Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

Candle in the Wind

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Candle in the Wind"
סינגל בביצוע אלטון ג'ון
מתוך האלבום Goodbye Yellow Brick Road
יצא לאור 22 בפברואר 1974 (גרסה מקורית. לא בארצות הברית)
13 בספטמבר 1997 (גרסת 1997)
תאריך הקלטה מאי 1973 (גרסה מקורית)
ספטמבר 1997 (גרסת 1997)
סוגה פופ רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:50 (גרסה מקורית)
4:11 (גרסת 1997)
חברת תקליטים DJM (אנ') • ‏MCA (גרסה מקורית)
רוקט (אנ') • A&M (גרסת 1997)
כתיבה אלטון ג'ון, ברני טופין
לחן אלטון ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה גאס דאג'ן (גרסה מקורית)
ג'ורג' מרטין (גרסת 1997)
כרונולוגיית סינגלים של אלטון ג'ון
"Live Like Horses"
(1996) 		"Candle in the Wind"
(1997) 		"Recover Your Soul"
(1998)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Candle in the Wind" הוא שיר שנכתב על ידי ברני טופין והולחן ובוצע על ידי אלטון ג'ון באלבומו "Goodbye Yellow Brick Road" משנת 1973. השיר הוקלט פעם נוספת ב־1997, בעקבות מותה של הנסיכה דיאנה, הפך לשיר השני הנמכר ביותר בכל הזמנים אחרי "White Christmas" בביצוע בינג קרוסבי, והנמכר ביותר מאז החלו מצעדי מכירות הסינגלים להופיע[1].

הגרסה המקורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוקלט במקור במאי 1973 ויצא כסינגל הרביעי מאלבומו של אלטון ג'ון "Goodbye Yellow Brick Road" (הסינגל לא יצא בארצות הברית)[2]. ברני טופין כתב את השיר על מרילין מונרו, והוא מתחיל במילים "Goodbye Norma Jean" (נורמה ג'ין בייקר היה שמה האמיתי של מרילין מונרו). השיר הגיע למקום ה־11 במצעד הבריטי[3][2]. אף על פי שבסופו של דבר השיר נכתב והתפרסם כמחווה למרילין מונרו, אמר ברני טופין שלאמיתו של דבר, כשכתב את השיר עמדה לנגד עיניו דמות הידוען שעוברת האדרה לאחר מוות טרגי בגיל צעיר, באופן כללי:

כתבתי את 'Candle in the Wind' על מרילין מונרו, אבל היא לחלוטין לא מישהי שהערצתי מאוד כילד או משהו כזה. היא הייתה רק מטפורה לתהילה ומוות בגיל צעיר, ולאנשים שהם סוג של מתמכרים, ולאלו שבאמת מתים צעירים. השיר יכול היה בקלות להיות על מונטגומרי קליפט, או על ג'יימס דין, או אפילו על ג'ים מוריסון. אבל נראה שפשוט הייתה נטייה לאהדה כלפיה, אז השתמשתי בה. והיא הייתה נקבה, וזה היה יותר פגיע. אבל זה באמת היה על הצד המוגזם שבידוענות, המוות המוקדם בקרב ידוענים, ו'תחיה מהר, תמות צעיר, ותשאיר גופה יפהפייה'. וזאת באמת הייתה המהות של השיר.

— ברני טופין, 2014[4]

(הרישא של הדברים שאמר טופין ב־2014 נסתרת במידת מה מדברים שאמר ג'ון בתוכנית טלוויזיה ב־1974 (שם גם ביצע את השיר), אז אמר: ”הוא [טופין] באמת בקטע של מרילין מונרו [...] מן הסתם עדיף שתדבר איתו לגבי זה [...] הוא יודע הרבה על כך [...]”[5]).

בראיונות אחרים אמר טופין שתמיד ריתקו אותו תופעות של הערצה מוגזמת וקיצונית ופנאטיות של קהילות מעריצים לגבי מושאי הערצתם. ”זה די ביזארי איך שאנשים באמת מאמינים שהאנשים האלה נבדלים מאיתנו באופן כלשהו. זה נושא שחוזר הרבה בשירים [שכתבתי]”[2][6].

