ספרדית

ספרדית
Español
Castellano

מדינות	אורוגוואי, אל סלוודור, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, בליז, גינאה המשוונית, גואטמלה, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, ונצואלה, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פוארטו ריקו, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, קובה, קולומביה, קוסטה ריקה.
אזורים	ספרד ומושבותיה לשעבר, דרום אמריקה, אמריקה המרכזית.
דוברים	כ־570 מיליון
שפת אם	470 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו־אירופית איטלית רומאנית מערבית איברו-רומאנית איברית מערבית ספרדית
לאום	המדינות בהן השפה מדוברת
ארגון	האו"ם, האיחוד האירופי, איחוד מדינות דרום אמריקה, ארגון מדינות אמריקה, האיחוד האפריקאי, האיחוד הלטיני
מוסד	Real Academia Española - האקדמיה המלכותית הספרדית (פועלת בשיתוף עם אקדמיות מקומיות ב-21 המדינות דוברות הספרדית)
קוד שפה	es
קוד ISO 639-1	es
קוד ISO 639-2	spa
קוד ISO 639-3	spa
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

דוברי הספרדית בעולם

ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם. ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי ובכלל שמי רב, אלה השתרשו מגלי הגירה לאורך ההיסטוריה. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.

שמות השפה

האזורים בהם נקראת השפה Español או Castellano

הדיאלקטים של הספרדית האיברית

השמות העיקריים של השפה הספרדית הם Español ו-Castellano.

מקור השם Español (אספניול) בשם España, שמה העצמי של ספרד. המונח הספציפי בצורתו הסופית לקוח כנראה מהשפה האוקסיטנית.

השם Castellano (נהגה קסטלְיאנו, קסטֶיַאנוֹ, קסטֶזַ'אנוֹ או קסטשאנו בניבים שונים) נגזר משמה של ממלכת קסטיליה ממנה התפתחה ספרד. פירוש שמה של ממלכת קסטיליה הוא "ארץ הטירות" שכן בזמן הכיבוש המוסלמי של רוב חצי האי האיברי הייתה הממלכה מוקפת טירות, ועם הרקונקיסטה (הכיבוש הנוצרי) התפשטה לשאר חלקי חצי האי.

לרוב השימוש במונח Español הוא בהשוואה לאנגלית, ערבית, רוסית, גרמנית, צרפתית וכדומה בעוד שהשימוש במונח Castellano הוא בהשוואה לקטלאנית, גליסית, בסקית ועוד שפות אזוריות בספרד. הבחנה זאת נעשית בעיקר בספרד בעוד שבשאר העולם דובר הספרדית ישנה העדפה לאחד השמות.

בארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי, בוליביה, אקוודור וונצואלה יש עדיפות לשם Castellano; בקולומביה, מקסיקו, גואטמלה ופרו ישנה עדיפות לשם Español, ובצ'ילה שני המונחים בשימוש באותה המשמעות כאשר המונח Español נפוץ בתקשורת והמונח Castellano הוא שם המקצוע בבית הספר.

שם השפה בעברית, ספרדית, נגזר מהשם המסורתי לחצי האי האיברי, ספרד. כפי הנראה רצו היהודים בימי הביניים להשתמש בשם עברי לספרד, ושאלו שם זה מספר עובדיה (א, כ), שם הוא מוזכר כיעד ההגליה מירושלים. בעברית מקובל הביטוי "חלומות באספמיה". אספמיה היא למעשה ספרד. מקור השם הוא המלחים שחצו את הים התיכון ונתקלו בספרד. הם גילו שם ארנבות רבות אותן חשבו לשפנים ולכן קראו למקום "ארץ השפנים" הוא שפניה. שפניה הפך לספמיה בגלגולים שונים ומציין עד היום ארץ רחוקה ומסתורית, כביטוי.

הגיית השפה וכתיבתה

בספרדית 29 אותיות שמתוכן שתיים – K ו-W – הן לא חלק אינטגרלי מהשפה עצמה ומשמשות אך ורק במילים שאולות משפות אחרות, ואות אחת – H – שאינה נהגית כלל.

עיצורים

• כאשר מופיעה המילה כנ"ל בצד הלטינו־אמריקאי, השורה מוסבת על מקבילתה בצד האיברי.

