המקורות והיישום של רעיון תריג מצוות

‫המקורות והיישום של רעיון תרי"ג מצוות‬ ‫התפתחותו של הרעיון לפיו בתורה יש ‪ 613‬מצוות‪ :‬מן האגדות שבתלמוד‪ ,‬ספרות הגאונים‬ ‫ועד מוני המצוות בימי הביניים‪.‬‬ ‫ד"ר מרק הרמן‬ ‫ר‬ ‫עיונות מעטים בלבד זכו לאחיזה איתנה כל כך במחשבת ישראל כמו התפיסה שלפיה חוקי התורה מורכבים מ־‪613‬‬ ‫מצוות בדיוק‪.‬‬ ‫]‪[1‬‬ ‫מתקופת הגאונים ואילך הגיעו לידינו כמה וכמה חיבורים המנסים למנות את המצוות‬ ‫הכלולות ברשימה הזו‪ .‬ולמעשה לא רק מתוך היהדות הרבנית – גם קראים‪ ,‬שומרונים ונוצרים ניסו לעשות‬ ‫זאת‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר לומר בהכללה‪ ,‬כי בספרות חז"ל כמעט ואין בסיס לטענה שבתורה יש ‪ 613‬מצוות‪ ,‬וכי‬ ‫]‪[2‬‬ ‫התלמוד הבבלי אינו עוסק בשאלה מה נחשב "מצווה" עבור המניין הזה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬אותם אזכורים של המספר ‪ 613‬בדפוסים הנפוצים של התלמודים והמדרשים‪ ,‬מופיעים במרבית כתבי‬ ‫]‪[3‬‬ ‫היד של המקומות הללו עם המונח "כל המצוות"‪ ,‬כפי שהראה זה מכבר א"א אורבך‪.‬‬ ‫אך על אף שלרעיון ‪ 613‬המצוות יש בסיס דל בספרות חז"ל‪ ,‬הוא זכה במחשבה היהודית להסכמה רחבה‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫מקור הרעיון שאלוהים נתן למשה ‪613‬‬ ‫מצוות‬ ‫המקום היחיד בכל כתבי היד של התלמוד והמדרש שבו נשמר ללא שינוי הרעיון שאלוהים נתן לישראל ‪613‬‬ ‫]‪[4‬‬ ‫מצוות הוא הפסקה המפורסמת בבבלי מכות כג ע"ב – כד ע"א‪.‬‬ ‫וזו לשון הדרשה‪:‬‬ ‫דרש רבי שמלאי‪" :‬שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה‪ ,‬שלש מאות‬ ‫וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה‪ ,‬ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד‬ ‫איבריו של‬ ‫אדם‪[5]".‬‬ ‫אמר רב המנונא‪ :‬מאי קרא? תורה צוה לנו משה מורשה )דברים לג‪:‬ד(‪ ,‬תורה‬ ‫]‪[6‬‬ ‫בגימטריא שית מאה וחד סרי ]‪ [611‬הוי‪,‬‬ ‫אנכי ]י־הוה אלוהיך[ ולא יהיה לך‬ ‫]אלוהים אחרים על פני[ מפי הגבורה שמענום‪.‬‬ ‫]‪[7‬‬ ‫המספר ‪ ,613‬כצירוף של שני מספרים אחרים‪ 365 ,‬ו־‪ – 248‬נראה "יותר סמלי מאשר מתמטי"‪,‬‬ ‫כלומר‬ ‫הוא תוצאה של חיבור שני מספרים סמליים ולא ניסיון למנות ולסווג בדקדקנות את כלל חוקי התורה‪ .