שם השיר הושאל על ידי טופין מקלייב דייוויס, ששאל אותו מצידו מאלכסנדר סולז'ניצין. בריאיון אמר טופין:

קלייב דייוויס דיבר על מותה של ג'ניס ג'ופלין, והתייחס אליה כאל 'נר ברוח', אבל השם המקורי של השיר הגיע מסולז'ניצין – הוא כתב ספר בשם הזה על הגולאג. תמיד חשבתי שזה שם נפלא לספר, אז הוא גנב את זה מסולז'ניצין, ואני גנבתי את זה מקלייב.

— אתר למנויים בלבד קמרון קרואו, פול גאמבצ'יני, השבח לאלטון, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2017

גרסת 1986

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1987 יצא השיר כסינגל מתוך אלבום ההופעה "Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra", שתיעד הופעה שנערכה ב־14 בדצמבר 1986 במלבורן שבאוסטרליה, ההופעה האחרונה בסיבוב ההופעות Tour De Force שערך ג'ון בארץ זו עם התזמורת הסימפונית של מלבורן. עם זאת, בשיר זה לא השתתפה התזמורת, אלא ג'ון ביצע אותו עם הקלידן שלו, פרד מנדל (אנ'). בתחילת הבית השני של השיר חברי התזמורת שלפו נרות אותם הדליקו ביד, ותשואות הקהל שנשמעות באו כתגובה למחווה זאת. לג'ון עצמו לא הייתה ידיעה מוקדמת על המהלך, והוא נראה מגיב עליה בווידאו קליפ של השיר[7].

בארצות הברית, שם יצא הסינגל לראשונה (בכל גרסה שהיא) ב־1987, הוא הגיע למקום השישי במצעד בילבורד הוט 100. ב־1988 הגיע הסינגל למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי[3][8][2]. הוא אף היה מועמד לפרס גראמי בטקס פרסי הגראמי ה־30, שנערך ב־1988, בקטגוריית הביצוע הקולי הגברי הטוב ביותר לשיר פופ[9].

גרסת 1997

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־31 באוגוסט 1997 נהרגה הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים. אלטון ג'ון והנסיכה היו חברים טובים, ומותה הכה את ג'ון בתדהמה. הוא עצמו איבד חבר טוב שבועות ספורים קודם לכן, את מעצב האופנה ג'אני ורסצ'ה, ונכנס בעקבות אירועים אלו לדיכאון. ב־2 בספטמבר קיבל ג'ון שיחת טלפון מאיש העסקים ריצ'רד ברנסון, שאמר לו שאחותה של הנסיכה, ליידי שרה מקורקודייל, ביקשה שישיר בהלוויית אחותה, וביקש מג'ון להיות מוכן. הוא אף סיפר לג'ון שרבים מהכותבים בספר התנחומים שבארמון סנט ג'יימס ציטטו ממילות "נר ברוח" (המקורי). ג'ון התקשר לטופין, סיפר לו זאת ואף ציין שתחנות רדיו בבריטניה משמיעות את השיר "נר ברוח" כזיכרון לדיאנה. טופין הבין מהשיחה שעליו לשכתב את מלות "נר ברוח", וכך עשה (הדבר לקח לו שעתיים). לאחר ההלווייה סיפר טופין שבימים שלאחר מכן התברר לו שג'ון התכוון באותה שיחה שהוא יכתוב שיר חדש ברוח "Candle in the Wind": "אני פשוט הבנתי אותו לחלוטין לא נכון באותה שיחת טלפון ראשונית", אמר[10][11]. עם זאת, באוטוביוגרפיה שפרסם ב־2019, "Me", טען ג'ון שכוונתו מלכתחילה הייתה לשכתב את השיר. כך או כך, בשיחה נוספת החליטו השניים, בהתחשב בזמן הקצר עד להלווייה, להישאר עם מה שיש. שיחת הטלפון מברנסון לא הייתה בקשה רשמית ממשפחת המלוכה, ועד ה־3 בספטמבר ג'ון לא ידע בוודאות שישיר: "זה באמת תלוי באוויר כרגע", אמר לעיתונאים. הבלבול היה כה גדול עד שתחנת הרדיו WPST (אנ') מניו ג'רזי דיווחה שעדיין לא ידוע אם ג'ון אפילו הוזמן להלוויה. רק ב־4 בספטמבר יצאה הודעה רשמית שג'ון ישיר בהלווייה, וישיר את "נר ברוח"[11]. בדצמבר 2021 נחשף במסמכים שפרסם הארכיון הלאומי הבריטי (אנ') שהסיבה לאי הוודאות עד שלב כה מאוחר הייתה שבני משפחת המלוכה הבריטית התנגדו להופעתו של ג'ון בלוויה, משום שחשבו שהמילים החדשות שנכתבו לשיר "סנטימנטליות מדי"[12]. הכומר ד"ר וסלי קאר (אנ'), שעמד באותם ימים בראש מנזר וסטמינסטר, כתב לבני משפחת המלוכה מכתב בו שכנע אותם לאפשר לזמר להופיע. עם זאת, מכיוון שמלכתחילה התנגדותם הייתה כל כך חזקה, במקום נכח סקסופוניסט שהועמד במצב הכן למקרה שבני משפחת המלוכה יסרבו ברגע האחרון לאפשר לג'ון להופיע[13][12]. פורסם גם כי בטיוטה הראשונה של תוכנית ההלוויה היה רשום שג'ון יבצע את "Your Song". לבסוף הוא ביצע את "Candle in the Wind", במה שהפך לאחד מהרגעים הזכורים ביותר מההלוויה[14].

ג'ון שר את "Candle in the Wind" גרסת 1997 בפעם הראשונה והיחידה בהלוויית הנסיכה דיאנה, שהתקיימה בכנסיית וסטמינסטר ב־6 בספטמבר 1997[15]. השיר נפתח הפעם במילים "Goodbye, England's Rose". ג'ורג' מרטין היה אחראי על ההפקה המוזיקלית של גרסת האולפן של הסינגל.

ג'ון הודה שהביצוע בהלוויה היה מבין המקרים הבודדים שבהם חווה פחד במה, ושהשתמש באופן נדיר בטלפרומפטר, מכיוון שחשש לשיר מתוך הרגל את הנוסח המקורי של השיר:

[...] זאת הייתה אחריות עצומה, ושרתי את השיר הזה במשך כל כך הרבה שנים כ'להתראות, נורמה ג'ין', וחשבתי, אם אני לא אתרכז... הייתי צריך לגייס את כל המקצוענות שלי, את כל השנים שניגנתי במועדונים ולהיות אלטון ג'ון, כדי... כדי להצליח בזה. [...] אז היה לי טלפרומפטר. ליתר ביטחון... לא רציתי לשיר 'להתראות, נורמה ג'ין'.

— אלטון ג'ון, 2019[16]

מאז אותו ביצוע, סירב ג'ון לשיר את הגרסה המחודשת בהופעותיו, אלא הוא מבצע בהן אך ורק את הגרסה המקורית של השיר[2]. בנוסף, גרסת 1997 של השיר מעולם לא הופיעה באף אחד מאלבומיו וג'ון אמר כי יסכים לשיר את השיר רק אם בניה של הנסיכה דיאנה, ויליאם והארי, יבקשו זאת ממנו.

הצלחת הסינגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלווייתה של הנסיכה דיאנה צפו בין 2 ל־2.5 מיליארד צופי טלוויזיה ברחבי העולם[2]. בבריטניה יצא הסינגל לחנויות התקליטים ב־13 בספטמבר 1997, וכבר באותו היום נמכרו ממנו 658,000 עותקים. בשבוע הראשון הסתכמו מכירותיו בבריטניה ב-1.5 מיליון עותקים. הסינגל שהה במקום הראשון במצעד הבריטי במשך חמישה שבועות, ובסך הכול נמכרו ממנו בבריטניה מעל 4.9 מיליון עותקים, ובשל כך הוכרז כסינגל הנמכר ביותר בבריטניה אי פעם[17][18][19].

