סרייה א' (כדורגל נשים)

סרייה א' לנשים
Serie A

שם מלא	סרייה א' לנשים איביי
תחום	כדורגל
ארגון	התאחדות הכדורגל האיטלקית
מדינות
קבוצות	10
תקופת הפעילות	1968–הווה (כ־56 שנים)
אלופה נוכחית	רומא
מירב הזכיות	טורס (7)
מפעל מקביל	הגביע האיטלקי
מפעל נמוך	סרייה ב׳
האתר הרשמי

הסרייה א' לנשים (מאיטלקית - Serie A), נקראת גם סרייה א' לנשים איביי עקב החסות המסחרית של EBay, היא ליגת כדורגל הנשים הבכירה באיטליה. הליגה הוקמה בשנת 1968, ומנוהלת על-ידי התאחדות הכדורגל האיטלקית החל מעונת 19–2018 ובה 10 קבוצות.

הקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריית הליגה היא טורס, שזכתה באליפות שבע פעמים. אלופת הסרייה א' הנוכחית היא רומא, שזכתה באליפות השנייה ברציפות ב-2023-24 אחרי שזכתה ב-2022-34 במה שגדע את הרצף של יובנטוס שנמשך חמש שנים. נכון לעונת 24–2023, הסרייה א' ממוקמת כליגה השישית בדירוג אופ"א, ושתי הקבוצות שמסיימות בפסגת הטבלה מעפילות לליגת האלופות לנשים.

הסרייה א' הפכה למקצוענית באופן מלא בעונת 23–2022, כשהסירה את תקרת השכר ואפשרה לקבוצות לשלם לשחקניות משכורות גבוהות יותר. כדורגלניות הפכו לספורטאיות הראשונות באיטליה שהפכו למקצועניות בצורה מלאה. מספר הקבוצות גם צומצם מ-12 ל-10.

היסטוריה

ב-25 ביוני 2020, התאחדות הכדורגל האיטלקית הכריזה שהסרייה א' לנשים תגיע לסטטוס מקצועי ב-2022. קודם לכן, הקבוצות הוכרו כ"ספורטאיות בוגרות". הסרייה א' נוסדה במקור בשנות השישים של המאה ה-20. עם זאת, כתוצאה מחוסר עניין נרחב, הזנחה, דעות קדומות וחסמים מוסריים, הליגה התקשתה לקבל תפיסת רגל, במה שדחה את התפתחות כדורגל הנשים באיטליה במשך שנים רבות. נקודת המפנה הגיעה בקיץ 2019, כשהופעותיה המרשימות של נבחרת איטליה שהגיעה לרבע הגמר במונדיאל הנשים 2019 תפסו את לב האומה האיטלקית. דבר זה הצית תנועה לכיוון התמקצעות כדורגל הנשים בהובלת גבריאל גראווינה, נשיא ההתאחדות האיטלקית. מאוחר יותר באותה השנה, הסנאט האיטלקי העביר תיקון לחוק התקציב של 2020, וסלל את הדרך עבור הכדורגלניות והפיכתן למקצועניות.

לאחר שעברה למתכונת מקצועית, המשכורות הועלו לכדורגלניות בסרייה א'. עד אז, לא הייתה משכורת ממוצעת בליגה, ותקרת השכר עמדה על €30,658 נטו לעונה (בערך $33,000 באותה העת). השחקניות קיבלו קצבאות נוספות עבור החזרי נסיעות, החזרים קבועים ובונוסים הקשורים לביצועים, אך אלה לא יכולו לעבור את סך €61.97 ליום עם מגבלה של עד חמישה ימים בשבוע. קודם להתמקצעות הליגה, לא היה מבנה שכר מתוקן. כעת, לשחקניות ולצוות המועדונים הייתה משכורת שנתית מינימלית מובטחת של €26,000. יתר על כך, תקרת השכר הוסרה, ואפשרה לקבוצות לשלם לשחקניות כראות עיניהן. מעבר לשיפור בשכר, ההתמקצעות הובילה להטבות נוספות כמו פנסיה וביטוחים רפואיים. בעבר, פציעה חמורה הייתה עלולה לגדוע את קריירת השחקנית ולהשפיע על סיכוייה העתידים בשל היעדר רשת ביטחון. כעת, עם גישה לטיפול רפואי, פנסיה ותמיכה אחרת, לשחקניות יש ביטחון רב יותר במהלך קריירת הכדורגל שלהם וגם אחריה. ההטבות כוללות גם חופשת לידה וזכאות לסיוע באבטלה. עם זאת, החוזים החדשים הללו מהווים סיכונים פוטנציאליים עבור שחקניות צעירות יותר. החוזים שלהן בטוחים בדרך כלל רק אם הקבוצה נשארת יציבה כלכלית או לא מחליטה לשחרר אותם. לכן, שחקניות צעירות חייבות לשקול היטב את הבחירות שלהן בקבוצה כדי להימנע מלהינעל בחוזים לא נוחים.

