MG3
מראה
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מקלע |
תכנון | 1959-1968 |
מדינה מייצרת | גרמניה המערבית |
יצרן | ריינמטאל |
תקופת השימוש | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
מלחמות | מלחמת איראן-עיראק |
מידע טכני | |
קליבר | |
כוונות | ברזל |
אורך כולל | 1,225 מ"מ |
אורך קנה | 565 מ"מ |
משקל ריק | 10.50 ק"ג |
קצב אש | 1000 - 1200 כדורים לדקה |
מהירות לוע | 820 מטרים לשנייה |
טווח אפקטיבי | 200 - 1200 מטרים |
MG3 (ר"ת בגרמנית: Maschinengewehr 3; 'מקלע דגם 3') הוא מקלע בינוני אשר פותח בגרמניה על ידי חברת ריינמטאל, ומשמש את כוחות הבונדסוור משנת 1968 ועד היום, לצד כ-30 צבאות אחרים בעולם.
הדגם הראשון בסדרה MG1 פותח במהלך שנות ה-50 ונועד להיות המקלע העיקרי של הבונדסוור שהוקם בתקופה זו לאחר מלחמת העולם השנייה. מבנה המקלע התבסס על ה-MG42 אשר שירת באופן מוצלח את צבא צבא גרמניה הנאצית, כאשר השינוי העיקרי היה התאמתו לקליבר האחיד של נאט"ו 7.62X51 וזאת לעומת הקוטר הנהוג בגרמניה הנאצית של 7.92X57.
הצלחתו הרבה של הדגם בסדרה MG3 ניכרת בתפוצתו בקרב צבאות רבים בעולם, הוא גם הורכב על שלל הרכבים המשוריינים של גרמניה אשר חלקם יוצאו ביחד עם ה-MG3 (בהם לדוגמה הלאופרד 1). כיום נמצא ה-MG3 בתהליך הוצאה משירות הבונדסוור לטובת ה-MG4 והמקלע MG5.
דגמים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- MG1: הגרסה הראשונית של ריינמטאל על מבנהו של ה-MG42 הוותיק, העושה שימוש בכדורי 7.62X51 מ"מ נאט"ו, לעומת ה-7.92X57 מ"מ מימי המלחמה. (1958)
- MG1A1 (MG 42/58): תיקונים קלים לקנה ולכוונת.
- MG1A2 (MG 42/59): מספר שינויים למבנה הבריח והמכלול. סדרת שינויים נוספת הובילה ל-MG1A3. (1959)
- MG1A4: דגם של ה-MG1 לשימוש על גבי רכבים. ה-MGA5 היה דומה אך התבסס על ה-A3 המשודרג יותר.
- MG1A1 (MG 42/58): תיקונים קלים לקנה ולכוונת.
- MG2: שדרוג מקלעי ה-MG42 שנותרו בשירות עוד מימי המלחמה על ידי החלפת הרכיבים לכאלו המותאמים לקליע החדש.
- MG3: גרסה משודרגת של ה-MG1A3, עם מנגנון הזנה חדש, פתח עליון משודרג וכוונת נ"מ אחורית. (1968)
- MG3E: גרסה קלה של ה-MG3, עם משקל מופחת בכ-1.3 ק"ג.
- MG3A1: דגם של ה-MG3 לשימוש על גבי רכבים.
- MG3KWS: עדכון ה-MG3 לשדה הקרב המודרני עם הוספת מסילות להרכבת כוונות אופטיות, ידית נשיאה ומספר קתות מודולריות בהתאם לשימוש.[1]
מפעילות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוסטרליה - בשנים 1974–2007 נעשה שימוש ב-MG3 על גבי טנקי הלאופרד 1 של הצבא האוסטרלי.
- אוסטריה - הצבא האוסטרי עושה שימוש במקלע ה-MG74, גרסה בייצור מקומי של ה-MG42/59, הדגם של MG1.
- איטליה
- איסלנד - בשימוש משמר החופים האיסלנדי.
- איראן - דגם של המקלע בייצור מקומי בשם MGA3.
- אסטוניה - הצבא האסטוני עושה שימוש בדגם ה-MG1A3 עם כוונת נ"מ, המכונה באסטוניה MG3.
- ארגנטינה
- בנגלדש
- ברזיל
- גאנה
- גרמניה - בשימוש הבונדסוור, צפוי להיות מוחלף בהדרגה על ידי ה-MG4.
- דנמרק - הצבא הדני עושה שימוש במקלע ה-MG42/59 שהוא MG1 המכונה בדנמרק M/62.
- טוגו
- טורקיה - טורקיה מייצרת גרסה מקומית של המקלע תחת השם MKEK.
- יוון
- כף ורדה
- לטביה
- ליטא
- מיאנמר
- מקסיקו
- נורווגיה
- ערב הסעודית
- פולין
- פורטוגל
- פינלנד - עושה שימוש במקלע ה-MG3 על טנקי הלאופרד 2 ומסוקי ה-NH90 תחת הכינוי MG 3 KK 7.62.
- פקיסטן
- סאו טומה ופרינסיפה
- סודאן - מקלע בייצור מקומי תחת הכינוי קראר.[2]
- ספרד - שירות פיקוח המכס וארגונים נוספים
- צ'ילה
- שוודיה - נקרא m/67 KSP בשירות שוודיה.
- בנוסף לשימוש יחסית מוגבל בצבאות: אזרבייג'ן, קנדה ועיראק (כוחות הפשמרגה).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אודות המקלע באתר 'Weapon Systems'.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך עמוד הפיתוחים באתר חברת ריינמטאל.
- ^ מתוך עמוד אודות המקלע באתר 'מיליטרי פקטורי'.