בארצות הברית זכה הסינגל להצלחה דומה. הסינגל נכנס ישירות למקום הראשון במצעד בילבורד האמריקני, ושהה שם במשך 14 שבועות רצופים[8]. 8.8 מיליון עותקים נמכרו בסך הכול בארצות הברית, מתוכם 3.4 מיליון בשבוע הראשון[20]. הסינגל הגיע ל־11 הסמכות פלטינה רק 17 ימים לאחר יציאתו לאור, והיה לסינגל הראשון (והיחידי במשך 15 שנים) שקיבל הסמכת יהלום[21]. גם בארצות הברית הוא הוכרז כסינגל הנמכר ביותר אי פעם. הוא אף זיכה את ג'ון בפרס גראמי, בקטגוריית ביצוע הפופ הקולי הגברי הטוב ביותר, בטקס פרסי גראמי ה־40 (אנ')[9].

גם בשאר העולם זכה הסינגל להצלחה בלתי רגילה. בקנדה שהה הסינגל ב-TOP 20 במשך שלוש שנים, מתוכן 45 שבועות רצופים במקום הראשון (שיא עולמי)[18]. השיר נמכר בכ-4.5 מיליון עותקים בגרמניה. שישה שבועות במקום הראשון באוסטרליה, ואף בישראל זכה הסינגל להצלחה. בסך הכל נמכרו ברחבי העולם מעל 33 מיליון עותקים[17]. רווחי הסינגל נתרמו לטובת "קרן דיאנה" (אנ'), שרווחיה עד ספטמבר 1999 נאמדו בכ־150 מיליון דולר, כאשר מרבית הסכום הגיע מרווחי הסינגל[22][23].

רשימת השמעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות יצא "Candle in the Wind '97" כסינגל צד א' כפול עם "Something About the Way You Look Tonight", אחד משירי אלבומו החדש של ג'ון, "The Big Picture"[19][24]. צד ב' של הסינגל היה השיר השלישי, " You Can Make History (Young Again)". שיר זה נכלל בגרסה האמריקאית של אלבום האוסף Love Songs (אנ'), שיצא בצפון אמריקה בנובמבר 1996, אך בתפוצה בין לאומית הוא יצא לראשונה בסינגל זה.

מס' שם משך
1. Something About the Way You Look Tonight 3:58
2. Candle in the Wind 1997 4:10
3. You Can Make History (Young Again) 4:52

מצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעד  שבועי (1997–1998)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1[25]
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1[26]
איסלנד הפלייליסט 3[28]
אירופה אירופה הוט 100 1[27]
איטליה מצעד הסינגלים האיטלקי 1[27]
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 1[29]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 1[8]
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים 5[30]
גרמניה GfK – טופ 100 1[32]
דנמרק היטליסטן 1[27]
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 1[33]
מצעד 100 הסינגלים 1[34]
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 1[31]
ולוניה אולטראטופ 40 1[35]
יפן יפן הוט 100 1
נורווגיה VG-lista 1[36]
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1[37]
ספרד PROMUSICAE 1[27]
סקוטלנד מצעד הסינגלים הסקוטי 1[38]
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 1[27]
פלנדריה אולטראטופ 50 1[39]
צרפת SNEP 1[40]
קנדה קנדה הוט 100 -
RPM – ‏Top Singles 14[41]
RPM – מוזיקה עכשווית למבוגרים 1[42]
שוודיה סוורייטופליסטן 1[43]
שווייץ המצעד השווייצרי 1[44]

