Torah Pictografico PDF

Ancient Hebrew
Torah
Ancient Hebrew Torah
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
By Jeff A. Benner
iii
Cover design by Jeff A. Benner.
“Ancient Hebrew Torah,” by Jeff A. Benner.
Published 2009 by Virtualbookworm.com Publishing Inc., P.O.

Box 9949, College Station, TX 77845, US. ©2007, Jeff A.
Benner. All rights reserved. Any part of this book may be
copied for educational purposes only, without prior
permission.
Manufactured in the United States of America.
iv
Table of Contents
ABOUT THE ANCIENT HEBREW TORAH ............................................1
‫ בראשית‬.............................................................................7
‫ שמות‬.................................................................................... 95
‫ ויקרא‬................................................................................ 167
‫ במידבר‬........................................................................... 217
‫ דברימ‬.............................................................................. 289
v
vi
About the Ancient Hebrew Torah
The Waw and Yud
Until 1947, the oldest manuscript of the Hebrew Bible

was the Codex Leningrad which is dated to around 1,000
A.D. With the discovery of the Dead Sea Scrolls in 1947
we now have manuscripts that are 1000 years older than
the Codex Leningrad. While the Hebrew texts from the
Dead Sea Scrolls (2000 years old) and the Hebrew text
from the Codex Leningrad (1000 years old) are very
similar, there are differences. One of the largest
differences is the vowels used for the text. Throughout
the Codex Leningrad vowel sound are represented by
dots and dashes placed above and below the letters. For
instance, the Hebrew word for 'no', as it appears in the
codex, is ‫( ֹלא‬lo). The dot above the letter aleph is called a
hholam and represents the vowel sound 'o'. These dots
and dashes (called nikkudot, nikkud in the singular) were
created by the Masorites during the time the codex
Leningrad was written. The Dead Sea Scrolls, written
long before the Masorites, used the letter ‫ו‬ (waw, vav in
Modern Hebrew) for the consonant 'w,' but also the
1
vowel sound 'o'. Throughout the Dead Sea Scrolls this

word appears as ‫לוא‬. In the Masoretic text the name
David is written as ‫( ָדוִ ד‬dawid). The dot, called the hhireq,
below the ‫ ו‬represents the 'i' sound. However, in the
Dead Sea Scrolls the name David is written as ‫ דויד‬where
the letter ‫( י‬yud) is used for the 'i' sound.
From the vast amount of manuscripts unearthed in the

Dead Sea Caves it has been discovered that the letters
waw and yud (and to a lesser extent the letters hey and
aleph) were widely used as vowels. When and why they
were removed from the text and replaced with the
nikkudot appears to be a mystery. In the Ancient Hebrew
Torah all of the hholam and hhireq nikkudot have been
replaced with the letter waw and yud respectively in
order to attempt to restore the text to its pre-Masoretic
state. The reinsertions of these vowels will also aid in the
pronunciation of the text.
The Shin, Sin and Samehh
In the Modern Hebrew alphabet the letter shin (‫)ש‬

represents two different sounds, a "sh" and an "s". To
differentiate between these two sounds, a dot is placed
2
above the shin in different locations. For the "sh" sound,

the dot is placed on the right (‫ )שׁ‬and is called a shin and
for the "s" sound it is placed on the left (‫ )שׂ‬and called a
sin.
In most cases, words spelled with the sin (‫ )שׂ‬are more

closely related in meaning with words spelled with the
samehh (‫)ס‬. In addition, Hebrew words in the Masoretic
text spelled with the sin (‫ )שׂ‬in some places, are also
written with a samehh in other places. For these reasons,
Hebrew words that are spelled with a sin (‫ )שׂ‬in the
Masoretic text, will be written with a samehh (‫ )ס‬in the
Ancient Hebrew Torah. As an example, in the Masoretic
text you will find the name ‫( ישׂראל‬yisra'el/Israel), but in
the Ancient Hebrew Torah it will be written as ‫יסראל‬.
The Pictographic Script
Because the original manuscripts of the Bible are long

gone there is no way to know which Hebrew script was
used. We can make an educated guess that most of them
were written with the middle Hebrew script (also called
Paleo-Hebrew) while the older books may have been
written in the early (or pictographic) Hebrew script. The
3
Ancient Hebrew Torah employs the early Hebrew script for

the sole reason that this script is the foundation to all
later scripts. In addition, each pictographic letter
represents an object of action and provides the concrete
foundation to the words of the text.
Book Names
The Ancient Hebrew Torah uses the Hebrew names for

each of the books. ‫( בראשית‬bereshiyt) is Genesis;
‫( שמות‬shemot) is Exodus; ‫( ויקרא‬wayiqra) is
Leviticus; ‫( במידבר‬bemidbar) is Numbers and
‫( דברים‬devariym) is Deuteronomy.
Chapter and Verse Numbers
The original texts did not include a numbering system for

the chapters (‫ פרק‬paraq) or verses; these were added
later for ease of finding a particular passage within the
text. The Ancient Hebrew Torah includes the traditional
Hebrew Bible numbering system for the same reason.
4
The Ancient Hebrew Alphabet
Early Modern Name Picture Meaning

Strong, Power,
‫א‬ ‫א‬ Aleph Ox head
Leader
Tent
‫ב‬ ‫ב‬ Beyt
floorplan
Family, House, In
‫ג‬ ‫ג‬ Gimal Foot Gather, Walk

Move, Hang,
‫ד‬ ‫ד‬ Dalet Door
Entrance
Man with Look, Reveal,
‫ה‬ ‫ה‬ Hey
arms raised Breath
Add, Secure,
‫ו‬ ‫ו‬ Vav Tent peg
Hook
Food, Cut,
‫ז‬ ‫ז‬ Zayin Mattock
Nourish
Outside, Divide,
‫ח‬ ‫ח‬ Chet Tent wall
Half
Surround,
‫ט‬ ‫ט‬ Tet Basket
Contain, Mud
Arm and Work, Throw,
‫י‬ ‫י‬ Yud
closed hand Worship
Bend, Open,
‫כ‬ ‫כ‬ Kaph Open palm
Allow, Tame
Shepherd Teach, Yoke, To,
‫ל‬ ‫ל‬ Lamed
Staff Bind
Chaos, Mighty,
‫מ‬ ‫מ‬ Mem Water
Blood
Continue, Heir,
‫נ‬ ‫נ‬ Nun Seed
Son
5
Grab, Hate,
‫ס‬ ‫ס‬ Samech Thorn
Protect
Watch, Know,
‫ע‬ ‫ע‬ Ayin Eye
Shade
Blow, Scatter,
‫פ‬ ‫פ‬ Pey Mouth
Edge
Man on his Wait, Chase,
‫צ‬ ‫צ‬ Tsade
side Snare, Hunt
Sun on the Condense, Circle,
‫ק‬ ‫ק‬ Quph
horizon Time
Head of a First, Top,
‫ר‬ ‫ר‬ Resh
man Beginning
Two front Sharp, Press, Eat,
‫ש‬ ‫ש‬ Shin
teeth Two
Crossed Mark, Sign, Signal,
‫ת‬ ‫ת‬ Tav
sticks Monument
6
‫‪Ancient Hebrew Torah‬‬
‫בראשית‬
‫‪Bereshiyt / Genesis‬‬
‫בראשית פרק ‪1‬‬
‫‪1‬סבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת‬

‫הארץ ‪2‬סוהארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני‬
‫תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המיים‬
‫‪3‬סויואמר אלוהים יהי אור ויהי אור ‪4‬סוירא‬
‫אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין‬
‫האור ובין החושך ‪5‬סויקרא אלוהים לאור יום‬
‫ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד‬
‫‪6‬סויואמר אלוהים יהי רקיע בתוך המיים‬
‫ויהי מבדיל בין מיים למיים ‪7‬סויעס‬
‫אלוהים את הרקיע ויבדל בין המיים אשר‬
‫מיתחת לרקיע ובין המיים אשר מעל‬
‫לרקיע ויהי כן ‪8‬סויקרא אלוהים לרקיע‬
‫שמיים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני‬
‫‪9‬סויואמר אלוהים יקוו המיים מיתחת‬
‫השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי‬
‫כן ‪10‬סויקרא אלוהים ליבשה ארץ ולמיקוה‬
‫המיים קרא ימים וירא אלוהים כי טו‬
‫‪11‬סויואמר אלוהים תדשא הארץ דשא עסב‬
‫‪7‬‬
‫מזריע זרע עץ פרי עוסה פרי למינו אשר‬

‫זרעו בו על הארץ ויהי כן ‪12‬סותוצא הארץ דשא‬
‫עסב מזריע זרע למינהו ועץ עוסה פרי אשר‬
‫זרעו בו למינהו וירא אלוהים כי טו ‪13‬סויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום שלישי ‪14‬סויואמר‬
‫אלוהים יהי מאורות בירקיע השמיים‬
‫להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות‬
‫‪15‬סוהיו‬ ‫ושנים‬ ‫ולימים‬ ‫ולמועדים‬
‫לימאורות בירקיע השמיים להאיר על‬
‫הארץ ויהי כן ‪16‬סויעס אלוהים את שני‬
‫המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת‬
‫היום ואת המאור הקטון לממשלת הלילה ואת‬
‫הכוכבים ‪17‬סויתן אותם אלוהים בירקיע‬
‫השמיים להאיר על הארץ ‪18‬סולימשול ביום‬
‫ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך וירא‬
‫אלוהים כי טו ‪19‬סויהי ערב ויהי בוקר יום‬
‫רביעי ‪20‬סויואמר אלוהים ישרצו המיים‬
‫שרץ נפש חיה ועוף יעוףף על הארץ על‬
‫פני רקיע השמיים ‪21‬סויברא אלוהים את‬
‫התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה‬
‫הרומסת אשר שרצו המיים למינהם ואת כל‬
‫עוף כנף למינהו וירא אלוהים כי טו‬
‫‪22‬סויברך אותם אלוהים לאמור פרו ורבו ומילאו‬
‫את המיים בימים והעוף ירב בארץ‬
‫‪23‬סויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי‬
‫‪24‬סויואמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה‬
‫למינה בהמה ורמס וחיתו ארץ למינה ויהי‬
‫כן ‪25‬סויעס אלוהים את חית הארץ למינה ואת‬
‫הבהמה למינה ואת כל רמס האדמה למינהו‬
‫וירא אלוהים כי טו ‪26‬סויואמר אלוהים נעסה‬
‫אדם בצלמנו כידמותנו ויירדו בידגת הים‬
‫ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמס‬
‫הרומס על הארץ ‪27‬סויברא אלוהים את האדם‬
‫בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא‬
‫אותם ‪28‬סויברך אותם אלוהים ויואמר להם‬
‫אלוהים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה‬
‫‪8‬‬
‫ורדו בידגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה‬

‫הרומסת על הארץ ‪29‬סויואמר אלוהים הינה‬
‫נתתי לכם את כל עסב זורע זרע אשר על פני‬
‫כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע‬
‫לכם יהיה לאכלה ‪30‬סולכל חית הארץ ולכל עוף‬
‫השמיים ולכול רומס על הארץ אשר בו נפש‬
‫חיה את כל ירק עסב לאכלה ויהי כן ‪31‬סוירא‬
‫אלוהים את כל אשר עסה והינה טוב מאוד ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום השישי‬
‫‪1‬סויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ‪2‬סויכל‬

‫אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עסה‬
‫וישבות ביום השביעי מיכל מלאכתו אשר‬
‫עסה ‪3‬סויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש‬
‫אותו כי בו שבת מיכל מלאכתו אשר ברא אלוהים‬
‫לעסות ‪4‬סאלה תולדות השמיים והארץ בהיבראם‬
‫ביום עסות יהוה אלוהים ארץ ושמיים ‪5‬סוכול‬
‫סיח הסדה טרם יהיה בארץ וכל עסב הסדה טרם‬
‫יצמח כי לוא הימטיר יהוה אלוהים על‬
‫הארץ ואדם איין לעבוד את האדמה ‪6‬סואד יעלה‬
‫מין הארץ והישקה את כל פני האדמה‬
‫‪7‬סוייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מין‬
‫האדמה ויפח באפיו נישמת חיים ויהי‬
‫האדם לנפש חיה ‪8‬סויטע יהוה אלוהים גן‬
‫בעדן מיקדם ויסם שם את האדם אשר יצר‬
‫‪9‬סויצמח יהוה אלוהים מין האדמה כל עץ‬
‫נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן‬
‫ועץ הדעת טוב ורע ‪10‬סונהר יוצא מעדן להשקות‬
‫את הגן ומישם יפרד והיה לארבעה ראשים‬
‫‪11‬סשם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ‬
‫החוילה אשר שם הזה ‪12‬סוזהב הארץ ההיוא טוב‬
‫שם הבדולח ואבן השוהם ‪13‬סושם הנהר השני‬
‫גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש ‪14‬סושם הנהר‬
‫השלישי חידקל הוא ההולך קידמת אשור והנהר‬
‫‪9‬‬
‫הרביעי הוא פרת ‪15‬סויקח יהוה אלוהים את‬

‫האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה‬
‫‪16‬סויצו יהוה אלוהים על האדם לאמור מיכול‬
‫עץ הגן אכול תואכל ‪17‬סומעץ הדעת טוב ורע לוא‬
‫תואכל מימנו כי ביום אכלכה מימנו מות‬
‫תמות ‪18‬סויואמר יהוה אלוהים לוא טוב היות‬
‫האדם לבדו אעסה לו עזר כנגדו ‪19‬סויצר יהוה‬
‫אלוהים מין האדמה כל חית הסדה ואת כל עוף‬
‫השמיים ויבא אל האדם ליראות מה יקרא לו‬
‫וכול אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו‬
‫‪20‬סויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף‬
‫השמיים ולכול חית הסדה ולאדם לוא מצא עזר‬
‫כנגדו ‪21‬סויפל יהוה אלוהים תרדמה על האדם‬
‫ויישן ויקח אחת מיצלעותיו ויסגור בסר‬
‫תחתנה ‪22‬סויבן יהוה אלוהים את הצלע אשר‬
‫לקח מין האדם לאישה ויביאה אל האדם‬
‫‪23‬סויואמר האדם זואת הפעם עצם מעצמי‬
‫ובסר מיבסרי לזואת יקרא אישה כי מאיש‬
‫לוקחה זואת ‪24‬סעל כן יעזב איש את אביו ואת‬
‫אימו ודבק באישתו והיו לבסר אחד ‪25‬סויהיו‬
‫ולוא‬ ‫ואישתו‬ ‫האדם‬ ‫ערומים‬ ‫שניהם‬
‫יתבוששו‬
‫‪1‬סוהנחש היה ערום מיכול חית הסדה אשר עסה‬

‫יהוה אלוהים ויואמר אל האישה אף כי אמר‬
‫אלוהים לוא תואכלו מיכול עץ הגן ‪2‬סותואמר‬
‫האישה אל הנחש מיפרי עץ הגן נואכל‬
‫‪3‬סומיפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים‬
‫לוא תואכלו מימנו ולוא תיגעו בו פן תמותון‬
‫‪4‬סויואמר הנחש אל האישה לוא מות תמותון‬
‫‪5‬סכי יודע אלוהים כי ביום אכלכם מימנו‬
‫וניפקחו עיניכם ויהייתם כאלוהים‬
‫יודעי טוב ורע ‪6‬סותרא האישה כי טוב העץ‬
‫למאכל וכי תאוה הוא לעיניים ונחמד העץ‬
‫‪10‬‬
‫להסכיל ותיקח מיפיריו ותואכל ותיתן גם‬

‫לאישה עימה ויואכל ‪7‬סותיפקחנה עיני‬
‫שניהם וידעו כי עירוםים הם ויתפרו‬
‫עלה תאנה ויעסו להם חגורות ‪8‬סוישמעו את קול‬
‫יהוה אלוהים מיתהלך בגן לרוח היום ויתחבא‬
‫האדם ואישתו מיפני יהוה אלוהים בתוך עץ‬
‫הגן ‪9‬סויקרא יהוה אלוהים אל האדם ויואמר לו‬
‫איכה ‪10‬סויואמר את קולכה שמעתי בגן ואירא‬
‫כי עירום אנוכי ואחבא ‪11‬סויואמר מי‬
‫היגיד לכה כי עירום אתה המין העץ אשר‬
‫אכלת‬ ‫מימנו‬ ‫אכל‬ ‫לבילתי‬ ‫ציויתיכה‬
‫‪12‬סויואמר האדם האישה אשר נתתה עימדי‬
‫היוא נתנה לי מין העץ ואוכל ‪13‬סויואמר‬
‫יהוה אלוהים לאישה מה זואת עסית ותואמר‬
‫האישה הנחש הישיאני ואוכל ‪14‬סויואמר‬
‫יהוה אלוהים אל הנחש כי עסית זואת ארור‬
‫אתה מיכל הבהמה ומיכול חית הסדה על גחונכה‬
‫תלך ועפר תואכל כל ימי חייכה ‪15‬סואיבה‬
‫אשית בינכה ובין האישה ובין זרעכה‬
‫ובין זרעה הוא ישופכה רואש ואתה תשופנו‬
‫עק ‪16‬סאל האישה אמר הרבה ארבה עיצבונך‬
‫והרונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך‬
‫והוא ימשל בך ‪17‬סולאדם אמר כי שמעת לקול‬
‫אישתכה ותואכל מין העץ אשר ציויתיכה‬
‫לאמור לוא תואכל מימנו ארורה האדמה בעבורכה‬
‫בעיצבון תואכלנה כול ימי חייכה ‪18‬סוקוץ‬
‫ודרדר תצמיח לך ואכלת את עסב הסדה ‪19‬סבזעת‬
‫אפיכה תואכל לחם עד שובכה אל האדמה כי‬
‫מימנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשו‬
‫‪20‬סויקרא האדם שם אישתו חוה כי היוא היתה‬
‫אם כל חי ‪21‬סויעס יהוה אלוהים לאדם‬
‫ולאישתו כתנות עור וילבישם ‪22‬סויואמר‬
‫יהוה אלוהים הן האדם היה כאחד מימנו‬
‫לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ‬
‫החיים ואכל וחי לעולם ‪23‬סוישלחהו יהוה‬
‫אלוהים מיגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח‬
‫‪11‬‬
‫מישם ‪24‬סויגרש את האדם וישכן מיקדם‬

‫החרב‬ ‫להט‬ ‫ואת‬ ‫הכרובים‬ ‫את‬ ‫עדן‬ ‫לגן‬
‫המיתהפכת לישמור את דרך עץ החיים‬
‫‪1‬סוהאדם ידע את חוה אישתו ותהר ותלד את קיין‬

‫ותואמר קניתי איש את יהוה ‪2‬סותוסף ללדת את‬
‫אחיו את הבל ויהי הבל רועה צואן וקיין היה‬
‫עובד אדמה ‪3‬סויהי מיקץ ימים ויבא קיין‬
‫מיפרי האדמה מינחה ליהוה ‪4‬סוהבל הביא‬
‫גם הוא מיבכורות צואנו ומחלבהן וישע יהוה‬
‫אל הבל ואל מינחתו ‪5‬סואל קיין ואל מינחתו‬
‫לוא שעה ויחר לקיין מאוד ויפלו פניו‬
‫‪6‬סויואמר יהוה אל קיין למה חרה לך ולמה‬
‫נפלו פניכה ‪7‬סהלוא אים תיטיב סאת ואים‬
‫לוא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליכה תשוקתו‬
‫ואתה תימשל בו ‪8‬סויואמר קיין אל הבל אחיו‬
‫ויהי ביהיותם בסדה ויקם קיין אל הבל‬
‫אחיו ויהרגהו ‪9‬סויואמר יהוה אל קיין אי‬
‫הבל אחיכה ויואמר לוא ידעתי השומר אחי‬
‫אנוכי ‪10‬סויואמר מה עסית קול דמי אחיכה‬
‫צועקים אלי מין האדמה ‪11‬סועתה ארור אתה‬
‫מין האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי‬
‫אחיכה מידכה ‪12‬סכי תעבוד את האדמה לוא תוסף‬
‫תת כוחה לך נע ונד תיהיה בארץ ‪13‬סויואמר‬
‫קיין אל יהוה גדול עוני מינסוא ‪14‬סהן‬
‫האדמה‬ ‫פני‬ ‫מעל‬ ‫היום‬ ‫אותי‬ ‫גרשת‬
‫ומיפניכה אסתר והייתי נע ונד בארץ‬
‫והיה כל מוצאי יהרגני ‪15‬סויואמר לו יהוה‬
‫לכן כל הורג קיין שיבעתיים יוקם ויסם‬
‫יהוה לקיין אות לבילתי הכות אותו כל מוצאו‬
‫‪16‬סויצא קיין מיליפני יהוה וישב בארץ‬
‫נוד קידמת עדן ‪17‬סוידע קיין את אישתו ותהר‬
‫ותלד את חנוך ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר‬
‫כשם בנו חנוך ‪18‬סויולד לחנוך את עירד ועירד‬
‫‪12‬‬
‫ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל‬

‫ומתושאל ילד את למך ‪19‬סויקח לו למך שתי‬
‫נשים שם האחת עדה ושם השנית צילה‬
‫‪20‬סותלד עדה את יבל הוא היה אבי יושב אוהל‬
‫ומיקנה ‪21‬סושם אחיו יובל הוא היה אבי כל‬
‫תופס כינור ועוג ‪22‬סוצילה גם היוא ילדה את‬
‫תובל קיין לוטש כל חורש נחושת וברזל ואחות‬
‫תובל קיין נעמה ‪23‬סויואמר למך לנשיו עדה‬
‫וצילה שמען קולי נשי למך האזנה‬
‫אימרתי כי איש הרגתי לפיצעי וילד‬
‫לחבורתי ‪24‬סכי שיבעתיים יוקם קיין‬
‫ולמך שיבעים ושיבעה ‪25‬סוידע אדם עוד את‬
‫אישתו ותלד בן ותיקרא את שמו שת כי שת לי‬
‫אלוהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קיין‬
‫‪26‬סולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש‬
‫אז הוחל ליקרוא בשם יהוה‬
‫‪1‬סזה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם‬

‫בידמות אלוהים עסה אותו ‪2‬סזכר ונקבה בראם‬
‫ויברך אותם ויקרא את שםם אדם ביום‬
‫היבראם ‪3‬סויחי אדם שלושים ומאת שנה‬
‫ויולד בידמותו כצלמו ויקרא את שמו שת‬
‫‪4‬סויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת‬
‫שמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ‪5‬סויהיו‬
‫כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה‬
‫ושלושים שנה וימות ‪6‬סויחי שת חמש שנים‬
‫ומאת שנה ויולד את אנוש ‪7‬סויחי שת אחרי‬
‫הולידו את אנוש שבע שנים ושמונה מאות‬
‫שנה ויולד בנים ובנות ‪8‬סויהיו כל ימי שת‬
‫שתים עסרה שנה ותשע מאות שנה וימות‬
‫‪9‬סויחי אנוש תישעים שנה ויולד את קיןן‬
‫‪10‬סויחי אנוש אחרי הולידו את קיןן חמש‬
‫עסרה שנה ושמונה מאות שנה ויולד בנים‬
‫ובנות ‪11‬סויהיו כל ימי אנוש חמש שנים‬
‫‪13‬‬
‫ותשע מאות שנה וימות ‪12‬סויחי קיןן‬

‫שיבעים שנה ויולד את מהללאל ‪13‬סויחי‬
‫קיןן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה‬
‫ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫‪14‬סויהיו כל ימי קיןן עסר שנים ותשע‬
‫מאות שנה וימות ‪15‬סויחי מהללאל חמש‬
‫שנים ושישים שנה ויולד את ירד ‪16‬סויחי‬
‫מהללאל אחרי הולידו את ירד שלושים שנה‬
‫ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫‪17‬סויהיו כל ימי מהללאל חמש ותישעים‬
‫שנה ושמונה מאות שנה וימות ‪18‬סויחי ירד‬
‫שתיים ושישים שנה ומאת שנה ויולד את‬
‫חנוך ‪19‬סויחי ירד אחרי הולידו את חנוך‬
‫שמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫‪20‬סויהיו כל ימי ירד שתיים ושישים‬
‫שנה ותשע מאות שנה וימות ‪21‬סויחי חנוך‬
‫חמש ושישים שנה ויולד את מתושלח‬
‫‪22‬סויתהלך חנוך את האלוהים אחרי הולידו את‬
‫מתושלח שלוש מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫‪23‬סויהי כל ימי חנוך חמש ושישים שנה‬
‫ושלוש מאות שנה ‪24‬סויתהלך חנוך את האלוהים‬
‫ואיננו כי לקח אותו אלוהים ‪25‬סויחי מתושלח‬
‫שבע ושמונים שנה ומאת שנה ויולד את למך‬
‫‪26‬סויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתיים‬
‫ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים‬
‫ובנות ‪27‬סויהיו כל ימי מתושלח תשע‬
‫ושישים שנה ותשע מאות שנה וימות‬
‫‪28‬סויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת‬
‫שנה ויולד בן ‪29‬סויקרא את שמו נוח לאמור זה‬
‫ינחמנו מימעסנו ומעיצבון ידינו מין‬
‫האדמה אשר אררה יהוה ‪30‬סויחי למך אחרי‬
‫הולידו את נוח חמש ותישעים שנה וחמש‬
‫מאות שנה ויולד בנים ובנות ‪31‬סויהי כל‬
‫ימי למך שבע ושיבעים שנה ושבע מאות‬
‫‪14‬‬
‫שנה וימות ‪32‬סויהי נוח בן חמש מאות שנה‬

‫ויולד נוח את שם את חם ואת יפת‬
‫‪1‬סויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה‬

‫ובנות יולדו להם ‪2‬סויראו בני האלוהים את‬
‫בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים‬
‫מיכול אשר בחרו ‪3‬סויואמר יהוה לוא ידון רוחי‬
‫באדם לעולם בשגם הוא בסר והיו ימיו מאה‬
‫בארץ‬ ‫היו‬ ‫‪4‬סהנפילים‬ ‫שנה‬ ‫ועסרים‬
‫בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני‬
‫האלוהים אל בנות האדם וילדו להם המה‬
‫הגיבורים אשר מעולם אנשי השם ‪5‬סוירא‬
‫יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות‬
‫ליבו רק רע כל היום ‪6‬סוינחם יהוה כי עסה את‬
‫האדם בארץ ויתעצב אל ליבו ‪7‬סויואמר יהוה‬
‫אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה‬
‫מאדם עד בהמה עד רמס ועד עוף השמיים כי‬
‫ניחמתי כי עסיתים ‪8‬סונוח מצא חן‬
‫בעיני יהוה ‪9‬סאלה תולדות נוח נוח איש צדיק‬
‫תמים היה בדורותיו את האלוהים היתהלך נוח‬
‫‪10‬סויולד נוח שלושה בנים את שם את חם ואת‬
‫יפת ‪11‬סותישחת הארץ ליפני האלוהים‬
‫ותימלא הארץ חמ ‪12‬סוירא אלוהים את הארץ‬
‫והינה נישחתה כי הישחית כל בסר את דרכו‬
‫על הארץ ‪13‬סויואמר אלוהים לנוח קץ כל בסר בא‬
‫לפני כי מלאה הארץ חמס מיפניהם‬
‫והינני משחיתם את הארץ ‪14‬סעסה לכה תבת‬
‫עצי גופר קינים תעסה את התבה וכפרת אותה‬
‫מיביית ומיחוץ בכופר ‪15‬סוזה אשר תעסה‬
‫אותה שלוש מאות אמה אורך התבה חמישים‬
‫אמה רחבה ושלושים אמה קומתה ‪16‬סצוהר תעסה‬
‫לתבה ואל אמה תכלנה מילמעלה ופתח התבה‬
‫בצידה תסים תחתים שנים ושלישים תעסה‬
‫‪17‬סואני הינני מביא את המבול מיים על‬
‫‪15‬‬
‫הארץ לשחת כל בסר אשר בו רוח חיים מיתחת‬

‫השמיים כול אשר בארץ יגוע ‪18‬סוהקימותי‬
‫את בריתי איתך ובאת אל התבה אתה ובניכה‬
‫ואישתכה ונשי בניכה איתך ‪19‬סומיכל החי‬
‫מיכל בסר שניים מיכול תביא אל התבה‬
‫להחיות איתך זכר ונקבה יהיו ‪20‬סמהעוף‬
‫למינהו ומין הבהמה למינה מיכול רמס‬
‫האדמה למינהו שניים מיכול יבואו אליכה‬
‫להחיות ‪21‬סואתה קח לכה מיכל מאכל אשר יאכל‬
‫ואספת אליכה והיה לכה ולהם לאכלה ‪22‬סויעס‬
‫נוח ככול אשר ציוה אותו אלוהימ כן עסה‬
‫‪1‬סויואמר יהוה לנוח בוא אתה וכל ביתכה אל‬

‫התבה כי אותכה ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬
‫‪2‬סמיכול הבהמה הטהורה תיקח לכה שיבעה‬
‫שיבעה איש ואישתו ומין הבהמה אשר לוא‬
‫טהורה היוא שניים איש ואישתו ‪3‬סגם‬
‫מעוף השמיים שיבעה שיבעה זכר ונקבה‬
‫לחיות זרע על פני כל הארץ ‪4‬סכי לימים עוד‬
‫שיבעה אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים‬
‫יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום‬
‫אשר עסיתי מעל פני האדמה ‪5‬סויעס נוח‬
‫ככול אשר ציוהו יהוה ‪6‬סונוח בן שש מאות שנה‬
‫והמבול היה מיים על הארץ ‪7‬סויבוא נוח‬
‫ובניו ואישתו ונשי בניו איתו אל התבה‬
‫מיפני מי המבול ‪8‬סמין הבהמה הטהורה‬
‫ומין הבהמה אשר איננה טהורה ומין העוף‬
‫וכול אשר רומס על האדמה ‪9‬סשניים שניים‬
‫באו אל נוח אל התבה זכר ונקבה כאשר ציוה‬
‫אלוהים את נוח ‪10‬סויהי לשיבעת הימים‬
‫ומי המבול היו על הארץ ‪11‬סבישנת שש מאות‬
‫שנה לחיי נוח בחודש השני בשיבעה עסר‬
‫יום לחודש ביום הזה ניבקעו כל מעינות‬
‫תהום רבה וארובות השמיים ניפתחו ‪12‬סויהי‬
‫‪16‬‬
‫הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‬

‫‪13‬סבעצם היום הזה בא נוח ושם וחם ויפת בני‬
‫נוח ואשת נוח ושלושת נשי בניו איתם אל‬
‫התבה ‪14‬סהמה וכל החיה למינה וכל הבהמה‬
‫למינה וכל הרמס הרומס על הארץ למינהו וכל‬
‫העוף למינהו כול ציפור כל כנ ‪15‬סויבואו אל‬
‫נוח אל התבה שניים שניים מיכל הבסר‬
‫אשר בו רוח חיים ‪16‬סוהבאים זכר ונקבה מיכל‬
‫בסר באו כאשר ציוה אותו אלוהים ויסגור יהוה‬
‫בעדו ‪17‬סויהי המבול ארבעים יום על הארץ‬
‫וירבו המיים ויסאו את התבה ותרם מעל הארץ‬
‫‪18‬סויגברו המיים וירבו מאוד על הארץ ותלך‬
‫התבה על פני המיים ‪19‬סוהמיים גברו מאוד‬
‫מאוד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר‬
‫אמה‬ ‫עסרה‬ ‫‪20‬סחמש‬ ‫השמיים‬ ‫כל‬ ‫תחת‬
‫מילמעלה גברו המיים ויכוסו ההרים‬
‫‪21‬סויגוע כל בסר הרומס על הארץ בעוף ובבהמה‬
‫ובחיה ובכל השרץ השורץ על הארץ וכול האדם‬
‫‪22‬סכול אשר נישמת רוח חיים באפיו מיכול‬
‫אשר בחרבה מתו ‪23‬סוימח את כל היקום אשר על‬
‫פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמס ועד עוף‬
‫השמיים וימחו מין הארץ ויישאר אך נוח‬
‫ואשר איתו בתבה ‪24‬סויגברו המיים על הארץ‬
‫חמישים ומאת יום‬
‫‪1‬סויזכור אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל‬

‫הבהמה אשר איתו בתבה ויעבר אלוהים רוח על‬
‫הארץ וישוכו המיים ‪2‬סויסכרו מעינות תהום‬
‫מין‬ ‫הגשם‬ ‫ויכלא‬ ‫השמיים‬ ‫וארובות‬
‫השמיים ‪3‬סוישובו המיים מעל הארץ הלוך‬
‫ושוב ויחסרו המיים מיקצה חמישים ומאת‬
‫יום ‪4‬סותנח התבה בחודש השביעי בשיבעה עסר‬
‫יום לחודש על הרי אררט ‪5‬סוהמיים היו הלוך‬
‫וחסור עד החודש העסירי בעסירי באחד לחודש‬
‫‪17‬‬
‫ניראו ראשי ההרים ‪6‬סויהי מיקץ ארבעים‬

‫יום ויפתח נוח את חלון התבה אשר עסה‬
‫‪7‬סוישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת‬
‫המיים מעל הארץ ‪8‬סוישלח את היונה‬
‫מאיתו ליראות הקלו המיים מעל פני‬
‫האדמה ‪9‬סולוא מצאה היונה מנוח לכף רגלה‬
‫ותשב אליו אל התבה כי מיים על פני כל‬
‫הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אותה אליו אל‬
‫התבה ‪10‬סויחל עוד שיבעת ימים אחרים‬
‫ויוסף שלח את היונה מין התבה ‪11‬סותבוא אליו‬
‫היונה לעת ערב והינה עלה זיית טרף‬
‫בפיה וידע נוח כי קלו המיים מעל הארץ‬
‫‪12‬סוייחל עוד שיבעת ימים אחרים וישלח‬
‫את היונה ולוא יספה שוב אליו עוד ‪13‬סויהי‬
‫באחת ושש מאות שנה בריאשון באחד לחודש חרבו‬
‫המיים מעל הארץ ויסר נוח את מיכסה התבה‬
‫וירא והינה חרבו פני האדמה ‪14‬סובחודש‬
‫השני בשיבעה ועסרים יום לחודש יבשה‬
‫הארץ ‪15‬סוידבר אלוהים אל נוח לאמור ‪16‬סצא‬
‫מין התבה אתה ואישתכה ובניכה ונשי‬
‫בניכה איתך ‪17‬סכל החיה אשר איתכה מיכל‬
‫בסר בעוף ובבהמה ובכל הרמס הרומס על הארץ‬
‫הוצא ק= היצא איתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על‬
‫הארץ ‪18‬סויצא נוח ובניו ואישתו ונשי בניו‬
‫איתו ‪19‬סכל החיה כל הרמס וכל העוף כול רומס על‬
‫הארץ למישפחותיהם יצאו מין התבה‬
‫‪20‬סויבן נוח מיזבח ליהוה ויקח מיכול הבהמה‬
‫הטהורה ומיכול העוף הטהור ויעל עולות‬
‫במיזבח ‪21‬סוירח יהוה את ריח הניחוח ויואמר‬
‫יהוה אל ליבו לוא אוסיף לקלל עוד את האדמה‬
‫בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מינעוריו‬
‫ולוא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עסיתי‬
‫‪22‬סעוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום‬
‫וקייץ וחורף ויום ולילה לוא ישבותו‬
‫‪18‬‬
‫‪1‬סויברך אלוהים את נוח ואת בניו ויואמר להם‬

‫פרו ורבו ומילאו את הארץ ‪2‬סומוראכם וחיתכם‬
‫יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמיים‬
‫בכול אשר תירמוס האדמה ובכל דגי הים בידכם‬
‫ניתנו ‪3‬סכל רמס אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה‬
‫כירק עסב נתתי לכם את כול ‪4‬סאך בסר בנפשו‬
‫דמו לוא תואכלו ‪5‬סואך את דיםכם לנפשותיכם‬
‫אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד‬
‫איש אחיו אדרוש את נפש האדם ‪6‬סשופך דם‬
‫האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עסה‬
‫את האדם ‪7‬סואתם פרו ורבו שירצו בארץ ורבו בה‬
‫‪8‬סויואמר אלוהים אל נוח ואל בניו איתו‬
‫לאמור ‪9‬סואני הינני מקים את בריתי‬
‫איתכם ואת זרעכם אחריכם ‪10‬סואת כל נפש‬
‫החיה אשר איתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ‬
‫איתכם מיכול יוצאי התבה לכול חית הארץ‬
‫‪11‬סוהקימותי את בריתי איתכם ולוא יכרת כל‬
‫בסר עוד מימי המבול ולוא יהיה עוד מבול‬
‫לשחת הארץ ‪12‬סויואמר אלוהים זואת אות‬
‫הברית אשר אני נותן ביני וביניכם‬
‫ובין כל נפש חיה אשר איתכם לדורות עולם‬
‫‪13‬סאת קשתי נתתי בעןן והיתה לאות ברית‬
‫ביני ובין הארץ ‪14‬סוהיה בענני עןן על‬
‫הארץ וניראתה הקשת בעןן ‪15‬סוזכרתי את‬
‫בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש‬
‫חיה בכל בסר ולוא יהיה עוד המיים למבול‬
‫לשחת כל בסר ‪16‬סוהיתה הקשת בעןן וראיתיה‬
‫ליזכור ברית עולם בין אלוהים ובין כל‬
‫נפש חיה בכל בסר אשר על הארץ ‪17‬סויואמר‬
‫אלוהים אל נוח זואת אות הברית אשר הקימותי‬
‫ביני ובין כל בסר אשר על הארץ ‪18‬סויהיו‬
‫בני נוח היוצאים מין התבה שם וחם ויפת‬
‫וחם הוא אבי כנען ‪19‬סשלושה אלה בני נוח‬
‫ומאלה נפצה כל הארץ ‪20‬סויחל נוח איש האדמה‬
‫‪19‬‬
‫ויטע כרם ‪21‬סוישת מין הייין וישכר‬

‫ויתגל בתוך אהלוה ‪22‬סוירא חם אבי כנען את‬
‫ערות אביו ויגד לישני אחיו בחוץ ‪23‬סויקח שם‬
‫ויפת את הסימלה ויסימו על שכם שניהם‬
‫וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם‬
‫ופניהם אחורנית וערות אביהם לוא ראו‬
‫‪24‬סוייקץ נוח מיינו וידע את אשר עסה לו בנו‬
‫הקטן ‪25‬סויואמר ארור כנען עבד עבדים יהיה‬
‫לאחיו ‪26‬סויואמר ברוך יהוה אלוהי שם ויהי‬
‫כנען עבד למו ‪27‬סיפת אלוהים ליפת‬
‫ויישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו‬
‫‪28‬סויחי נוח אחר המבול שלוש מאות שנה‬
‫וחמישים שנה ‪29‬סויהיו כל ימי נוח תשע‬
‫מאות שנה וחמישים שנה וימות‬
‫‪1‬סואלה תולדות בני נוח שם חם ויפת ויולדו‬

‫להם בנים אחר המבול ‪2‬סבני יפת גומר ומגוג‬
‫ומדי ויון ותובל ומשך ותיר ‪3‬סובני גומר‬
‫אשכנז וריפת ותוגרמה ‪4‬סובני יון אלישה‬
‫ותרשיש כיתים ודודנים ‪5‬סמאלה ניפרדו‬
‫איי הגויים בארצותם איש לילשונו‬
‫כוש‬ ‫חם‬ ‫‪6‬סובני‬ ‫בגויהם‬ ‫למישפחותם‬
‫ומיצריים ופוט וכנען ‪7‬סובני כוש סבא‬
‫וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא‬
‫ודדן ‪8‬סוכוש ילד את נימרוד הוא החל ליהיות‬
‫גיבור בארץ ‪9‬סהוא היה גיבור צייד ליפני‬
‫יהוה על כן יאמר כנימרוד גיבור צייד‬
‫ליפני יהוה ‪10‬סותהי ראשית ממלכתו בבל‬
‫וארך ואכד וכלנה בארץ שינער ‪11‬סמין הארץ‬
‫ההיוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחובות‬
‫עיר ואת כלח ‪12‬סואת רסן בין נינוה ובין כלח‬
‫היוא העיר הגדולה ‪13‬סומיצריים ילד את‬
‫לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתוחים‬
‫‪14‬סואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו‬
‫‪20‬‬
‫מישם פלישתים ואת כפתורים ‪15‬סוכנען‬

