Shtreimel, Spodik, Kolpik [Hebrew]

‫‪88‬‬ ‫תולדות‬ ‫השטריימל‬ ‫תשרי תשע"ח‪ ,7.330 ,‬אוקטובר ‪2017‬‬ ‫בואו להתרענן‬ ‫זנב לראש‬ ‫מ גז י ן י ש רא לי לה י ס ט ו רי ה ו לידי ע ת ה א רץ‬ ‫שטריימל | בת שבע דה רוטשילד | הסוכה המעוטרת | רצח בהמבורג‬ ‫הסוכה‬ ‫מהונגריה‬ ‫יצירת אמנות‬ ‫שחצתה את הגבול‬ ‫הרוצחים‬ ‫הכו פעמיים‬ ‫יהודייה מהמבורג‬ ‫בעקבות תעלומה‬ ‫בקרו באתר‬ ‫שנה טובה‬ ‫החדש!‬ ‫| גיליון ‪88‬‬ ‫תשרי תשע"ח ‪7.330‬‬ ‫אוקטובר ‪2017‬‬ ‫‪ 39‬ש״ח |‬ ‫בת שבע‬ ‫דה רוטשילד‬ ‫פטרונית אחת‬ ‫שתי להקות מחול‬ ‫זנב לראש‬ ‫בואו להתרענן‬ ‫תולדות‬ ‫השטריימל‬ ‫גיליון‬ ‫תשרי תשע"ח‬ ‫אוקטובר‬ ‫ש״ח‬ ‫מ גז י ן י ש רא לי לה י ס ט ו רי ה ו לידי ע ת ה א רץ‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫‪www.tmags.co.il *6906 service@tmags.co.il‬‬ ‫הסוכה‬ ‫מהונגריה‬ ‫יצירת אמנות‬ ‫שחצתה את הגבול‬ ‫הרוצחים‬ ‫הכו פעמיים‬ ‫יהודייה מהמבורג‬ ‫בעקבות תעלומה‬ ‫בקרו באתר‬ ‫שנה טובה‬ ‫החדש!‬ ‫בת שבע‬ ‫דה רוטשילד‬ ‫פטרונית אחת‬ ‫שתי להקות מחול‬ ‫תוכן | גיליון ‪88‬‬ ‫‪ 14‬שטריימל‪,‬‬ ‫ספודיק‪ ,‬קולפיק‬ ‫כובע הפרווה החסידי הידוע לא היה מזוהה מאז‬ ‫ומעולם עם חסידים‪ ,‬לא עם יהודים ואפילו לא עם‬ ‫גברים‪ .‬מתי ובאילו נסיבות הפך השטריימל לכובע‬ ‫חסידי? ‪ //‬לוי יצחק קופר‬ ‫‪ 26‬ברונית המחול‬ ‫הברונית בת שבע דה רוטשילד היגרה לניו יורק ולמדה‬ ‫ריקוד אצל מרתה גרהם‪ ,‬מי שפרצה את הדרך לעבר‬ ‫המחול המודרני‪ .‬בת שבע נדבקה בחיידק המחול‪,‬‬ ‫וכשעלתה לארץ הקימה להקת מחול‪ ,‬והספיקה להסתכסך‬ ‫עם הרקדנים ולהקים להקת מחול נוספת ‪ //‬רות אשל‬ ‫‪ 36‬סוכת הנדודים‬ ‫אריה שטיינברגר‪ ,‬סופר סת״ם מבודפשט‪ ,‬הקיף את‬ ‫כל סוכתו ביריעות שעליהן כתב תפילות וברכות‬ ‫הקשורות לסוכה וצייר תמונות מחייו‪ .‬נכדיו החביאו‬ ‫את יצירתו בימי השואה והבריחו אותה מבעד‬ ‫למסך הברזל‪ .‬ניניו תרמו אותה למוזאון המורשת‬ ‫היהודית בניו יורק‪ .‬ציור קיר יהודי בימים של‬ ‫קירות נודדים ‪ //‬שרה ג'ו בן צבי‬ ‫‪ 48‬החלפנים הנעדרים‬ ‫והבלשית מהמבורג‬ ‫שני מקרי היעלמות של חלפני כספים יהודים‬ ‫עוררו את חשדה של רבקה אוסטרודה‪ .‬לא היה‬ ‫לה כל תפקיד משטרתי‪ ,‬אבל היו לה חשודים והיא‬ ‫הייתה נחושה להביא אותם לדין ולשחרר את‬ ‫העגונות ‪ //‬ימימה חובב‬ ‫‪ 60‬ביקורת הצגה‬ ‫הסיפור מקראי‪ .‬זאב ז'בוטינסקי עיבד אותו לרומן‬ ‫לפני כתשעים שנה‪ ,‬ותאטרון מיקרו העלה אותו על‬ ‫הבמה‪ .‬סיפורים ישנים הופכים לסיפורים חדשים על‬ ‫העבר ‪ //‬שרה ג'ו בן צבי ועמית עסיס‬ ‫‪ 66‬מסע בזמן‬ ‫תולדותיה של הרכבת לירושלים ידעו עליות ומורדות‪.‬‬ ‫תהפוכותיה של הרכבת הותירו בירושלים פינת חמד‬ ‫שכדאי לפקוד אותה ‪ //‬תמר הירדני‬ ‫‪4‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫במבט חטוף‪:‬‬ ‫למה האמן הנוצרי‬ ‫צייר את עצמו עם‬ ‫כובע חסידי?‬ ‫תשובה בעמוד ‪22‬‬ ‫מדורים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪74‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫ההיסטוריה חוזרת‬ ‫חדשות‬ ‫בימים ההם‬ ‫ראו אור‬ ‫ביקורת ספר‬ ‫עוד חוזר הניגון‬ ‫אמנות ההיסטוריה‬ ‫תשבצים וחידות‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫תש רי תשע"ח ‪ //‬אוקט ו בר ‪2 017‬‬ ‫‪36‬‬ ‫בודפשט‬ ‫הסוכה המעוטרת‬ ‫גרמניה ‪48‬‬ ‫רצח בהמבורג‬ ‫‪71‬‬ ‫צרפת‪ ,‬ישראל‬ ‫אמנות ההיסטוריה‬ ‫‪26‬‬ ‫רוסיה ‪14‬‬ ‫שטריימל‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ישראל‬ ‫בת שבע דה רוטשילד‬ ‫‪14‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫פסטיבל‬ ‫וודסטוק‬ ‫‪1900‬‬ ‫מלחמת‬ ‫העולם‬ ‫השנייה‬ ‫מלחמת‬ ‫העולם‬ ‫הראשונה‬ ‫סגולה — מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫‪www.segulamag.com‬‬ ‫מען לתגובות‬ ‫‪segula@segulamag.com‬‬ ‫רח' יד חרוצים ‪ ,10‬תיבה ‪11‬‬ ‫ירושלים‪9342148 ,‬‬ ‫מכתבים לא יוחזרו לשולחים‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הנהלה ושירות לקוחות‬ ‫תכלת תקשורת‪ ,‬רח' מנחם בגין ‪53‬‬ ‫תל אביב‪6713812 ,‬‬ ‫עקבו אחרינו!‬ ‫‪1850‬‬ ‫‪1600‬‬ ‫אביב העמים‬ ‫הירשמו‬ ‫עכשיו!‬ ‫להזמנת מנוי‪:‬‬ ‫רו סגולה‬ ‫גם באה אור‬ ‫אנגלית‬ ‫‪*6906‬‬ ‫‪service@tmags.co.il‬‬ ‫‪www.tmags.co.il‬‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שטריימל‬ ‫‪14‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫שטריימל‪ .‬ספודיק‪ .‬קולפיק‬ ‫השטריימל הוא אולי פריט הלבוש המזוהה ביותר עם יהודים חסידיים‪,‬‬ ‫אבל בעבר הלא רחוק לא רק חסידים חבשו אותו‪ ,‬לא רק יהודים‬ ‫ואפילו לא רק גברים‪ .‬איך הפך כובע הפרווה המהודר לכיסוי ראש‬ ‫ששום ראש חסידי אינו שלם בלעדיו? | לוי יצחק קופר‬ ‫שלטון רוסי במאה ה־‪ .19‬בין החובשים ספודיק‬ ‫שלהי ‪ 2009‬הונחה על שולחן‬ ‫נמנים חסידי גור‪ ,‬אלכסנדר ואמשינוב‪ .‬הקולפיק‬ ‫הכנסת ׳הצעת חוק צער בעלי‬ ‫מוכר פחות; צורתו החיצונית דומה לספודיק‪ ,‬אך‬ ‫חיים (הגנה על בעלי חיים)‬ ‫צבעו דומה לצבע השטריימל‪ .‬את הקולפיק חובשים‬ ‫(תיקון מס׳ ‪( )8‬איסור הפקה‪,‬‬ ‫האדמו״רים – מנהיגי החסידים – בימים המכונים‬ ‫ייצור‪ ,‬ייבוא‪ ,‬ייצוא ושיווק של‬ ‫׳יומי דפגרא׳‪ ,‬ימים מיוחדים בלוח השנה החסידי‬ ‫פרוות)‪ ,‬ה׳תש״ע־‪2009‬׳‪ .‬מאז‬ ‫שאינם בהכרח מועדים המצוינים על ידי כל עם‬ ‫‪ 2009‬הונחו עוד ‪ 15‬הצעות חוק‬ ‫ישראל‪ .‬בחלק מחצרות החסידים בניהם ונכדיהם של‬ ‫דומות על שולחן הכנסת אך עד‬ ‫האדמו״רים חובשים קולפיק לפני חתונתם‪.‬‬ ‫היום אף הצעה לא התקבלה‪ ,‬ומאמציהם של‬ ‫תיאור זה הוא כוללני והמציאות מורכבת הרבה‬ ‫גופים העוסקים בהגנה על בעלי החיים לקדם את‬ ‫יותר‪ .‬כך למשל ׳פרושים׳ – הכינוי לצאצאי‬ ‫החוק נמשכים‪.‬‬ ‫האשכנזים תלמידי הגאון מווילנה שהחלו לעלות‬ ‫במדינת ישראל אין ביקוש רב לפרוות‪ .‬פרוות‬ ‫אינן ענף מסחרי משמעותי‪ ,‬ומטרת החוק הייתה לארץ ישראל ובעיקר לירושלים עוד לפני הקמת‬ ‫התנועה הציונית וללא כל קשר אליה – חובשים‬ ‫בעיקר הצהרתית‪ .‬לו החוק היה עובר כשעלה‬ ‫שטריימל‪ ,‬למרות שהם לא מזדהים עם התנועה‬ ‫לדיון בכנסת‪ ,‬ישראל הייתה הופכת למדינה‬ ‫החסידית ורעיונותיה; חסידים שמוצאם בפולין‬ ‫הראשונה בעולם שנאסר בה סחר בפרוות‪ .‬אור‬ ‫לגוים‪ .‬אלא שהצעת החוק נתקעה‪ .‬אחת הסיבות החובשים ספודיק מכנים אותו בשם ׳שטריימל׳‪,‬‬ ‫ולכן הכובען של חסידי גור מכונה ׳שטריימל‬ ‫לכך הייתה התנגדותם של חברי כנסת מהמגזר‬ ‫מאכער׳ על אף שהוא מכין ספודיק‪ .‬השטריימל‬ ‫החרדי‪ ,‬שהבינו כי החוק המוצע יאסור ייבוא‬ ‫הוא סימן היכר מובהק להשתייכות חסידית‪,‬‬ ‫פרוות גם לייצור כובעי הפרווה המזוהים בעיקר‬ ‫הגם שרוב הזמן החסידים אינם חובשים אותו‪,‬‬ ‫וקוֹלפּיק‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫עם החסידים‪ :‬שטריימל‪ ,‬ספּוֹדִ יק‬ ‫וחסידי חב״ד – שסניפיהם פזורים ברחבי העולם‬ ‫כובעי הפרווה השונים מעטרים את ראשם‬ ‫– אינם חובשים כלל כובע פרווה אלא מסתפקים‬ ‫של החסידים בשבתות‪ ,‬במועדים ובשמחות‬ ‫משפחתיות‪ ,‬ללא כל קשר למזג האוויר‪ .‬השטריימל‪ ,‬במגבעות פדורה (‪ )fedora‬העשויות מלבד‪,‬‬ ‫בדומה לליטאים – חרדים שאינם חסידים ומוקד‬ ‫העשוי מזנבות בגוני חום‪ ,‬הוא כיסוי הראש החגיגי‬ ‫השראתם בליטא – שגם הם חובשים מגבעות‪.‬‬ ‫המועדף על החסידים שחצרותיהם נוסדו בארצות‬ ‫החוק המוצע היה אוסר על ייצורם‪ ,‬ייבואם‬ ‫מזרח אירופה – ערש החסידות – ובהן אוקראינה‪,‬‬ ‫ומכירתם של כובעי הפרווה החסידיים‪ .‬אין זה‬ ‫רוסיה‪ ,‬גליציה‪ ,‬הונגריה ורומניה‪ .‬בין החובשים‬ ‫מפתיע אם כן שנציגי החסידים בכנסת התנגדו‬ ‫שטריימל נמנים חסידי בויאן‪ ,‬מונקטש וצאנז‪.‬‬ ‫להצעה‪ .‬עד מהרה נמצא פתרון‪ :‬החרגת כובעי‬ ‫הספודיק‪ ,‬העשוי מחתיכות של פרווה שחורה ועל‬ ‫כן זול יותר‪ ,‬הוא סימן ההיכר של חסידים שמוצאם החסידים מהחוק בנימוק שמדובר בצורכי דת או‬ ‫בפולין הקונגרסאית – החלק של פולין שהיה תחת במסורת דתית‪.‬‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שטריימל‬ ‫על ראש החסיד‬ ‫שטריימל‬ ‫איך נראה?‬ ‫בעבר הקיפה את הכובע רצועת פרווה של‬ ‫כשישה ס״מ העשויה מזנבות בעלי חיים‪.‬‬ ‫בימינו גובהו מגיע לכעשרים ס״מ‬ ‫צבעו חום‬ ‫אדמו״רי רוז׳ין חובשים שטריימל שכיפת‬ ‫הקטיפה בולטת ממנו ויוצרת שפיץ למעלה‬ ‫מי תורם את פרוותו?‬ ‫בעיקר הצובל (סויבל בהגייה אשכנזית)‬ ‫המיובא מרוסיה או מקנדה‪ ,‬אבל גם‬ ‫השועל האפור‪ ,‬החורפן‪ְּ ,‬לַ ק הסלעים‬ ‫והדלק האירופי‬ ‫מי חובש?‬ ‫גברים נשואים מחצרות חסידים שמקורן באוקראינה‪ ,‬ברוסיה‪,‬‬ ‫בגליציה‪ ,‬בהונגריה וברומניה חובשים שטריימל בשבתות ובחגים‪.‬‬ ‫בנוסף להם חובשים אותו גם הפרושים – ירושלמים יוצאי אירופה‬ ‫מצאצאי היישוב הישן שאינם חסידים‪ .‬בחסידויות אחדות‪ ,‬ובהן‬ ‫תולדות אהרן‪ ,‬חובשים אותו גם חתני בר מצווה‬ ‫מי תורם את פרוותו?