History of Jews

The article focuses on the author's research on the chronographical background of the Zodiac Mosaic Calendar in Synagogue at Hammath-Tiberias. He researched to find the origin of mosaic decoration, the twelve zodiac sign, the four seasons, and Helios, which was found in synagogues in two parts of Palestine, Galilee and Judah. The chronograph of the mosaic art was extensively debated. The author further studied the history of Palestine Jews in the 4th century. Most of the work was done during the period of Hillel II. It remains for us to connect these facts–the creation of  themosaic in the synagogue at Hammath-Tiberias by Severos and Hillel II, and the revolutionizing of the Jewish calendar by Hillel II. Thus, the mosaic from the synagogue at Hammath-Tiberias represents the new lunar-solar calendar of Hillel II.
The author concludes that the mosaic from the Stratum IIa synagogue with the Zodiac Calendar was executed in the time of Hillel II, who said to have died around 365 CE. He proposes the new date of the execution of the Zodiac Mosaic from Hammat-Tiberia (Stratum IIa) after the earthquake in 363, that is, in 364 or 365.

Throughout the nineteenth century, Maskilic journals increased their publication of anti-Hasidic satires. From the eighteen-sixties onward, this literature came primarily as a response to the revival in the publishing of Hasidic hagiography and to the spread of Hasidism into new territory. To this point, no complete review or even general survey has been performed on this extensive polemical literature, despite the fact that it has much to teach us about Hasidism and the Haskalah in those years. We are not speaking of an insignificant bibliographical lacuna, but of a disregard for an entire field of research which would shed light not only on a forgotten chapter of modern Hebrew and Yiddish literature but also on an important chapter in the relationships between Maskilim and Hasidim in that period and the genesis and development of the different streams of Hasidism. This Maskilic literature intended to do more than eradicate Hasidism; it aimed to strengthen the self-consciousness of the individual Maskilim who found themselves alone in Hasidic territory. Paradoxically, the literature documented the very movement it intended to eradicate from the world. The distorted reflection displayed in the anti-Hasidic literature does more than present a caricature of its subject -- it conceals hitherto unknown elements about the nature and development of the Hasidic movement. The present article deals with one such case, a satire on Bratslav Hasidism from 1863, which has at its core a Maskilic satirical text written by Yehiel Meller on pilgrimage to the grave of R. Nahman of Bratslav in Uman.





כתבי עת של משכילים לאורך המאה התשע עשרה הרבו לפרסם סאטירות בגנותה של החסידות. משנות הששים ואילך באה ספרות זו בעיקר כתגובה להתעוררות הדפסת ספרות השבחים החסידית ולהתפשטות החסידות במרחבים חדשים. לא קיימת עד עתה סקירה שלימה, ואף לא מיפוי כללי, של אותה ספרות פולמוסית ענפה, על אף שיש בה ללמד הרבה על דרכי החסידות וההשכלה באותן שנים.  לא מדובר רק בחסרון ביבליוגרפי שאין לו משמעות, אלא בהתעלמות משדה מחקר רב עניין שעשוי להאיר לא רק על פרק נשכח בספרות עברית ויידיש החדשה אלא גם על פרק חשוב ביחסים בין משכילים לחסידים באותה תקופה, ועל דרכי צמיחתם, פיצולם והתפתחותם של זרמים שונים בחסידות. הייתה זו ספרות שיותר מאשר נועדה לבער את החסידות נועדה לחזק את תודעתם העצמית של המשכילים הבודדים במרחבים החסידיים; ספרות שבאופן פרדוקסלי תיעדה תנועה אותה חפצו לבער מן העולם. הבבואה המעוותת בה התהדרה הסאטירה האנטי חסידית לא רק הציגה דימוי – אלא טומנת בחובה הצבעה על אלמנטים חדשים ועל התפתחויות בחסידות. במקרה אחד ממין זה הנוגע לחסידות ברסלב בשנות השישים של המאה התשע עשרה עוסק המאמר. שלפנינו - שעיקרו מהדורה של טקסט משכילי שכתב יחיאל מלר - בשנת 1863 - על העלייה לקבר ר' נחמן מברסלב באומן
"""