מצעדי סוף שנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעד שנתי (1997)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 1[45]
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 1[46]
איסלנד הפלייליסט 38[47]
אירופה אירופה הוט 100 1[48]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 1[49]
גרמניה GfK – טופ 100 3[50]
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 19[51]
מצעד 100 הסינגלים 1[52]
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 1[19]
ולוניה אולטראטופ 40 1[53]
ישראל מדיה פורסט ישראל -
המצעד השנתי של רשת ג' 20
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 1[54]
פלנדריה אולטראטופ 50 1[55]
צרפת SNEP 1[56]
קנדה קנדה הוט 100 -
RPM – ‏Top Singles 96[57]
RPM – מוזיקה עכשווית למבוגרים 11[58]
רומניה מצעד השירים הרומני 40[59]
שוודיה סוורייטופליסטן 1[60]
שווייץ המצעד השווייצרי 21[61]
‏
‏‏  מצעד שנתי (1998)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 9[62]
אירופה אירופה הוט 100 31[63]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 8[64]
גרמניה GfK – טופ 100 91[65]
שוודיה סוורייטופליסטן 41[66]
שווייץ המצעד השווייצרי 28[67]

מצעדי סוף עשור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעד העשור (1990–1999)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 15[68]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 5[69]
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 91[70]
ישראל מדיה פורסט ישראל -
גלגלצ – מצעד העשור המקורי 41[71]
גלגלצ – מצעד העשור המחודש 103

מצעדי כל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעד כל הזמנים
מדינה מצעד מיקום שיא
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 1[72]
ארצות הברית בילבורד הוט 100 52[73]
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 1[74]

