R-14
טיל במצעד | |
מידע בסיסי | |
---|---|
קוד נאט"ו | SS-5 Skean |
ייעוד | טיל קרקע-קרקע |
ארץ ייצור | ברית המועצות |
יצרן | מספר מפעלים |
פיתוח | משרד התכון "יוז'ני" |
מלחמות ומבצעים | המלחמה הקרה |
תקופת השירות | 1961–1987 (כ־26 שנים) |
משתמשים | צבא ברית המועצות |
מאפיינים כלליים | |
משקל | 87,000 ק"ג |
ממדים | |
אורך | 24.4 מטרים |
קוטר | 2.5 מטרים |
ביצועים | |
טווח | 5,000 ק"מ, 5,000 מ' שגיאה |
ראש קרב והנחיה | |
הנחיה | מערכת ניווט אינרציאלית |
R-14, SS-5 Skean לפי קוד דיווח נאט"ו היה טיל בליסטי לטווח בינוני מתוצרת ברית המועצות . הטיל נכנס לשירות בשנת 1961 והיה בשירות עד לשנת 1987. הוא פותח במשרד התכנון "יוז'ני" בעיר דנייפרופטרובסק (כיום באוקראינה). לאחר סיום הפיתוח הטיל היה מיוצר במפעלים ליד משרד התכנון ובערי קרסנויארסק ואומסק.
תכנון ראשוני החל בשנת 1955. המטרה הייתה להגדיל באופן משמעותי את הטווח לעומת טיל R-12 ולתת מענה לטילים אמריקאים מסדרות "יופיטר" ו"PGM-17 Thor. סוכם שטיל יהיה חד-שלבי במשקל 95 טון עם טווח ירי 4,500 ק"מ. לאחר ביצוע תכנון ראשוני העבודות נעצרו תוך מתן קדימות לפיתוח טיל בין-יבשתי מדגם "R-16". בשנת 1958 עם התקדמות של פרויקט R-16 סוכם לקדם גם את הפרויקט של R-14 תוך שילוב בהם מנועים מאותה סידרה.
בשנת 1959 בעקבות משבר ברלין השני ניקיטה חרושצ'וב נתן הנחיה לקדם את הפרויקט תוך קיצור לוח זמנים ותחילת ייצור סדרתי בשנת 1961. בעקבות כך מיכאיל יאנגל נאלץ להעביר כל העבודות על טיל R-21 למשרד תכנון בראשות ויקטור מאקייב.
ביוני 1960 החלו ניסויים באתר קפוסטין יאר. בעקבות מספר כשלים היה צורך לשנות את תכנון ולבצע שינויים נדרשים. באפריל 1961 לאחר 22 שיגורי ניסוי הטיל נכנס לשירות מבצעי. הטילים הראשונים הוצבו מעל הקרקע. בהמשך פותח דגם R-14U המתאים להצבה בכן שיגור תת-קרקעי.
ב-8 בספטמבר 1962 בוצע ניסוי של שיגור טיל עם ראש נפץ גרעיני. בשנים 1965–1967 היו בשירות מבצעי 101 טילים. הטיל האחרון יצאה משירות בשנת 1983.
היחידות הוצאו משירות בהדרגה תוך החלפתם בטיל "SS-20 Saber".
על בסיס הטיל פותח משגר מדגם "קוסמוס 3M".
בעקבות חתימה על הסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני בשנת 1989 טילים שהיו באחסנה פורקו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על טיל (ברוסית)
- תיאור הטיל (באנגלית)
- נתונים (באנגלית)