Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

n/a

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

n/a או N/A הוא קיצור נפוץ בטבלאות וברשימות לביטוי שאינו ישים (not applicable),[1][2][3][4] אינו זמין (not available), או כשאין תשובה (no answer). הוא משמש כדי לציין כאשר מידע בתא טבלה מסוים אינו מסופק, בין אם משום שהוא אינו חל על מקרה מסוים המדובר, או משום שהתשובה אינה זמינה. ניתן להשתמש בסימון כזה בסוגים רבים ושונים של צורות.

הסימון היה בשימוש לפחות מאז שנות העשרים של המאה העשרים. אז, מדריך (משנת 1925) ערך סקרים קהילתיים, בהם הנחו את השואלים שאלות לסקר:

"חלק מהשאלות בכרטיס כמובן אינן רלוונטיות בכל עת. לדוגמה, למשק בית המורכב משתי אחיות אלמנות שחיות מהכנסותיהן אין כל שכר. מנהל הסקר צריך לבקש כי ראשי התיבות "n a" ("לא ישים", not applicable) יופיעו לצד שאלות כאלה. אין להשאיר מקום ריק."[5]

Some of the questions on the card are of course not applicable at all times. For instance, a household composed of two widowed sisters living on their income has no wage earner. The survey director should request that the initials "n a" ("not applicable") be written down opposite such questions. No space should be left blank.

המדריך ממשיך ומציין שצריך למלא כל שדה ריק, אפילו אם רק כדי לציין כי הריק "אינו תקף" (not applicable), כך שעובדי הסקרים יוכלו לראות כי לא סתם התעלמו מהחלק. בחוזר מידע ממחלקת הפנים של ארצות הברית, לשכת המכרות מאותה שנה, צוין כי נעשה בו שימוש בקיצור "NA" כדי לציין כי המידע "אינו זמין" ("not available") וב"NAp" כדי לציין שמידע בקטגוריה היה "לא ישים" (not applicable).[6]

בשנים הראשונות של תכנות מחשבים, טפסים ממוחשבים שדרשו למלא את השדות עלולים לגרום לבעיות בהן השדה היה כזה שלא הייתה תשובה כלשהי עבור אנשים מסוימים שממלאים את הטופס. לפני שמתכנתים התוודעו לבעיה עם שדה מסוים, אנשים הממלאים את השדה עשויים למלא אותו במונח הזה, שאותו התוכנית המעבדת את הטופס תפרש כיעד המספק את המידע המבוקש.[7] לדוגמה, אם טופס מכיל שדה לשם אמצעי, והאדם שממלא את הטופס הכניס "N/A", המחשב עשוי לפרש את ה"N/A" בתור שם האמצעי של האדם; זה בתורו עשוי לגרום לכך שמישהו יקבל דואר מהחברה שהפיקה את הטופס, ו"N/A" יוצג היכן שבדרך כלל מופיע השם האמצעי של הנמען.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Oxford Dictionary of Abbreviations. Oxford University Press. 1998. נבדק ב-2010-11-14.
  2. ^ Barbara H. Foley, English In Action (2003), p. 192.
  3. ^ Alan C. Kay, J., Metzler Contracting Co. Llc v. Stephens, 774 F.Supp.2d 1073, n. 12 (D. Haw., 2011): "If the contract was a cost-plus-fee contract with no guaranteed maximum, then the arbitrator could plausibly determine that the preliminary budget did not constrain the contract sum. On the other hand, if the contract sum could not exceed the preliminary budget, as amended, then the arbitrator could plausibly determine that the contract did have a guaranteed maximum, despite its express provision that the guaranteed maximum was “N/A.” The former interpretation is consistent with Metzler's contention that “N/A” means “not applicable,” whereas the latter is consistent with the Stephenses' contention that it means “not available,” in that the contract required Metzler to prepare the preliminary budget after the contract was signed".
  4. ^ Franklin D. Elia, J., Santa Clara Cnty. Dep't of Family & Childen's Servs. v. C.K. (Cal. App., 2010): "We are not persuaded by appellants' claim that the January 2008 notice was defective because "N/A" was entered in the space for the tribe or band of the children's maternal great-grandmother Elsie Margaret Hamilton Senna. The record does not establish that the great-grandmother was affiliated with any particular Seneca tribe or band. The abbreviation "N/A" or "N.A." or "NA" can mean "not available" as well as "not applicable". (See Webster's Ninth New Collegiate Dictionary (1990) p. 1380; Prince's Bieber Dictionary of Legal Abbreviations (6th ed. 2009) p. 420; "N/A," http://www.all-acronyms.com/N/A (September 28, 2010)".
  5. ^ Edmund de Schweinitz Brunner, Surveying Your Community: A Handbook of Method for the Rural Church (1925), p. 76.
  6. ^ U.S. Department of the Interior, Bureau of Mines, Information Circular (1925), p. 42.
  7. ^ Jim Melton, Alan R. Simon, SQL: 1999: Understanding Relational Language Components (2002), p. 50.