‬ ‫כמה עולה?‬ ‫מ־‪ 2,800‬שקל לשטריימל של חתן בר מצווה‬ ‫ועד ‪ 12,000‬שקל לשטריימל מצובל קנדי‪ .‬בחו״ל‬ ‫המחיר יכול להגיע גם ל־‪ 6,500‬דולר‬ ‫ספודיק‬ ‫איך נראה?‬ ‫פישר ָ(ּלָ ק דייג)‬ ‫הספודיק גבוה יותר מהשטריימל‬ ‫צבעו שחור‬ ‫מי חובש?‬ ‫כמה עולה?‬ ‫גברים נשואים מחצרות חסידים שמקורן‬ ‫בפולין הקונגרסאית‪ ,‬ובהן גור‪ ,‬אמשינוב‪,‬‬ ‫אלכסנדר ומודז׳יץ‬ ‫כ־‪ 1,000‬דולר‬ ‫איך נראה?‬ ‫הקולפיק צר וגבוה יותר‬ ‫מהשטריימל‬ ‫צבעו חום בהיר‬ ‫קולפיק‬ ‫כמה עולה?‬ ‫החל מ־‪ 2,500‬דולר לילדים ולבחורים‪,‬‬ ‫וכ־‪ 4,000‬דולר לאדמו״ר עצמו‬ ‫מי חובש?‬ ‫אדמו״רים מחצרות חסידים שמקורן‬ ‫בגליציה ובהונגריה בימים מיוחדים כמו‬ ‫ימי זיכרון של קודמיהם‪ .‬בחסידויות‬ ‫אחדות גם צאצאי האדמו״ר חובשים‬ ‫קולפיק לפני נישואיהם בשבתות ובחגים‬ ‫תודה לשטריימל מאכער יוסף שמואל פרנקל‪ ,‬מ׳מלכות שטריימלאך׳ בירושלים על עזרתו‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫ראשיתו של השטריימל‬ ‫מהו מוצאו של השטריימל החסידי? למותר לציין‬ ‫כי השטריימל אינו מופיע במקרא‪ ,‬בתלמודים‪,‬‬ ‫במדרשי חז״ל ובספרי ההלכה הבסיסיים‪ .‬כיצד‬ ‫אם כן הפך השטריימל לפריט לבוש שחבישתו‬ ‫נחשבת לעניין דתי?‬ ‫אגדה עממית מספרת כי זיגמונט הראשון‬ ‫(‪1467‬־‪ )1548‬מלך פולין גזר על גברים יהודים‬ ‫נשואים לקשור לכובעיהם זנב של חיה בשבת‪.‬‬ ‫מטרת החוק הייתה להשפיל את הגברים בעיני‬ ‫נשותיהם‪ ,‬שבראותן את הזנבות הבזויים לא‬ ‫תרצנה להתקרב ליקיריהן‪ .‬עם הזמן נשכחה הגזרה‬ ‫המקורית והזנבות של שבת הפכו למלבוש מכובד‪.‬‬ ‫סיפור זה מופיע בין השאר בדברי חוקר‬ ‫החסידות בן המאה ה־‪ 19‬אהרן מרקוס‪ ,‬בסיפור‬ ‫של ש״י עגנון (ראו מסגרת) ובכתבי האדמו״ר‬ ‫מצאנז־קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה‬ ‫הלברשטאם שהקים את קרית צאנז בנתניה‪.‬‬ ‫האגדה אמנם מתכתבת עם ההיסטוריה‪ :‬היו‬ ‫חוקים שחייבו יהודים לחבוש כובעים מסוימים‪,‬‬ ‫היה שימוש בזנבות של חיות כאמצעי לביזוי‪,‬‬ ‫כפי שמופיע למשל בציור ׳הקבצנים׳ של פיטר‬ ‫ברויגל האב מהמאה ה־‪ ,16‬והיו בגדים משפילים‬ ‫שהפכו עם השנים לסמל של זהות שמתכבדים‬ ‫בו‪ .‬אולם לא די בכך כדי לאשש את הסיפור‪ .‬אין‬ ‫כל תיעוד לחקיקה פולנית שחייבה את היהודים‬ ‫לקשור זנבות לכובעיהם כסימן מבזה‪ ,‬והמלך‬ ‫זיגמונט הראשון – שהואשם כי יזם חקיקה אנטי‬ ‫יהודית זו – כלל לא היה שונא יהודים‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫כשעלה לכס המלוכה דווקא ביטל את צו הגירוש‬ ‫שהוציא אחיו שמלך לפניו נגד היהודים‪.‬‬ ‫סביר יותר לומר כי כובעי פרווה היו חלק‬ ‫מתרבות הלבוש שהייתה משותפת ליהודים‬ ‫ולגויים במזרח אירופה‪ .‬דוגמה טובה לכך ניתן‬ ‫לראות עד היום במוזאון נשקיית הקרמלין‬ ‫מוֹנוֹמ אשר עוצב‬ ‫ַ‬ ‫במוסקבה‪ .‬במוזאון מוצג כתר‬ ‫במפנה המאות ה־‪ 13‬וה־‪ 14‬ובו הוכתרו נסיכי‬ ‫האימפריה הרוסית‪ .‬כיפת הכתר הרוסי עשויה‬ ‫אמנם מזהב משובץ באבנים יקרות ובראשה‬ ‫מתנוסס צלב‪ ,‬אך סביב הכתר יש פרווה הדומה‬ ‫לזו שבשטריימל‪.‬‬ ‫עדויות כתובות מלמדות גם הן כי השטריימל‬ ‫קדם לחסידות‪ ,‬שהחלה להתגבש רק בשלהי‬ ‫המאה ה־‪ .18‬הרב משה יקותיאל קויפמן כ״ץ‪,‬‬ ‫רב העיר קוטנא‪ ,‬תיאר בזיכרונותיו כיצד נאלץ‬ ‫להימלט על נפשו ב־‪ 1682‬לאחר שהואשם ברצח‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫על לא עוול בכפו‪ .‬הוא נפרד מאשתו אידל‪ ,‬שינה‬ ‫את לבושו והלך ״עם השטריימל מסובב״ כלשונו‪,‬‬ ‫כדי שלא יכירו אותו‪ .‬לא ברור מה בדיוק עשה‬ ‫עם השטריימל וכיצד זה הועיל‪ ,‬אבל הוא מעיד‬ ‫שמי שפגש בו כך לא הכירו מיד‪ .‬על כל פנים‬ ‫ברור מדבריו כי השטריימל קדם לחסידות‪.‬‬ ‫כעשר שנים מאוחר יותר מוזכר השטריימל‬ ‫בפנקס הקהילה של העיר אפטא המתעד את‬ ‫קורות הקהילה מ־‪ 1666‬ועד המאה העשרים‪.‬‬ ‫הפנקס אמנם אבד בשואה‪ ,‬אך חוקרים אחדים‬ ‫העתיקו קטעים מתוכו לפני המלחמה‪ .‬ברשימת‬ ‫ההוצאות של הקהילה ב־‪ 1694‬מוזכרת רכישת‬ ‫שטריימל‪ ,‬אם כי לא עבור ראש יהודי אלא עבור‬ ‫זנבות תלויים על הלבוש‬ ‫כאות לביזיון‪ .‬פיטר ברויגל‬ ‫האב‪‘ ,‬הקבצנים׳‪1568 ,‬‬ ‫כתר מונומך‪ ,‬ה׳שטריימל׳ של‬ ‫נסיכי רוסיה כבר ‪ 700‬שנה‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שטריימל‬ ‫השטריימלים של בוצ׳ץ׳‬ ‫גם הסופר ש"י עגנון מביא‬ ‫את האגדה על ראשיתו של‬ ‫השטריימל‪ .