העיצורים
הסימון הגרפי	ניב איברי		ניב לטינו־אמריקאי
	תעתיק IPA	הערך הפונטי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	b	נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר m; כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים	b	נהגה כהגיית בי"ת בתחילת מילה או לאחר m; כהגיית בי"ת רפה דו-שפתית בשאר המקרים
	β		β
Cc	θ	נהגה כהגיית ת"ו רפה לפני e i; כהגיית כ"ף בשאר המקרים	s	נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i
	k		k	כנ"ל
Ch/ch	ʧ	נהגה כהגיית צד"י גרושה	ʧ
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית דל"ת רפה בין תנועות ולאחר כל עיצור אחר; כהגיית ת"ו לעיתים בסוף מילה.	d
	ð		ð
	t
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה	f	כנ"ל
Gg	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה לפני e i; כהגיית גימ"ל בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית גימ"ל רפה בשאר המקרים	x ~ h	נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א לפני e i
	ɡ		ɡ	כנ"ל
	ɣ		ɣ
Gu/gu	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל	ɡ
Gü/gü	ɡw	נהגה גְּוו (כשהו"ו עיצורית)	ɡw
Hh	–	אינו נהגה	–
Ii	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני תנועה אחרת	j
Jj	x	נהגה כהגיית כ"ף רפה	x ~ h	נהגה כהגיית כ"ף רפה או ה"א
Kk	k	מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור	k	כנ"ל
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד	l
Ll/ll	ʝ ~ ʒ ~ ʤ	נהגה לרוב כהגיית יו"ד במעט חיכוך, או זי"ן גרושה או גימ"ל גרושה	ʎ	נהגה מעין למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם	m	כנ"ל
Nn		נהגה כהגיית מ"ם לפני v
	n	נהגה כהגיית נו"ן בשאר המקרים	n
Ññ	ɲ	נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב	ɲ
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א	p
Qu/qu	k	נהגה כהגיית כ"ף לפני e i; נהגה קְוו (כשהו"ו עיצורית) לפני a o u	k
	kw		kw
Rr	r	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת בראש מילה או לאחר l ו-n; כהגיית רי"ש לשונית בשאר המקרים	r	כנ"ל; בניבים מסוימים בדרום אמריקה - זי"ן גרושה
			ʒ
	ɾ		ɾ	כנ"ל
Rr/rr	r	נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת	r	כנ"ל; באמריקה המרכזית כהגיית כ"ף רפה
			x
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך	s	כנ"ל; בניבים מסוימים (בעיקר במקסיקו) כהגיית זי"ן לפני עיצור קולי; בניבים מסוימים ובאיים הקנריים כהגיית ה"א בסוף מילה ולפני עיצור אחר
			z
			h
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו	t	כנ"ל
Uu	w	נהגה כהגיית W אנגלית לפני תנועה אחרת	w
Vv	b	נהגה כהגיית בי"ת בתחילת משפט או לאחר n; כהגיית בי"ת רפה בשאר המקרים	b
	v		v	כנ"ל; בניבים מסוימים גם לאחר n
Ww	-	מופיע במילים שאולות בלבד, אז נהגה כבשפת המקור	-	כנ"ל
Xx	ks	נהגה כְּסְ בין תנועות; כהגיית סמ"ך לפני עיצור אחר	ks	כנ"ל; בניבים מסוימים גם לפני עיצור אחר (בעיקר במקסיקו)
	s		s	כנ"ל; בניבים מסוימים כהגיית ה"א לפני עיצור אחר (בדומה ל-s); במילים השאולות משפות מקומיות במקסיקו כהגיית כ"ף רפה (México = מֶכִיקוֹ) או כסמ"ך
			h ~ x
Yy	j	נהגה כהגיית יו"ד עיצורית	j	כנ"ל; בניבים מסוימים נהגה כהגיית זי"ן גרושה, גימ"ל גרושה או שי"ן ימנית לפני תנועה אחרת וכיו"ד עיצורית בסוף מילה
			ʒ ~ ʤ ~ ʃ
Zz	θ	נהגה כהגיית ת"ו רפה	s	נהגה כהגיית סמ"ך

