Call of Duty: Black Ops
 | |
| כללי | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 9 בנובמבר 2010 |
| סוגה | משחק ירי בגוף ראשון |
| פיתוח | (Treyarch n-Space (DS |
| הוצאה לאור |
Activision Square Enix (יפן) |
| ארץ מקור |
ארצות הברית  |
| הפצה | Activision |
| עיצוב | מארק למיה, דייוויד וונדרהאר |
| סדרה | Call of Duty |
| דרישות תוכנה | |
| גרסה |
1.13 PS3 Xbox 360 1.13 |
| מנוע משחק | IW engine (השתפר מעולם במלחמה) |
| מצבי משחק | שחקן יחיד, מרובה משתתפים |
| דירוג |
ACB: MA+15 BBFC: 18 CERO: Z ESRB: T/M PEGI: 16/18 USK: 18 |
| פלטפורמות | Windows, Xbox 360, פלייסטיישן 3, Wii, נינטנדו DS (Windows XP/Vista/7) |
| מדיה | דיסק אופטי |
| המשחק הקודם | Call of Duty: Modern Warfare 2 |
| המשחק הבא | Call of Duty: Modern Warfare 3 |
| דרישות מערכת | |
| מעבד | Intel® Core™2 Duo E6600 או AMD Phenom™ X3 8750 או טוב יותר |
| זיכרון | 2GB |
| כרטיס מסך | Shader 3.0 או טוב יותר 256MB NVIDIA® GeForce® 8600GT/ATI (AMD) Radeon Radeon® X1950Pro או טוב יותר |
| מקום פנוי | 12GB |
| אתר רשמי | |
  | |
Call of Duty: Black Ops הוא משחק וידאו מסוגת פעולה מגוף ראשון שפותח על ידי Treyarch והופץ על ידי Activision. המשחק יצא ב-9 בנובמבר 2010 לפלייסטיישן 3, פלייסטיישן 4, Windows ,Wii, ולנינטנדו DS (בגרסה נפרדת שפותחה על ידי n-Space). ההכרזה הרשמית על המשחק הייתה ב-30 באפריל 2010. המשחק הוא השביעי בסדרת Call of Duty והראשון בה העוסק במלחמה הקרה. המשחק מהווה המשך לכותר החמישי בסדרה, Call of Duty: World at War.
בתוך 24 שעות מיציאתו, המשחק נמכר ב-7 מיליון עותקים רק בארצות הברית ובבריטניה, וכך שבר את שיא המכירות שקבע קודמו, Call of Duty: Modern Warfare 2.
משחקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Black Ops הוא משחק יריות בגוף ראשון, בו השחקן משחק בתור חייל רגלי. העלילה עוברת בין שלוש דמויות: שני לוחמי רשות הביון האמריקנית: ג'ייסון האדסון ואלכס מייסון, וכן חייל רוסי בשם ויקטור רזנוב. במשחק מגוון נשקים: מקלעים, רובי סער, סכינים, אקדחים, רימונים וקשתות מוצלבות. בנוסף נעשה שימש בכלי רכב שונים דוגמת מסוק וסירת מנוע, וכן לקרוא לגיבוי רכוב. לשחקן שלושה מצבים: עמידה, כריעה או שכיבה. לכל מצב השפעה שונה על מהירות התנועה, דיוק הירי וכן יכולת ההסוואה. לאחר ריצה השחקן מתעייף. כאשר השחקן נפגע משחקן או דמות אחרת, המסך מאדים, ומורה על כיוון הפגיעה. ניתן לראות את כמות כלי הנשק והתחמושת, הציוד, מפה, ובתנאים מסוימים – מראה את הכיוון אשר אליו יש ללכת.
מרובה משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפורמט זה ניתן לאפשר לשני שחקנים לשחק באותה הקונסולה. השחקן עולה דרגות וצובר נקודות. כמו כן הוא בוחר את כלי הנשק וציוד שלו ויכול לשדרג אותם באמצעות כסף שהוא צובר.
זומבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצב המאפשר משחק של עד ארבעה שחקנים נגד זומבים. המצב מחולק לגלים של תקיפות זומבים, מגל לגל מגיעים אויבים משופרים או מסוגים שונים. ישנם 4 סוגי זומבים ו-2 זירות חינמיות. כמו כן ישנן הרחבות הכוללות זירות נוספות ושדרוגים לנשקים. בכל זירה השחקן נלחם נגד שלושה מארבעה סוגי הזומבים:
- קינו-דר-טוטן – פירושה "תיאטרון המתים" בגרמנית. במפה זו השחקן נלחם נגד הנאצי-זומבים ו"כלבי הגיהנום" (Hellhounds) המוכרים מהמשחק Call of Duty: World at War ונגד סוג חדש של זומבים הנקרא זומבי הגז. כאשר אחד מהם נהרג, גופתו מתפוצצת ופולטת כמות קטנה של גז מסוג נובה 6 אשר מטשטש את השחקן לזמן קצר. העלילה מתחילה כשקצין גרמני מייצר בטעות גלים של זומבים. אז הוא ושלושת חבריו מתארגנים והורגים את הזומבים בזה אחר זה.
- Five – במפה זו השחקן נלחם נגד זומבים אמריקאים. במפה זו נואמים בפנטגון המנהיגים ג'ון פיצג'רלד קנדי, ריצ'רד ניקסון, רוברט מקנמארה ופידל קסטרו נואמים על השימוש בנשק גרעיני. במקביל לנאומם זומבים פולשים לפנטגון אז ארבעת המנהיגים מתחמשים ונלחמים בהם.
- דד אופס ארקייד – מפה זו סודית וניתנת לפתיחה על ידי מחשב ה-CIA בהקלדת הקיצור DOA. המפה משתנה בין השלבים והיא מעין משחק רטרו משנות ה-90. מטרת השחקנים לעבור שלבים ולשרוד, מתחילים עם 3 פסלוני חיים וניתן לאסוף נקודות חיים. כל 200,000 נקודות מוסיפות עוד פסלון נוסף, השחקן מפסיד אם הוא מאבד את כל הפסלונים.[1]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחק נפתח בחקירה אגרסיבית של הדמות הראשית, סוכן ה-CIA אלכס מייסון. החוקרים שואלים אותו על המבצעים שבהם הוא השתתף. מייסון מספר על פגישה שלו ושל שני חבריו, פרנק וודס וג'וזף באומן, שהתקיימה ב-17 באפריל 1961. השלושה נפגשו בבר בקובה עם אדם בשם קרלוס, המכונה X. קרלוס נותן להם מידע על המחבוא של נשיא קובה, פידל קסטרו, במפרץ החזירים. מיד לאחר מכן חיילים קובניים פורצים לבר והורגים כמה מהנוכחים. אחד החיילים מנסה לתקוף את מייסון ובשנייה האחרונה לפני שהוא תוקף את מייסון, וודס חוטף את סכינו של החייל, דוקר אותו בידו, והורגו בעזרת בקבוק ויסקי ששתה קרלוס. קרלוס בורח ומייסון, וודס ובאומן נוסעים למחבואו של קסטרו. מייסון הורג את קסטרו והשלישייה נמלטת לעבר מטוס החילוץ. החיילים הקובנים מנסים לפגוע במטוס ולבסוף מצליחים ללכוד את מייסון שיורד מהמטוס כדי לירות במחסום המונע ממנו להמריא, והוא מאבד את הכרתו. כשהוא מתעורר הוא מגלה שהקובנים ידעו על המבצע שלהם, ושלמעשה הם הרגו רק את הכפיל של קסטרו. קסטרו נותן את מייסון כמתנה לקצין סובייטי בשם ניקיטה דרגוביץ׳ תוך כריתת ברית עימו נגד המערב.