‬לאחר‬ ‫שהמספר נקבע של ידי רבי שמלאי מסופר על ניסיונו של רב המנונא למצוא מקור מקראי לדבר‪.‬‬ ‫התלמוד ממשיך ומנסה לצמצם את מספר המצוות לממדים קטנים יותר‪:‬‬ ‫בא דוד והעמידן על אחת‬ ‫מיכה והעמידן על‬ ‫עשרה‪[8]...‬‬ ‫בא ישעיהו והעמידן על‬ ‫שש‪[9]...‬‬ ‫בא‬ ‫שלש‪ [10]...‬חזר ישעיהו והעמידן על שתים‪[11]...‬‬ ‫לבסוף הדיון התלמודי חותם באמירה שלמעשה קיימת מצוות אחת בלבד‪ ,‬על בסיס הפסוק‪" :‬צדיק באמונתו‬ ‫יחיה"‪[12].‬‬ ‫ניסיונות ה"צמצום" של המצוות לסדרות מתומצתות מעידים כי גם המספר ‪ 613‬לא ייצג ספירה רשמית של‬ ‫המצוות בימי הביניים‪ ,‬כפי שברור שחז"ל לא סברו שחוקי התורה מתמצים בשתים עשרה‪ ,‬שש‪ ,‬שלוש או שתי‬ ‫מצוות‪.‬‬ ‫קונטרס תרי”ג‬ ‫למרות זאת‪ ,‬החיפוש אחר רשימה רשמית של ‪ 613‬מצוות נפתח בהתלהבות‪ .‬בשנת ‪ ,1878‬החוקר‬ ‫היהודי־אוסטרי הדגול אהרן )אדולף( ילניק )‪ (1893-1821‬פרסם חיבור קצר בשם קונטרס תרי"ג‪ ,‬ובו זיהה מאה‬ ‫ארבעים וארבעה חיבורים שהוקדשו לספירת המצוות‪ .‬בעקבותיו חוקר אחר הראה כי הביבליוגרף הדגול התעלם מכמה‬ ‫דוגמאות‪ ,‬התעלמות שייתכן שהייתה בלתי נמנעת‪ ,‬ובמאה וחצי שחלפו מאז זוהו עוד מוני מצוות רבים‪.‬‬ ‫מדוע זכה מניין המצוות לחשיבות כה רבה בעולם היהודי? על השאלה הזו אפשר לענות באמצעות בחינה של‬ ‫הגישות השונות שבהן נקטו מחברים שעסקו ברשימות תרי"ג מצוות כאלו‪ .‬הסיפור שלנו יעקב אחר נדידת‬ ‫הרשימות הללו מבית הכנסת לבית המדרש‪ ,‬ומן התפילה אל ההלכה‪.‬‬ ‫האזהרות‬ ‫הניסיונות הקדומים ביותר למנות את המצוות מופיעים בספרות הפיוט‪ ,‬בפיוטים מתפילת המוסף בחג השבועות‬ ‫שנקראו "אזהרות"‪ .‬טקסט האזהרה הקדום ביותר שככל הנראה שרד מגיע מבבל )באחד מכתבי היד הוא‬ ‫אפילו מיוחס לישיבה בבלית מסוימת( ומוכר במילות הפתיחה שלה‪ ,‬אתה הנחלת‪ .‬אולם הפיוט הזה כולל‬ ‫]‪[13‬‬ ‫פחות מ־‪ 613‬מצוות‪ ,‬והוא אפילו אינו מזכיר את המספר ‪.613‬‬ ‫אמנם ה"אזהרות" מנסות למנות ‪ ,613‬אך‬ ‫הן עמוסות בכשלים מתודולוגיים‪ ,‬בעיות שפרשנים מאוחרים הצטרכו להתמודד איתן‪ .‬מלבד אחת‪ ,‬הן אינן‬ ‫מונות ‪ 613‬מצוות‪.