ראג'סטאן
סמל ראג'סטאן | |
מדינה | הודו |
---|---|
ראש השרים | בהג'אן לאל שרמה |
רשות מחוקקת | האספה המחוקקת של ראג'סטאן |
בירת המדינה | ג'איפור |
שפה רשמית | הינדי, ראג'סטאני |
תאריך ייסוד | 26 בינואר 1950 |
על שם | מלך |
שטח | 342,236 קמ"ר (דירוג: 1) |
אוכלוסייה | |
‑ במדינה | 68,548,437 (דירוג: 8, 2011) |
‑ צפיפות | 165 נפש לקמ"ר (דירוג: 18, 2001) |
קואורדינטות | 26°54′N 75°48′E / 26.90°N 75.80°E |
אזור זמן | UTC +5:30 |
http://rajasthan.gov.in/ | |
ראג'סטאן (Rājasthān; राजस्थान; ⓘⒾ) היא מדינה בצפון-מערב הודו, הגדולה בשטחה במדינות הודו. הגבול המערבי של ראג'סטן חופף לגבול הודו–פקיסטן, והיא גובלת גם בדרום בגוג'ראט, בדרום-מזרח במאדהיה פרדש, בצפון-מזרח באוטר פרדש ובהריאנה ובצפון בפנג'אב.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם ראג'סטן גזור מהמילה הסנסקריטית רָאגָ'ה, שפירושה מלך, והסיומת סטן, שמשמעה ארץ, היוצרים את השם ארץ (או מדינת) המלכים. בחירת השם נובעת מריבוי השליטים המקומיים הקרויים ראג'פוטים, כלומר, בני מלכים (סנסקריט, ראג'ה=מלך, פוטרה=בן).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן העת העתיקה הייתה ראג'סטאן חלק מרכזי מתרבות עמק האינדוס.
במהלך המאה ה-16 היו מאבקים בין שליטים מקומיים לכוחות אסלאמיים, אם כי לבסוף מרבית השליטים המקומיים הכירו בשלטון האסלאמי שנודע בשם האימפריה המוגולית ונהיו מצביאים בשירות הקיסרים. עם היחלשותה של האימפריה בתחילת המאה ה-18, שליטי ראג'סטאן החלו להפגין עצמאות מהאימפריה, אף כי רשמית נותרו בעלי דרגות (מנסבדרים) בשירותה. בהמשך, השטח היה נתון להשפעה גוברת של האימפריה המראטהית. האימפריה הבריטית השתלטה על האזור האזור בשנת 1818. במהרה התפתחו יחסים סוזרניים, כאשר ניתנה לשליטים באזור ראג'סטאן מידה מסוימת של אוטונומיה.
לאחר עצמאות הודו באוגוסט 1947, החל תהליך של איחוד מדינות נסיכותיות שבאזור למדינה אחת. במרץ 1948 הסכימו תשעה מדינות קטנות יותר בחבל להצטרף למדינה אחת, ומדינה נוספת, ממלכת מוואר (אנ'), הצטרפה בתוך חודש. ארבעה ממלכות נוספות בחבל הצטרפו לאיחוד רק לאחר שנה, במרץ 1949.[1] במרכז המדינה החדשה נוצרה מובלעת של מדינת אג'מר, שלא התאחדה עם שאר ראג'סטאן. המדינה החדשה, שהייוותה איחוד של מדינות בעלות מונרכים, הוגדרה כמדינה ממחלקה B, שבראשה עומד ראג'פמורק. המערכת שנקבע העמידה בראש המדינה מועצת שליטים, כשבוהפאל סינג (אנ'), המהרנה המשותק של מוואר מקבל את התואר מהרנראג'פמורק והראג'ה של ג'איפור משמש כראג'פמורק.[1]
ב-1956, במסגרת חוק ארגון מחדש של המדינות, אוחדה מדינת אג'מר עם ראג'סטאן, שהפכה למדינה רגילה בשלטון מושל.
במהלך מלחמת הודו–פקיסטן השנייה ב-1965 פלשו כוחות פקיסטנים לשטחי ראג'סטאן.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב שטח המדינה מישורי או גבעות נמוכות, ובחלקה הצפוני והמזרחי משתרע מדבר תאר הגדול.
בדרום־מזרח המדינה זורם הנהר צ'מאל, המשמש בקטעו הצפוני כגבול בין ראג'סטאן למאדהיה פרדש.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011, גרים במדינה כ-68,548,437 תושבים. השפה הרשמית והדומיננטית היא הינדית (91% מהדוברים, נכון לשנת 2001). לאחריה ישנן השפות פנג'אבי ואורדו.
בבירת ראג'סטאן, ג'איפור, חיים 2.7 מיליון תושבים. ערים חשובות אחרות הן ג'ודפור, קוטה, אודאיפור, ביקאנר, ג'איסלמר, פושקר ומאונט אבו.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין משנת 2011:
- הינדואיזם- 88.49%
- אסלאם- 9.07%
- סיקיזם- 1.27%
- ג'ייניזם- 0.91%
- נצרות- 0.14%
- בודהיזם- 0.02%
- אחר- 0.006%
- אתאיזם- 0.001%
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי המפלגות הדומיננטיות במדינה הן מפלגת העם ההודית והקונגרס הלאומי ההודי. באספה המחוקקת של ראג'סטאן, הפרלמנט החד-ביתי של המדינה, ישנם 200 נציגים. בהג'אן לאל שרמה מכהן כראש השרים מדצמבר 2023.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות הממשל מנסה לפעול על מנת לשפר את החינוך. במדינה פועלים כ-55,000 בתי ספר יסודיים, 7,400 בתי ספר תיכוניים, 9 אוניברסיטאות ויותר מ-250 מכללות. במדינה לומדים כ-11,500 סטודנטים להנדסה בכ-41 מכללות.
אוריינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשורים האחרונים שיעור האוריינות ברג'סטאן גדל באופן משמעותי. בשנת 1991, שיעור האוריינות של המדינה עמד על כ-38.55% (54.99% בקרב הגברים ו -20.44% בקרב הנשים). בשנת 2001, שיעור האוריינות עלה ל -60.41% (75.70% בקרב הגברים ו-43.85% בקרב הנשים). זוהי הייתה הקפיצה הגבוהה ביותר באחוז האוריינות שנרשמה במדינות הודו. במפקד של שנת 2011, שיעור אוריינות עמד על כ-67.06% (80.51% מהגברים ו-52.66% מהנשים). אף על פי ששיעור האוריינות של המדינה נמוך מהממוצע הארצי (שעומד על כ-74.04%), ולמרות ששיעור האוריינות הנשי הוא הנמוך ביותר במדינה, המדינה זכתה לשבחים על מאמציה והישגיה בהעלאת שיעורי האוריינות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ראג'סטאן
- גולן לובנוב, רג'סטאן: תמצית הודו כולה, באתר וואלה, 13 ביולי 2018
- גולן לובנוב, יצאתי עם המשפחה לטיול אחר ב"ארץ המלכים", באתר וואלה, 31 באוקטובר 2024
- ראג'סטאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Holden Furber, “The Unification of India, 1947-1951”, Pacific Affairs vol. 24, no. 4, 1951, עמ' 352–71, JSTOR 2753451
המדינות והטריטוריות של הודו | ||
---|---|---|
מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | |
טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד |