שרף (מלאך)

עיטור של שרף ממנזר המצלבה בירושלים

עיטור שרף מקבר מרים בירושלים

שרף הוא סוג של מלאך המוזכר בספר ישעיהו, ומתואר כמלאך עם שש כנפיים.

מקור והתפתחות

בארכאולוגיה של המזרח הקדום ישנן לא מעט דוגמאות בצורות של בני אדם, ספינקסים ובעלי חיים מכונפים המופיעים על גבי שנהבים, חותמות, וטביעות חותם פיניקיים וכנעניים – המתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, הנמשכות גם אל תוך התקופה הישראלית.

במעשה מרכבה (ישעיהו ו', א–ג) מתוארות דמויות מהפמליה האלוהית: ”בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא; וְשׁוּלָיו, מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל. שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו--וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.” (שם, פסוק ו'). בהמשך הפרק, מספר ישעיהו כי ”ויעף אלי אחד מן-השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח”. ציונים נוספים של השרף הם ”כי-משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף” (שם, י"ד כ"ט) ו-”אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף” (שם, ל' ו'). על פי תיאורים אלו מעריכים חוקרים רבים שהשרף היה בדמות נחש בעל כנפיים, ידיים ורגליים.נחשים כאלו מתוארים גם בממצאים אומנותיים מן המזרח הקדום במצרים ובמסופוטמיה, אולם חוקרים אחרים החזיקו בדיעה שמלכתחילה התכוונו לתת שם לנחש שארסו צורב כאש את הנשוך, ורק מאוחר יותר נעשה דמות מיתולוגית, או אגדית, מעין הנחשים המעופפים שעליהם מספר הרודוטוס (ב, 75; ג,109)

קווים לדמותו של השד/מלאך ניתן למצא ב"סדר המחזור כפי מנהג פולין" (משנת 1735). ניתן ללמוד על חדירת שמו של המלאך לתוככי החברה היהודית-חסידית של המאה ה-18 בכנותה – "שרף" את אחד מממפיצי החסידות בגליציה. ממנו יצאה שושלת סטרליסק, האדמו"ר רבי אורי מסטרליסק – "השרף" (1757–1826) .

בשפה מצרית קדומה מופיע השם שֶרֶף seref ומשמעותה: בעירה, כעס, אש. בקבר בני חסן במצרים נתגלה פסל שזוהה כ"גריפין", ועליו חקוקה המילה "שרף" בכתב דמוטי. בהסתמך על חיצוניותו, היו חוקרים שהציעו לזהות אותו הגריפין עם היצור המתואר בספר ישעיהו (ראו לעיל) ושתפקידו היה – שמירת מקדש. משום ששמו נתפס כמקודש עבור מתרגם השבעים, והוולגטה – לא תרגם זה את המילה שרף-שרפים, אלא נכתבה היא בתעתיק המקורי, כפי שנהגו בתרגום המילה "כרובים". משום הדמיון בשמות, מעטים מהחוקרים אף הציעו לזהותו עם האל היווני סרפיס שמנתון היה מכוהניו ומפיציו הידועים .

שרפים קיימים גם בהיררכיית המלאכים של הנצרות.

ראו גם

• מלאך
• כרוב (תנ"ך)

לקריאה נוספת

• יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, הוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 2004, עמ' 29–34

קישורים חיצוניים

• שרף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)