פונמות בספרדית

	וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי		שִנִּי		שפתי ־שִנִּי		דו־ שפתי
אפי			ɲ				n						m
סותם	g	k							d	t			b	p
מחוכך						ʧ
חוכך	[ɣ]	x	ʝ			ʃ		s	[ð]	θ	[v]	f	[β]
מקורב (צדי)	w
			ʎ				l
מקיש							ɾ
רוטט							r
* פונמה זרה לרוב, לבד מניבים דרום-אמריקאיים * אלופוני /b g d/ בהתאמה בין תנועות

תנועות

התנועות
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Aa	[ä]	נהגית כהגיית פתח
Ee	[e̞]	נהגית כהגיית צירי
Ii	[i]	נהגית כהגיית חיריק
Oo	[o̞]	נהגית כהגיית חולם
Uu	[u]	נהגית כהגיית שורוק
Yy	[i]	נהגית כחיריק תנועתי רק במילה y (וְ-)
	j	נהגית כחיריק עיצורי כשהמילה הבאה אחרי y (וְ-) מתחילה בתנועה/באות האלמת h
הדיפתונגים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Ai/ai		נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ay/ay		נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Au/au		נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Ei/ei		נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Ey/ey		נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)
Eu/eu		נהגה כפי שנכתב (ה-u כו"ו עיצורית)
Oi/oi		נהגה כפי שנכתב (ה-i כיו"ד עיצורית)
Oy/oy		נהגה כפי שנכתב (ה-y כיו"ד עיצורית)

• אותיות המייצגות תנועות עשויות להופיע בליווי סימנים דיאקריטיים: Áá, Éé, Íí, Óó, Úú על־מנת להצביע על הטעם במילה במקרים שמיקומו חורג מחוקי השפה הרגילים. יש שחריגות כאלה הן נפוצות ביותר.
• בספרדית נעשה שימוש בסימן שאלה הפוך (¿), בראש משפטי שאלה, וסימן קריאה הפוך (¡), בראש משפטי קריאה.

ספרדית ארגנטינאית

הדיאלקטים של השפה הספרדית

הדיאלקטים של הספרדית הארגנטינאית

הדיאלקטים של הספרדית המקסיקנית

הדיאלקטים של הספרדית הפרואנית

לניב הספרדי המדובר בארגנטינה, ואורוגוואי. כמה מאפיינים ייחודיים. ניב זה מכונה ספרדית של ריו דה לה פלטה (Rioplatense).

הבדל בולט ביותר הוא הגיית האותיות ll ו y כאשר הן נמצאות בתוך מילה. ברוב הניבים, הוגים אותיות אלה כ"אי", כמו y אנגלית, ואילו בניב זה הוגים אותיות אלה כ-ז' או ש. כלל זה אינו חל על מילת החיבור y, על y בסוף מילים ועל y ולפניה אות ניקוד (Aa ,Ee ,Ii ,Oo ,Uu). הבדל נוסף הוא כתוצאה מהגירה מסיבית מאיטליה למדינות אלו, בניב הארגנטינאי השתחלו הרבה מילים מאיטלקית. Y ולפניה אות ניקוד לא יופיע באף מילה במילון, אבל הצירוף יכול להופיע בשמות (כמו Maylen, שנהגה "מיילן").

הדקדוק הספרדי

מערכת הפועל הספרדי

אנטוניו דה נבריה, מחבר הדקדוק הראשון בספרדית

שמות הפעולה בספרדית נוטים לפי 3 נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-ar (לדוגמה: jugar - לשחק), ב-er (לדוגמה: comer - לאכול) וב-ir (לדוגמה: vivir - לחיות/לגור ב...).

Amar - לאהוב, פועל רגיל ar
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		לא־מושלם	לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)	amo	amaba	amé	amaré	amaría
שני יחיד (Tú)	amas	amabas	amaste	amarás	amarías
שלישי יחיד (El/Ella)	ama	amaba	amó	amará	amaría
ראשון רבים (Nosotros)	amamos	amábamos	amamos	amaremos	amaríamos
שני רבים (Vosotros)	amáis	amabais	amasteis	amaréis	amaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	aman	amaban	amaron	amarán	amarían

Comer - לאכול, פועל רגיל er
ראשון יחיד (Yo)	como	comía	comí	comeré	comería
שני יחיד (Tú)	comes	comías	comiste	comerás	comerías
שלישי יחיד (El/Ella)	come	comía	comió	comerá	comería
ראשון רבים (Nosotros)	comemos	comíamos	comimos	comeremos	comeríamos
שני רבים (Vosotros)	coméis	comíais	comisteis	comeréis	comeríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	comen	comían	comieron	comerán	comerían

