אבן אש

אֶבֶן אֵשׁ

לשון המקרא אבן יקרה ונוצצת.
- "[...] וָאֶחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסֹּכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ." (יחזקאל כח טז)
- ”[...] זָהָב סָגוּר, זְהַב שְׁבָא וכתם אופיר, אבני שֹׁהַם וכל אבני חפץ ואבני אש המתנוססים בקצוי ארץ הודו [...].“ (קרית מלך רב, מאת קלמן שולמן, 1869, בפרויקט בן יהודה)
עברית חדשה כינוי לאבן צור או חלמיש, המתיזה ניצוצות כאשר מקישים עליה עם אבן אחרת המכילה ברזל. משמשת להדלקה וליצירת כלים.
- ”אבן חזקה ושימושית היתה אבן הצור, המכונה גם „אבן אש“.“ ("הצֹפה", 24 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”כי הנה גם הזיקים ורשפי האש אשר נראה לפעמים בשמים, חמרים הם מן החמרים העליונים אשר נקרא להם גרמי שמים, והם בהאָחזם בגבולות האדמה יעלו באש ויהיו לאבנים הנודעות בשם אבני אש.“ (ידיעות הטבע, מאת אהרן ברנשטיין, תרמ"א, בפרויקט בן יהודה)

אבן יקרה, על פי ההקבלה לאבני החן הנזכרות בפסוק קודם באותו פרק ביחזקאל: "בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ." (יחזקאל כח יג)
תרגום שאילה משפות אירופה.