פרנקי ורקאוטרן
ורקאוטרן כמאמן קריליה סובייטוב סמרה, 2015 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
28 באוקטובר 1956 (בן 68) מולנביק שבבלגיה | |||
שם מלא | פרנק ורקאוטרן | |||
גובה | 1.74 מטר | |||
עמדה | קשר שמאלי | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
פרנק ורקאוטרן (בהולנדית: Frank Vercauteren; נולד ב-28 באוקטובר 1956) הוא כדורגלן עבר בלגי ששיחק בעמדת הקשר השמאלי, וכיום מאמן כדורגל.
ורקאוטרן שיחק במרבית הקריירה באנדרלכט, עימה זכה בתוארים מקומיים ואירופים. לזכותו מעל לשישים הופעות במדי נבחרת בלגיה, אותה ייצג בין היתר בשני טורנירי מונדיאל ובאליפות אירופה.
לאחר פרישתו החל בקריירת אימון, במהלכה אימן בין היתר בקבוצת נעוריו אנדרלכט וכן בקבוצות נוספות בבלגיה, פורטוגל, איחוד האמירויות הערביות ורוסיה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורקאוטרן הצטרף למחלקות הילדים של אנדרלכט כבר בגיל 7. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1975/1976, בה רשם 11 הופעות ליגה. כבר בעונתו הראשונה זכה ורקאוטרן עם קבוצתו בגביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר ששולב כמחליף בדקה ה-32 של משחק הגמר בו גברה אנדרלכט 4-2 על וסטהאם יונייטד, ובגביע הבלגי, לאחר שפתח בהרכב בניצחונה של אנדרלכט 4-0 על לירסה במשחק הגמר.
החל מעונת 1976/1977, החל ורקאוטרן להשתלב באופן קבוע בהרכב הקבוצה. כבר בפתיחת העונה זכתה אנדרלכט בתואר הסופר קאפ האירופי, לאחר שגברה בשני מפגשים על אלופת אירופה המכהנת באיירן מינכן. ורקאוטרן פתח בהרכב קבוצתו בשני המשחקים. בעונת 1977/1978 פעם נוספת זכתה הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות, הפעם לאחר ניצחון 4-0 על אוסטריה וינה במשחק הגמר, בו פתח ורקאוטרן. היא השלימה זכייה נוספת בסופר קאפ האירופי, לאחר ניצחון על ליברפול. במשחק הראשון גברה אנדרלכט 3-1 על אלופת אירופה המכהנת, ואת השער הראשון במשחק כבש ורקאוטרן כבר לאחר 17 דקות.
בעונת 1980/1981 זכה ורקאוטרן עם קבוצתו לראשונה באליפות בלגיה. כעבור עונה התמנה לקפטן הקבוצה. תחת המאמן פול ון הימסט, זכתה הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 1982/1983, תואר אותו זכה להניף ורקאוטרן כקפטן. עונה אחר כך הגיעה הקבוצה פעם נוספת לגמר גביע אופ"א, אך הפסידה בדו-קרב בעיטות עונשין לטוטנהאם הוטספר. ורקאוטרן כבש את הפנדל הרביעי לזכות קבוצתו. החל מעונת 1984/1985 זכה ורקאוטרן עם קבוצתו בשלוש אליפויות נוספות ברציפות, ולאחריהן, בסיום עונת 1986/1987, עזב את הקבוצה. ורקאוטרן שיחק באנדרלכט במשך 12 עונות, מתוכן שש כקפטן הקבוצה, וצבר במדיה 367 הופעות ליגה בהן כבש 93 שערים.
לקראת עונת 1987/1988 הצטרף ורקאוטרן לנאנט מהליגה הצרפתית. בשתי העונות הראשונות בקבוצה היה ורקאוטרן מלך הבישולים של הליגה הצרפתית, אך במקביל הקבוצה לא הצליחה להשתלב בצמרת הטבלה. לאחר עונה אחת נוספת, בה לא היה שחקן הרכב קבוע, חזר ורקאוטרן לליגה הבלגית, כשחתם במולנביק מעיר הולדתו. בתום עונת 1992/1993, לאחר שלוש עונות במועדון, פרש ורקאוטרן ממשחק פעיל בגיל 37.
נבחרת בלגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורקאוטרן החל את דרכו בנבחרת בלגיה תחת המאמן גי תיס ב-16 בנובמבר 1977, בהפסדה של בלגיה 3-0 לצפון אירלנד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1978, מהם לא הצליחה בלגיה להעפיל. בלגיה אמנם הצליחה להעפיל לטורניר הגמר של יורו 1980, ואף לסיים בו במקום השני, אך ורקאוטרן לא זומן לטורניר על ידי תיס.
