Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

קלוד אבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוד אבלין
Claude Aveline
לידה 19 ביולי 1901
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בנובמבר 1992 (בגיל 91)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Evgen Avtsine עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון הנרי הרביעי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1925–1985 (כ־60 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הפרס הגדול לספרות של SGDL (1952)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • קצין בלגיון הכבוד
  • מדליית הרזיסטנס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוד אבליןצרפתית: Claude Aveline;‏ 19 ביולי 1901 - 4 בנובמבר 1992), הוא שם העט של יבגני אבצין (Evgen Avtsine) סופר ומשורר צרפתי.

אז'ן אבצין נולד בפריז להורים שהיגרו מרוסיה ב-1891, וקיבלו אזרחות צרפתית ב-1905. הוא למד בבית הספר אנרי הרביעי בפריז, ואחר כך בעיר ורסאיי, שאליה עברו הוריו. ב-1915 התנדב כחובש במלחמת העולם הראשונה, ואחר כך למד בקולג' בפריז, אך בריאותו התערערה והוא נאלץ להפסיק את לימודיו. ב-19181919 התגורר ליד העיר קאן שבדרום מזרח צרפת, ושם החל לכתוב בשם העט קלוד אבלין.

ב-1919 פרסם את שיריו הראשונים בכתבי עת, התוודע אל הסופר אנטול פראנס והפך לבן חסותו. ב-1920 שב קלוד אבלין לפריז, שימש כמזכיר של אגודת חובבי ספרים וכעורך של כתב עת לענייני אמנות וקיבל הזמנה לכתוב את "האגדה הנפלאה של בודהא". ב-1924, אחרי מות אנטול פראנס, קלוד אבלין דאג להציגו כסמל החירות, בסדרת מאמרים פוליטיים שעסקו בנושאים חברתיים ("שלושים שנה של חיים חברתיים"). עד 1930 הספיק קלוד אבלין לכתוב עשרה כרכים בשם "קובץ פילוסופי" שבו כתב אודות: סנט אברמונד, וולטר, דני דידרו, ארנסט רנאן, אנטול פראנס, רמי דה גורמון, מוריס מטרלינק, אנדרה ז'יד, פול ואלרי וז'ורז' דיאמל. ב-1932 פרסם את הרומן "מותו הכפול של פרדריק בלו", שזכה להצלחה רבה בציבור, וב-1936 - את הרומן "האסיר".

בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת במלחמת העולם השנייה הצטרף אבלין למחתרת הצרפתית. כנוטה לשמאל הפוליטי, הוא פגש באלבר קאמי שאתו השתתף בהוצאה לאור של עיתון אנטי פאשיסטי, יחד עם אמיל שארטייה, ז'אן שלומברגר ושטפן צווייג. כמו כן השתתף בכתבי עת של אינטלקטואלים קומוניסטים. הוא היה חבר הנהלת האגודה האירופית לתרבות שנוסדה בוונציה ב-1950. ב-1952 זכה בפרס הגדול של אגודת הסופרים הצרפתיים. הוא נודע כיוצר רבגוני שכתב רומנים, שירים, מחזות, אמרות ומאמרים. החל ב-1974 כתב את זיכרונותיו.

קלוד אבלין נפטר בפריז ב-1992.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קלוד אבלין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)