‬‬ ‫בדיוק מילולי השמור לחיבורים משפטיים בזיהוי ‪613‬‬ ‫פרשנים מאוחרים אמנם ניסו לפנות אל הטקסטים הללו ִ‬ ‫המצוות‪ ,‬אולם נראה כי למחברי הטקסטים היו מטרות אחרות‪ ,‬כמו ללמד את פוקדי בתי הכנסת על התוכן‬ ‫הבסיסי של ‪ 613‬המצוות או לקרוא את כל חוקי התורה ביום שבו ניתנו‪.‬‬ ‫הלכות גדולות‬ ‫הרשימה שבהקדמת ספר "הלכות גדולות"‪ ,‬המיוחס לשמעון קיירא בן המאה ה־‪) 9‬ידוע גם כבה"ג – בעל‬ ‫הלכות גדולות(‪ ,‬היא הרשימה המשפיעה ביותר מבין כל מוני המצוות הקדומים‪ .‬חוקרים הציעו כי את הרשימה‬ ‫חיבר אדם אחר מאשר מחבר הספר עצמו‪ ,‬שהרי בגוף הספר נמצאת התייחסות מועטה להקדמה הדרשנית‬ ‫שלו והספר מסודר על פי מסכתות המשנה ולא על פי מניין המצוות‪ .‬ההצעה הזו נראית די משכנעת‪.‬‬ ‫]‪[14‬‬ ‫ספרי המצוות‬ ‫הרעיון לכתוב ספרי קיצור הנושאים את השם "ספר מצוות" מתברר ככל הנראה כרעיון לא רבני אלא דווקא‬ ‫קראי במקורו‪ .‬בסוף המאה העשירית הקראי הירושלמי יפת בן עלי מספר כי הקראים הקדומים ענן בן דוד‬ ‫ובנימין אלנהאונדי חיברו "ספרי מצוות"‪ .‬כוונתו היא לספרי הלכה בשם זה‪ ,‬לא לחיבורים שערוכים סביב‬ ‫שיטה כלשהי למנות את המצוות‪.‬‬ ‫מכאן עולה כי אחד התמריצים לכתיבת החיבורים הרבניים המוקדמים בנושא הזה‪ ,‬דוגמת אלו של רב סעדיה‬ ‫גאון )‪ (942-882‬ושל רב שמואל בן חפני )נפטר ‪ ,(1034‬היה הפולמוס עם הקראים‪ .‬החיבורים הרבניים‪,‬‬ ‫שנכתבו בערבית־יהודית‪ ,‬עסקו לראשונה במונח "תרי"ג מצוות" בדרך חדשה‪ ,‬והעבירו אותו מן התפילה אל‬ ‫מרחב עיוני וחינוכי יותר‪.‬‬ ‫סעדיה גאון‬ ‫החיבור הרבני הקדום ביותר בסגנון הזה הוא פרי עטו של רס"ג )רבי סעדיה גאון(‪ .‬אמנם בסדור התפילה שלו‬ ‫כתב שרשימות ‪ 613‬המצוות אינן "עיקר שאי אפשר בלעדיו"‪ ,‬ולמרות זאת‪ ,‬כדי לתקן מוני מצוות קודמים‪ ,‬חיבר פיוט‬ ‫המונה את המצוות על הסדר‪ ,‬עם ההסבר ש"ראיתי שהאנשים נתנו את לבם בהם"‪.‬‬ ‫ספר המצוות של רס"ג )יצא לאור לאחרונה בתרגום לעברית( מחלק את המצוות לעשרים ושש קטגוריות‪ ,‬כגון‬ ‫מצוות הקשורות למקומות מסוימים‪ ,‬מצוות המוטלות על אנשים מסוימים‪ ,‬וכן קטגוריות רחבות יותר כמו‬ ‫מצוות הקורבנות ומצוות הקשורות בטומאה‪.‬‬ ‫]‪[15‬‬ ‫הספר איננו ספר הלכה מפורט‪ ,‬כי אם סקירה של המצוות‪ ,‬בדרך כלל באמצעות אזכורן לצד המקורות‬ ‫המקראיים שלהן‪ .