לאחר שסייע לבלגיה להעפיל למונדיאל 1982 בספרד, זומן ורקאוטרן על ידי תיס לסגל הנבחרת לטורניר. בלגיה פתחה את הטורניר בניצחון 1-0 על אלופת העולם המכהנת ארגנטינה. ורקאוטרן, בכדור מסובב לתוך הרחבה, בישל לארווין ונדנברג את השער היחיד במשחק. ורקאוטרן פתח בהרכב נבחרתו בכל חמשת משחקיה בטורניר. בלגיה סיימה את שלב הבתים במקום הראשון, אך בשלב הבתים השני נחלה הפסדים לפולין ולברית המועצות וסיימה את דרכה בטורניר.
ורקאוטרן זומן על ידי תיס לסגל בלגיה לקראת יורו 1984. שוב היה ורקאוטרן בהרכב נבחרתו בכל משחקיה בשלב הבתים, אך הפעם סיימה בלגיה את דרכה כבר בסיום השלב הראשון. במשחק האחרון שלה בשלב הבתים הפסידה בלגיה לדנמרק בתוצאה 3-2, על אף שהובילה בתוצאה 2-0. את השער השני לזכות הנבחרת במשחק כבש ורקאוטרן בדקה ה-39.
ורקאוטרן זומן על ידי תיס לטורניר הבינלאומי האחרון שלו, מונדיאל 1986 במקסיקו. הוא פתח בכל משחקי נבחרתו בשלב הבתים, ממנו הצליחה להעפיל לשמינית הגמר. במשחקה האחרון בשלב זה פגשה בלגיה את פרגוואי, ולאחר 30 דקות הקשית ורקאוטרן בנגיעה מחוץ לרחבה אל החיבור הרחוק, והעלה את נבחרתו ליתרון 1-0, בדרך לשוויון 2-2 בסיום. ורקאוטרן פתח בהרכב נבחרתו גם במשחקיה בשמינית הגמר (4-3 על ברית המועצות), רבע הגמר (ניצחון בפנדלים על ספרד) וחצי הגמר, שם הודחה בלגיה על ידי ארגנטינה מצמד של דייגו מראדונה. המשחק היחיד בו לא שותף היה המשחק על המקום השלישי. בלגיה סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
ב-12 באוקטובר 1988 שיתף תיס את ורקאוטרן בן ה-32 במשחקו האחרון במדי בלגיה, משחק ידידות מול ברזיל. בסך הכול שיחק ורקאוטרן ב-63 משחקים במדי נבחרתו, וכבש בהם תשעה שערים.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם פרישתו החל ורקאוטרן בקריירת אימון. הוא החל לעבוד כמאמן נוער בקבוצת בריין בעונת 1993/1994, ועונה אחר כך התמנה לתפקיד המאמן בקבוצת הנוער של מכלן. בעונת 1997/1998, עונה לאחר שירדה הקבוצה מליגת העל הבלגית, אימן אותה ורקאוטרן במשך עונה אחת בליגת המשנה.
לקראת עונת 1998/1999 חזר ורקאוטרן לקבוצת נעוריו אנדרלכט, על תקן עוזרו של ארי האן ההולנדי. בספטמבר 1998, עם פיטוריו של האן, התמנה ורקאוטרן לתפקיד המאמן הזמני, תפקיד בו החזיק במשך מספר חודשים שבמהלכם הצליח להוביל את קבוצתו לניצחונות ליגה מרשימים, בהם 6-0 על סטנדרד לייז' ו-5-2 על גנק. לאחר מינוי מאמן קבוע לקבוצה כעבור מספר חודשים, חזר ורקאוטרן לתפקיד עוזר המאמן, תפקיד בו החזיק עד לפברואר 2005. באותו החודש, בעקבות פיטוריו של המאמן הראשי, עבר ורקאוטרן לתפקיד המאמן, ועד לסיום העונה הצעיד את קבוצתו למקום השני בטבלה. בעונתו המלאה הראשונה על הקווים, עונת 2005/2006 הוביל ורקאוטרן את קבוצתו לאליפות בלגיה, הישג אותו שחזר גם עונה אחר כך. הוא פוטר מתפקידו ב-12 בנובמבר 2007, מספר חודשים לאחר פתיחת עונת 2007/2008, בעקבות רצף תוצאות מאכזבות.