‫ילד את צידון בכורו ואת חת ‪16‬סואת היבוסי ואת‬
‫האמורי ואת הגירגשי ‪17‬סואת החיוי ואת‬
‫הערקי ואת הסיני ‪18‬סואת הארודי ואת הצמרי‬
‫ואת החמתי ואחר נפוצו מישפחות הכנעני‬
‫‪19‬סויהי גבול הכנעני מיצידון בואכה גררה‬
‫עד עזה בואכה סדומה ועמורה ואדמה וצבויים‬
‫למישפחותם‬ ‫חם‬ ‫בני‬ ‫‪20‬סאלה‬ ‫לשע‬ ‫עד‬
‫לילשונותם בארצותם בגויהם ‪21‬סולשם יולד‬
‫גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול‬
‫‪22‬סבני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם‬
‫‪23‬סובני ארם עוץ וחול וגתר ומש ‪24‬סוארפכשד‬
‫ילד את שלח ושלח ילד את עבר ‪25‬סולעבר יולד‬
‫שני בנים שם האחד פלג כי בימיו‬
‫ניפלגה הארץ ושם אחיו יקטן ‪26‬סויקטן ילד‬
‫את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח ‪27‬סואת‬
‫הדורם ואת אוזל ואת דיקלה ‪28‬סואת עובל ואת‬
‫אבימאל ואת שבא ‪29‬סואת אופיר ואת חוילה ואת‬
‫יובב כל אלה בני יקטן ‪30‬סויהי מושבם‬
‫מימשא בואכה ספרה הר הקדם ‪31‬סאלה בני שם‬
‫למישפחותם לילשונותם בארצותם לגויהם‬
‫‪32‬סאלה מישפחות בני נוח לתולדותם בגויהם‬
‫ומאלה ניפרדו הגויים בארץ אחר המבול‬
‫‪1‬סויהי כל הארץ ספה אחת ודברים אחדים‬

‫‪2‬סויהי בנסעם מיקדם וימצאו ביקעה בארץ‬
‫שינער וישבו שם ‪3‬סויואמרו איש אל רעהו‬
‫הבה נילבנה לבנים וניסרפה ליסרפה‬
‫ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר‬
‫‪4‬סויואמרו הבה ניבנה לנו עיר ומיגדל‬
‫ורואשו בשמיים ונעסה לנו שם פן נפוץ על‬
‫פני כל הארץ ‪5‬סוירד יהוה ליראות את העיר‬
‫ואת המיגדל אשר בנו בני האדם ‪6‬סויואמר‬
‫יהוה הן עם אחד וספה אחת לכולם וזה החילם‬
‫‪21‬‬
‫לעסות ועתה לוא יבצר מהם כול אשר יזמו לעסות‬

‫‪7‬סהבה נרדה ונבלה שם ספתם אשר לוא ישמעו‬
‫איש ספת רעהו ‪8‬סויפץ יהוה אותם מישם על‬
‫פני כל הארץ ויחדלו ליבנות העיר ‪9‬סעל כן‬
‫קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה ספת כל הארץ‬
‫ומישם הפיצם יהוה על פני כל הארץ‬
‫‪10‬ס אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את‬
‫ארפכשד שנתיים אחר המבול ‪11‬סויחי שם‬
‫אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה‬
‫ויולד בנים ובנות ‪12‬סוארפכשד חי חמש‬
‫ושלושים שנה ויולד את שלח ‪13‬סויחי ארפכשד‬
‫אחרי הולידו את שלח שלוש שנים וארבע מאות‬
‫שנה ויולד בנים ובנות ‪14‬סושלח חי שלושים‬
‫שנה ויולד את עבר ‪15‬סויחי שלח אחרי הולידו‬
‫את עבר שלוש שנים וארבע מאות שנה ויולד‬
‫בנים ובנות ‪16‬סויחי עבר ארבע ושלושים‬
‫שנה ויולד את פלג ‪17‬סויחי עבר אחרי הולידו‬
‫את פלג שלושים שנה וארבע מאות שנה ויולד‬
‫בנים ובנות ‪18‬סויחי פלג שלושים שנה‬
‫ויולד את רעו ‪19‬סויחי פלג אחרי הולידו את רעו‬
‫תשע שנים ומאתיים שנה ויולד בנים‬
‫ובנות ‪20‬סויחי רעו שתיים ושלושים שנה‬
‫ויולד את סרוג ‪21‬סויחי רעו אחרי הולידו את סרוג‬
‫שבע שנים ומאתיים שנה ויולד בנים‬
‫ובנות ‪22‬סויחי סרוג שלושים שנה ויולד את‬
‫נחור ‪23‬סויחי סרוג אחרי הולידו את נחור‬
‫מאתיים שנה ויולד בנים ובנות ‪24‬סויחי‬
‫נחור תשע ועסרים שנה ויולד את תרח ‪25‬סויחי‬
‫נחור אחרי הולידו את תרח תשע עסרה שנה ומאת‬
‫תרח‬ ‫‪26‬סויחי‬ ‫ובנות‬ ‫בנים‬ ‫ויולד‬ ‫שנה‬
‫שיבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת‬
‫הרן ‪27‬סואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את‬
‫נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט ‪28‬סוימת הרן‬
‫על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כסדים‬
‫‪29‬סויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם‬
‫‪22‬‬
‫סרי ושם אשת נחור מילכה בת הרן אבי מילכה‬

‫ואבי יסכה ‪30‬סותהי סרי עקרה אין לה ולד‬
‫‪31‬סויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו‬
‫ואת סרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו איתם מאור‬
‫כסדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו‬
‫שנים‬ ‫חמש‬ ‫תרח‬ ‫ימי‬ ‫‪32‬סויהיו‬ ‫שם‬
‫ומאתיים שנה וימת תרח בחרן‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל אברם לך לכה מארצכה‬

‫ומימולדתכה ומיבית אביכה אל הארץ אשר‬
‫אראכה ‪2‬סואעסכה לגוי גדול ואברךכה ואגדלה‬
‫שמכה והיה ברכה ‪3‬סואברכה מברכיכה ומקללכה‬
‫אאור וניברכו בכה כול מישפחות האדמה ‪4‬סוילך‬
‫אברם כאשר דיבר אליו יהוה וילך איתו לוט‬
‫ואברם בן חמש שנים ושיבעים שנה בצאתו‬
‫מחרן ‪5‬סויקח אברם את סרי אישתו ואת לוט בן‬
‫אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר‬
‫עסו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה‬
‫כנען ‪6‬סויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד‬
‫אלון מורה והכנעני אז בארץ ‪7‬סוירא יהוה אל‬
‫אברם ויואמר לזרעכה אתן את הארץ הזואת‬
‫ויבן שם מיזבח ליהוה הניראה אליו‬
‫‪8‬סויעתק מישם ההרה מיקדם לבית אל ויט‬
‫אהלוה בית אל מים והעי מיקדם ויבן שם‬
‫מיזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה ‪9‬סויסע אברם‬
‫הלוך ונסוע הנגבה ‪10‬סויהי רעב בארץ וירד‬
‫אברם מיצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ‬
‫‪11‬סויהי כאשר היקריב לבוא מיצרימה‬
‫ויואמר אל סרי אישתו הינה נא ידעתי כי‬
‫אישה יפת מראה את ‪12‬סוהיה כי יראו אותך‬
‫המיצרים ואמרו אישתו זואת והרגו אותי‬
‫ואותך יחיו ‪13‬סאימרי נא אחותי את למען‬
‫ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי ביגללך‬
‫ויראו‬ ‫מיצרימה‬ ‫אברם‬ ‫כבוא‬ ‫‪14‬סויהי‬
‫‪23‬‬
‫המיצרים את האישה כי יפה היוא מאוד‬

‫‪15‬סויראו אותה סרי פרעוה ויהללו אותה אל‬
‫פרעוה ותוקח האישה בית פרעוה ‪16‬סולאברם‬
‫היטיב בעבורה ויהי לו צואן ובקר וחמורים‬
‫ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים ‪17‬סוינגע‬
‫יהוה את פרעוה נגעים גדולים ואת ביתו על‬
‫דבר סרי אשת אברם ‪18‬סויקרא פרעוה לאברם‬
‫ויואמר מה זואת עסית לי למה לוא היגדת לי‬
‫כי אישתכה היוא ‪19‬סלמה אמרת אחותי היוא‬
‫ואקח אותה לי לאישה ועתה הינה אישתכה קח‬
‫ולך ‪20‬סויצו עליו פרעוה אנשים וישלחו אותו‬
‫ואת אישתו ואת כל אשר לו‬
‫‪1‬סויעל אברם מימיצריים הוא ואישתו וכל‬

‫אשר לו ולוט עימו הנגבה ‪2‬סואברם כבד מאוד‬
‫במיקנה בכסף ובזה ‪3‬סוילך למסעיו מינגב‬
‫ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלוה‬
‫בתחילה בין בית אל ובין העי ‪4‬סאל מקום‬
‫המיזבח אשר עסה שם בריאשונה ויקרא שם‬
‫אברם בשם יהוה ‪5‬סוגם ללוט ההולך את אברם‬
‫היה צואן ובקר ואוהלים ‪6‬סולוא נסא אותם הארץ‬
‫לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולוא יכלו לשבת‬
‫יחדו ‪7‬סויהי ריב בין רועי מיקנה אברם‬
‫ובין רועי מיקנה לוט והכנעני והפריזי‬
‫אז יושב בארץ ‪8‬סויואמר אברם אל לוט אל נא‬
‫תהי מריבה ביני וביניכה ובין רועי‬
‫ובין רועיכה כי אנשים אחים אנחנו‬
‫‪9‬סהלוא כל הארץ לפניכה היפרד נא מעלי‬
‫אים הסמואל ואימינה ואים הימין‬
‫ואסמאילה ‪10‬סויסא לוט את עיניו וירא את כל‬
‫כיכר הירדן כי כולה משקה ליפני שחת‬
‫יהוה את סדום ואת עמורה כגן יהוה כארץ‬
‫מיצריים בואכה צוער ‪11‬סויבחר לו לוט את כל‬
‫כיכר הירדן ויסע לוט מיקדם ויפרדו איש‬
‫‪24‬‬
‫מעל אחיו ‪12‬סאברם ישב בארץ כנען ולוט ישב‬

‫בערי הכיכר ויאהל עד סדום ‪13‬סואנשי סדום‬
‫רעים וחטאים ליהוה מאוד ‪14‬סויהוה אמר אל‬
‫אברם אחרי היפרד לוט מעימו סא נא‬
‫עיניכה וראה מין המקום אשר אתה שם‬
‫צפונה ונגבה וקדמה וימה ‪15‬סכי את כל הארץ‬
‫אשר אתה רואה לכה אתננה ולזרעכה עד עולם‬
‫‪16‬סוסמתי את זרעכה כעפר הארץ אשר אים‬
‫יוכל איש לימנות את עפר הארץ גם זרעכה‬
‫ימנה ‪17‬סקום היתהלך בארץ לארכה ולרחבה כי‬
‫לכה אתננה ‪18‬סויאהל אברם ויבוא וישב‬
‫באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מיזבח‬
‫ליהוה‬
‫‪1‬סויהי בימי אמרפל מלך שינער אריוך‬

‫מלך אלסר כדרלעומר מלך עילם ותידעל מלך‬
‫גויים ‪2‬סעסו מילחמה את ברע מלך סדום ואת‬
‫בירשע מלך עמורה שינאב מלך אדמה ושמאבר‬
‫מלך צבויים ומלך בלע היא צוער ‪3‬סכל אלה חברו‬
‫אל עמק הסידים הוא ים המלח ‪4‬סשתים עסרה‬
‫שנה עבדו את כדרלעומר ושלוש עסרה שנה מרדו‬
‫‪5‬סובארבע עסרה שנה בא כדרלעומר והמלכים‬
‫בעשתרות‬ ‫רפאים‬ ‫את‬ ‫ויכו‬ ‫איתו‬ ‫אשר‬
‫קרניים ואת הזוזים בהם ואת האימים‬
‫בשוה קיריתיים ‪6‬סואת החורי בהררם סעיר‬
‫עד איל פארן אשר על המידבר ‪7‬סוישובו‬
‫ויבואו אל עין מישפט היוא קדש ויכו את כל‬
‫סדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון‬
‫תמר ‪8‬סויצא מלך סדום ומלך עמורה ומלך אדמה‬
‫ומלך צבויים ומלך בלע היוא צוער ויערכו‬
‫איתם מילחמה בעמק הסידים ‪9‬סאת כדרלעומר‬
‫מלך עילם ותידעל מלך גויים ואמרפל מלך‬
‫שינער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את‬
‫החמישה ‪10‬סועמק הסידים בארות בארות חמר‬
‫‪25‬‬
‫שמה‬ ‫ויפלו‬ ‫ועמורה‬ ‫סדום‬ ‫מלך‬ ‫וינוסו‬

‫והנישארים הרה נסו ‪11‬סויקחו את כל רכוש סדום‬
‫ועמורה ואת כל אכלם וילכו ‪12‬סויקחו את לוט ואת‬
‫רכושו בן אחי אברם וילכו והוא יושב ביסדום‬
‫‪13‬סויבוא הפליט ויגד לאברם העיברי והוא‬
‫שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי‬
‫ענר והם בעלי ברית אברם ‪14‬סוישמע אברם‬
‫כי נישבה אחיו וירק את חניכיו ילידי‬
‫ביתו שמונה עסר ושלוש מאות וירדוף עד דן‬
‫‪15‬סויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם‬
‫וירדפם עד חובה אשר מיסמואל לדמסק ‪16‬סוישב‬
‫את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם‬
‫את הנשים ואת העם ‪17‬סויצא מלך סדום‬
‫ליקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעומר ואת‬
‫המלכים אשר איתו אל עמק שוה הוא עמק המלך‬
‫‪18‬סומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם וייין‬
‫והוא כוהן לאל עליון ‪19‬סויברכהו ויואמר ברוך‬
‫אברם לאל עליון קונה שמיים וארץ ‪20‬סוברוך‬
‫אל עליון אשר מיגן צריכה בידכה ויתן לו‬
‫מעסר מיכול ‪21‬סויואמר מלך סדום אל אברם תן‬
‫לי הנפש והרכוש קח לך ‪22‬סויואמר אברם אל‬
‫מלך סדום הרימותי ידי אל יהוה אל עליון‬
‫קונה שמיים וארץ ‪23‬סאים מיחוט ועד סרוך‬
‫נעל ואים אקח מיכל אשר לך ולוא תואמר אני‬
‫העשרתי את אברם ‪24‬סבילעדי רק אשר אכלו‬
‫הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי ענר‬
‫אשכול וממרא הם יקחו חלקם‬
‫‪1‬סאחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם‬

‫במחזה לאמור אל תירא אברם אנוכי מגן לך‬
‫סכרכה הרבה מאוד ‪2‬סויואמר אברם אדוני יהוה‬
‫מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי ובן משק‬
‫ביתי הוא דמסק אליעזר ‪3‬סויואמר אברם הן‬
‫לי לוא נתתה זרע והינה בן ביתי יורש אותי‬
‫‪26‬‬
‫‪4‬סוהינה דבר יהוה אליו לאמור לוא יירשכה‬

‫זה כי אים אשר יצא מימעיכה הוא‬
‫יירשכה ‪5‬סויוצא אותו החוצה ויואמר הבט נא‬
‫השמימה וספור הכוכבים אים תוכל ליספור‬
‫אותם ויואמר לו כוה יהיה זרעכה ‪6‬סוהאמין‬
‫ביהוה ויחשבה לו צדקה ‪7‬סויואמר אליו אני‬
‫יהוה אשר הוצאתיכה מאור כסדים לתת לכה את‬
‫הארץ הזואת לרישתה ‪8‬סויואמר אדוני יהוה‬
‫במה אדע כי אירשנה ‪9‬סויואמר אליו קחה לי‬
‫עגלה משולשת ועז משולשת ואייל משולש‬
‫ותור וגוזל ‪10‬סויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך‬
‫ויתן איש ביתרו ליקראת רעהו ואת הציפור‬
‫לוא בתר ‪11‬סוירד העייט על הפגרים וישב‬
‫אותם אברם ‪12‬סויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה‬
‫על אברם והינה אימה חשכה גדולה נופלת‬
‫עליו ‪13‬סויואמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה‬
‫זרעכה בארץ לוא להם ועבדום ועינו אותם ארבע‬
‫מאות שנה ‪14‬סוגם את הגוי אשר יעבודו דן‬
‫אנוכי ואחרי כן יצאו בירכוש גדול ‪15‬סואתה‬
‫תבוא אל אבותיכה בשלום תיקבר בסיבה טובה‬
‫‪16‬סודור רביעי ישובו הנה כי לוא שלם עון‬
‫האמורי עד הנה ‪17‬סויהי השמש באה ועלטה‬
‫היה והינה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר‬
‫בין הגזרים האלה ‪18‬סביום ההוא כרת יהוה את‬
‫אברם ברית לאמור לזרעכה נתתי את הארץ‬
‫הזואת מינהר מיצריים עד הנהר הגדול‬
‫נהר פרת ‪19‬סאת הקיני ואת הקניזי ואת‬
‫הקדמוני ‪20‬סואת החיתי ואת הפריזי ואת‬
‫הרפאים ‪21‬סואת האמורי ואת הכנעני ואת‬
‫הגירגשי ואת היבוסי‬
‫‪1‬סוסרי אשת אברם לוא ילדה לו ולה שיפחה‬

‫מיצרית ושמה הגר ‪2‬סותואמר סרי אל אברם‬
‫הינה נא עצרני יהוה מילדת בוא נא אל‬
‫‪27‬‬
‫שיפחתי אולי איבנה מימנה וישמע‬

‫אברם לקול סרי ‪3‬סותיקח סרי אשת אברם את הגר‬
‫המיצרית שיפחתה מיקץ עסר שנים לשבת‬
‫אברם בארץ כנען ותיתן אותה לאברם אישה לו‬
‫לאישה ‪4‬סויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל‬
‫גבירתה בעיניה ‪5‬סותואמר סרי אל אברם‬
‫חמסי עליכה אנוכי נתתי שיפחתי בחיקכה‬
‫ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפוט יהוה‬
‫ביני וביניכה ‪6‬סויואמר אברם אל סרי‬
‫הינה שיפחתך בידך עסי לה הטוב בעינייך‬
‫ותענה סרי ותיברח מיפניה ‪7‬סוימצאה‬
‫מלאך יהוה על עין המיים במידבר על‬
‫העיין בדרך שור ‪8‬סויואמר הגר שיפחת סרי‬
‫אי מיזה באת ואנה תלכי ותואמר מיפני‬
‫סרי גבירתי אנוכי בורחת ‪9‬סויואמר לה מלאך‬
‫יהוה שובי אל גבירתך והיתעני תחת ידיה‬
‫‪10‬סויואמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך‬
‫ולוא יספר מרו ‪11‬סויואמר לה מלאך יהוה הינך‬
‫הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע‬
‫יהוה אל עניך ‪12‬סוהוא יהיה פרא אדם ידו‬
‫בכול ויד כול בו ועל פני כל אחיו ישכון‬
‫‪13‬סותיקרא שם יהוה הדובר אליה אתה אל ראי‬
‫כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי ‪14‬סעל‬
‫כן קרא לבאר באר לחי רואי הינה בין קדש‬
‫ובין ברד ‪15‬סותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם‬
‫שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל ‪16‬סואברם בן‬
‫שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את‬
‫ישמעאל לאברם‬
‫‪1‬סויהי אברם בן תישעים שנה ותשע שנים‬

‫וירא יהוה אל אברם ויואמר אליו אני אל‬
‫שדי היתהלך לפני והיה תמים ‪2‬סואתנה‬
‫בריתי ביני ובינכה וארבה אותכה בימאוד‬
‫מאוד ‪3‬סויפול אברם על פניו וידבר איתו‬
‫‪28‬‬
‫אלוהים לאמור ‪4‬סאני הינה בריתי איתך‬

‫והיית לאב המון גויים ‪5‬סולוא יקרא עוד את‬
‫שימכה אברם והיה שימכה אברהם כי אב‬
‫המון גויים נתתיכה ‪6‬סוהיפרתי אותכה‬
‫בימאוד מאוד ונתתיכה לגויים ומלכים‬
‫מימכה יצאו ‪7‬סוהקימותי את בריתי ביני‬
‫ובינכה ובין זרעכה אחריכה לדורותם ליברית‬
‫עולם ליהיות לכה לאלוהים ולזרעכה אחריכה‬
‫‪8‬סונתתי לכה ולזרעכ אחריכה את ארץ מגוריכה‬
‫את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם‬
‫לאלוהים ‪9‬סויואמר אלוהים אל אברהם ואתה את‬
‫בריתי תישמור אתה וזרעכה אחריכה לדורותם‬
‫ביני‬ ‫תישמרו‬ ‫אשר‬ ‫בריתי‬ ‫‪10‬סזואת‬
‫וביניכם ובין זרעכה אחריכה הימול לכם כל‬
‫זכר ‪11‬סונמלתם את בסר ערלתכם והיה לאות‬
‫ברית ביני וביניכם ‪12‬סובן שמונת ימים‬
‫ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד ביית‬
‫ומיקנת כסף מיכול בן נכר אשר לוא‬
‫מיזרעכה הוא ‪13‬סהימול ימול יליד ביתכה‬
‫ומיקנת כספכה והיתה בריתי ביבסרכם‬
‫ליברית עולם ‪14‬סוערל זכר אשר לוא ימול את‬
‫בסר ערלתו וניכרתה הנפש ההיוא מעמיה את‬
‫בריתי הפר ‪15‬סויואמר אלוהים אל אברהם‬
‫סרי אישתכה לוא תיקרא את שמה סרי כי סרה‬
‫שמה ‪16‬סוברכתי אותה וגם נתתי מימנה לכה‬
‫בן וברכתיה והיתה לגויים מלכי עמים‬
‫מימנה יהיו ‪17‬סויפול אברהם על פניו‬
‫ויצחק ויואמר בליבו הלבן מאה שנה יולד‬
‫ואים סרה הבת תישעים שנה תלד ‪18‬סויואמר‬
‫אברהם אל האלוהים לו ישמעאל יחיה‬
‫לפניכה ‪19‬סויואמר אלוהים אבל סרה אישתכה‬
‫יולדת לכה בן וקראת את שמו יצחק והקימותי‬
‫את בריתי איתו ליברית עולם לזרעו אחריו‬
‫‪20‬סוליישמעאל שמעתיכה הינה ברכתי אותו‬
‫והיפריתי אותו והירביתי אותו בימאוד‬
‫מאוד שנים עסר נסיאים יוליד ונתתיו‬
‫‪29‬‬
‫לגוי גדול ‪21‬סואת בריתי אקים את יצחק אשר‬

‫תלד לכה סרה למועד הזה בשנה האחרת ‪22‬סויכל‬
‫לדבר איתו ויעל אלוהים מעל אברהם ‪23‬סויקח‬
‫אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו‬
‫ואת כל מיקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם‬
‫וימל את בסר ערלתם בעצם היום הזה כאשר‬
‫דיבר איתו אלוהים ‪24‬סואברהם בן תישעים‬
‫ותשע שנה בהימולו בסר ערלתו ‪25‬סויישמעאל‬
‫בנו בן שלוש עסרה שנה בהימולו את בסר ערלתו‬
‫אברהם‬ ‫נימול‬ ‫הזה‬ ‫היום‬ ‫‪26‬סבעצם‬
‫ויישמעאל בנו ‪27‬סוכל אנשי ביתו יליד‬
‫ביית ומיקנת כסף מאת בן נכר נימולו איתו‬
‫‪1‬סוירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא יושב‬

‫פתח האוהל כחום היום ‪2‬סויסא עיניו וירא‬
‫והינה שלושה אנשים ניצבים עליו וירא‬
‫וירץ ליקראתם מיפתח האוהל וישתחו ארצה‬
‫‪3‬סויואמר אדוני אים נא מצאתי חן‬
‫בעיניכה אל נא תעבור מעל עבדכה ‪4‬סיוקח נא‬
‫מעט מיים ורחצו רגליכם והישענו תחת העץ‬
‫‪5‬סואקחה פת לחם וסעדו ליבכם אחר תעבורו כי על‬
‫כן עברתם על עבדכם ויואמרו כן תעסה כאשר‬
‫דיברת ‪6‬סוימהר אברהם האוהלה אל סרה ויואמר‬
‫מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועסי עוגות‬
‫‪7‬סואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן‬
‫אל הנער וימהר לעסות אותו ‪8‬סויקח חמאה וחלב‬
‫ובן הבקר אשר עסה ויתן ליפניהם והוא עומד‬
‫עליהם תחת העץ ויואכלו ‪9‬סויואמרו אליו איה‬
‫סרה אישתכה ויואמר הינה באוהל ‪10‬סויואמר‬
‫שוב אשוב אליכה כעת חיה והינה בן לסרה‬
‫אישתכה וסרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו‬
‫‪11‬סואברהם וסרה זקנים באים בימים חדל‬
‫ליהיות לסרה אורח כנשים ‪12‬סותיצחק סרה‬
‫בקירבה לאמור אחרי בלותי היתה לי עדנה‬
‫‪30‬‬
‫ואדוני זקן ‪13‬סויואמר יהוה אל אברהם למה זה‬

‫צחקה סרה לאמור האף אומנם אלד ואני זקנתי‬
‫‪14‬סהייפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכה‬
‫כעת חיה ולסרה בן ‪15‬סותכחש סרה לאמור לוא‬
‫צחקתי כי יראה ויואמר לוא כי צחקת‬
‫‪16‬סויקומו מישם האנשים וישקיפו על‬
‫פני סדום ואברהם הולך עיםם לשלחם‬
‫‪17‬ס ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני‬
‫עוסה ‪18‬סואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום‬
‫וניברכו בו כול גויי הארץ ‪19‬סכי ידעתיו‬
‫למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‬
‫ושמרו דרך יהוה לעסות צדקה ומישפט למען‬
‫הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו‬
‫‪20‬סויואמר יהוה זעקת סדום ועמורה כי רבה‬
‫וחטאתם כי כבדה מאוד ‪21‬סארדה נא ואראה‬
‫הכצעקתה הבאה אלי עסו כלה ואים לוא אדעה‬
‫‪22‬סויפנו מישם האנשים וילכו סדומה‬
‫ואברהם עודנו עומד ליפני יהוה ‪23‬סויגש‬
‫אברהם ויואמר האף תיספה צדיק עים רשע‬
‫‪24‬סאולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר‬
‫האף תיספה ולוא תיסא למקום למען‬
‫חמישים הצדיקים אשר בקירבה ‪25‬סחלילה‬
‫לכה מעסות כדבר הזה להמית צדיק עים רשע‬
‫והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ‬
‫לוא יעסה מישפט ‪26‬סויואמר יהוה אים‬
‫אמצא ביסדום חמישים צדיקים בתוך העיר‬
‫ונסאתי לכל המקום בעבורם ‪27‬סויען אברהם‬
‫ויואמר הינה נא הואלתי לדבר אל אדוני‬
‫ואנוכי עפר ואפר ‪28‬סאולי יחסרון חמישים‬
‫הצדיקים חמישה התשחית בחמישה את כל‬
‫העיר ויואמר לוא אשחית אים אמצא שם‬
‫ארבעים וחמישה ‪29‬סויוסף עוד לדבר אליו‬
‫ויואמר אולי ימצאון שם ארבעים ויואמר‬
‫לוא אעסה בעבור הארבעים ‪30‬סויואמר אל נא‬
‫יחר לאדוני ואדברה אולי ימצאון שם‬
‫שלושים ויואמר לוא אעסה אים אמצא שם‬
‫‪31‬‬
‫שלושים ‪31‬סויואמר הינה נא הואלתי לדבר אל‬

‫אדוני אולי ימצאון שם עסרים ויואמר לוא‬
‫אשחית בעבור העסרים ‪32‬סויואמר אל נא יחר‬
‫לאדוני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם‬
‫עסרה ויואמר לוא אשחית בעבור העסרה ‪33‬סוילך‬
‫יהוה כאשר כילה לדבר אל אברהם ואברהם שב‬
‫לימקומו‬
‫‪1‬סויבואו שני המלאכים סדומה בערב ולוט‬

‫יושב בשער סדום וירא לוט ויקם ליקראתם‬
‫וישתחו אפיים ארצה ‪2‬סויואמר הינה נא‬
‫אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו‬
‫רגליכם והישכמתם והלכתם לדרככם ויואמרו‬
‫לוא כי ברחוב נלין ‪3‬סויפצר בם מאוד ויסורו‬
‫אליו ויבואו אל ביתו ויעס להם מישתה ומצות‬
‫אפה ויואכלו ‪4‬סטרם ישכבו ואנשי העיר‬
‫אנשי סדום נסבו על הביית מינער ועד זקן‬
‫כל העם מיקצה ‪5‬סויקראו אל לוט ויואמרו לו‬
‫איה האנשימ אשר באו אליכה הלילה‬
‫הוציאם אלינו ונדעה אותם ‪6‬סויצא אלהם לוט‬
‫הפתחה והדלת סגר אחריו ‪7‬סויואמר אל נא אחי‬
‫תרעו ‪8‬סהינה נא לי שתי בנות אשר לוא ידעו‬
‫איש אוציאה נא אתהן אליכם ועסו להן כטוב‬
‫בעיניכם רק לאנשים האל אל תעסו דבר כי על‬
‫כן באו בצל קורתי ‪9‬סויואמרו גש הלאה ויואמרו‬
‫האחד בא לגור וישפוט שפוט עתה נרע לכה מהם‬
‫ויפצרו באיש בלוט מאוד ויגשו לישבור הדלת‬
‫‪10‬סוישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט‬
‫אליהם הביתה ואת הדלת סגרו ‪11‬סואת האנשים‬
‫אשר פתח הביית היכו בסנורים מיקטון ועד‬
‫‪12‬סויואמרו‬ ‫הפתח‬ ‫לימצוא‬ ‫וילאו‬ ‫גדול‬
‫האנשים אל לוט עוד מי לכה פוה חתן ובניכה‬
‫ובנותיכה וכול אשר לכה בעיר הוצא מין‬
‫המקום ‪13‬סכי משחיתים אנחנו את המקום הזה‬
‫‪32‬‬
‫כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה‬

‫לשחתה ‪14‬סויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי‬
‫בנותיו ויואמר קומו צאו מין המקום הזה כי‬
‫משחית יהוה את העיר ויהי כימצחק‬
‫בעיני חתניו ‪15‬סוכמו השחר עלה ויאיצו‬
‫המלאכים בלוט לאמור קום קח את אישתכה ואת‬
‫שתי בנותיכה הנימצאות פן תיספה בעון‬
‫העיר ‪16‬סויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו‬
‫וביד אישתו וביד שתי בנותיו בחמלת יהוה‬
‫עליו ויוציאוהו ויניחוהו מיחוץ לעיר‬
‫ויואמר‬ ‫החוצה‬ ‫אותם‬ ‫כהוציאם‬ ‫‪17‬סויהי‬
‫הימלט על נפשכה אל תביט אחריכה ואל‬
‫תעמוד בכל הכיכר ההרה הימלט פן תיספה‬
‫‪18‬סויואמר לוט אלהם אל נא אדוני ‪19‬סהינה נא‬
‫מצא עבדכה חן בעיניכה ותגדל חסדכה אשר‬
‫עסית עימדי להחיות את נפשי ואנוכי לוא‬
‫אוכל להימלט ההרה פן תידבקני הרעה ומתי‬
‫‪20‬סהינה נא העיר הזואת קרובה לנוס שמה‬
‫והיא מיצער אימלטה נא שמה הלוא מיצער‬
‫היוא ותחי נפשי ‪21‬סויואמר אליו הינה‬
‫נסאתי פניכה גם לדבר הזה לבילתי הפכי‬
‫את העיר אשר דיברת ‪22‬סמהר הימלט שמה כי‬
‫לוא אוכל לעסות דבר עד בואכה שמה על כן קרא שם‬
‫העיר צוער ‪23‬סהשמש יצא על הארץ ולוט בא‬
‫צוערה ‪24‬סויהוה הימטיר על סדום ועל עמורה‬
‫גפרית ואש מאת יהוה מין השמיים‬
‫‪25‬סויהפוך את הערים האל ואת כל הכיכר ואת כל‬
‫יושבי הערים וצמח האדמה ‪26‬סותבט אישתו‬
‫מאחריו ותהי נציב מלח ‪27‬סוישכם אברהם‬
‫בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה‬
‫‪28‬סוישקף על פני סדום ועמורה ועל כל פני‬
‫ארץ הכיכר וירא והינה עלה קיטור הארץ‬
‫כקיטור הכיבשן ‪29‬סויהי בשחת אלוהים את‬
‫ערי הכיכר ויזכור אלוהים את אברהם וישלח‬
‫את לוט מיתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר‬
‫ישב בהן לוט ‪30‬סויעל לוט מיצוער וישב בהר‬
‫‪33‬‬
‫ושתי בנותיו עימו כי ירא לשבת בצוער‬

‫וישב במערה הוא ושתי בנותיו ‪31‬סותואמר‬
‫הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין‬
‫בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ ‪32‬סלכה נשקה את‬
‫אבינו יין ונישכבה עימו ונחיה מאבינו‬
‫זרע ‪33‬סותשקין את אביהן יין בלילה הוא‬
‫ותבוא הבכירה ותישכב את אביה ולוא ידע‬
‫בשיכבה ובקומה ‪34‬סויהי מימחרת ותואמר‬
‫הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי‬
‫נשקנו יין גם הלילה ובואי שיכבי עימו‬
‫ונחיה מאבינו זרע ‪35‬סותשקין גם בלילה‬
‫ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותישכב‬
‫עימו ולוא ידע בשיכבה ובקומה ‪36‬סותהרין‬
‫שתי בנות לוט מאביהן ‪37‬סותלד הבכירה בן‬
‫ותיקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום‬
‫‪38‬סוהצעירה גם היוא ילדה בן ותיקרא שמו בן‬
‫עמי הוא אבי בני עמון עד היום‬
‫‪1‬סויסע מישם אברהם ארצה הנגב וישב בין‬

‫קדש ובין שור ויגר ביגרר ‪2‬סויואמר אברהם‬
‫אל סרה אישתו אחותי היוא וישלח אבימלך‬
‫מלך גרר ויקח את סרה ‪3‬סויבוא אלוהים אל‬
‫אבימלך בחלום הלילה ויואמר לו הינכה מת‬
‫על האישה אשר לקחת והיוא בעולת בעל‬
‫‪4‬סואבימלך לוא קרב אליה ויואמר אדוני הגוי‬
‫גם צדיק תהרוג ‪5‬סהלוא הוא אמר לי אחותי היוא‬
‫והיא גם היוא אמרה אחי הוא בתם לבבי‬
‫ובניקיון כפי עסיתי זואת ‪6‬סויואמר אליו‬
‫האלוהים בחלום גם אנוכי ידעתי כי בתם‬
‫לבבכה עסית זואת ואחסוך גם אנוכי אותכה מחטו‬
‫לי על כן לוא נתתיכה לינגוע אליה ‪7‬סועתה‬
‫השב אשת האיש כי נביא הוא וייתפלל‬
‫בעדכה וחיה ואים אינכה משיב דע כי מות‬
‫תמות אתה וכל אשר לך ‪8‬סוישכם אבימלך בבוקר‬
‫‪34‬‬
‫ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה‬

‫באזניהם וייראו האנשים מאוד ‪9‬סויקרא‬
‫אבימלך לאברהם ויואמר לו מה עסית לנו ומה‬
‫חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה‬
‫גדולה מעסים אשר לוא יעסו עסית עימדי‬
‫‪10‬סויואמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי‬
‫עסית את הדבר הזה ‪11‬סויואמר אברהם כי‬
‫אמרתי רק אין יראת אלוהים במקום הזה‬
‫והרגוני על דבר אישתי ‪12‬סוגם אמנה אחותי‬
‫בת אבי היוא אך לוא בת אימי ותהי לי‬
‫לאישה ‪13‬סויהי כאשר היתעו אותי אלוהים‬
‫מיבית אבי ואומר לה זה חסדך אשר תעסי‬
‫עימדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אימרי‬
‫לי אחי הוא ‪14‬סויקח אבימלך צואן ובקר‬
‫ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את סרה‬
‫אישתו ‪15‬סויואמר אבימלך הינה ארצי‬
‫לפניכה בטוב בעיניכה ש ‪16‬סולסרה אמר‬
‫הינה נתתי אלף כסף לאחיך הינה הוא לך‬
‫כסות עיניים לכול אשר איתך ואת כול ונוכחת‬
‫‪17‬סויתפלל אברהם אל האלוהים וירפא‬
‫אלוהים את אבימלך ואת אישתו ואמהותיו‬
‫וילדו ‪18‬סכי עצור עצר יהוה בעד כל רחם לבית‬
‫אבימלך על דבר סרה אשת אברהם‬
‫‪1‬סויהוה פקד את סרה כאשר אמר ויעס יהוה לסרה‬

‫כאשר דיבר ‪2‬סותהר ותלד סרה לאברהם בן‬
‫ליזקוניו למועד אשר דיבר אותו אלוהים‬
‫‪3‬סויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה‬
‫לו סרה יצחק ‪4‬סוימל אברהם את יצחק בנו בן‬
‫שמונת ימים כאשר ציוה אותו אלוהים‬
‫‪5‬סואברהם בן מאת שנה בהיולד לו את יצחק בנו‬
‫‪6‬ס ותואמר סרה צחוק עסה לי אלוהים כל השומע‬
‫יצחק לי ‪7‬סותואמר מי מילל לאברהם‬
‫היניקה בנים סרה כי ילדתי בן ליזקוניו‬
‫‪35‬‬
‫‪8‬סויגדל הילד ויגמל ויעס אברהם מישתה‬

‫גדול ביום היגמל את יצחק ‪9‬סותרא סרה את בן‬
‫הגר המיצרית אשר ילדה לאברהם מצחק‬
‫‪10‬סותואמר לאברהם גרש האמה הזואת ואת בנה‬
‫כי לוא יירש בן האמה הזואת עים בני‬
‫עים יצחק ‪11‬סוירע הדבר מאוד בעיני אברהם‬
‫על אודות בנו ‪12‬סויואמר אלוהים אל אברהם אל‬
‫ירע בעיניכה על הנער ועל אמתכה כול אשר‬
‫תואמר אליכה סרה שמע בקולה כי בייצחק‬
‫יקרא לכה זרע ‪13‬סוגם את בן האמה לגוי‬
‫אסימנו כי זרעכה הוא ‪14‬סוישכם אברהם בבוקר‬
‫ויקח לחם וחמת מיים ויתן אל הגר סם על‬
‫שיכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במידבר‬
‫באר שבע ‪15‬סויכלו המיים מין החמת ותשלך‬
‫את הילד תחת אחד הסיחים ‪16‬סותלך ותשב לה‬
‫מינגד הרחק כימטחוי קשת כי אמרה אל אראה‬
‫במות הילד ותשב מינגד ותיסא את קולה ותבך‬
‫‪17‬סוישמע אלוהים את קול הנער ויקרא מלאך‬
‫אלוהים אל הגר מין השמיים ויואמר לה‬
‫מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלוהים אל קול‬
‫הנער באשר הוא שם ‪18‬סקומי סאי את הנער‬
‫והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אסימנו‬
‫‪19‬סויפקח אלוהים את עיניה ותרא באר‬
‫מיים ותלך ותמלא את החמת מיים ותשק את‬
‫הנער ‪20‬סויהי אלוהים את הנער ויגדל וישב‬
‫במידבר ויהי רובה קשת ‪21‬סוישב במידבר‬
‫מארץ‬ ‫אישה‬ ‫אימו‬ ‫לו‬ ‫ותיקח‬ ‫פארן‬
‫מיצריים ‪22‬סויהי בעת ההיוא ויואמר‬
‫אבימלך ופיכול סר צבאו אל אברהם לאמור‬
‫אלוהים עימכה בכול אשר אתה עוסה ‪23‬סועתה‬
‫הישבעה לי באלוהים הנה אים תישקור לי‬
‫ולניני ולנכדי כחסד אשר עסיתי עימכה‬
‫תעסה עימדי ועים הארץ אשר גרתה בה‬
‫‪24‬סויואמר אברהם אנוכי אישבע ‪25‬סוהוכיח‬
‫אברהם את אבימלך על אודות באר המיים אשר‬
‫גזלו עבדי אבימלך ‪26‬סויואמר אבימלך לוא‬
‫‪36‬‬
‫ידעתי מי עסה את הדבר הזה וגם אתה לוא‬

