פרולין
| שם באנגלית | Proline | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Pro | ||
| סימון קצר | P | ||
| נוסחה כימית | C5H9NO2 | ||
| משקל מולקולרי | 115 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 6.48 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2 | ||
| pKa אמין | 10.96 | ||
| pKa שייר | אין | ||
| |||
| מספר CAS |
609-36-9  | ||
  | |||
-Proline.png)
פרולין (Proline) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
אין הכרח לקבלה מהמזון מכיוון שהיא מסונתזת בגוף מחומצת האמינו חומצה גלוטמית. כמו כן היא עשויה להיות תוצר של גלוטמין או אורניטין. חומצה זו, ביחד עם הנגזרת שלה, הידרוקסיפרולין, מהוות 21% מהקולגן, החלבון הסיבי של רקמת חיבור.
פרולין משמשת גם לבניית רקמות עצם, סחוס ועור. היא נחוצה לשמירה על המפרקים והגידים ולתפקודם התקין. כמו כן היא משמשת לריפוי פצעים ונחוצה לחיזוק שריר הלב. ברקמות יונקים מצויה החומצה רק בצורת הסטריאואיזומרית L.
פרולין שכיחה במיוחד במוצרי חלב ובביצים. ניתן למצוא אותה גם בנבטי חיטה ובבשר, בריכוזים נמוכים יותר.
פרולין ייחודית בהיותה חומצת אמינו שניונית ולא חומצת אמינו ראשונית כמו כל שאר חומצות האמינו שיוצרות חלבונים, היות שהשייר שלה (R) מחובר אל הקצה האמיני (NH) שלה. מבנה מיוחד זה גורם לפרולין "לשבור" (מבחינה מרחבית) שרשראות פפטידיות ארוכות. לכן היא משמשת לעיתים בנקודות קיפול חדות של חלבונים, ובהם במבני סיבובי בטא (beta-turns). מכאן חשיבותה העליונה של חומצה זו למבנה השניוני והשלישוני של החלבונים. מטעמי נוחות אין מקפידים לקרוא לפרולין חומצת אימינו ומונים אותה בין עשרים חומצות האמינו המקודדות על ידי הקוד הגנטי. קשרים פפטידיים לפרולין יכולים להיות הן בצורת ציס והן בטראנס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
