רובי פורת-שובל
 | |
| פורת-שובל, 2015 | |
| לידה |
15 ביוני 1957 (בת 67) מרקש, מרוקו |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-1984 |
| עיסוק | תסריטאית |
| מספר צאצאים | 2 |
| האתר של רובי פורת שובל | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רובי פורת-שובל (נולדה ב-15 ביוני 1957) היא שחקנית, תסריטאית, מחזאית, סופרת, במאית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורת-שובל נולדה במרקש שבמרוקו לסלומון וריימונד אזולאי. בילדותה עלתה יחד עם משפחתה לישראל לעיירה ירוחם. לאחר שירותה הצבאי בצה"ל למדה לתואר ראשון בחוג לתיאטרון ודרמה באוניברסיטת תל אביב ולתואר שני בסוציולוגיה וספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. השתתפה בסמינר "סיפור" של רוברט מקי, סדנת במאים כותבים של ציפי פינס, למדה כתיבת תסריט אצל אסף ציפור ולמדה בימוי ודרמטורגיה באוניברסיטת תל אביב.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון הבימה שיחקה במחזות רבים, בין היתר במחזות "בוסתן ספרדי", "נאסר א-דין", "תמרה" ו"כתם לידה"; כמו כן כתבה את המחזות: "כתם לידה", "תשליך" ו"נעמי", בו גילמה גם את התפקיד הראשי. המחזה "נעמי" הוצג במשך כעשרים שנה (בין היתר בארצות הברית, בבריטניה ובבלגיה) ופורת-שובל זכתה עליו בפסטיבל עכו בפרסים בקטגוריות "המחזה המצטיין" ו"השחקנית המצטיינת". כמו כן שיחקה במחזה "עור" שעלה בפסטיבל עכו, ועליו זכתה בפרס בקטגוריית "השחקנית המצטיינת".
בתיאטרון בית ליסין שיחקה בהצגות "אחד משלנו" ו"מות הלבנה".
בתיאטרון לילדים ולנוער שיחקה בהצגות "אריות בירושלים", "שיר שלא נגמר", "יחסים מסוכנים"[1], וגילמה את שרה אהרנסון בהצגה "שרה גיבורת ניל"י".
ב"חג המחזה העברי" שיחקה בהצגה "אלבום משפחתי".
בנוסף, שיחקה רובי (לסירוגין עם אורלי טובלי) את תפקידה של גב' פירס, משרתת הבית במחזמר "גבירתי הנאווה" שעלה בהבימה ב-2013.
ב-2015 החלה לשחק במחזה הקומי שכתב רון קלארק וביים נתן דטנר "משפחה עליזה" לצד נורמן עיסא ויואב דונט, שעלה בהבימה גם כן.
ב־2017 שיחקה במחזה "הצמה של אבא" לצד יעקב כהן.
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2022 הוציאה את ספר הילדים "לשרה'יה שיר שמח".
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורת-שובל הייתה האישה הראשונה שהנחתה תוכנית אירוח משלה בערוץ 2 שנקראה "רובי", ושודרה בין השנים 1994–1996. לקראת עליית התוכנית התמחתה אצל אופרה וינפרי ופיל דונהיו[2]. על כך סיפרה רובי בריאיון לעכבר העיר: "במשך שנה שלחו אותי ללמוד את התוכנית של אופרה... ספר הבימוי היה עבה וירד לפרטים כמו גובה העקב, שצריך להיות באורך מסוים כדי שאני אוכל לרוץ במדרגות לקהל, או גובה החצאית, או גובה הקול שלי, שהייתי צריכה להנמיך כדי להישמע יותר סמכותית... (האמריקאים הבטיחו שבתוך זמן קצר יהפכו את "רובי" למותג ישראלי) הם הנחו את המרואיינים שלי להגיד "כן רובי", "כמובן רובי"[3].
בשנות התשעים השתתפה במספר תוכניות טלוויזיה, בהן: "בסוד העניינים", "רואים 6/6", "זהו זה!" ו"סלבריטי".