‫היגדת לי וגם אנוכי לוא שמעתי בילתי‬
‫ויתן‬ ‫ובקר‬ ‫צואן‬ ‫אברהם‬ ‫‪27‬סויקח‬ ‫היום‬
‫לאבימלך ויכרתו שניהם ברית ‪28‬סויצב‬
‫לבדהן‬ ‫הצואן‬ ‫כיבסות‬ ‫שבע‬ ‫את‬ ‫אברהם‬
‫‪29‬סויואמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע‬
‫כבסות האלה אשר היצבת לבדנה ‪30‬סויואמר כי‬
‫את שבע כבסות תיקח מידי בעבור תיהיה לי‬
‫לעדה כי חפרתי את הבאר הזואת ‪31‬סעל כן קרא‬
‫למקום ההוא באר שבע כי שם נישבעו שניהם‬
‫‪32‬סויכרתו ברית ביבאר שבע ויקם אבימלך‬
‫ופיכול סר צבאו וישובו אל ארץ פלישתים‬
‫‪33‬סויטע אשל ביבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה‬
‫אל עולם ‪34‬סויגר אברהם בארץ פלישתים‬
‫ימים רבים‬
‫‪1‬סויהי אחר הדברים האלה והאלוהים ניסה את‬

‫אברהם ויואמר אליו אברהם ויואמר הינני‬
‫‪2‬סויואמר קח נא את בינכה את יחידכה אשר‬
‫אהבת את יצחק ולך לכה אל ארץ המוריה והעלהו‬
‫שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליכה‬
‫‪3‬סוישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויקח את‬
‫שני נעריו איתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי‬
‫עולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו‬
‫האלוהים ‪4‬סביום השלישי ויסא אברהם את‬
‫עיניו וירא את המקום מרחוק ‪5‬סויואמר‬
‫אברהם אל נעריו שבו לכם פוה עים החמור‬
‫ואני והנער נלכה עד כוה ונישתחוה ונשובה‬
‫אליכם ‪6‬סויקח אברהם את עצי העולה ויסם על‬
‫יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו‬
‫שניהם יחדו ‪7‬סויואמר יצחק אל אברהם אביו‬
‫ויואמר אבי ויואמר הינני בני ויואמר‬
‫לעולה‬ ‫הסה‬ ‫ואיה‬ ‫והעצים‬ ‫האש‬ ‫הינה‬
‫‪8‬סויואמר אברהם אלוהים יראה לו הסה לעולה‬
‫‪37‬‬
‫בני וילכו שניהם יחדו ‪9‬סויבואו אל המקום‬

‫אשר אמר לו האלוהים ויבן שם אברהם את‬
‫המיזבח ויערוך את העצים ויעקוד את יצחק‬
‫בנו ויסם אותו על המיזבח מימעל לעצים‬
‫‪10‬סוישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת‬
‫לישחוט את בנו ‪11‬סויקרא אליו מלאך יהוה‬
‫מין השמיים ויואמר אברהם אברהם‬
‫ויואמר הינני ‪12‬סויואמר אל תישלח ידכה‬
‫אל הנער ואל תעס לו מאומה כי עתה ידעתי כי‬
‫ירא אלוהים אתה ולוא חסכת את בינכה את‬
‫יחידכה מימני ‪13‬סויסא אברהם את עיניו‬
‫וירא והינה אייל אחר נאחז בסבך בקרניו‬
‫וילך אברהם ויקח את האייל ויעלהו לעולה תחת‬
‫בנו ‪14‬סויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה‬
‫יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה‬
‫‪15‬סויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מין‬
‫השמיים ‪16‬סויואמר בי נישבעתי נאום‬
‫יהוה כי יען אשר עסית את הדבר הזה ולוא‬
‫חסכת את בינכה את יחידכה ‪17‬סכי ברך אברךכה‬
‫והרבה ארבה את זרעכה ככוכבי השמיים וכחול‬
‫אשר על ספת הים ויירש זרעכה את שער‬
‫אויביו ‪18‬סוהיתברכו בזרעכה כול גויי הארץ‬
‫עקב אשר שמעת בקולי ‪19‬סוישב אברהם אל‬
‫נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע וישב‬
‫אברהם ביבאר שבע ‪20‬סויהי אחרי הדברים‬
‫האלה ויוגד לאברהם לאמור הינה ילדה‬
‫מילכה גם היוא בנים לנחור אחיכה ‪21‬סאת‬
‫עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם‬
‫‪22‬סואת כסד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת‬
‫בתואל ‪23‬סובתואל ילד את ריבקה שמונה אלה‬
‫ילדה מילכה לנחור אחי אברהם ‪24‬סופילגשו‬
‫ושמה ראומה ותלד גם היוא את טבח ואת גחם ואת‬
‫תחש ואת מעכה‬
‫‪38‬‬
‫‪1‬סויהיו חיי סרה מאה שנה ועסרים שנה‬

‫ושבע שנים שני חיי סרה ‪2‬סותמת סרה‬
‫בקירית ארבע היוא חברון בארץ כנען ויבוא‬
‫אברהם ליספוד לסרה וליבכותה ‪3‬סויקם אברהם‬
‫מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמור ‪4‬סגר‬
‫ותושב אנוכי עיםכם תנו לי אחוזת קבר‬
‫עיםכם ואקברה מתי מילפני ‪5‬סויענו בני‬
‫חת את אברהם לאמור לו ‪6‬סשמענו אדוני נסיא‬
‫אלוהים אתה בתוכנו במיבחר קברינו קבור את‬
‫מתכה איש מימנו את קיברו לוא יכלה‬
‫מימכה מיקבור מתכה ‪7‬סויקם אברהם וישתחו‬
‫לעם הארץ ליבני חת ‪8‬סוידבר איתם לאמור‬
‫אים יש את נפשכם ליקבור את מתי‬
‫מילפני שמעוני ופיגעו לי בעפרון בן‬
‫צוחר ‪9‬סוייתן לי את מערת המכפלה אשר לו‬
‫אשר ביקצה סדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם‬
‫לאחוזת קבר ‪10‬סועפרון יושב בתוך בני חת ויען‬
‫עפרון החיתי את אברהם באזני בני חת לכול‬
‫באי שער עירו לאמור ‪11‬סלוא אדוני שמעני‬
‫הסדה נתתי לך והמערה אשר בו לכה נתתיה‬
‫לעיני בני עמי נתתיה לך קבור מתכה‬
‫‪12‬סוישתחו אברהם ליפני עם הארץ ‪13‬סוידבר‬
‫אל עפרון באזני עם הארץ לאמור אך אים‬
‫אתה לו שמעני נתתי כסף הסדה קח מימני‬
‫ואקברה את מתי שמה ‪14‬סויען עפרון את‬
‫אברהם לאמור לו ‪15‬סאדוני שמעני ארץ ארבע‬
‫מאות שקל כסף ביני ובינכה מה היוא ואת‬
‫מתכה קבור ‪16‬סוישמע אברהם אל עפרון וישקול‬
‫אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באזני‬
‫בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ‪17‬סויקם‬
‫סדה עפרון אשר במכפלה אשר ליפני ממרא‬
‫הסדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בסדה אשר בכל‬
‫גבולו סבי ‪18‬סלאברהם למיקנה לעיני בני חת‬
‫בכול באי שער עירו ‪19‬סואחרי כן קבר אברהם את‬
‫‪39‬‬
‫סרה אישתו אל מערת סדה המכפלה על פני‬

‫ממרא היוא חברון בארץ כנען ‪20‬סויקם הסדה‬
‫והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני‬
‫חת‬
‫‪1‬סואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם‬

‫בכול ‪2‬סויואמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל‬
‫בכל אשר לו סים נא ידכה תחת ירכי‬
‫‪3‬סואשביעכה ביהוה אלוהי השמיים ואלוהי‬
‫הארץ אשר לוא תיקח אישה ליבני מיבנות‬
‫הכנעני אשר אנוכי יושב בקירבו ‪4‬סכי אל‬
‫ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה ליבני‬
‫לייצחק ‪5‬סויואמר אליו העבד אולי לוא תואבה‬
‫האישה ללכת אחרי אל הארץ הזואת ההשב‬
‫אשיב את בינכה אל הארץ אשר יצאת מישם‬
‫‪6‬סויואמר אליו אברהם הישמר לכה פן תשיב‬
‫את בני שמה ‪7‬סיהוה אלוהי השמיים אשר‬
‫לקחני מיבית אבי ומארץ מולדתי ואשר‬
‫דיבר לי ואשר נישבע לי לאמור לזרעכה אתן‬
‫את הארץ הזואת הוא ישלח מלאכו לפניכה‬
‫ולקחת אישה ליבני מישם ‪8‬סואים לוא תואבה‬
‫האישה ללכת אחריכה וניקית מישבועתי‬
‫זואת רק את בני לוא תשב שמה ‪9‬סויסם העבד את‬
‫ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על הדבר‬
‫הזה ‪10‬סויקח העבד עסרה גמלים מיגמלי‬
‫אדוניו וילך וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילך אל‬
‫‪11‬סויברך‬ ‫נחור‬ ‫עיר‬ ‫אל‬ ‫נהריים‬ ‫ארם‬
‫הגמלים מיחוץ לעיר אל באר המיים לעת‬
‫ערב לעת צאת השואבות ‪12‬סויואמר יהוה אלוהי‬
‫אדוני אברהם הקרה נא לפני היום ועסה חסד‬
‫עים אדוני אברהם ‪13‬סהינה אנוכי ניצב על‬
‫עין המיים ובנות אנשי העיר יוצאות‬
‫לישאוב מיים ‪14‬סוהיה הנער אשר אומר‬
‫אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם‬
‫‪40‬‬
‫גמליכה אשקה אותה הוכחת לעבדכה לייצחק ובה‬

‫אדע כי עסית חסד עים אדוני ‪15‬סויהי הוא‬
‫טרם כילה לדבר והינה ריבקה יוצאת אשר‬
‫יולדה ליבתואל בן מילכה אשת נחור אחי‬
‫אברהם וכדה על שיכמה ‪16‬סוהנער טובת מראה‬
‫מאוד בתולה ואיש לוא ידעה ותרד העינה‬
‫ותמלא כדה ותעל ‪17‬סוירץ העבד ליקראתה‬
‫ויואמר הגמיאיני נא מעט מיים מיכדך‬
‫‪18‬סותואמר שתה אדוני ותמהר ותורד כדה על ידה‬
‫ותשקהו ‪19‬סותכל להשקותו ותואמר גם ליגמליכה‬
‫אשאב עד אים כילו לישתות ‪20‬סותמהר ותער כדה‬
‫אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לישאוב ותישאב‬
‫לכל גמליו ‪21‬סוהאיש מישתאה לה מחריש‬
‫לדעת ההיצליח יהוה דרכו אים לוא ‪22‬סויהי‬
‫כאשר כילו הגמלים לישתות ויקח האיש‬
‫נזם זהב בקע מישקלו ושני צמידים על‬
‫ידיה עסרה זהב מישקלם ‪23‬סויואמר בת מי‬
‫את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו‬
‫ללין ‪24‬סותואמר אליו בת בתואל אנוכי בן‬
‫מילכה אשר ילדה לנחור ‪25‬סותואמר אליו גם‬
‫תבן גם מיספוא רב עימנו גם מקום ללון‬
‫‪26‬סויקוד האיש וישתחו ליהוה ‪27‬סויואמר ברוך‬
‫יהוה אלוהי אדוני אברהם אשר לוא עזב חסדו‬
‫ואמיתו מעים אדוני אנוכי בדרך נחני‬
‫יהוה בית אחי אדוני ‪28‬סותרץ הנער ותגד לבית‬
‫אימה כדברים האלה ‪29‬סולריבקה אח ושמו לבן‬
‫וירץ לבן אל האיש החוצה אל העיין‬
‫‪30‬סויהי כיראות את הנזם ואת הצמידים על‬
‫ידי אחותו וכשמעו את דיברי ריבקה אחותו‬
‫לאמור כוה דיבר אלי האיש ויבוא אל האיש‬
‫והינה עומד על הגמלים על העיין‬
‫‪31‬סויואמר בוא ברוך יהוה למה תעמוד בחוץ‬
‫ואנוכי פיניתי הביית ומקום לגמלים‬
‫‪32‬סויבוא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן‬
‫תבן ומיספוא לגמלים ומיים לירחוץ‬
‫רגליו ורגלי האנשים אשר איתו ‪33‬סוייסם‬
‫‪41‬‬
‫לפניו לאכול ויואמר לוא אוכל עד אים‬

‫דיברתי דברי ויואמר דבר ‪34‬סויואמר עבד‬
‫אברהם אנוכי ‪35‬סויהוה ברך את אדוני מאוד‬
‫ויגדל ויתן לו צואן ובקר וכסף וזהב ועבדים‬
‫ושפחות וגמלים וחמורים ‪36‬סותלד סרה אשת‬
‫אדוני בן לאדוני אחרי זיקנתה ויתן לו את‬
‫כל אשר לו ‪37‬סוישביעני אדוני לאמור לוא‬
‫תיקח אישה ליבני מיבנות הכנעני אשר‬
‫אנוכי יושב בארצו ‪38‬סאים לוא אל בית אבי‬
‫תלך ואל מישפחתי ולקחת אישה ליבני‬
‫‪39‬סואומר אל אדוני אולי לוא תלך האישה אחרי‬
‫‪40‬סויואמר אלי יהוה אשר היתהלכתי לפניו‬
‫ישלח מלאכו איתך והיצליח דרךכה ולקחת‬
‫אישה ליבני מימישפחתי ומיבית אבי‬
‫‪41‬סאז תינקה מאלתי כי תבוא אל מישפחתי‬
‫ואים לוא יתנו לך והיית נקי מאלתי‬
‫‪42‬סואבוא היום אל העיין ואומר יהוה אלוהי‬
‫אדוני אברהם אים ישכה נא מצליח דרכי‬
‫אשר אנוכי הולך עליה ‪43‬סהינה אנוכי ניצב‬
‫על עין המיים והיה העלמה היוצאת‬
‫לישאוב ואמרתי אליה השקיני נא מעט‬
‫מיים מיכדך ‪44‬סואמרה אלי גם אתה שתה וגם‬
‫ליגמליכה אשאב היוא האישה אשר הוכיח‬
‫יהוה לבן אדוני ‪45‬סאני טרם אכלה לדבר אל‬
‫ליבי והינה ריבקה יוצאת וכדה על שיכמה‬
‫ותרד העינה ותישאב ואומר אליה השקיני‬
‫נא ‪46‬סותמהר ותורד כדה מעליה ותואמר שתה וגם‬
‫גמליכה אשקה ואשת וגם הגמלים הישקתה‬
‫‪47‬סואשאל אותה ואומר בת מי את ותואמר בת בתואל‬
‫בן נחור אשר ילדה לו מילכה ואסים הנזם על‬
‫אפה והצמידים על ידיה ‪48‬סואקוד ואשתחוה‬
‫ליהוה ואברך את יהוה אלוהי אדוני אברהם‬
‫אשר הינחני בדרך אמת לקחת את בת אחי‬
‫אדוני ליבנו ‪49‬סועתה אים ישכם עוסים חסד‬
‫ואמת את אדוני הגידו לי ואים לוא הגידו לי‬
‫ואפנה על ימין או על סמואל ‪50‬סויען לבן‬
‫‪42‬‬
‫ובתואל ויואמרו מיהוה יצא הדבר לוא נוכל דבר‬

‫אליכה רע או טו ‪51‬סהינה ריבקה לפניכה קח‬
‫ולך ותהי אישה לבן אדוניכה כאשר דיבר‬
‫יהוה ‪52‬סויהי כאשר שמע עבד אברהם את‬
‫דיבריהם וישתחו ארצה ליהוה ‪53‬סויוצא העבד‬
‫כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לריבקה‬
‫ומיגדנות נתן לאחיה ולאימה ‪54‬סויואכלו‬
‫וישתו הוא והאנשים אשר עימו וילינו‬
‫לאדוני‬ ‫שלחוני‬ ‫ויואמר‬ ‫בבוקר‬ ‫ויקומו‬
‫‪55‬סויואמר אחיה ואימה תשב הנער איתנו‬
‫ימים או עסור אחר תלך ‪56‬סויואמר אלהם אל‬
‫תאחרו אותי ויהוה היצליח דרכי שלחוני‬
‫ואלכה לאדוני ‪57‬סויואמרו ניקרא לנער‬
‫ונישאלה את פיה ‪58‬סויקראו לריבקה ויואמרו‬
‫אליה התלכי עים האיש הזה ותואמר אלך‬
‫‪59‬סוישלחו את ריבקה אחותם ואת מניקתה ואת‬
‫עבד אברהם ואת אנשיו ‪60‬סויברכו את ריבקה‬
‫ויואמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה‬
‫ויירש זרעך את שער סונאיו ‪61‬סותקם ריבקה‬
‫ונערותיה ותירכבנה על הגמלים ותלכנה‬
‫אחרי האיש ויקח העבד את ריבקה וילך‬
‫‪62‬סוייצחק בא מיבוא באר לחי רואי והוא יושב‬
‫בארץ הנג ‪63‬סויצא יצחק לסוח בסדה ליפנות‬
‫ערב ויסא עיניו וירא והינה גמלים באים‬
‫‪64‬סותיסא ריבקה את עיניה ותרא את יצחק‬
‫ותיפול מעל הגמל ‪65‬סותואמר אל העבד מי‬
‫האיש הלזה ההולך בסדה ליקראתנו ויואמר‬
‫העבד הוא אדוני ותיקח הצעיף ותיתכ‬
‫‪66‬סויספר העבד לייצחק את כל הדברים אשר‬
‫עסה ‪67‬סויביאה יצחק האוהלה סרה אימו ויקח‬
‫את ריבקה ותהי לו לאישה ויאהבה וינחם‬
‫יצחק אחרי אימו‬
‫‪43‬‬
‫‪1‬סויוסף אברהם ויקח אישה ושמה קטורה ‪2‬סותלד‬

‫לו את זימרן ואת יקשן ואת מדן ואת מידין‬
‫ואת ישבק ואת שוח ‪3‬סויקשן ילד את שבא ואת‬
‫דדן ובני דדן היו אשורים ולטושים‬
‫ולאומים ‪4‬סובני מידין עיפה ועפר וחנוך‬
‫ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה ‪5‬סויתן‬
‫אברהם את כל אשר לו לייצחק ‪6‬סוליבני‬
‫הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות‬
‫וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ‬
‫קדם ‪7‬סואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי‬
‫מאת שנה ושיבעים שנה וחמש שנים‬
‫‪8‬סויגוע וימת אברהם בסיבה טובה זקן וסבע‬
‫יצחק‬ ‫אותו‬ ‫‪9‬סויקברו‬ ‫עמיו‬ ‫אל‬ ‫ויאסף‬
‫ויישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל סדה‬
‫עפרון בן צוחר החיתי אשר על פני ממרא‬
‫‪10‬סהסדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קובר‬
‫אברהם וסרה אישתו ‪11‬סויהי אחרי מות אברהם‬
‫ויברך אלוהים את יצחק בנו וישב יצחק עים‬
‫באר לחי רואי ‪12‬סואלה תולדות ישמעאל בן‬
‫אברהם אשר ילדה הגר המיצרית שיפחת סרה‬
‫ישמעאל‬ ‫בני‬ ‫שמות‬ ‫‪13‬סואלה‬ ‫לאברהם‬
‫בישמותם לתולדותם בכור ישמעאל נביות וקדר‬
‫ואדבאל ומיבסם ‪14‬סומישמע ודומה ומסא ‪15‬סחדד‬
‫ותימא יטור נפיש וקדמה ‪16‬סאלה הם בני‬
‫ישמעאל ואלה שמותם בחצריהם ובטירותם‬
‫שנים עסר נסיאים לאומותם ‪17‬סואלה שני‬
‫חיי ישמעאל מאת שנה ושלושים שנה‬
‫ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו‬
‫‪18‬סוישכנו מחוילה עד שור אשר על פני‬
‫מיצריים בואכה אשורה על פני כל אחיו‬
‫נפל ‪19‬סואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם‬
‫הוליד את יצחק ‪20‬סויהי יצחק בן ארבעים‬
‫שנה בקחתו את ריבקה בת בתואל הארמי מיפדן‬
‫ארם אחות לבן הארמי לו לאישה ‪21‬סויעתר‬
‫‪44‬‬
‫יצחק ליהוה לנוכח אישתו כי עקרה היוא‬

‫אישתו‬ ‫ריבקה‬ ‫ותהר‬ ‫יהוה‬ ‫לו‬ ‫ויעתר‬
‫‪22‬סויתרוצצו הבנים בקירבה ותואמר אים כן‬
‫למה זה אנוכי ותלך לידרוש את יהוה‬
‫‪23‬סויואמר יהוה לה שני גויים בביטנך‬
‫ושני לאומים מימעייך יפרדו ולאום‬
‫מילאום יאמץ ורב יעבוד צעיר ‪24‬סוימלאו‬
‫ימיה ללדת והינה תוםים בביטנה ‪25‬סויצא‬
‫הריאשון אדמוני כולו כאדרת סער ויקראו שמו‬
‫עסו ‪26‬סואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עסו‬
‫ויקרא שמו יעקוב וייצחק בן שישים שנה‬
‫בלדת אותם ‪27‬סויגדלו הנערים ויהי עסו איש‬
‫יודע צייד איש סדה ויעקוב איש תם יושב‬
‫אוהלים ‪28‬סויאהב יצחק את עסו כי צייד‬
‫בפיו וריבקה אוהבת את יעקו ‪29‬סויזד יעקוב‬
‫נזיד ויבוא עסו מין הסדה והוא עי ‪30‬סויואמר‬
‫עסו אל יעקוב הלעיטני נא מין האדום‬
‫האדום הזה כי עיף אנוכי על כן קרא שמו‬
‫אדום ‪31‬סויואמר יעקוב מיכרה כיום את‬
‫בכורתכה לי ‪32‬סויואמר עסו הינה אנוכי הולך‬
‫למות ולמה זה לי בכורה ‪33‬סויואמר יעקוב‬
‫הישבעה לי כיומ וישבע לו וימכור את בכורתו‬
‫ליעקו ‪34‬סויעקוב נתן לעסו לחם ונזיד‬
‫עדשים ויואכל וישת ויקם וילך ויבז עסו את‬
‫הבכורה‬
‫‪1‬סויהי רעב בארץ מילבד הרעב הריאשון אשר‬

‫היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך‬
‫פלישתים גררה ‪2‬סוירא אליו יהוה ויואמר‬
‫אל תרד מיצרימה שכון בארץ אשר אומר‬
‫אליכה ‪3‬סגור בארץ הזואת ואהיה עימכה‬
‫ואברךכה כי לכה ולזרעכה אתן את כל הארצות האל‬
‫נישבעתי‬ ‫אשר‬ ‫השבועה‬ ‫את‬ ‫והקימותי‬
‫לאברהם אביכה ‪4‬סוהירביתי את זרעכה ככוכבי‬
‫‪45‬‬
‫השמיים ונתתי לזרעכה את כל הארצות האל‬

‫והיתברכו בזרעכה כול גויי הארץ ‪5‬סעקב אשר‬
‫שמע אברהם בקולי וישמור מישמרתי‬
‫מיצותי חוקותי ותורותי ‪6‬סוישב יצחק ביגרר‬
‫‪7‬סוישאלו אנשי המקום לאישתו ויואמר‬
‫אחותי היוא כי ירא לאמור אישתי פן‬
‫יהרגוני אנשי המקום על ריבקה כי טובת‬
‫מראה היא ‪8‬סויהי כי ארכו לו שם הימים‬
‫וישקף אבימלך מלך פלישתים בעד החלון‬
‫וירא והינה יצחק מצחק את ריבקה אישתו‬
‫‪9‬סויקרא אבימלך לייצחק ויואמר אך הינה‬
‫אישתכה היוא ואיך אמרת אחותי היוא‬
‫ויואמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות‬
‫עליה ‪10‬סויואמר אבימלך מה זואת עסית לנו‬
‫כימעט שכב אחד העם את אישתכה והבאת‬
‫עלינו אשם ‪11‬סויצו אבימלך את כל העם‬
‫לאמור הנוגע באיש הזה ובאישתו מות יומת‬
‫‪12‬סויזרע יצחק בארץ ההיוא וימצא בשנה‬
‫ההיוא מאה שערים ויברכהו יהוה ‪13‬סויגדל‬
‫האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאוד ‪14‬סויהי‬
‫לו מיקנה צואן ומיקנה בקר ועבודה רבה‬
‫ויקנאו אותו פלישתים ‪15‬סוכל הבארות אשר‬
‫חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סיתמום‬
‫‪16‬סויואמר‬ ‫עפר‬ ‫וימלאום‬ ‫פלישתים‬
‫אבימלך אל יצחק לך מעימנו כי עצמת‬
‫מימנו מאוד ‪17‬סוילך מישם יצחק ויחן בנחל‬
‫גרר וישב שם ‪18‬סוישב יצחק ויחפור את בארות‬
‫המיים אשר חפרו בימי אברהם אביו‬
‫ויסתמום פלישתים אחרי מות אברהם ויקרא‬
‫להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו‬
‫‪19‬סויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר‬
‫מיים חיים ‪20‬סויריבו רועי גרר עים‬
‫רועי יצחק לאמור לנו המיים ויקרא שם‬
‫הבאר עסק כי היתעסקו עימו ‪21‬סויחפרו באר‬
‫אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה סיטנה‬
‫‪22‬סויעתק מישם ויחפור באר אחרת ולוא רבו‬
‫‪46‬‬
‫עליה ויקרא שמה רחובות ויואמר כי עתה‬

‫הירחיב יהוה לנו ופרינו בארץ ‪23‬סויעל‬
‫מישם באר שבע ‪24‬סוירא אליו יהוה בלילה‬
‫ההוא ויואמר אנוכי אלוהי אברהם אביכה אל‬
‫תירא כי איתכה אנוכי וברכתיכה והירביתי‬
‫את זרעכה בעבור אברהם עבדי ‪25‬סויבן שם‬
‫מיזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו‬
‫שם עבדי יצחק באר ‪26‬סואבימלך הלך אליו‬
‫מיגרר ואחוזת מרעהו ופיכול סר צבאו‬
‫‪27‬סויואמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם‬
‫סנאתם אותי ותשלחוני מאיתכם ‪28‬סויואמרו‬
‫ראו ראינו כי היה יהוה עימך ונואמר תהי‬
‫ובינכה‬ ‫בינינו‬ ‫בינותינו‬ ‫אלה‬ ‫נא‬
‫וניכרתה ברית עימך ‪29‬סאים תעסה עימנו‬
‫רעה כאשר לוא נגענוכה וכאשר עסינו עימכה‬
‫רק טוב ונשלחכה בשלום אתה עתה ברוך יהוה‬
‫וישתו‬ ‫ויואכלו‬ ‫מישתה‬ ‫להם‬ ‫‪30‬סויעס‬
‫לאחיו‬ ‫איש‬ ‫וישבעו‬ ‫בבוקר‬ ‫‪31‬סוישכימו‬
‫וישלחם יצחק וילכו מאיתו בשלום ‪32‬סויהי‬
‫ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על‬
‫אודות הבאר אשר חפרו ויואמרו לו מצאנו‬
‫מיים ‪33‬סויקרא אותה שיבעה על כן שם‬
‫העיר באר שבע עד היום הזה ‪34‬סויהי עסו בן‬
‫ארבעים שנה ויקח אישה את יהודית בת‬
‫בארי החיתי ואת בסמת בת אילון החיתי‬
‫‪35‬סותיהיין מורת רוח לייצחק ולריבקה‬
‫‪1‬סויהי כי זקן יצחק ותיכהין עיניו‬

‫מראות ויקרא את עסו בנו הגדול ויואמר אליו‬
‫בני ויואמר אליו הינני ‪2‬סויואמר הינה‬
‫נא זקנתי לוא ידעתי יום מותי ‪3‬סועתה סא‬
‫נא כליכה תליכה וקשתכה וצא הסדה וצודה לי‬
‫צידה ‪4‬סועסה לי מטעמים כאשר אהבתי‬
‫והביאה לי ואוכלה בעבור תברךכה נפשי בטרם‬
‫‪47‬‬
‫אמות ‪5‬סוריבקה שומעת בדבר יצחק אל עסו בנו‬

‫וילך עסו הסדה לצוד צייד להביא ‪6‬סוריבקה‬
‫אמרה אל יעקוב בנה לאמור הינה שמעתי את‬
‫אביכה מדבר אל עסו אחיכה לאמור ‪7‬סהביאה לי‬
‫צייד ועסה לי מטעמים ואוכלה ואברככה‬
‫ליפני יהוה ליפני מותי ‪8‬סועתה בני‬
‫שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך ‪9‬סלך נא אל‬
‫הצואן וקח לי מישם שני גדיי עיזים‬
‫טובים ואעסה אותם מטעמים לאביכה כאשר‬
‫אה ‪10‬סוהבאת לאביכה ואכל בעבור אשר יברךכה‬
‫ליפני מותו ‪11‬סויואמר יעקוב אל ריבקה‬
‫אימו הן עסו אחי איש סעיר ואנוכי איש‬
‫חלק ‪12‬סאולי ימושני אבי והייתי בעיניו‬
‫כימתעתע והבאתי עלי קללה ולוא ברכה‬
‫‪13‬סותואמר לו אימו עלי קיללתכה בני אך שמע‬
‫בקולי ולך קח לי ‪14‬סוילך ויקח ויבא לאימו ותעס‬
‫אימו מטעמים כאשר אהב אביו ‪15‬סותיקח‬
‫ריבקה את ביגדי עסו בנה הגדול החמודות אשר‬
‫איתה בביית ותלבש את יעקוב בנה הקטן ‪16‬סואת‬
‫עורות גדיי העיזים הילבישה על ידיו‬
‫ועל חלקת צואריו ‪17‬סותיתן את המטעמים ואת‬
‫הלחם אשר עסתה ביד יעקוב בנה ‪18‬סויבוא אל‬
‫אביו ויואמר אבי ויואמר הינני מי אתה‬
‫בני ‪19‬סויואמר יעקוב אל אביו אנוכי עסו‬
‫בכורכה עסיתי כאשר דיברת אלי קום נא שבה‬
‫ואכלה מיצידי בעבור תברכני נפשכה‬
‫‪20‬סויואמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת לימצוא‬
‫בני ויואמר כי היקרה יהוה אלוהיכה לפני‬
‫‪21‬סויואמר יצחק אל יעקוב גשה נא ואמושכה‬
‫בני האתה זה בני עסו אים לוא ‪22‬סויגש‬
‫יעקוב אל יצחק אביו וימושהו ויואמר הקול קול‬
‫יעקוב והידיים ידי עסו ‪23‬סולוא היכירו כי‬
‫היו ידיו כידי עסו אחיו סעירות ויברכהו‬
‫‪24‬סויואמר אתה זה בני עסו ויואמר אני‬
‫‪25‬סויואמר הגישה לי ואוכלה מיציד בני‬
‫‪48‬‬
‫למען תברךכה נפשי ויגש לו ויואכל ויבא לו‬

‫יין וישת ‪26‬סויואמר אליו יצחק אביו גשה‬
‫נא ושקה לי בני ‪27‬סויגש וישק לו וירח את‬
‫ריח בגדיו ויברכהו ויואמר ראה ריח בני‬
‫כריח סדה אשר ברכו יהוה ‪28‬סוייתן לכה‬
‫האלוהים מיטל השמיים ומישמני הארץ‬
‫ורוב דגן ותירוש ‪29‬סיעבדוכה עמים ויישתחוו‬
‫לכה לאומים הוה גביר לאחיכה ויישתחוו לכה‬
‫בני אימכה אורריכה ארור ומברכיכה ברוך‬
‫‪30‬סויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקוב‬
‫ויהי אך יצוא יצא יעקוב מאת פני יצחק‬
‫אביו ועסו אחיו בא מיצידו ‪31‬סויעס גם הוא‬
‫מטעמים ויבא לאביו ויואמר לאביו יקום‬
‫אבי ויואכל מיציד בנו בעבור תברכני‬
‫נפשכה ‪32‬סויואמר לו יצחק אביו מי אתה‬
‫ויואמר אני בינכה בכורכה עסו ‪33‬סויחרד יצחק‬
‫חרדה גדולה עד מאוד ויואמר מי אפוא הוא הצד‬
‫צייד ויבא לי ואוכל מיכול בטרם תבוא ואברכהו‬
‫גם ברוך יהיה ‪34‬סכישמוע עסו את דיברי אביו‬
‫ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד ויואמר‬
‫לאביו ברכני גם אני אבי ‪35‬סויואמר בא‬
‫אחיכה במירמה ויקח בירכתכה ‪36‬סויואמר‬
‫הכי קרא שמו יעקוב ויעקבני זה פעמיים‬
‫את בכורתי לקח והינה עתה לקח בירכתי‬
‫ויואמר הלוא אצלת לי ברכה ‪37‬סויען יצחק‬
‫ויואמר לעסו הן גביר סמתיו לך ואת כל אחיו‬
‫נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו ולכה‬
‫אפוא מה אעסה בני ‪38‬סויואמר עסו אל אביו‬
‫הברכה אחת היוא לכה אבי ברכני גם אני אבי‬
‫ויסא עסו קולו ויבך ‪39‬סויען יצחק אביו ויואמר‬
‫אליו הינה מישמני הארץ יהיה מושבכה‬
‫ומיטל השמיים מעל ‪40‬סועל חרבכה תיחיה‬
‫ואת אחיכה תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו‬
‫מעל צוארכה ‪41‬סויסטום עסו את יעקוב על הברכה‬
‫אשר ברכו אביו ויואמר עסו בליבו יקרבו ימי‬
‫אבל אבי ואהרגה את יעקוב אחי ‪42‬סויוגד‬
‫‪49‬‬
‫לריבקה את דיברי עסו בנה הגדול ותישלח‬

‫ותיקרא ליעקוב בנה הקטן ותואמר אליו הינה‬
‫עסו אחיכה מיתנחם לכה להרגכה ‪43‬סועתה בני‬
‫שמע בקולי וקום ברח לכה אל לבן אחי חרנה‬
‫‪44‬סוישבת עימו ימים אחדים עד אשר תשוב‬
‫חמת אחיכה ‪45‬סעד שוב אף אחיכה מימכה ושכח‬
‫את אשר עסית לו ושלחתי ולקחתיכה מישם‬
‫למה אשכל גם שניכם יום אחד ‪46‬סותואמר‬
‫ריבקה אל יצחק קצתי בחיי מיפני בנות חת‬
‫אים לוקח יעקוב אישה מיבנות חת כאלה‬
‫מיבנות הארץ למה לי חיים‬
‫‪1‬סויקרא יצחק אל יעקוב ויברך אותו ויצוהו‬

‫ויואמר לו לוא תיקח אישה מיבנות כנען‬
‫‪2‬סקום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אימכה‬
‫וקח לכה מישם אישה מיבנות לבן אחי‬
‫אימכה ‪3‬סואל שדי יברך אותכה ויפרכה‬
‫וירבכה והיית ליקהל עמים ‪4‬סוייתן לכה‬
‫את בירכת אברהם לכה ולזרעכה איתך לרישתכה‬
‫את ארץ מגוריכה אשר נתן אלוהים לאברהם‬
‫‪5‬סוישלח יצחק את יעקוב וילך פדנה ארם אל‬
‫לבן בן בתואל הארמי אחי ריבקה אם יעקוב‬
‫ועסו ‪6‬סוירא עסו כי ברך יצחק את יעקוב ושילח‬
‫אותו פדנה ארם לקחת לו מישם אישה בברכו‬
‫אותו ויצו עליו לאמור לוא תיקח אישה‬
‫מיבנות כנען ‪7‬סוישמע יעקוב אל אביו ואל‬
‫אימו וילך פדנה ארם ‪8‬סוירא עסו כי רעות‬
‫בנות כנען בעיני יצחק אביו ‪9‬סוילך עסו אל‬
‫ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן‬
‫אברהם אחות נביות על נשיו לו לאישה‬
‫‪10‬סויצא יעקוב מיבאר שבע וילך חרנה‬
‫‪11‬סויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח‬
‫מאבני המקום ויסם מראשותיו וישכב במקום‬
‫ההוא ‪12‬סויחלום והינה סולם מוצב ארצה ורואשו‬
‫‪50‬‬
‫מגיע השמימה והינה מלאכי אלוהים‬

‫עולים ויורדים בו ‪13‬סוהינה יהוה ניצב‬
‫עליו ויואמר אני יהוה אלוהי אברהם אביכה‬
‫ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לכה‬
‫אתננה ולזרעכה ‪14‬סוהיה זרעכה כעפר הארץ‬
‫ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה וניברכו בכה‬
‫כל מישפחות האדמה ובזרעכה ‪15‬סוהינה‬
‫אנוכי עימך ושמרתיכה בכול אשר תלך‬
‫והשיבותיכה אל האדמה הזואת כי לוא אעזבכה‬
‫עד אשר אים עסיתי את אשר דיברתי לך‬
‫‪16‬סוייקץ יעקוב מישנתו ויואמר אכן יש‬
‫ידעתי‬ ‫לוא‬ ‫ואנוכי‬ ‫הזה‬ ‫במקום‬ ‫יהוה‬
‫‪17‬סויירא ויואמר מה נורא המקום הזה אין‬
‫זה כי אים בית אלוהים וזה שער השמיים‬
‫‪18‬סוישכם יעקוב בבוקר ויקח את האבן אשר סם‬
‫מראשותיו ויסם אותה מצבה ויצוק שמן על‬
‫רואשה ‪19‬סויקרא את שם המקום ההוא בית אל‬
‫ואולם לוז שם העיר לריאשונה ‪20‬סוידר יעקוב‬
‫נדר לאמור אים יהיה אלוהים עימדי‬
‫ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי‬
‫לחם לאכול ובגד לילבוש ‪21‬סושבתי בשלום אל‬
‫בית אבי והיה יהוה לי לאלוהים ‪22‬סוהאבן‬
‫הזואת אשר סמתי מצבה יהיה בית אלוהים‬
‫וכול אשר תיתן לי עסר אעסרנו לך‬
‫‪1‬סויסא יעקוב רגליו וילך ארצה בני קדם‬

‫‪2‬סוירא והינה באר בסדה והינה שם שלושה‬
‫עדרי צואן רובצים עליה כי מין הבאר‬
‫ההיוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי‬
‫הבאר ‪3‬סונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן‬
‫מעל פי הבאר והישקו את הצואן והשיבו את‬
‫האבן על פי הבאר לימקומה ‪4‬סויואמר להם‬
‫יעקוב אחי מאיין אתם ויואמרו מחרן‬
‫אנחנו ‪5‬סויואמר להם הידעתם את לבן בן נחור‬
‫‪51‬‬
‫ויואמרו ידענו ‪6‬סויואמר להם השלום לו‬