‬מתברר שלאגדה‬ ‫היפה אין בסיס היסטורי‬ ‫נראה כי באמצע‬ ‫המאה ה־‪ 19‬התבלטו‬ ‫החסידים דווקא‬ ‫בלבוש מרושל‬ ‫ובפריעת הסדרים‬ ‫הקיימים‪ ,‬וההקפדה‬ ‫על השטריימל ועל‬ ‫מלבושים אחרים‬ ‫שייכת לשלב מאוחר‬ ‫וממוסד יותר‬ ‫‪18‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫מאהבת השר של ביטשאטש לנגיד‬ ‫המפורסם רּ ליבוש ראש מדינה לא היו‬ ‫אנשי קהל ביטשאטש בגזרת השטריימל‪.‬‬ ‫שכשקיבל מלך זכסן את המלוכה על‬ ‫פולין רצה להתרצות על שרי פולין‪.‬‬ ‫ובמה יתרצה על שרי פולין‪ ,‬הלוא בשנאת‬ ‫ישראל‪ .‬עמד וגזר שבשבתות וימים טובים‬ ‫חייב כל יהודי שנשא אישה לשום מצנפת‬ ‫של זנבות שועל בראשו‪ ,‬כדי להבזות‬ ‫היהודים בעיני נשיהם‪ ,‬שבשבתות וימים‬ ‫טובים אדם מצוי בביתו‪ ,‬נכנס לביתו‬ ‫ומצנפת של זנבות בראשו‪ ,‬יוצא מביתו‬ ‫ומצנפת של זנבות בראשו‪ ,‬ואשתו רואה‬ ‫והוא מתמאס עליה‪.‬‬ ‫אף קודם לכן נוהגים היו שבימות החורף‬ ‫היו לובשים מצנפת של עורות כדרך‬ ‫שכניהם הגויים‪ .‬עשירים היו עושים להם‬ ‫מצנפת מעורה של חיה חשובה כגון של‬ ‫סוביל ושל ביבר‪ ,‬והעניים היו מסתפקים‬ ‫בעור השועל‪ .‬ואילו אותו מלך ברשעותו‬ ‫גזר על כל יהודי שנשא אישה לחבוש‬ ‫בשבתות ובימים טובים מצנפת של זנבות‬ ‫לביזיון‪ ,‬ואפילו בימות החום‪.‬‬ ‫לימים נשתכחה הסיבה‪ .‬התחילו עושין‬ ‫מצנפת של ביזיון מצנפת של כבוד‪.‬‬ ‫מחותנים היו חובשים אותה בשמחת‬ ‫נישואין‪ ,‬ובעל ברית במילת בנו‪ .‬וכיוון‬ ‫שנעשה השטריימל מצנפת של כבוד‪,‬‬ ‫נמנעו המתנגדים מלצאת בו בשבת חזון‬ ‫ובתוך ימי אבל‪ .‬נפלה מחלוקת קשה בין‬ ‫החסידים למתנגדים‪ ,‬שהחסידים חובשים‬ ‫שטריימל בשבת חזון‪ ,‬והמתנגדים אינם‬ ‫חובשים שטריימל בשבת חזון‪ .‬אם אני‬ ‫בא לספר כל המריבות והקטטות על‬ ‫השטריימל איני מספיק (ש״י עגנון‪ ,‬״גזרת‬ ‫השטריימל״‪ ,‬׳עיר מלואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪195‬־‪.)196‬‬ ‫כומר‪ :‬״בעד שטריימיל לדעקן [כומר זוטר]‬ ‫‪ ...‬שלושים זהובים״ (נחום סאקאלאוו‪ ,‬״פנקס‬ ‫קהילת אפטא״‪ ,‬׳האסיף׳ ו׳‪ ,‬תקנ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.)142‬‬ ‫שטריימל ומעמד חברתי‬ ‫יש היגיון רב לחבוש כובע פרווה בארצות קרות‪.‬‬ ‫הפרווה עוטפת את הראש ומחממת אותו כפי‬ ‫שהיא מחממת את החיה‪ .‬כובעי פרווה היו גם‬ ‫פריטי לבוש אופנתיים ולעתים היוו סימן למעמד‬ ‫חברתי‪ .‬כך עולה מתקנותיה של קהילת בוסקוביץ‬ ‫שבמורביה המתייחסות לכובעי נשים בראשית‬ ‫המאה ה־‪:18‬‬ ‫עוד זאת ראינו לתקן שמי שאינו נותן לסכום‬ ‫[למסי הקהילה] ב׳ פשוט לבן [סוג מטבע]‬ ‫אין אשתו רשאית לילך בצעיף בוהק או בכובע‬ ‫שיובא מפראג אלא רק בשטריים היטל [כובע‬ ‫פרווה] עם פרוות נמיה (׳מן הגנזים ב׳‪ ,‬בעריכת‬ ‫יהודה ליב ביאלר‪ ,‬עמ׳ ‪ ,119‬בתרגום מיידיש)‪.‬‬ ‫תוספת של האות למ״ד בסוף מלה ביידיש‬ ‫היא צורת הקטנה או יידוע‪ .‬כך למשל המלה‬ ‫׳סידורל׳ פירושה סידור תפילה קטן‪ ,‬והמלה‬ ‫׳קדישל׳ פירושה ׳הקדיש׳ – הבן היחיד שעתיד‬ ‫לומר קדיש על הוריו‪ .‬המלה ׳שטריימל׳ היא‬ ‫אם כן הקטנה או יידוע של המלה ׳שטריים׳‪,‬‬ ‫ומשמעותה כובע קטן‪ ,‬או סוג מיוחד של כיסוי‬ ‫ראש העשוי מזנבות ונקרא ׳שטריים׳‪.‬‬ ‫תקנת בוסקוביץ נועדה למנוע ראוותנות‬ ‫מיותרת ולהגביל את האנשים להוצאות כספיות‬ ‫שהם מסוגלים לעמוד בהן‪ .‬מטרה נוספת הייתה‬ ‫להימנע ממשיכת תשומת לב רבה בשל כיסויי‬ ‫ראש בולטים‪ ,‬שכן זו הייתה עשויה לגרור‬ ‫עוינות כלפי היהודים‪ .‬בעקבות החקיקה ניתן‬ ‫היה לזהות את מעמדה החברתי של האישה על‬ ‫פי כיסוי הראש שחבשה‪ .‬צעיף בוהק או כובע‬ ‫מתוצרת פראג העיד כי בעלה שילם מס גבוה‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫כובעי פרווה מבטאים הבדלי מעמד גם בתקנות‬ ‫של קהילת שניאדובו שבפולין‪ .‬התקנה שנקבעה‬ ‫ב־‪ 1768‬הבחינה בין השטריימל לספודיק‪:‬‬ ‫שלא כל הרוצה ליטול עטרה על ראשו ייטול‪,‬‬ ‫בגלל כן עשינו תקנה הלזו‪ ,‬שכל אחד יעטר את‬ ‫עצמו לפי ערך הכבוד המגיע אליו‪ .‬דהיינו‪ ,‬מי‬ ‫שהוא יודע ללמוד פרק משניות יכול ללבוש‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫השטריימל היה כובע של כבוד והוא‬ ‫מופיע גם על ראשיהם של רבנים‬ ‫שלא השתייכו לתנועה החסידית‪.‬‬ ‫משמאל לימין‪ :‬הרב מרדכי בנט‬ ‫מניקלשבורג‪ ,‬הרב משה סופר‬ ‫'החתם סופר' והרב יחזקאל לנדא‬ ‫'הנודע ביהודה'‬ ‫כובע על ראשו שקורין שטריימל‪ ,‬ואדרבה‬ ‫חובה לו להדר אחרי זה להיות מצוין (שלמה‬ ‫ֵאידלברג‪ ,‬״פנקס שנאדווא״‪ ,‬׳גלעד׳ ג׳‪ ,‬תשל״ו‪,‬‬ ‫עמ׳ ‪307‬־‪.)308‬‬ ‫את סבם עיטרו את ראשו בספודיק‪ .