‬לא תמיד ברור כיצד רס"ג בחר את הקטגוריות שלו; לדוגמא הפרק העוסק במצוות‬ ‫הקשורות בזריעה חופף לפרק המצוות התלויות בארץ‪.‬‬ ‫שמואל בן חפני‬ ‫ספר המצוות של שמואל בן חפני בולט בשונותו‪ :‬זהו בעיקרו ספר עיוני־הלכתי‪ ,‬ורק החלק השני שלו )מתוך‬ ‫שלושה( מונה ומסווג את המצוות‪ .‬החוקר דיוויד סקלייר הראה כי שמואל בן חפני לא מנה את כל ‪ 613‬המצוות וכי‬ ‫בחר לסווג את המצוות לקטגוריות חופפות‪ ,‬ולא לקטגוריות ייחודיות‪ ,‬זאת על מנת לענות על בעיות תיאולוגיות וטענות‬ ‫פולמוסיות בנות זמנו‪ ,‬במקום לעסוק בסוגיות הלכתיות צרות‪.‬‬ ‫כך למשל‪ ,‬לטענת סקלייר‪ ,‬באומרו שהמצוות יכולות להשתנות בהתאם למצב אישי מסוים או לזמן ומקום‪,‬‬ ‫שמואל בן חפני ביקש להראות את כוחו של החוק האלוהי להתאים לתנאים משתנים‪ ,‬ובזאת ניסה לערער על‬ ‫]‪[16‬‬ ‫הטענה המוסלמית שפג תוקפה של התורה ושיש לבטלה‪.‬‬ ‫חפץ בן יצליח‬ ‫ספר מצוות אחר חשוב מן התקופה הוא חיבורו של דמות אנונימית יחסית‪ ,‬בשם חפץ בן יצליח‪ ,‬משלהי המאה‬ ‫ה־‪ .10‬החיבור מצוטט אצל מחברים רבים מראשית ימי הביניים בצפון אפריקה ובספרד‪ ,‬אך נראה שכבר‬ ‫בתקופתו של הרמב"ם לא היה בנמצא עותק שלם של הספר‪.‬‬ ‫מדובר בסיכום הלכתי רב ממדים‪ ,‬ככל הנראה ספר הלכה מקיף ושלם‪ ,‬שכמו רס"ג לפניו‪ ,‬חילק את המצוות‬ ‫לקטגוריות מובחנות‪ ,‬כמו טומאה או מומי בהמה‪ .‬אולם בעוד שרס"ג רק מנה את המצוות‪ ,‬חפץ הסביר רבות‬ ‫מן ההלכות הרלוונטיות בפרוטרוט‪ .‬הלפר טען שאם העבודה הזו הייתה מגיעה אלינו בשלמותה‪ ,‬אורכה היה‬ ‫עשוי להגיע לכ־‪ 800‬עמודים )חלקים מן החיבור פורסמו בראשית המאה ה־‪ 20‬בידי חוקר הגניזה בן ציון‬ ‫הלפר(‪.‬‬ ‫החיבורים הקדומים הללו בנושא ‪ 613‬המצוות עסקו בעולם התפילה‪ ,‬הלימוד‪ ,‬הפילוסופיה‪ ,‬וההלכה‪ ,‬והיוו‬ ‫עדות לגמישותה של הסוגה הזו‪.‬‬ ‫סיווג וציון מקורות שיטתיים‬ ‫רמב"ם )‪ (1204-1135‬עוסק ברעיון ‪ 613‬המצוות בדרכים חדשות לגמרי‪.‬‬ ‫בהקדמה לספר המצוות שלו הוא מגדיר ארבעה עשר עקרונות )"שורשים" בתרגום ימי הביניים( לבחירת‬ ‫המצוות ומניינן‪ .‬לצד אלו הוא שופך קיתונות רבים של ביקורת על מוני המצוות שקדמו לו – בצורה המפורשת‬ ‫ביותר נגד ספר הלכות גדולות‪ ,‬אך הוא גם תוקף את מניינו של חפץ‪ ,‬ובעקיפין את זה של רס"ג‪.