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
אוסטריה (IFPI אוסטריה)[75] פלטינה x‏6 300,000*
אוסטרליה (ARIA)[76] פלטינה x‏14 980,000^
איטליה – 300,000[77]
ארצות הברית (RIAA)[78] יהלום 11,000,000^
בלגיה (BIA)[79] פלטינה x‏9 450,000*
ברזיל (Pro-Música Brasil)[80] פלטינה 60,000*
הממלכה המאוחדת (BPI)[81] פלטינה
x‏9 		5,400,000^
גרמניה (BVMI)[82] פלטינה x‏9 4,500,000^
הולנד (NVPI)[83] פלטינה x‏6 450,000^
יפן פלטינה x‏2 200,000^
נורווגיה (IFPI נורווגיה)[84] פלטינה x‏8
ספרד (PROMUSICAE)[85] פלטינה x‏4 200,000^
פולין (ZPAV)[86] פלטינה 20,000*
פינלנד (Musiikkituottajat)[87] פלטינה 54,225[87]
צ'כיה (IFPI צ'כיה)[88] פלטינה x‏7 28,000
צרפת (SNEP)[89] יהלום 2,029,000[90]
קנדה (Music Canada)[91] פלטינה x‏19 1,900,000^
שוודיה (GLF)[92] פלטינה x‏7 210,000^
שווייץ (IFPI שווייץ)[93] פלטינה x‏9 450,000^
סיכום
בכל העולם — 33,000,000[94][95]
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכה בלבד
*אומדן המכירות מבוסס על הסמכה בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Best-selling single, Guinness World Records (באנגלית בריטית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 השיר באתר "Songfacts", באתר Songfacts, בדיקה אחרונה ב־19 בינואר 2022
  3. ^ 1 2 היסטוריית ג'ון בחברת המצעדים הרשמית (אלבומים וסינגלים), באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־19 בינואר 2022
  4. ^ אנדי גיל, אלטון ג'ון וברני טופין מביטים לאחור על ‘Goodbye Yellow Brick Road’, באתר רולינג סטון, ‏14 במרץ 2014, בדיקה אחרונה 12 במאי 2021
  5. ^ אלטון ג'ון מתראיין, ומבצע את "Candle in the Wind" (דבריו על השיר והביצוע שלו, החל מ־13:58), באתר יוטיוב, 1974, בדיקה אחרונה 12 במאי 2021
  6. ^ יוסי חרסונסקי, אלטון ג'ון Candle in the Wind, באתר yosmusic.com, ‏16 בדצמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בינואר 2022
  7. ^ עשר עובדות כיפיות על כל אחד מאלבומי ההופעה של אלטון "Here and There" ו־"Live In Australia", (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, ‏9 בנובמבר 2018, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  8. ^ 1 2 3 היסטוריית ג'ון בבילבורד הוט 100, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  9. ^ 1 2 היסטוריית גראמי של אלטון ג'ון, באתר גראמי, בדיקה אחרונה ב־4 בינואר 2022
  10. ^ ‏Relighting ‘Candle’ for Di, באתר לוס אנג'לס טיימס, 14 בספטמבר 1997, בדיקה אחרונה ב־18 בינואר 2022
  11. ^ 1 2 Elizabeth J. Rosenthal, His Song: The Musical Journey of Elton John, מהדורה ראשונה, Billboard Books, 2001, עמ' 455–456, ISBN 0-8230-8893-6
  12. ^ 1 2 ‏Princess Diana: Palace did not want Sir Elton John to sing at her funeral, newly released papers show, באתר סקיי ניוז, 30 בדצמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־3 בינואר 2022
  13. ^ משפחת המלוכה לא רצתה את אלטון ג'ון בהלווית דיאנה, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2022
  14. ^ ארמון המלוכה התנגד שאלטון ג'ון ישיר לזכרה של הנסיכה דיאנה, באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2022
  15. ^ Maureen Lee Lenker, ‏ Princess Diana: Looking back on Elton John's 'Candle in the Wind' 20 years later, באתר אנטרטיינמנט ויקלי, 6 בספטמבר 2017, אורכב מהמקור ב־16 בדצמבר 2019, בדיקה אחרונה ב־19 בינואר 2022
  16. ^ אלטון ג'ון על מוסיקה קלאסית, נגינה בהלוויה של דיאנה ותהליך יצירת השירים שלו | Classic FM, באתר יוטיוב, 5 בדצמבר 2019
  17. ^ 1 2 רוב קופסי, ה'מיליונרים' של חברת המצעדים הרשמית מתגלים, באתר חברת המצעדים הרשמית, ‏19 בספטמבר 2017, בדיקה אחרונה 9 באוקטובר 2020
  18. ^ 1 2 הנר של אלטון בוער בקנדה, באתר BBC, ‏11 באוקטובר 1999, בדיקה אחרונה 9 באוקטובר 2020
  19. ^ 1 2 3 ‏UK's million-selling singles: the full list, באתר הגרדיאן, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  20. ^ XANDER ZELLNER, ‏Rewinding the Charts: In 1997, Elton John’s ‘Candle’ Lit Up the Hot 100, באתר בילבורד, 11 באוקטובר 2019, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  21. ^ ‏First Diamond certificate awarded to a US single, באתר גינס, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  22. ^ ג'ק דויל, "נר ברוח” 1973 ו־1997, באתר pophistorydig.com, ‏26 באפריל 2008, בדיקה אחרונה ב־31 באוקטובר 2021
  23. ^ Maureen Lee Lenker, ‏Princess Diana: Looking back on Elton John's 'Candle in the Wind' 20 years later, באתר אנטרטיינמנט ויקלי, 6 בספטמבר 2017, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  24. ^ רשימת השמעה סינגל גרסת 1997, באתר Discogs