ב-5 במאי 2008 התמנה ורקאוטרן לתפקיד עוזר המאמן של נבחרת בלגיה, תחת המאמן רנה ונדרייקן. הוא החליף בתפקיד את העוזר הקודם, סטפן דמול. ב-9 באפריל 2009, בעקבות סיום דרכו של ונדרייקן בנבחרת, התמנה ורקאוטרן לתפקיד מאמן הנבחרת הזמני. הוא הוביל את הנבחרת כחמישה חודשים, עד ל-10 בספטמבר באותה השנה. בחמישה משחקים בהם אימן לא הצליח להוביל את בלגיה לניצחון, והוחלף על ידי דיק אדבוקאט כשבמאזנו תיקו אחד וארבעה הפסדים.
ב-3 בדצמבר 2009 התמנה ורקאוטרן לתפקיד מאמן קבוצת גנק, אותה הוביל לזכייה באליפות בלגיה השלישית בתולדותיה בעונת 2010/2011. ב-17 באוגוסט 2011, לאחר המשחק הראשון מול מכבי חיפה במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, עזב ורקאוטרן את הקבוצה לטובת משרת האימון של אל-ג'זירה מאיחוד האמירויות הערביות[1]. הקבוצה כבר מינתה את אלחנדרו סאבלה למאמנה, אך הארגנטינאי ביטל את ההסכם בעקבות מינויו לתפקיד מאמן ארגנטינה. ורקאוטרן פוטר מתפקידו בקבוצה ב-8 במרץ 2012.
ב-24 באוקטובר 2012 מונה ורקאוטרן לתפקיד מאמן ספורטינג ליסבון, והיה למאמן הבלגי הראשון בקבוצה מאז 1996. הוא פוטר מתפקידו לאחר מספר חודשים בלבד, ב-7 בינואר 2013, כשקבוצתו ממוקמת במקום ה-12 בלבד לאחר 13 מחזורים. המנהל הטכני ז'סואדלו פריירה, שמונה לתפקיד בזמן כהונתו של ורקאוטרן, היה יורשו בתפקיד המאמן לאחר פיטוריו.
ב-5 בינואר 2014 חזר ורקאוטרן לקדנציה שנייה במכלן, כשהקבוצה הייתה ממוקמת מתחת לקו האדום בליגה הבכירה. אף על פי שהצליח להצעיד אותה להישארות בליגה, חוזהו בקבוצה לא חודש והוא סיים את דרכו עם סיום העונה.
בקיץ 2014 התמנה ורקאוטרן לתפקיד מאמן קריליה סובייטוב סמרה, לאחר שירדה לראשונה מזה 22 שנים לליגת המשנה הרוסית. בעונתו הראשונה, זכה ורקאוטרן עם קבוצתו באליפות ליגת המשנה והחזיר אותה לאחר עונה אחת בלבד לליגה הבכירה. באוקטובר 2016 פוטר הקבוצה עקב חוסר הצלחתה של הקבוצה תחתיו באותה העונה.
באוקטובר 2017, לאחר שנה מחוץ למגרשים, חזר ורקאוטרן לבלגיה והתמנה לתפקיד מאמן סרקל ברוז' מליגת המשנה. עוד באותה העונה הצעיד ורקאוטרן את הקבוצה למקום הראשון בטבלה המסכמת ולפלייאוף ההעפלה לליגה הבכירה מול בירשחוט וילרייק. במשחק הראשון נכנעה סרקל 1-0 בחוץ, אך בגומלין הפכה את התוצאה עם 3-1 דרמטי, לאחר שספגה שער מצמק בדקה ה-84 אך הוסיפה שער בפנדל בדקה האחרונה. עם 3-2 בסיכום המפגשים, החזיר ורקאוטרן את סרקל לליגה הבכירה. עם זאת, בתום העונה הסכימו הצדדים על פרידה משותפת, והמאמן סיים את דרכו בקבוצה.
כבר באותו הקיץ חתם ורקאוטרן כמאמן אל-באטין מערב הסעודית, אך כעבור כארבעה חודשים סיים את דרכו במועדון יחד עם עוזריו, לאחר שהקבוצה כשלה מקצועית. בפברואר 2019 התמנה לתפקיד היועץ הספורטיבי של קבוצת אאוד-הברלי לוון מליגת המשנה הבלגית, לאחר שעוזרו, וינסנט אובראר, התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה.