‫ויואמרו שלום והינה רחל ביתו באה עים‬
‫הצואן ‪7‬סויואמר הן עוד היום גדול לוא עת‬
‫האסף המיקנה השקו הצואן ולכו רעו ‪8‬סויואמרו‬
‫לוא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את‬
‫האבן מעל פי הבאר והישקינו הצואן‬
‫‪9‬סעודנו מדבר עיםם ורחל באה עים הצואן‬
‫אשר לאביה כי רועה היוא ‪10‬סויהי כאשר ראה‬
‫יעקוב את רחל בת לבן אחי אימו ואת צואן לבן‬
‫אחי אימו ויגש יעקוב ויגל את האבן מעל‬
‫פי הבאר וישק את צואן לבן אחי אימו‬
‫‪11‬סוישק יעקוב לרחל ויסא את קולו ויבך ‪12‬סויגד‬
‫יעקוב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן ריבקה‬
‫הוא ותרץ ותגד לאביה ‪13‬סויהי כישמוע לבן את‬
‫שמע יעקוב בן אחותו וירץ ליקראתו ויחבק לו‬
‫וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל‬
‫הדברים האלה ‪14‬סויואמר לו לבן אך עצמי‬
‫ימים‬ ‫חודש‬ ‫עימו‬ ‫וישב‬ ‫אתה‬ ‫ובסרי‬
‫‪15‬סויואמר לבן ליעקוב הכי אחי אתה ועבדתני‬
‫חינם הגידה לי מה מסכורתכה ‪16‬סוללבן שתי‬
‫בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל‬
‫‪17‬סועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תואר‬
‫ויפת מראה ‪18‬סויאהב יעקוב את רחל ויואמר‬
‫אעבדכה שבע שנים ברחל ביתכה הקטנה‬
‫‪19‬סויואמר לבן טוב תיתי אותה לך מיתיתי‬
‫אותה לאיש אחר שבה עימדי ‪20‬סויעבוד יעקוב‬
‫ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים‬
‫אחדים באהבתו אותה ‪21‬סויואמר יעקוב אל לבן‬
‫הבה את אישתי כי מלאו ימי ואבואה אליה‬
‫‪22‬סויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעס‬
‫מישתה ‪23‬סויהי בערב ויקח את לאה ביתו ויבא‬
‫אותה אליו ויבוא אליה ‪24‬סויתן לבן לה את‬
‫זילפה שיפחתו ללאה ביתו שיפחה ‪25‬סויהי‬
‫בבוקר והינה היוא לאה ויואמר אל לבן מה זואת‬
‫עסית לי הלוא ברחל עבדתי עימך ולמה‬
‫רימיתני ‪26‬סויואמר לבן לוא יעסה כן‬
‫‪52‬‬
‫בימקומנו לתת הצעירה ליפני הבכירה‬

‫‪27‬סמלא שבוע זואת וניתנה לכה גם את זואת‬
‫בעבודה אשר תעבוד עימדי עוד שבע שנים‬
‫אחרות ‪28‬סויעס יעקוב כן וימלא שבוע זואת‬
‫ויתן לו את רחל ביתו לו לאישה ‪29‬סויתן לבן‬
‫לרחל ביתו את בילהה שיפחתו לה לשיפחה‬
‫‪30‬סויבוא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מילאה‬
‫ויעבוד עימו עוד שבע שנים אחרות ‪31‬סוירא‬
‫יהוה כי סנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה‬
‫‪32‬סותהר לאה ותלד בן ותיקרא שמו ראובן כי‬
‫אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני‬
‫אישי ‪33‬סותהר עוד ותלד בן ותואמר כי שמע‬
‫יהוה כי סנואה אנוכי ויתן לי גם את זה‬
‫ותיקרא שמו שימעון ‪34‬סותהר עוד ותלד בן‬
‫ותואמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי‬
‫ילדתי לו שלושה בנים על כן קרא שמו לוי‬
‫‪35‬סותהר עוד ותלד בן ותואמר הפעם אודה את‬
‫יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מילדת‬
‫‪1‬סותרא רחל כי לוא ילדה ליעקוב ותקנא רחל‬

‫באחותה ותואמר אל יעקוב הבה לי בנים ואים‬
‫איין מתה אנוכי ‪2‬סויחר אף יעקוב ברחל‬
‫ויואמר התחת אלוהים אנוכי אשר מנע‬
‫מימך פרי בטן ‪3‬סותואמר הינה אמתי‬
‫בילהה בוא אליה ותלד על בירכי ואיבנה גם‬
‫אנוכי מימנה ‪4‬סותיתן לו את בילהה‬
‫שיפחתה לאישה ויבוא אליה יעקו ‪5‬סותהר‬
‫בילהה ותלד ליעקוב בן ‪6‬סותואמר רחל דנני‬
‫אלוהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן‬
‫קראה שמו דן ‪7‬סותהר עוד ותלד בילהה שיפחת‬
‫רחל בן שני ליעקו ‪8‬סותואמר רחל נפתולי‬
‫אלוהים ניפתלתי עים אחותי גם יכולתי‬
‫ותיקרא שמו נפתלי ‪9‬סותרא לאה כי עמדה‬
‫מילדת ותיקח את זילפה שיפחתה ותיתן‬
‫‪53‬‬
‫אותה ליעקוב לאישה ‪10‬סותלד זילפה שיפחת‬

‫לאה ליעקוב בן ‪11‬סותואמר לאה בגד ותיקרא את‬
‫שמו גד ‪12‬סותלד זילפה שיפחת לאה בן שני‬
‫ליעקו ‪13‬סותואמר לאה באשרי כי אישרוני‬
‫בנות ותיקרא את שמו אשר ‪14‬סוילך ראובן‬
‫בימי קציר חיטים וימצא דודאים בסדה‬
‫ויבא אותם אל לאה אימו ותואמר רחל אל לאה‬
‫תני נא לי מידודאי בנך ‪15‬סותואמר לה המעט‬
‫קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותואמר‬
‫רחל לכן ישכב עימך הלילה תחת דודאי בנך‬
‫‪16‬סויבוא יעקוב מין הסדה בערב ותצא לאה‬
‫ליקראתו ותואמר אלי תבוא כי סכור סכרתיכה‬
‫בדודאי בני וישכב עימה בלילה הוא‬
‫‪17‬סוישמע אלוהים אל לאה ותהר ותלד ליעקוב‬
‫בן חמישי ‪18‬סותואמר לאה נתן אלוהים סכרי‬
‫אשר נתתי שיפחתי לאישי ותיקרא שמו‬
‫יסשכר ‪19‬סותהר עוד לאה ותלד בן שישי ליעקו‬
‫‪20‬סותואמר לאה זבדני אלוהים אותי זבד טוב‬
‫הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו שישה‬
‫בנים ותיקרא את שמו זבולון ‪21‬סואחר ילדה בת‬
‫ותיקרא את שמה דינה ‪22‬סויזכור אלוהים את‬
‫רחל וישמע אליה אלוהים ויפתח את רחמה‬
‫‪23‬סותהר ותלד בן ותואמר אסף אלוהים את‬
‫חרפתי ‪24‬סותיקרא את שמו יוסף לאמור יוסף‬
‫יהוה לי בן אחר ‪25‬סויהי כאשר ילדה רחל את‬
‫יוסף ויואמר יעקוב אל לבן שלחני ואלכה אל‬
‫מקומי ולארצי ‪26‬סתנה את נשי ואת ילדי‬
‫אשר עבדתי אותכה בהן ואלכה כי אתה ידעת את‬
‫עבודתי אשר עבדתיכה ‪27‬סויואמר אליו לבן‬
‫אים נא מצאתי חן בעיניכה ניחשתי‬
‫ויברכני יהוה ביגללכה ‪28‬סויואמר נקבה‬
‫סכרכה עלי ואתנה ‪29‬סויואמר אליו אתה ידעת‬
‫את אשר עבדתיכה ואת אשר היה מיקנכה‬
‫איתי ‪30‬סכי מעט אשר היה לכה לפני‬
‫ויפרוץ לרוב ויברך יהוה אותכה לרגלי ועתה‬
‫‪54‬‬
‫מתי אעסה גם אנוכי לביתי ‪31‬סויואמר מה‬

‫אתן לך ויואמר יעקוב לוא תיתן לי מאומה‬
‫אים תעסה לי הדבר הזה אשובה ארעה צואנכה‬
‫אשמור ‪32‬סאעבור בכל צואנכה היום הסר מישם‬
‫כל סה נקוד וטלוא וכל סה חום בכסבים וטלוא ונקוד‬
‫בעיזים והיה סכרי ‪33‬סוענתה בי צידקתי‬
‫ביום מחר כי תבוא על סכרי לפניכה כול אשר‬
‫איננו נקוד וטלוא בעיזים וחום בכסבים גנוב‬
‫הוא איתי ‪34‬סויואמר לבן הן לו יהי כידברכה‬
‫‪35‬סויסר ביום ההוא את התישים העקודים‬
‫והטלואים ואת כל העיזים הנקודות והטלואות‬
‫כול אשר לבן בו וכל חום בכסבים ויתן ביד בניו‬
‫‪36‬סויסם דרך שלושת ימים בינו ובין יעקוב‬
‫ויעקוב רועה את צואן לבן הנותרות ‪37‬סויקח לו‬
‫יעקוב מקל ליבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן‬
‫פצלות לבנות מחסוף הלבן אשר על המקלות‬
‫‪38‬סויצג את המקלות אשר פיצל ברהטים‬
‫בשיקתות המיים אשר תבואן הצואן לישתות‬
‫לנוכח הצואן ויחמנה בבואן לישתות ‪39‬סויחמו‬
‫הצואן אל המקלות ותלדן הצואן עקודים‬
‫נקודים וטלואים ‪40‬סוהכסבים היפריד יעקוב‬
‫ויתן פני הצואן אל עקוד וכל חום בצואן לבן‬
‫וישת לו עדרים לבדו ולוא שתם על צואן לבן‬
‫‪41‬סוהיה בכל יחם הצואן המקושרות וסם יעקוב‬
‫את המקלות לעיני הצואן ברהטים ליחמנה‬
‫במקלות ‪42‬סובהעטיף הצואן לוא יסים והיה‬
‫העטופים ללבן והקשורים ליעקו ‪43‬סויפרוץ‬
‫האיש מאוד מאוד ויהי לו צואן רבות ושפחות‬
‫ועבדים וגמלים וחמורים‬
‫‪1‬סוישמע את דיברי בני לבן לאמור לקח‬

‫יעקוב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עסה‬
‫את כל הכבוד הזה ‪2‬סוירא יעקוב את פני לבן‬
‫והינה איננו עימו כיתמול שילשום‬
‫‪55‬‬
‫‪3‬סויואמר יהוה אל יעקוב שוב אל ארץ אבותיכה‬

‫ולמולדתכה ואהיה עימך ‪4‬סוישלח יעקוב‬
‫ויקרא לרחל וללאה הסדה אל צואנו ‪5‬סויואמר להן‬
‫רואה אנוכי את פני אביכן כי איננו אלי‬
‫כיתמול שילשום ואלוהי אבי היה עימדי‬
‫‪6‬סואתנה ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן‬
‫‪7‬סואביכן התל בי והחליפ את מסכורתי עסרת‬
‫מונים ולוא נתנו אלוהים להרע עימדי‬
‫‪8‬סאים כוה יואמר נקודים יהיה סכרכה וילדו‬
‫כל הצואן נקודים ואים כוה יואמר עקודים‬
‫יהיה סכרכה וילדו כל הצואן עקודים ‪9‬סויצל‬
‫אלוהים את מיקנה אביכם ויתן לי ‪10‬סויהי‬
‫בעת יחם הצואן ואסא עיני וארא בחלום‬
‫והינה העתודים העולים על הצואן עקודים‬
‫מלאך‬ ‫אלי‬ ‫‪11‬סויואמר‬ ‫וברודים‬ ‫נקודים‬
‫הינני‬ ‫ואומר‬ ‫יעקוב‬ ‫בחלום‬ ‫האלוהים‬
‫‪12‬סויואמר סא נא עיניכה וראה כל העתודים‬
‫העולים על הצואן עקודים נקודים וברודים‬
‫כי ראיתי את כל אשר לבן עוסה לך ‪13‬סאנוכי‬
‫האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי‬
‫שם נדר עתה קום צא מין הארץ הזואת ושוב אל‬
‫ארץ מולדתכה ‪14‬סותען רחל ולאה ותואמרנה לו‬
‫העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו ‪15‬סהלוא‬
‫נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויואכל גם אכול‬
‫את כספנו ‪16‬סכי כל העושר אשר היציל‬
‫אלוהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כול‬
‫אשר אמר אלוהים אליכה עסה ‪17‬סויקם יעקוב‬
‫ויסא את בניו ואת נשיו על הגמלים‬
‫‪18‬סוינהג את כל מיקנהו ואת כל רכושו אשר רכש‬
‫מיקנה קינינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל‬
‫יצחק אביו ארצה כנען ‪19‬סולבן הלך ליגזוז את‬
‫צואנו ותיגנוב רחל את התרפים אשר לאביה‬
‫‪20‬סויגנוב יעקוב את לב לבן הארמי על בלי‬
‫היגיד לו כי בורח הוא ‪21‬סויברח הוא וכל אשר לו‬
‫ויקם ויעבור את הנהר ויסם את פניו הר‬
‫הגילעד ‪22‬סויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח‬
‫‪56‬‬
‫יעקו ‪23‬סויקח את אחיו עימו וירדוף אחריו דרך‬

‫שיבעת ימים וידבק אותו בהר הגילעד‬
‫‪24‬ס ויבוא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה‬
‫ויואמר לו הישמר לכה פן תדבר עים יעקוב‬
‫מיטוב עד רע ‪25‬סויסג לבן את יעקוב ויעקוב תקע‬
‫את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגילעד‬
‫‪26‬סויואמר לבן ליעקוב מה עסית ותיגנוב את‬
‫לבבי ותנהג את בנותי כישבויות חר ‪27‬סלמה‬
‫נחבאת ליברוח ותיגנוב אותי ולוא היגדת לי‬
‫ואשלחכה בסימחה ובשירים בתוף ובכינור‬
‫‪28‬סולוא נטשתני לנשק לבני וליבנותי עתה‬
‫היסכלת עסו ‪29‬סיש לאל ידי לעסות עיםכם רע‬
‫ואלוהי אביכם אמש אמר אלי לאמור הישמר‬
‫לכה מידבר עים יעקוב מיטוב עד רע ‪30‬סועתה‬
‫הלוך הלכת כי ניכסוף ניכספתה לבית אביכה‬
‫למה גנבת את אלוהי ‪31‬סויען יעקוב ויואמר‬
‫ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תיגזול את‬
‫בנותיכה מעימי ‪32‬סעים אשר תימצא את‬
‫אלוהיכה לוא יחיה נגד אחינו הכר לכה מה‬
‫עימדי וקח לך ולוא ידע יעקוב כי רחל גנבתם‬
‫‪33‬סויבוא לבן באוהל יעקוב ובאוהל לאה ובאוהל‬
‫שתי האמהות ולוא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא‬
‫באוהל רחל ‪34‬סורחל לקחה את התרפים ותסיםם‬
‫בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל‬
‫האוהל ולוא מצא ‪35‬סותואמר אל אביה אל יחר‬
‫בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מיפניכה‬
‫כי דרך נשים לי ויחפס ולוא מצא את‬
‫התרפים ‪36‬סויחר ליעקוב וירב בלבן ויען‬
‫יעקוב ויואמר ללבן מה פישעי מה חטאתי‬
‫כי דלקת אחרי ‪37‬סכי מיששת את כל כלי מה‬
‫מצאת מיכול כלי ביתכה סים כוה נגד אחי‬
‫ואחיכה ויוכיחו בין שנינו ‪38‬סזה עסרים‬
‫שנה אנוכי עימך רחליכה ועיזיכה לוא‬
‫שיכלו ואילי צואנכ לוא אכלתי ‪39‬סטרפה לוא‬
‫הבאתי אליכה אנוכי אחטנה מידי תבקשנה‬
‫גנובתי יום וגנובתי לילה ‪40‬סהייתי ביום‬
‫‪57‬‬
‫אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני‬

‫‪41‬סזה לי עסרים שנה בביתכה עבדתיכה ארבע‬
‫עסרה שנה בישתי בנותיכה ושש שנים‬
‫בצואנכה ותחלף את מסכורתי עסרת מונים‬
‫‪42‬ס לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם ופחד יצחק‬
‫היה לי כי עתה ריקם שילחתני את עניי‬
‫ואת יגיע כפי ראה אלוהים ויוכח אמש‬
‫‪43‬סויען לבן ויואמר אל יעקוב הבנות בנותי‬
‫והבנים בני והצואן צואני וכול אשר אתה‬
‫רואה לי הוא וליבנותי מה אעסה לאלה היום או‬
‫ליבניהן אשר ילדו ‪44‬סועתה לכה ניכרתה‬
‫ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינכה‬
‫‪45‬סויקח יעקוב אבן וירימה מצבה ‪46‬סויואמר‬
‫יעקוב לאחיו ליקטו אבנים ויקחו אבנים‬
‫ויעסו גל ויואכלו שם על הגל ‪47‬סויקרא לו לבן‬
‫יגר סהדותא ויעקוב קרא לו גלעד ‪48‬סויואמר לבן‬
‫הגל הזה עד ביני ובינכה היום על כן קרא‬
‫שמו גלעד ‪49‬סוהמיצפה אשר אמר יצף יהוה‬
‫ביני ובינכה כי ניסתר איש מרעהו‬
‫‪50‬סאים תענה את בנותי ואים תיקח נשים‬
‫על בנותי אין איש עימנו ראה אלוהים עד‬
‫ביני ובינכה ‪51‬סויואמר לבן ליעקוב הינה‬
‫הגל הזה והינה המצבה אשר יריתי ביני‬
‫ובינכה ‪52‬סעד הגל הזה ועדה המצבה אים אני‬
‫לוא אעבור אליכה את הגל הזה ואים אתה לוא‬
‫תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזואת לרעה‬
‫ישפטו‬ ‫נחור‬ ‫ואלוהי‬ ‫אברהם‬ ‫‪53‬סאלוהי‬
‫בינינו אלוהי אביהם וישבע יעקוב בפחד‬
‫אביו יצחק ‪54‬סויזבח יעקוב זבח בהר ויקרא‬
‫לאחיו לאכל לחם ויואכלו לחם וילינו בהר‬
‫‪1‬סוישכם לבן בבוקר וינשק לבניו וליבנותיו‬

‫ויברך אתהם וילך וישב לבן לימקומו‬
‫‪2‬סויעקוב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוהים‬
‫‪58‬‬
‫‪3‬סויואמר יעקוב כאשר ראם מחנה אלוהים זה‬

‫ויקרא שם המקום ההוא מחניים ‪4‬סוישלח‬
‫יעקוב מלאכים לפניו אל עסו אחיו ארצה‬
‫סעיר סדה אדום ‪5‬סויצו אותם לאמור כוה‬
‫תואמרון לאדוני לעסו כוה אמר עבדכ יעקוב‬
‫עים לבן גרתי ואחר עד עתה ‪6‬סויהי לי שור‬
‫וחמור צואן ועבד ושיפחה ואשלחה להגיד‬
‫לאדוני לימצוא חן בעיניכה ‪7‬סוישובו‬
‫המלאכים אל יעקוב לאמור באנו אל אחיכה אל‬
‫עסו וגם הולך ליקראתכה וארבע מאות איש‬
‫עימו ‪8‬סויירא יעקוב מאוד ויצר לו ויחץ את‬
‫העם אשר איתו ואת הצואן ואת הבקר והגמלים‬
‫לישני מחנות ‪9‬סויואמר אים יבוא עסו אל‬
‫המחנה האחת והיכהו והיה המחנה הנישאר‬
‫ליפליטה ‪10‬סויואמר יעקוב אלוהי אבי‬
‫אברהם ואלוהי אבי יצחק יהוה האומר אלי שוב‬
‫לארצכה ולמולדתכה ואיטיבה עימך ‪11‬סקטונתי‬
‫מיכול החסדים ומיכל האמת אשר עסית את‬
‫עבדכה כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה‬
‫הייתי לישני מחנות ‪12‬סהצילני נא מיד‬
‫אחי מיד עסו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא‬
‫והיכני אם על בנים ‪13‬סואתה אמרת היטב‬
‫איטיב עימך וסמתי את זרעכה כחול הים אשר‬
‫לוא יספר מרו ‪14‬סוילן שם בלילה ההוא ויקח‬
‫מין הבא בידו מינחה לעסו אחיו ‪15‬סעיזים‬
‫רחלים‬ ‫עסרים‬ ‫ותישים‬ ‫מאתיים‬
‫‪16‬סגמלים‬ ‫עסרים‬ ‫ואילים‬ ‫מאתיים‬
‫מיניקות ובניהם שלושים פרות ארבעים‬
‫ופרים עסרה אתונות עסרים ועירים עסרה‬
‫‪17‬סויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויואמר אל‬
‫עבדיו עיברו לפני ורוח תסימו בין עדר‬
‫ובין עדר ‪18‬סויצו את הריאשון לאמור כי‬
‫יפגשכה עסו אחי וישאלכה לאמור למי אתה‬
‫ואנה תלך ולמי אלה לפניכה ‪19‬סואמרת לעבדכה‬
‫ליעקוב מינחה היוא שלוחה לאדוני לעסו‬
‫והינה גם הוא אחרינו ‪20‬סויצו גם את השני‬
‫‪59‬‬
‫גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי‬

‫העדרים לאמור כדבר הזה תדברון אל עסו‬
‫במוצאכם אותו ‪21‬סואמרתם גם הינה עבדכה‬
‫יעקוב אחרינו כי אמר אכפרה פניו‬
‫במינחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו‬
‫אולי יסא פני ‪22‬סותעבור המינחה על פניו‬
‫והוא לן בלילה ההוא במחנה ‪23‬סויקם בלילה הוא‬
‫ויקח את שתי נשיו ואת שתי שיפחותיו ואת‬
‫אחד עסר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק ‪24‬סויקחם‬
‫ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו ‪25‬סויותר‬
‫יעקוב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר‬
‫‪26‬סוירא כי לוא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע‬
‫כף ירך יעקוב בהאבקו עימו ‪27‬סויואמר‬
‫שלחני כי עלה השחר ויואמר לוא אשלחכה כי‬
‫אים ברכתני ‪28‬סויואמר אליו מה שמכה‬
‫ויואמר יעקו ‪29‬סויואמר לוא יעקוב יאמר עוד‬
‫שימכה כי אים יסראל כי סרית עים‬
‫אלוהים ועים אנשים ותוכל ‪30‬סוישאל יעקוב‬
‫ויואמר הגידה נא שמכה ויואמר למה זה‬
‫תישאל לישמי ויברך אותו שם ‪31‬סויקרא‬
‫יעקוב שם המקום פניאל כי ראיתי‬
‫אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי‬
‫‪32‬סויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא‬
‫צולע על ירכו ‪33‬סעל כן לוא יואכלו בני יסראל‬
‫את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה‬
‫כי נגע בכף ירך יעקוב בגיד הנשה‬
‫‪1‬סויסא יעקוב עיניו וירא והינה עסו בא‬

‫ועימו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על‬
‫לאה ועל רחל ועל שתי השפחות ‪2‬סויסם את‬
‫השפחות ואת ילדיהן ריאשונה ואת לאה‬
‫וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים‬
‫‪3‬סוהוא עבר ליפניהם וישתחו ארצה שבע‬
‫פעמים עד גישתו עד אחיו ‪4‬סוירץ עסו‬
‫‪60‬‬
‫ליקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו‬

‫ויבכו ‪5‬סויסא את עיניו וירא את הנשים ואת‬
‫הילדים ויואמר מי אלה לך ויואמר הילדים‬
‫אשר חןן אלוהים את עבדכה ‪6‬סותיגשן‬
‫השפחות הנה וילדיהן ותישתחוין ‪7‬סותיגש‬
‫גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר ניגש יוסף‬
‫ורחל וישתחוו ‪8‬סויואמר מי לכה כל המחנה הזה‬
‫אשר פגשתי ויואמר לימצוא חן בעיני‬
‫אדוני ‪9‬סויואמר עסו יש לי רב אחי יהי לכה‬
‫אשר לך ‪10‬סויואמר יעקוב אל נא אים נא‬
‫מצאתי חן בעיניכה ולקחת מינחתי מידי‬
‫כי על כן ראיתי פניכה כיראות פני‬
‫אלוהים ותירצני ‪11‬סקח נא את בירכתי אשר‬
‫הובאת לך כי חנני אלוהים וכי יש לי כול‬
‫ויפצר בו ויקח ‪12‬סויואמר ניסעה ונלכה ואלכה‬
‫לנגדכה ‪13‬סויואמר אליו אדוני יודע כי‬
‫הילדים רכים והצואן והבקר עלות עלי‬
‫ודפקום יום אחד ומתו כל הצואן ‪14‬סיעבר נא‬
‫אדוני ליפני עבדו ואני אתנהלה לאיטי‬
‫לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד‬
‫אשר אבוא אל אדוני סעירה ‪15‬סויואמר עסו‬
‫אציגה נא עימכה מין העם אשר איתי‬
‫ויואמר למה זה אמצא חן בעיני אדוני‬
‫‪16‬סוישב ביום ההוא עסו לדרכו סעירה ‪17‬סויעקוב‬
‫נסע סוכותה ויבן לו ביית ולמיקנהו עסה סוכות‬
‫על כן קרא שם המקום סוכות ‪18‬סויבוא יעקוב‬
‫שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבואו מיפדן‬
‫ארם ויחן את פני העיר ‪19‬סויקן את חלקת‬
‫הסדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי‬
‫שכם במאה קסיטה ‪20‬סויצב שם מיזבח ויקרא לו‬
‫אל אלוהי יסראל‬
‫‪1‬סותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקוב ליראות‬

‫ביבנות הארץ ‪2‬סוירא אותה שכם בן חמור‬
‫‪61‬‬
‫החיוי נסיא הארץ ויקח אותה וישכב אותה‬

‫ויענה ‪3‬סותידבק נפשו בדינה בת יעקוב‬
‫ויאהב את הנער וידבר על לב הנער ‪4‬סויואמר‬
‫שכם אל חמור אביו לאמור קח לי את הילדה‬
‫הזואת לאישה ‪5‬סויעקוב שמע כי טימא את‬
‫דינה ביתו ובניו היו את מיקנהו בסדה‬
‫והחריש יעקוב עד בואם ‪6‬סויצא חמור אבי שכם‬
‫אל יעקוב לדבר איתו ‪7‬סובני יעקוב באו מין‬
‫הסדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם‬
‫מאוד כי נבלה עסה ביסראל לישכב את בת יעקוב‬
‫וכן לוא יעסה ‪8‬סוידבר חמור איתם לאמור שכם‬
‫בני חשקה נפשו בביתכם תנו נא אותה לו‬
‫לאישה ‪9‬סוהיתחתנו אותנו בנותיכם תיתנו‬
‫לנו ואת בנותינו תיקחו לכם ‪10‬סואיתנו תשבו‬
‫והארץ תיהיה ליפניכם שבו וסחרוה והאחזו‬
‫בה ‪11‬סויואמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן‬
‫בעיניכם ואשר תואמרו אלי אתן ‪12‬סהרבו עלי‬
‫מאוד מוהר ומתן ואתנה כאשר תואמרו אלי ותנו‬
‫לי את הנער לאישה ‪13‬סויענו בני יעקוב את‬
‫שכם ואת חמור אביו במירמה וידברו אשר‬
‫טימא את דינה אחותם ‪14‬סויואמרו אליהם לוא‬
‫נוכל לעסות הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר‬
‫לו ערלה כי חרפה היוא לנו ‪15‬סאך בזואת נאות‬
‫לכם אים תיהיו כמונו להימול לכם כל זכר‬
‫‪16‬סונתנו את בנותינו לכם ואת בנותיכם ניקח‬
‫לנו וישבנו איתכם והיינו לעם אחד ‪17‬סואים‬
‫לוא תישמעו אלינו להימול ולקחנו את ביתנו‬
‫והלכנו ‪18‬סוייטבו דיבריהם בעיני חמור‬
‫ובעיני שכם בן חמור ‪19‬סולוא אחר הנער לעסות‬
‫הדבר כי חפץ בבת יעקוב והוא ניכבד מיכול‬
‫בית אביו ‪20‬סויבוא חמור ושכם בנו אל שער‬
‫עירם וידברו אל אנשי עירם לאמור‬
‫‪21‬סהאנשים האלה שלמים הם איתנו וישבו‬
‫בארץ וייסחרו אותה והארץ הינה רחבת‬
‫ידיים ליפניהם את בנותם ניקח לנו‬
‫לנשים ואת בנותינו ניתן להם ‪22‬סאך בזואת‬
‫‪62‬‬
‫יאותו לנו האנשים לשבת איתנו ליהיות‬

‫לעם אחד בהימול לנו כל זכר כאשר הם‬
‫נימולים ‪23‬סמיקנהם וקינינם וכל בהמתם‬
‫הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו איתנו‬
‫‪24‬סוישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי‬
‫שער עירו וימולו כל זכר כל יוצאי שער עירו‬
‫‪25‬סויהי ביום השלישי ביהיותם כואבים‬
‫ויקחו שני בני יעקוב שימעון ולוי אחי‬
‫דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל‬
‫זכר ‪26‬סואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב‬
‫ויקחו את דינה מיבית שכם ויצאו ‪27‬סבני‬
‫יעקוב באו על החללים ויבוזו העיר אשר‬
‫טימאו אחותם ‪28‬סאת צואנם ואת בקרם ואת‬
‫חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בסדה לקחו‬
‫‪29‬סואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו‬
‫ויבוזו ואת כל אשר בביית ‪30‬סויואמר יעקוב אל‬
‫שימעון ואל לוי עכרתם אותי להבאישני‬
‫ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי‬
‫מיספר ונאספו עלי והיכוני ונישמדתי‬
‫אני וביתי ‪31‬סויואמרו הכזונה יעסה את‬
‫אחותנו‬
‫‪1‬סויואמר אלוהים אל יעקוב קום עלה בית אל‬

‫ושב שם ועסה שם מיזבח לאל הניראה אליכה‬
‫בברחכה מיפני עסו אחיכה ‪2‬סויואמר יעקוב‬
‫אל ביתו ואל כל אשר עימו הסירו את אלוהי‬
‫והחליפו‬ ‫והיטהרו‬ ‫בתוככם‬ ‫אשר‬ ‫הנכר‬
‫סימלותיכם ‪3‬סונקומה ונעלה בית אל ואעסה‬
‫שם מיזבח לאל העונה אותי ביום צרתי‬
‫ויהי עימדי בדרך אשר הלכתי ‪4‬סויתנו אל‬
‫יעקוב את כל אלוהי הנכר אשר בידם ואת‬
‫הנזמים אשר באזניהם ויטמון אותם‬
‫יעקוב תחת האלה אשר עים שכם ‪5‬סויסעו ויהי‬
‫חיתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם‬
‫ולוא רדפו אחרי בני יעקו ‪6‬סויבוא יעקוב לוזה‬
‫‪63‬‬
‫אשר בארץ כנען היוא בית אל הוא וכל העם‬

‫אשר עימו ‪7‬סויבן שם מיזבח ויקרא למקום‬
‫אל בית אל כי שם ניגלו אליו האלוהים בברחו‬
‫מיפני אחיו ‪8‬סותמת דבורה מינקת ריבקה‬
‫ותיקבר מיתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו‬
‫אלון בכות ‪9‬סוירא אלוהים אל יעקוב עוד בבואו‬
‫מיפדן ארם ויברך אותו ‪10‬סויואמר לו אלוהים‬
‫שימכה יעקוב לוא יקרא שימכ עוד יעקוב כי‬
‫אים יסראל יהיה שמכה ויקרא את שמו‬
‫יסראל ‪11‬סויואמר לו אלוהים אני אל שדי‬
‫פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה מימכה‬
‫ומלכים מחלציכה יצאו ‪12‬סואת הארץ אשר‬
‫נתתי לאברהם ולייצחק לכה אתננה ולזרעכה‬
‫אחריכה אתן את הארץ ‪13‬סויעל מעליו אלוהים‬
‫במקום אשר דיבר איתו ‪14‬סויצב יעקוב מצבה‬
‫במקום אשר דיבר איתו מצבת אבן ויסך עליה‬
‫נסך ויצוק עליה שמן ‪15‬סויקרא יעקוב את שם‬
‫המקום אשר דיבר איתו שם אלוהים בית אל‬
‫‪16‬סויסעו מיבית אל ויהי עוד כיברת הארץ‬
‫לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלידתה ‪17‬סויהי‬
‫בהקשותה בלידתה ותואמר לה המילדת אל‬
‫תיראי כי גם זה לך בן ‪18‬סויהי בצאת נפשה‬
‫כי מתה ותיקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו‬
‫בינימין ‪19‬סותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה‬
‫היוא בית לחם ‪20‬סויצב יעקוב מצבה על קבורתה‬
‫היוא מצבת קבורת רחל עד היום ‪21‬סויסע יסראל‬
‫ויט אהלוה מהלאה למיגדל עדר ‪22‬סויהי‬
‫בישכון יסראל בארץ ההיוא וילך ראובן‬
‫וישכב את בילהה פילגש אביו וישמע‬
‫יסראל ויהיו בני יעקוב שנים עסר ‪23‬סבני‬
‫לאה בכור יעקוב ראובן ושימעון ולוי ויהודה‬
‫יוסף‬ ‫רחל‬ ‫‪24‬סבני‬ ‫וזבולון‬ ‫וייסשכר‬
‫ובינימין ‪25‬סובני בילהה שיפחת רחל דן‬
‫ונפתלי ‪26‬סובני זילפה שיפחת לאה גד‬
‫ואשר אלה בני יעקוב אשר יולד לו בפדן ארם‬
‫‪64‬‬
‫‪27‬סויבוא יעקוב אל יצחק אביו ממרא קירית‬

‫הארבע היוא חברונ אשר גר שם אברהם וייצחק‬
‫‪28‬סויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמונים‬
‫שנה ‪29‬סויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו‬
‫זקן וסבע ימים ויקברו אותו עסו ויעקוב בניו‬
‫‪1‬סואלה תולדות עסו הוא אדום ‪2‬סעסו לקח את נשיו‬

‫מיבנות כנען את עדה בת אילון החיתי ואת‬
‫אהליבמה בת ענה בת ציבעון החיוי ‪3‬סואת‬
‫בסמת בת ישמעאל אחות נביות ‪4‬סותלד עדה לעסו‬
‫את אליפז ובסמת ילדה את רעואל ‪5‬סואהליבמה‬
‫ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קורח אלה בני‬
‫עסו אשר יולדו לו בארץ כנען ‪6‬סויקח עסו את‬
‫נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות‬
‫ביתו ואת מיקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קינינו‬
‫אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מיפני‬
‫יעקוב אחיו ‪7‬סכי היה רכושם רב מישבת יחדו‬
‫ולוא יכלה ארץ מגוריהם לסאת אותם מיפני‬
‫מיקניהם ‪8‬סוישב עסו בהר סעיר עסו הוא אדום‬
‫‪9‬סואלה תולדות עסו אבי אדום בהר סעיר ‪10‬סאלה‬
‫שמות בני עסו אליפז בן עדה אשת עסו רעואל‬
‫בן בסמת אשת עסו ‪11‬סויהיו בני אליפז‬
‫תימן אומר צפו וגעתם וקנז ‪12‬סותימנע‬
‫היתה פילגש לאליפז בן עסו ותלד לאליפז‬
‫את עמלק אלה בני עדה אשת עסו ‪13‬סואלה בני‬
‫רעואל נחת וזרח שמה ומיזה אלה היו בני‬
‫בסמת אשת עסו ‪14‬סואלה היו בני אהליבמה בת‬
‫ענה בת ציבעון אשת עסו ותלד לעסו את יעיש‬
‫ואת יעלם ואת קורח ‪15‬סאלה אלופי בני עסו‬
‫בני אליפז בכור עסו אלוף תימן אלוף אומר‬
‫אלוף צפו אלוף קנז ‪16‬סאלוף קורח אלוף געתם‬
‫אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום‬
‫אלה בני עדה ‪17‬סואלה בני רעואל בן עסו אלוף‬
‫נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מיזה אלה‬
‫‪65‬‬
‫אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בסמת אשת‬

‫עסו ‪18‬סואלה בני אהליבמה אשת עסו אלוף‬
‫יעוש אלוף יעלם אלוף קורח אלה אלופי‬
‫אהליבמה בת ענה אשת עסו ‪19‬סאלה בני עסו‬
‫ואלה אלופיהם הוא אדום ‪20‬סאלה בני סעיר‬
‫החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וציבעון וענה‬
‫‪21‬סודישון ואצר ודישן אלה אלופי החורי‬
‫בני סעיר בארץ אדום ‪22‬סויהיו בני לוטן‬
‫חורי והיםם ואחות לוטן תימנע ‪23‬סואלה בני‬
‫שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם ‪24‬סואלה‬
‫בני ציבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא‬
‫את היםים במידבר בירעותו את החמורים‬
‫לציבעון אביו ‪25‬סואלה בני ענה דישון‬
‫ואהליבמה בת ענה ‪26‬סואלה בני דישן חמדן‬
‫ואשבן וייתרן וכרן ‪27‬סאלה בני אצר בילהן‬
‫וזעון ועקן ‪28‬סאלה בני דישן עוץ וארן‬
‫‪29‬ס אלה אלופי החורי אלוף לוטן אלוף שובל‬
‫אלוף ציבעון אלוף ענה ‪30‬סאלוף דישון‬
‫אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החורי‬
‫לאלופיהם בארץ סעיר ‪31‬סואלה המלכים אשר‬
‫מלכו בארץ אדום ליפני מלך מלך ליבני‬
‫יסראל ‪32‬סוימלוך באדום בלע בן בעור ושם עירו‬
‫דינהבה ‪33‬סוימת בלע וימלוך תחתיו יובב בן‬
‫זרח מיבצרה ‪34‬סוימת יובב וימלוך תחתיו‬
‫חושם מארץ התימני ‪35‬סוימת חושם וימלוך‬
‫תחתיו הדד בן בדד המכה את מידין ביסדה מואב‬
‫ושם עירו עוית ‪36‬סוימת הדד וימלוך תחתיו‬
‫סמלה מימסרקה ‪37‬סוימת סמלה וימלוך תחתיו‬
‫שאול מרחובות הנהר ‪38‬סוימת שאול וימלוך‬
‫תחתיו בעל חןן בן עכבור ‪39‬סוימת בעל חןן בן‬
‫עכבור וימלוך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם‬
‫אישתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זה ‪40‬סואלה‬
‫שמות אלופי עסו למישפחותם לימקומותם‬
‫בישמותם אלוף תימנע אלוף עלוה אלוף‬
‫יתת ‪41‬סאלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף‬
‫‪66‬‬
‫פיןֹן ‪42‬סאלוף קנז אלוף תימן אלוף‬

‫מיבצר ‪43‬סאלוף מגדיאל אלוף עירם אלה‬
‫אלופי אדום למושבותם בארץ אחוזתם הוא עסו‬
‫אבי אדום‬
‫‪1‬סוישב יעקוב בארץ מגורי אביו בארץ כנען‬

‫‪2‬סאלה תולדות יעקוב יוסף בן שבע עסרה שנה‬
‫היה רועה את אחיו בצואן והוא נער את בני‬
‫בילהה ואת בני זילפה נשי אביו ויבא‬
‫יוסף את דיבתם רעה אל אביהם ‪3‬סויסראל אהב‬
‫את יוסף מיכל בניו כי בן זקונים הוא לו‬
‫ועסה לו כתונת פסים ‪4‬סויראו אחיו כי אותו אהב‬
‫אביהם מיכל אחיו ויסנאו אותו ולוא יכלו דברו‬
‫לשלום ‪5‬סויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו‬
‫ויוסיפו עוד סנוא אותו ‪6‬סויואמר אליהם‬
‫שימעו נא החלום הזה אשר חלמתי ‪7‬סוהינה‬
‫אנחנו מאלמים אלומים בתוך הסדה והינה‬
‫קמה אלומתי וגם ניצבה והינה תסובינה‬
‫אלומותיכם ותישתחוין לאלומתי ‪8‬סויואמרו‬
‫לו אחיו המלוך תימלוך עלינו אים משול‬
‫תימשול בנו ויוסיפו עוד סנוא אותו על‬
‫חלומותיו ועל דבריו ‪9‬סויחלום עוד חלום אחר‬
‫ויספר אותו לאחיו ויואמר הינה חלמתי חלום‬
‫עוד והינה השמש והירח ואחד עסר כוכבים‬
‫מישתחוים לי ‪10‬סויספר אל אביו ואל אחיו‬
‫ויגער בו אביו ויואמר לו מה החלום הזה אשר‬
‫חלמת הבוא נבוא אני ואימכה ואחיכה‬
‫להישתחות לכה ארצה ‪11‬סויקנאו בו אחיו ואביו‬
‫שמר את הדבר ‪12‬סוילכו אחיו לירעות את צואן‬
‫אביהם בישכם ‪13‬סויואמר יסראל אל יוסף‬
‫הלוא אחיכה רועים בישכם לכה ואשלחכה‬
‫אליהם ויואמר לו הינני ‪14‬סויואמר לו לך נא‬
‫ראה את שלום אחיכה ואת שלום הצואן‬
‫והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבוא‬
‫‪67‬‬
‫שכמה ‪15‬סוימצאהו איש והינה תועה בסדה‬