‬‬ ‫ספר המצוות לרמב"ם מתאפיין בעיסוק רב במקורות המקראיים והבתר מקראיים של כל מצווה‪ .‬כמו כן הספר‬ ‫מתאפיין בניסיון לסווג הלכות שונות על פי הגדרות ברורות ורחבות של מצוות )כמו למשל ההתעקשות‬ ‫שארבעת המינים בסוכות הם מצווה אחת בלבד‪ ,‬ולא ארבע‪ ,‬או שמצוות אהבת הגר היא מצווה נפרדת‪,‬‬ ‫העומדת לצד מצוות אהבת כל אדם מישראל(‪.‬‬ ‫אצל מוני המצוות שקדמו לרמב"ם לא בולטים העיסוק במקורות וסיווג ההלכות‪ .‬בקרב מוני המצוות הבאים‬ ‫אחרי רמב"ם עניינים אלה נעשים מאפיינים מובהקים‪.‬‬ ‫ספר המצוות לרמב"ם עם מפרשים‬ ‫הביקורת של רמב"ם על מוני המצוות שקדמו לו הייתה ככל הנראה חלק מהניסיון ליצירת סוגה חדשה‪.‬‬ ‫מנקודת המבט של רמב"ם‪ ,‬לא רק שמוני המצוות מתקופת הגאונים )ובייחוד מחברי האזהרות( ביצעו טעויות‬ ‫רבות באופן מניין ‪ 613‬המצוות‪ ,‬אלא גם שגו שגיאות קטגוריאליות עמוקות בדרך שבה השתמשו במספר הזה‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬רמב"ם שאף להעביר את פעולת מניית המצוות מעולם התפילה ומהשיח הפילוסופי‪ ,‬אל מרחב‬ ‫משפטי־הלכתי יותר‪ .‬המוטיבציה הזו הביאה לעלייה חדה בניסיונות למצוא את המניין "הנכון"; ראשית על ידי‬ ‫המבקרים המוקדמים של רמב"ם‪ :‬דניאל בן סעדיה הבבלי )הגיע לשיא פעילותו סביב תחילת המאה ה־‪(13‬‬ ‫ורמב"ן )נפטר ‪ ,(1270‬ומאוחר יותר על ידי חיבורים קלאסיים כמו דרך מצוותיך מאת הרב יהודה רוזאניס‬ ‫)‪ (1727-1657‬ומנחת חינוך מאת הרב יוסף באב"ד )‪ .(1874-1801‬רבים מהמחברים הללו קראו את רשימותיהם של‬ ‫מוני המצוות הקדומים על פי הנחות העבודה של רמב"ם ודאגו שהם "יעמדו בסטנדרטים" של הרשימות המאוחרות‪.‬‬ ‫ראיות רבות מורות כי רמב"ם חיבר את ספר המצוות במקביל לכתיבת ספר משנה תורה‪ ,‬ובכל זאת בין שני‬ ‫הספרים יש שלל הבדלים וחוסר התאמה‪ .‬למעשה נראה שלרמב"ם לא הייתה כוונה ששני הספרים ייקראו‬ ‫]‪[17‬‬ ‫יחדיו‪ ,‬שכן את ספר המצוות כתב בערבית־יהודית ואת משנה תורה בעברית‪.‬‬ ‫משה אבן תיבון )‪ ,(1247-1195‬בן לשושלת מתרגמים מפורסמת מימי הביניים‪ ,‬אף העלה את ההצעה‬ ‫הפרובוקטיבית שרמב"ם כתב את ספר המצוות בערבית־יהודית בכוונה למנוע את החיבור בין שתי היצירות‬ ‫הללו‪ .