בשנת 2003 גילמה את דניס סבג לצד רמי דנון בסדרת הטלוויזיה שביים ארנון צדוק "חלומות מתוקים" ששודרה בערוץ 1. בשנת 2004 גילמה את עליזה שחר בטלנובלה שביים יצחק שאולי "מיכאלה" ששודרה ב-HOT3.
בשנת 2006 שיחקה בתפקיד אורח בעונתה הראשונה של הסדרה הקומית "אמא'לה" בכיכובה של אורנה בנאי, ושודרה במסגרת שידורי קשת בערוץ 2. בשנת 2007 שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "הישראלים" בכיכובם של שלישיית מה קשור, ששודרה בשידורי קשת.
בשנת 2008 החלה לגלם את רונית בסדרת הטלוויזיה שביימו עודד לוטן ודפנה לוין "עד החתונה" בערוץ 2.
בשנת 2010 החלה לגלם את שולה אמויאל, אימו של מוטי אמויאל (שלום מיכאלשווילי) בסדרת הפשע של HOT3, "עספור" שיצרו גיא עמיר וחנן סביון. ובאותה שנה חזרה לגלם את רונית בעונתה השנייה של הסדרה "עד החתונה"
בשנת 2013 שיחקה בתפקיד אורח בסדרה הקומית של ערוץ 10 "חברות" שיצרה ומככבת בה ליטל שוורץ. בשנת 2014 שיחקה בתפקיד אורח של מרלן המנקה בסדרה הקומית שיצר נאור ציון, "עממיות" ושודרה בזכיינית ערוץ 2, רשת.
בשנת 2016 הצטרפה לעונה השנייה של סדרת המתח שיצרו גיא עמיר וחנן סביון ל-HOT3 "פצועים בראש" בתפקיד נורית תמיר, אשתו של אהוד (רמי דנון). באותה שנה שיחקה בסדרה הקומית "סופשלי" את רבקה חסון, אימו של שחר חסון שגם יצר את הסדרה, ושודרה ב-ערוץ הילדים לצופי Yes. בנוסף, במאי של אותה שנה שיחקה בתפקיד מרכזי בסדרת הקומית ששודרה ב-ערוץ 10 "נפלת חזק", שם גילמה את נורית גבע, אימו של מיקי גבע, שגם יצר וכתב את הסדרה.
בשנת 2019 החלה לשחק בסדרה הדרמה הקומית "בת אל הבתולה" של רשת הכבלים HOT המבוססת על הסדרה האמריקאית "ג'יין הבתולה".
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 ביצעה את תפקידה הראשון בקולנוע בסרטם של אורי ובני ברבש "אחד משלנו" כאשר גילמה את ליזה לצד אלון אבוטבול ושרון אלכסנדר.
בשנת 1993 השתתפה בסרטו של שמעון אזולאי "מחפשת בעל על ארבע".
בשנת 2004 גילמה את ז'נט שושן בסרטו של אבי נשר "סוף העולם שמאלה".
בשנת 2007 גילמה את בתיה בדרמה התקופתית של אורי פסטר "מלך של קבצנים".
בשנת 2008 גילמה את תרז בסרט השני של הטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ "שבעה", זוכה שני פרסי אופיר.
בשנת 2012 גילמה את רחל לוי, אימה של זהבה (יעל טוקר) בדרמה הקומית "רווקה פלוס" בבימויו של דובר קוסאשווילי.
בשנת 2013 גילמה את תפקיד האם בסרט הקצר "לאהוב בקושי" שביים נדב משעלי.
בשנת 2014 גילמה שוב את תרז בסרטם של רונית ושלומי אלקבץ "גט - המשפט של ויויאן אמסלם".
בשנת 2017 גילמה את מלכה בסרטו של דובר קוסאשווילי "זוג יונים".
תביעות על הפרת זכויות יוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורת-שובל תבעה את אבי נשר, במאי הסרט סוף העולם שמאלה, באשמת הפרת זכויות ושלילת הקרדיטים המגיעים לה. לטענתה, נשר עשה שימוש בסיפור חייה לעלילת הסרט אך הציג את התסריט כפרי דמיונו, בעוד פורת-שובל שימשה מקור השראה בלבד. עוד טענה כי התסריט שונה בניגוד להסכמתה וכי נשר ניכס לעצמו בלעדית את היצירה. במאי 2011 פסק בית המשפט כי היא תקבל חצי מיליון שקל על זכויות היוצרים לסרט[3].