קידום שוויון בכדורגל

אחד מהצעדים העיקריים בהם נוקטת ההתאחדות האולימפית האיטלקית בכדי לקדם שוויון הוא לעודד את קידום הנשים בתפקידי ניהול בכדורגל. אחת מהדרכים שתוכננו הייתה העלאת מספר הנשים והנערות שמשתתפות בספורט האיטלקי, ומציאת תחומים נוספים בהם תיתכן מעורבות נשית. יותר מכך, קבוצות הסרייה א' נדרשות לקבל צוות שיבטיח את קידום השוויון על-ידי ניהול תחום הנשים.

מבנה

נכון לעונת 24–2023, מורכבת העונה בסרייה א' לנשים משני שלבים. בשלב הראשון, 10 הקבוצות נפגשות אחת עם השנייה, עם סך של 18 משחקי בית וחוץ. בשלב השני, 5 הקבוצות העליונות בטבלה מעפילות לפלייאוף האליפות ו-5 הקבוצות שבתחתית הטבלה מתחרות בפלייאוף הירידה. הקבוצות מתחילות את השלב השני עם הנקודות אותן צברו במהלך העונה, ומשחקות בו 10 משחקים בשיטת בית וחוץ, הפעם עם זמני מנוחה בין המשחקים. העונה מסתיימת בתום השלב השני, כשהקבוצה במקום הראשון מוכתרת כאלופת איטליה וזוכה בסקודטו, והיא והקבוצה שבמקום השני מעפילות לליגת האלופות לנשים. הקבוצה שמסיימת במקום האחרון בטבלה נושרת לסרייה ב', והקבוצה במקום שלפני האחרון משחקת צמד משחקים מול הקבוצה שבמקום השני בסרייה ב' על מקום בסרייה א' בעונה הבאה.

קבוצות הסרייה א' לנשים

עונת 24–2023

קבוצה	עיר	אצטדיון	בעונת 23–2022
אינטר מילאן	מילאנו	מרכז האימונים סאנינג	מקום שלישי
יובנטוס	טורינו	מרכז האימונים של יובנטוס	מקום שני
מילאן	מילאנו	מרכז הספורט ויסמרה	מקום רביעי
נאפולי	נאפולי	אצטדיון ג'וזפה פיקולו	סרייה ב', מקום ראשון
סמפדוריה	גנואה	מרכז הספורט ריקרדו גרונה	מקום עשירי
ססואולו	ססואולו	אצטדיון אנזו ריצ'י	מקום שישי
פומיליאנו	פומיליאנו ד'ארקו	אצטדיון אוגו גובטו	מקום שביעי
פיורנטינה	פירנצה	אצטדיון גינו בוזי	מקום חמישי
קומו	קומו	אצטדיון פרושיו	מקום תשיעי
רומא	רומא	אצטדיון טרה פונטנה	מקום ראשון

אלופות הליגה

זכיות לפי שנה

להלן רשימת האלופות הקודמות, כולל אלו של התאחדויות עצמאיות שתחתיהן התחרו על תואר הסרייה א' קודם הכניסה ל-FIGC. החל מ-1968 כל האליפויות מוגדרות כ"סרייה א'":