Vivir - לחיות, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (Yo)	vivo	vivía	viví	viviré	viviría
שני יחיד (Tú)	vives	vivías	viviste	vivirás	vivirías
שלישי יחיד (El/Ella)	vive	vivía	vivió	vivirá	viviría
ראשון רבים (Nosotros)	vivimos	vivíamos	vivimos	viviremos	viviríamos
שני רבים (Vosotros)	vivís	vivíais	vivisteis	viviréis	viviríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	viven	vivían	vivieron	vivirán	vivirían

• העבר הלא-מוגדר (Pretérito indefinido) מציין פעולה שהתרחשה והסתיימה בעבר, בעוד שהלא-מושלם (Pretérito Imperfecto) מציין פעולה בעבר שלא ידוע מתי החלה או מתי נגמרה, ואילו העבר הנוצר באמצעות פרפקט ההווה מציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
• התנאי מציין את תנאי ההווה שהוא תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי העבר הנוצר באמצעות פרפקט התנאי המציין תנאי שלא נתממש והוא בטל או תנאי העתיד הממשי.

הבינוני

בינוני ההווה

צורת בינוני ההווה היא סוג של שם תואר, הנגזר מפועל וכתואר הוא נוטה לפי נטיות התארים ועשוי לשמש את הזמנים המתמשכים בעזרת נטיות פועל העזר Estar.

בינוני ההווה נוצר בדרך הבאה:

1. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ando.
2. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~iendo.
3. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~iendo.
4. עבור פעלים רגילים המסתיימים ב~er וב~ir בצורת המקור ולפני הסיומת יש תנועה, הסיומת מתחלפת ב~yendo.

בינוני העבר

צורת בינוני העבר היא סוג של שם תואר הנגזר מפועל והוא נוטה לפי נטיות התארים, אך עשוי לשמש גם את הקול הסביל יחד עם נטיות הפועל Ser או את זמני הפרפקט יחד עם נטיות הפועל Haber.

בינוני העבר נוצר בדרך הבאה:

1. עבור פעלים המסתיימים ב~ar בצורת המקור, סיומת ה~ar מתחלפת ב~ado.
2. עבור פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, סיומת ה~er מתחלפת ב~ido.
3. עבור פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, סיומת ה~ir מתחלפת ב~ido.
4. עבור פעלים שבסיסם מסתיים בתנועה, סיומת ה-er או ir מתחלפות ב-ído.

זמני הפרפקט

זמני הפרפקט מופקים באמצעות פועל השייכות וצורת הבינוני.

• פרפקט ההווה, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בהווה וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה בעבר ובעלת השפעה על ההווה.
• פרפקט העבר, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר וצורת הבינוני ומציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר ויש בין שתיהן קשר, כמין פלאשבק.
• פרפקט העבר הפרטוריטרי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעבר הפרטוריטרי וצורת הבינוני ומציין את אותה המשמעות של פרפקט העבר רק שכאן ידוע זמן תחילת הפעולה וסיומה.
• פרפקט העתיד, נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בעתיד וצורת הבינוני ומציין פעולה שתתרחש לפני פעולה אחרת בעתיד ויש בין שתיהן קשר.
• פרפקט התנאי נוצר באמצעות נטיות הפועל Haber בזמן תנאי וצורת הבינוני ומציין תנאי שלא נתרחש והוא בטל.

Haber - פועל שייכות
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		לא־מושלם	לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)	he	había	hube	habré	habría
שני יחיד (Tú)	has	habías	hubiste	habrás	habrías
שלישי יחיד (El/Ella)	ha	había	hubo	habrá	habría
ראשון רבים (Nosotros)	hemos	habíamos	hubimos	habremos	habríamos
שני רבים (Vosotros)	habéis	habíais	hubisteis	habréis	habríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	han	habían	hubieron	habrán	habrían

הזמנים המתמשכים

הזמנים המתמשכים נוצרים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר Estar בזמנים השונים ושם הפעולה והם מוסיפים לזמנים ממד מתמשך.

