שוגייז
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| מקורות סגנוניים | פוסט-פאנק • דרים פופ • מוזיקה פסיכדלית • נאו-פסיכדליה • אינדי רוק • רוק אלטרנטיבי • אמביינט |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | שנות ה-80 המאוחרות, בריטניה |
| מוצא |
הממלכה המאוחדת  |
| נגזרות | Nu gaze |
| סוגות היתוך | |
| Blackgaze | |
| נושאים קרובים | |
| דרים פופ • רוק אלטרנטיבי • רוק פסיכדלי • פוסט-רוק • נויז רוק | |
  | |
שוגייז (מאנגלית: Shoegaze, Shoegazing - מילולית: "לבהות בנעליים") הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של רוק אלטרנטיבי ואינדי, שהתפתח בבריטניה ואירלנד בסוף שנות השמונים. הז'אנר מתאפיין בשירה עדינה וחלומית, לעיתים לא מובנת, העטופה ב"חומת צליל" של דיסטורשן ומגוון אפקטי גיטרה נוספים, פידבק וכן ווליום גבוה במיוחד. השם "שוגייזינג" נטבע על ידי מגזיני המוזיקה NME ומלודי מייקר, כדי לתאר סצנת להקות בריטיות חדשה בה הנגנים הופיעו בצורה סטטית ומופנמת, שקועים בנגינה עם מבט מושפל ארצה. הצורך של הנגנים לתפעל את מגוון פדאלי האפקטים שמוקמו על רצפת הבמה בצמוד לרגליהם, יצר את הרושם שהם בוהים בנעליים שלהם, ומכאן הביטוי. הז'אנר החל לדעוך באמצע שנות ה-90, עם עליית זרמי רוק חדשים שסחפו את בריטניה, ביניהם הבריטפופ המקומי והגראנג' שהגיע מארצות הברית. עם זאת, בעשור השני של המאה ה-21 זכה הז'אנר לפופולריות מחודשת, שבאה לידי ביטוי בהקמתן של להקות שוגייז חדשות וכן היווצרותם של תת-ז'אנרים חדשים השואבים ישירות ממנו. ז'אנר מקביל לשוגייז הוא דרים פופ, ומבקרי מוזיקה השתמשו בביטוי שוגייז כדי לתאר להקות דרים פופ בעבר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה האירית מאי בלאדי ונלטיין (My Bloody Valentine) נחשבת למי שהניחה את אבני היסוד של הז'אנר, ממנה שאר הלהקות שאבו את עיקר השראתן. אלבומם Loveless מ-1991 נחשב בעיניי מבקרים ומעריצים רבים כיצירת המופת המובהקת של הז'אנר. להקות נוספות שהיוו השראה ללהקות בסצנה הן להקות פוסט-פאנק בריטיות כמו הקיור, סוזי והבנשיז, דה ג'יזס אנד מרי צ'יין, קוקטו טווינס וכן להקות אלטרנטיביות כמו סוניק יות', דינוזאור ג'וניור, Hüsker Dü והוולווט אנדרגראונד. עוד להקות המזוהות עם הז'אנר הן Slowdive, Ride, Lush, Pale Saints ו-Chapterhouse.
בהשוואה לרוב להקות הרוק האלטרנטיבי באותה תקופה, שהיו מורכבות ברובם המוחלט מגברים, מאפיין ייחודי לסצנת השוגייז היא הכמות הגבוהה יחסית של נשים שהיו חברות בה בתפקידי נגינה, שירה וכן בכתיבת שירים.
The Scene That celebrates itself (מילולית: "הסצנה שמהללת את עצמה") הוא ביטוי שטבע מארק סאת'רלנד ממלודי מייקר, בהתייחס לסצנת השוגייז הלונדונית, שתיאר בנימה סרקסטית איך הלהקות הללו נהגו לבקר בהופעות אחת של השנייה, החליפו ביניהן חברי להקה ונהגו לצאת לשתות יחד. הדימוי האליטיסטי שדבק בלהקות הללו, ובמקביל עליית זרמים חדשים של רוק שנתפסו כעממיים יותר, כמו הגראנג' מאמריקה והבריטפופ המקומי, גרמו לדעיכת הפופולריות של הז'אנר באמצע שנות התשעים, מה שאילץ להקות רבות לאמץ סגנון אחר או להתפרק כליל. עם זאת, הז'אנר זכה להתעניינות מחודשת בתחילת המאה ה-21, שהובילה ליצירת גל להקות שוגייז חדשות, ברובן אמריקאיות, תחת הכינוי "Nu gaze" (הלחם של שוגייז ו-Nu (חדש)). "Blackgaze" הוא תת-ז'אנר המשלב בין שוגייז לבלאק מטאל, שיצר המוזיקאי הצרפתי Neige וההרכבים שלו Alcest ו-Amesoeurs.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלוג "המאזין" ראיון עם Neil Halstead מלהקת Slowdive
- דידי שפיצר, מה הקשר בין בהייה בנעליים לבין גיטרות? מאקו. 24 במרץ 2016
