собянин
	סרגיי סוביאנין, מאי 2018
לידה	21 ביוני 1958 (בן 66); מחוז טיומן, ברית המועצות
מדינה	רוסיה
השכלה	Kostroma State University of Technologies; האוניברסיטה הממלכתית למשפטים של מוסקבה; Kostroma State University ;
מפלגה	רוסיה המאוחדת
בת זוג	אירינה סוביאנינה
	http://sobyanin.ru/
	21 באוקטובר 2010 – מכהן; (14 שנים)
	→ ולדימיר רסין; (ממלא מקום) ; יורי לוז'קוב
	12 במאי 2008 – 21 באוקטובר 2010; (שנתיים)
	→ סרגיי נארישקין ויאצ'סלב וולודין ←
	14 בנובמבר 2005 – 12 במאי 2008; (שנתיים)
	→ דמיטרי מדבדב סרגיי נארישקין ←
	26 בינואר 2001 – 14 בנובמבר 2005; (4 שנים)
	→ לאוניד רוקצקי סרגיי סמטאניוק (ממלא מקום) ; ולדימיר יאקושב ←
פרסים והוקרה
	עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2003); עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2023); מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 2 (2014); Stolypin Medal, 1st class (2010); מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה (1999); עיטור סלוואט יולייב; מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 3; Registered firearms; ministerial awards of the Russian Federation; מסדר ולדימיר הקדוש; מסדר ההצטיינות החקלאית; מדליית פיוטר סטוליפין ;
חתימה

סרגיי סמיונוביץ' סוֹבּיאנין (ברוסית: Сергей Семёнович Собянин; נולד ב-21 ביוני 1958, בכפר ניאקסימבול, חבל ברזובסקי, החבל האוטונומי חאנטי-מנסייסק במחוז טיומן) הוא מדינאי רוסי, אשר מכהן כראש עיריית מוסקבה מאז 21 באוקטובר 2010.

ידוע כאחד ממנהיגי מפלגת רוסיה המאוחדת, מאז 2001 הוא חבר במועצה העליונה של המפלגה. בעבר כיהן כסגן ראש ממשלת רוסיה וראש סגל הקרמלין בשנים 2005–2008. כמו כן הוא היה ראש מטה הבחירות של דמיטרי מדבדב. בין 2001–2005 היה מושל מחוז טיומן. מ-2005 ועד אוקטובר 2010 היה ראש מערך הממשלה (תפקיד מקביל למנכ"ל משרד ראש הממשלה).

סוביאנין הוא צאצא לקוזאק מהרי אורל שהתיישב באזור ברזובסקי, שם גם נולד וגדל אביו, סמיון סוביאנין. בשנת 1975 סיים סרגיי סוביאנין את בית הספר בכפר, עבר לקוסטרומה והתקבל לטכניון המקומי. הוא סיים אותו בהצטיינות בשנת 1980. ב-1989 סיים את מכון המשפט הסובייטי שהפך לימים לאקדמיה הממלכתית למשפטים של מוסקבה והוא בעל תואר שני במדעי המשפט.

הקריירה הפוליטית

שנות ה-90: תקופת ילצין

עם סיום לימודיו במכון הטכני של קוסטרומה, היה למנהל מפעל בצ'ליאבינסק. בשנים 1982–1984 היה חבר בקומסומול של קוסטרומה. ב-1984 חזר לצפון, אל העיר קוגאלים באזור סורגוט, במחוז האוטונומי חנטי מנסייסק במחוז טיומן. שם עבד כסגן ראש המועצה החקלאית והיה מראשוני מובילי מדיניות המס בסוף שנות ה-80. ב-1991 התמנה לראש עיריית קוגאלים וב-1993 היה לסגן מושל החבל האוטונומי חאנטי-מנסייסק.

ב-1994 נבחר לפרלמנט המחוזי של חאנטי מנסי והיה עם הזמן ליו"ר הפרלמנט המחוזי. בינואר 1996 היה לחבר סנאטור במועצת הפדרציה ומיולי 1998 היה יו"ר הוועדה לענייני זכויות המשפט והחקיקה החוקתית. באוקטובר 1996 נבחר מחדש לחבר הפרלמנט המחוזי של חאנטי מנסי ובאותה עת עבד בצמוד עם איש העסקים הרוסי ולדימיר בוגדאנוב, הבעלים ומנכ"ל חברת "סורגוטנפטגז".

תחילת המאה ה-21: תקופת פוטין ומדבדב

ביולי 2000 מונה סוביאנין לסגן הראשון של נציג הנשיא באוראל. בינואר 2001 נבחר למושל מחוז טיומן. מאז 2004 הוא חבר במועצה העליונה של מפלגת רוסיה המאוחדת. ב-2005, בשל שינויים חוקתיים בדבר סמכויות הנשיא למינוי ראשי השלטון המקומי, חש סוביאנין סכנה לתפקידו והוא שלח שאלה לנשיא ולדימיר פוטין, האם הוא בוטח בו. בשל כך החליט פוטין להעמיד את מועמדותו של סוביאנין לתפקיד בפני הפרלמנט של מחוז טיומן. בפברואר 2005 נדחתה מועמדותו על ידי הפרלמנט, והוא מונה לראש הצוות של פוטין. בין ינואר למרץ 2007 היה ראש מטה הבחירות של דמיטרי מדבדב, שהיה מועמד לנשיא רוסיה.

ב-2009 נבחר ליו"ר מועצת המנהלים של הערוץ הראשון ברוסיה. החל מינואר 2010 הוא חבר בוועדה הפרלמנטרית לשילוב ופיתוח כלכלי. באוקטובר 2010 היה אחד מארבעת המועמדים לתפקיד ראש עיריית מוסקבה שהוצעו על ידי רוסיה המאוחדת בפני הנשיא מדבדב. בהמשך אותו החודש קידם הנשיא את מועמדותו לתפקיד ראש עיר הבירה והציגו בפני הפרלמנט העירוני של מוסקבה, שאישר את בחירתו לראש עיריית מוסקבה החדש. ב-21 באוקטובר נכנס לתפקיד ראש העיר. ב-8 בספטמבר 2013 נבחר לתקופת כהונה שנייה.

ראש עיריית מוסקבה

ערכים מורחבים – מוסקבה החדשה, מגפת הקורונה ברוסיה

מיד עם כניסתו לתפקיד, החל במכירה המונית של נכסי עירייה בשווי מיליארדי דולרים, זאת כדי לארגן מחדש את הכלכלה המוסקבאית שלאורך שנות ה-90 הסתמכה על מדיניות הפנים של העירייה והעומד בראשה יורי לוז'קוב^[1]^[2]^[3].

מאז נכנס לתפקיד ראש העיר, מבצע סוביאנין רפורמות במערך העירייה ומוביל מהלך להפחתת עומסי התחבורה בעיר, תוך הגברת הסדר בככרות העיר, הסמוכות לתחנות הרכבת התחתית. בבחירות 2013 נבחר לכהן כראש העיר. אחד מצעדיו הראשונים היה הרחבת שטח העיר על חשבון שטחי מחוז מוסקבה ויצירת המחוז האדמיניסטרטיבי מוסקבה החדשה^[4].

בתקופתו הוחלפו כמעט כל מדרכות האספלט במרכז מוסקבה לאריחים ובין המוסקבאים נפוצה שמועה שטוענת כי בבעלות אשתו של ראש העיר, מפעלים רבים לייצור אריחים^[5], סוביאנין הכחיש טענות אלו בתוקף וציין שאשתו היא בכלל גננת.

עם תחילת כהונתו, מספר רב של פקידי עירייה בכירים מתקופת קודמו בתפקיד פוטרו. נוסף לזה, אחד השינויים הגדולים האחרונים של ראש העיר היה איסור תליית פרסומות מעל הרחובות וכבישי העיר. כל הפרסומות הוסרו ובעירייה החלו בפרויקט של פרסום מוסדר.

