פרואקטיביות
בהתנהגות ארגונית, פרואקטיביות או התנהגות פרואקטיבית של אדם מתייחסת להתנהגות שהוא יוזם, ושמובילה אותו לשינוי במצבים שונים בחיים, למשל במקום העבודה[1].
פרואקטיביות כוללת פעולות הכנה למצבים עתידיים, להבדיל מתגובה למצב קיים. משמעות הפרואקטיביות היא השתלטות על מצב ויוזמה, ולא רק הסתגלות למצב נתון והמתנה לדברים שיקרו. המונח ההפוך במשמעותו הוא ריאקטיביות: תגובה למצב.
במקום העבודה, התנהגות פרו אקטיבית מובילה לכך שאין צורך לבקש מהעובדים הפרואקטיביים לפעול מאחר שהם פועלים עוד בטרם שנתבקשו. כמו כן אין צורך לתת להם הוראות מפורטות יתר על המידה על מנת שיפעלו.
התנהגות פרואקטיבית יכולה להיות משולבת בתכונות נוספות שיבואו לידי ביטוי ומיומנויות נחוצות בעבודה, למשל מילוי הדרישות הרצויות בתפקיד מסוים, התאמה אדפטיבית לתפקיד, הצלחה בהתמודדות עם שינויים בארגון ותמיכה בשינויים שיוזמים עובדים אחרים בארגון. תכונת ההתאמה האדפטיבית לביצוע התפקיד יכולה לסייע בהכלת השינוי, בעוד שהפרואקטיביות של אדם תעודד אותו גם לבצע שינויים.
פרואקטיביות אינה מוגבלת רק להתנהגויות של אנשים בעת ביצוע תפקידים. עובדים יכולים להיות פרואקטיביים במסגרת הגדרות תפקיד שנקבעו להם מראש, למשל על ידי שינוי האופן בו הם מבצעים משימות עיקריות במסגרת התפקיד כדי להיות יעילים יותר. באופן דומה, התנהגויות המתויגות תחת אזרחות ארגונית (OCB) ניתנות לביצוע באופן פרואקטיבי או פסיבי. לדוגמה, התנהגות ארגונית של זולתנות (אלטרואיזם) יכולה להיות פרואקטיבית באופייה (למשל להציע לעמיתיהם לעבודה עזרה באופן יזום לפני שיפנו אליהם בבקשת עזרה). המטרה היא לזהות ולבחון הזדמנויות בפעולה כדי לטפל ולמנוע בעיות ואיומים פוטנציאליים. פרואקטיביות יכולה להתבטא אצל בעלי התכונות: ראייה חיובית לחיים, אנרגטיות, אינטליגנציה, ביטחון עצמי, יכולת התמודדות עם אתגרים ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-30 השימוש במונח פרואקטיביות היה מוגבל לתחום של פסיכולוגיה ניסיונית, ולשימוש במונח הייתה משמעות אחרת מזו שיש לו כיום[2]. המילון האנגלי של אוקספורד[3] נותן את הקרדיט לפול ויטלי וג'רלד בלנקפורט, בציטוט ממאמר של שניהם משנת 1933 הדן בעכבות פרואקטיביות, ומכנה אותן כ"ליקוי או פיגור בלמידה או בזיכרון של החומרים הנלמדים בעקבות השפעות שנשארות פעילות ממצבים שקדמו לעת בה התרחשה הלמידה"[4].
במשמעות נוספת של הביטוי פרואקטיביות, השתמש ויקטור פרנקל, נוירופסיכיאטר אוסטרי, בספרו "האדם מחפש משמעות", המתאר התמודדות של אנשים שונים במחנות הריכוז. בספרו הדגיש באמצעות המונח את חשיבות האומץ, ההתמדה, האחריות האישית והמודעות לקיום הבחירה שאינה מוכתבת על ידי ההקשר המצבי[5] ובכך הרחיב את תודעת הציבור לביטוי והביא לשימוש נרחב יותר בו.
המונח "פרואקטיביות" זכה לפרסום הרב ביותר בעקבות עבודתו של סטיבן קובי, שכתב את רב-המכר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים". הראשון מבין ההרגלים הללו הוא פרואקטיביות.
בספר מציג קובי גישה הוליסטית משולבת שבמרכזה עקרונות שונים לפתרון בעיות אישיות ומקצועיות. תוך שימוש בדוגמאות שונות המחבר מתאר עקרונות שונים שלפי טענתו מעניקים לנו ביטחון שיאפשר לנו להתמודד עם שינויים ולהסתגל למצבים הבאים בעקבותיהם, למשל: הגינות, יושר אישי, כבוד אנושי ועוד[6].
על פי קובי, התנהגות פרואקטיבית מובילה לשינוי, שאותה יוזם האדם במצבים שונים במקום העבודה. אדם פרואקטיבי משתמש בכישורים כמו אומץ, התמדה, אחריות אישית ותושיה ומבצע בחירות בחייו שלא מוכתבות מגורמים חיצוניים.
מודל לפיתוח פרואקטיביות על פי סטיבן קובי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודל משתמש בסכמה של מעגלי דאגה והשפעה:
מעגל הדאגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי הדאגה של האדם: בעיות בריאותיות, קשיים אצל בני משפחה קרובים, קשיים תעסוקתיים, התמודדויות ברמה העולמית/מדינית ועוד. חלק מגורמים אלו הם גורמים שאנו חסרי שליטה לגביהם ויכולתנו להשפיע פחותה עד לא-קיימת.
מעגל השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמים שלגביהם אנו בעלי יכולת לעשות משהו כדי להשפיע.
על פי מודל המעגלים לעידוד פרואקטיביות, אפשרי לזהות את רמת הפרואקטיביות של אדם כאשר מגדירים באיזה משני המעגלים הוא ממקד את עיקר משאביו (זמן, אנרגיה ועוד).
אנשים פרואקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל ההשפעה ולא במעגל הדאגה, ועל ידי כך האנרגיה החיובית שלהם מסייעת בהרחבה של מעגל ההשפעה. לעומת זאת, אנשים ריאקטיביים ממקדים את מאמציהם במעגל הדאגה מה שגורם להתמקדות בחולשותיהם ובחולשות של הסובבים אותם ולמתן דגש רב לבעיות ולנסיבות שלגביהן אין להם שליטה. התמקדות זו יכולה להביא להטחת האשמות שאינן מקדמות שינוי במצב והגברת תחושת הסבל והקורבנות. כתוצאה מכך יכולה להיווצר אנרגיה שלילית והזנחת תחומים בהם כן יכולה להיות יכולת השפעה[7].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוכים הבאים ל 7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד, יוטיוב
- תחזית אופטימית: הדורות הבאים עשויים להיות מודעים יותר לעצמם ולסביבה, מהות החיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Adam M. Grant, Susan J. Ashford, The dynamics of proactivity at work, Research in Organizational Behavior 28, 2008-01-01, עמ' 3–34 doi: 10.1016/j.riob.2008.04.002
- ^ Definition of PROACTIVE, www.merriam-webster.com (באנגלית)
- ^ Help, Oxford English Dictionary (באנגלית)
- ^ APA PsycNet, psycnet.apa.org (באנגלית)
- ^ Randy M. Page, Tana S. Page, Fostering Emotional Well-being in the Classroom, Jones & Bartlett Learning, 2003, ISBN 978-0-7637-0055-3. (באנגלית)
- ^ סטימצקי - שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים, באתר סטימצקי
- ^ מהי פרואקטיביות ומדוע היא חשוב בשוק העבודה?, באתר מפתח - מרכזי הכוון תעסוקתי, 2019-09-01