שונם
שׁוּנֵם הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יששכר, דרומית לגבעת המורה, וצפונית להר הגלבוע: ”וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם” (יהושע י"ט, יח).
העיר המשיכה להתקיים כעיר יהודית גם בתקופת המשנה והתלמוד, ומזוהה כיום עם הכפר הערבי סולם שממזרח לעפולה[1].
מקורות היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שונם נזכרת במקרא במספר הקשרים נוספים:
- ב"שונם" התכנסו הפלשתים לפני מלחמתם עם ישראל לאחר מות שמואל: ”וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ” (שמואל א', כ"ח, ד).
- אבישג השונמית, המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו, נקראה כך בשל מוצאה מהעיר (ספר מלכים א', ג).
- הנביא אלישע התארח בעיר אצל אישה (האישה השונמית), שמאוחר יותר החיה את בנה: ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם, וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם, וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם” (מלכים ב', ד', ח).
עוד קודם לכן, "שונם" נמנית עם הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה. העיר נזכרת גם במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה-14 לפנה"ס (מכתבים א"ע 250 ו-365). על פי המכתבים, העיר נכבשה על ידי לבאיה שליט שכם שהחריב אותה. זאת, כאשר בירידיה שליט מגידו התלונן על כך שהיה צריך לעבד לבדו עם אנשי מס את אדמות שונם שהיו אדמות המלך. כן נזכרת העיר ברשימת הערים (מס' 15) שכבש שישק הראשון במסעו לכיבוש ארץ ישראל[1].
העיר המשיכה להתקיים כעיר יהודית גם בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ובתלמוד הירושלמי נזכר רבות האמורא מהדור החמישי רבי יוסטא בר שונם, שיצא ממנה[2].
שונם העתיקה זוהתה במיקומה הנוכחי כבר באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה (תחילת המאה ה-4 לספירה)[3]. בספרו כפתור ופרח (תחילת המאה ה-14), הציע אשתורי הפרחי את זיהויה של "שונם" הקדומה בכפר בן זמנו "סולם".
תל שונם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל שונם הוא תל בגודל של כ-25 דונם, השוכן על חלקו הצפוני מזרחי של הכפר סולם. על פסגת התל והמדרונות נמצא בית הקברות של הכפר. במדרונות אלה נמצאו שרידים ארכאולוגים מתקופות הברונזה הקדומה I, תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, מתקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה.
בין השנים 2002–2011 נערכו בתל מספר חפירות הצלה.
בחפירת הצלה שהתקיימה במדרון הצפוני של התל בחודשים דצמבר 2009 - ינואר 2010 נחשפו שלוש שכבות ארכאולוגיות מהתקופה הביזנטית, הרומית וברזל 1. בשכבה I מהתקופה הביזנטית התגלו שני קטעי קירות ובורות, בשכבה II מהתקופה הרומית התגלה חלק מקיר ומפלס חיים. שכבה III נחפרה בעומק של 2.5 מטר נחשף מתקן עגול מאבן ששימש כנראה לממגורה.
בחפירות משנת 2010 נחפרו 5 שכבות, ביזנטית, ברזל I, ותקופת הברונזה המאוחרת III. בשכבה זו נמצאו שרידים של שני מבנים שנחתמו בשריפה עזה שהביאה להתמוטטות הקירות ולשמירה טובה שת תכולת החדרים. כלי החרס שהתגלו כללו קערות, קדרה עם זרבובית, סירי בישול, צפחות וקנקנים בנוסף נמצאו חרצני זיתים מפוחמים. על פי תכולת הממצא הקרמי, תוארכה השכבה לתקופת השושלת ה-20 במצרים העתיקה, שלהי השלטון המצרי בכנען.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תל שונם, בתוך ארץ הצפון: קובץ מאמרים בארכאולוגיה של הגליל, בעריכת צבי גל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן קובלו-פארן, סולם, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118, 10 בספטמבר 2006
- עדנה עמוס, סולם דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 5 בדצמבר 2009
- קרן קובלו-פארן, סולם דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בפברואר 2010
- גלעד צינמון, סולם דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 15 ביולי 2010
- קרן קובלו-פארן וערן אריה, סולם, תל שונם, דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 122, 7 בספטמבר 2010
- קרן קובלו-פארן, סולם, תל שונם, דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 28 במרץ 2011
- עדנה עמוס, סולם דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 4 בדצמבר 2011
- שונם, באתר Bible Encyclopedia (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 John L. McKenzie, Dictionary of the Bible, Touchstone Press, 1965
- ^ תלמוד ירושלמי: ברכות, סא, ח; שביעית, יז, ו; תרומות, נז, יא; מעשר שני, כח, ה; חלה, כו, ד; שקלים, ג, א; ביצה, טו, ג; מגילה, ג, א; מועד קטן, ג, א; סוטה, מ, ט; סנהדרין, יא, ב.
- ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, ז, עמ' 568
