M99

M85

M99 בתמונה של מצפה הכוכבים בהר למון
M99 בתמונה של מצפה הכוכבים בהר למון
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	שערות ברניקי
שמות נוספים	NGC 4254
מגלה	פייר מאשן
תאריך גילוי	15 במרץ 1781
סוג	גלקסיה ספירלית
בהירות נראית	9.9+
סיווג מורפולוגי	SA(s)c
עלייה ישרה	12ʰ 18ᵐ 49.6ˢ
נטייה	‏59.4″ ‏24′ ‏14°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	21-
מרחק	50,000,000 שנות אור 15,329,899.44 פארסק
קוטר	80,000 שנות אור
מסה	‎2.2×1011‎‏ ☉M
הסחה לאדום	2,407 ק"מ/שנייה 0.008 $z$

M99 (נקראת גם NGC 4254) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-50 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי. גלקסיה זו שייכת לצביר הבתולה ונמצאת בחלקו הצפוני, שגולש לתחומי הקבוצה השכנה – שערות ברניקי.

היסטוריה

M99 התגלתה ב-15 במרץ 1781 על ידי עוזרו של שארל מסיה, האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, שבאותו לילה גילה גם את M98 ואת M100 הסמוכות. מאשן דיווח על תגליתו למסיה, שצפה בהן ב-13 באפריל וצירף אותן לקטלוג מסיה. M99 תוארה על ידיו כ"ערפילית ללא כוכבים, שאורה חלש מאוד, אך לא חלש כמו M98, על הכנף הצפונית של הבתולה ליד הכוכב 6 בשערות ברניקי". ויליאם הרשל צפה ב-M99 ב-14 בינואר 1787 וציין שהיא בהירה וגדולה ושבהירותה גדלה בהדרגה לכיוון המרכז. בשנת 1831 צפה בה גם ג'ון הרשל וציין שהיא בהירה, גדולה ועגולה. ב-1846 גילה ויליאם פרסונס שלערפילית מבנה ספירלי וזו הגלקסיה השנייה שהתגלתה ככזו אחרי M51, שהמבנה הספירלי שלה התגלה כשנה קודם, גם כן על ידי פרסונס.

עד היום התגלו ב-M99 ארבע סופרנובות: סופרנובות מסוג II בשנים 1967 ו-1972 שהגיעו לבהירות נראית מדרגות 14 ו-15.5 בהתאמה, וסופרנובות מסוג I בשנים 1986 ו-2014 שהגיעו לבהירות נראית מדרגות 14 ו-15.5 בהתאמה.

תצפית

M99 נמצאת בחלקו הצפון-מערבי של צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הבהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 9.9 היא ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים וקל לאתרה כ-50 דקות קשת מדרום-מזרח לכוכב 6 בשערות ברניקי, שבהירותו הנראית היא מדרגה 5, וכ-7.2 מעלות ממזרח לדנבולה. M98 נמצאת כ-1.3 מעלות ממערב-צפון-מערב ל-M99,‏ M100 ו-NGC 4350 נמצאות כ-1.7 מעלות ו-2.6 מעלות בהתאמה מצפון-מזרח לה ו-M88 נמצאת כ-3.2 מעלות ממזרח לה. כמעלה וחצי מדרום-דרום-מערב ל-M99 נמצאת NGC 4216, כ-1.6 מעלות מדרום לה נמצאת NGC 4267, כ-2.25 מעלות מדרום-מזרח לה נמצאות זוג הגלקסיות M84 ו-M86 ובאותו הכיוון במרחק של כ-3.5 מעלות נמצאת הגלקסיה האליפטית הענקית M87, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.

תכונות

מישור הדיסקה של M99 כמעט ניצב לקו הראייה אליה כך שהיא נראית כמעט מעגלית עם קוטר זוויתי של כ-5.4 דקות קשת, השקול לקוטר של כ-80,000 שנות אור. מהירות הסיבוב של החומר בקצה הגלקסיה מוערכת בכ-278 קילומטר לשנייה, ומשילוב מהירות הסיבוב ורדיוס הסיבוב ניתן לקבל את מסת הגלקסיה שמוערכת בכ-‎2.2×10¹¹‎ מסות שמש (כ-40% ממסת שביל החלב). מתוך מסה זו מהווים הכוכבים כ-20% בלבד (‎4.7×10¹⁰‎ מסות שמש). זרועותיה של הגלקסיה אינן סימטריות ואחת מהן פתוחה בהרבה מהשנייה. תצפיות בגלי רדיו מראות מעין זרוע של מימן נייטרלי שמחברת את הגלקסיה עם ענן עצום של מימן חסר כוכבים במרחק של כ-390,000 שנות אור מ-M99 ושמסתו מוערכת בכ-‎1.6×10⁸‎ מסות שמש. הענן שקיבל את השם Virgo H21 אינו פולט אור נראה וניתן לצפייה רק באמצעות רדיו-טלסקופ. נראה שלפני כ-280 מיליון שנים M99 חלפה בסמוך לגוף מסיבי אחר, ככל הנראה Virgo H21, וכתוצאה מכך קיבלה את צורתה הא-סימטרית. אפשרות נוספת היא ש-M99 נפגשה עם הגלקסיה הסמוכה NGC 4262 שנמצאת כחצי מעלה מצפון-צפון-מזרח לה.

על פי ההסחה לאדום של אורה, M99 נעה במהירות של כ-2,400 קילומטר בשנייה בעוד שצביר הבתולה נע במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה בלבד, כך שהיא למעשה נעה במהירות של כ-1,300 קילומטר בשנייה ביחס לצביר שאליו היא שייכת. אף על פי שגלקסיות אחרות בצביר, שנעות במהירויות גדולות ביחס לצביר, איבדו את המימן הנייטרלי שלהן, M99 עדיין מכילה כמות גדולה של מימן, כך שייתכן שהיא כעת בתהליך של הצטרפות לצביר וזו הפעם הראשונה שהיא עוברת דרכו. M98 שנראית סמוכה ל-M99 מתקרבת אל מערכת השמש במהירות של כ-140 קילומטר בשנייה כך שהפרש המהירויות ביניהן הוא למעלה מ-2,500 קילומטר בשנייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M99 בוויקישיתוף

• M99 בדפי מסיה של SEDS
• M99, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים