פר (זכר)
פר הוא זכר בוגר ולא מסורס של בקר הבית. נקרא לעיתים גם שור. גיל הפר הוא לפחות שנתיים.[1] הפר הוא שרירי ותוקפני יותר מהנקבה מאותו המין המכונה פרה, הפר נחשב לאורך השנים סמל חשוב בדתות רבות, ואף שימש להקרבת קורבנות. הפר הוא חיוני לצורך משקי גידול בקר, ומשתמשים בו להרבעה טבעית, או מלאכותית של הפרה. כמו כן משמש לחקלאות, ולמגוון פעילויות ספורט ותרבות, כמו מלחמות שוורים, מירוץ שוורים (אנ') ורכיבה על שוורים.
בשל מזגם הסוער, הטיפול בפרים דורש אמצעי זהירות מיוחדים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרים הם הרבה יותר שריריים מפרות, עם עצמות עבות יותר, רגליים גדולות יותר, צוואר שרירי מאוד, ראש גדול וגרמי. תכונות אלה מסייעות לפרים להילחם על השליטה בעדר. בזנים רבים יש לשוורים כמין דבשת זעירה בגב. שיער הפרים בדרך כלל קצר יותר ברוב הגוף, אמנם בצוואר ובראש לעיתים יש לשור "רעמה" של שיער מסולסל וצמרירי. השוורים הם בדרך כלל בגובה זהה לפרות או מעט יותר גבוה, אבל בגלל מסת השריר והעצם הנוספת, הם שוקלים בדרך כלל הרבה יותר.[1]
בבקר בעל קרניים, קרני הפרים נוטות להיות עבות יותר וקצרות מעט יותר מאלה של פרות, ובגזעים רבים הן מתעקלות כלפי חוץ בקשת שטוחה ולא כלפי מעלה בצורת לירה. אין זה נכון, כפי שנהוג לחשוב, שלפרים יש קרניים ולפרות אין:[1] נוכחות הקרניים תלויה בגזע, וכן, לעיתים גם בגזעים בעלי קרניים, חותכים אותם להפחית את הסיכון לפציעה או לחבלות למטפלים או לפריטים בעדר.[2] (עם זאת, נכון שבגזעים רבים של כבשים רק לזכרים יש קרניים.) מוליי (באנגלית: muley), הוא כינוי לבעלי החיים ללא קרניים.[3]
בקר זכר מסורס, המשמש בדרך כלל לתעשיית הבשר, הינו בעל מזג רגוע יותר,[1] והוא דומה פיזית לנקבות בצורת הגוף והקרניים, אם כי במדה ומאפשרים לו להגיע לבגרות, הוא עשוי להיות גבוה במידה ניכרת מפרים או מפרות, עם כתפיים וצוואר שריריים מאוד. המגדלים מעדיפים לסרס את העגלים בשלב מתקדם יותר, שאז משקלם בגיל השחיטה הוא רב יותר, ובשרם טעים יותר.[4]
אנטומיה של מערכת הרבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרים הופכים להיות פוריים בסביבות גיל שבעה חודשים. רמת הפוריות שלהם קשורה קשר הדוק לגודל האשכים שלהם, ומבחן פשוט לרמת הפוריות הוא למדוד את היקף שק האשכים. שור צעיר צפוי להיות פורה ברגע שההיקף מגיע ל–28 סנטימטרים, כשאצל פר בוגר לחלוטין, עשוי להגיע לקרוב ל-50 סנטימטרים.[5][6] קוטר איבר מינו של שור בוגר הוא כ–3–4 ס"מ ואורכו כ–80–100 ס"מ, ותלוי גם בזני הבקר השונים.[7].