‫וישאלהו האיש לאמור מה תבקש ‪16‬סויואמר את‬
‫אחי אנוכי מבקש הגידה נא לי איפוה הם‬
‫רועים ‪17‬סויואמר האיש נסעו מיזה כי‬
‫שמעתי אומרים נלכה דותינה וילך יוסף‬
‫אחר אחיו וימצאם בדותן ‪18‬סויראו אותו מרחוק‬
‫ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו‬
‫‪19‬סויואמרו איש אל אחיו הינה בעל החלומות‬
‫הלזה בא ‪20‬סועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד‬
‫הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו וניראה מה‬
‫יהיו חלומותיו ‪21‬סוישמע ראובן ויצילהו‬
‫מידם ויואמר לוא נכנו נפש ‪22‬סויואמר‬
‫אלהם ראובן אל תישפכו דם השליכו אותו אל‬
‫הבור הזה אשר במידבר ויד אל תישלחו בו למען‬
‫הציל אותו מידם להשיבו אל אביו ‪23‬סויהי‬
‫כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את‬
‫כותנתו את כתונת הפסים אשר עליו ‪24‬סויקחוהו‬
‫וישליכו אותו הבורה והבור רק אין בו מיים‬
‫‪25‬סוישבו לאכל לחם ויסאו עיניהם ויראו‬
‫והינה אורחת ישמעאלים באה מיגילעד‬
‫וגמליהם נוסאים נכואת וצרי ולוט הולכים‬
‫להוריד מיצרימה ‪26‬סויואמר יהודה אל אחיו‬
‫מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו‬
‫‪27‬ס לכו ונימכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי‬
‫בו כי אחינו בסרנו הוא וישמעו אחיו‬
‫סוחרים‬ ‫מידינים‬ ‫אנשים‬ ‫‪28‬סויעברו‬
‫וימשכו ויעלו את יוסף מין הבור וימכרו את‬
‫יוסף לישמעאלים בעסרים כסף ויביאו את‬
‫יוסף מיצרימה ‪29‬סוישב ראובן אל הבור‬
‫והינה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו‬
‫‪30‬סוישב אל אחיו ויואמר הילד איננו ואני‬
‫אנה אני בא ‪31‬סויקחו את כתונת יוסף וישחטו‬
‫סעיר עיזים ויטבלו את הכותונת בדם‬
‫‪32‬סוישלחו את כתונת הפסים ויביאו אל‬
‫אביהם ויואמרו זואת מצאנו הכר נא הכתונת‬
‫בינכה היוא אים לוא ‪33‬סויכירה ויואמר‬
‫‪68‬‬
‫כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוס‬

‫‪34‬סויקרע יעקוב סימלותיו ויסם סק במתניו‬
‫ויתאבל על בנו ימים רבים ‪35‬סויקומו כל‬
‫בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להיתנחם‬
‫ויואמר כי ארד אל בני אבל שאולה ויבך אותו‬
‫אביו ‪36‬סוהמדנים מכרו אותו אל מיצריים‬
‫לפוטיפר סריס פרעוה סר הטבחים‬
‫‪1‬סויהי בעת ההיוא וירד יהודה מאת אחיו ויט‬

‫עד איש עדולמי ושמו חירה ‪2‬סוירא שם יהודה‬
‫בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבוא אליה‬
‫‪3‬סותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער ‪4‬סותהר עוד ותלד‬
‫בן ותיקרא את שמו אוןן ‪5‬סותוסף עוד ותלד בן‬
‫ותיקרא את שמו שלה והיה ביכזיב בלידתה‬
‫אותו ‪6‬סויקח יהודה אישה לער בכורו ושמה תמר‬
‫‪7‬סויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה‬
‫וימיתהו יהוה ‪8‬סויואמר יהודה לאוןן בוא אל‬
‫אשת אחיכה ויבם אותה והקם זרע לאחיכה‬
‫‪9‬סוידע אוןן כי לוא לו יהיה הזרע והיה אים‬
‫בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה לבילתי נתן‬
‫זרע לאחיו ‪10‬סוירע בעיני יהוה אשר עסה‬
‫וימת גם אותו ‪11‬סויואמר יהודה לתמר כלתו‬
‫שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי‬
‫אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב‬
‫בית אביה ‪12‬סוירבו הימים ותמת בת שוע אשת‬
‫יהודה וינחם יהודה ויעל על גוזזי צואנו‬
‫הוא וחירה רעהו העדולמי תימנתה ‪13‬סויוגד‬
‫לתמר לאמור הינה חמיך עולה תימנתה לגוז‬
‫צואנו ‪14‬סותסר ביגדי אלמנותה מעליה ותכס‬
‫בצעיף ותיתעלף ותשב בפתח עיניים אשר‬
‫על דרך תימנתה כי ראתה כי גדל שלה והיוא‬
‫לוא ניתנה לו לאישה ‪15‬סויראה יהודה‬
‫ויחשבה לזונה כי כיסתה פניה ‪16‬סויט אליה‬
‫אל הדרך ויואמר הבה נא אבוא אלייך כי לוא‬
‫‪69‬‬
‫ידע כי כלתו היוא ותואמר מה תיתן לי כי‬

‫תבוא אלי ‪17‬סויואמר אנוכי אשלח גדי‬
‫עיזים מין הצואן ותואמר אים תיתן‬
‫ערבון עד שלחכה ‪18‬סויואמר מה הערבון אשר‬
‫אתן לך ותואמר חותמכה ופתילכה ומטכה אשר‬
‫בידכה ויתן לה ויבוא אליה ותהר לו ‪19‬סותקם‬
‫ותלך ותסר צעיפה מעליה ותילבש ביגדי‬
‫אלמנותה ‪20‬סוישלח יהודה את גדי העיזים‬
‫ביד רעהו העדולמי לקחת הערבון מיד האישה‬
‫ולוא מצאה ‪21‬סוישאל את אנשי מקומה לאמור‬
‫איה הקדשה היוא בעיניים על הדרך‬
‫ויואמרו לוא היתה בזה קדשה ‪22‬סוישב אל יהודה‬
‫ויואמר לוא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו‬
‫לוא היתה בזה קדשה ‪23‬סויואמר יהודה תיקח לה‬
‫פן ניהיה לבוז הינה שלחתי הגדי הזה‬
‫ואתה לוא מצאתה ‪24‬סויהי כמישלוש חדשים‬
‫ויוגד ליהודה לאמור זנתה תמר כלתכה וגם‬
‫יהודה‬ ‫ויואמר‬ ‫ליזנונים‬ ‫הרה‬ ‫הינה‬
‫הוציאוה ותיסר ‪25‬סהיוא מוצאת והיא שלחה אל‬
‫חמיה לאמור לאיש אשר אלה לו אנוכי הרה‬
‫ותואמר הכר נא למי החותמת והפתילים‬
‫והמטה האלה ‪26‬סויכר יהודה ויואמר צדקה‬
‫מימני כי על כן לוא נתתיה לשלה בני ולוא‬
‫יסף עוד לדעתה ‪27‬סויהי בעת לידתה והינה‬
‫תאומים בביטנה ‪28‬סויהי בלידתה ויתן יד‬
‫ותיקח המילדת ותיקשור על ידו שני לאמור‬
‫זה יצא ריאשונה ‪29‬סויהי כמשיב ידו‬
‫והינה יצא אחיו ותואמר מה פרצת עליכה‬
‫פרץ ויקרא שמו פרץ ‪30‬סואחר יצא אחיו אשר‬
‫על ידו השני ויקרא שמו זרח‬
‫‪1‬סויוסף הורד מיצרימה ויקנהו פוטיפר‬

‫סריס פרעוה סר הטבחים איש מיצרי מיד‬
‫הישמעאלים אשר הורידוהו שמה ‪2‬סויהי‬
‫‪70‬‬
‫יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי‬

‫בבית אדוניו המיצרי ‪3‬סוירא אדוניו כי‬
‫יהוה איתו וכול אשר הוא עוסה יהוה מצליח‬
‫בידו ‪4‬סוימצא יוסף חן בעיניו וישרת אותו‬
‫ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו‬
‫‪5‬סויהי מאז היפקיד אותו בביתו ועל כל אשר‬
‫יש לו ויברך יהוה את בית המיצרי ביגלל‬
‫יוסף ויהי בירכת יהוה בכל אשר יש לו‬
‫בביית ובסדה ‪6‬סויעזוב כל אשר לו ביד יוסף‬
‫ולוא ידע איתו מאומה כי אים הלחם אשר הוא‬
‫אוכל ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה‬
‫‪7‬סויהי אחר הדברים האלה ותיסא אשת אדוניו‬
‫את עיניה אל יוסף ותואמר שיכבה עימי‬
‫‪8‬סוימאן ויואמר אל אשת אדוניו הן אדוני‬
‫לוא ידע איתי מה בביית וכול אשר יש לו‬
‫נתן בידי ‪9‬סאיננו גדול בביית הזה‬
‫מימני ולוא חסך מימני מאומה כי אים‬
‫אותך באשר את אישתו ואיך אעסה הרעה הגדולה‬
‫הזואת וחטאתי לאלוהים ‪10‬סויהי כדברה אל‬
‫יוסף יום יום ולוא שמע אליה לישכב אצלה‬
‫ליהיות עימה ‪11‬סויהי כהיום הזה ויבוא‬
‫הביתה לעסות מלאכתו ואין איש מאנשי‬
‫הביית שם בביית ‪12‬סותיתפסהו בביגדו‬
‫לאמור שיכבה עימי ויעזוב ביגדו בידה‬
‫וינס ויצא החוצה ‪13‬סויהי כיראותה כי עזב‬
‫ביגדו בידה וינס החוצה ‪14‬סותיקרא לאנשי‬
‫ביתה ותואמר להם לאמור ראו הביא לנו איש‬
‫עיברי לצחק בנו בא אלי לישכב עימי ואקרא‬
‫בקול גדול ‪15‬סויהי כשמעו כי הרימותי קולי‬
‫ואקרא ויעזוב ביגדו אצלי וינס ויצא החוצה‬
‫‪16‬סותנח ביגדו אצלה עד בוא אדוניו אל ביתו‬
‫‪17‬סותדבר אליו כדברים האלה לאמור בא אלי‬
‫העבד העיברי אשר הבאת לנו לצחק בי ‪18‬סויהי‬
‫כהרימי קולי ואקרא ויעזוב ביגדו אצלי‬
‫וינס החוצה ‪19‬סויהי כישמוע אדוניו את‬
‫דיברי אישתו אשר דיברה אליו לאמור‬
‫‪71‬‬
‫כדברים האלה עסה לי עבדכה ויחר אפו ‪20‬סויקח‬

‫אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר מקום‬
‫אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית‬
‫הסוהר ‪21‬סויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד‬
‫ויתן חינו בעיני סר בית הסוהר ‪22‬סויתן סר‬
‫בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר‬
‫בבית הסוהר ואת כל אשר עוסים שם הוא היה‬
‫עוסה ‪23‬סאין סר בית הסוהר רואה את כל מאומה‬
‫בידו באשר יהוה איתו ואשר הוא עוסה יהוה‬
‫מצליח‬
‫‪1‬סויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך‬

‫למלך‬ ‫לאדוניהם‬ ‫והאופה‬ ‫מיצריים‬
‫מיצריים ‪2‬סויקצוף פרעוה על שני‬
‫סריסיו על סר המשקים ועל סר האופים‬
‫‪3‬סויתן אותם במישמר בית סר הטבחים אל‬
‫בית הסוהר מקום אשר יוסף אסור שם ‪4‬סויפקוד‬
‫סר הטבחים את יוסף איתם וישרת אותם‬
‫ויהיו ימים במישמר ‪5‬סויחלמו חלום‬
‫איש‬ ‫אחד‬ ‫בלילה‬ ‫חלומו‬ ‫איש‬ ‫שניהם‬
‫כפיתרון חלומו המשקה והאופה אשר למלך‬
‫מיצריים אשר אסורים בבית הסוהר ‪6‬סויבוא‬
‫אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והינם‬
‫זועפים ‪7‬סוישאל את סריסי פרעוה אשר‬
‫איתו במישמר בית אדוניו לאמור מדוע‬
‫פניכם רעים היום ‪8‬סויואמרו אליו חלום‬
‫חלמנו ופותר אין אותו ויואמר אלהם יוסף‬
‫הלוא לאלוהים פיתרונים ספרו נא לי‬
‫‪9‬סויספר סר המשקים את חלומו ליוסף ויואמר‬
‫לו בחלומי והינה גפן לפני ‪10‬סובגפן‬
‫שלושה סריגים והיא כפורחת עלתה ניצה‬
‫היבשילו אשכלותיה ענבים ‪11‬סוכוס פרעוה‬
‫בידי ואקח את הענבים ואסחט אותם אל כוס‬
‫פרעוה ואתן את הכוס על כף פרעוה ‪12‬סויואמר‬
‫‪72‬‬
‫לו יוסף זה פיתרונו שלושת הסריגים‬

‫שלושת ימים הם ‪13‬סבעוד שלושת ימים יסא‬
‫פרעוה את רואשכה והשיבכה על כנכה ונתת כוס‬
‫פרעוה בידו כמישפט הריאשון אשר היית‬
‫משקהו ‪14‬סכי אים זכרתני איתכה כאשר‬
‫ייטב לך ועסית נא עימדי חסד והיזכרתני‬
‫אל פרעוה והוצאתני מין הביית הזה ‪15‬סכי‬
‫גונוב גונבתי מארץ העיברים וגם פוה לוא‬
‫עסיתי מאומה כי סמו אותי בבור ‪16‬סוירא סר‬
‫האופים כי טוב פתר ויואמר אל יוסף אף‬
‫אני בחלומי והינה שלושה סלי חורי על‬
‫רואשי ‪17‬סובסל העליון מיכול מאכל פרעוה‬
‫מעסה אופה והעוף אוכל אותם מין הסל מעל‬
‫רואשי ‪18‬סויען יוסף ויואמר זה פיתרונו‬
‫שלושת הסלים שלושת ימים הם ‪19‬סבעוד‬
‫שלושת ימים יסא פרעוה את רואשכה‬
‫מעליכה ותלה אותכה על עץ ואכל העוף את בסרכה‬
‫מעליכה ‪20‬סויהי ביום השלישי יומ הולדת‬
‫את פרעוה ויעס מישתה לכל עבדיו ויסא את‬
‫רואש סר המשקים ואת רואש סר האופים בתוך‬
‫עבדיו ‪21‬סוישב את סר המשקים על משקהו‬
‫ויתן הכוס על כף פרעוה ‪22‬סואת סר האופים‬
‫תלה כאשר פתר להם יוס ‪23‬סולוא זכר סר‬
‫המשקים את יוסף וישכחהו‬
‫‪1‬סויהי מיקץ שנתיים ימים ופרעוה‬

‫חולם והינה עומד על היאור ‪2‬סוהינה מין‬
‫היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות‬
‫בסר ותירעינה באחו ‪3‬סוהינה שבע פרות אחרות‬
‫עולות אחריהן מין היאור רעות מראה ודקות‬
‫בסר ותעמודנה אצל הפרות על ספת היאור‬
‫‪4‬סותואכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבסר את‬
‫שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ‬
‫פרעוה ‪5‬סויישן ויחלום שנית והינה שבע‬
‫‪73‬‬
‫שיבלים עולות בקנה אחד בריאות וטובות‬

‫‪6‬סוהינה שבע שיבלים דקות ושדופות קדים‬
‫צומחות אחריהן ‪7‬סותיבלענה השיבלים הדקות‬
‫את שבע השיבלים הבריאות והמלאות וייקץ‬
‫פרעוה והינה חלום ‪8‬סויהי בבוקר ותיפעם‬
‫רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מיצריים‬
‫ואת כל חכמיה ויספר פרעוה להם את חלומו‬
‫סר‬ ‫‪9‬סוידבר‬ ‫לפרעוה‬ ‫אותם‬ ‫פותר‬ ‫ואין‬
‫המשקים את פרעוה לאמור את חטאי אני‬
‫מזכיר היום ‪10‬ספרעוה קצף על עבדיו ויתן‬
‫אותי במישמר בית סר הטבחים אותי ואת סר‬
‫האופים ‪11‬סונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא‬
‫איש כפיתרון חלומו חלמנו ‪12‬סושם איתנו‬
‫נער עיברי עבד לסר הטבחים ונספר לו ויפתר‬
‫לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר ‪13‬סויהי‬
‫כאשר פתר לנו כן היה אותי השיב על כני‬
‫ואותו תלה ‪14‬סוישלח פרעוה ויקרא את יוסף‬
‫ויריצוהו מין הבור ויגלח ויחלף סימלותיו‬
‫ויבוא אל פרעוה ‪15‬סויואמר פרעוה אל יוסף‬
‫חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי‬
‫עליכה לאמור תישמע חלום ליפתור אותו‬
‫‪16‬סויען יוסף את פרעוה לאמור בילעדי‬
‫אלוהים יענה את שלום פרעוה ‪17‬סוידבר‬
‫פרעוה אל יוסף בחלומי הינני עומד על‬
‫ספת היאור ‪18‬סוהינה מין היאור עולות שבע‬
‫פרות בריאות בסר ויפות תואר ותירעינה באחו‬
‫‪19‬סוהינה שבע פרות אחרות עולות אחריהן דלות‬
‫ורעות תואר מאוד ורקות בסר לוא ראיתי כהנה בכל‬
‫ארץ מיצריים לרוע ‪20‬סותואכלנה הפרות‬
‫הרקות והרעות את שבע הפרות הריאשונות‬
‫הבריאות ‪21‬סותבואנה אל קירבנה ולוא נודע כי‬
‫באו אל קירבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה‬
‫ואיקץ ‪22‬סוארא בחלומי והינה שבע שיבלים‬
‫עולות בקנה אחד מלאות וטובות ‪23‬סוהינה שבע‬
‫שיבלים צנומות דקות שדופות קדים צומחות‬
‫אחריהם ‪24‬סותיבלען השיבלים הדקות את שבע‬
‫‪74‬‬
‫השיבלים הטובות ואומר אל החרטומים ואין‬

‫מגיד לי ‪25‬סויואמר יוסף אל פרעוה חלום‬
‫פרעוה אחד הוא את אשר האלוהים עוסה היגיד‬
‫לפרעוה ‪26‬סשבע פרות הטובות שבע שנים הנה‬
‫ושבע השיבלימ הטובות שבע שנים הנה חלום‬
‫אחד הוא ‪27‬סושבע הפרות הרקות והרעות העולות‬
‫אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבלים‬
‫הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רע‬
‫‪28‬סהוא הדבר אשר דיברתי אל פרעוה אשר‬
‫האלוהים עוסה הראה את פרעוה ‪29‬סהינה שבע‬
‫שנים באות סבע גדול בכל ארץ מיצריים‬
‫‪30‬סוקמו שבע שני רעב אחריהן ונישכח כל‬
‫הסבע בארץ מיצריים וכילה הרעב את הארץ‬
‫‪31‬סולוא יודע הסבע בארץ מיפני הרעב ההוא‬
‫אחרי כן כי כבד הוא מאוד ‪32‬סועל הישנות‬
‫החלום אל פרעוה פעמיים כי נכון הדבר‬
‫מעים האלוהים וממהר האלוהים לעסותו‬
‫‪33‬סועתה ירא פרעוה איש נבון וחכם וישיתהו‬
‫על ארץ מיצריים ‪34‬סיעסה פרעוה ויפקד‬
‫ארץ‬ ‫את‬ ‫וחימש‬ ‫הארץ‬ ‫על‬ ‫פקידים‬
‫מיצריים בשבע שני הסבע ‪35‬סוייקבצו את‬
‫כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה וייצברו בר‬
‫תחת יד פרעוה אוכל בערים ושמרו ‪36‬סוהיה‬
‫האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר‬
‫תיהיין בארץ מיצריים ולוא תיכרת הארץ‬
‫ברע ‪37‬סוייטב הדבר בעיני פרעוה ובעיני‬
‫עבדיו‬ ‫אל‬ ‫פרעוה‬ ‫‪38‬סויואמר‬ ‫עבדיו‬ ‫כל‬
‫הנימצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו‬
‫‪39‬סויואמר פרעוה אל יוסף אחרי הודיע‬
‫אלוהים אותכה את כל זואת אין נבון וחכם‬
‫כמוכה ‪40‬סאתה תיהיה על ביתי ועל פיכה‬
‫ישק כל עמי רק הכיסא אגדל מימכה‬
‫‪41‬סויואמר פרעוה אל יוסף ראה נתתי אותכה‬
‫על כל ארץ מיצריים ‪42‬סויסר פרעוה את‬
‫טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש‬
‫אותו ביגדי שש ויסם רביד הזהב על צוארו‬
‫‪75‬‬
‫‪43‬סוירכב אותו במירכבת המישנה אשר לו‬

‫ויקראו לפניו אברך ונתון אותו על כל ארץ‬
‫מיצריים ‪44‬סויואמר פרעוה אל יוסף אני‬
‫פרעוה ובילעדיכה לוא ירים איש את ידו‬
‫ואת רגלו בכל ארץ מיצריים ‪45‬סויקרא פרעוה‬
‫שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת‬
‫פוטי פרע כוהן און לאישה ויצא יוסף על‬
‫ארץ מיצריים ‪46‬סויוסף בן שלושים שנה‬
‫בעמדו ליפני פרעוה מלך מיצריים ויצא‬
‫יוסף מיליפני פרעוה ויעבור בכל ארץ‬
‫מיצריים ‪47‬סותעס הארץ בשבע שני הסבע‬
‫ליקמצים ‪48‬סויקבוץ את כל אוכל שבע שנים‬
‫אשר היו בארץ מיצריים ויתן אוכל בערים‬
‫אוכל סדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה‬
‫‪49‬סויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאוד עד כי‬
‫חדל ליספור כי אין מיספר ‪50‬סוליוסף יולד‬
‫שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו‬
‫אסנת בת פוטי פרע כוהן און ‪51‬סויקרא יוסף‬
‫את שם הבכור מנשה כי נשני אלוהים את כל‬
‫עמלי ואת כל בית אבי ‪52‬סואת שם השני קרא‬
‫אפריים כי היפרני אלוהים בארץ‬
‫עניי ‪53‬סותיכלינה שבע שני הסבע אשר‬
‫היה בארץ מיצריים ‪54‬סותחילינה שבע‬
‫שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב‬
‫בכל הארצות ובכל ארץ מיצריים היה לחם‬
‫‪55‬סותירעב כל ארץ מיצריים ויצעק העם אל‬
‫פרעוה ללחם ויואמר פרעוה לכל מיצריים‬
‫לכו אל יוסף אשר יואמר לכם תעסו ‪56‬סוהרעב‬
‫היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל‬
‫אשר בהם וישבור למיצריים ויחזק הרעב‬
‫בארץ מיצריים ‪57‬סוכל הארץ באו מיצרימה‬
‫לישבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ‬
‫‪76‬‬
‫‪1‬סוירא יעקוב כי יש שבר במיצריים‬

‫ויואמר יעקוב לבניו למה תיתראו ‪2‬סויואמר‬
‫הינה שמעתי כי יש שבר במיצריים רדו‬
‫שמה ושיברו לנו מישם וניחיה ולוא נמות‬
‫בר‬ ‫לישבור‬ ‫עסרה‬ ‫יוסף‬ ‫אחי‬ ‫‪3‬סוירדו‬
‫מימיצריים ‪4‬סואת בינימין אחי יוסף‬
‫לוא שלח יעקוב את אחיו כי אמר פן יקראנו‬
‫אסון ‪5‬סויבואו בני יסראל לישבור בתוך‬
‫הבאים כי היה הרעב בארץ כנען ‪6‬סויוסף הוא‬
‫השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ‬
‫ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה‬
‫‪7‬סוירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר‬
‫אליהם וידבר איתם קשות ויואמר אלהם‬
‫מאיין באתם ויואמרו מארץ כנען לישבר‬
‫אוכל ‪8‬סויכר יוסף את אחיו והם לוא היכירוהו‬
‫‪9‬סויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם‬
‫ויואמר אלהם מרגלים אתם ליראות את ערות‬
‫הארץ באתם ‪10‬סויואמרו אליו לוא אדוני‬
‫ועבדיכה באו לישבר אוכל ‪11‬סכולנו בני איש‬
‫אחד נחנו כנים אנחנו לוא היו עבדיכה‬
‫מרגלים ‪12‬סויואמר אלהם לוא כי ערות הארץ‬
‫באתם ליראות ‪13‬סויואמרו שנים עסר עבדיכה‬
‫אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען‬
‫והינה הקטון את אבינו היום והאחד איננו‬
‫‪14‬סויואמר אלהם יוסף הוא אשר דיברתי אלכם‬
‫לאמור מרגלים אתם ‪15‬סבזואת תיבחנו חי‬
‫פרעוה אים תצאו מיזה כי אים בבוא אחיכם‬
‫הקטון הנה ‪16‬סשילחו םיכם אחד וייקח את‬
‫אחיכם ואתם האסרו וייבחנו דיבריכם האמת‬
‫איתכם ואים לוא חי פרעוה כי מרגלים אתם‬
‫‪17‬סויאסוף אותם אל מישמר שלושת ימים‬
‫‪18‬סויואמר אלהם יוסף ביום השלישי זואת‬
‫עסו ויחיו את האלוהים אני ירא ‪19‬סאים‬
‫בבית‬ ‫יאסר‬ ‫אחד‬ ‫אחיכם‬ ‫אתם‬ ‫כנים‬
‫‪77‬‬
‫מישמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם‬

‫‪20‬סואת אחיכם הקטון תביאו אלי ויאמנו‬
‫דיבריכם ולוא תמותו ויעסו כן ‪21‬סויואמרו‬
‫איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו‬
‫אשר ראינו צרת נפשו בהיתחננו אלינו ולוא‬
‫שמענו על כן באה אלינו הצרה הזואת‬
‫‪22‬סויען ראובן אותם לאמור הלוא אמרתי‬
‫אליכם לאמור אל תחטאו בילד ולוא שמעתם וגם‬
‫דמו הינה נידרש ‪23‬סוהם לוא ידעו כי שומע‬
‫יוסף כי המליץ בינותם ‪24‬סויסוב מעליהם‬
‫ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאיתם את‬
‫שימעון ויאסור אותו לעיניהם ‪25‬סויצו‬
‫יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם‬
‫איש אל סקו ולתת להם צדה לדרך ויעס להם כן‬
‫‪26‬סויסאו את שיברם על חמוריהם וילכו‬
‫מישם ‪27‬סויפתח האחד את סקו לתת מיספוא‬
‫לחמורו במלון וירא את כספו והינה הוא בפי‬
‫אמתחתו ‪28‬סויואמר אל אחיו הושב כספי וגם‬
‫הינה באמתחתי ויצא ליבם ויחרדו איש אל‬
‫אחיו לאמור מה זואת עסה אלוהים לנו‬
‫‪29‬סויבואו אל יעקוב אביהם ארצה כנען‬
‫ויגידו לו את כל הקורות אותם לאמור ‪30‬סדיבר‬
‫האיש אדוני הארץ איתנו קשות ויתן אותנו‬
‫כימרגלים את הארץ ‪31‬סונואמר אליו כנים‬
‫אנחנו לוא היינו מרגלים ‪32‬סשנים עסר‬
‫אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטון‬
‫היום את אבינו בארץ כנען ‪33‬סויואמר אלינו‬
‫האיש אדוני הארץ בזואת אדע כי כנים אתם‬
‫אחיכם האחד הניחו איתי ואת רעבון בתיכם‬
‫קחו ולכו ‪34‬סוהביאו את אחיכם הקטון אלי ואדעה‬
‫כי לוא מרגלים אתם כי כנים אתם את‬
‫אחיכם אתן לכם ואת הארץ תיסחרו ‪35‬סויהי הם‬
‫מריקים סקיהם והינה איש צרור כספו בסקו‬
‫ויראו את צרורות כספיהם המה ואביהם‬
‫וייראו ‪36‬סויואמר אלהם יעקוב אביהם אותי‬
‫שיכלתם יוסף איננו ושימעון איננו ואת‬
‫‪78‬‬
‫בינימין תיקחו עלי היו כולנה ‪37‬סויואמר‬

‫ראובן אל אביו לאמור את שני בני תמית‬
‫אים לוא אביאנו אליכה תנה אותו על ידי‬
‫ואני אשיבנו אליכה ‪38‬סויואמר לוא ירד בני‬
‫עיםכם כי אחיו מת והוא לבדו נישאר וקראהו‬
‫אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את סיבתי‬
‫ביגון שאולה‬
‫‪1‬סוהרעב כבד בארץ ‪2‬סויהי כאשר כילו לאכול את‬

‫השבר אשר הביאו מימיצריים ויואמר‬
‫אליהם אביהם שובו שיברו לנו מעט אוכל‬
‫‪3‬סויואמר אליו יהודה לאמור העד העיד בנו‬
‫האיש לאמור לוא תיראו פני בילתי אחיכם‬
‫איתכם ‪4‬סאים ישכה משלח את אחינו איתנו‬
‫נרדה ונישברה לכה אוכל ‪5‬סואים אינכה משלח‬
‫לוא נרד כי האיש אמר אלינו לוא תיראו‬
‫פני בילתי אחיכם איתכם ‪6‬סויואמר‬
‫יסראל למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם‬
‫אח ‪7‬סויואמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו‬
‫לאמור העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על‬
‫פי הדברים האלה הידוע נדע כי יואמר‬
‫הורידו את אחיכם ‪8‬סויואמר יהודה אל יסראל‬
‫אביו שילחה הנער איתי ונקומה ונלכה‬
‫וניחיה ולוא נמות גם אנחנו גם אתה גם‬
‫טפנו ‪9‬סאנוכי אערבנו מידי תבקשנו אים‬
‫לוא הביאותיו אליכה והיצגתיו לפניכה‬
‫לולא‬ ‫‪10‬סכי‬ ‫הימים‬ ‫כל‬ ‫לכה‬ ‫וחטאתי‬
‫היתמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים‬
‫‪11‬סויואמר אלהם יסראל אביהם אים כן אפוא‬
‫זואת עסו קחו מיזימרת הארץ ביכליכם‬
‫והורידו לאיש מינחה מעט צרי ומעט דבש‬
‫נכואת ולוט בטנים ושקדים ‪12‬סוכסף מישנה‬
‫קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחותיכם‬
‫תשיבו בידכם אולי מישגה הוא ‪13‬סואת אחיכם‬
‫‪79‬‬
‫קחו וקומו שובו אל האיש ‪14‬סואל שדי יתן לכם‬

‫רחמים ליפני האיש ושילח לכם את אחיכם‬
‫אחר ואת בינימין ואני כאשר שכולתי‬
‫שכלתי ‪15‬סויקחו האנשים את המינחה הזואת‬
‫ומישנה כסף לקחו בידם ואת בינימין‬
‫ויקומו וירדו מיצריים ויעמדו ליפני‬
‫יוס ‪16‬סוירא יוסף איתם את בינימין‬
‫ויואמר לאשר על ביתו הבא את האנשים‬
‫הביתה וטבוח טבח והכן כי איתי יואכלו‬
‫האנשים בצהריים ‪17‬סויעס האיש כאשר‬
‫אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה‬
‫יוס ‪18‬סוייראו האנשים כי הובאו בית יוסף‬
‫ויואמרו על דבר הכסף השב באמתחותינו‬
‫בתחילה אנחנו מובאים להיתגולל עלינו‬
‫ולהיתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת‬
‫חמורינו ‪19‬סויגשו אל האיש אשר על בית‬
‫יוסף וידברו אליו פתח הביית ‪20‬סויואמרו בי‬
‫אדוני ירוד ירדנו בתחילה לישבר אוכל‬
‫‪21‬סויהי כי באנו אל המלון וניפתחה את‬
‫אמתחותינו והינה כסף איש בפי אמתחתו‬
‫כספנו במישקלו ונשב אותו בידנו ‪22‬סוכסף אחר‬
‫הורדנו בידנו לישבר אוכל לוא ידענו מי סם‬
‫כספנו באמתחותינו ‪23‬סויואמר שלום לכם אל‬
‫תיראו אלוהיכם ואלוהי אביכם נתן לכם‬
‫מטמון באמתחותיכם כספכם בא אלי ויוצא‬
‫את‬ ‫האיש‬ ‫‪24‬סויבא‬ ‫שימעון‬ ‫את‬ ‫אלהם‬
‫האנשים ביתה יוסף ויתן מיים וירחצו‬
‫לחמוריהם‬ ‫מיספוא‬ ‫ויתן‬ ‫רגליהם‬
‫יוסף‬ ‫בוא‬ ‫עד‬ ‫המינחה‬ ‫את‬ ‫‪25‬סויכינו‬
‫בצהריים כי שמעו כי שם יואכלו לחם‬
‫‪26‬סויבוא יוסף הביתה ויביאו לו את המינחה‬
‫אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה ‪27‬סוישאל‬
‫להם לשלום ויואמר השלום אביכם הזקן אשר‬
‫אמרתם העודנו חי ‪28‬סויואמרו שלום לעבדכה‬
‫לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחוו ‪29‬סויסא‬
‫עיניו וירא את בינימין אחיו בן אימו‬
‫‪80‬‬
‫ויואמר הזה אחיכם הקטון אשר אמרתם אלי‬

‫ויואמר אלוהים יחנכה בני ‪30‬סוימהר יוסף‬
‫כי ניכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש ליבכות‬
‫ויבוא החדרה ויבך שמה ‪31‬סוירחץ פניו ויצא‬
‫ויתאפק ויואמר סימו לחם ‪32‬סויסימו לו לבדו‬
‫ולהם לבדם ולמיצרים האוכלים איתו לבדם‬
‫את‬ ‫לאכול‬ ‫המיצרים‬ ‫יוכלון‬ ‫לוא‬ ‫כי‬
‫העיברים לחם כי תועבה היוא למיצריים‬
‫‪33‬סוישבו לפניו הבכור כיבכורתו והצעיר‬
‫כיצעירתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו‬
‫‪34‬סויסא מסאות מאת פניו אלהם ותרב מסאת‬
‫בינימין מימסאות כולם חמש ידות וישתו‬
‫וישכרו עימו‬
‫‪1‬סויצו את אשר על ביתו לאמור מלא את אמתחות‬

‫האנשים אוכל כאשר יוכלון סאת וסים כסף‬
‫איש בפי אמתחתו ‪2‬סואת גביעי גביע הכסף‬
‫תסים בפי אמתחת הקטון ואת כסף שיברו ויעס‬
‫כידבר יוסף אשר דיבר ‪3‬סהבוקר אור והאנשים‬
‫שולחו המה וחמוריהם ‪4‬סהם יצאו את העיר לוא‬
‫הירחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדוף‬
‫אחרי האנשים והיסגתם ואמרת אלהם למה‬
‫שילמתם רעה תחת טובה ‪5‬סהלוא זה אשר ישתה‬
‫אדוני בו והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר‬
‫עסיתם ‪6‬סויסיגם וידבר אלהם את הדברים‬
‫האלה ‪7‬סויואמרו אליו למה ידבר אדוני‬
‫כדברים האלה חלילה לעבדיכה מעסות כדבר הזה‬
‫‪8‬סהן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו‬
‫השיבונו אליכה מארץ כנען ואיך ניגנוב‬
‫מיבית אדוניכה כסף או זה ‪9‬סאשר ימצא‬
‫איתו מעבדיכה ומת וגם אנחנו ניהיה‬
‫עתה‬ ‫גם‬ ‫‪10‬סויואמר‬ ‫לעבדים‬ ‫לאדוני‬
‫כדיבריכם כן הוא אשר ימצא איתו יהיה לי‬
‫עבד ואתם תיהיו נקים ‪11‬סוימהרו ויורידו‬
‫‪81‬‬
‫איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו‬

‫‪12‬סויחפס בגדול החל ובקטון כילה וימצא‬
‫‪13‬סויקרעו‬ ‫בינימין‬ ‫באמתחת‬ ‫הגביע‬
‫סימלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו‬
‫העירה ‪14‬סויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא‬
‫עודנו שם ויפלו לפניו ארצה ‪15‬סויואמר להם‬
‫יוסף מה המעסה הזה אשר עסיתם הלוא‬
‫ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני‬
‫‪16‬סויואמר יהודה מה נואמר לאדוני מה נדבר‬
‫ומה ניצטדק האלוהים מצא את עון עבדיכה‬
‫היננו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר‬
‫נימצא הגביע בידו ‪17‬סויואמר חלילה לי‬
‫מעסות זואת האיש אשר נימצא הגביע בידו‬
‫הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם‬
‫‪18‬סויגש אליו יהודה ויואמר בי אדוני ידבר‬
‫נא עבדכה דבר באזני אדוני ואל יחר אפכה‬
‫בעבדכה כי כמוכה כפרעוה ‪19‬סאדוני שאל את‬
‫עבדיו לאמור היש לכם אב או אח ‪20‬סונואמר אל‬
‫אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן‬
‫ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאימו ואביו אהבו‬
‫‪21‬סותואמר אל עבדיכה הורידוהו אלי ואסימה‬
‫עיני עליו ‪22‬סונואמר אל אדוני לוא יוכל‬
‫הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת‬
‫‪23‬סותואמר אל עבדיכה אים לוא ירד אחיכם‬
‫הקטון איתכם לוא תוסיפון ליראות פני‬
‫‪3‬סויואמר יעקוב אל יוסף אל שדי ניראה‬
‫אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ‪4‬סויואמר‬
‫אלי הינני מפרכה והירביתיכה ונתתיכה‬
‫ליקהל עמים ונתתי את הארץ הזואת לזרעכה‬
‫אחריכה אחוזת עולם ‪5‬סועתה שני בניכה‬
‫הנולדים לכה בארץ מיצריים עד בואי‬
‫אליכה מיצרימה לי הם אפריים ומנשה‬
‫כיראובן ושימעון יהיו לי ‪6‬סומולדתכה אשר‬
‫הולדת אחריהם לכה יהיו על שם אחיהם‬
‫יקראו בנחלתם ‪7‬סואני בבואי מיפדן מתה‬
‫עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כיברת ארץ לבוא‬
‫‪82‬‬
‫אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת היוא בית לחם‬

‫‪8‬סוירא יסראל את בני יוסף ויואמר מי אלה‬
‫‪9‬סויואמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי‬
‫אלוהים בזה ויואמר קחם נא אלי ואברכם‬
‫‪10‬סועיני יסראל כבדו מיזוקן לוא יוכל‬
‫ליראות ויגש אותם אליו וישק להם ויחבק להם‬
‫‪11‬סויואמר יסראל אל יוסף ראוה פניכה לוא‬
‫פיללתי והינה הראה אותי אלוהים גם את‬
‫זרעכה ‪12‬סויוצא יוסף אותם מעים בירכיו‬
‫וישתחו לאפיו ארצה ‪13‬סויקח יוסף את‬
‫שניהמ את אפריים בימינו מיסמואל‬
‫יסראל ואת מנשה ביסמואלו מימין יסראל‬
‫ויגש אליו ‪14‬סוישלח יסראל את ימינו וישת‬
‫על רואש אפריים והוא הצעיר ואת סמואלו על‬
‫רואש מנשה סיכל את ידיו כי מנשה הבכור‬
‫‪15‬סויברך את יוסף ויואמר האלוהים אשר‬
‫היתהלכו אבותי לפניו אברהם וייצחק‬
‫האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה‬
‫‪16‬סהמלאך הגואל אותי מיכל רע יברך את‬
‫הנערים וייקרא בהם שמי ושם אבותי‬
‫אברהם וייצחק ויידגו לרוב בקרב הארץ‬
‫‪17‬סוירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על‬
‫רואש אפריים וירע בעיניו ויתמוך יד‬
‫אביו להסיר אותה מעל רואש אפריים על‬
‫רואש מנשה ‪18‬סויואמר יוסף אל אביו לוא כן‬
‫אבי כי זה הבכור סים ימינכה על רואשו‬
‫‪19‬סוימאן אביו ויואמר ידעתי בני ידעתי‬
‫גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו‬
‫הקטון יגדל מימנו וזרעו יהיה מלוא‬
‫הגויים ‪20‬סויברכם ביום ההוא לאמור בכה‬
‫אלוהים‬ ‫יסימכה‬ ‫לאמור‬ ‫יסראל‬ ‫יברך‬
‫כאפריים וכימנשה ויסם את אפריים‬
‫ליפני מנשה ‪21‬סויואמר יסראל אל יוסף‬
‫הינה אנוכי מת והיה אלוהים עיםכם‬
‫והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם ‪22‬סואני נתתי‬
‫‪83‬‬
‫לכה שכם אחד על אחיכה אשר לקחתי מיד‬