  25. ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  26. ^ המצעד האוסטרלי, באתר australian-charts.com, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  27. ^ 1 2 3 4 5 המצעד הדני Hits of the World: Denmark (PDF), מגזין בילבורד כרך 109 גיליון 41 מו"ל (Nielsen Business Media)11 באוקטובר 1997 עמ' 61, באתר World Radio History, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  28. ^ ‏ המצעד האיסלנדי Íslenski Listinn NR. 221 Vikuna 15.5. '97 - 21.5. '97, בעיתון Dagblaðið Vísir (אנ'), ‏26 בספטמבר 1997, עמ' 22, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  29. ^ המצעד האירי, באתר irishcharts.ie, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  30. ^ היסטוריית ג'ון במצעד מוזיקה עכשווית למבוגרים (בילבורד), באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  31. ^ המצעד הבריטי 14 בספטמבר 1997 – 20 בספטמבר 1997, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2021
  32. ^ המצעד הגרמני, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  33. ^ המצעד ההולנדי – שבוע 39, 27 בספטמבר 1997, באתר top40.nl, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  34. ^ המצעד ההולנדי – 100 הסינגלים, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  35. ^ המצעד הבלגי – ולוניה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  36. ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  37. ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  38. ^ המצעד הסקוטי 14 בספטמבר 1997 – 20 בספטמבר 1997, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2021
  39. ^ המצעד הבלגי – פלנדריה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  40. ^ המצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  41. ^ המצעד הקנדי RPM, גיליון 3342, באתר bac-lac.gc.ca, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  42. ^ המצעד הקנדי RPM מוזיקה עכשווית למבוגרים, גיליון 3322, באתר bac-lac.gc.ca, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  43. ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  44. ^ המצעד השווייצרי, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  45. ^ המצעד השנתי האוסטרי (1997) Jahreshitparade Singles 1997, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  46. ^ המצעד האוסטרלי השנתי (1997) ARIA Top 100 Singles for 1997, באתר איגוד תעשיית ההקלטות האוסטרלי, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  47. ^ ‏ המצעד האיסלנדי השנתי (1997) Árslistinn 1997 – Íslenski Listinn – 100 Vinsælustu Lögin, בעיתון Dagblaðið Vísir (אנ'), ‏2 בינואר 1997, עמ' 25, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  48. ^ המצעד האירופי השנתי Eurochart Hot 100 Singles ‏(PDF), מגזין מוזיקה & מדיה כרך 14 גיליון 52, 27 בדצמבר 1997 עמ' 7, באתר World Radio History, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  49. ^ מצעד בילבורד הוט 100 השנתי (1997), "בילבורד" כרך 109 גיליון 52 עמ' YE-32, ‏27 בדצמבר 1997, (Nielsen Holdings), באתר גוגל ספרים, בדיקה אחרונה ב־13 בינואר 2022
  50. ^ המצעד הגרמני השנתי (1997) Top 100 Single–Jahrescharts 1997, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  51. ^ המצעד ההולנדי השנתי (1997) Top 100–Jaaroverzicht van 1997 באתר top40.nl, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  52. ^ המצעד ההולנדי השנתי (1997) – 100 הסינגלים, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  53. ^ המצעד הבלגי השנתי – ולוניה (1997) Rapports annuels 1997, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  54. ^ המצעד הניו זילנדי השנתי (1997) End of Year Charts 1997, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הניו זילנדי, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  55. ^ המצעד הבלגי השנתי – פלנדריה (1997) Jaaroverzichten 1997, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  56. ^ המצעד הצרפתי השנתי (1997) Tops de L'année | Top Singles 1997, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הצרפתי, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  57. ^ המצעד הקנדי השנתי (1997) RPM '97 Year End Top 100 Hit Tracks, באתר (Library and Archives Canada), בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  58. ^ המצעד הקנדי RPM מוזיקה עכשווית למבוגרים השנתי (1997), באתר Library and Archives Canada, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  59. ^ המצעד הרומני השנתי (1997) Jaaroverzichten 1997, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מהמקור ב־22 בספטמבר 2005, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  60. ^ המצעד השוודי השנתי (1997) Årslista Singlar, 1997, באתר sverigetopplistan.se, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  61. ^ המצעד השווייצרי השנתי (1997) Schweizer Jahreshitparade 1997, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  62. ^ המצעד השנתי האוסטרי (1998) Jahreshitparade Singles 1998, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  