‬ואכן‪ ,‬מלבד ההנחה כי רמב"ם שינה את דעתו בעניינים מסוימים‪ ,‬קשה למצוא הסבר שיטתי למחלוקות‬ ‫]‪[18‬‬ ‫הרבות בין שני החיבורים‪.‬‬ ‫מניין צמחה מגמת הדיוק?‬ ‫הגורמים שעוררו את הניסיונות לזיהוי מדויק של רשימת המצוות אינם ייחודיים לז'אנר ההלכתי‪ ,‬ואף לא‬ ‫לספרות היהודית‪ .‬למעשה‪ ,‬מוני המצוות הם רק דוגמא מוכרת יותר לתופעה רחבה יותר של ניסיונות ספירה‬ ‫בתוך טקסטים יהודיים ולא יהודיים‪.‬‬ ‫‪ .1‬עשרת הדיברות – הדוגמא המוכרת ביותר היא ככל הנראה עשרת הדיברות‪ .‬אף שהתורה‬ ‫מציינת בשלושה מקומות את "עשרת הדברים" )שמות לד‪:‬כח‪ ,‬דברים ד‪:‬יג‪ ,‬י‪:‬ד(‪ ,‬באף אחת מן‬ ‫]‪[19‬‬ ‫ההופעות המקראיות שלהם )שמות כ‪:‬ב‪-‬יד; דברים ה‪:‬ו‪-‬טז( לא מפורטת ספירה‪.‬‬ ‫‪ 13 .2‬המידות של רבי ישמעאל – רשימת שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל מגיעה למעשה‬ ‫לשישה עשר פריטים‪ ,‬ועל כן הזהות המדויקת של המידות נמצאת במחלוקת קשה‪.‬‬ ‫הניסיונות לברר את המספר המדויק של עניינים שונים בטקסטים דתיים קדומים אינם משקפים תופעה יהודית‬ ‫בלבד אלא מגמה כללית יותר לדבקות דתית‪ ,‬כפי שאפשר למצוא במסורות דתיות שונות‪ .‬למשל חדית'‬ ‫מפורסם מציין כי מוחמד הודיע למאמיניו כי עדתו עתידה להתפצל לשבעים ושלוש כתות; אין זה מפתיע כי מחברים‬ ‫]‪[20‬‬ ‫מאוחרים יותר שעסקו בנושא הכפירה התאמצו לזהות כל אחת מן הקבוצות הללו‪.‬‬ ‫החוסן והתפוצה המפתיעים של רעיון ה־‪ 613‬במחשבה היהודית מעידים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬על עצם גמישותו של הרעיון‬ ‫הזה‪ .‬הרעיון שימש ללימוד של באי בית הכנסת‪ ,‬להתמודדות עם פולמוסי השעה‪ ,‬ובאופן הניכר ביותר לשרטוט‬ ‫קווי המתאר של ההתגלות והחוק האלוהיים‪.‬‬ ‫"התורה" היא עמותת ‪ (c)(3)501‬ללא מטרות רווח‪.‬‬ ‫אנא תמכו בנו‪ .‬אנו מסתמכים על תמיכת קוראים כמוכם‪.‬‬ ‫הערות שוליים‬ ‫תאריך פרסום‬ ‫‪ 19‬בינואר ‪2022‬‬ ‫מאמר זה הוא תרגום של "‪ "The Origins and Use of the 613 Mitzvot‬שפורסם במקור על ידי ‪TheTorah.com‬‬ ‫במאי ‪ .2017‬תורגם על ידי צוות האתר‪.‬‬ ‫]‪ [1‬מאמר זה מבוסס על ההקדמה לעבודת הדוקטור שלי‪:‬‬ ‫‪“Systematizing God’s Law: Rabbanite Jurisprudence in the Islamic World from the Tenth to‬‬ ‫‪the Thirteenth Centuries” (University of Pennsylvania, 2016).