מייסון נשלח לגולאג באזור וורקוטה (אנ'), שם הוא מתיידד עם אסיר בשם ויקטור רזנוב, וטרן לשעבר בצבא האדום. רזנוב מספר למייסון על השובים שלהם: דרגוביץ', יד ימינו לב קרבצ'נקו, ופרידריך שטיינר, מדען נאצי לשעבר שערק לברית המועצות. ב-29 באוקטובר 1945, מעט לאחר מלחמת העולם השנייה, נשלח רזנוב יחד עם יחידתו לחלץ את שטיינר מבסיס נאצי בחוג הארקטי. בבסיס זה פיתח שטיינר גז עצבים המכונה "נובה 6". כשהגיעו לבסיס, דרגוביץ' בגד בהם ופיזר את הגז על חולייתו של רזנוב. לוחמי החוליה ובהם חברו של רזנוב, דימטרי פטרנקו, נאנקו ומתו. במקביל, פשטה על הבסיס חוליית חיילי קומנדו בריטיים שניסו גם כן להשיג את הגז. רזנוב ניצל את ההמולה כדי להימלט והשמיד את הנובה 6. לרוע המזל לבסוף הוא נלכד על ידי דרגוביץ' ונשלח לוורקוטה. לאחר שנה, מייסון ורזנוב מעוררים מרד אסירים בגולאג כדי שיוכלו לברוח ממנו. במהלך הבריחה, רזנוב מבצע פעולת הסחה נגד הסוהרים כדי להרחיקם ממייסון. רזנוב ומייסון מצליחים להימלט ומשתלטים על משאית. רזנוב מודיע למייסון שמטרת המרד הייתה להציל אותו והוא מקריב את חייו כדי להצילו.
אחרי שהשתקם, מייסון נפגש בפטנגון עם מזכיר ההגנה האמריקאי, רוברט מקנמארה, ועם חברו לצוות ג'ייסון הדסון. הם מקבלים משימה מנשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, להתנקש בדרגוביץ'. במהלך המפגש מייסון הוזה שהוא מכוון את נשקו לעבר קנדי ויורה בו. מייסון, וודס, וויבר ובאומן נשלחים לקוסמודרום בייקונור בקזחסטן כדי לשבש את תוכנית החלל הסובייטית ולחסל את חברי "ההתעלות", תוכנית סובייטית המעניקה מקלט למדענים נאצים בתמורה לידע שלהם. הצוות הורס חללית סויוז, ואילו וודס הורג לכאורה את דרגוביץ' בפיצוץ מכונית.
ב-21 בינואר 1968 נשלח צוותו של מייסון לווייטנאם. הם משתתפים בקרב על העיר קאה סאן (אנ') מפני תקיפה צפון וייטנאמית. לאחר הקרב הם מתפצלים. מייסון וסוויפט נשלחים לאתר עריק רוסי עלום שם, שהוחזק על ידי צבא צפון וייטנאם בעיר הואה במהלך מתקפת טט, וברשותו מסמכים הנוגעים לדרגוביץ'. מתברר שהעריק הוא לא אחר מאשר רזנוב, אשר מצטרף אליהם. לאחר שהם בורחים מהעיר הואה העלילה עוברת אל הצוות השני. הדסון וויבר נמצאים בקולון, הונג קונג, ומחפשים את ד"ר דניאל קלארק, מדען בריטי העובד תחת דרגוביץ' ועזר לסובייטים לפתח את גז הנובה 6. קלארק חושף את מיקומו של מתקן נסתר בהר יאמנטאו, שם שטיינר עובד על פיתוח הגז עבור דרגוביץ' וקרבצ'נקו. באותו רגע פולשים למקום לוחמי ספאצנאז שהורגים את קלארק. מייסון, הדסון וויבר הורגים את לוחמי הספאצנאז, ומתקדמים לבסיס של שטיינר. הדסון וויבר ממשיכים בדרכם כדי להרוס את המתקן. הם מיירטים תשדורת משטיינר בבקשה להיפגש באי ריבירת', שכן דרגוביץ' החל לחסל "קצוות רופפים". במקביל, מייסון ורזנוב ממשיכים לשם כדי להתנקש בשטיינר. לאחר מות האריס, שטיינר מודיע להדסון על כוונתו לערוק לארצות הברית. הם מסכמים שהדסון יאסוף אותו מהמעבדה. הדסון וויבר מגיעים למעבדה אך מייסון הקדים אותם. מייסון אוחז באקדח וצועק: "השם שלי הוא ויקטור רזנוב ואני אשיג נקמה!". הוא הורג את שטיינר ויורה בטעות בוויבר. הדסון לוקח לו את האקדח אך מייסון מכה אותו בטעות. הדסון מכה אותו בחזרה ומייסון מאבד את הכרתו.