63. ^ המצעד האירופי השנתי Eurochart Hot 100 Singles (1998) ‏(PDF), מגזין מוזיקה & מדיה כרך 15 גיליון 51, 19 בדצמבר 1998, עמ' 8, באתר World Radio History, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  64. ^ מצעד בילבורד הוט 100 השנתי (1998), באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־9 במרץ 2009, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  65. ^ המצעד הגרמני השנתי (1998) ‏100 הסינגלים – Jahrescharts 1998, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  66. ^ המצעד השוודי השנתי (1998) Årslista Singlar, 1998, באתר sverigetopplistan.se, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  67. ^ המצעד השווייצרי השנתי (1998) Schweizer Jahreshitparade 1998, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  68. ^ מצעד העשור האוסטרי (1990–1999) Zeitraum für die Auswertung: 07.01.1990 – 26.12.1999, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  69. ^ Geoff Mayfield, מצעד העשור של בילבורד הוט 100 (1990–1999), "בילבורד" כרך 111 גיליון 52, ‏25 בדצמבר 1999, עמ' YE-20, באתר גוגל ספרים, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  70. ^ מצעד העשור ההולנדי (1990–1999) Top 100 – Decenniumlijst: 90s, באתר top40.nl, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  71. ^ מצעד שנות ה־90 של גלגלצ (המקורי), באתר גלי צה"ל, בדיקה אחרונה ב־2 במרץ 2022
  72. ^ מצעד כל הזמנים של אירלנד – 20 הסינגלים הגדולים, באתר irishcharts.ie, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  73. ^ ‏The Biggest Hits of All: The Hot 100’s All-Time Top 100 Songs, באתר בילבורד, 2 באוגוסט 2018, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  74. ^ ‏The best-selling singles of all time on the Official UK Chart, באתר חברת המצעדים הרשמית, 14 בפברואר 2020, בדיקה אחרונה ב־14 בינואר 2022
  75. ^ הסמכה באוסטריה, באתר IFPI, בדיקה אחרונה ב־15 בינואר 2022
  76. ^ הסמכה באוסטרליה, באתר ARIA, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  77. ^ מכירות באיטליה, באתר קוריירה דלה סרה, 3 באוקטובר 1997, "In Italia il singolo venduto 300 mila copie ed e stabile primo posto in classifica", בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  78. ^ הסמכה בארצות הברית, באתר RIAA, בדיקה אחרונה 10 בנובמבר 2020
  79. ^ הסמכה בבלגיה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  80. ^ הסמכה ברזיל, באתר Pro-Música Brasil, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  81. ^ הסמכה בבריטניה, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  82. ^ הסמכה בגרמניה (יש להקליד ב־"Titel" את שם השיר, "Candle in the wind"), באתר איגוד תעשיית ההקלטות הגרמני, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  83. ^ הסמכה בהולנד (יש להקליד את שם השיר בתיבת "Artiest of titel", באתר nvpi.nl, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  84. ^ הסמכה בנורווגיה IFPI Norsk platebransje Trofeer 1993–2011, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־5 בנובמבר 2012, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  85. ^ Fernando Salaverri, Sólo éxitos: año a año, 1959–2002, מהדורה ראשונה, מדריד: Fundación Autor-SGAE, 2005, עמ' 947, ISBN 8480486392, ‏(PDF), בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  86. ^ הסמכה בפולין (1999), באתר ZPAV, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  87. ^ 1 2 הסמכה בפינלנד, באתר Musiikkituottajat, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  88. ^ הסמכה בצ'כיה, באתר סותבי'ס, אורכב מהמקור ב־3 באוגוסט 2021, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  89. ^ הסמכה בצרפת, באתר SNEP, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  90. ^ מכירות בצרפת, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־30 באוקטובר 2011, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  91. ^ הסמכה בקנדה, באתר Music Canada, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  92. ^ הסמכה בשוודיה Guld- och Platinacertifikat − År 1987−1998 (PDF), באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־16 ביוני 2011, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  93. ^ הסמכה בשווייץ, באתר swisscharts.com, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  94. ^ ‏"RIA News Room – The American Recording Industry Announces its Artists of the Century – Nov 10, 1999, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מה מקור ב־6 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה ב־16 בינואר 2022
  95. ^ Barri miles, Massive Music Moments, Anova Books, 2008, עמ' 207
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Candle_in_the_Wind&oldid=40016043"