Hey Joe

Hey Joe (בעברית: היי ג'ו) הוא שיר אמריקני עממי, שהפך לקלאסיקה של תרבות הרוקנ'רול, ובוצע על ידי אומנים רבים, במגוון סגנונות. הביצוע הידוע ביותר לשיר הוא על ידי ג'ימי הנדריקס. קיימות גרסאות שונות באשר למקורו של השיר.

השיר

בשיר שלושה בתים, הכתוב בפורמט של "שאלות ותשובות". "היי ג'ו, לאן אתה הולך עם אקדח זה בידך? / אני הולך לירות באישה שלי, תפסתי אותה מתעסקת עם גבר אחר". שלוש השאלות ושלוש התשובות מספרות על גבר שגילה כי אהובתו בוגדת בו, ירה בה, ונמלט למקסיקו.

תרבות הנגד של שנות ה-60 של המאה ה-20 אימצה את השיר, והוא זכה לביצועים מאומנים מובילים שהיו מזוהים עם התנועה ההיפית, ובמיוחד מג'ימי הנדריקס שביצע אותו בפסטיבל וודסטוק. נראה כי המסר האנטי ממסדי שבשיר, והמוטיב של בריחה מידו של החוק, הם שמשכו את ההיפים, מתנגדי מלחמת וייטנאם, אשר רבים מהם, כמו ג'ו, נמלטו אל מחוץ לארצות הברית כדי להימנע מן הגיוס.

בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר צורף השיר לרשימה בת 164 שירים לגביהם המליץ ענק הרדיו האמריקני, תאגיד "CCU" (קליר צ'אנל קומיוניקיישנס), כי לא ישודרו על ידי תחנות הרדיו הקשורות עמו, שכן מילותיהם נחשבו ל"לא ראויות" באווירה הציבורית שלאחר הפיגוע.

זהותו של כותב השיר

רבים סבורים כי המדובר ביצירה "עממית" או מייחסים בטעות את כתיבת השיר למוזיקאי דינו ולנטה (הידוע אף כצ'סטר פאוארס או ג'סי פארו). לאמיתו של דבר נרשמו זכויות היוצרים של השיר בארצות הברית על ידי המוזיקאי בילי רוברטס בשנת 1962, ונראה כי הוא שכתב את השיר. לפי אחד המקורות, ייחס רוברטס את כתיבת השיר לוולנטה על מנת לאפשר לו מקור הכנסה כאשר זה שהה בבית הכלא.

רוברטס היה זמר פולק אלמוני למדי, שפעל בקליפורניה, וניגן בגיטרה ובמפוחית בבתי קפה בחוף המערבי של ארצות הברית. נראה כי הוא שאב את השפעתו ממספר מקורות: בשנת 1955 הקליטה חברתו של רוברטס, ניילה מילר, שיר בשם "בייבי, אל נא תרדי העירה", הדומה במבנה האקורדים שלו ל"היי ג'ו". בשנת 1953 פורסם שיר הקאנטרי של קארל סמית "היי ג'ו", הנושא את אותה הכותרת ובנוי בצורה דומה של שאלות ותשובות. שיר עם ידוע משנות העשרים "הבלדה על סיידי הקטנה", עוסק בנושא דומה של רוצח הנמלט לאחר שהרג את אהובתו שבגדה בו. "הבלדה על סיידי הקטנה" ידועה במספר רב של גרסאות ושמות (לרבות: Bad Lee Brown, Penitentiary Blues, Cocaine Blues, Whiskey Blues) ובוצע על ידי זמרים כג'וני קאש ובוב דילן.

אלו הסבורים כי מקורו של השיר עממי לא הצליחו להביא כל רישום בנוגע לשיר בטרם נרשם בשנת 1962 בשמו של רוברטס, על אף חיפושים רבים שנערכו במקורות כגון מחלקת הפולק והבלוז בספריית הקונגרס, ומכון הסמית'סוניאן.

גרסאות כיסוי

שירו של רוברטס צבר מעריצים בלוס אנג'לס ורבים הקליטו אותו בין השנים 1965 ל-1966, והפכו אותו לקלאסיקה של הרוק. ההקלטה הראשונה שפורסמה הייתה של להקה בשם "העלים" אשר הקליטו לשיר שלוש גרסאות שונות בין 1965 ל-1966. שתי הגרסאות הראשונות כשלו, אך הגרסה השלישית הפכה ללהיט, ופרסמה הן את השיר והן את הלהקה, כשהגיעה למקום ה-31 במצעד הפזמונים של ארצות הברית. השיר הוקלט מאז מאות פעמים.

הגרסה הידועה ביותר הוקלטה על ידי ג'ימי הנדריקס ולהקתו "Jimi Hendrix Experience". הנדריקס נכח במופע של זמר הפולק, טים רוז, בשנת 1966 בניו יורק, בו ביצע רוז גרסה איטית של השיר. בדצמבר 1966 פורסמה גרסתו של הנדריקס והפכה ללהיט עולמי. הגרסה נותרה הגרסה הידועה ביותר של השיר, ואחד הידועים שבשיריו של הנדריקס. הנדריקס סיים את הופעתו בפסטיבל וודסטוק בביצוע סוחף לשיר.

רשימה חלקית של ביצועי השיר

"העלים", דצמבר 1965.
טים רוז, 1966.
ג'ימי הנדריקס, 1966. גרסה זו הגיעה למקום השישי במצעד הפזמונים בבריטניה.
שר, 1967. גרסה זו הגיעה למקום התשעים וארבעה במצעד הפזמונים של ארצות הברית.
ג'וני האלידיי, 1967. בגרסה זו תורגם השיר לצרפתית.
דיפ פרפל, 1968 באלבום "Shades of Deep Purple".
וילסון פיקט, 1969.
רוי ביוקאנן, 1973, הגיטריסט הנודע שניגן בעברו עם הנדריקס הקליט והופיע עם השיר בהופעותיו.
פאטי סמית', 1974.
אלווין לי, 1979.
וירד אל ינקוביץ', 1983 (חלק ממחרוזת "פולקה")
ניק קייב ו"הזרעים הרעים", 1986. הגרסה מופיעה באלבום "Kicking Against The Pricks".
סיל, 1991.
ג'ו קוקר
רוברט פלאנט, 2002 באלבום "Dreamland".
שארלוט גינסבורג, 2013, פסקול הסרט Nymphomaniac. הופק על ידי בק.

קישורים חיצוניים