Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

NGC 3628

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
NGC 3628
NGC 3628 בתמונה של המצפה האירופי הדרומי
NGC 3628 בתמונה של המצפה האירופי הדרומי
NGC 3628 בתמונה של המצפה האירופי הדרומי
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה
מגלה ויליאם הרשל
תאריך גילוי 8 באפריל 1784
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות נראית 9.48[1]
סיווג מורפולוגי SAb pec[2]
עלייה ישרה 11ʰ 20ᵐ 17ˢ
נטייה ‏22.2″ ‏35′ ‏13°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 20.4-
מרחק[2] 32,000,000 שנות אור
9,811,135.64 פארסק
קוטר 137,620 שנות אור
מסה ‎1.1×1011‎‏[3] M
הסחה לאדום 843[2] ק"מ/שנייה
0.0028

NGC 3628, נקראת לפעמים גם גלקסיית ההמבורגר בשל צורתה,[4] היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים אריה, הנמצאת במרחק של כ-32 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לשלישיית אריה. הגלקסיה נמצאת כ-7 מעלות ממערב-דרום-מערב לכוכב הבהיר דנבולה וכ-2.3 מעלות מדרום-מזרח לכוכב θ באריה. 0.6 מעלה מדרום לה נמצאת M66 ובאותו מרחק זוויתי מדרום-מערב לה נמצאת M65, שתי שותפותיה לשלישיית אריה. בסביבתה נמצאות גלקסיות רבות נוספות, אך הן עמומות בהרבה ואינן שייכות לקבוצת אריה I אלא לקבוצות גלקסיות רחוקות יותר.

לגלקסיה בהירות מדרגה 9.48 והיא התגלתה ב-8 באפריל 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון V.8 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1786, כשהיא מתוארת כבהירה ומאורכת.[5] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה גם כן מספר פעמים ורשם אותה כערפילית מספר 859 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833, בו הוא תיאר אותה כמאוד ארוכה וצרה, מתבהרת בהדרגה בכיוון המרכז, ובתצפיות שונות תיאר אותה כבהירה למדי, חלשה או חלשה למדי.[6] הוא הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 2378 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 3628, כשהיא מתוארת כבהירה למדי, גדולה מאוד ומאורכת מאוד.[7]

גודלה הזוויתי של NGC 3628 הוא כמעט 15 דקות קשת - כחצי קוטרו של הירח המלא, שממרחקה שקול לקוטר של קרוב ל-140,000 שנות אור, כ-40% יותר מקוטרו של שביל החלב. קו הראייה מכדור הארץ אל הגלקסיה משיק למישור הדיסקה שלה כך שהיא נראית מצידה, ולכן צורתה מאורכת וצרה מאוד, רוחבה הזוויתי הוא כחמישית בלבד מאורכה.[2] מסיבה זאת שטח הפנים שניתן לראייה הוא קטן יחסית, כך שלמרות גודלה, היא פחות בהירה משתי שכנותיה שהתגלו 4 שנים לפניה על ידי שארל מסיה. מסתה מוערכת בכ-‎1.1×1011מסות שמש, כחמישית ממסת שביל החלב, כאשר כשני שלישים ממנה, כ-‎7×1010‎ מסות שמש היא מסת הכוכבים שבה.[8] בנוסף הגלקסיה עשירה מאוד בגז מימן נייטרלי (אזורי H I), שמסתו הכוללת בגלקסיה מגיעה לכ-‎2.4×109‎ מסות שמש,[9] והיא מכילה גם כמות גדולה של אבק שמסתו מוערכת בכ-‎5.2×107‎ מסות שמש.[10] שאר המסה היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בשל כמויות הגז והאבק הגדולות שבגלקסיה, מתרחשת בה יצירה של כוכבים חדשים בקצב גבוה יחסית של כ-5 מסות שמש בשנה.[8]

בשל הקרבה של NGC 3628 ל-M65 ול-M66, היא מושפעת מכוחות הכבידה שלהן מה שגורם לעיוותים בצורתה ולעננים גדולים של מימן שנפלטים מקצותיה. אחד העננים יוצר חיבור שאורכו למעלה מ-300,000 שנות אור בינה ובין M65. צורתה המעוותת וכמות האבק שבה מרמזים על אירוע של התנגשות בגלקסיה אחרת בעבר, ולפי סימולציות נראה שהיא התנגשה ב-M66, שגם היא גלקסיה ספירלית מעוותת.[11] בעננים שנפלטים מהגלקסיה ממשיכים להיווצר כוכבים חדשים, אך צפיפותם נמוכה.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NGC 3628 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ SIMBAD: NGC 3628
  2. ^ 1 2 3 4 NED: NGC 3628
  3. ^ T. Wilding, P. Alexander & D. A. Green: Neutral Hydrogen Observations of NGC 3628, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 263, No.4, p. 1084 (1993)
  4. ^ NASA: Astronomy Picture of the Day 2017 May 3
  5. ^ W. Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 76, p. 494 (1786)
  6. ^ J. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 123, p. 403 (1833)
  7. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 105 (1888)
  8. ^ 1 2 J.-H. Shinn & K.-I. Seon: Ultraviolet Radiative Transfer Modeling of Nearby Galaxies with Extraplanar Dusts, The Astrophysical Journal, Vol. 815, Iss. 2, article id. 133, p. 2 (2015)
  9. ^ J. L. Rosenberg & S. E. Schneider: The Contribution of H I-rich Galaxies to the Damped Lyα Absorber Population at z = 0, The Astrophysical Journal, Vol. 585, Iss. 1, p. 264 (2003)
  10. ^ J. A. Stevens, M. Amure & W. K. Gear: Dust in spiral galaxies: global properties, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 357, Iss. 1, p. 15 (2005)
  11. ^ S. Stierwalt, M. P. Haynes, R. Giovanelli, B. R. Kent, A. M. Martin, A. Saintonge, I. D. Karachentsev & V. E. Karachentseva: The Arecibo Legacy Fast Alfa Survey. IX. The Leo Region H I Catalog, Group Membership, and the H I Mass Function for the Leo I Group, The Astronomical Journal, Vol. 138, Iss. 2, p. 346 (2009)
  12. ^ F. R. Chromey, D. M. Elmegreen, A. Mandell & J. McDermott: Star Formation in the Tidal Tail of the Leo Triplet Galaxy NGC 3628, The Astronomical Journal, Vol. 115, Iss. 6, p. 2331 (1998)