בשנת 2017 הצהיר על יישום אחת מתוכניות הגדולות בתולדות העיר של פינוי בינוי (אנ'). על פי התוכנית מתוכננת הריסת 10% משטח המגורים בעיר, כמעט 8,000 בתי דירות ייהרסו ויותר מ-1.6 מיליון תושבים ישוכנו מחדש. לדברי סוביאנין, הדירות החדשות יהיו גדולות בשטחן מהדירות הקיימות בכ–20% בממוצע. רבים מהבניינים שייהרסו הם בנייני חרושצ'ובקה - שיכונים כעורים באיכות רדודה שנבנו בתקופת חרושצ'וב בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 וכמותם פזורים בכל העיר^[6].

בבחירות 2018 זכה בקדנציה נוספת כראש העיר והושבע מחדש ב-18 בספטמבר 2018^[7].

במרץ 2020 נדרש סוביאנין להטיל מגבלות מחמירות על התקהלויות בעיר בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, כאשר אחוז הנדבקים הגבוה ביותר ברוסיה מגיע ממוסקבה. בצו שהנפיק נאסר על קיום אירועי תרבות וספורט ונאסרה התקהלות של אנשים ברחבי העיר כולה, בת 13 מיליון התושבים. ביוני 2020, הוא הורה על הסרת כלל המגבלות, למעט חובת נשיאת מסכה וכפפות (ראו: נאום סוביאנין לתושבי מוסקבה (8 ביוני 2020)), כשבמהלך הטיפול במגפה היה מהאישים הבולטים ברוסיה להוביל צעדי מניעה נגד התפשטות הנגיף לאחר שעירו הייתה המחוז שנפגע הכי הרבה מהנגיף^[10]. בדצמבר 2020 הכריז על תחילת חיסון המוני במוסקבה של החיסון ספוטניק V.

ביקורת

רבים ביקרו את תוכניתו של סוביאנין להריסת החרושצ'ובקה וטענו שמי שירוויחו ממנה בפועל יהיו בעיקר המפתחים וקבלני הבנייה ולא הדיירים, שערך דירתם עלול לצלול והם עלולים למצוא עצמם משוכנים בשכונות אחרות^[11].

משפחתו

סוביאנין נשוי לאירינה משנת 1986 ויש לו שתי בנות: אנה ואולגה. בפברואר 2014 הודיע על גירושיו מאירינה.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי סוביאנין (ברוסית)

סרגיי סוביאנין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סרגיי סוביאנין, ביישום טלגרם
סרגיי סוביאנין, ברשת החברתית אינסטגרם
סרגיי סוביאנין, ברשת החברתית VK
סרגיי סוביאנין, סרטונים בערוץ היוטיוב
מוסקבה למכירה: ראש העיר החדש מוכר נכסים בשווי מיליארדי דולרים

הערות שוליים

^ אלי שווידלר, לא פועל בלי אישור של פוטין, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
^ רוסיה: ראש הסגל של ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין מונה לראש העיר מוסקווה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2010
^ ראש המטה של פוטין מונה לראש העיר מוסקבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2010
^ הרשויות במוסקבה מאיימות לסגור את דוכני השווארמה בעיר, באתר הארץ, 27 באפריל 2016
^ מיכאל יוכין‏, קו פרשת המים החמים: הקשיים של רוסיה בארגון גביע הקונפדרציות, באתר וואלה, 20 ביוני 2017
^ למה טבח מוסקבה של דיור המוני הוא טעות ענקית
^ Сергей Собянин вступил в должность мэра Москвы
^ מגפת הקורונה באתר עיריית מוסקבה
^ מגפת הקורונה באתר מחלקת הבריאות של עיריית מוסקבה
^ מגפת הקורונה באתר מחלקת הבריאות של עיריית מוסקבה
^ תושבי מוסקבה מוחים נגד הריסת השיכונים הסובייטיים: "לא רוצים לגור במגדלים", באתר ynet, 14 במאי 2017

[1] אלי שווידלר, לא פועל בלי אישור של פוטין, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010

[2] רוסיה: ראש הסגל של ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין מונה לראש העיר מוסקווה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2010

[3] ראש המטה של פוטין מונה לראש העיר מוסקבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2010

