קודש הקודשים
_(14781992135).jpg)
קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש. בקודש הקודשים הוצב ארון הברית שבו לוחות הברית המעידים על ברית מעמד הר סיני.
רק ביום הכיפורים הורשה הכהן הגדול בלבד להיכנס לקודש הקודשים, כחלק מעבודת היום, על מנת להקטיר קטורת[1] בין השאר, שנאמר :
וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.
תכולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשכן שבנה משה, שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית ועליו הכפורת עם הכרובים מעליה. בצד הארון הונחו צנצנת המן, מטה אהרן הכהן ושמן המשחה.
בבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, ניצבו לצדי הארון שני כרובים גדולים עשויים עץ שמן (לפי רוב הפרשנים הוא עץ הזית, יש שפירשו שהוא מין ממיני הארזים שמפיקים ממנו זפת ויש שפירשו שהוא העץ שממנו הפיקו את שמן האפרסמון) בציפוי זהב, גובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות.
חז"ל מתארים[2] שלקראת סוף תקופת בית ראשון גנז יאשיהו את הארון כדי שלא יבזזו הבבלים את לוחות הברית שבארון, שלא ניתנים לשחזור, ובבית שני נותר רק סלע היסוד של ההר - אבן השתייה (בגובה של שלוש אצבעות, שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם על פי המסורת היהודית).
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש. אורך ורוחב קודש הקודשים זהים לאורך בדי הארון. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שביום הכיפורים יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות את דם פר יום הכיפורים והשעיר לה' (ראו "יום הכיפורים בבית המקדש").
בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו המנורה, מזבח הזהב ושולחן הפנים - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - קיר אבנים שבשל עוביו נקרא 'אמת טרקסין', ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהן. על-פי המסורת היהודית עמד הארון בנס[3].
בבית המקדש הראשון לא היו חלונות כלל בקודש הקודשים הפתוחים לבחוץ, והכהן הגדול בכניסתו לשם ביום הכיפורים, היה מהלך לאור ארון הברית שהיה זורח ומאיר באור ניסי.
בבית המקדש השני שלא עמד ארון הברית במקומו בקודש הקודשים, היו חלונות הפתוחים לבחוץ וכן היה חלון מיוחד במערבו ששימש להכשרת אחורי בית הכפורת לשחיטת קרבנות קודשים קלים.
כניסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך-כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים. במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים או שהיה שם דבר מת שהיה צריך להוציאו, היו נכנסים. אופן הכניסה המועדף לכתחילה היה שלשול האומן דרך פתחים מיוחדים שהיו בנויים בגג קודש הקודשים ונקראו "לולים"[4], באמצעות תיבה המוחזקת בחבל ופתוחה מצד אחד בלבד, על מנת שהוא יראה רק את המקום הנחוץ תיקון, ולא ייהנה סתם מיופיו של קודש הקודשים[5]. הכניסה לצורך תיקון או הוצאת דבר טמא הייתה מותרת לאומנים ישראלים אף שאינם כהנים, אך רק אם אין בנמצא אומן כהן או לוי. הכניסה מותרת אפילו לטמאים אם לא נמצאו אומנים טהורים[6]. כאשר לא ניתן היה לבצע את התיקון באמצעות התיבות הללו, הותר לאומנים להיכנס אף דרך פתח קודש הקודשים הרגיל.
בשנת 63 לפנה"ס אירע המקרה היחיד בו מצביא זר נכנס לקודש הקודשים. היה זה המצביא הרומי גנאיוס פומפיוס מגנוס שכבש את ירושלים.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זיהוי מקום המקדש
לדעת רוב החוקרים, קודש הקודשים נמצא במקום שבו עומדת היום כיפת הסלע. עם זאת, יש דעות הממקמות את קודש הקודשים צפונית, דרומית, ומערבית לכיפת הסלע.
השוואה לארמון אחשורוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים[7] מצביעים על דמיון העולה מתיאוריו של מחבר מגילת אסתר, בין מבנה בית המקדש: חצר המקדש, ההיכל ולבסוף קדש הקדשים שהנכנס אליו שלא על פי הכללים עונשו מוות, למבנה ארמונו של אחשורוש: חצר חיצונה, חצר פנימית, ובית המלך, שהנכנס אליהם ללא רשות עונשו מוות.
השוואה לגן העדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם המצביעים על דמיון בין קודש הקדשים לגן העדן: בתוך גן העדן ניצב עץ החיים, ולאחר חטא עץ הדעת הוצבו בפתחו כרובים שנועדו לשמור שלא ייכנס לשם האדם. וכך גם במרכזו של קודש הקודשים ניצב ארון הברית ובו לוחות הברית וספר התורה, שנקרא "עץ חיים", ומעליו שני הכרובים, וגם לשם אסור לאדם להיכנס, מלבד לכהן הגדול ביום הכיפורים, לאחר הכפרה והטהרה מן החטא.[8]
חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר יהושע[9] נמסר - "וַיַּעַל מִשָּׁם, אֶל-יֹשְׁבֵי דְּבִרו וְשֵׁם-דְּבִר לְפָנִים, קִרְיַת-סֵפֶר", הרד"ק פירש: "אמרו רבותינו ז"ל, כי בלשון פרסי קורין 'דביר' לספר". הרד"ק אף עסק בקשר בין שני השמות, והביא בפירושו[דרוש מקור] מקור תלמודי - תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ד, עמוד ב', שלפיו מקור המילה 'דביר' בשפה פרסית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יאיר וייץ, קדש הקדשים הוא לב גן העדן, באתר ישיבת הר ברכה
- מאמרים בנושא קודש הקודשים, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקטורת ביום הכיפורים, באתר כיפה, 28 בספטמבר 2014
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'
- ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ח'
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ד', משנה ה'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ז', הלכה כ"ג
- ^ מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים באתר 'המרכז לציונות דתית', ועוד.
- ^ הרב יאיר וייץ, קודש הקודשים הוא לב גן העדן
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ט"ו
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
|
 צפון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
| ||||
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