‬‬ ‫ראו גם‪:‬‬ ‫‪“The Commandments as a Discursive Nexus of Medieval Judaism,” in Jeremy P. Brown and‬‬ ‫‪Marc Herman, eds., Accounting for the Commandments in Medieval Judaism: Studies in Law,‬‬ ‫‪Philosophy, Pietism, and Kabbalah (Leiden: Brill, 2021), 3-24.‬‬ ‫]‪ [2‬גם כאשר התנאים חולקים האם הלכה מסוימת נחשבת מצווה‪ ,‬הם לעולם אינם עוסקים במניין המצוות‪ .‬ראו את דברי תוספות‬ ‫סוטה דף ג עמוד א‪ ,‬ד"ה רבי ישמעאל‪ ,‬ואת הקדמת הרמב"ן לפירושו על ספר המצוות לרמב"ם‪.‬‬ ‫]‪ [3‬א"א אורבך‪ ,‬חז"ל‪ :‬פרקי אמונות ודעות‪ ,‬עמ' ‪) 303-302‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.(1969 ,‬‬ ‫]‪ [4‬כתבי יד ועדויות נוסח של הטקסט מציעים תשובות שונות לשאלה האם משה קיבל את המצוות הללו "בסיני"‪ .‬ראו הרב‬ ‫עזריאל הילדסהיימר )עורך(‪ ,‬הקדמת הלכות גדולות )ירושלים‪ ,(1987 ,‬עמ' ‪ 70‬הערה ‪) 324‬כאן(‪.‬‬ ‫]‪ [5‬בספרות חז"ל יש הסכמה רחבה יחסית לגבי המספר הזה‪ .‬ראו למשל משנה אוהלות‪ ,‬א‪:‬ח‪.‬‬ ‫]‪ [6‬ת=‪ ,400‬ר=‪ ,200‬ו=‪ ,6‬ה=‪.5‬‬ ‫]‪ [7‬ראו‪:‬‬ ‫‪Naomi G. Cohen, “Taryag and the Noahide Commandments,” Journal of Jewish Studies 43, no.1‬‬ ‫‪(1992): 47.‬‬ ‫]‪ [8‬הקטע ממשיך עם רשימה‪:‬‬ ‫דכתיב‪" :‬מזמור לדוד ]ה’[ מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך? )‪ (1‬הולך תמים )‪ (2‬ופועל צדק‪ (3) ,‬ודובר אמת בלבבו‪(4) ,‬‬ ‫לא רגל על לשונו‪ (5) ,‬לא עשה לרעהו רעה‪ (6) ,‬וחרפה לא נשא על קרובו‪ (7) ,‬נבזה בעיניו נמאס )‪ (8‬ואת יראי ה’ יכבד‪(9) ,‬‬ ‫נשבע להרע ולא ימיר‪ (10) ,‬כספו לא נתן בנשך‪ (11) ,‬ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם "…)תהלים טו(‬ ‫]‪ [9‬דכתיב‪ (1)" :‬הולך צדקות‪ (2) ,‬ודובר מישרים‪ (3) ,‬מואס בבצע מעשקות‪ (4) ,‬נוער כפיו מתמוך בשוחד‪ (5) ,‬אוטם אזנו‬ ‫משמוע דמים‪ (6) ,‬ועוצם עיניו מראות ברע" )ישעיהו לג‪:‬טו(‬ ‫]‪ [10‬דכתיב‪" :‬הגיד לך אדם מה טוב ומה ה’ דורש ממך – כי אם )‪ (1‬עשות משפט )‪ (2‬ואהבת חסד )‪ (3‬והצנע לכת עם )ה’(‬ ‫אלהיך" )מיכה ו‪:‬ח(‬ ‫]‪ [11‬שנאמר‪" :‬כה אמר ה’ – )‪ (1‬שמרו משפט )‪ (2‬ועשו צדקה" )ישעיהו נו‪:‬א(‬ ‫]‪ [12‬בא