כאשר הם חודרים ללאוס כדי לתפוס משלוח של נובה 6 ממטוס סובייטי שהתרסק. הם נלכדים על ידי לוחמי הוייטקונג והספאצנאז באתר ההתרסקות. באומן, שהגיע לאפיסת כוחות פיזית ומנטלית, מסרב לשחק ברולטה רוסית ומוצא להורג על ידי שוביו. וודס ומייסון מצליחים לנצל את ההזדמנות ולברוח. הם חוטפים מסוק מיל מי-24 ואף מספיקים לשבש את נתיב הו צ'י מין בטרם המשיכו לבסיס של קרבצ'נקו כדי להציל את רזנוב. מכשהגיעו לבסיס הם מתעמתים עם קרבצ'נקו. וודס דוקר אותו באמצעות סכין אך קרבצ'נקו שולף את נצרותיהם של ארבעה רימוני יד, ובכך מאלץ את וודס להקריב את עצמו. הוא דוחף את קרבצ'נקו מעבר לחלון והם מתפוצצים יחדיו לכאורה.
מייסון מתעורר בחקירה והודסון וויבר מתגלים כחוקרים שלו. התברר כי לדרגוביץ' יש תאים רדומים בכל רחבי ארצות הברית, אשר יוקפצו עם שידור המספרים הסודיים וישחררו את גז הנובה 6. כתוצאה מכך ארצות הברית מעלה כוננות לרמת DEFCON 2 ומכינה מתקפת מנע גרעינית על ברית המועצות. בכך באופן בלתי נמנע תיפתח מלחמת עולם שלישית שתביא לחיסולן ההדדי. מייסון מתעקש בחקירתו שרזנוב הוציא להורג את שטיינר. הודסון וויבר, שהיו עדים לכך שמייסון ביצע את המעשה לבדו, חושבים שהוא השתגע. בהמשך הדסון מגלה כי דרגוביץ' שטף את מוחו של מייסון כדי למצוא את תחנת המספרים וכן כדי להתנקש בנשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי. למעשה שטיפת המוח הפכה אותו לסוכן סובייטי רדום. לאחר מכן, מוחו נשטף בשנית על ידי רזנוב, כדי שינקום את מות חברו פטרנקו, ויחסל את דרגוביץ', קראבצ'נקו ושטיינר. מתברר שרזנוב האמיתי מעולם לא ברח, אלא נהרג במרד בוורקוטה, והעריק הסובייטי בהואה בעצם נהרג לפני שמייסון הגיע אליו. חזיונותיו של מייסון על רזנוב הן תוצאה של הפרעה דיסוציאטיבית (פיצול אישיות) שנגרמה כתוצאה משטיפת המוח הטראומטית. כעת, לאחר מותו של שטיינר, רק מייסון יכול לדעת מה המספרים. לבסוף, מייסון נזכר במיקומה של תחנת השידור: ספינת מטען רוסית בשם רוסלקה המשייטת מול חופי קובה. הצוות יוצא לתקוף את הספינה. התקיפה ברוסלקה מתחילה כאשר מייסון והדסון מסתננים לבסיס הצוללות התת-ימי שמגן על הספינה. במקביל, הדסון קורא לחיל הים האמריקאי כדי להשמיד את הרוסלקה. מייסון והדסון מגיעים למפלסים התחתונים של המתקן ונאבקים בדרגוביץ'. לבסוף מייסון חונק את דרגוביץ' ומטביע אותו למוות. הוא בורח עם הדסון והם חוברים מחדש לוויבר, אשר מכריז על ניצחון.