‬גם אם‬ ‫נקבל טענה זו לגבי הרב דודזון‪ ,‬אי אפשר לומר‬ ‫זאת כשמדובר בדיוקנאות של רבנים שצוירו‬ ‫על ידי אמנים עוד בחייהם‪ ,‬ובנוסף יש תמונות‬ ‫של רבנים לא חסידיים שצולמו כשלראשם‬ ‫שטריימל‪.‬‬ ‫והבעלי מלאכות ‪ ...‬שאינם רשאים ללבוש‬ ‫שטריימל‪ ,‬כמו כן אינו רשאי לילך לבית‬ ‫הכנסת בשבת ויום טוב בכובע‪ ,‬כי אם בכובע‬ ‫שקורין ספאדיק (שם‪ ,‬עמ׳ ‪.)308‬‬ ‫החסידים הראשונים‬ ‫ומה חבש מי שלא ידע ללמוד פרק משניות?‬ ‫בעוד היום השטריימל והספודיק מבחינים בין‬ ‫חסיד בויאן לחסיד גור למשל‪ ,‬הרי שבמאה ה־‪18‬‬ ‫הם הבחינו בין מעמדות שונים‪ :‬עשירים ועניים‪,‬‬ ‫בעלי מלאכה ומלומדים‪.‬‬ ‫לאור המשמעות המעמדית של כובעי הפרווה‬ ‫מובן מדוע השטריימל התקבע כלבוש רבני עוד‬ ‫לפני שהתפשטה תנועת החסידות‪ .‬רבנים שונים‬ ‫מתועדים בציורים כשלראשם כובעי פרווה‪ ,‬ובהם‬ ‫הרב יחזקאל לנדא‪ ,‬רבה הראשי של פראג הידוע‬ ‫בכינוי ׳הנודע ביהודה׳‪ ,‬שהיה ממתנגדי החסידות‬ ‫במאה ה־‪ .18‬אוסף הספרים של משפחת דודזון‬ ‫שבספרייה הלאומית מסומן בתווית (אקס‬ ‫ליבריס) שבה נראים רבה של ורשה הרב חיים‬ ‫דודזון (‪1760‬־‪ )1854‬ובנו נפתלי עטורים בכובעי‬ ‫פרווה‪ .‬ניתן אמנם לטעון כי מדובר בציורים‬ ‫אנכרוניסטיים‪ ,‬וכי צאצאי הרב דודזון שרצו לכבד‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫כל השטריימלים שהוזכרו עד כה – השטריימל‬ ‫המסובב שסייע לרב מקוטנא להתחפש‪,‬‬ ‫השטריימל שקיבל הכומר מאפטא‪ ,‬השטריימל‬ ‫של נשות בוסקוביץ שבני זוגן לא שילמו די‬ ‫מסים‪ ,‬כובעי הפרווה השונים שסימנו מעמד‬ ‫חברתי בפולין והשטריימל הרבני – קדמו‬ ‫לחסידות או נחבשו ללא כל קשר לחסידות‪.‬‬ ‫ב־‪ 1764‬נחתמו ׳תנאים׳ – הסכם חוזי בין‬ ‫שתי משפחות שהחליטו להשיא את ילדיהן‪,‬‬ ‫הכולל בין השאר את ההתחייבות הכספית של‬ ‫כל אחד מהצדדים‪ .‬ההסכם נחתם בין משפחתה‬ ‫של הכלה חיה לבין משפחתו של החתן יושיע‬ ‫העשיל‪ ,‬ובין השאר התחייב אביה של חיה‬ ‫לתת ליושיע העשיל ״חומש מצופה כסף״‬ ‫וגם ״שטריים היטל״ (אברהם יהושע העשל‪,‬‬ ‫דאקומענטן צו דער געשיכטע‬ ‫קאנטע ָ‬ ‫״אומבא ַ‬ ‫ַ‬ ‫וו״א בלעטער׳ ל״ו‪ ,1952 ,‬עמ׳‬ ‫פון חסידות״‪ ,‬׳יִ ָ‬ ‫‪120‬־‪.)121‬‬ ‫לימים התפרסם יושיע העשיל כאחד הרבנים‬ ‫הידועים בתנועת החסידות – הרב אברהם‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שטריימל‬ ‫איזידור קאופמן תיעד בציוריו את יהודי‬ ‫הונגריה‪ .‬גבר חובש קולפיק‪1910 ,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫יהושע העשיל שכיהן ברבנות בקולבושובה‪,‬‬ ‫באפטא וביאשי בירת נסיכות מולדביה‪ .‬בהמשך‬ ‫פרש מכס הרבנות ועבר למז׳יבוז׳ – מקום‬ ‫מושבו של הבעל שם טוב וערש החסידות – ובה‬ ‫המשיך לכהן כמנהיג חסידי‪.‬‬ ‫האם מדובר במנהיג החסידי הראשון שחבש‬ ‫שטריימל לראשו? ברור שלא‪ .‬הרב אברהם יהושע‬ ‫העשיל היה אמנם מנהיג חסידי חשוב בדורו‪ ,‬וספר‬ ‫דרשותיו ׳אוהב ישראל׳ היה לאחד מספרי היסוד‬ ‫של תנועת החסידות‪ ,‬אבל כאשר נרשמו ה׳תנאים׳‬ ‫עוד לא התגבשה החסידות לכדי תנועה עם דפוסי‬ ‫לבוש מקובלים‪ .‬אביה של חיה ביקש לכבד את‬ ‫חתנו בסמלי המעמד המכובדים ביותר‪ :‬חומש‬ ‫מצופה בכסף וכובע פרווה‪.‬‬ ‫לאמיתו של דבר אין בידינו ציורים ומסמכים‬ ‫רבים המתארים את לבושם של מנהיגי החסידות‬ ‫ושל הנוהים אחריהם לפני גיבוש התנועה‪.‬‬ ‫שני מקורות מלמדים כי בשלהי המאה ה־‪18‬‬ ‫השטריימל לא היה סימן היכר של מי שעתידים‬ ‫להיחשב כמחוללי תנועת החסידות‪.‬‬ ‫המקור הראשון מתייחס לרבי דב בער –‬ ‫׳המגיד ממזריטש׳ – שהיה תלמידו של הבעל‬ ‫שם טוב‪ .‬ב־‪ ,1772‬סמוך לפטירתו של המגיד‪,‬‬ ‫ביקר בחצרו צעיר בשם שלמה מימון‪ ,‬לימים‬ ‫ממשכילי גרמניה הבולטים‪ ,‬וכעבור עשרים‬ ‫שנה הוא תיעד באוטוביוגרפיה שלו ׳חיי שלמה׳‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫את שזכר מהביקור‪ .‬הוא ציין את המראה הלבן‬ ‫בסביבתו של המגיד‪ :‬בגדים לבנים‪ ,‬נעלים לבנות‬ ‫ואף קופסת טבק לבנה‪ .‬אם המגיד ותלמידיו‬ ‫חבשו שטריימלים‪ ,‬הרי שמימון לא טרח לציין‬ ‫זאת‪ ,‬אולי משום שאלה לא היו פריטי לבוש‬ ‫חריגים הראויים לציון‪.‬‬ ‫המקור השני הוא דברי סוחר היינות דוב בער‬ ‫מבולחוב שבאוקראינה‪ .