‫האמורי בחרבי ובקשתי‬
‫‪1‬סולוא יכול יוסף להיתאפק לכול הניצבים‬

‫עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולוא עמד‬
‫איש איתו בהיתודע יוסף אל אחיו ‪2‬סויתן את‬
‫קולו ביבכי וישמעו מיצריים וישמע בית‬
‫פרעוה ‪3‬סויואמר יוסף אל אחיו אני יוסף‬
‫העוד אבי חי ולוא יכלו אחיו לענות אותו כי‬
‫ניבהלו מיפניו ‪4‬סויואמר יוסף אל אחיו‬
‫גשו נא אלי ויגשו ויואמר אני יוסף‬
‫אחיכם אשר מכרתם אותי מיצרימה ‪5‬סועתה‬
‫אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי‬
‫אלוהים‬ ‫שלחני‬ ‫למיחיה‬ ‫כי‬ ‫הנה‬
‫ליפניכם ‪6‬סכי זה שנתיים הרעב בקרב‬
‫הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר‬
‫‪7‬סוישלחני אלוהים ליפניכם לסום לכם‬
‫שארית בארץ ולהחיות לכם ליפליטה גדולה‬
‫‪8‬סועתה לוא אתם שלחתם אותי הנה כי‬
‫האלוהים ויסימני לאב לפרעוה ולאדון לכל‬
‫ביתו ומושל בכל ארץ מיצריים ‪9‬סמהרו ועלו‬
‫אל אבי ואמרתם אליו כוה אמר בינכה יוסף‬
‫סמני אלוהים לאדון לכל מיצריים רדה‬
‫אלי אל תעמוד ‪01‬סוישבת בארץ גושן והיית‬
‫קרוב אלי אתה ובניכה ובני בניכה וצואנכה‬
‫ובקרכה וכל אשר לך ‪00‬סוכילכלתי אותכה שם כי‬
‫עוד חמש שנים רעב פן תיורש אתה וביתכה‬
‫וכל אשר לך ‪02‬סוהינה עיניכם רואות ועיני‬
‫אחי בינימין כי פי המדבר אליכם‬
‫‪03‬סוהיגדתם לאבי את כל כבודי במיצריים‬
‫ואת כל אשר ראיתם ומיהרתם והורדתם את אבי‬
‫הנה ‪04‬סויפול על צוארי בינימין אחיו‬
‫ויבך ובינימין בכה על צואריו ‪05‬סוינשק‬
‫לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דיברו אחיו‬
‫‪84‬‬
‫איתו ‪06‬סוהקול נישמע בית פרעוה לאמור באו‬

‫אחי יוסף וייטב בעיני פרעוה ובעיני‬
‫עבדיו ‪07‬סויואמר פרעוה אל יוסף אמור אל‬
‫אחיכה זואת עסו טענו את בעירכם ולכו בואו‬
‫ארצה כנען ‪08‬סוקחו את אביכם ואת בתיכם ובואו‬
‫אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מיצריים ואיכלו‬
‫את חלב הארץ ‪09‬סואתה צוויתה זואת עסו קחו לכם‬
‫מארץ מיצריים עגלות לטפכם ולינשיכם‬
‫ונסאתם את אביכם ובאתם ‪21‬סועינכם אל תחוס‬
‫על כליכם כי טוב כל ארץ מיצריים לכם הוא‬
‫‪20‬סויעסו כן בני יסראל ויתן להם יוסף‬
‫עגלות על פי פרעוה ויתן להם צדה לדרך‬
‫סמלות‬ ‫חליפות‬ ‫לאיש‬ ‫נתן‬ ‫‪22‬סלכולם‬
‫ולבינימין נתן שלוש מאות כסף וחמש‬
‫חליפות סמלות ‪23‬סולאביו שלח כזואת עסרה‬
‫חמורים נוסאים מיטוב מיצריים ועסר‬
‫אתונות נוסאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך‬
‫‪24‬סוישלח את אחיו וילכו ויואמר אלהם אל‬
‫תירגזו בדרך ‪25‬סויעלו מימיצריים ויבואו‬
‫ארץ כנען אל יעקוב אביהם ‪26‬סויגידו לו‬
‫לאמור עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ‬
‫מיצריים ויפג ליבו כי לוא האמין להם‬
‫‪27‬סוידברו אליו את כל דיברי יוסף אשר דיבר‬
‫אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לסאת‬
‫אותו ותחי רוח יעקוב אביהם ‪28‬סויואמר יסראל‬
‫רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות‬
‫‪1‬סויסע יסראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע‬

‫ויזבח זבחים לאלוהי אביו יצחק ‪2‬סויואמר‬
‫אלוהים ליסראל במראות הלילה ויואמר‬
‫יעקוב יעקוב ויואמר הינני ‪3‬סויואמר‬
‫אנוכי האל אלוהי אביכה אל תירא מרדה‬
‫מיצרימה כי לגוי גדול אסימכה שם‬
‫‪4‬סאנוכי ארד עימכה מיצרימה ואנוכי‬
‫‪85‬‬
‫אעלכה גם עלוה ויוסף ישית ידו על‬

‫עיניכה ‪5‬סויקם יעקוב מיבאר שבע ויסאו‬
‫בני יסראל את יעקוב אביהם ואת טפם ואת‬
‫נשיהם בעגלות אשר שלח פרעוה לסאת אותו‬
‫‪6‬סויקחו את מיקניהם ואת רכושם אשר רכשו‬
‫בארץ כנען ויבואו מיצרימה יעקוב וכל זרעו‬
‫איתו ‪7‬סבניו ובני בניו איתו בנותיו ובנות‬
‫בניו וכל זרעו הביא איתו מיצרימה ‪8‬סואלה‬
‫שמות בני יסראל הבאים מיצרימה יעקוב‬
‫ובניו בכור יעקוב ראובן ‪9‬סובני ראובן חנוך‬
‫ופלוא וחצרון וכרמי ‪01‬סובני שימעון ימואל‬
‫בן‬ ‫ושאול‬ ‫וצוחר‬ ‫ויכין‬ ‫ואוהד‬ ‫וימין‬
‫הכנענית ‪00‬סובני לוי גרשון קהת ומררי‬
‫‪02‬סובני יהודה ער ואוןן ושלה ופרץ וזרח‬
‫וימת ער ואוןן בארץ כנען ויהיו בני פרץ‬
‫חצרון וחמול ‪03‬סובני יסשכר תולע ופווה ויוב‬
‫ושימרון ‪04‬סובני זבולון סרד ואלון ויחלאל‬
‫‪05‬סאלה בני לאה אשר ילדה ליעקוב בפדן ארם‬
‫ואת דינה ביתו כל נפש בניו ובנותיו‬
‫שלושים ושלוש ‪06‬סובני גד ציפיון וחגי‬
‫שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי ‪07‬סובני‬
‫אשר ימנה ויישוה ויישוי ובריעה וסרח‬
‫אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל ‪08‬סאלה בני‬
‫זילפה אשר נתן לבן ללאה ביתו ותלד את אלה‬
‫ליעקוב שש עסרה נפש ‪09‬סבני רחל אשת יעקוב‬
‫יוסף ובינימין ‪21‬סויולד ליוסף בארץ‬
‫מיצריים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע‬
‫כוהן און את מנשה ואת אפריים ‪20‬סובני‬
‫בינימין בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי‬
‫ורואש מופים וחופים וארד ‪22‬סאלה בני רחל‬
‫אשר יולד ליעקוב כל נפש ארבעה עסר ‪23‬סובני‬
‫דן חושים ‪24‬סובני נפתלי יחצאל וגוני‬
‫ויצר ושילם ‪25‬סאלה בני בילהה אשר נתן‬
‫לבן לרחל ביתו ותלד את אלה ליעקוב כל נפש‬
‫שיבעה ‪26‬סכל הנפש הבאה ליעקוב מיצרימה‬
‫‪86‬‬
‫יוצאי ירכו מילבד נשי בני יעקוב כל‬

‫נפש שישים ושש ‪27‬סובני יוסף אשר יולד‬
‫לו במיצריים נפש שניים כל הנפש‬
‫לבית יעקוב הבאה מיצרימה שיבעים‬
‫‪28‬סואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות‬
‫לפניו גושנה ויבואו ארצה גושן ‪29‬סויאסור‬
‫יוסף מרכבתו ויעל ליקראת יסראל אביו‬
‫גושנה וירא אליו ויפול על צואריו ויבך על‬
‫צואריו עוד ‪31‬סויואמר יסראל אל יוסף אמותה‬
‫הפעם אחרי ראותי את פניכה כי עודכה חי‬
‫‪30‬סויואמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה‬
‫ואגידה לפרעוה ואומרה אליו אחי ובית אבי‬
‫אשר בארץ כנען באו אלי ‪32‬סוהאנשים רועי‬
‫צואן כי אנשי מיקנה היו וצואנם ובקרם וכל‬
‫אשר להם הביאו ‪33‬סוהיה כי יקרא לכם פרעוה‬
‫ואמר מה מעסיכם ‪34‬סואמרתם אנשי מיקנה‬
‫היו עבדיכה מינעורינו ועד עתה גם אנחנו‬
‫גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת‬
‫מיצריים כל רועה צואן‬
‫‪1‬סויבוא יוסף ויגד לפרעוה ויואמר אבי ואחי‬

‫וצואנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען‬
‫והינם בארץ גושן ‪2‬סומיקצה אחיו לקח‬
‫חמישה אנשים ויציגם ליפני פרעוה‬
‫‪3‬סויואמר פרעוה אל אחיו מה מעסיכם‬
‫ויואמרו אל פרעוה רועה צואן עבדיכה גם‬
‫אנחנו גם אבותינו ‪4‬סויואמרו אל פרעוה לגור‬
‫בארץ באנו כי אין מירעה לצואן אשר‬
‫לעבדיכה כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו‬
‫נא עבדיכה בארץ גושן ‪5‬סויואמר פרעוה אל‬
‫יוסף לאמור אביכה ואחיכה באו אליכה ‪6‬סארץ‬
‫מיצריים לפניכה היוא במיטב הארץ‬
‫הושב את אביכה ואת אחיכה ישבו בארץ גושן‬
‫ואים ידעת ויש בם אנשי חייל וסמתם סרי‬
‫מיקנה על אשר לי ‪7‬סויבא יוסף את יעקוב‬
‫‪87‬‬
‫אביו ויעמידהו ליפני פרעוה ויברך‬

‫יעקוב את פרעוה ‪8‬סויואמר פרעוה אל יעקוב‬
‫כמה ימי שני חייכה ‪9‬סויואמר יעקוב אל‬
‫פרעוה ימי שני מגורי שלושים ומאת‬
‫שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולוא‬
‫היסיגו את ימי שני חיי אבותי בימי‬
‫מגוריהם ‪01‬סויברך יעקוב את פרעוה ויצא‬
‫מיליפני פרעוה ‪00‬סויושב יוסף את אביו‬
‫ואת אחיו ויתן להם אחוזה בארץ מיצריים‬
‫במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר ציוה פרעוה‬
‫‪02‬סויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית‬
‫אביו לחם לפי הט ‪03‬סולחם אין בכל הארץ כי‬
‫כבד הרעב מאוד ותלה ארץ מיצריים וארץ‬
‫כנען מיפני הרעב ‪04‬סוילקט יוסף את כל‬
‫הכסף הנימצא בארץ מיצריים ובארץ‬
‫כנען בשבר אשר הם שוברים ויבא יוסף את‬
‫הכסף ביתה פרעוה ‪05‬סויתום הכסף מארץ‬
‫כל‬ ‫ויבואו‬ ‫כנען‬ ‫ומארץ‬ ‫מיצריים‬
‫מיצריים אל יוסף לאמור הבה לנו לחם ולמה‬
‫נמות נגדכה כי אפס כס ‪06‬סויואמר יוסף הבו‬
‫מיקניכם ואתנה לכם במיקניכם אים אפס‬
‫כס ‪07‬סויביאו את מיקניהם אל יוסף ויתן‬
‫להם יוסף לחם בסוסים ובמיקנה הצואן‬
‫ובמיקנה הבקר ובחמורים וינהלם בלחם בכל‬
‫מיקנהם בשנה ההיוא ‪08‬סותיתום השנה‬
‫ההיוא ויבואו אליו בשנה השנית ויואמרו לו‬
‫לוא נכחד מאדוני כי אים תם הכסף ומיקנה‬
‫הבהמה אל אדוני לוא נישאר ליפני אדוני‬
‫בילתי אים גויתנו ואדמתנו ‪09‬סלמה נמות‬
‫לעיניכה גם אנחנו גם אדמתנו קנה אותנו‬
‫ואת אדמתנו בלחם וניהיה אנחנו ואדמתנו‬
‫עבדים לפרעוה ותן זרע וניחיה ולוא נמות‬
‫והאדמה לוא תשם ‪21‬סויקן יוסף את כל אדמת‬
‫מיצריים לפרעוה כי מכרו מיצריים‬
‫איש סדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ‬
‫לפרעוה ‪20‬סואת העם העביר אותו לערים‬
‫‪88‬‬
‫מיקצה גבול מיצריים ועד קצהו ‪22‬סרק אדמת‬

‫הכוהנים לוא קנה כי חוק לכוהנים מאת‬
‫פרעוה ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעוה על‬
‫כן לוא מכרו את אדמתם ‪23‬סויואמר יוסף אל‬
‫העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם‬
‫לפרעוה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה‬
‫‪24‬סוהיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעוה‬
‫וארבע הידות יהיה לכם לזרע הסדה ולאכלכם‬
‫ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם ‪25‬סויואמרו‬
‫אדוני‬ ‫בעיני‬ ‫חן‬ ‫נימצא‬ ‫החייתנו‬
‫והיינו עבדים לפרעוה ‪26‬סויסם אותה יוסף‬
‫לחוק עד היום הזה על אדמת מיצריים‬
‫לפרעוה לחומש רק אדמת הכוהנים לבדם לוא‬
‫בארץ‬ ‫יסראל‬ ‫‪27‬סוישב‬ ‫לפרעוה‬ ‫היתה‬
‫מיצריים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו‬
‫וירבו מאוד ‪28‬סויחי יעקוב בארץ מיצריים‬
‫שבע עסרה שנה ויהי ימי יעקוב שני‬
‫חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה‬
‫‪29‬סויקרבו ימי יסראל למות ויקרא ליבנו‬
‫ליוסף ויואמר לו אים נא מצאתי חן‬
‫בעיניכה סים נא ידכה תחת ירכי ועסית‬
‫תיקברני‬ ‫נא‬ ‫אל‬ ‫ואמת‬ ‫חסד‬ ‫עימדי‬
‫אבותי‬ ‫עים‬ ‫‪31‬סושכבתי‬ ‫במיצריים‬
‫ונסאתני מימיצריים וקברתני ביקבורתם‬
‫ויואמר אנוכי אעסה כידברכה ‪30‬סויואמר‬
‫הישבעה לי וישבע לו וישתחו יסראל על רואש‬
‫המיטה‬
‫‪1‬סויהי אחרי הדברים האלה ויואמר ליוסף‬

‫הינה אביכה חולה ויקח את שני בניו עימו‬
‫את מנשה ואת אפריים ‪2‬סויגד ליעקוב‬
‫ויואמר הינה בינכה יוסף בא אליכה ויתחזק‬
‫יסראל וישב על המיטה ‪3‬סויואמר יעקוב אל‬
‫יוסף אל שדי ניראה אלי בלוז בארץ כנען‬
‫ויברך אותי ‪4‬סויואמר אלי הינני מפרכה‬
‫‪89‬‬
‫והירביתיכה ונתתיכה ליקהל עמים ונתתי‬

‫את הארץ הזואת לזרעכה אחריכה אחוזת עולם‬
‫‪5‬סועתה שני בניכה הנולדים לכה בארץ‬
‫מיצריים עד בואי אליכה מיצרימה לי‬
‫הם אפריים ומנשה כיראובן ושימעון‬
‫יהיו לי ‪6‬סומולדתכה אשר הולדת אחריהם לכה‬
‫יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם ‪7‬סואני‬
‫בבואי מיפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך‬
‫בעוד כיברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך‬
‫אפרת היוא בית לחם ‪8‬סוירא יסראל את בני‬
‫יוסף ויואמר מי אלה ‪9‬סויואמר יוסף אל‬
‫אביו בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה‬
‫ויואמר קחם נא אלי ואברכם ‪01‬סועיני יסראל‬
‫כבדו מיזוקן לוא יוכל ליראות ויגש אותם‬
‫אליו וישק להם ויחבק להם ‪00‬סויואמר יסראל‬
‫אל יוסף ראוה פניכה לוא פיללתי והינה‬
‫הראה אותי אלוהים גם את זרעכה ‪02‬סויוצא‬
‫יוסף אותם מעים בירכיו וישתחו לאפיו‬
‫ארצה ‪03‬סויקח יוסף את שניהמ את אפריים‬
‫מנשה‬ ‫ואת‬ ‫יסראל‬ ‫מיסמואל‬ ‫בימינו‬
‫אליו‬ ‫ויגש‬ ‫יסראל‬ ‫מימין‬ ‫ביסמואלו‬
‫‪04‬סוישלח יסראל את ימינו וישת על רואש‬
‫אפריים והוא הצעיר ואת סמואלו על רואש‬
‫מנשה סיכל את ידיו כי מנשה הבכור‬
‫‪05‬סויברך את יוסף ויואמר האלוהים אשר‬
‫היתהלכו אבותי לפניו אברהם וייצחק‬
‫האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה‬
‫‪06‬סהמלאך הגואל אותי מיכל רע יברך את‬
‫הנערים וייקרא בהם שמי ושם אבותי‬
‫אברהם וייצחק ויידגו לרוב בקרב הארץ‬
‫‪07‬סוירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על‬
‫רואש אפריים וירע בעיניו ויתמוך יד‬
‫אביו להסיר אותה מעל רואש אפריים על‬
‫רואש מנשה ‪08‬סויואמר יוסף אל אביו לוא כן‬
‫אבי כי זה הבכור סים ימינכה על רואשו‬
‫‪09‬סוימאן אביו ויואמר ידעתי בני ידעתי‬
‫‪90‬‬
‫גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו‬

‫הקטון יגדל מימנו וזרעו יהיה מלוא‬
‫הגויים ‪21‬סויברכם ביום ההוא לאמור בכה‬
‫אלוהים‬ ‫יסימכה‬ ‫לאמור‬ ‫יסראל‬ ‫יברך‬
‫כאפריים וכימנשה ויסם את אפריים‬
‫ליפני מנשה ‪20‬סויואמר יסראל אל יוסף‬
‫הינה אנוכי מת והיה אלוהים עיםכם‬
‫והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם ‪22‬סואני נתתי‬
‫לכה שכם אחד על אחיכה אשר לקחתי מיד‬
‫האמורי בחרבי ובקשתי‬
‫‪1‬סויקרא יעקוב אל בניו ויואמר האספו‬

‫ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית‬
‫הימים ‪2‬סהיקבצו ושימעו בני יעקוב‬
‫ושימעו אל יסראל אביכם ‪3‬סראובן בכורי אתה‬
‫כוחי וראשית אוני יתר סאת ויתר עז ‪4‬ספחז‬
‫כמיים אל תותר כי עלית מישכבי אביכה‬
‫אז חיללת יצועי עלה ‪5‬סשימעון ולוי אחים‬
‫כלי חמס מכרותיהם ‪6‬סבסודם אל תבוא נפשי‬
‫ביקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש‬
‫ובירצונם עיקרו שור ‪7‬סארור אפם כי עז‬
‫ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקוב ואפיצם‬
‫ביסראל ‪8‬סיהודה אתה יודוכה אחיכה ידכה‬
‫בעורף אויביכה ישתחוו לכה בני אביכה ‪9‬סגור‬
‫אריה יהודה מיטרף בני עלית כרע רבץ‬
‫כאריה וכלביא מי יקימנו ‪10‬סלוא יסור שבט‬
‫מיהודה ומחוקק מיבין רגליו עד כי יבוא‬
‫שילוה ולו יקהת עמים ‪11‬סאוסרי לגפן‬
‫עירוה ולסורקה בני אתונו כיבס בייין לבושו‬
‫ובדם ענבים סותוה ‪12‬סחכלילי עיניים‬
‫מייין ולבן שיניים מחל ‪13‬סזבולון לחוף‬
‫ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על‬
‫בין‬ ‫רובץ‬ ‫גרם‬ ‫חמור‬ ‫‪14‬סיסשכר‬ ‫צידון‬
‫המישפתיים ‪15‬סוירא מנוחה כי טוב ואת‬
‫‪91‬‬
‫הארץ כי נעמה ויט שיכמו ליסבול ויהי למס‬

‫עובד ‪16‬סדן ידין עמו כאחד שיבטי יסראל‬
‫‪17‬סיהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח‬
‫אחור‬ ‫רוכבו‬ ‫ויפול‬ ‫סוס‬ ‫עיקבי‬ ‫הנושך‬
‫‪18‬סלישועתכה קיויתי יהוה ‪19‬סגד גדוד יגודנו‬
‫והוא יגוד עק ‪20‬סמאשר שמנה לחמו והוא יתן‬
‫מעדני מלך ‪21‬סנפתלי אילה שלוחה הנותן‬
‫אימרי שפר ‪22‬סבן פורת יוסף בן פורת עלי‬
‫עיין בנות צעדה עלי שור ‪23‬סוימררוהו ורובו‬
‫ויסטמוהו בעלי חיצים ‪24‬סותשב באיתן קשתו‬
‫ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקוב‬
‫מישם רועה אבן יסראל ‪25‬סמאל אביכה‬
‫ויעזרכה ואת שדי ויברךכה בירכות שמיים‬
‫מעל בירכות תהום רובצת תחת בירכות שדיים‬
‫ורחם ‪26‬סבירכות אביכה גברו על בירכות הורי עד‬
‫תאות גיבעות עולם תיהיין לרואש יוסף‬
‫ולקדקוד נזיר אחיו ‪27‬סבינימין זאב יטרף‬
‫בבוקר יואכל עד ולערב יחלק שלל ‪28‬סכל אלה‬
‫שיבטי יסראל שנים עסר וזואת אשר דיבר‬
‫להם אביהם ויברך אותם איש אשר כבירכתו‬
‫ברך אותם ‪29‬סויצו אותם ויואמר אלהם אני‬
‫נאסף אל עמי קיברו אותי אל אבותי אל‬
‫המערה אשר ביסדה עפרון החיתי ‪30‬סבמערה‬
‫אשר ביסדה המכפלה אשר על פני ממרא‬
‫בארץ כנען אשר קנה אברהם את הסדה מאת‬
‫עפרון החיתי לאחוזת קבר ‪31‬סשמה קברו את‬
‫אברהם ואת סרה אישתו שמה קברו את יצחק ואת‬
‫ריבקה אישתו ושמה קברתי את לאה ‪32‬סמיקנה‬
‫הסדה והמערה אשר בו מאת בני חת ‪33‬סויכל‬
‫יעקוב לצות את בניו ויאסוף רגליו אל המיטה‬
‫ויגוע ויאסף אל עמיו‬
‫‪1‬סויפול יוסף על פני אביו ויבך עליו‬

‫וישק לו ‪2‬סויצו יוסף את עבדיו את הרופאים‬
‫‪92‬‬
‫לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את יסראל‬

‫‪3‬סוימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי‬
‫החנוטים ויבכו אותו מיצריים שיבעים‬
‫יום ‪4‬סויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל‬
‫בית פרעוה לאמור אים נא מצאתי חן‬
‫בעיניכם דברו נא באזני פרעוה לאמור‬
‫‪5‬סאבי הישביעני לאמור הינה אנוכי מת‬
‫בקיברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה‬
‫תיקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי‬
‫ואשובה ‪6‬סויואמר פרעוה עלה וקבור את אביכה‬
‫כאשר הישביעכה ‪7‬סויעל יוסף ליקבור את‬
‫אביו ויעלו איתו כל עבדי פרעוה זיקני‬
‫ביתו וכול זיקני ארץ מיצריים ‪8‬סוכול בית‬
‫יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצואנם ובקרם‬
‫עזבו בארץ גושן ‪9‬סויעל עימו גם רכב גם‬
‫פרשים ויהי המחנה כבד מאוד ‪10‬סויבואו עד‬
‫גורן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם‬
‫מיספד גדול וכבד מאוד ויעס לאביו אבל שיבעת‬
‫ימים ‪11‬סוירא יושב הארץ הכנעני את האבל‬
‫בגורן האטד ויואמרו אבל כבד זה למיצריים‬
‫על כן קרא שמה אבל מיצריים אשר בעבר‬
‫הירדן ‪12‬סויעסו בניו לו כן כאשר ציום‬
‫‪13‬סויסאו אותו בניו ארצה כנען ויקברו אותו‬
‫בימערת סדה המכפלה אשר קנה אברהם את הסדה‬
‫לאחוזת קבר מאת עפרון החיתי על פני‬
‫ממרא ‪14‬סוישב יוסף מיצרימה הוא ואחיו וכל‬
‫העולים איתו ליקבור את אביו אחרי קברו את‬
‫אביו ‪15‬סויראו אחי יוסף כי מת אביהם‬
‫ויואמרו לו יסטמנו יוסף והשב ישיב לנו את‬
‫כל הרעה אשר גמלנו אותו ‪16‬סויצוו אל יוסף‬
‫לאמור אביכה ציוה ליפני מותו לאמור ‪17‬סכוה‬
‫תואמרו ליוסף אנא סא נא פשע אחיכה‬
‫וחטאתם כי רעה גמלוכה ועתה סא נא לפשע‬
‫עבדי אלוהי אביכה ויבך יוסף בדברם אליו‬
‫‪18‬סוילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויואמרו‬
‫היננו לכה לעבדים ‪19‬סויואמר אלהם יוסף אל‬
‫‪93‬‬
‫תיראו כי התחת אלוהים אני ‪20‬סואתם חשבתם‬

‫עלי רעה אלוהים חשבה לטובה למען עסוה‬
‫כיום הזה להחיות עם ר ‪21‬סועתה אל תיראו‬
‫אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם‬
‫וידבר על ליבם ‪22‬סוישב יוסף במיצריים‬
‫הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועסר שנים‬
‫‪23‬סוירא יוסף לאפריים בני שילשים גם‬
‫בני מכיר בן מנשה יולדו על בירכי יוס‬
‫‪24‬סויואמר יוסף אל אחיו אנוכי מת ואלוהים‬
‫פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מין הארץ‬
‫הזואת אל הארץ אשר נישבע לאברהם לייצחק‬
‫וליעקו ‪25‬סוישבע יוסף את בני יסראל לאמור‬
‫פקוד יפקוד אלוהים אתכם והעליתם את‬
‫עצמותי מיזה ‪26‬סוימת יוסף בן מאה ועסר‬
‫בארון‬ ‫וייסם‬ ‫אותו‬ ‫ויחנטו‬ ‫שנים‬
‫במיצריים‬
‫‪94‬‬
‫שמות‬
‫‪shemot / Exodus‬‬
‫שמות פרק ‪1‬‬
‫‪1‬סואלה שמות בני יסראל הבאים מיצרימה‬

‫את יעקוב איש וביתו באו ‪2‬סראובן שימעון‬
‫לוי ויהודה ‪3‬סיסשכר זבולון ובינימין ‪4‬סדן‬
‫ונפתלי גד ואשר ‪5‬סויהי כל נפש יוצאי‬
‫ירך יעקוב שיבעים נפש ויוסף היה‬
‫במיצריים ‪6‬סוימת יוסף וכל אחיו וכול הדור‬
‫ההוא ‪7‬סובני יסראל פרו וישרצו וירבו‬
‫ויעצמו בימאוד מאוד ותימלא הארץ אותם‬
‫‪8‬סויקם מלך חדש על מיצריים אשר לוא ידע‬
‫את יוס ‪9‬סויואמר אל עמו הינה עם בני‬
‫יסראל רב ועצום מימנו ‪10‬סהבה ניתחכמה לו‬
‫פן ירבה והיה כי תיקראנה מילחמה ונוסף‬
‫גם הוא על סונאינו ונילחם בנו ועלה מין‬
‫הארץ ‪11‬סויסימו עליו סרי מיסים למען‬
‫ענותו בסיבלותם ויבן ערי מיסכנות לפרעוה‬
‫את פיתום ואת רעמס ‪12‬סוכאשר יענו אותו כן‬
‫ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מיפני בני‬
‫יסראל ‪13‬סויעבידו מיצריים את בני‬
‫‪95‬‬
‫יסראל בפרך ‪14‬סוימררו את חייהם בעבודה קשה‬

‫בחומר ובילבנים ובכל עבודה בסדה את כל עבודתם‬
‫מלך‬ ‫‪15‬סויואמר‬ ‫בפרך‬ ‫בהם‬ ‫עבדו‬ ‫אשר‬
‫מיצריים למילדות העיבריות אשר שם‬
‫האחת שיפרה ושם השנית פועה ‪16‬סויואמר‬
‫בילדכן את העיבריות וראיתן על האבניים‬
‫אים בן הוא והמיתן אותו ואים בת היא וחיה‬
‫‪17‬סותיראן המילדות את האלוהים ולוא עסו‬
‫כאשר דיבר אליהן מלך מיצריים ותחיין‬
‫מיצריים‬ ‫מלך‬ ‫‪18‬סויקרא‬ ‫הילדים‬ ‫את‬
‫למילדות ויואמר להן מדוע עסיתן הדבר הזה‬
‫ותחיין את הילדים ‪19‬סותואמרן המילדות אל‬
‫המיצריות‬ ‫כנשים‬ ‫לוא‬ ‫כי‬ ‫פרעוה‬
‫העיבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן‬
‫המילדת וילדו ‪20‬סוייטב אלוהים למילדות‬
‫וירב העם ויעצמו מאוד ‪21‬סויהי כי יראו‬
‫המילדות את האלוהים ויעס להם בתים‬
‫‪22‬סויצו פרעוה לכל עמו לאמור כל הבן הילוד‬
‫היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון‬
‫‪1‬סוילך איש מיבית לוי ויקח את בת לוי‬

‫‪2‬סותהר האישה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא‬
‫ותיצפנהו שלושה ירחים ‪3‬סולוא יכלה עוד‬
‫הצפינו ותיקח לו תבת גומא ותחמרה בחמר‬
‫ובזפת ותסם בה את הילד ותסם בסוף על ספת‬
‫היאור ‪4‬סותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעסה לו‬
‫‪5‬סותרד בת פרעוה לירחוץ על היאור ונערותיה‬
‫הולכות על יד היאור ותרא את התבה בתוך הסוף‬
‫ותישלח את אמתה ותיקחה ‪6‬סותיפתח ותיראהו‬
‫את הילד והינה נער בוכה ותחמול עליו ותואמר‬
‫מילדי העיברים זה ‪7‬סותואמר אחותו אל בת‬
‫פרעוה האלך וקראתי לך אישה מינקת מין‬
‫העיבריות ותיניק לך את הילד ‪8‬סותואמר לה בת‬
‫פרעוה לכי ותלך העלמה ותיקרא את אם הילד‬
‫‪96‬‬
‫‪9‬סותואמר לה בת פרעוה היליכי את הילד הזה‬

‫והיניקיהו לי ואני אתן את סכרך ותיקח‬
‫האישה הילד ותניקהו ‪10‬סוייגדל הילד‬
‫ותביאהו לבת פרעוה ויהי לה לבן ותיקרא שמו‬
‫מושה ותואמר כי מין המיים משיתיהו‬
‫‪11‬סויהי בימים ההם ויגדל מושה ויצא אל‬
‫אחיו וירא בסיבלותם וירא איש מיצרי מכה‬
‫איש עיברי מאחיו ‪12‬סויפן כוה וכוה וירא‬
‫כי אין איש ויך את המיצרי ויטמנהו בחול‬
‫‪13‬סויצא ביום השני והינה שני אנשים‬
‫עיברים ניצים ויואמר לרשע למה תכה‬
‫רעכה ‪14‬סויואמר מי סמכה לאיש סר ושופט‬
‫עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את‬
‫המיצרי ויירא מושה ויואמר אכן נודע‬
‫הדבר ‪15‬סוישמע פרעוה את הדבר הזה ויבקש‬
‫להרוג את מושה ויברח מושה מיפני פרעוה‬
‫וישב בארץ מידין וישב על הבאר ‪16‬סולכוהן‬
‫מידין שבע בנות ותבואנה ותידלנה ותמלאנה‬
‫את הרהטים להשקות צואן אביהן ‪17‬סויבואו‬
‫הרועים ויגרשום ויקם מושה ויושיען‬
‫וישק את צואנם ‪18‬סותבואנה אל רעואל אביהן‬
‫ויואמר מדוע מיהרתן בוא היום ‪19‬סותואמרן‬
‫איש מיצרי היצילנו מיד הרועימ וגם‬
‫דלוה דלה לנו וישק את הצואן ‪20‬סויואמר אל‬
‫בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קיראן‬
‫לו ויואכל לחם ‪21‬סויואל מושה לשבת את האיש‬
‫ויתן את ציפורה ביתו למושה ‪22‬סותלד בן‬
‫ויקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי‬
‫בארץ נכריה ‪23‬סויהי בימים הרבים ההם‬
‫וימת מלך מיצריים ויאנחו בני יסראל‬
‫מין העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוהים‬
‫מין העבודה ‪24‬סוישמע אלוהים את נאקתם‬
‫ויזכור אלוהים את בריתו את אברהם את יצחק‬
‫ואת יעקו ‪25‬סוירא אלוהים את בני יסראל‬
‫וידע אלוהים‬
‫‪97‬‬
‫‪1‬סומושה היה רועה את צואן יתרו חותנו כוהן‬

‫מידין וינהג את הצואן אחר המידבר ויבוא‬
‫אל הר האלוהים חורבה ‪2‬סוירא מלאך יהוה אליו‬
‫בלבת אש מיתוך הסנה וירא והינה הסנה בוער‬
‫באש והסנה איננו אוכל ‪3‬סויואמר מושה אסורה‬
‫נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לוא יבער‬
‫הסנה ‪4‬סוירא יהוה כי סר ליראות ויקרא אליו‬
‫א לוהים מיתוך הסנה ויואמר מושה מושה‬
‫ויואמר הינני ‪5‬סויואמר אל תיקרב הלום של‬
‫נעליכה מעל רגליכה כי המקום אשר אתה‬
‫עומד עליו אדמת קודש הוא ‪6‬סויואמר אנוכי‬
‫אלוהי אביכה אלוהי אברהם אלוהי יצחק‬
‫ואלוהי יעקוב ויסתר מושה פניו כי ירא‬
‫מהביט אל האלוהים ‪7‬סויואמר יהוה ראוה‬
‫ראיתי את עני עמי אשר במיצריים ואת‬
‫צעקתם שמעתי מיפני נוגסיו כי ידעתי‬
‫את מכאוביו ‪8‬סוארד להצילו מיד מיצריים‬
‫ולהעלותו מין הארץ ההיוא אל ארץ טובה ורחבה‬
‫אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני‬
‫והחיוי‬ ‫והפריזי‬ ‫והאמורי‬ ‫והחיתי‬
‫והיבוסי ‪9‬סועתה הינה צעקת בני יסראל באה‬
‫אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מיצריים‬
‫לוחצים אותם ‪10‬סועתה לכה ואשלחכה אל פרעוה‬
‫והוצא את עמי בני יסראל מימיצריים‬
‫‪11‬סויואמר מושה אל האלוהים מי אנוכי כי‬
‫אלך אל פרעוה וכי אוציא את בני יסראל‬
‫מימיצריים ‪12‬סויואמר כי אהיה עימך‬
‫וזה לכה האות כי אנוכי שלחתיכה בהוציאכה‬
‫את העם מימיצריים תעבדון את האלוהים‬
‫על ההר הזה ‪13‬סויואמר מושה אל האלוהים‬
‫הינה אנוכי בא אל בני יסראל ואמרתי להם‬
‫אלוהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה‬
‫שמו מה אומר אלהם ‪14‬סויואמר אלוהים אל‬
‫מושה אהיה אשר אהיה ויואמר כוה תואמר‬
‫‪98‬‬
‫אליכם‬ ‫שלחני‬ ‫אהיה‬ ‫יסראל‬ ‫ליבני‬

‫‪15‬סויואמר עוד אלוהים אל מושה כוה תואמר אל‬
‫בני יסראל יהוה אלוהי אבותיכם אלוהי‬
‫אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקוב שלחני‬
‫אליכם זה שמי לעולם וזה זיכרי לדור דור‬
‫‪16‬ס לך ואספת את זיקני יסראל ואמרת אלהם‬
‫יהוה אלוהי אבותיכם ניראה אלי אלוהי‬
‫אברהם יצחק ויעקוב לאמור פקוד פקדתי אתכם‬
‫ואת העסוי לכם במיצריים ‪17‬סואומר אעלה‬
‫אתכם מעני מיצריים אל ארץ הכנעני‬
‫והחיוי‬ ‫והפריזי‬ ‫והאמורי‬ ‫והחיתי‬
‫והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ‪18‬סושמעו לקולכה‬
‫ובאת אתה וזיקני יסראל אל מלך מיצריים‬
‫ואמרתם אליו יהוה אלוהי העיבריים‬
‫ניקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלושת‬
‫ימים במידבר וניזבחה ליהוה אלוהינו‬
‫‪19‬סואני ידעתי כי לוא יתן אתכם מלך‬
‫מיצריים להלוך ולוא ביד חזקה ‪20‬סושלחתי את‬
‫בכול‬ ‫מיצריים‬ ‫את‬ ‫והיכיתי‬ ‫ידי‬
‫ניפלאותי אשר אעסה בקירבו ואחרי כן‬
‫ישלח אתכם ‪21‬סונתתי את חן העם הזה בעיני‬
‫מיצריים והיה כי תלכון לוא תלכו ריקם‬
‫‪22‬סושאלה אישה מישכנתה ומיגרת ביתה‬
‫כלי כסף וכלי זהב וסמלות וסמתם על בניכם‬
‫ועל בנותיכם וניצלתם את מיצריים‬
‫‪1‬סויען מושה ויואמר והן לוא יאמינו לי‬

‫ולוא ישמעו בקולי כי יואמרו לוא ניראה‬
‫אליכה יהוה ‪2‬סויואמר אליו יהוה מזה בידכה‬
‫ארצה‬ ‫השליכהו‬ ‫‪3‬סויואמר‬ ‫מטה‬ ‫ויואמר‬
‫וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס מושה‬
‫מיפניו ‪4‬סויואמר יהוה אל מושה שלח ידכה‬
‫ואחוז ביזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה‬
‫בכפו ‪5‬סלמען יאמינו כי ניראה אליכה‬
‫יהוה אלוהי אבותם אלוהי אברהם אלוהי יצחק‬
‫‪99‬‬
‫ואלוהי יעקו ‪6‬סויואמר יהוה לו עוד הבא נא‬