בסוף המשחק, מוצגים קטעי ארכיון מהרגעים שלפני ההתנקשות בג'ון קנדי ב-22 בנובמבר 1963. בקטע נראה מייסון בין הצופים שצפו בקנדי יורד ממטוס האייר פורס וואן ב"לאב פילד"(אנ'). הנוכחות שלו, וההתנשאות של דרגוביץ' לפני מותו, מרמזת על האפשרות שמייסון ביצע את ההוראות הראשוניות שהוחדרו לתת המודע שלו. כלומר, הוא לקח חלק בהתנקשות בקנדי. כמו כן, הודעה מוסתרת שניתן לגשת אליה דרך התפריט הראשי של המשחק, מגלה כי וודס שרד את העימות עם קרבצ'נקו וכעת הוא כלוא בבית הסוהר הילטון האנוי.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכס מייסון – הדמות הראשית במשחק, סוכן CIA מיחידת SOG. בנו דייוויד הוא הפרוטגוניסט במשחק ההמשך Call of Duty: Black Ops 2.- ג'ייסון הדסון – סוכן CIA מיחידת SOG, חבר של מייסון, והאדם שחקר אותו לאורך כל המשחק. נהרג במשחק ההמשך.
ויקטור רזנוב – נלחם לצד מייסון בבריחה מוורקוטה. שטף את מוחו של מייסון כדי שיהרוג את שטיינר, דרגוביץ' וקראבצ'נקו. נהרג במהלך המשחק.- / גריגורי וויבר – חייל רוסי שערק לארצות הברית, איבד את עינו בגלל קרבצנקו. חבר טוב של מייסון וחקר אותו יחד עם הדסון.
- פרנק וודס – אחת הדמויות הראשיות, בן בריתו של מייסון, הקריב את חייו למענו תוך כדי הריגת קרבצ'נקו (עם זאת שניהם שרדו) ולאחר מכן נכלא בכלא הילטון האנוי עד שברח משם כעבור 4 שנים.
- ג'וזף באומן – נרצח בשבי ובהמשך וודס ומייסון נוקמים את מותו. דמותו מבוססת על אייס קיוב, מה שניכר במראהו ובדיבורו.
- ג'ון קנדי – נראה רק בשלב אחד ובו הוא הודיע למייסון על כך שהוא רוצה שהוא יתנקש בחייו של "ניקיטה דרגוביץ'". דמות ראשית במצב זומבים.
- רוברט מקנמארה – נראה רק בשלב אחד ובו הוא והדסון ליוו את מייסון אל הנשיא ג'ון קנדי. דמות ראשית במצב זומבים.
- קפטן מוזלי – טייס המחפה על הדסון, וויבר ובורקס במהלך החדירה שלהם לבסיס של שטיינר.
אויבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניקיטה דרגוביץ' – הנבל הראשי במשחק. מפקדו לשעבר של רזנוב אך בגד בו. נהרג על ידי מייסון בסיום המשחק.
- קולונל לב קרובצ'נקו סגנו של דרגוביץ' ואויב משני במשחק שרד את אירועי המשחק ו נהרג במשחק ההמשך.
פרידריך שטיינר – אויב משני במשחק. מדען נאצי שפיתח את גז העצבים "Nova 6" וערק לברית המועצות. מייסון חשב שרזנוב הרג אותו, אך מייסון בעצמו הרג אותו.
פידל קסטרו – אויב משני במשחק אך אחת הדמויות הראשיות במצב זומבים. שלח את מייסון במתנה לדרגוביץ'.
דניאל קלארק – אויב משני במשחק. בעל ידע בכימיה וביולוגיה. באחד השלבים מייסון וויבר תפסו אותו ועינו אותו כדי להוציא ממנו מידע על הגז "Nova 6". נהרג על ידי הספצנאז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Call of Duty: Black Ops
Call of Duty: Black Ops, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ביקורת משחק: CoD Black Ops, אתר משחקים ויגיימס (בעברית)
- ביקורת המשחק באתר המשחקים Games.co.il (בעברית)
- ארז רונן, games.co.il, המלחמה הקרה מתחממת: Call of Duty Black Ops, באתר ynet, 16 בנובמבר 2010
- https://www.callofduty.com/blackops4: בלאק אופס 4 האתר הרשמי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]