‬הוא כתב כי בשלהי‬ ‫המאה ה־‪ 18‬באזורים שבהם התגבשה החסידות‬ ‫נזנחו מנהגים קדומים‪ ,‬ובהם הקפדה על בגד‬ ‫עליון וכובע שהיו מיוחדים לתפילה‪ .‬בער מתאר‬ ‫מה לבשו באזורים אלה בתפילה‪:‬‬ ‫התחריטים בספרו של לאון‬ ‫הולנדרסקי ‘יהודי פולין׳ מתארים‬ ‫פריטי לבוש רבים של היהודים‪.‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬זוג מוורשה‪ ,‬זוג‬ ‫חסידי וזוג מליטא‪ .‬החסיד אינו‬ ‫מתבלט בכובע הפרווה שלו אלא‬ ‫דווקא במראה בוהמייני כשבידיו‬ ‫בקבוק ומקטרת‬ ‫אינם חוששין למנהגים אלו ואינם מתקינים‬ ‫לעצמם מלבושים הנ״ל להתפלל בהם בבית‬ ‫הכנסת הקדוש‪ ,‬אך באיזה בגד שהוא יוצא כל‬ ‫היום לשוק באלו הוא מתפלל ולומד – אם‬ ‫הוא בר הכי – בלי חלוקא דרבנן הנ״ל [בלי‬ ‫הלבוש הרבני הנזכר לעיל] (בער מבאלחוב‪,‬‬ ‫׳דברי בינה׳‪ ,‬כתב יד ‪ 8°7507‬מאוסף הספרייה‬ ‫הלאומית‪ ,‬עמ׳ ‪20‬־‪.)21‬‬ ‫בספרו של לאון הולנדרסקי ׳יהודי פולין׳ שראה‬ ‫אור בצרפתית ב־‪ 1846‬מובאים שישה איורים‪,‬‬ ‫ובאחד מהם מתוארים חסיד ואשתו‪ .‬החסיד‬ ‫אמנם חובש כובע פרווה‪ ,‬אך גם באיורים‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שטריימל‬ ‫ללכת בלי שטריימל‬ ‫לא עלה על דעתו של‬ ‫האדמו״ר מבאבוב‪,‬‬ ‫ולכן הוא שאל‬ ‫שטריימל כדי ׳לצאת‬ ‫ידי חובה׳‪ .‬ברור כי‬ ‫בשלב זה מנהיג חסידי‬ ‫הרגיש כי אינו יכול‬ ‫להופיע בציבור‬ ‫בלי שטריימל‬ ‫האחרים שבהם מתוארים יהודים פולנים‬ ‫שאינם חסידים הגברים חובשים כובעי פרווה‪.‬‬ ‫ייחודו של החסיד בספרו של הולנדרסקי אינו‬ ‫בשטריימל שלו אלא דווקא במראהו הפרוע‪,‬‬ ‫עם מקטרת ביד אחת ובקבוק שתייה חריפה ביד‬ ‫השנייה‪ .‬כובע הפרווה שלראשו דומה לספודיק‬ ‫ונראה פחות מלכותי ומכובד מהשטריימל‬ ‫שחובשים היהודי מליטא והיהודי מוורשה‪.‬‬ ‫מהאיור נראה כי באמצע המאה ה־‪ 19‬התבלטו‬ ‫החסידים דווקא בלבוש מרושל ובפריעת‬ ‫הסדרים הקיימים ולא בלבוש מוקפד ומיוחד‪,‬‬ ‫וההקפדה על השטריימל ועל מלבושים אחרים‬ ‫שייכת לשלב מאוחר וממוסד יותר‪.‬‬ ‫תעלומת השטריימל החסידי‬ ‫בזכות ‘גזרת המלבושים׳ של‬ ‫הצאר בחרו יהודים רבים בלבוש‬ ‫רוסי מסורתי ולא בלבוש מודרני‪,‬‬ ‫והשטריימל קיבל מקום של‬ ‫כבוד בגרדרובה היהודית‪ .‬הצאר‬ ‫ניקולאי הראשון‪ ,‬הוראס ורנה‪,‬‬ ‫סביב ‪1830‬‬ ‫‪22‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫לא ברור מתי הפך השטריימל לפריט לבוש‬ ‫המזוהה עם החסידות‪ ,‬אבל אפשר לשער כי‬ ‫התפנית קשורה ל׳גזרת המלבושים׳ באימפריה‬ ‫הרוסית במחצית הראשונה של המאה ה־‪.19‬‬ ‫כחלק ממאמציו הנרחבים של הצאר ניקולאי‬ ‫הראשון ׳לתקן׳ את היהודים שהיו תחת שלטונו‪,‬‬ ‫הוא גזר עליהם לבחור באחת משתי צורות‬ ‫לבוש‪ :‬׳לבוש גרמני׳ – לבוש מודרני שהיה‬ ‫מקובל במערב אירופה וכלל ז׳קט קצר‪,‬‬ ‫או ׳לבוש רוסי׳ שכלל בגד עליון ארוך‬ ‫וכובע פרווה‪ .‬יהודים שרצו להיבדל‬ ‫מהמודרנה המערב אירופית העדיפו‬ ‫את הלבוש הרוסי‪.‬‬ ‫הגזרה הייתה בשיא תוקפה‬ ‫באמצע המאה ה־‪ ,19‬ואף בתקופה‬ ‫זו היא לא נחלה הצלחה רבה‪ .‬לאחר‬ ‫מותו של ניקולאי ב־‪ 1855‬יזם יורשו‬ ‫רפורמות אחרות באימפריה הרוסית‬ ‫וגזרת המלבושים שככה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫הרושם של הגזרה נותר בעינו‪ ,‬והיו‬ ‫יהודים שבעקבותיה ביקשו להיבדל‬ ‫במראם מסביבתם כדי להפגין את‬ ‫ייחודם ואת אדיקותם‪ ,‬ועל כן נותרו‬ ‫עם הלבוש המיושן שבאותם ימים הלך‬ ‫ונעלם מערי רוסיה ומזרח אירופה‪ .‬כך הפכו‬ ‫כובעי הפרווה ללבוש יהודי סמלי‬ ‫וייחודי שיש להקפיד עליו כדי‬ ‫להיבדל מאחרים‪.‬‬ ‫עדיין נשאלת השאלה‬ ‫למה דווקא החסידים הפכו‬ ‫את הלבוש שכפתה גזרת‬ ‫המלבושים לסמל‪ ,‬בעוד שיהודים אדוקים אחרים‬ ‫חדלו מלחבוש אותו‪ .‬מקובל לומר כי הנאמנות‬ ‫לסמלי הלבוש חשובה לחסידים יותר מאשר‬ ‫לאחרים‪ ,‬אך גם אם הדברים נכונים באשר לחסידות‬ ‫היום‪ ,‬הרי שהם אינם נכונים באשר לתקופה שבה‬ ‫התקדש השטריימל‪ .‬חוקר החסידות גלן דינר‬ ‫מצא התבטאויות של אחדים מגדולי האדמו״רים‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה־‪ 19‬על כך שאין‬ ‫צורך להתעקש על ההיבדלות בלבוש לנוכח גזרת‬ ‫המלבושים‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי אחר להפיכת השטריימל לסמל‬ ‫חסידי הוא דווקא היותו סמל למעמד רבני‪ .‬ייתכן‬ ‫שיש בכך רצון לומר שלא רק רבנים ותלמידי‬ ‫חכמים ראויים לאצטלה מכובדת‪ ,‬אלא שהדבר‬ ‫מתאים לכל יהודי פשוט המבקש להידבק‬ ‫בקדושה‪ .