לאור הקושי לחבר את המילה בשורשים מוכרים בעברית או בשפות אחרות, חלק מהפרשנים[2] סוברים שמדובר בטעות כתיבה ויש לקרוא טבחת במקום אבחת, לפי המילה טִבְחָה שכן מופיעה במקרא (זכר של טֶבַח), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'טבח חרב' (פירוש שנתמך ע"י תרגום השבעים[3] והתרגום יונתן[4]). פרשנים אחרים סוברים שהמילה אבחה נגזרת מהשורש נבח (ושהאות נ חלשה שנופלת בחלק מהצורות הדקדוקיות), ולכן משמעות הביטוי 'אבחת חרב' היא 'נביחת חרב', השמעת קול הרוגי החרב.[5]