הגודל האידיאלי לאשכי פר, שיתאים לפעילות אינטנסיבית של כ-30–40 היזדווגויות בטווח של כשלשה חדשים, הוא בממוצע, קוטר של 35 סנטימטר, ברוב הגזעים.[8][5]
גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייצור בשר בקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק קטן בלבד מהעגלים הזכרים מגדלים לא מסורסים, בעיקר לצורך פרי הרבעה. את רוב העגלים הזכרים מסרסים, ומגדלים אותם לצורך מאכל. העגלים נשחטים בדרך כלל לפני גיל שלוש שנים. למעט במקומות שבהם נדרשים שוורים (מסורסים) לעבודה בהובלה או בחקלאות. את העגלים מסרסים בגיל צעיר, כדי להפחית התנהגות תוקפנית ולמנוע הזדווגות לא רצויה. לעיתים מגדלים עגלים לא מסורסים גם לצורך בשר. שוורים אלו מוכנים לשחיטה בדרך כלל חודש או חודשיים מוקדם יותר מעגלים מסורסים, והשרירים שלהם רזים יותר.[9]
מכירת שוורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להעריך את טיב השוורים, פותחה על ידי אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בארצות הברית שיטת ניקוד במספרים בין 1 ל–11, המתארים את גודל השלד הממוצע של השוורים. ציוני המסגרת משמשים ככלי עזר לחיזוי גודל בקר בוגר ולסייע בבחירת שוורי בקר. הניקוד מחושב לפי גובה הירך, וגיל השור. בקטלוגים של מכירות, מדידה זו מדווחת לעיתים קרובות, בנוסף לנתוני משקל וביצועים אחרים כגון גזע. שור שהמסגרת שלו קטנה, במשקל זהה לשור בעל מסגרת גדולה יותר, יהיה שמן ובוגר יותר.[10]
פרי הרבעה נמכרים לעיתים במכירות פומביות לכל המרבה במחיר. פרים משובחים יכולים להגיע למחירים של עשרות אלפי דולרים. לפני קניית פר חשוב לקונה לדעת את ההיסטוריה של הפר, ואת מצבו היום, ולצורך כך מפורסמים מדדים שונים על כוחו ורמת פוריותו של הפר.[11] (ב-2024 נמכרה בברזיל פרה ייחודית, (במקרה זה פרה, ולא פר) במחיר של למעלה מ-4 מיליון דולר.[12]
גם בישראל נערכים לעיתים מכירות פומביות לפרי הרבעה, כשהשיאים במכירם הולך וגודל. ב-2007, נמכר פר הרבעה צעיר במחיר של 17,600 ש"ח.[13], בשנת 2010 נקבע שיא חדש, כשפר נמכרב-25,900 שקל לגלעד שרון מחוות השקמים.[14][15], בשנת 2020, עגל נמכר במחיר של מעל 27,000 שקלים, למשק רמת מגשימים.[16], אבל כנראה השיא הישראלי היה בשנת 2021, בפר שנמכר בלא פחות מ–31,000 ש"ח, הפר היה במשקל של 692 קילו, והיקף אשכים של 41 סנטימטר.[17]
פרי הרבעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הכנסת פר הרבעה לשימוש קבוע במכלאה עם פרות, עובר הפר בדיקות מקיפות להתאמתו לפעילות זו, הכוללות בין השאר, בדיקת רמת בריאותו, רמת פוריותו, ואיכות ההתנהגות שלו עם פרות. (ראה להלן על בדיקות תקופתיות). חלק מהבדיקות נעשים על ידי הרפתן, וחלקם בבדיקות של וטרינר מקצועי.[18]
בדרך כלל פר הרבעה פעיל בסביבות 3 שנים. כדי להגביר את אינטנסיביות הגידולים, ולהוזיל מחירים, נעשים מחקרים שונים על שימוש בשוורים כבר בגיל 12–18 חדשים לצורך הרבעת הפרות. לצורך שימוש בפרים לא מסורסים צעירים להרבעה, יש צורך בגידול והזנה מיוחדת כדי לא לפגוע בכשרם של הפרים בהמשך.[7]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרים בוגרים עשויים לשקול בין 500 ל-1,000 ק"ג. רובם מתנהגים בהתנהגות תוקפנית, ודורשים טיפול זהיר כדי להבטיח את שלומם של בני אדם ובעלי חיים אחרים. גזע הפרים שמהם מגדלים עדרים של פרותחולבות עשויים להיות מועדים יותר לתוקפנות, בעוד פרים המגדלים גזעי בקר למאכל הם פחות אגרסיביים.
על פי הערכות, 42% מכלל מקרי המוות הקשורים לבעלי חיים בקנדה הם תוצאה של התקפות שוורים, ופחות מאחד מכל 20 קורבנות של תקיפת שור שורד.[19] שוורים מגזע גידול בקר לחלב מסוכנים במיוחד ובלתי צפויים[20] הסכנות של טיפול בשוורים הן גורם משמעותי לפציעה ולמוות אצל רפתנים בחלקים מסוימים של ארצות הברית.
