ריסנית

ריסנית
מיון מדעי
על־ממלכה:	אאוקריוטים
ממלכה:	אצות
מערכה:	ריסנית
שם מדעי
Ciliate ‏Doflein, 1901

רִיסָנִית (שם מדעי: Ciliate) היא קבוצה של חד-תאיים איקריוטיים, המאופיינים באברונים דמויי שערות המזדקרים מהתא ונקראים ריסים או ריסונים (cilia) או ביחיד ריסון (cilium). המבנה של הריסים דומה לשוטון, אך הם קצרים יותר, רבים יותר ונעים בתנועת גל שונה מאשר השוטון. הריסים משמשים לשחייה, זחילה, היצמדות, אכילה ותחושה.

הריסניות הן קבוצה חשובה בפרוטיסטים ונפוצה כמעט בכל מקווה מים: שלוליות, נחלים, אגמים, אוקיינוסים או אדמה לחה. במדע מתוארים כ-3,500 מינים שונים כאשר ההערכה היא שהמספר האמיתי קרוב ל-30,000. גודלם נע בין µm‏10 ל-4mm.

אחד המינים הנפוצים והמוכרים הוא הסנדלית.

כמו רבים מהחד-תאיים האיקריוטיים הריסניות מתרבות הן ברבייה אל-זוויגית, בחלוקה, והן ברבייה זוויגית.

דיאגרמה של ריסניות

הריסניות מציגות דוגמאות ייחודיות בעולם החי של ארגון החומר הגנטי. בתאי הריסניות יש שני גרעינים. הגרעין הקטן, או גרעין הנבט, המכיל את כל החומר הגנטי, ומשמש רק לרבייה זוויגית, והגרעין הגדול, או גרעין הגוף, שהוא יותר גדול והוא מכיל רק את החומר הגנטי הדרוש לפעילות של התא. בכל חלוקה ברבייה אל-זויגית החומר בגרעין הנבט מתחלק במדויק אך בגרעין הגוף חלים שיבושים והפחתות כך שאחרי כמה מאות חלוקות התא מזדקן ותפקודו משתבש. בשלב הזה מתבצעת רבייה זוויגית. גרעין הנבט מתחלק כמו בחלוקת הפחתה לשני גרעינים בעלי סט כרומוזומים יחיד. שני תאי ריסנית נפגשים ומחליפים ביניהם אחד מהגרעינים המופחתים וכך, בצורה דומה ליצורים האחרים, מתקבל אצל כל אחד מההורים גרעין "מופרה" אחד, כאשר כל הורה תורם מחצית מהחומר הגנטי של הצאצא. במקביל, תא הגוף הישן נהרס. לאחר ששני תאי ההורים נפרדים, מתחלק הגרעין המופרה לשני תאים – לתא נבט ולתא גוף חדש אשר החומר הגנטי ה"מיותר" שבו נהרס ונמחק והחומר הנותר מאורגן ומסודר מחדש. נוצרת ריסנית צעירה, ותהליך הרבייה בחלוקה מתחיל מחדש. הרבייה הזוויגית אינה מיועדת להתרבות אלא ליצירת תא גוף חדש.

עוד תכונה ייחודית לריסניות היא החלוקה לכרומוזומים. החומר הגנטי בגרעין הנבט מחולק לכרומוזומים אחדים ומופיע בשני עותקים, כמו אצל מרבית היצורים. בגרעין הגוף לעומת זאת הוא מחולק לכרומוזומים רבים, וכל אחד מהם יכול להופיע בעותקים רבים. למין אוקסיטריכה טריפאלאקס (Oxytricha trifallax) יותר מ-20,000 כרומוזומים ומספר העותקים שלהם יכול להגיע עד ל-200,000.

אחד המינים המיוחדים הוא הריסנית טֶטְרַהִימֶנָה (Tetrahymena thermophila). לריסנית זו, אין שני מינים זווייגים אלא שבעה זוויגים שונים. כל אחד מהם יכול להתרבות עם כל אחד מהאחרים אך לא עם עצמו. המין של כל צאצא נקבע באופו אקראי לגמרי, ללא שום קשר להורים, ונעשה תוך כדי הסידור החדש של הכרומוזומים שבגרעין הגוף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריסנית בוויקישיתוף

• ריסנית, באתר ITIS (באנגלית)
• ריסנית, באתר NCBI (באנגלית)
• ריסנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ריסנית, באתר GBIF (באנגלית)
• ריסנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ד"ר גל חיימוביץ', הריסנית עם אלפי הכרומוזומים, מכון דוידסון
• נועם לויתן ויונת אשחר, שבעת המינים של הריסנית, הידען