עמוס והעמידן על אחת‪ ,‬שנאמר‪ :‬כה אמר ה’ לבית ישראל דרשוני וחיו )עמוס ה‪:‬ד(‬ ‫מתקיף לה רב נחמן בר יצחק‪ :‬אימא "דרשוני" בכל התורה כולה! אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר‪ :‬וצדיק באמונתו יחיה‬ ‫)חבקוק ב‪:‬ד(‬ ‫]‪ [13‬הפיוטים המונים את המצוות צמחו במהירות; האגרון של ישראל דודיזון משנת ‪ 1933‬לפיוט עברי מימי הביניים מונה יותר‬ ‫מחמישים פיוטים כאלו!‬ ‫]‪ [14‬לאחד מן הניסוחים המוקדמים ביותר של העמדה הזו‪ ,‬ראו‪ :‬מיכאל גוטמן‪ ,‬בחינת המצוות לפי מניינן‪ ,‬סידורן והתחלקותן‬ ‫)ברלין‪ :‬מ‪ .‬וה‪ .‬מארקוס‪) 12-11 ,(1928 ,‬כאן(‪ ,‬ראו גם הרב עזריאל הילדסהיימר )עורך(‪ ,‬הקדמת הלכות גדולות )ירושלים‪,‬‬ ‫‪ ,(1987‬עמ' ‪ 9‬הערה ‪) 1‬כאן(‪.‬‬ ‫]‪ [15‬הספר המוכר בתור "ספר המצוות לרס"ג"‪ ,‬עם הפירוש רב הכרכים של הרב ירוחם פישל פערלא‪ ,‬נסוב סביב אחד הפיוטים‬ ‫של רס"ג‪.‬‬ ‫]‪ [16‬ראו‪:‬‬ ‫‪David Sklare, Samuel ben Ḥofni Gaon and His Cultural World (Leiden: Brill, 1996), 232.‬‬ ‫]‪ [17‬מאוחר יותר בחייו הסביר רמב"ם את הנימוקים לבחירת השפה לכתיבת ספר המצוות‪" :‬וניחמתי הרבה על שחברתיו בלשון‬ ‫ערבי מפני שהכל צריכין לקרותו‪ ,‬ואני מחכה עתה שאעתיק אותו ללשון הקודש בעזרת שדי" )שו"ת הרמב"ם סימן תמז(‪.‬‬ ‫]‪ [18‬ראו‪:‬‬ ‫‪Albert Friedberg, Crafting the 613 Commandments: Maimonides on the Enumeration,‬‬ ‫‪Classi cation, and Formulation of the Scriptural Commandments (Boston: Academic Studies‬‬ ‫‪Press, 2013).‬‬ ‫פרידברג עוסק שם ברבות מנקודות השוני שבין שני החיבורים‪ ,‬ומתמקד במיוחד ב"מצוות עשה"‪ ,‬שלדעתו קיבלו הגדרה חדשה‬ ‫במשנה תורה‪.‬‬ ‫]‪ [19‬הערת העורך‪ :‬ראו את הדיון אצל‪:‬‬ ‫‪Marc Brettler, “Ten Insights about the Ten Commandments,” TheTorah.com (2015).‬‬ ‫]‪ [20‬ראו‪:‬‬ ‫‪Ignaz Goldziher, “Le dénombrement des sects Mohamétanes,” Revue de l’histoire des‬‬ ‫‪religions 26 (1892): 129-37.‬‬ ‫ד"ר מרק הרמן יצטרף לסגל של אוניברסיטת יורק בשנה האקדמית הקרובה‪ .‬את הדוקטורט שלו קיבל מן המחלקה‬ ‫למדעי הדתות באוניברסיטת פנסילבניה‪ .‬מאמרים מפרי עטו עומדים להתפרסם בקרוב בכתבי עת להיסטוריה‬ ‫יהודית‪.‬‬