Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

The Girl Is Mine

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"The Girl Is Mine"
סינגל בביצוע מייקל ג'קסון ופול מקרטני
מתוך האלבום Thriller
יצא לאור 18 באוקטובר 1982
תאריך הקלטה 14ֿ-16 באפריל 1982
סוגה פופ, רוק קל, רית'ם אנד בלוז
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד Can't Get Outta the Rain
אורך 3:42
חברת תקליטים אפיק רקורדס
כתיבה מייקל ג'קסון
לחן מייקל ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה מייקל ג'קסון, קווינסי ג'ונס
כרונולוגיית סינגלים של מייקל ג'קסון
"One Day in Your Life"
(1981)
"The Girl Is Mine"
(1982)
"Billie Jean"
(1983)
כרונולוגיית סינגלים של פול מקרטני
"Tug of War"
(1982)
"The Girl Is Mine"
(1982)
"Say Say Say"
(1983)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Girl Is Mine הוא דואט בביצוע מייקל ג'קסון ופול מקרטני. השיר יצא לאור כסינגל הראשון מתוך אלבום הסולו השישי של ג'קסון Thriller. השיר הוקלט באולפני ווסטלייק (Westlake) בלוס אנג'לס בין התאריכים 14-16 באפריל 1982 יצא לאור ב-18 באוקטובר אותה שנה. אף על פי שהשיר יצא לאור כסינגל ג'קסון לא ביצע אותו בהופעות חיות.

השיר זכה להצלחה במצעדים שונים. הוא הגיע למקום הראשון במצעד שירי הרית'ם אנד בלוז ולמקום השני בבילבורד הוט 100. עד לשנת 1985 נמכרו למעלה מ-1.3 מיליון עותקים של הסינגל. בעקבות כך העניק איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי לשיר מעמד של אלבום פלטינה. למרות ההצלחה במכירות זכה השיר לביקורות פושרות מצד המבקרים, שהחשיבו אותו כשיר החלש בין שירי האלבום.

בשנת 1984 עמד השיר במרכזה של תביעה משפטית בגין גנבה ספרותית. תביעה דומה הוגשה בשנת 1993. בשני המקרים נאלץ ג'קסון להעיד בבית המשפט ובשני המקרים היה פסק הדין לטובתו.

בשנת 2008 נכלל השיר בגרסה המיוחדת של האלבום שיצאה ללרגל 25 שנים להוצאתו. השיר, בגרסת רמיקס של Will.i.am זכה לביקורות שליליות.

כתיבה והקלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לכתיבה השיר עלה לאחר שהמפיק קווינסי ג'ונס הציע לג'קסון לכתוב שיר המתאר שני גברים הנאבקים על ליבה של נערה אחת. לדבריו של ג'קסון הוא הלך לישון וכשהתעורר היה לו בראש את כל השיר כולל הלחן והמנגינה[1]. השיר הוקלט באולפני ווסטלייק (Westlake) בלוס אנג'לס בין התאריכים 14-16 באפריל 1982. ג'קסון תיאר את הקלטת השיר כאחד הרגעים המהנים ביותר שהיו לו במהלך עבודה באולפן.

בהקלטת השיר השתתפו רבים מלהקת טוטו: דייוויד פייץ' (פסנתר), ג'ף פורקרו (תופים), סטיב לוקית'ר (גיטרה) וסטיב פורקרו (סינתיסייזר).

פרסום וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר היה הודאט השלישי שהקליטו הצמד ג'קסון ומקרטני. קדמו לו השירים Say Say Say ו-The Man שהוקלטו כשנה קודם לכן, אך שיר זה הוא הראשון שפורסם כסינגל. השיר יצא לאור ב-18 באוקטובר 1982. על עטיפת הסינגל הופיעה תמונה של הצמד שצולמה על ידי לינדה מקרטני, אשתו של פול.

עם יציאתו זכה השיר ליחס צונן מצד מבקרים, אך זכה להצלחה במצעדי מכירות והגיע למקום הראשון במצעד שירי הרית'ם אנד בלוז ולמקום השני בבילבורד הוט 100[2] ובמצעד הנורווגי.סך הכל צעד השיר במשך 16 שבועות במצעד 40 הגדולים[3]. עד לשנת 1985 נמכרו כ-1.3 מיליון עותקים של הסינגל וזכה למעמד פלטינה מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA)[1].

לאחר יציאת השיר הוא זכה לביקורות שליליות מצד עיתונאים ומבקרי מוזיקה. רוברט כריסטגאו תיאר את החיבור עם מקארטני כ"רעיון הגרוע ביותר של ג'קסון מאז Ben"[4]. מגזין הרולינג סטון כינה את השיר "בלדת אמצע הדרך עלובה" ותיאר את מקארטני כמי שנראה "אבוד לאחר שהרכבת עזבה את התחנה בלעדיו"[5]. סטפן אירווין מ-Allmusic הגדיר את השיר כ"שמאלץ מתוק"[6]. סטיילוס מוגזין (Stylus Magazine) כינה את החיבור עם "המטומטם ללא תקנה פול מקארטני" כ"מטומטם ממש" ואילו האתר Salon.com כינה את השיר כ"דואט מטופש" שבו הפך מקארטני ל"נפיחה זקנה"[7].

תביעות על גנבה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר עמד במרכזן של תביעות משפטיות בגין גנבה ספרותית. התביעה הראשונה הוגשה בשנת 1984 על ידי פרד סנפורד, שטען כי השיר עושה שימוש בחלקים משירו "Please Love Me Now". ג'קסון התעקש כי השיר הוא יצירה מקורית. התביעה על סך 5 מיליון דולר נדחתה לאחר שחבר מושבעים, שמנה חמישה חברים, הכריע לטובתו של ג'קסון לאחר שלושה ימים של דיונים[1][8].