במקומות שונים, מחברים טבעת באפם של השוורים כדי לסייע בשליטה בהם. הטבעת עשויה בדרך כלל מנחושת, ומוחדרת דרך חור קטן שנחתך בבשר האף, אילה מצמידים חבל עופרת או מוט קשיח, המתחבר לטבעת ומאפשר גם להוביל את השור וגם להרחיק אותו ממפעילו.
פר תוקפני נשמר כלוא במכלאת שוורים בנויה היטב, ובדרך כלל אם אפשרות להאכיל את הפר מבלי להיכנס למכלאה. אך לעיתים הפר רועה בחצר פתוחה, ואז יש צורך באמצעי זהירות נוספים כדי למנוע ממנו לפגוע באנשים. שיטה אחת היא מסכת שור, המכסה את עיניו של השור לחלוטין, או מגבילה את ראייתו לקרקע הסמוכה אליו, כך שהוא אינו יכול לראות את קורבנו הפוטנציאלי. שיטה נוספת היא להצמיד שרשרת ארוכה לטבעת אפו של השור, ולקושרו לטבעת הקבועה באדמה.
כשהפר נמצא במרעה גדול יותר, במיוחד בתקופת היחום של הפרות, כאשר הפר מוחזק עם פרות בשטח רחב יותר לצורך הרבעה טבעית של הפרות, מספקים להם מזון ברכב או טרקטור מוגנים. בדרך כלל, פרים המוחזקים עם פרות נוטים להיות פחות תוקפניים מאלה המוחזקים לבד.
איכות הפרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להשביח את זני הפרות החולבות, ולשמר כדאיות ורווחיות של החזקת פר הרבעה, הפרים המיועדים להרבעה עברו משך השנים תהליך של ברירה מלאכותית אינטנסיבית, כדי לשפר את הזנים שיביאו לתוצאות של צאצאים בריאים הן לצורך בשר לאכילה, והן לצורך בקר לחלב. קיימים בעולם מאות גזעים שונים של בקר, ומתוכם, ובשילוב של גזעים שונים, בעלי גנטיקה מעולה, מרכיבים את הגזעים הטובים ביותר לחקלאות הבקר.[21]
כדי לעקוב אחר איכות הפרים, נערך מידי תקופה מבחן מחודש, הבודק את איכות התוצאות של הצאצאים דל הפר, ובפרט העגלות שנולדו מהפר, גודלם, בריאותם, רמת הפוריות שלהן, כמות החלב המופק מהן, ואיכות החלב, כמות השומן והחלבון שבו, ותוצאות נוספות. לפי התוצאות מחליטים איזה פרים כדאיים להשתמש בהם לצורך הרבעה טבעית או מלאכותית. תהליך זה, משתפר במשך השנים בעקבות המחשוב של כל הליך הגידול של משקי החלב, המשפר את קבלת האינפורמציה המדויקת לתוצאות של כל פרה.[22].
בהולנד נמצא מרכז בינלאומי הנקרא אינטרבול (באנגלית: Interobull) המרכז נתונים גנוטיפים המגיעים ממדינות שונות, ביניהם ישראל, דרך התאחדות מגדלי הבקר (ICBA), שמטרתו לשפר את תעשיית הפרות החולבות על ידי שיפור זני הפרים.[23]
בישראל נקבעו תקנות מיוחדות המחייבות את מגדלי הפרים להרבעה, לעמוד בתקנים מסוימים, וכן לקבל רישיון לכל אחד מהפרים, כדי לסייע לשיפור זני הבקר ולמניעת התפתחות מחלות.[24]
הזרעה מלאכותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזרעה מלאכותית
חלק מהשוורים מוחזקים במכלאה מיוחדת, ומשמשים לצורך הזרעה מלאכותית בלבד, כשהחקלאי שואב את הזרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע נשמר בהקפאה או מאוחסן במיכלים של חנקן נוזלי, עד מועד ההזרעה, שאז הוא מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים שונים.