‫ידכה בחיקכה ויבא ידו בחיקו ויוציאה‬
‫והינה ידו מצורעת כשלג ‪7‬סויואמר השב ידכה‬
‫אל חיקכה וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו‬
‫והינה שבה כיבסרו ‪8‬סוהיה אים לוא יאמינו‬
‫לך ולוא ישמעו לקול האות הריאשון והאמינו‬
‫לקול האות האחרון ‪9‬סוהיה אים לוא יאמינו‬
‫גם לישני האותות האלה ולוא ישמעון לקולכה‬
‫ולקחת מימימי היאור ושפכת היבשה והיו‬
‫המיים אשר תיקח מין היאור והיו לדם‬
‫ביבשת ‪10‬סויואמר מושה אל יהוה בי אדוני‬
‫לוא איש דברים אנוכי גם מיתמול גם‬
‫מישילשום גם מאז דברכה אל עבדכה כי כבד‬
‫פה וכבד לשון אנוכי ‪11‬סויואמר יהוה אליו‬
‫מי סם פה לאדם או מי יסום אילם או חרש או‬
‫פיקח או עיור הלוא אנוכי יהוה ‪12‬סועתה לך‬
‫ואנוכי אהיה עים פיכה והוריתיכה אשר‬
‫תדבר ‪13‬סויואמר בי אדוני שלח נא ביד תישלח‬
‫‪14‬סויחר אף יהוה במושה ויואמר הלוא אהרון‬
‫אחיכה הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם‬
‫הינה הוא יוצא ליקראתכה וראכה וסמח בליבו‬
‫‪15‬סודיברת אליו וסמת את הדברים בפיו‬
‫ואנוכי אהיה עים פיכה ועים פיהו‬
‫והוריתי אתכם את אשר תעסון ‪16‬סודיבר הוא לכה‬
‫אל העם והיה הוא יהיה לכה לפה ואתה‬
‫תיהיה לו לאלוהים ‪17‬סואת המטה הזה תיקח‬
‫בידכה אשר תעסה בו את האותות ‪18‬סוילך מושה‬
‫וישב אל יתר חותנו ויואמר לו אלכה נא ואשובה‬
‫אל אחי אשר במיצריים ואראה העודם חיים‬
‫ויואמר יתרו למושה לך לשלום ‪19‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה במידין לך שוב מיצריים‬
‫כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשכה‬
‫‪20‬סויקח מושה את אישתו ואת בניו וירכיבם‬
‫על החמור וישב ארצה מיצריים ויקח מושה‬
‫את מטה האלוהים בידו ‪21‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה בלכתכה לשוב מיצרימה ראה כל‬
‫‪100‬‬
‫ועסיתם‬ ‫בידכה‬ ‫סמתי‬ ‫אשר‬ ‫המופתים‬

‫ליפני פרעוה ואני אחזק את ליבו ולוא‬
‫ישלח את העם ‪22‬סואמרת אל פרעוה כוה אמר‬
‫יהוה בני בכורי יסראל ‪23‬סואומר אליכה שלח‬
‫את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הינה אנוכי‬
‫הורג את בינכה בכורכה ‪24‬סויהי בדרך במלון‬
‫ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו ‪25‬סותיקח‬
‫ציפורה צור ותיכרות את ערלת בנה ותגע‬
‫לרגליו ותואמר כי חתן דמים אתה לי‬
‫‪26‬סוירף מימנו אז אמרה חתן דמים למולות‬
‫‪27‬סויואמר יהוה אל אהרון לך ליקראת מושה‬
‫המידברה וילך ויפגשהו בהר האלוהים וישק‬
‫לו ‪28‬סויגד מושה לאהרון את כל דיברי יהוה‬
‫אשר שלחו ואת כל האותות אשר ציוהו ‪29‬סוילך‬
‫מושה ואהרון ויאספו את כל זיקני בני‬
‫יסראל ‪30‬סוידבר אהרון את כל הדברים אשר‬
‫דיבר יהוה אל מושה ויעס האותות לעיני‬
‫העם ‪31‬סויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את‬
‫בני יסראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו‬
‫‪1‬סואחר באו מושה ואהרון ויואמרו אל פרעוה כוה‬

‫אמר יהוה אלוהי יסראל שלח את עמי ויחוגו‬
‫לי במידבר ‪2‬סויואמר פרעוה מי יהוה אשר‬
‫אשמע בקולו לשלח את יסראל לוא ידעתי את‬
‫יהוה וגם את יסראל לוא אשלח ‪3‬סויואמרו‬
‫אלוהי העיברים ניקרא עלינו נלכה נא דרך‬
‫שלושת ימים במידבר וניזבחה ליהוה‬
‫אלוהינו פן יפגענו בדבר או בחר ‪4‬סויואמר‬
‫אלהם מלך מיצריים למה מושה ואהרון‬
‫תפריעו את העם מימעסיו לכו לסיבלותיכם‬
‫‪5‬סויואמר פרעוה הן רבים עתה עם הארץ‬
‫והישבתם אותם מיסיבלותם ‪6‬סויצו פרעוה‬
‫ביום ההוא את הנוגסים בעם ואת שוטריו‬
‫לאמור ‪7‬סלוא תואסיפון לתת תבן לעם לילבון‬
‫‪101‬‬
‫הלבנים כיתמול שילשום הם ילכו וקוששו‬

‫להם תבן ‪8‬סואת מתכונת הלבנים אשר הם‬
‫עוסים תמול שילשום תסימו עליהם לוא‬
‫תיגרעו מימנו כי נירפים הם על כן הם‬
‫צועקים לאמור נלכה ניזבחה לאלוהינו‬
‫‪9‬סתיכבד העבודה על האנשים ויעסו בה ואל‬
‫ישעו בדיברי שקר ‪10‬סויצאו נוגסי העם‬
‫ושוטריו ויואמרו אל העם לאמור כוה אמר‬
‫פרעוה אינני נותן לכם תבן ‪11‬סאתם לכו קחו‬
‫לכם תבן מאשר תימצאו כי אין ניגרע‬
‫ארץ‬ ‫בכל‬ ‫העם‬ ‫‪12‬סויפץ‬ ‫דבר‬ ‫מעבודתכם‬
‫מיצריים לקושש קש לתבן ‪13‬סוהנוגסים‬
‫אצים לאמור כלו מעסיכם דבר יום ביומו‬
‫כאשר ביהיות התבן ‪14‬סויוכו שוטרי בני‬
‫יסראל אשר סמו עלהם נוגסי פרעוה לאמור‬
‫מדוע לוא כיליתם חקכם לילבון כיתמול‬
‫שילשום גם תמול גם היום ‪15‬סויבואו שוטרי‬
‫בני יסראל ויצעקו אל פרעוה לאמור למה‬
‫תעסה כוה לעבדיכה ‪16‬סתבן אין ניתן‬
‫לעבדיכה ולבנים אומרים לנו עסו והינה‬
‫‪17‬סויואמר‬ ‫עמכה‬ ‫וחטאת‬ ‫מוכים‬ ‫עבדיכה‬
‫נירפים אתם נירפים על כן אתם‬
‫אומרים נלכה ניזבחה ליהוה ‪18‬סועתה לכו‬
‫עיבדו ותבן לוא ינתן לכם ותוכן לבנים‬
‫תיתנו ‪19‬סויראו שוטרי בני יסראל אותם ברע‬
‫לאמור לוא תיגרעו מיליבניכם דבר יום‬
‫ביומו ‪20‬סויפגעו את מושה ואת אהרון‬
‫ניצבים ליקראתם בצאתם מאת פרעוה‬
‫עליכם‬ ‫יהוה‬ ‫ירא‬ ‫אלהם‬ ‫‪21‬סויואמרו‬
‫ויישפוט אשר היבאשתם את ריחנו בעיני‬
‫פרעוה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו‬
‫‪22‬סוישב מושה אל יהוה ויואמר אדוני למה‬
‫הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני ‪23‬סומאז‬
‫באתי אל פרעוה לדבר בישמכה הרע לעם הזה‬
‫והצל לוא היצלת את עמכה‬
‫‪102‬‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה עתה תיראה אשר‬

‫אעסה לפרעוה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה‬
‫יגרשם מארצו ‪2‬סוידבר אלוהים אל מושה‬
‫ויואמר אליו אני יהוה ‪3‬סוארא אל אברהם אל‬
‫יצחק ואל יעקוב באל שדי ושמי יהוה לוא‬
‫נודעתי להם ‪4‬סוגם הקימותי את בריתי‬
‫איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ‬
‫מגוריהם אשר גרו בה ‪5‬סוגם אני שמעתי את‬
‫מיצריים‬ ‫אשר‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫נאקת‬
‫מעבידים אותם ואזכור את בריתי ‪6‬סלכן אמור‬
‫ליבני יסראל אני יהוה והוצאתי אתכם‬
‫מיתחת סיבלות מיצריים והיצלתי אתכם‬
‫מעבודתם וגאלתי אתכם ביזרוע נטויה‬
‫ובישפטים גדולים ‪7‬סולקחתי אתכם לי לעם‬
‫והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני‬
‫יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מיתחת סיבלות‬
‫מיצריים ‪8‬סוהבאתי אתכם אל הארץ אשר‬
‫נסאתי את ידי לתת אותה לאברהם לייצחק‬
‫וליעקוב ונתתי אותה לכם מורשה אני יהוה‬
‫‪9‬ס וידבר מושה כן אל בני יסראל ולוא שמעו אל‬
‫מושה מיקוצר רוח ומעבודה קשה ‪10‬סוידבר יהוה‬
‫אל מושה לאמור ‪11‬סבוא דבר אל פרעוה מלך‬
‫מיצריים וישלח את בני יסראל מארצו‬
‫‪12‬סוידבר מושה ליפני יהוה לאמור הן בני‬
‫יסראל לוא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעוה‬
‫ואני ערל ספתיים ‪13‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫ואל אהרון ויצום אל בני יסראל ואל פרעוה‬
‫מלך מיצריים להוציא את בני יסראל‬
‫מארץ מיצריים ‪14‬סאלה ראשי בית אבותם‬
‫בני ראובן בכור יסראל חנוך ופלוא חצרון‬
‫‪15‬סובני‬ ‫ראובן‬ ‫מישפחות‬ ‫אלה‬ ‫וכרמי‬
‫שימעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר‬
‫ושאול בן הכנענית אלה מישפחות שימעון‬
‫‪16‬סואלה שמות בני לוי לתולדותם גרשון וקהת‬
‫‪103‬‬
‫ומררי ושני חיי לוי שבע ושלושים ומאת‬

‫ושימעי‬ ‫ליבני‬ ‫גרשון‬ ‫‪17‬סבני‬ ‫שנה‬
‫למישפחותם ‪18‬סובני קהת עמרם וייצהר‬
‫וחברון ועוזיאל ושני חיי קהת שלוש‬
‫ושלושים ומאת שנה ‪19‬סובני מררי מחלי‬
‫ומושי אלה מישפחות הלוי לתולדותם ‪20‬סויקח‬
‫עמרם את יוכבד דודתו לו לאישה ותלד לו את‬
‫אהרון ואת מושה ושני חיי עמרם שבע‬
‫ושלושים ומאת שנה ‪21‬סובני יצהר קורח ונפג‬
‫וזיכרי ‪22‬סובני עוזיאל מישאל ואלצפן‬
‫וסיתרי ‪23‬סויקח אהרון את אלישבע בת‬
‫עמינדב אחות נחשון לו לאישה ותלד לו את נדב‬
‫ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ‪24‬סובני קורח‬
‫אסיר ואלקנה ואביאסף אלה מישפחות הקרחי‬
‫‪25‬סואלעזר בן אהרון לקח לו מיבנות פוטיאל לו‬
‫לאישה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות‬
‫הלוים למישפחותם ‪26‬סהוא אהרון ומושה אשר‬
‫אמר יהוה להם הוציאו את בני יסראל מארץ‬
‫מיצריים על ציבאותם ‪27‬סהם המדברים אל‬
‫פרעוה מלך מיצריים להוציא את בני‬
‫יסראל מימיצריים הוא מושה ואהרון‬
‫‪28‬סויהי ביום דיבר יהוה אל מושה בארץ‬
‫מיצריים ‪29‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫אני יהוה דבר אל פרעוה מלך מיצריים את‬
‫כל אשר אני דובר אליכה ‪30‬סויואמר מושה‬
‫ליפני יהוה הן אני ערל ספתיים ואיך‬
‫ישמע אלי פרעוה‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה ראה נתתיכה אלוהים‬

‫לפרעוה ואהרון אחיכה יהיה נביאכה ‪2‬סאתה‬
‫תדבר את כל אשר אצוכה ואהרון אחיכה ידבר אל‬
‫פרעוה ושילח את בני יסראל מארצו ‪3‬סואני‬
‫אקשה את לב פרעוה והירביתי את אותותי ואת‬
‫מופתי בארץ מיצריים ‪4‬סולוא ישמע אלכם‬
‫‪104‬‬
‫פרעוה ונתתי את ידי במיצריים והוצאתי‬

‫את ציבאותי את עמי בני יסראל מארץ‬
‫מיצריים בישפטים גדולים ‪5‬סוידעו‬
‫מיצריים כי אני יהוה בינטותי את ידי‬
‫על מיצריים והוצאתי את בני יסראל‬
‫מיתוכם ‪6‬סויעס מושה ואהרון כאשר ציוה‬
‫יהוה אותם כן עסו ‪7‬סומושה בן שמונים שנה‬
‫ואהרון בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל‬
‫פרעוה ‪8‬סויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון‬
‫לאמור ‪9‬סכי ידבר אלכם פרעוה לאמור תנו לכם‬
‫מופת ואמרת אל אהרון קח את מטכה והשלך‬
‫ליפני פרעוה יהי לתנין ‪10‬סויבוא מושה‬
‫ואהרון אל פרעוה ויעסו כן כאשר ציוה יהוה‬
‫וישלך אהרון את מטהו ליפני פרעוה‬
‫וליפני עבדיו ויהי לתנין ‪11‬סויקרא גם‬
‫פרעוה לחכמים ולמכשפים ויעסו גם הם‬
‫חרטומי מיצריים בלהטיהם כן ‪12‬סוישליכו‬
‫איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה‬
‫אהרון את מטותם ‪13‬סויחזק לב פרעוה ולוא שמע‬
‫אלהם כאשר דיבר יהוה ‪14‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה כבד לב פרעוה מאן לשלח העם ‪15‬סלך אל‬
‫פרעוה בבוקר הינה יוצא המימה וניצבת‬
‫ליקראתו על ספת היאור והמטה אשר נהפך‬
‫לנחש תיקח בידכה ‪16‬סואמרת אליו יהוה אלוהי‬
‫העיברים שלחני אליכה לאמור שלח את עמי‬
‫ויעבדוני במידבר והינה לוא שמעת עד כוה‬
‫‪17‬סכוה אמר יהוה בזואת תדע כי אני יהוה‬
‫הינה אנוכי מכה במטה אשר בידי על‬
‫המיים אשר ביאור ונהפכו לדם ‪18‬סוהדגה אשר‬
‫ביאור תמות ובאש היאור ונילאו מיצריים‬
‫לישתות מיים מין היאור ‪19‬סויואמר יהוה‬
‫אל מושה אמור אל אהרון קח מטכה ונטה ידכה על‬
‫מימי מיצריים על נהרותם על יאוריהם‬
‫ועל אגמיהם ועל כל מיקוה מימיהם‬
‫וייהיו דם והיה דם בכל ארץ מיצריים‬
‫ובעצים ובאבנים ‪20‬סויעסו כן מושה ואהרון‬
‫‪105‬‬
‫כאשר ציוה יהוה וירם במטה ויך את המיים‬

‫אשר ביאור לעיני פרעוה ולעיני עבדיו‬
‫ויהפכו כל המיים אשר ביאור לדם ‪21‬סוהדגה‬
‫אשר ביאור מתה ויבאש היאור ולוא יכלו‬
‫מיצריים לישתות מיים מין היאור‬
‫ויהי הדם בכל ארץ מיצריים ‪22‬סויעסו כן‬
‫חרטומי מיצריים בלטיהם ויחזק לב פרעוה‬
‫ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה ‪23‬סויפן‬
‫פרעוה ויבוא אל ביתו ולוא שת ליבו גם לזואת‬
‫‪24‬סויחפרו כל מיצריים סביבות היאור‬
‫מיים לישתות כי לוא יכלו לישתות‬
‫מימימי היאור ‪25‬סוימלא שיבעת ימים‬
‫אחרי הכות יהוה את היאור ‪26‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה בוא אל פרעוה ואמרת אליו כוה אמר יהוה‬
‫שלח את עמי ויעבדוני ‪27‬סואים מאן אתה‬
‫לשלח הינה אנוכי נוגף את כל גבולכה‬
‫בצפרדעים ‪28‬סושרץ היאור צפרדעים ועלו‬
‫ובאו בביתכה ובחדר מישכבכה ועל מיטתכה‬
‫ובתנוריכה‬ ‫ובעמכה‬ ‫עבדיכה‬ ‫ובבית‬
‫ובמישארותיכה ‪29‬סובכה ובעמכה ובכל עבדיכה‬
‫יעלו הצפרדעים‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון נטה‬

‫את ידכה במטכה על הנהרות על היאורים ועל‬
‫האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ‬
‫מיצריים ‪2‬סויט אהרון את ידו על מימי‬
‫מיצריים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ‬
‫מיצריים ‪3‬סויעסו כן החרטומים בלטיהם‬
‫ויעלו את הצפרדעים על ארץ מיצריים‬
‫‪4‬סויקרא פרעוה למושה ולאהרון ויואמר‬
‫העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים מימני‬
‫ומעמי ואשלחה את העם וייזבחו ליהוה‬
‫‪5‬סויואמר מושה לפרעוה היתפאר עלי למתי‬
‫להכרית‬ ‫ולעמכה‬ ‫ולעבדיכה‬ ‫לכה‬ ‫אעתיר‬
‫הצפרדעים מימכה ומיבתיכה רק ביאור‬
‫‪106‬‬
‫תישארנה ‪6‬סויואמר למחר ויואמר כידברכה‬

‫למען תדע כי אין כיהוה אלוהינו ‪7‬סוסרו‬
‫הצפרדעים מימכה ומיבתיכה ומעבדיכה‬
‫ומעמכה רק ביאור תישארנה ‪8‬סויצא מושה‬
‫ואהרון מעים פרעוה ויצעק מושה אל יהוה‬
‫על דבר הצפרדעים אשר סם לפרעוה ‪9‬סויעס‬
‫יהוה כידבר מושה וימותו הצפרדעים מין‬
‫הבתים מין החצרות ומין הסדות ‪10‬סויצברו‬
‫אותם חמרים חמרים ותיבאש הארץ ‪11‬סוירא‬
‫פרעוה כי היתה הרוחה והכבד את ליבו ולוא שמע‬
‫מושה אמור אל אהרון נטה את מטכה והך את עפר‬
‫הארץ והיה לכינים בכל ארץ מיצריים‬
‫‪13‬סויעסו כן ויט אהרון את ידו במטהו ויך את‬
‫עפר הארץ ותהי הכינם באדם ובבהמה כל עפר‬
‫הארץ היה כינים בכל ארץ מיצריים‬
‫‪14‬סויעסו כן החרטומים בלטיהם להוציא את‬
‫הכינים ולוא יכולו ותהי הכינם באדם‬
‫ובבהמה ‪15‬סויואמרו החרטומים אל פרעוה אצבע‬
‫אלוהים היוא ויחזק לב פרעוה ולוא שמע‬
‫מושה השכם בבוקר והיתיצב ליפני פרעוה‬
‫הינה יוצא המימה ואמרת אליו כוה אמר‬
‫יהוה שלח עמי ויעבדוני ‪17‬סכי אים אינכה‬
‫משלח את עמי הינני משליח בכה ובעבדיכה‬
‫בתי‬ ‫ומלאו‬ ‫הערוב‬ ‫את‬ ‫ובבתיכה‬ ‫ובעמכה‬
‫מיצריים את הערוב וגם האדמה אשר הם‬
‫עליה ‪18‬סוהיפליתי ביום ההוא את ארץ גושן‬
‫אשר עמי עומד עליה לבילתי היות שם ערוב‬
‫למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ‪19‬סוסמתי‬
‫פדות בין עמי ובין עמכה למחר יהיה האות‬
‫הזה ‪20‬סויעס יהוה כן ויבוא ערוב כבד ביתה‬
‫פרעוה ובית עבדיו ובכל ארץ מיצריים‬
‫תישחת הארץ מיפני הערו ‪21‬סויקרא פרעוה‬
‫אל מושה ולאהרון ויואמר לכו זיבחו לאלוהיכם‬
‫בארץ ‪22‬סויואמר מושה לוא נכון לעסות כן כי‬
‫‪107‬‬
‫תועבת מיצריים ניזבח ליהוה אלוהינו הן‬

‫ניזבח את תועבת מיצריים לעיניהם ולוא‬
‫יסקלונו ‪23‬סדרך שלושת ימים נלך במידבר‬
‫וזבחנו ליהוה אלוהינו כאשר יואמר אלינו‬
‫‪24‬סויואמר פרעוה אנוכי אשלח אתכם וזבחתם‬
‫ליהוה אלוהיכם במידבר רק הרחק לוא תרחיקו‬
‫ללכת העתירו בעדי ‪25‬סויואמר מושה הינה‬
‫אנוכי יוצא מעימך והעתרתי אל יהוה וסר‬
‫הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו מחר רק אל‬
‫יוסף פרעוה התל לבילתי שלח את העם‬
‫ליזבוח ליהוה ‪26‬סויצא מושה מעים פרעוה‬
‫ויעתר אל יהוה ‪27‬סויעס יהוה כידבר מושה‬
‫ויסר הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו לוא‬
‫נישאר אחד ‪28‬סויכבד פרעוה את ליבו גם‬
‫בפעם הזואת ולוא שילח את העם‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה ודיברת‬

‫אליו כוה אמר יהוה אלוהי העיברים שלח את‬
‫עמי ויעבדוני ‪2‬סכי אים מאן אתה לשלח‬
‫ועודכה מחזיק בם ‪3‬סהינה יד יהוה הויה‬
‫בחמורים‬ ‫בסוסים‬ ‫בסדה‬ ‫אשר‬ ‫במיקנכה‬
‫בגמלים בבקר ובצואן דבר כבד מאוד ‪4‬סוהיפלה‬
‫יהוה בין מיקנה יסראל ובין מיקנה‬
‫מיצריים ולוא ימות מיכל ליבני יסראל‬
‫דבר ‪5‬סויסם יהוה מועד לאמור מחר יעסה יהוה‬
‫הדבר הזה בארץ ‪6‬סויעס יהוה את הדבר הזה‬
‫מימחרת וימת כול מיקנה מיצריים‬
‫ומימיקנה בני יסראל לוא מת אחד ‪7‬סוישלח‬
‫פרעוה והינה לוא מת מימיקנה יסראל עד‬
‫אחד ויכבד לב פרעוה ולוא שילח את העם‬
‫‪8‬סויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון קחו לכם‬
‫מלוא חפניכם פיח כיבשן וזרקו מושה‬
‫השמימה לעיני פרעוה ‪9‬סוהיה לאבק על כל‬
‫ארץ מיצריים והיה על האדם ועל הבהמה‬
‫‪108‬‬
‫לישחין פורח אבעבועות בכל ארץ מיצריים‬

‫‪10‬סויקחו את פיח הכיבשן ויעמדו ליפני‬
‫פרעוה ויזרוק אותו מושה השמימה ויהי‬
‫שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה ‪11‬סולוא‬
‫מושה‬ ‫ליפני‬ ‫לעמוד‬ ‫החרטומים‬ ‫יכלו‬
‫מיפני השחין כי היה השחין בחרטוםים‬
‫ובכל מיצריים ‪12‬סויחזק יהוה את לב פרעוה‬
‫ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה אל מושה‬
‫בבוקר‬ ‫מושה השכם‬ ‫יהוה אל‬ ‫‪13‬סויואמר‬
‫והיתיצב ליפני פרעוה ואמרת אליו כוה‬
‫אמר יהוה אלוהי העיברים שלח את עמי‬
‫ויעבדוני ‪14‬סכי בפעם הזואת אני שולח את כל‬
‫מגפותי אל ליבכה ובעבדיכה ובעמכה בעבור‬
‫תדע כי אין כמוני בכל הארץ ‪15‬סכי עתה‬
‫שלחתי את ידי ואך אותכה ואת עמכה בדבר‬
‫ותיכחד מין הארץ ‪16‬סואולם בעבור זואת‬
‫העמדתיכה בעבור הראותכה את כוחי ולמען ספר‬
‫שמי בכל הארץ ‪17‬סעודכה מיסתולל בעמי‬
‫לבילתי שלחם ‪18‬סהינני ממטיר כעת מחר‬
‫ברד כבד מאוד אשר לוא היה כמוהו במיצריים‬
‫למין היום היוסדה ועד עתה ‪19‬סועתה שלח העז‬
‫את מיקנכה ואת כל אשר לכה בסדה כל האדם‬
‫והבהמה אשר ימצא בסדה ולוא יאסף הביתה‬
‫וירד עלהם הברד ומתו ‪20‬סהירא את דבר יהוה‬
‫מעבדי פרעוה הניס את עבדיו ואת מיקנהו‬
‫אל הבתים ‪21‬סואשר לוא סם ליבו אל דבר יהוה‬
‫ויעזוב את עבדיו ואת מיקנהו בסדה ‪22‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה נטה את ידכה על השמיים‬
‫ויהי ברד בכל ארץ מיצריים על האדם ועל‬
‫הבהמה ועל כל עסב הסדה בארץ מיצריים‬
‫‪23‬סויט מושה את מטהו על השמיים ויהוה‬
‫נתן קולות וברד ותיהלך אש ארצה וימטר יהוה‬
‫ברד על ארץ מיצריים ‪24‬סויהי ברד ואש‬
‫מיתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לוא היה‬
‫כמוהו בכל ארץ מיצריים מאז היתה לגוי‬
‫‪25‬סויך הברד בכל ארץ מיצריים את כל אשר‬
‫‪109‬‬
‫בסדה מאדם ועד בהמה ואת כל עסב הסדה היכה‬

‫הברד ואת כל עץ הסדה שיבר ‪26‬סרק בארץ גושן‬
‫אשר שם בני יסראל לוא היה ברד ‪27‬סוישלח‬
‫פרעוה ויקרא למושה ולאהרון ויואמר אלהם‬
‫חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי‬
‫הרשעים ‪28‬סהעתירו אל יהוה ורב מיהיות‬
‫קולות אלוהים וברד ואשלחה אתכם ולוא תוסיפון‬
‫לעמוד ‪29‬סויואמר אליו מושה כצאתי את העיר‬
‫אפרוס את כפי אל יהוה הקולות יחדלון והברד‬
‫לוא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ‬
‫‪30‬סואתה ועבדיכה ידעתי כי טרם תיראון‬
‫מיפני יהוה אלוהים ‪31‬סוהפישתה והסעורה‬
‫נוכתה כי הסעורה אביב והפישתה גיבעול‬
‫‪32‬סוהחיטה והכוסמת לוא נוכו כי אפילות הנה‬
‫‪33‬סויצא מושה מעים פרעוה את העיר‬
‫ויפרוס כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד‬
‫ומטר לוא ניתך ארצה ‪34‬סוירא פרעוה כי חדל‬
‫המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא ויכבד ליבו הוא‬
‫ועבדיו ‪35‬סויחזק לב פרעוה ולוא שילח את בני‬
‫יסראל כאשר דיבר יהוה ביד מושה‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה כי‬

‫אני היכבדתי את ליבו ואת לב עבדיו למען‬
‫שיתי אותותי אלה בקירבו ‪2‬סולמען תספר‬
‫אשר‬ ‫את‬ ‫בינכה‬ ‫ובן‬ ‫בינכה‬ ‫באזני‬
‫היתעללתי במיצריים ואת אותותי אשר‬
‫סמתי בם וידעתם כי אני יהוה ‪3‬סויבוא‬
‫מושה ואהרון אל פרעוה ויואמרו אליו כוה אמר‬
‫יהוה אלוהי העיברים עד מתי מאנת לענות‬
‫מיפני שלח עמי ויעבדוני ‪4‬סכי אים‬
‫מאן אתה לשלח את עמי הינני מביא מחר‬
‫ארבה ביגבולכה ‪5‬סוכיסה את עין הארץ ולוא‬
‫יוכל ליראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה‬
‫הנישארת לכם מין הברד ואכל את כל העץ‬
‫‪110‬‬
‫הצומח לכם מין הסדה ‪6‬סומלאו בתיכה ובתי כל‬

‫עבדיכה ובתי כל מיצריים אשר לוא ראו‬
‫אבותיכה ואבות אבותיכה מיום היותם על‬
‫האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעים‬
‫פרעוה ‪7‬סויואמרו עבדי פרעוה אליו עד מתי‬
‫יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו‬
‫את יהוה אלוהיהם הטרם תדע כי אבדה‬
‫מיצריים ‪8‬סויושב את מושה ואת אהרון אל‬
‫פרעוה ויואמר אלהם לכו עיבדו את יהוה‬
‫אלוהיכם מי ומי ההולכים ‪9‬סויואמר מושה‬
‫בבנינו‬ ‫נלך‬ ‫וביזקנינו‬ ‫בינערינו‬
‫וביבנותנו בצואננו וביבקרנו נלך כי חג יהוה‬
‫לנו ‪10‬סויואמר אלהם יהי כן יהוה עיםכם‬
‫כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד‬
‫פניכם ‪11‬סלוא כן לכו נא הגברים ועיבדו את‬
‫יהוה כי אותה אתם מבקשים ויגרש אותם מאת‬
‫פני פרעוה ‪12‬סויואמר יהוה אל מושה נטה‬
‫ידכה על ארץ מיצריים בארבה ויעל על ארץ‬
‫מיצריים ויואכל את כל עסב הארץ את כל אשר‬
‫הישאיר הברד ‪13‬סויט מושה את מטהו על ארץ‬
‫מיצריים ויהוה ניהג רוח קדים בארץ כל‬
‫היום ההוא וכל הלילה הבוקר היה ורוח הקדים‬
‫נסא את הארבה ‪14‬סויעל הארבה על כל ארץ‬
‫מיצריים וינח בכול גבול מיצריים כבד‬
‫מאוד לפניו לוא היה כן ארבה כמוהו ואחריו‬
‫לוא יהיה כן ‪15‬סויכס את עין כל הארץ ותחשך‬
‫הארץ ויואכל את כל עסב הארץ ואת כל פרי העץ‬
‫אשר הותיר הברד ולוא נותר כל ירק בעץ ובעסב‬
‫הסדה בכל ארץ מיצריים ‪16‬סוימהר פרעוה‬
‫ליקרוא למושה ולאהרון ויואמר חטאתי ליהוה‬
‫אלוהיכם ולכם ‪17‬סועתה סא נא חטאתי אך הפעם‬
‫והעתירו ליהוה אלוהיכם ויסר מעלי רק את‬
‫המות הזה ‪18‬סויצא מעים פרעוה ויעתר אל‬
‫יהוה ‪19‬סויהפוך יהוה רוח ים חזק מאוד ויסא‬
‫את הארבה ויתקעהו ימה סוף לוא נישאר ארבה‬
‫אחד בכול גבול מיצריים ‪20‬סויחזק יהוה את לב‬
‫‪111‬‬
‫פרעוה ולוא שילח את בני יסראל ‪21‬סויואמר‬

‫יהוה אל מושה נטה ידכה על השמיים ויהי‬
‫חושך על ארץ מיצריים וימש חושך ‪22‬סויט‬
‫מושה את ידו על השמיים ויהי חושך אפלה‬
‫בכל ארץ מיצריים שלושת ימים ‪23‬סלוא ראו‬
‫איש את אחיו ולוא קמו איש מיתחתיו שלושת‬
‫ימים ולכל בני יסראל היה אור במושבותם‬
‫‪24‬סויקרא פרעוה אל מושה ויואמר לכו עיבדו את‬
‫יהוה רק צואנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך‬
‫עיםכם ‪25‬סויואמר מושה גם אתה תיתן בידנו‬
‫זבחים ועולות ועסינו ליהוה אלוהינו ‪26‬סוגם‬
‫מיקננו ילך עימנו לוא תישאר פרסה כי‬
‫מימנו ניקח לעבוד את יהוה אלוהינו ואנחנו‬
‫לוא נדע מה נעבוד את יהוה עד בואנו שמה‬
‫‪27‬סויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא אבה לשלחם‬
‫‪28‬סויואמר לו פרעוה לך מעלי הישמר לכה אל‬
‫תוסף ראות פני כי ביום ראותכה פני תמות‬
‫‪29‬סויואמר מושה כן דיברת לוא אוסיף עוד ראות‬
‫פניכה‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה עוד נגע אחד אביא על‬

‫פרעוה ועל מיצריים אחרי כן ישלח אתכם‬
‫מיזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מיזה ‪2‬סדבר‬
‫נא באזני העם ויישאלו איש מאת רעהו‬
‫ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זה ‪3‬סויתן‬
‫יהוה את חן העם בעיני מיצריים גם‬
‫האיש מושה גדול מאוד בארץ מיצריים‬
‫בעיני עבדי פרעוה ובעיני העם ‪4‬סויואמר‬
‫מושה כוה אמר יהוה כחצות הלילה אני יוצא‬
‫בארץ‬ ‫בכור‬ ‫כל‬ ‫‪5‬סומת‬ ‫מיצריים‬ ‫בתוך‬
‫מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו‬
‫עד בכור השיפחה אשר אחר הרחיים וכול בכור‬
‫ארץ‬ ‫בכל‬ ‫גדולה‬ ‫צעקה‬ ‫‪6‬סוהיתה‬ ‫בהמה‬
‫מיצריים אשר כמוהו לוא ניהיתה וכמוהו‬
‫‪112‬‬
‫לוא תוסי ‪7‬סולכול בני יסראל לוא יחרץ כלב‬

‫לשונו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר‬
‫יפלה יהוה בין מיצריים ובין יסראל‬
‫‪8‬סוירדו כל עבדיכה אלה אלי והישתחוו לי‬
‫לאמור צא אתה וכל העם אשר ברגליכה ואחרי כן‬
‫אצא ויצא מעים פרעוה בחרי אף ‪9‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה לוא ישמע אליכם פרעוה‬
‫מיצריים‬ ‫בארץ‬ ‫מופתי‬ ‫רבות‬ ‫למען‬
‫‪10‬סומושה ואהרון עסו את כל המופתים האלה‬
‫ליפני פרעוה ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא‬
‫שילח את בני יסראל מארצו‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בארץ‬

‫מיצריים לאמור ‪2‬סהחודש הזה לכם רואש‬
‫חדשים ריאשון הוא לכם לחדשי השנה ‪3‬סדברו‬
‫אל כל עדת יסראל לאמור בעסור לחודש הזה‬
‫וייקחו להם איש סה לבית אבות סה לביית‬
‫‪4‬סואים ימעט הביית מיהיות מיסה ולקח‬
‫הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במיכסת נפשות איש‬
‫לפי אכלו תכוסו על הסה ‪5‬ססה תמים זכר בן‬
‫שנה יהיה לכם מין הכבסים ומין‬
‫העיזים תיקחו ‪6‬סוהיה לכם למישמרת עד‬
‫ארבעה עסר יום לחודש הזה ושחטו אותו כול קהל‬
‫עדת יסראל בין הערביים ‪7‬סולקחו מין הדם‬
‫ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על‬
‫הבתים אשר יואכלו אותו בהם ‪8‬סואכלו את הבסר‬
‫בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים‬
‫יואכלוהו ‪9‬סאל תואכלו מימנו נא ובשל מבושל‬
‫במיים כי אים צלי אש רואשו על כרעיו ועל‬
‫קירבו ‪10‬סולוא תותירו מימנו עד בוקר והנותר‬
‫מימנו עד בוקר באש תיסרופו ‪11‬סוככה תואכלו‬
‫אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם‬
‫ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא‬
‫ליהוה ‪12‬סועברתי בארץ מיצריים בלילה‬
‫‪113‬‬
‫הזה והיכיתי כל בכור בארץ מיצריים מאדם‬

‫ועד בהמה ובכל אלוהי מיצריים אעסה‬
‫שפטים אני יהוה ‪13‬סוהיה הדם לכם לאות על‬
‫הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי‬
‫עלכם ולוא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי‬
‫בארץ מיצריים ‪14‬סוהיה היום הזה לכם‬
‫לזיכרון וחגותם אותו חג ליהוה לדורותיכם חוקת‬
‫עולם תחגוהו ‪15‬סשיבעת ימים מצות תואכלו אך‬
‫ביום הריאשון תשביתו סאור מיבתיכם כי‬
‫כל אוכל חמץ וניכרתה הנפש ההיוא מיסראל‬
‫מיום הריאשון עד יום השביעי ‪16‬סוביום‬
‫הריאשון מיקרא קודש וביום השביעי‬
‫מיקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לוא יעסה‬
‫בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעסה לכם‬
‫‪17‬סושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה‬
‫הוצאתי את ציבאותיכם מארץ מיצריים‬
‫ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם‬
‫‪18‬סבריאשון בארבעה עסר יום לחודש בערב‬
‫תואכלו מצות עד יום האחד ועסרים לחודש בער‬
‫‪19‬סשיבעת ימים סאור לוא ימצא בבתיכם כי‬
‫כל אוכל מחמצת וניכרתה הנפש ההיוא מעדת‬
‫יסראל בגר ובאזרח הארץ ‪20‬סכל מחמצת לוא‬
‫תואכלו בכול מושבותיכם תואכלו מצות ‪21‬סויקרא‬
‫מושה לכל זיקני יסראל ויואמר אלהם‬
‫מישכו וקחו לכם צואן למישפחותיכם ושחטו‬
‫הפסח ‪22‬סולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר‬
‫בסף והיגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות‬
‫מין הדם אשר בסף ואתם לוא תצאו איש‬
‫מיפתח ביתו עד בוקר ‪23‬סועבר יהוה לינגוף‬
‫את מיצריים וראה את הדם על המשקוף ועל‬
‫שתי המזוזות ופסח יהוה על הפתח ולוא יתן‬
‫המשחית לבוא אל בתיכם לינגו ‪24‬סושמרתם את‬
‫הדבר הזה לחק לכה ולבניכה עד עולם ‪25‬סוהיה כי‬
‫תבואו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דיבר‬
‫ושמרתם את העבודה הזואת ‪26‬סוהיה כי יואמרו‬
‫אליכם בניכם מה העבודה הזואת לכם‬
‫‪114‬‬
‫‪27‬סואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על‬

‫בתי בני יסראל במיצריים בנגפו את‬
‫מיצריים ואת בתינו היציל ויקוד העם‬
‫וישתחוו ‪28‬סוילכו ויעסו בני יסראל כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה ואהרון כן עסו ‪29‬סויהי‬
‫בחצי הלילה ויהוה היכה כל בכור בארץ‬
‫מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו‬
‫עד בכור השבי אשר בבית הבור וכול בכור בהמה‬
‫‪30‬סויקם פרעוה לילה הוא וכל עבדיו וכל‬
‫מיצריים ותהי צעקה גדולה במיצריים‬
‫כי אין ביית אשר אין שם מת ‪31‬סויקרא‬
‫למושה ולאהרון לילה ויואמר קומו צאו מיתוך‬
‫עמי גם אתם גם בני יסראל ולכו עיבדו את‬
‫יהוה כדברכם ‪32‬סגם צואנכם גם בקרכם קחו‬
‫כאשר דיברתם ולכו וברכתם גם אותי ‪33‬סותחזק‬
‫מיצריים על העם למהר לשלחם מין הארץ‬
‫כי אמרו כולנו מתים ‪34‬סויסא העם את בצקו‬
‫טרם יחמץ מישארותם צרורות בסימלותם על‬
‫שיכםם ‪35‬סובני יסראל עסו כידבר מושה‬
‫וישאלו מימיצריים כלי כסף וכלי זהב‬
‫וסמלות ‪36‬סויהוה נתן את חן העם בעיני‬
‫את‬ ‫וינצלו‬ ‫וישאילום‬ ‫מיצריים‬
‫מיצריים ‪37‬סויסעו בני יסראל מרעמסס‬
‫סוכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מיט‬
‫‪38‬סוגם ערב רב עלה איתם וצואן ובקר מיקנה‬
‫כבד מאוד ‪39‬סויואפו את הבצק אשר הוציאו‬
‫מימיצריים עוגות מצות כי לוא חמץ כי‬
‫גורשו מימיצריים ולוא יכלו להיתמהמה‬
‫וגם צדה לוא עסו להם ‪40‬סומושב בני יסראל אשר‬
‫ישבו במיצריים שלושים שנה וארבע מאות‬
‫שנה ‪41‬סויהי מיקץ שלושים שנה וארבע‬
‫מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל‬
‫ציבאות יהוה מארץ מיצריים ‪42‬סליל‬
‫מארץ‬ ‫להוציאם‬ ‫ליהוה‬ ‫הוא‬ ‫שימורים‬
‫ליהוה‬ ‫הזה‬ ‫הלילה‬ ‫הוא‬ ‫מיצריים‬
‫שימורים לכל בני יסראל לדורותם ‪43‬סויואמר‬
‫‪115‬‬
‫יהוה אל מושה ואהרון זואת חוקת הפסח כל בן‬