בדצמבר 2009 פסק בית משפט השלום בתל אביב כי פורת-שובל הפרה את זכויות היוצרים של התסריטאית שרה עזר, שהייתה שותפתה לעיבוד הקולנועי למחזה "נעמי" של פורת-שובל. לטענת עזר, פורת-שובל הגישה את תקציר התסריט, שכלל פירוט של דמויות חדשות ועלילה חדשה שנוצרו למען התקציר, לצורך קבלת תקציבים מקרן הקולנוע הישראלי, כשרק היא חתומה על כתיבתו, ללא ציון שמה של עזר, בניגוד לסיכום המוקדם בין השתיים. השופט פסק פיצויים בסך 10,000 שקלים לטובת עזר[4].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורת-שובל נשואה בשנית לד"ר ישי שובל, אורולוג פרטי, ולהם שני ילדים.
מתגוררת בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובי פורת-שובל, ברשת החברתית אינסטגרם- רובי פורת-שובל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רובי פורת-שובל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רובי פורת-שובל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רובי פורת-שובל, באתר ספר הקולנוע הישראלי
רובי פורת-שובל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- רובי פורת-שובל, בארכיון הבימה
- ynet, שיחת נפש עם רובי פורת שובל (פרק מלא), באתר ynet, 23 בפברואר 2009
- טל פרי, חרדה לגורלן, באתר גלובס, 1 במרץ 2010
- אליען לזובסקי, שורפת חזיות ומטגנת שניצלים: ריאיון עם רובי פורת שובל, באתר nrg, 27 במרץ 2010
- גאיה קורן, לרובי פורת-שובל יש 4 כליות: "אני מוטציה", באתר ynet, 21 במרץ 2011
- עידן חגואל, עכבר העיר אונליין, רובי פורת-שובל: "הפחד להישאר לבד הופך לאונס יומיומי", באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
- בילי בסרגליק, "מרגע שאישה יוצאת לעולם היא מסורסת", באתר local רמת השרון, 28 בפברואר 2013
- יובל אברמוביץ', "אני הלומת קרב", באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2014
- יחזקאל נפשי, רובי פורת שובל לא חוששת לפרוץ גבולות, באתר מעריב השבוע, 17 ביוני 2014(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021)
- רן בוקר, רובי פורת שובל על התקיפה המינית שעברה: "צרחתי מתוך אינסטינקנט", באתר ynet, 1 בפברואר 2017
- אילן טל, רובי פורת -שובל: "בגלל המוות של הוריי הפכתי להיות חרדתית", באתר ynet, 23 במאי 2017
- אורית מרלין-רוזנצוייג, רובי פורת שובל: "שלא יגידו לי שסבתא צריכה ללבוש בגד ים שלם", באתר Xnet, 27 באוגוסט 2017
- הדס בשן, למה שלא אחגוג את איך שאני נראית?, באתר מאקו, 4 באפריל 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תיאטרון הבימה
- ^ ריאיון עם רובי פורת שובל בפרק מס' 830 של התוכנית "תיק תקשורת" עם עמנואל רוזן
- ^ 1 2 עידן חגואל, עכבר העיר אונליין, רובי פורת-שובל: "הפחד להישאר לבד הופך לאונס יומיומי", באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
- ^ עינב שיף, בית המשפט: רובי פורת שובל הפרה זכויות יוצרים, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2009
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
- שחקניות תיאטרון ישראליות
- שחקני תיאטרון ישראלים
- תסריטאיות ישראליות
- תסריטאים ישראלים
- עולות בשנות ה-1960
- עולים בשנות ה-1960
- ישראליות ילידות מרוקו
- ישראלים ילידי מרוקו
- ירוחם: אישים
- מחזאיות ישראליות
- מחזאים ישראלים
- במאיות תיאטרון ישראליות
- במאי תיאטרון ישראלים
- מנחות טלוויזיה ישראליות
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: החוג לתיאטרון
- ישראליות שנולדו ב-1957
- ישראלים שנולדו ב-1957