יחסים עם בני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו אצל בעלי חיים מבויתים אחרים, חלק מהשוורים נחשבו לחיות מחמד. הזמרת צ'ארו, למשל, הייתה הבעלים של שור מחמד בשם מנולו.[25]
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף נמשל לשור בברכותיו של משה לשבטים, ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו...” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז)
בהקרבת קורבנות בבית המקדש חלק מהקורבנות היו של פר זכר מגיל 3 ומעלה. ”בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת...” (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ג') בקורבן מוסף בראש חודש ובחגים הקריבו פרים, (ובפרט בחג הסוכות, שבמשך שבעת ימי החג הוקרבו בסך הכול שבעים פרים). פר שימש גם בקורבן חטאת של כהן גדול, או לחטא משותף של כל העדה. פר חטאת הוקרב גם ביום הכיפורים. לקורבן עולה אפשר להקריב מבקר בכל גיל, אך זכרים בלבד.
בתרבויות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השור משמש בתרבויות שונות כסמל של כוח ועמידות, גם במיתולוגיה היוונית והמצרית השור סימל את הכוח.
במצרים העתיקה – הפר נחשב לקדוש. פולחן הפר היה פולחן מקובל וידוע בעיר מוף (ממפיס). הפר סימל את האל אפיס – אל הפוריות והיה מקודש. בבית הקברות של העיר (סקארה) נמצא אתר קבורה תת-קרקעי לפרים (סרפאום) ובו כ-60 פרים חנוטים בארונות אבן. כל אחד בתורו היווה אליל חי, ששירתו אותו שתי תאומות בתולות. לאחר מותו היו חונטים אותו ומביאים אותו לקבורה ברוב פאר והדר.
במיתולוגיה היוונית מופיעה דמות המינוטאורוס, שחציה אדם וחציה פר, והיא מתוארת כמי שחיה במבוך וטורפת בני אדם בהם היא נתקלת.
ריצת שוורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפסטיבלים שונים בעיקר ברחבי ספרד, נערכים ריצות שוורים (ספ'), שבסופם הפרים נכנסים לזירת הלחימה, בה מתקיימת מלחמת השוורים. המפורסם ביותר הוא הפסטיבל המתקיים בפמפלונה שבספרד, מדי שנה, בשבוע בשני של חודש יולי, שבמסגרתו, בכל בוקר מתקיים אירוע של "ריצת שוורים". באירוע מסורתי זה משתתפים מדי שנה אלפי תיירים מכל העולם, ושישה פרים משוחררים לחפשי למסלול ריצה, והם רצים בעקבות האנשים המשתתפים במרוץ. בסוף המסלול השוורים מגיעים לזירת הלחימה, וממתינים למלחמת השוורים המתקיימת מאוחר יותר באותו היום. אורך מסלול הריצה הוא כ-800 מטר, והריצה נמשכת בדרך כלל ארבע דקות. מאז 1925 נהרגו חמישה עשר בני אדם במהלך ריצה. האחרון שבהם נהרג בפסטיבל שהתקיים ביולי 2009.
מלחמת שוורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת שוורים
לעיתים משמשים הפרים למלחמת שוורים (בספרדית: Corrida de toros) - קרב בין לוחמי שוורים לבין פר, המתקיימים לרוב באמפיתיאטרון. פעילות זו מקובלת בספרד, בפורטוגל, בדרום צרפת ובכמה מהמדינות באמריקה הלטינית (מקסיקו, קולומביה, אקוודור, ונצואלה ופרו), ונחשבת לאחד מסימניה המובהקים של התרבות הספרדית והלטינית. במדינות רבות נאסרו קיומם של מלחמות אלו, בגלל צער בעלי חיים הנגרם בהם.
טעות נפוצה שחוזרת על עצמה בתיאורים רבים של התנהגות הפר, היא שהצבע האדום מכעיס את הפרים וגורם להם להסתער. למעשה, כמו רוב היונקים, בקר הוא עיוור צבעים אדום-ירוק. במלחמות שוורים, תנועת ניעור השכמייה של המטאדור, ולא הצבע האדום, היא המעוררת את תגובת הזעם אצל הפר.[26]
פיתוי שוורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוי שוורים (אנ') הוא ספורט נוסף שהיה מקובל בעבר, בו התקיים גירוי של כלבים (בעיקר מסוג בולדוג) להילחם בשור, כשהכלב מנסה לנשוך את השור בפיו או בצווארו, והשור מנסה להרוג את הכלב בקרניו, כשפעמים רבות השור או הכלב מתו במהלך הלחימה. ספורט זה היה מקובל באנגליה אירלנד וצפון אמריקה. הוא הוצא מחוץ לחוק באמצע המאה ה-19 בעקבות חוקי צער בעלי חיים במדינות השונות.[27][28]
סמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלטי אצולה רבים נמצאה תמונת שור, לדוגמה:
-
שלט האצולה של ביילסק פודלסקי, פולין
-
שלט האצולה של האיים האזוריים
גם מדינות רבות משתמשים בשור בסמלי המדינה, לדוגמה:
סמל השור מראה על כח, ועל מזל טוב.