[4] הרשויות במוסקבה מאיימות לסגור את דוכני השווארמה בעיר, באתר הארץ, 27 באפריל 2016

[5] מיכאל יוכין‏, קו פרשת המים החמים: הקשיים של רוסיה בארגון גביע הקונפדרציות, באתר וואלה, 20 ביוני 2017

[6] למה טבח מוסקבה של דיור המוני הוא טעות ענקית

[7] Сергей Собянин вступил в должность мэра Москвы

[8] מגפת הקורונה באתר עיריית מוסקבה

[9] מגפת הקורונה באתר מחלקת הבריאות של עיריית מוסקבה

[10] מגפת הקורונה באתר מחלקת הבריאות של עיריית מוסקבה

[11] תושבי מוסקבה מוחים נגד הריסת השיכונים הסובייטיים: "לא רוצים לגור במגדלים", באתר ynet, 14 במאי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

ראשי עיריית מוסקבה
האימפריה הרוסית	טיכון סטרשנב • וסילי ירשוב • מיכאיל רומודנובסקי • אלכסיי סלטיקוב • קיריל נארישקין • איוואן ווייקוב • איוואן רומודנובסקי • אנדריי מטבייב • איוואן מוסין-פושקין • פיוטר וליאמינוב-זרנוב • אלכסיי פלשצ'ייב • איוואן רומודנובסקי • וסילי סלטיקוב • גריגורי צ'רנישוב • סמיון סלטיקוב • וילהלם דלדן • פרידריך פון באלקן • איוואן בריאטינסקי • בוריס יוסופוב • איוואן טרובצקוי • קרל פון בירון • אלכסנדר בריוס • ולדימיר סלטיקוב • אלכסנדר בוטורלין • וסילי לבאשוב • ניקיטה טרובצקוי • סמיון אושאקוב • סרגיי גוליצין • ניקולאי ז'רבצוב • פיוטר צ'רקסקי • א. בוטורלין • פרוקופיוס רטקין • פיוטר סלטיקוב • גריגורי אורלוב • מיכאיל וולקונסקי • וסילי דולגורוקוב-קרימסקי • זכר צ'רנישוב • יאקוב בריוס • פיוטר ירופקין • אלכסנדר פרוזורובסקי • מיכאיל איזמאילוב • יורי דולגורוקוב • איבן סלטיקוב • אלכסנדר בקלשוב • טימופיי טוטולמין • איוואן גודוביץ' • פיודור רוסטופצ'ין • אלכסנדר טורמסוב • דמיטרי גוליצין • אלכסיי שצ'רבטוב • ארסני זאקרבסקי • סרגיי סטרוגנוב • פאבל טוצ'קוב • מיכאיל אופרוסימוב • אלכסנדר פון סיברס • ולדימיר דולגורוקוב • אפוסטולוס קוסטנדה • סרגיי אלכסנדרוביץ' • איבן רודנב • יבגני וולקוב • אלכסנדר קוזלוב • פאבל שובאלוב • א. רודנב • פיוטר דורנובו • גאורגי מדם • פיודור דובאסוב • סרגיי הרשלמן • ולדימיר ז'ונקובסקי • אלכסנדר אדריאנוב • פליקס יוסופוב	סמל מוסקבה
ממשלת המעבר הרוסית	מיכאיל צ'לנוקוב • ניקולאי קישקין • אלכסיי ניקיטין • לב חינצ'וק • ואדים רודנב
רוסיה הסובייטית	ויקטור נוגין • מיכאיל פוקרובסקי • פיוטר סמידוביץ' • לב קמנייב
ברית המועצות	קונסטנטין אוחאנוב • ניקולאי בולגנין • איוואן סידורוב • אלכסנדר יפרמוב • וסילי פרונין • גאורגי פופוב • מיכאיל יאסנוב • מיכאיל בוברובניקוב • ניקולאי דיגאי • ולדימיר פרומיסלוב • ולרי סאייקין
הפדרציה הרוסית	גבריאיל פופוב • יורי לוז'קוב • ולדימיר רסין • סרגיי סוביאנין

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: סרגיי סוביאנין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרגיי סוביאנין