ב-3 באוקטובר 2019 עזב ורקאוטרן את הקבוצה וחזר לקדנציה שנייה באנדרלכט.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע אופ"א: 1982/1983
- גביע אירופה למחזיקות גביע (2): 1975/1976, 1977/1978
- אליפות בלגיה (4): 1980/1981, 1984/1985, 1985/1986, 1986/1987
- הגביע הבלגי: 1975/1976
- הסופר קאפ האירופי (2): 1976, 1978
- הסופר קאפ הבלגי (2): 1985, 1987
- תארים אישיים
תארים כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות בלגיה (2): 2005/2006, 2006/2007
- הסופר קאפ הבלגי (2): 2006, 2007
- תארים אישיים
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
---|---|---|---|---|
הופעות | שערים | |||
1972/1973 | אנדרלכט | ליגת העל הבלגית | 11 | 3 |
1976/1977 | 32 | 4 | ||
1977/1978 | 32 | 4 | ||
1978/1979 | 32 | 9 | ||
1979/1980 | 31 | 6 | ||
1980/1981 | 33 | 10 | ||
1981/1982 | 34 | 8 | ||
1982/1983 | 34 | 6 | ||
1983/1984 | 29 | 12 | ||
1984/1985 | 30 | 14 | ||
1985/1986 | 35 | 9 | ||
1986/1987 | 34 | 8 | ||
1987/1988 | נאנט | ליגת העל הצרפתית | 31 | 4 |
1988/1989 | 32 | 8 | ||
1989/1990 | 15 | 7 | ||
1990/1991 | מולנביק | ליגת העל הבלגית | 16 | 1 |
1991/1992 | 14 | 1 | ||
1992/1993 | 20 | 2 | ||
סך הכל קריירה | 495 | 116 |
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת בלגיה | ||
---|---|---|
שנה | הופעות | שערים |
1977 | 2 | 0 |
1978 | 3 | 1 |
1979 | 4 | 0 |
1980 | 0 | 0 |
1981 | 6 | 0 |
1982 | 11 | 0 |
1983 | 6 | 1 |
1984 | 9 | 1 |
1985 | 4 | 3 |
1986 | 12 | 2 |
1987 | 5 | 1 |
1988 | 1 | 0 |
סה"כ | 63 | 9 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרנקי ורקאוטרן, באתר Transfermarkt
- פרנקי ורקאוטרן, באתר WorldFootball.net
- פרנקי ורקאוטרן, באתר National Football Teams
- פרנקי ורקאוטרן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- דוד מרואני, המאמן היחיד שיכול לקנא בגיא לוזון, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גנק: ורקאוטרן יעזוב, עשוי לנהל את המשחקים נגד חיפה, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2011
זוכי נעל הזהב הבלגית | |
---|---|
|
נבחרת בלגיה – מונדיאל 1982 | ||
---|---|---|
1 פפאף • 2 גרטס • 3 ל. מילקאמפס • 4 מיוס • 5 רנקן • 6 ורקאוטרן • 7 דארדן • 8 ואן מור • 9 ונדנברג • 10 קואק • 11 קולמנס • 12 קאסטרס • 13 ואן דר אלסט • 14 באקה • 15 דה שרייבר • 16 פלסרס • 17 ורהיין • 18 מומנס • 19 מ.מילקאמפס • 20 ואנדרסמיסן • 21 צ'רניאטינסקי • 22 מונרון • מאמן: תיס |
נבחרת בלגיה – יורו 1984 | ||
---|---|---|
1 פפאף • 2 גרון • 3 למבריכטס • 4 קלייסטרס • 5 דה וולף • 6 ורקאוטרן • 7 ונדרייקן • 8 קלאסן • 9 ונדנברג • 10 קואק • 11 קולמנס • 12 מונרון • 13 באקה • 14 דה חריף • 15 ורהיין • 16 שיפו • 17 וורדקרס • 18 צ'רניאטינסקי • 19 מומנס • 20 דה קונינק • מאמן: תיס |
נבחרת בלגיה – מונדיאל 1986 (מקום רביעי) | ||
---|---|---|
1 פפאף • 2 גרטס • 3 פ.ואן דר אלסט • 4 דה וולף • 5 רנקן • 6 ורקאוטרן • 7 ונדראייקן • 8 שיפו • 9 ונדנברג • 10 דסמט • 11 קולמנס • 12 מונרון • 13 גרון • 14 קלייסטרס • 15 ל.ואן דר אלסט • 16 קלאיסן • 17 מומנס • 18 וייט • 19 ברוס • 20 בודאר • 21 דמול • 22 ורוורט • מאמן: טיס |
- כדורגלנים בלגים
- קשרי כדורגל בלגים
- כדורגלני אנדרלכט
- כדורגלני נאנט
- כדורגלני נבחרת בלגיה
- מאמני כדורגל בלגים
- מאמני אנדרלכט
- מאמני נבחרת בלגיה בכדורגל
- מאמני גנק
- מאמני אל-ג'זירה (אבו דאבי)
- מאמני ספורטינג ליסבון
- מאמני רויאל אנטוורפן
- זוכי נעל הזהב הבלגית
- כדורגלני מונדיאל 1982
- כדורגלני יורו 1984
- כדורגלני מונדיאל 1986
- מאמני כדורגל זרים ברוסיה
- בלגים שנולדו ב-1956