התביעה השנייה הוגשה בשנת 1993. ריינוד ג'ונס ורוברט ג'ונס טענו כי השיר "The Girl is Mine" יחד עם השירים "Thriller" ו-"We Are the World" מחקים את עבודתם המוזיקלית. ג'קסון, ליונל ריצ'י וקווינסי ג'ונס היו הנתבעים. לטענת התובעים הם היו שכנים של משפחת ג'קסון בגארי, אינדיאנה. ג'ו ג'קסון, אביו של מייקל, קיבל מהם הקלטת דמו, שמתוכה נגנבו שלושת השירים. ג'ונס שקל לתבוע את ג'קסון גם על השיר "Billie Jean". במשפט זה מסר ג'קסון עדות מצולמת, בעקבותיה פסקו כל תשעת המושבעים כי הוא המחבר והמלחין של השיר[9].

The girl is mine 2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"The girl is mine 2008"
"The Girl Is Mine"
סינגל בביצוע מייקל ג'קסון וWill.i.am
מתוך האלבום Thriller 25
יצא לאור 14 בינואר 2008
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית
אורך 3:11 דקות
חברת תקליטים Epic
כתיבה מייקל ג'קסוןWill.i.am
לחן מייקל ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה מייקל ג'קסוןWill.i.am
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 2008, במלאת 25 שנים להוצאת האלבום Thriller, יצא האלבום במהדורה מיוחדת בשם Thriller 25. באלבום נכלל השיר בשתי גרסאות - הגרסאה המקורית וגרסת רמיקס שנעשתה על ידי will.i.am. גרסת הרמיקס כללה הקלטת דמו של ג'קסון שר את קטעי הסולו של בשיר אליהם נוסף קולו של will.i.am, שאף הוסיף מילים חדשות לשיר המקורי.

לאחר יציאתו זכה הרמיקס לביקורות שליליות בעיקר. העיתונאי כריסטופר ריס כתב ש-will.i.am "עשה עבודה פנטסטית ברצח שיר קלאסי"[10]. רוב שפילד ממגזין הרולינג סטון כתב כי העיבוד החדש הוא "מטומטם-אלים ועושה רוח" ומנסה להסתיר את "הדביקות" שבשיר שהיא "כל הרעיון של השיר"[11]. איידן וזירי כתב ש"הראפר של להקת בלאק אייד פיז מחק לחלוטין את קולו של מקארטני מהשיר על מנת לפנות מקום לעצמו"[12]. באתר Allmusic זכה השיר לכינוי "שיר דאנס אומלל"[13]. טוד גילכריסט טען שהרמיקס הוא פשע, פשע שהוחמר עם ההחלטה להחליף את קולו של מקארטיני בקולו של will.i.am[14]. הטיימס כתב כי "מי שחשב שזה רעיון טוב ש-will.i.am מתאים להשתתף בשיר צריך להכלא בתא ללא חלונות, כשרק השירים האלה מתנגנים בו ללא הפסקה". בניגוד למרבית הביקורות האתר PopMatters דווקא שיבח את הרמיקס וכתב שהוא "גורם לך לסלוח לשיר רע כמו הדואט עם מקארטני" והוסיף כי הביצוע החדש הוא "ספין מרענן" וההשפטה של מקארטני לא פוגעת בו[15].

‏  מצעדים ודירוגים (1983)
מדינה מצעד מיקום שיא
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 4
ארצות הברית בילבורד הוט 100 2
מצעד הרית'ם אנד בלוז 1
דנמרק היטליסטן 16[16]
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 8
נורווגיה VG-lista 2[17]
‏  מצעדים ודירוגים (2008)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 51[18]
דנמרק היטליסטן 31[19]
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 12
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 32
צרפת SNEP 22[20]
שוודיה סוורייטופליסטן 41[21]
שווייץ המצעד השווייצרי 47

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Michael Jackson didn't steal song, court rules. Jet. December 31, 1984
  2. ^ Rewinding the Charts: In 1983, Paul McCartney & Michael Jackson Thrilled With 'The Girl Is Mine', Billboard.com, 8 January 2017
  3. ^ 35th Anniversary of “The Girl Is Mine”, Beatle Historian, 16 January 2018
  4. ^ Christgau's Consumer Guide, 28 December 1982
  5. ^ Michael Jackson: Thriller, Rolling Stone, 28 January 1983
  6. ^ Thriller AllMusic Review by Stephen Thomas Erlewine
  7. ^ The ballad of Paul and Yoko, Saloon.com, 18 June 2009
  8. ^ The legacy of the Michael Jackson-Crystal Cartier lawsuit, Westworld.com, 1 July 2009
  9. ^ Federal Jury Rules In Favor Of Michael Jackson, Jet, 31 January 1994
  10. ^ Michael Jackson with will.i.am, The Girl Is Mine 2008, 1 February 2008
  11. ^ Michael Jackson: Thriller 25 Deluxe Edition, Rolling Stone, 21 February 2008
  12. ^ CD REVIEWS: MICHAEL JACKSON, 10 february 2008
  13. ^ AllMusic Review by Stephen Thomas Erlewine
  14. ^ Michael Jackson - Thriller 25th Anniversary Ed., ING, 7 February 2008
  15. ^ Michael Jackson: Thriller 25, PopMatters, 10 February 2008
  16. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר מצעד דנמרק
  17. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר המצעד הנורווגי
  18. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר המצעד האוסטרי, ארכיון
  19. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר מצעד דנמרק
  20. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר המצעד הצרפתי, ארכיון
  21. ^ מידע על The Girl Is Mine, באתר המצעד השוודי