רבי יוחנן בן נורי
 | |
| קברו העממי של רבי יוחנן בן נורי בטבריה, על פי עדות מראשית המאה ה-13 | |
| לידה |
המאה ה־1 ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־2 |
| מקום קבורה |
 טבריה (זיהוי עממי מראשית המאה ה-13) |
| מקום מגורים | גניגר, בית שערים, ציפורי |
| תקופת הפעילות | סוף המאה ה-1 |
| השתייכות | יבנה |
| רבותיו | רבן שמעון בן גמליאל הזקן |
| תלמידיו | יוחנן בן ברוקה, יהושע בן קרחה, רבי יוסי בן חלפתא יהודה הנשיא, חילפא בר אגרא |
| בני דורו | רבי עקיבא, רבי יהושע |
| אב | נורי |
  | |
רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.[א] על פי המסופר במקורות,[1] רבי יוחנן התגורר בגניגר,[2] בבית שערים[3] ובציפורי.[4] היה עני, ויצא עם הנמושות[ב] ללקט פאה.[5]
משנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשנה כמעט לא מוזכרות אגדתות בשם רבי יוחנן בן נורי, אך לעומת זאת מוזכרות בשמו כ-42 אמרות הלכתיות.[6] איסי בן יהודה, שהכיר את גדלותו של רבי יוחנן בהלכה, כינה אותו "קוּפָּה של הלכות"[7] (רש"י: מה רוכל זה שבא לעיר, שואלין ממנו: 'אפרסמון עמך?' אומר הן. 'קינמון עמך?' אומר הן. כך נצרך אדם לשאול דבר במקרא רבי יוחנן משיבו, וכן בגמרא, וכן במדרש וכן באגדה).
כמו כן היה דקדקן גם בקיום ההלכה ונעשה סמל ליראת חטא. 'הרואה רבי יוחנן בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא' (אבות דרבי נתן פרק מ').
נאמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יוחנן בן נורי היה נאמן למוסד הנשיאות. הגמרא[8] מספרת כי לאחר פטירתו של רבן גמליאל, נכנס רבי יהושע לבית המדרש ורצה לבטל הלכות שנקבעו על ידי רבן גמליאל בחייו; קם רבי יוחנן בן נורי על רגליו, ואמר: ”כל ימיו של רבן גמליאל, קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו? יהושע, אין שומעין לך! שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל”, ולא היה אדם שערער על דבריו.
גנותו של הכעס
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל גינו אנשים כעסנים, וכך נאמר במסכת שבת בשמו של רבי יוחנן בן נורי: ”המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך היא אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד”.[9]
דאגה לממונם של ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יוחנן חס על ממונם של ישראל, ופסק הלכות בהתאם ליכולתם הכלכלית. המשנה מבררת בנושא נרות שבת ויום טוב[10] "במה מדליקין, ובמה אין מדליקין", ועונה המשנה: "חכמים מתירין בכל השמנים בשמן-שומשמין, בשמן-אגוזים, בשמן-צנונות,[ג] בשמן-דגים, בשמן-פקועות,[ד] בעטרן ובנפט". רבי טרפון אומר: ”אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד”. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר לרבי טרפון: ”מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין? מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים? מה יעשו אנשי אלכסנדריה שאין להם אלא שמן צנונות? מה יעשו אנשי קפודקיא,[ה] שאין להם לא כך ולא כך, אלא נפט? אלא אין לך אלא מה שאמרו חכמים”; כלומר: אל תחמיר מעבר למה שפסקו חכמים.[11]
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לזהות היום את קברו במערה שמאחורי קבר רבי מאיר בעל הנס, שם קבור גם רב כהנא האמורא.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן בן נורי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 685-683, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן בן נורי", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים רפ"ו-ר"צ, באתר היברובוקס
- רבי יוחנן בן נורי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- סולומון שכטר ושמואל מנדלסון, "יוחנן בן נורי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי יוחנן בן נורי היה חלוק עם רבי עקיבא בענייני הלכה: בעוד רבי עקיבא דורש הלכות מפסוקים, רבי יוחנן לומד הלכות מסברה.
- ^ נמושות – העניים שבאים ללקט בסוף.
- ^ שמן צנונות – שמן המופק מזרעי הצנון.
- ^ שמן פקועות – שמן המופק מזרעי אבטיח הפקועה.
- ^ קפודקיא (קפדוקיה) הייתה מחוז באסיה הקטנה, שהיה קיים בימי קדם. לקפודקיא היה שלטון עצמי, ומלכם האחרון מת בשנת 17 לספירה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק א', הלכה א' (דפוס וילנא: דף ג', עמוד ב'); תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ד', הלכה ד'
- ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה ב.
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ב', משנה ב'; תוספתא, כלים בבא בתרא, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ח', הלכה א'.
- ^ יוחנן בן נורי, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ז, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ה, עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'.
- ^ רב כהנא, באתר אגודת אוהלי צדיקים