תחנת רדיו
תחנת רדיו היא אמצעי לשידור רדיו לציבור הרחב.
סוגי תחנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנות רדיו נבדלות זו מזו במספר סממנים, בהם: תוכן השידורים, הגוף המפעיל את התחנה, קהל היעד של התחנה.
תחנות לפי גוף מפעיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחנה פרטית – תחנה המופעלת על ידי גוף פרטי: תאגיד, קבוצת אנשים או אף אדם בודד.
- תחנה מסחרית – תחנה שממומנת בעיקר על ידי פרסומות שהיא משדרת, ונועדה להפיק רווחים לגוף שמפעיל אותה.
- תחנה קהילתית – תחנה המיועדת לקהילה מסוימת ומופעלת על ידיה.
- תחנה ציבורית – תחנה המופעלת על ידי גוף ציבורי במימון ציבורי.
- תחנה ממלכתית – תחנה המופעלת מטעם מדינה, וממומנת מתקציב המדינה.
- תחנה פיראטית היא תחנה שמשדרת באופן לא חוקי.
תחנות לפי קהל יעד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחנה מקומית – תחנה לטווח שידור קטן הכולל יישוב אחד בלבד.
- תחנה אזורית – תחנה שטווח השידור שלה מכסה אזור מסוים.
- תחנה ארצית – תחנה המכסה מדינה שלמה.
- תחנת בינלאומית – תחנה המשדרת ליותר ממדינה אחת.
תוכן השידורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכן השידורים נקבע בדרך כלל על פי סוג התחנה, כך שיותאם באופן מרבי לקהל היעד. תכנים נפוצים הם:
- מוזיקה – השמעת מוזיקה היא כנראה המכנה המשותף הרחב ביותר של כל תחנות הרדיו, בהיותה מתאימה למגוון הרחב ביותר של קהלים. עם זאת, יש תחנות הממתגות את עצמן כמשדרות מוזיקה מסוגה מוזיקלית מסוימת בלבד.
- חדשות ואקטואליה.
- דיווחי תנועה
- תחזית מזג אוויר
- תוכניות רדיו על נושאים שונים כגון: בישול, כלכלה, רכב, צבא ועוד.
- תוכן לימודי.
סוגי שידורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שידור תוכניות בזמן אמת ידוע בתור שידור חי.
בתחילה שידרו תחנות הרדיו בשידור חי בלבד, אולם עם שיפור טכנולוגיות הקלטת הקול, נוצרה עלייה במספר התוכניות ששידרו חומרים שהוקלטו מראש.
בהמשך הופעלה אוטומציה של תחנות רדיו, כשחלקן פועלות ללא ניהול אנושי ישיר ומשתמשות בחומר מוקלט בלבד שמשודר בשליטת מחשב.
למרבית התחנות יש שידורי רדיו באינטרנט. תחנות רדיו רבות משלבות מערכת רדיו דאטא בשידוריהן, ובכך מאפשרות למקלט הרדיו להציג את שם התחנה ונתונים נוספים.
תחנות מרובות ערוצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנות רדיו פועלות בערוץ שידורים יחיד או בערוצים אחדים המשדרים במקביל. בתחנות המפעילות מספר ערוצים פועל בדרך כלל כל ערוץ במשך כל שעות היממה וכל ימות השבוע, אך יש ערוצים, ששידוריהם מוגבלים רק לחלק משעות היממה. כל ערוץ מתאפיין במדיניות שידורים משלו, הבאה לידי ביטוי בלוח השידורים המפורט שלו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן מסורתי, תחנות רדיו שידרו באמצעות גלי רדיו על ידי משדר ואנטנות. בישראל ובמדינות נוספות, הפעלתה של תחנת רדיו המשדרת באמצעות גלי רדיו מחייבת קבלת רישיון, עקב מספרם המוגבל של התדרים המאפשרים פעילות זו.
מתחילת המאה ה-21 רבות מהתחנות משדרות דרך תשתית הטלוויזיה בכבלים, רשתות מקומיות, לוויינים או האינטרנט, וכך ניתן להאזין לרוב התחנות מכל מקום בעולם. כך הוסרו המגבלה הגאוגרפית ומגבלת התדרים אשר חלו בעבר על תחנות רדיו.
תחנות רדיו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שידור רדיו בישראל
עוד לפני קום המדינה פעלה בארץ ישראל תחנת הרדיו קול ירושלים, וכן פעלו תחנות רדיו מחתרתיות. לאחר קום המדינה שינתה תחנת "קול ירושלים" את שמה ל"קול ישראל", והיא תחנת הרדיו הממלכתית של ישראל, המשדרת בערוצים אחדים. למימון פעולתו של "קול ישראל" משמשים אגרת הרדיו והטלוויזיה שגובה רשות השידור מהתושבים וכן הכנסות מפרסומת.
בשנת 1950 הוקמה תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל, אך שידוריה מיועדים לכלל האוכלוסייה, ורק חלק קטן ביותר מהם עוסק בענייני צבא או פונה במיוחד לחיילים.
במהלך השנים החלו לפעול בישראל תחנות אחדות של רדיו פיראטי, כלומר תחנות רדיו שלא קיבלו רישיון לפעולתן. הבולטות שבהן היו קול השלום, ערוץ 7, ורדיו כל האמת.
באמצע שנות ה-90 הוקמה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, והיא מעניקה זיכיונות לתחנות רדיו אזוריות, שטווח השידורים של כל אחת מהן מוגבל לאזור מסוים בארץ. תחנות אלה מממנות את פעולתן מהכנסות מפרסומת.