‬הסבר זה מתאים לרוח הדמוקרטית של‬ ‫החסידות‪ :‬כל אחד יכול לקדש את חייו וכל אחד‬ ‫יכול להתקדש‪ .‬גישה זו גם מסבירה כיצד הפך‬ ‫הקולפיק ללבוש של אדמו״רים‪ :‬אם כל חסיד‬ ‫חובש שטריימל יש צורך בכובע אחר שיסמן את‬ ‫מנהיג העדה‪.‬‬ ‫אימוץ השטריימל כסמל לא קרה בן לילה‪.‬‬ ‫היום נדיר למצוא מישהו – או מישהי – החובש‬ ‫שטריימל שאינו חסיד‪ ,‬אבל בראשית המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬למרות שכובעי פרווה כבר זוהו כפריטי‬ ‫לבוש חסידיים‪ ,‬הם עדיין נראו על ראשיהם של‬ ‫אנשים שלא היו מזוהים עם החסידות‪ ,‬יהודים‬ ‫ולא יהודים כאחד‪ .‬הרב הראשי האשכנזי הראשון‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬ ‫שנפטר ב־‪ ,1935‬חבש ספודיק לראשו על אף‬ ‫שלא היה חסיד‪.‬‬ ‫ב־‪ 1912‬צייר האמן הרוסי בוריס קוסטודייב‬ ‫דיוקן עצמי השמור היום בגלריית אופיצי‬ ‫שבפירנצה‪ .‬קוסטודייב עומד כשמאחוריו המרכז‬ ‫הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית‬ ‫והמנזר הגדול ביותר ברוסיה‪ .‬הבניינים והעצים‬ ‫מכוסים בשלג לבן‪ ,‬והוא עטוף במעיל פרווה‬ ‫ולראשו כובע פרווה‪ .‬כובעו של קוסטודייב דומה‬ ‫בצבעו‪ ,‬בגווניו ובצורתו לקולפיק‪ ,‬ונראה כי כל‬ ‫אדמו״ר היה שמח להתעטר בקולפיק מעין זה‪,‬‬ ‫גם אם היה מוותר על הסמלים הנוצריים שברקע‬ ‫הציור‪.‬‬ ‫מתי הפך הזיהוי של השטריימל עם חסידים‬ ‫למובן מאליו? ב־‪ 1937‬הופיעה בעמוד הראשון‬ ‫של עיתון יהודי שיצא לאור בקולומביה הבריטית‬ ‫שבמערב קנדה ידיעה על עיירה בשם זדניה‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫שבמערב אוקראינה שבה הרכבת אינה עוצרת‬ ‫בשבת‪:‬‬ ‫נוסעי הרכבת המיועדים לרדת בעיירה זדניה‬ ‫שברוסיה הקרפטית יצטרכו לארגן מחדש‬ ‫את לוח הזמנים שלהם כדי לא להגיע בשבת‪,‬‬ ‫שכן אף רכבת לא תעצור שם בשבת‪ .‬כל‬ ‫הרכבות העוברות בזדניה ידלגו על תחנה‬ ‫זו משום שמשרד הרכבות מינה את מאיר‬ ‫לפקוביץ׳‪ ,‬חסיד אדוק חובש שטריימל‪,‬‬ ‫למנהל התחנה (‪t Stop Here on‬׳‪"Trains Don‬‬ ‫‪, The Jewish Western Bulletin,‬״‪Saturday‬‬ ‫‪.)14.9.1937, p. 1‬‬ ‫הכתב הציג את מפקד התחנה החדש כחובש‬ ‫שטריימל‪ ,‬על אף שיש להניח כי בימי החול‬ ‫שבהם עבד בתחנה לא חבש לפקוביץ׳ את כובע‬ ‫הפרווה שלו‪ .‬השטריימל מופיע אפוא כסמל‬ ‫לחסיד גם כשהוא אינו חובש אותו‪.‬‬ ‫קידוש השטריימל‬ ‫בתקופת השואה איבד האדמו״ר רבי שלמה‬ ‫הלברשטאם את אשתו בלומה רחל לבית‬ ‫טייטלבוים‪ ,‬את בנם מרדכי דוד ואת בתם‬ ‫הענטשא‪ .‬הוא עצמו ניצל עם בנו נפתלי צבי‪,‬‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫והגיע ללונדון לאחר המלחמה חסר כל‪.‬‬ ‫ב־‪ 1946‬התכתב האדמו״ר עם אחד מחסידיו‬ ‫בארצות הברית שהתאמץ להשיג עבורו ויזה‪ ,‬ובין‬ ‫השאר ציין האדמו״ר‪:‬‬ ‫שטריימל לשבת אין לי פה‪ ,‬ועד היום יצאתי ידי‬ ‫חובה בשטריימל שאול‪ .‬לכן נחוץ מאוד לקנות‬ ‫תיכף ולהכין עבורי שטריימל נאה לכבוד שבת‪.‬‬ ‫מידת הכובע שלי הוא נומער [מספר] ‪ 57‬או‬ ‫‪ .57.5‬יש לי ברוך ה׳ קאפטן וחלאט [סוגים של‬ ‫מעיל עליון] אשר נתתי פה לתפור (אלימלך‬ ‫אלעזר ארנברג‪ ,‬׳ארזי הלבנון׳‪ ,‬עמ׳ רז)‪.‬‬ ‫קולפיק על רקע הכנסיות‬ ‫בדיוקן עצמי של הצייר הנוצרי‬ ‫בוריס קוסטו דייב‪1912 ,‬‬ ‫האם הדמות בציור של ואן‬ ‫הוכשטרטן היא של אדם‬ ‫יהודי? לפי השערה רווחת‬ ‫מדובר ברב יום טוב ליפמן הלר‪,‬‬ ‫מחבר הפירוש ‘תוספות יום‬ ‫טוב׳ על המשנה‪ ,‬שהיה כלוא‬ ‫במשך ימים אחדים בווינה‬ ‫ב־‪ ,1629‬ושם ראה אותו הצייר‬ ‫מציץ מחלון כלאו‪ .‬אלא שבעת‬ ‫מאסרו של הרב הצייר היה בן‬ ‫שנתיים בלבד‪ ,‬והתמונה ציורה‬ ‫רק ב־‪1653‬‬ ‫אין ספק שהוויזה לארצות הברית הייתה חשובה‬ ‫לאדמו״ר מבאבוב‪ ,‬אבל גם המחסור בלבוש חסידי‬ ‫הולם הטריד אותו‪ .‬בלונדון הוא תפר לעצמו בגד‬ ‫עליון‪ ,‬אבל שטריימל לא עלה בידו לקנות‪ .‬ללכת‬ ‫בלי שטריימל לא עלה על דעתו‪ ,‬ולכן הוא שאל‬ ‫שטריימל כדי ׳לצאת ידי חובה׳‪ .‬גם אם הוא לא‬ ‫התכוון לומר שיש חיוב הלכתי לחבוש שטריימל‪,‬‬ ‫ברור כי בשלב זה השטריימל היה מושרש כל כך‬ ‫במנהג החסידי עד שמנהיג חסידי הרגיש כי אינו‬ ‫יכול להופיע בציבור בלעדיו‪.‬‬ ‫כאשר מדובר במעין חובה‪ ,‬הרי שלשטריימל‬ ‫יש משמעויות גם בעולם הנסתר‪ .‬החסיד אלעזר‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שטריימל‬ ‫שטריימלים מספרים‬ ‫השטריימל החב״די‬ ‫אדמו״רי חב״ד חבשו שטריימל‪ .