מספר	עונה	אלופה	מספר	עונה	אלופה	מספר	עונה	אלופה	מספר	עונה	אלופה
1	1968 (FICF)	גנואה	16	1983 (FIGCF)	אלסקה לצ'ה	36	2002-03	ורונה	56	2022-23	רומא
	1968 (UISP)	בולוניה	17	1984 (FIGCF)	טראני	37	2003-04	ורונה	57	2023-24	רומא
2	1969 (FICF)	מ.ס. רומא	18	1985 (FIGCF)	טראני	38	2004-05	הלאס ורונה
	1969 (UISP)	בולוניה	19	1985-86 (FIGCF)	טראני	39	2005-06	פיאמומונזה
3	1970 (FFIGC)	גומאגומא	20	1986-87	לאציו	40	2006-07	הלאס ורונה
	1970 (FICF)	ריאל טורינו	21	1987-88	לאציו	41	2007-08	הלאס ורונה
4	1971 (FFIGC)	פיאצ'נצה	22	1988-89	יוליאנו	42	2008-09	הלאס ורונה
	1971 (FICF)	ריאל יובנטוס	23	1989-90	רג'אנה	43	2009-10	טורס
5	1972 (FFIUAGC)	פדובה	24	1990-91	רג'אנה	44	2010-11	טורס
6	1973 (FFIUAGC)	פדובה	25	1991-92	מילאן סלברני	45	2011-12	טורס
	1973 (FICF)	מ.ס. מילאן	26	1992-93	רג'אנה	46	2012-13	טורס
7	1974 (FFIUGC)	פלצ'י אסטרו	27	1993-94	טורס	47	2013-14	ברשיה
8	1975 (FIGCF)	מ.ס. מילאן	28	1994-95	אליאנה	48	2014-15	הלאס ורונה
9	1976 (FIGCF)	ולדוביאדנה	29	1995-96	ורונה גונתר	49	2015-16	ברשיה
10	1977 (FIGCF)	ולדוביאדנה	30	1996-97	מודנה	50	2016-17	פיורנטינה
11	1978 (FIGCF)	ג'ולי קטאניה	31	1997-98	מודנה	51	2017-18	יובנטוס
12	1979 (FIGCF)	לאציו	32	1998-99	מ.ס. מילאן	52	2018-19	יובנטוס
13	1980 (FIGCF)	לאציו	33	1999-2000	טורס	53	2019-20	יובנטוס
14	1981 (FIGCF)	אלסקה לצ'ה	34	2000-01	טורס	54	2020-21	יובנטוס
15	1982 (FIGCF)	אלסקה לצ'ה	35	2001-02	לאציו	55	2021-22	יובנטוס

זכיות לפי מועדון

מועדון	זכיות	שנות זכייה
טורס	7	1993-94, 1999-2000, 2000-01, 2009-10, 2010-11, 2011-12, 2012-13
לאציו	5	1979, 1980, 1986-87, 1987-88, 2001-02
הלאס ורונה		2004-05, 2006-07, 2007-08, 2008-09, 2014-15
יובנטוס		2017-18, 2018-19, 2019-20, 2020-21, 2021-22
מ.ס. מילאן	4	1970, 1973, 1975, 1998-99
אלסקה לצ'ה	3	1981, 1982, 1983
טראני		1984, 1985, 1985-86
רג'אנה		1989-90, 1990-91, 1992-93
בולוניה	2	1968, 1969
פדובה		1972, 1973
ולדוביאדנה		1976, 1977
מודנה		1996-97, 1997-98
ורונה		2002-03, 2003-04
ברשיה		2013-14, 2015-16
רומא		2022-23, 2023-24
גנואה	1	1968
מ.ס. רומא		1969
ריאל טורינו		1970
פיאצ'נצה		1971
ריאל יובנטוס		1971
פלצ'י אסטרו		1974
ג'ולי קטאניה		1978
יוליאנו		1988-89
מילאן סלברני		1991-92
אליאנה		1994-95
ורונה גונתר		1995-96
פיאמומונזה		2005-06
פיורנטינה		2016-17

