בעבר מחשבים רבים היו מצוידים ביציאת FireWire. כמעט כל מחשבי מקינטוש של אפל היו מצוידים ביציאת FireWire החל מ־1995, וגם חברת סוני החליטה לצייד את כל המחשבים שלה ביציאה זו. חברות רבות השתמשו בתקן במקביל לתקן USB 2.0, לדוגמה נגן iPod של אפל, שיכולת ה־FireWire שלו מאפשרת להטעין קובצי שירים למכשיר תוך שניות ספורות ואף להטעין את הסוללה דרך הכבל. גם במחשבים שאין אין להם יציאה מובנית ניתן להוסיף כרטיס FireWire מתאים.
חברת אפל פיתחה את תקן 1394-IEEE בשנת 1995. התקן הוגדר במכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה IEEE כתקן IEEE-1394. כיום מורכב התקן משלושה מסמכים: התקן הראשוני IEEE-1395 שיצא בשנת 1995, תקן IEEE-1394a שיצא בשנת 2000 ותקן IEEE-1394 שיצא בשנת 2002. סוני מימשה את התקן בשם המסחרי i.Link בחיבור ארבעה פינים, בעיקר למצלמות וידאו.
יציאת FireWire 400 יכולה להעביר מידע בין שני מכשירים במהירויות של 100, 200 או 400 מגהביט לשנייה. על הכבל להיות קצר מ־4.5 מטר.
יציאת FireWire 800 היא גרסת 9 פינים של אפל לתקן IEEE-1394b, המאפשרת תאימות לאחור ל־FireWire 400. תקן זה תומך בהעברת 786.432 מגהביט לשנייה.
התקן המלא של IEEE-1394b תומך בהעברת מידע בכבלים באורך למעלה מ־100 מטר ובמהירות של 3.2 גיגהביט לשנייה.
כרטיס טלוויזיה רגיל דורש חיבור של 4 כבלים שונים לפחות בין מצלמת וידאו לבין המחשב, כניסת אות למחשב, יציאת אות מהמחשב, כניסת קול למחשב, יציאת קול מהמחשב ולעיתים כבל סינכרון, כבל שליטה במכשיר הווידאו, וכבל נפרד לחיבור לצג. לעומת זאת, כבל FireWire הוא כבל אחד שבו נכללים כל הצרכים.