‬רק אחרון האדמו״רים‪ ,‬רבי מנחם‬ ‫מנדל שניאורסון‪ ,‬החליט לוותר על חבישת שטריימל כשהתחיל‬ ‫לשמש כאדמו״ר‪ ,‬וחבש כובע רגיל שהיה אופנתי בראשית שנות‬ ‫החמישים של המאה העשרים‪ .‬לאדמו״ר השישי של חב״ ד‪ ,‬רבי יוסף‬ ‫יצחק שניאורסון‪ ,‬לא היו בנים‪ .‬אחת משלוש בנותיו נספתה בשואה‪,‬‬ ‫וחתניהן של שתי הנותרות היו מועמדים לתפוס את מקומו של‬ ‫חמיהם‪ .‬יש הקושרים את הוויתור על השטריימל למאבקי הירושה‪:‬‬ ‫אלמנתו של הרבי תמכה דווקא ברב שמריהו גוראריה‪ ,‬חתנה של בתה‬ ‫הגדולה חנה‪ ,‬וסירבה להעניק לחתנה האחר‪ ,‬רבי מנחם מנדל‪ ,‬את‬ ‫השטריימל של הרבי המנוח‪ .‬רבי מנחם מנדל שניאורסון בצעירותו‪.‬‬ ‫חזיר חובש שטריימל‬ ‫״מזנב של חזיר אי אפשר להכין שטריימל״‪ .‬משמעותו של הביטוי היא שיש‬ ‫דברים פסולים שלא ניתן להכשיר אותם‪ ,‬והוא נשמע כנראה טוב יותר ביידיש‪.‬‬ ‫למרות זאת כוחו של הביטוי עדיין במותניו גם בעברית‪ ,‬כאשר פרפרזה עליו‬ ‫נשמעת נשמע מפיו של הרב שטיינמן — מגדולי התורה הליטאים שאינו נמנה‬ ‫בעצמו עם חובשי השטריימל — המפציר באנשיו להתנגד לתכניות לימוד‬ ‫אקדמיות לחרדים‪ .‬בפשקוויל מצוטטים דברי הרב שטיינמן‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬שלמה טיקוצ׳ינסקי‬ ‫ה רבי מ ג י לה‬ ‫באלול האחרון ערך הושע פרידמן בן שלום טיש — כינוס חסידי — ביום השנה לזכר‬ ‫סביו‪ ,‬האדמו״רים מבוהוש ומפשקאן‪ .‬בהזדמנות זו‪ ,‬חודשים ספורים לאחר פטירת‬ ‫אביו רבי ישראל פרידמן בן שלום‪ ,‬הוא חבש לראשונה קולפיק ובכך הכריז על‬ ‫עצמו כעל אדמו״ר הממשיך את מסורת אבותיו מבוהוש ומפשקאן‪ .‬בניגוד למרבית‬ ‫החסידויות‪ ,‬הנהגתם של רבי ישראל המנוח ורבי הושע אינה משייכת אותם לעולם‬ ‫החרדי‪ .‬רבי ישראל היה היסטוריון ומרצה באוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬ואילו הרבי החדש‬ ‫סיים לא מזמן את תפקידו כקצין מילואים ראשי‪ .‬הרב הושע פרידמן בן שלום עם‬ ‫אמו ציפורה‪ ,‬בתו של האדמו״ר מוויז׳ניץ‪ ,‬מחבר הספר ׳אמרי חיים׳‬ ‫לחסות ממטר‬ ‫כאשר השטריימל הפך מכובע שמטרתו להגן על הראש לכובע שהראש מצווה‬ ‫לשאתו‪ ,‬הרי שעלה הצורך לשמור על השטריימל היקר מכל רע‪ .‬יזמים זריזים‬ ‫יצרו מעיל גשם מיוחד שהכובע שלו אינו מיועד לראש אלא לשטריימל‬ ‫עמית עסיס‬ ‫‪24‬‬ ‫| מגזין ישראלי להיסטוריה‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שטריימל‬ ‫השטריימל הירושלמי‪ .‬נמוך‬ ‫ומשותף לחסידים ולפרושים‬ ‫מאוסף התצלומים של אריק ואדית‬ ‫מטסון‪ ,‬מאוסף ספריית הקונגרס‬ ‫לפי מסורת שנונה‬ ‫המלה ׳שבת׳ היא‬ ‫ראשי תיבות —‬ ‫שטריימל במקום‬ ‫תפילין‬ ‫דוב גימאן כתב בספרו ׳ספרן של צדיקים׳‬ ‫שנדפס בוורשה ב־‪ 1914‬כי אחד מתלמידי הבעל‬ ‫שם טוב‪ ,‬רבי פנחס שפירא מקוּ ריץ‪ ,‬הסביר‬ ‫שבשבת יש כוח להעלות את רמתם הרוחנית‬ ‫של דברים שפלים‪ .‬לדבריו‪ ,‬זו הסיבה שיהודים‬ ‫נוהגים לאכול בשבת רגל קרושה‪ ,‬בצלים ודייסה‬ ‫מכוסמת – מאכלים זולים ובזויים – כי דווקא‬ ‫אז אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם‪.‬‬ ‫וכך גם השטריימל – מעטרים את הראש בזנבות‬ ‫בזויים של חיות דווקא בשבת כדי להעלותם‪ .‬אין‬ ‫בידינו ראיה לכך שרבי פנחס מקוריץ אכן אמר‬ ‫את הדברים המיוחסים לו‪ ,‬אך המסורת מבטאת‬ ‫היטב את קידוש השטריימל‪.‬‬ ‫מסורת שנונה אחרת‪ ,‬שאף היא מיוחסת לרבי‬ ‫פנחס מקוריץ‪ ,‬מוזכרת בספרו של ד״ר אהרן‬ ‫ורטהיים ׳הלכות והליכות בחסידות׳‪ ,‬ולפיה‬ ‫המלה ׳שבת׳ היא ראשי תיבות – שטריימל‬ ‫במקום תפילין‪ .‬מדי יום מניחים תפילין‬ ‫‪w w w. s e g u l a m a g. c o m‬‬ ‫שהן אות לברית בין הקדוש ברוך הוא לבין‬ ‫עמו‪ ,‬ובשבת – שבה אין מניחים תפילין –‬ ‫השטריימל מחליף אותן ואף הוא משמש אות‬ ‫ברית‪ .‬הן התפילין והן השטריימל משמשים‬ ‫תשמישי קדושה‪.‬‬ ‫כובע הפרווה – ששימש מאות שנים להגנה‬ ‫על חובשיו – התחלף בתפקידו‪ ,‬והיום חובשיו‬ ‫משמשים אותו‪ .‬במקום להגן על הראש מפני‬ ‫הקור‪ ,‬הגשם והשלג‪ ,‬עתה יש להגן על הכובע יקר‬ ‫הערך‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬מפני מזג אוויר סוער‪ .‬לצורך‬ ‫כך יוצרו כובעים מיוחדים לכיסוי השטריימל מפני‬ ‫הגשם והשלג‪ ,‬וכך הושלם המעבר מכובע לשימוש‬ ‫אנושי לתשמיש קדושה‪ .‬‬ ‫הרב ד״ר לוי יצחק קופר‬ ‫פוסט דוקטורנט במחלקה למחשבת ישראל‬ ‫באוניברסיטת בן גוריון בנגב‪ ,‬מרצה במכון פרדס לחינוך‬ ‫יהודי ורב קהילת הצור והצהר ביישוב צור הדסה‬ ‫ת ש ר י ת ש ע " ח | א ו ק ט ו ב ר ‪2017‬‬ ‫‪25‬‬