מלכות השערים של הליגה

עונה	שחקנית	לאום	מועדון	שערים
1971	אליזבטה ויניוטו		ריאל יובנטוס	51
1972	אליזבטה ויניוטו		פדובה	56
1973	אליזבטה ויניוטו		פדובה	25
1974	אליזבטה ויניוטו		פדובה	24
1975	סוזן אוגוסטסן		פדובה	29
1976	סוזן אוגוסטסן		ולדוביאדנה	28
1977	סוזן אוגוסטסן		ולדוביאדנה	42
1978	רוז ריילי		ג'ולי קטאניה	32
1979	סוזן אוגוסטסן		קולינאנו	29
1980	אליזבטה ויניוטו		גורגונזולה	29
1981	רוז ריילי		אלסקה לצ'ה	31
1982	סוזן אוגוסטסן		קליארי	32
1983	סוזן אוגוסטסן		אלסקה לצ'ה	31
1984	סוזן אוגוסטסן		לאציו	25
1985	קרולינה מוראצ'ה		לאציו	27
1985-86	לונה הנסן		טראני	26
1986-87	סוזן אוגוסטסן		טראני	34
1987-88	קרולינה מוראצ'ה		לאציו	40
1988-89	קרולינה מוראצ'ה		לאציו	26
1989-90	קרולינה מוראצ'ה		רג'אנה	38
1990-91	קרולינה מוראצ'ה		רג'אנה	29
1991-92	קרולינה מוראצ'ה		מילאן סלברני	31
1992-93	קרולינה מוראצ'ה		מילאן סלברני	33
1993-94	קרולינה מוראצ'ה		טורס	33
1994-95	קרולינה מוראצ'ה		אליאנה	31
1995-96	קרולינה מוראצ'ה		ורונה גונתר	39
1996-97	קרולינה מוראצ'ה		מודנה	47
1997-98	קרולינה מוראצ'ה		מודנה	41
1998-99	פטריציה פאניקו		לאציו	51
1999-2000	פטריציה פאניקו		לאציו	41
2000-01	פטריציה פאניקו		לאציו	41
2001-02	פטריציה פאניקו		לאציו	47
2002-03	קיארה גצולי		ורונה	54
2003-04	קיארה גצולי		ורונה	34
2004-05	ולנטינה בוני פטריציה פאניקו		הלאס ורונה טורינו	32
2005-06	פטריציה פאניקו		טורינו	24
2006-07	פטריציה פאניקו		הלאס ורונה	21
2007-08	פטריציה פאניקו		הלאס ורונה	27
2008-09	פטריציה פאניקו		הלאס ורונה	23
2009-10	פאולה ברומנה		טבגנציו	24
2010-11	פטריציה פאניקו דניאלה סבטינו		טורס ברשיה	26
2011-12	פטריציה פאניקו		טורס	29
2012-13	פטריציה פאניקו		טורס	35
2013-14	פטריציה פאניקו		טורס	43
2014-15	פטריציה פאניקו		הלאס ורונה	34
2015-16	ולנטינה ג'אנצ'ינטי		מוזניקה	32
2016-17	לנה קללנד		טבגנציו	23
2017-18	ולנטינה ג'אנצ'ינטי		ברשיה	21
2018-19	ולנטינה ג'אנצ'ינטי		מילאן	21
2019-20	כריסטיאנה ג'ירלי		יובנטוס	16
2020-21	כריסטיאנה ג'ירלי		יובנטוס	22
2021-22	דניאלה סבטינו		פיורנטינה	15
2022-23	טבית'ה צ'אבינגה		אינטר מילאן	23
2023-24	אוולין וינס		רומא	13

לקריאה נוספת

• לוקה ברבוני, גבריאלה קצ'י: Annuario del calcio femminile 1998/99. מריפוסה, 1998
• לוקה ברבוני, גבריאלה קצ'י: Annuario del calcio femminile 2002/2003. ארטוריה, 2003

ראו גם

• סרייה א'
• כדורגל באיטליה
• התאחדות הכדורגל האיטלקית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרייה א' בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סרייה א' (באיטלקית)

• סרייה א', ברשת החברתית אקס (טוויטר)