מזל שור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מזל שור
השור נחשב כאחד משנים עשר המזלות סביב גלגל השנה.
ביטויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"לתפוס את השור בקרניו": לקבל החלטה נחושה ואמיצה בזמן אמת - להתמודד באומץ עם עיקר הבעיה.[29]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 כיצד לזהות שור (באנגלית)
- ^ כריתת קרניים של עגלים באתר הממשלתי של אונטריו קנדה
- ^ מוליי, במילון אמריקאי–אנגלי
- ^ ד"ר Matt Hersom האם גיל העגל בסירוס משנה? מחקר באוניברסיטת פלורידה 16 במאי 2014
- ^ 1 2 הקשר בין היקף שק האשכים לתפוקת הזרע בבקר בכתב עת של החברה לרבייה ופוריות בבריטניה (באנגלית)
- ^ גודל האשך כאינדיקטור לפוריות אצל השוורים G. Jayawardhana, וטרינר ראשי בדרווין אוסטרליה
- ^ 1 2 שוורים כמהים - מנצלים את הפוטנציאל העצום שלהם באתר הסוכנות הממשלתית לפיתוח אזורי בניו סאות' ויילס, אוסטרליה.
- ^ [1] באתר הממשלתי האוסטרלי NSW (באנגלית)
- ^ סירוס עגלים באתר הממשלתי של אונטריו קנדה
- ^ ניקוד מסגרת של בקר בקר הסוכנות הממשלתית לפיתוח אזורי בניו סאות' ויילס אוסטרליה
- ^ ניהול שוורים באתר האוסטרלי NSW
- ^ אי–פי, דיוויד בילר, "מפלצת מעשה ידי אדם": הסיפור המופרע מאחורי הפרה היקרה בעולם, באתר TheMarker, 8 ביוני 2024
- ^ פר הרבעה נמכר במחיר שיא - 17,600 שקל, באתר ynet, 26 ביוני 2007
- ^ מירב קריסטל, "פרי הרבעה? הם עושים חיים", באתר ynet, 25 בספטמבר 2010
- ^ פר מגזע סימנטל נמכר לגלעד שרון במחיר שיא של כל הזמנים בפורטל לחקלאות טבע וסביבה
- ^ מכירה פומבית של פרי הרבעה שנערכה על ידי "אגודת מרעה" ב-14 בספטמבר 2020.
- ^ 31 אלף שקלים: שיא ישראלי באירוע מכירת הפרים של אמב"ל בעמק יזרעאל
- ^ פרסום של משרת התעשייה במדינת ניו סאות' ויילס אוסטרליה ספטמבר 2006 (באנגלית)
- ^ בטיחות בטיפול בבעלי חיים מינהל החקלאות הקנדי, 12 במרץ 2016
- ^ נוהלי עבודה בטוחים ברפתות Larry D. Jacobson מהנדס חקלאי, אוניברסיטת מינסוטה 1998
- ^ סוגי גזעי בקר באתר הממשלתי אוסטרלי NSW (באנגלית)
- ^ שיפור מודל החישוב למדדי הפרים
- ^ אישור אינטרבול לתכונות ייצור אוקטובר 2023 באתר יצרני החלב בישראל
- ^ תקנות השבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (בקר לחלב), תשי"ז-1957 באתר נבו
- ^ Lisa Capretto חיית המחמד יוצאת הדופן שהרגיזה את שכניה של צ'ארו בעיתון הפינגטון פוסט 10 ביולי 2014
- ^ האם השוורים שונאים את הצבע האדום או שהם עיוורי צבעים? Ashwin, האוניברסיטה הטכנולוגית ע"ש עבדול קאלאם בטריוונדרום הודו
- ^ זירת השוורים בווקספורד
- ^ הסטוריה של אירלנד
- ^ תפס את השור בקרניו באתר האקדמיה ללשון העברית