Estar - להיות
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		לא־מושלם	לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)	estoy	estaba	estuve	estaré	estaría
שני יחיד (Tú)	estás	estabas	estuviste	estarás	estarías
שלישי יחיד (El/Ella)	está	estaba	estuvo	estará	estaría
ראשון רבים (Nosotros)	estamos	estábamos	estuvimos	estaremos	estaríamos
שני רבים (Vosotros)	estáis	estabais	estuvisteis	estaréis	estaríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	están	estaban	estuvieron	estarán	estarían

• הפועל Estar מבטא גם מקום ומצב, אם הם זמניים או קבועים, לתאר מצב רגעי של אדם ולהפיק את הזמנים המתמשכים.

הסביל

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בנטיות הפועל ser בזמנים השונים וצורת הבינוני.

Ser - להיות
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		לא־מושלם	לא־מוגדר
ראשון יחיד (Yo)	soy	era	fui	seré	sería
שני יחיד (Tú)	eres	eras	fuiste	serás	serías
שלישי יחיד (El/Ella)	es	era	fue	será	sería
ראשון רבים (Nosotros)	somos	éramos	fuimos	seremos	seríamos
שני רבים (Vosotros)	sois	erais	fuisteis	seréis	seríais
שלישי רבים (Ellos/Ellas)	son	eran	fueron	serán	serían

נטיות שמות העצם

שמות העצם בספרדית הם בעלי מגדר, זכר/נקבה. בדרך-כלל, שם עצם המסתיים בצליל o הוא זכר, ושם עצם המסתיים בצליל a - נקבה. גם הסיומות ión ו-ad אופייניות לשמות עצם בנקבה.

למעשה כאשר מילה נגמרת באחת מאותיות: n,o,r,m,l אזי המילה היא זכר. שאר הסיומות יעידו על נקבה למעט חריגים משני הכיוונים. [למשל:día - יום (זכר) ]

בצורת הרבים בשמות העצם בספרדית אין הבחנת זכר/נקבה. צורת הרבים נוצרת בדרכים הבאות:

1. שם עצם המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
2. שם עצם המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.

• שם עצם המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

שמות העצם עשויים להיות מיודעים באופן מסוים או בלתי-מסוים.

תוויות היידוע בספרדית
יידוע	זכר יחיד	נקבה יחיד	זכר רבים	נקבה רבים
בלתי-מסוים	un	una	unos	unas
מסוים	el	la	los	las

• לאחר מילת היחס a מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי al (תחת a el).
• לאחר מילת היחס de מתלכד יידוע הזכר המסוים (el) עם מילת היחס לכדי del (תחת de el).
• קיימת מילת יידוע נייטרלי, לא מסוים ולא בלתי-מסוים, Lo המיידעת שם מופשט או איכות, ואשר לא נוטה לפי כמות ומגדר.

תוויות היידוע ההצגתי בספרדית
	זכר יחיד	נקבה יחיד	זכר רבים	נקבה רבים
עצם קרוב לדובר	este	esta	estos	estas
רחוק מהדובר אך קרוב למאזין	ese	esa	esos	esas
רחוק מהדובר ומהמאזין	aquel	aquella	aquellos	aquellas

נטיות התארים

שמות התואר בספרדית מתאימים לשמות העצם במגדר ובכמות, והם מופיעים לאחר שם העצם אותו הם מתארים, פרט לתארים הלא מיודעים (לדוגמה: הרבה, כמה, כל וכדומה), אשר יופיעו לפני שם העצם.

מגדר התארים

1. תארים שבזכר מסתיימים ב-o בנקבה ה-o הופכת ל-a.
2. תארים שבזכר מסתיימים ב-e או ב-a צורתם בנקבה היא זהה.
3. תארים שבזכר מסתיימים בעיצור צורתם בנקבה היא זהה.
4. תארים שבזכר מסתיימים ב-n או r מקבלים בנקבה סיומת a.

יחיד ורבים בשמות התואר

1. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בתנועה, מתווספת לו סיומת s ברבים.
2. שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור, מתווספת לו סיומת es ברבים.

• שם תואר ביחיד (זכר או נקבה) המסתיים בעיצור z, בצורת הרבים ה-z מתחלף ב-ces.

קישורים חיצוניים

• ספרדית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספרדית באתר אומניגלוט (באנגלית)
• שפה ספרדית, דף שער בספרייה הלאומית