‫נכר לוא יואכל בו ‪44‬סוכל עבד איש מיקנת כסף‬
‫ומלתה אותו אז יואכל בו ‪45‬סתושב וסכיר לוא‬
‫יואכל בו ‪46‬סבביית אחד יאכל לוא תוציא מין‬
‫הביית מין הבסר חוצה ועצם לוא תישברו בו‬
‫‪47‬סכל עדת יסראל יעסו אותו ‪48‬סוכי יגור איתכה‬
‫גר ועסה פסח ליהוה הימול לו כל זכר ואז יקרב‬
‫לעסותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לוא יואכל בו‬
‫‪49‬סתורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם‬
‫‪50‬סויעסו כל בני יסראל כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ואת אהרון כן עסו ‪51‬סויהי בעצם היום‬
‫הזה הוציא יהוה את בני יסראל מארץ‬
‫מיצריים על ציבאותם‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סקדש לי כל בכור‬

‫פטר כל רחם ביבני יסראל באדם ובבהמה לי‬
‫הוא ‪3‬סויואמר מושה אל העם זכור את היום הזה‬
‫אשר יצאתם מימיצריים מיבית עבדים‬
‫כי בחוזק יד הוציא יהוה אתכם מיזה ולוא‬
‫יאכל חמץ ‪4‬סהיום אתם יוצאים בחודש האבי‬
‫‪5‬סוהיה כי יביאכה יהוה אל ארץ הכנעני‬
‫והחיתי והאמורי והחיוי והיבוסי אשר‬
‫נישבע לאבותיכה לתת לך ארץ זבת חלב ודבש‬
‫ועבדת את העבודה הזואת בחודש הזה ‪6‬סשיבעת‬
‫ימים תואכל מצות וביום השביעי חג ליהוה‬
‫‪7‬סמצות יאכל את שיבעת הימים ולוא יראה‬
‫לכה חמץ ולוא יראה לכה סאור בכל גבולכה‬
‫‪8‬סוהיגדת לבינכה ביום ההוא לאמור בעבור זה‬
‫עסה יהוה לי בצאתי מימיצריים ‪9‬סוהיה‬
‫לכה לאות על ידכה ולזיכרון בין עיניכה‬
‫למען תיהיה תורת יהוה בפיכה כי ביד חזקה‬
‫הוציאכה יהוה מימיצריים ‪10‬סושמרת את‬
‫החוקה הזואת למועדה מימים ימימה‬
‫‪11‬סוהיה כי יביאכה יהוה אל ארץ הכנעני‬
‫‪116‬‬
‫כאשר נישבע לכה ולאבותיכה ונתנה לך‬

‫‪12‬סוהעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר‬
‫בהמה אשר יהיה לכה הזכרים ליהוה ‪13‬סוכל‬
‫פטר חמור תיפדה בסה ואים לוא תיפדה‬
‫וערפתו וכול בכור אדם בבניכה תיפדה ‪14‬סוהיה‬
‫כי ישאלכה בינכה מחר לאמור מה זואת ואמרת‬
‫אליו בחוזק יד הוציאנו יהוה מימיצריים‬
‫מיבית עבדים ‪15‬סויהי כי היקשה פרעוה‬
‫לשלחנו ויהרוג יהוה כל בכור בארץ מיצריים‬
‫מיבכור אדם ועד בכור בהמה על כן אני זובח‬
‫ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני‬
‫אפדה ‪16‬סוהיה לאות על ידכה ולטוטפות בין‬
‫עיניכה כי בחוזק יד הוציאנו יהוה‬
‫מימיצריים ‪17‬סויהי בשלח פרעוה את העם‬
‫ולוא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב‬
‫הוא כי אמר אלוהים פן ינחם העם‬
‫ביראותם מילחמה ושבו מיצרימה ‪18‬סויסב‬
‫אלוהים את העם דרך המידבר ים סוף‬
‫וחמושים עלו בני יסראל מארץ מיצריים‬
‫‪19‬סויקח מושה את עצמות יוסף עימו כי השבע‬
‫הישביע את בני יסראל לאמור פקוד יפקוד‬
‫אלוהים אתכם והעליתם את עצמותי מיזה‬
‫איתכם ‪20‬סויסעו מיסוכות ויחנו באתם ביקצה‬
‫המידבר ‪21‬סויהוה הולך ליפניהם יוםם‬
‫בעמוד עןן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש‬
‫להאיר להם ללכת יוםם ולילה ‪22‬סלוא ימיש‬
‫עמוד העןן יוםם ועמוד האש לילה ליפני‬
‫העם‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סדבר אל בני‬

‫יסראל וישובו ויחנו ליפני פי החירות‬
‫בין מיגדול ובין הים ליפני בעל צפון‬
‫ניכחו תחנו על הים ‪3‬סואמר פרעוה ליבני‬
‫יסראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המידבר‬
‫‪4‬סוחיזקתי את לב פרעוה ורדף אחריהם‬
‫‪117‬‬
‫ואיכבדה בפרעוה ובכל חילו וידעו מיצריים‬

‫כי אני יהוה ויעסו כן ‪5‬סויוגד למלך‬
‫מיצריים כי ברח העם ויהפך לבב פרעוה‬
‫ועבדיו אל העם ויואמרו מה זואת עסינו כי‬
‫שילחנו את יסראל מעבדנו ‪6‬סויאסור את ריכבו‬
‫ואת עמו לקח עימו ‪7‬סויקח שש מאות רכב בחור וכול‬
‫רכב מיצריים ושלישים על כולו ‪8‬סויחזק‬
‫יהוה את לב פרעוה מלך מיצריים וירדוף‬
‫אחרי בני יסראל ובני יסראל יוצאים ביד‬
‫רמה ‪9‬סוירדפו מיצריים אחריהם ויסיגו‬
‫אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעוה‬
‫ופרשיו וחילו על פי החירות ליפני בעל‬
‫צפון ‪10‬סופרעוה היקריב ויסאו בני יסראל‬
‫את עיניהם והינה מיצריים נוסע‬
‫אחריהם וייראו מאוד ויצעקו בני יסראל אל‬
‫יהוה ‪11‬סויואמרו אל מושה המיבלי אין‬
‫קברים במיצריים לקחתנו למות במידבר מה‬
‫זואת עסית לנו להוציאנו מימיצריים‬
‫אליכה‬ ‫דיברנו‬ ‫אשר‬ ‫הדבר‬ ‫זה‬ ‫‪12‬סהלוא‬
‫במיצריים לאמור חדל מימנו ונעבדה את‬
‫מיצריים כי טוב לנו עבוד את מיצריים‬
‫מימותנו במידבר ‪13‬סויואמר מושה אל העם אל‬
‫תיראו היתיצבו וראו את ישועת יהוה אשר‬
‫יעסה לכם היום כי אשר ראיתם את‬
‫מיצריים היום לוא תוסיפו ליראותם עוד‬
‫עד עולם ‪14‬סיהוה ילחם לכם ואתם תחרישון‬
‫‪15‬סויואמר יהוה אל מושה מה תיצעק אלי דבר‬
‫אל בני יסראל וייסעו ‪16‬סואתה הרם את מטכה‬
‫ונטה את ידכה על הים ובקעהו ויבואו בני‬
‫יסראל בתוך הים ביבשה ‪17‬סואני הינני‬
‫מחזק את לב מיצריים ויבואו אחריהם‬
‫ואיכבדה בפרעוה ובכל חילו בריכבו ובפרשיו‬
‫‪18‬סוידעו מיצריים כי אני יהוה בהיכבדי‬
‫בפרעוה בריכבו ובפרשיו ‪19‬סויסע מלאך‬
‫האלוהים ההולך ליפני מחנה יסראל וילך‬
‫מאחריהם ויסע עמוד העןן מיפניהם‬
‫‪118‬‬
‫ויעמוד מאחריהם ‪20‬סויבוא בין מחנה‬

‫מיצריים ובין מחנה יסראל ויהי העןן‬
‫והחושך ויאר את הלילה ולוא קרב זה אל זה כל‬
‫הלילה ‪21‬סויט מושה את ידו על הים ויולך‬
‫יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה ויסם‬
‫את הים לחרבה ויבקעו המיים ‪22‬סויבואו בני‬
‫יסראל בתוך הים ביבשה והמיים להם חומה‬
‫‪23‬סוירדפו‬ ‫ומיסמואלם‬ ‫מימינם‬
‫מיצריים ויבואו אחריהם כול סוס פרעוה‬
‫ריכבו ופרשיו אל תוך הים ‪24‬סויהי באשמורת‬
‫הבוקר וישקף יהוה אל מחנה מיצריים‬
‫בעמוד אש ועןן ויהם את מחנה מיצריים‬
‫‪25‬סויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו ביכבדות‬
‫ויואמר מיצריים אנוסה מיפני יסראל‬
‫כי יהוה נילחם להם במיצריים ‪26‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה נטה את ידכה על הים וישובו‬
‫המיים על מיצריים על ריכבו ועל פרשיו‬
‫‪27‬סויט מושה את ידו על הים וישב הים‬
‫ליפנות בוקר לאיתנו ומיצריים נסים‬
‫ליקראתו וינער יהוה את מיצריים בתוך‬
‫הים ‪28‬סוישובו המיים ויכסו את הרכב ואת‬
‫הפרשים לכול חיל פרעוה הבאים אחריהם‬
‫בים לוא נישאר בהם עד אחד ‪29‬סובני יסראל‬
‫הלכו ביבשה בתוך הים והמיים להם חומה‬
‫מימינם ומיסמואלם ‪30‬סויושע יהוה ביום‬
‫ההוא את יסראל מיד מיצריים וירא יסראל‬
‫את מיצריים מת על ספת הים ‪31‬סוירא‬
‫יסראל את היד הגדולה אשר עסה יהוה‬
‫במיצריים וייראו העם את יהוה ויאמינו‬
‫ביהוה ובמושה עבדו‬
‫‪1‬סאז ישיר מושה ובני יסראל את השירה‬

‫הזואת ליהוה ויואמרו לאמור אשירה ליהוה‬
‫כי גאוה גאה סוס ורוכבו רמה בים ‪2‬סעזי‬
‫וזימרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו‬
‫‪119‬‬
‫אלוהי אבי וארוממנהו ‪3‬סיהוה איש מילחמה‬

‫יהוה שמו ‪4‬סמרכבות פרעוה וחילו ירה בים‬
‫ומיבחר שלישיו טובעו בים סו ‪5‬סתהומות‬
‫יכסיומו ירדו בימצולות כמו אבן ‪6‬סימינכה‬
‫יהוה נאדרי בכוח ימינכה יהוה תירעץ אוי‬
‫‪7‬סוברוב גאונכה תהרוס קמיכה תשלח חרונכה‬
‫יואכלמו כקש ‪8‬סוברוח אפיכה נערמו מיים‬
‫ניצבו כמו נד נוזלים קפאו תהומות בלב ים‬
‫‪9‬ס אמר אויב ארדוף אסיג אחלק שלל תימלאמו‬
‫נפשי אריק חרבי תורישמו ידי ‪10‬סנשפת‬
‫ברוחכה כיסמו ים צללו כעופרת במיים‬
‫אדירים ‪11‬סמי כמוכה באלים יהוה מי‬
‫כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עוסה פלא‬
‫‪12‬סנטית ימינכה תיבלעמו ארץ ‪13‬סנחית‬
‫בחסדכה עם זו גאלת נהלת בעזכה אל נוה קדשכה‬
‫‪14‬סשמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי‬
‫פלשת ‪15‬סאז ניבהלו אלופי אדום אילי מואב‬
‫יואחזמו רעד נמוגו כול יושבי כנען‬
‫‪16‬סתיפול עליהם אימתה ופחד ביגדול‬
‫זרועכה ידמו כאבן עד יעבור עמכה יהוה עד‬
‫יעבור עם זו קנית ‪17‬סתביאמו ותיטעמו בהר‬
‫נחלתכה מכון לשיבתכה פעלת יהוה מיקדש‬
‫אדוני כוננו ידיכה ‪18‬סיהוה ימלוך לעולם‬
‫ועד ‪19‬סכי בא סוס פרעוה בריכבו ובפרשיו בים‬
‫וישב יהוה עלהם את מי הים ובני יסראל‬
‫הלכו ביבשה בתוך הים ‪20‬סותיקח מירים‬
‫הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל‬
‫הנשים אחריה בתופים ובימחולות ‪21‬סותען‬
‫להם מירים שירו ליהוה כי גאוה גאה סוס‬
‫ורוכבו רמה בים ‪22‬סויסע מושה את יסראל מים‬
‫סוף ויצאו אל מידבר שור וילכו שלושת ימים‬
‫במידבר ולוא מצאו מיים ‪23‬סויבואו מרתה ולוא‬
‫יכלו לישתות מיים מימרה כי מרים הם‬
‫על כן קרא שמה מרה ‪24‬סוילונו העם על מושה‬
‫לאמור מה נישתה ‪25‬סויצעק אל יהוה ויורהו‬
‫‪120‬‬
‫יהוה עץ וישלך אל המיים וימתקו המיים‬

‫שם סם לו חוק ומישפט ושם ניסהו ‪26‬סויואמר‬
‫אים שמוע תישמע לקול יהוה אלוהיכה‬
‫והישר בעיניו תעסה והאזנת למיצותיו‬
‫ושמרת כל חוקיו כל המחלה אשר סמתי‬
‫במיצריים לוא אסים עליכה כי אני יהוה‬
‫רופאכה ‪27‬סויבואו אילימה ושם שתים עסרה‬
‫עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם‬
‫על המיים‬
‫‪1‬סויסעו מאילים ויבואו כל עדת בני יסראל‬

‫אל מידבר סין אשר בין אילים ובין‬
‫סיני בחמישה עסר יום לחודש השני לצאתם‬
‫מארץ מיצריים ‪2‬סוילינו כל עדת בני‬
‫יסראל על מושה ועל אהרון במידבר ‪3‬סויואמרו‬
‫אלהם בני יסראל מי יתן מותנו ביד יהוה‬
‫בארץ מיצריים בשיבתנו על סיר הבסר‬
‫באכלנו לחם לסובע כי הוצאתם אותנו אל‬
‫המידבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברע‬
‫‪4‬סויואמר יהוה אל מושה הינני ממטיר לכם‬
‫לחם מין השמיים ויצא העם ולקטו דבר יום‬
‫ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אים לוא‬
‫‪5‬סוהיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו‬
‫והיה מישנה על אשר ילקטו יום יום‬
‫‪6‬סויואמר מושה ואהרון אל כל בני יסראל ערב‬
‫מארץ‬ ‫אתכם‬ ‫הוציא‬ ‫יהוה‬ ‫כי‬ ‫וידעתם‬
‫מיצריים ‪7‬סובוקר וראיתם את כבוד יהוה‬
‫בשמעו את תלונותיכם על יהוה ונחנו מה כי‬
‫תלונו עלינו ‪8‬סויואמר מושה בתת יהוה לכם‬
‫בערב בסר לאכול ולחם בבוקר ליסבוע בישמוע‬
‫יהוה את תלונותיכם אשר אתם מלינים‬
‫עליו ונחנו מה לוא עלינו תלונותיכם כי על‬
‫יהוה ‪9‬סויואמר מושה אל אהרון אמור אל כל עדת‬
‫בני יסראל קירבו ליפני יהוה כי שמע את‬
‫תלונותיכם ‪10‬סויהי כדבר אהרון אל כל עדת‬
‫‪121‬‬
‫בני יסראל ויפנו אל המידבר והינה כבוד‬

‫יהוה ניראה בעןן ‪11‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪12‬סשמעתי את תלונות בני יסראל דבר‬
‫אלהם לאמור בין הערביים תואכלו בסר ובבוקר‬
‫תיסבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪13‬סויהי בערב ותעל הסלו ותכס את המחנה ובבוקר‬
‫היתה שיכבת הטל סביב למחנה ‪14‬סותעל שיכבת‬
‫הטל והינה על פני המידבר דק מחוספס דק‬
‫ככפור על הארץ ‪15‬סויראו בני יסראל ויואמרו‬
‫איש אל אחיו מן הוא כי לוא ידעו מה הוא‬
‫ויואמר מושה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה‬
‫לכם לאכלה ‪16‬סזה הדבר אשר ציוה יהוה ליקטו‬
‫מימנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת‬
‫מיספר נפשותיכם איש לאשר באהלו תיקחו‬
‫‪17‬סויעסו כן בני יסראל וילקטו המרבה‬
‫והממעיט ‪18‬סוימודו בעומר ולוא העדיף‬
‫המרבה והממעיט לוא החסיר איש לפי אכלו‬
‫לקטו ‪19‬סויואמר מושה אלהם איש אל יותר‬
‫מימנו עד בוקר ‪20‬סולוא שמעו אל מושה ויותירו‬
‫אנשים מימנו עד בוקר וירום תולעים‬
‫ויבאש ויקצוף עלהם מושה ‪21‬סוילקטו אותו‬
‫בבוקר בבוקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמ‬
‫‪22‬סויהי ביום השישי לקטו לחם מישנה‬
‫שני העומר לאחד ויבואו כל נסיאי העדה‬
‫ויגידו למושה ‪23‬סויואמר אלהם הוא אשר דיבר‬
‫יהוה שבתון שבת קודש ליהוה מחר את אשר‬
‫תואפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העודף‬
‫הניחו לכם למישמרת עד הבוקר ‪24‬סויניחו‬
‫אותו עד הבוקר כאשר ציוה מושה ולוא היבאיש‬
‫ורימה לוא היתה בו ‪25‬סויואמר מושה איכלוהו‬
‫היום כי שבת היום ליהוה היום לוא‬
‫תימצאוהו בסדה ‪26‬סששת ימים תילקטוהו‬
‫וביום השביעי שבת לוא יהיה בו ‪27‬סויהי‬
‫ביום השביעי יצאו מין העם לילקוט ולוא‬
‫מצאו ‪28‬סויואמר יהוה אל מושה עד אנה‬
‫מאנתם לישמור מיצותי ותורותי ‪29‬סראו כי‬
‫‪122‬‬
‫יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם‬

‫ביום השישי לחם יומיים שבו איש תחתיו‬
‫אל יצא איש מימקומו ביום השביעי‬
‫‪30‬סוישבתו העם ביום השביעי ‪31‬סויקראו בית‬
‫יסראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו‬
‫כצפיחית בידבש ‪32‬סויואמר מושה זה הדבר‬
‫מלוא העומר מימנו‬ ‫יהוה‬ ‫ציוה‬ ‫אשר‬
‫למישמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם‬
‫אשר האכלתי אתכם במידבר בהוציאי אתכם‬
‫מארץ מיצריים ‪33‬סויואמר מושה אל אהרון‬
‫קח צינצנת אחת ותן שמה מלוא העומר מן‬
‫למישמרת‬ ‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫אותו‬ ‫והנח‬
‫לדורותיכם ‪34‬סכאשר ציוה יהוה אל מושה‬
‫ויניחהו אהרון ליפני העדות למישמרת‬
‫‪35‬סובני יסראל אכלו את המן ארבעים שנה עד‬
‫בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל‬
‫קצה ארץ כנען ‪36‬סוהעומר עסירית האיפה‬
‫הוא‬
‫‪1‬סויסעו כל עדת בני יסראל מימידבר סין‬

‫למסעיהם על פי יהוה ויחנו בירפידים‬
‫ואין מיים לישתות העם ‪2‬סוירב העם עים‬
‫מושה ויואמרו תנו לנו מיים ונישתה‬
‫ויואמר להם מושה מה תריבון עימדי מה‬
‫תנסון את יהוה ‪3‬סויצמא שם העם למיים‬
‫וילן העם על מושה ויואמר למה זה העליתנו‬
‫מימיצריים להמית אותי ואת בני ואת‬
‫מיקני בצמא ‪4‬סויצעק מושה אל יהוה לאמור‬
‫מה אעסה לעם הזה עוד מעט וסקלוני ‪5‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה עבור ליפני העם וקח איתכה‬
‫מיזיקני יסראל ומטכה אשר היכית בו את‬
‫היאור קח בידכה והלכת ‪6‬סהינני עומד‬
‫לפניכה שם על הצור בחורב והיכית בצור‬
‫ויצאו מימנו מיים ושתה העם ויעס כן‬
‫מושה לעיני זיקני יסראל ‪7‬סויקרא שם‬
‫‪123‬‬
‫המקום מסה ומריבה על ריב בני יסראל ועל‬

‫נסותם את יהוה לאמור היש יהוה בקירבנו‬
‫אים איין ‪8‬סויבוא עמלק וילחם עים‬
‫יסראל בירפידים ‪9‬סויואמר מושה אל‬
‫יהושוע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק‬
‫מחר אנוכי ניצב על רואש הגיבעה ומטה‬
‫האלוהים בידי ‪10‬סויעס יהושוע כאשר אמר לו‬
‫מושה להילחם בעמלק ומושה אהרון וחור עלו‬
‫רואש הגיבעה ‪11‬סוהיה כאשר ירים מושה ידו‬
‫וגבר יסראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק‬
‫‪12‬סוידי מושה כבדים ויקחו אבן ויסימו‬
‫תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו‬
‫מיזה אחד ומיזה אחד ויהי ידיו אמונה עד‬
‫בוא השמש ‪13‬סויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו‬
‫לפי חר ‪14‬סויואמר יהוה אל מושה כתוב זואת‬
‫זיכרון בספר וסים באזני יהושוע כי מחוה‬
‫אמחה את זכר עמלק מיתחת השמיים ‪15‬סויבן‬
‫מושה מיזבח ויקרא שמו יהוה ניסי‬
‫‪16‬סויואמר כי יד על כס יה מילחמה ליהוה‬
‫בעמלק מידור דור‬
‫‪1‬סוישמע יתרו כוהן מידין חותן מושה את כל‬

‫אשר עסה אלוהים למושה וליסראל עמו כי‬
‫הוציא יהוה את יסראל מימיצריים ‪2‬סויקח‬
‫יתרו חותן מושה את ציפורה אשת מושה אחר‬
‫שילוחיה ‪3‬סואת שני בניה אשר שם האחד‬
‫גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה‬
‫‪4‬סושם האחד אליעזר כי אלוהי אבי בעזרי‬
‫ויצילני מחרב פרעוה ‪5‬סויבוא יתרו חותן‬
‫מושה ובניו ואישתו אל מושה אל המידבר אשר‬
‫הוא חונה שם הר האלוהים ‪6‬סויואמר אל מושה‬
‫אני חותנכה יתרו בא אליכה ואישתכה ושני‬
‫בניה עימה ‪7‬סויצא מושה ליקראת חותנו‬
‫וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום‬
‫‪124‬‬
‫ויבואו האוהלה ‪8‬סויספר מושה לחותנו את כל‬

‫אשר עסה יהוה לפרעוה ולמיצריים על אודות‬
‫יסראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם‬
‫יהוה ‪9‬סויחד יתרו על כל הטובה אשר עסה יהוה‬
‫ליסראל אשר היצילו מיד מיצריים‬
‫‪10‬סויואמר יתרו ברוך יהוה אשר היציל אתכם‬
‫מיד מיצריים ומיד פרעוה אשר היציל‬
‫את העם מיתחת יד מיצריים ‪11‬סעתה‬
‫ידעתי כי גדול יהוה מיכל האלוהים כי בדבר‬
‫אשר זדו עליהם ‪12‬סויקח יתרו חותן מושה עולה‬
‫וזבחים לאלוהים ויבוא אהרון וכול זיקני‬
‫יסראל לאכל לחם עים חותן מושה ליפני‬
‫האלוהים ‪13‬סויהי מימחרת וישב מושה‬
‫לישפוט את העם ויעמוד העם על מושה מין‬
‫הבוקר עד הער ‪14‬סוירא חותן מושה את כל אשר הוא‬
‫עוסה לעם ויואמר מה הדבר הזה אשר אתה עוסה‬
‫לעם מדוע אתה יושב לבדכה וכל העם ניצב‬
‫עליכה מין בוקר עד ער ‪15‬סויואמר מושה‬
‫לחותנו כי יבוא אלי העם לידרוש אלוהים‬
‫‪16‬סכי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין‬
‫איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוהים‬
‫ואת תורותיו ‪17‬סויואמר חותן מושה אליו לוא טוב‬
‫הדבר אשר אתה עוסה ‪18‬סנבול תיבול גם אתה גם‬
‫העם הזה אשר עימך כי כבד מימכה הדבר לוא‬
‫תוכל עסוהו לבדכה ‪19‬סעתה שמע בקולי איעצכה‬
‫ויהי אלוהים עימך היה אתה לעם מול‬
‫האלוהים והבאת אתה את הדברים אל האלוהים‬
‫‪20‬סוהיזהרתה אתהם את החוקים ואת התורות‬
‫והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעסה אשר‬
‫יעסון ‪21‬סואתה תחזה מיכל העם אנשי חייל‬
‫יראי אלוהים אנשי אמת סונאי בצע וסמת‬
‫עלהם סרי אלפים סרי מאות סרי חמישים‬
‫וסרי עסרות ‪22‬סושפטו את העם בכל עת והיה כל‬
‫הדבר הגדול יביאו אליכה וכל הדבר הקטון‬
‫ישפטו הם והקל מעליכה ונסאו איתך ‪23‬סאים‬
‫את הדבר הזה תעסה וציוכה אלוהים ויכלת עמוד‬
‫‪125‬‬
‫וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום‬

‫‪24‬סוישמע מושה לקול חותנו ויעס כול אשר אמר‬
‫‪25‬סויבחר מושה אנשי חייל מיכל יסראל‬
‫ויתן אותם ראשים על העם סרי אלפים סרי‬
‫מאות סרי חמישים וסרי עסרות ‪26‬סושפטו את‬
‫העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל מושה‬
‫וכל הדבר הקטון ישפוטו הם ‪27‬סוישלח מושה את‬
‫חותנו וילך לו אל ארצו‬
‫‪1‬סבחודש השלישי לצאת בני יסראל מארץ‬

‫מיצריים ביום הזה באו מידבר סיני‬
‫‪2‬סויסעו מרפידים ויבואו מידבר סיני‬
‫ויחנו במידבר ויחן שם יסראל נגד ההר‬
‫‪3‬סומושה עלה אל האלוהים ויקרא אליו יהוה‬
‫מין ההר לאמור כוה תואמר לבית יעקוב ותגיד‬
‫ליבני יסראל ‪4‬סאתם ראיתם אשר עסיתי‬
‫למיצריים ואסא אתכם על כנפי נשרים‬
‫ואביא אתכם אלי ‪5‬סועתה אים שמוע תישמעו‬
‫בקולי ושמרתם את בריתי ויהייתם לי‬
‫סגולה מיכל העמים כי לי כל הארץ ‪6‬סואתם‬
‫תיהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש אלה‬
‫הדברים אשר תדבר אל בני יסראל ‪7‬סויבוא‬
‫מושה ויקרא לזיקני העם ויסם ליפניהם‬
‫את כל הדברים האלה אשר ציוהו יהוה ‪8‬סויענו‬
‫כל העם יחדו ויואמרו כול אשר דיבר יהוה‬
‫נעסה וישב מושה את דיברי העם אל יהוה‬
‫‪9‬סויואמר יהוה אל מושה הינה אנוכי בא‬
‫אליכה בעב העןן בעבור ישמע העם בדברי‬
‫עימך וגם בכה יאמינו לעולם ויגד מושה את‬
‫דיברי העם אל יהוה ‪10‬סויואמר יהוה אל מושה‬
‫לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו‬
‫סימלותם ‪11‬סוהיו נכונים ליום השלישי‬
‫כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם‬
‫על הר סיני ‪12‬סוהיגבלת את העם סביב לאמור‬
‫‪126‬‬
‫הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע‬

‫בהר מות יומת ‪13‬סלוא תיגע בו יד כי סקול יסקל‬
‫או ירוה יירה אים בהמה אים איש לוא‬
‫יחיה בימשוך היובל המה יעלו בהר ‪14‬סוירד‬
‫מושה מין ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו‬
‫סימלותם ‪15‬סויואמר אל העם היו נכונים‬
‫לישלושת ימים אל תיגשו אל אישה‬
‫‪16‬סויהי ביום השלישי ביהיות הבוקר ויהי‬
‫קולות וברקים ועןן כבד על ההר וקול שופר חזק‬
‫מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה ‪17‬סויוצא מושה‬
‫את העם ליקראת האלוהים מין המחנה‬
‫ויתיצבו בתחתית ההר ‪18‬סוהר סיני עשן כולו‬
‫מיפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל‬
‫עשנו כעשן הכיבשן ויחרד כל ההר מאוד‬
‫‪19‬סויהי קול השופר הולך וחזק מאוד מושה ידבר‬
‫והאלוהים יעננו בקול ‪20‬סוירד יהוה על הר‬
‫סיני אל רואש ההר ויקרא יהוה למושה אל‬
‫רואש ההר ויעל מושה ‪21‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה ליראות‬
‫ונפל מימנו ר ‪22‬סוגם הכוהנים הניגשים‬
‫אל יהוה יתקדשו פן יפרוץ בהם יהוה‬
‫‪23‬סויואמר מושה אל יהוה לוא יוכל העם לעלות‬
‫אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמור הגבל‬
‫את ההר וקידשתו ‪24‬סויואמר אליו יהוה לך רד‬
‫ועלית אתה ואהרון עימך והכוהנים והעם אל‬
‫יהרסו לעלות אל יהוה פן יפרץ בם ‪25‬סוירד‬
‫מושה אל העם ויואמר אלהם‬
‫‪1‬סוידבר אלוהים את כל הדברים האלה לאמור‬

‫‪2‬סאנוכי יהוה אלוהיכה אשר הוצאתיכה מארץ‬
‫מיצריים מיבית עבדים ‪3‬סלוא יהיה לכה‬
‫אלוהים אחרים על פני ‪4‬סלוא תעסה לכה פסל‬
‫וכל תמונה אשר בשמיים מימעל ואשר בארץ‬
‫מיתחת ואשר במיים מיתחת לארץ ‪5‬סלוא‬
‫‪127‬‬
‫תישתחוה להם ולוא תעבדם כי אנוכי יהוה‬

‫אלוהיכה אל קנא פוקד עון אבות על בנים על‬
‫שילשים ועל ריבעים לסונאי ‪6‬סועוסה חסד‬
‫לאלפים לאוהבי ולשומרי מיצותי ‪7‬סלוא‬
‫תיסא את שם יהוה אלוהיכה לשוא כי לוא‬
‫ינקה יהוה את אשר יסא את שמו לשוא ‪8‬סזכור‬
‫את יום השבת לקדשו ‪9‬סששת ימים תעבוד‬
‫ועסית כל מלאכתכה ‪10‬סויום השביעי שבת‬
‫ליהוה אלוהיכה לוא תעסה כל מלאכה אתה‬
‫ובינכה וביתכה עבדכ ואמתכ ובהמתכה וגרכה‬
‫אשר בישעריכה ‪11‬סכי ששת ימים עסה יהוה‬
‫את השמיים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם‬
‫וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום‬
‫השבת ויקדשהו ‪12‬סכבד את אביכה ואת אימכה‬
‫למען יאריכון ימיכה על האדמה אשר יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לך ‪13‬סלוא תיֿרצח ‪14‬סלוא‬
‫תיֿנאף ‪15‬סלוא תֿיגנו ‪16‬סלוא תענה ברעכה עד‬
‫שקר ‪17‬סלוא תחמוד בית רעכה לוא תחמוד אשת‬
‫רעכה ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכול אשר לרעכה‬
‫‪18‬סוכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים‬
‫ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו‬
‫ויעמדו מרחוק ‪19‬סויואמרו אל מושה דבר אתה‬
‫עימנו ונישמעה ואל ידבר עימנו אלוהים‬
‫פן נמות ‪20‬סויואמר מושה אל העם אל תיראו‬
‫כי לבעבור נסות אתכם בא האלוהים ובעבור‬
‫תיהיה יראתו על פניכם לבילתי תחטאו‬
‫‪21‬סויעמוד העם מרחוק ומושה ניגש אל הערפל‬
‫אשר שם האלוהים ‪22‬סויואמר יהוה אל מושה‬
‫כוה תואמר אל בני יסראל אתם ראיתם כי‬
‫מין השמיים דיברתי עיםכם ‪23‬סלוא‬
‫תעסון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב לוא תעסו‬
‫לכם ‪24‬סמיזבח אדמה תעסה לי וזבחת עליו את‬
‫עולותיכה ואת שלמיכה את צואנכה ואת בקרכה‬
‫בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליכה‬
‫וברכתיכה ‪25‬סואים מיזבח אבנים תעסה לי‬
‫לוא תיבנה אתהן גזית כי חרבכה הנפת עליה‬
‫‪128‬‬
‫ותחללה ‪26‬סולוא תעלה במעלות על מיזבחי אשר‬

‫לוא תיגלה ערותכה עליו‬
‫‪1‬סואלה המישפטים אשר תסים ליפניהם‬

‫‪2‬סכי תיקנה עבד עיברי שש שנים יעבוד‬
‫ובשביעית יצא לחפשי חינם ‪3‬סאים בגפו‬
‫יבוא בגפו יצא אים בעל אישה הוא ויצאה‬
‫אישתו עימו ‪4‬סאים אדוניו יתן לו אישה‬
‫וילדה לו בנים או בנות האישה וילדיה‬
‫תיהיה לאדוניה והוא יצא בגפו ‪5‬סואים אמור‬
‫יואמר העבד אהבתי את אדוני את אישתי ואת‬
‫בני לוא אצא חפשי ‪6‬סוהיגישו אדוניו אל‬
‫האלוהים והיגישו אל הדלת או אל המזוזה‬
‫ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם‬
‫‪7‬סוכי ימכור איש את ביתו לאמה לוא תצא כצאת‬
‫העבדים ‪8‬סאים רעה בעיני אדוניה אשר לוא‬
‫יעדה והפדה לעם נכרי לוא ימשול למכרה‬
‫בביגדו בה ‪9‬סואים ליבנו ייעדנה כמישפט‬
‫הבנות יעסה לה ‪10‬סאים אחרת יקח לו שארה‬
‫כסותה ועונתה לוא יגרע ‪11‬סואים שלש אלה לוא‬
‫יעסה לה ויצאה חינם אין כסף ‪12‬סמכה איש‬
‫ומת מות יומת ‪13‬סואשר לוא צדה והאלוהים‬
‫אינה לידו וסמתי לכה מקום אשר ינוס שמה‬
‫‪14‬סוכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה‬
‫מעים מיזבחי תיקחנו למות ‪15‬סומכה אביו‬
‫ואימו מות יומת ‪16‬סוגונב איש ומכרו ונימצא‬
‫בידו מות יומת ‪17‬סומקלל אביו ואימו מות‬
‫יומת ‪18‬סוכי יריבון אנשים והיכה איש את‬
‫רעהו באבן או באגרוף ולוא ימות ונפל למישכ‬
‫‪19‬סאים יקום והיתהלך בחוץ על מישענתו‬
‫וניקה המכה רק שיבתו יתן ורפוא ירפא‬
‫‪20‬סוכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת‬
‫תחת ידו נקום ינקם ‪21‬סאך אים יום או‬
‫יומיים יעמוד לוא יוקם כי כספו הוא‬
‫‪129‬‬
‫‪22‬סוכי ינצו אנשים ונגפו אישה הרה‬

‫ויצאו ילדיה ולוא יהיה אסון ענוש יענש‬
‫כאשר ישית עליו בעל האישה ונתן‬
‫ביפלילים ‪23‬סואים אסון יהיה ונתתה‬
‫נפש תחת נפש ‪24‬סעיין תחת עיין שן תחת‬
‫שן יד תחת יד רגל תחת רגל ‪25‬סכויה תחת כויה‬
‫פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה ‪26‬סוכי יכה‬
‫איש את עין עבדו או את עין אמתו ושיחתה‬
‫לחפשי ישלחנו תחת עינו ‪27‬סואים שן עבדו‬
‫או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת‬
‫שינו ‪28‬סוכי יגח שור את איש או את אישה‬
‫ומת סקול יסקל השור ולוא יאכל את בסרו ובעל‬
‫השור נקי ‪29‬סואים שור נגח הוא מיתמול‬
‫שילשום והועד ביבעליו ולוא ישמרנו‬
‫והמית איש או אישה השור יסקל וגם בעליו‬
‫יומת ‪30‬סאים כופר יושת עליו ונתן‬
‫פידיון נפשו ככול אשר יושת עליו ‪31‬סאו בן‬
‫יגח או בת יגח כמישפט הזה יעסה לו ‪32‬סאים‬
‫עבד יגח השור או אמה כסף שלושים שקלים‬
‫יתן לאדוניו והשור יסקל ‪33‬סוכי יפתח איש‬
‫בור או כי יכרה איש בור ולוא יכסנו ונפל שמה‬
‫שור או חמור ‪34‬סבעל הבור ישלם כסף ישיב‬
‫ליבעליו והמת יהיה לו ‪35‬סוכי יגוף שור‬
‫איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו‬
‫את כספו וגם את המת יחצון ‪36‬סאו נודע כי שור‬
‫נגח הוא מיתמול שילשום ולוא ישמרנו‬
‫בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה‬
‫לו ‪37‬סכי יגנוב איש שור או סה וטבחו או מכרו‬
‫חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צואן תחת‬
‫הסה‬
‫‪1‬סאים במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו‬

‫דמים ‪2‬סאים זרחה השמש עליו דמים לו‬
‫שלם ישלם אים אין לו ונימכר ביגנבתו‬
‫‪130‬‬
‫‪3‬סאים הימצא תימצא בידו הגנבה מישור‬

‫עד חמור עד סה חיים שניים ישלם ‪4‬סכי‬
‫יבער איש סדה או כרם ושילח את בעירה‬
‫וביער ביסדה אחר מיטב סדהו ומיטב כרמו‬
‫ישלם ‪5‬סכי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל‬
‫גדיש או הקמה או הסדה שלם ישלם המבעיר‬
‫את הבערה ‪6‬סכי יתן איש אל רעהו כסף או‬
‫כלים לישמור וגונב מיבית האיש אים‬
‫ימצא הגנב ישלם שניים ‪7‬סאים לוא‬
‫ימצא הגנב וניקרב בעל הביית אל האלוהים‬
‫אים לוא שלח ידו בימלאכת רעהו ‪8‬סעל כל דבר‬
‫פשע על שור על חמור על סה על סלמה על כל אבדה‬
‫אשר יואמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא דבר‬
‫שניהם אשר ירשיעון אלוהים ישלם‬
‫שניים לרעהו ‪9‬סכי יתן איש אל רעהו חמור‬
‫או שור או סה וכל בהמה לישמור ומת או נישבר‬
‫או נישבה אין רואה ‪10‬סשבועת יהוה תיהיה‬
‫בין שניהם אים לוא שלח ידו בימלאכת‬
‫רעהו ולקח בעליו ולוא ישלם ‪11‬סואים גנוב‬
‫יגנב מעימו ישלם ליבעליו ‪12‬סאים טרוף‬
‫יטרף יביאהו עד הטרפה לוא ישלם ‪13‬סוכי‬
‫ישאל איש מעים רעהו ונישבר או מת בעליו‬
‫אין עימו שלם ישלם ‪14‬סאים בעליו עימו‬
‫לוא ישלם אים סכיר הוא בא ביסכרו ‪15‬סוכי‬
‫יפתה איש בתולה אשר לוא אורסה ושכב עימה‬
‫מהור ימהרנה לו לאישה ‪16‬סאים מאן ימאן‬
‫אביה לתיתה לו כסף ישקול כמוהר הבתולות‬
‫‪17‬סמכשפה לוא תחיה ‪18‬סכל שוכב עים בהמה מות‬
‫יומת ‪19‬סזובח לאלוהים יחרם בילתי ליהוה‬
‫לבדו ‪20‬סוגר לוא תונה ולוא תילחצנו כי גרים‬
‫הייתם בארץ מיצריים ‪21‬סכל אלמנה ויתום‬
‫לוא תענון ‪22‬סאים ענה תענה אותו כי אים‬
‫צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו ‪23‬סוחרה‬
‫אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם‬
‫אלמנות ובניכם יתומים ‪24‬סאים כסף תלוה‬
‫‪131‬‬
‫את עמי את העני עימך לוא תיהיה לו כנושה‬

‫לוא תסימון עליו נשך ‪25‬סאים חבול תחבול‬
‫סלמת רעכה עד בוא השמש תשיבנו לו ‪26‬סכי‬
‫היוא כסותה לבדה היוא סימלתו לעורו במה‬
‫ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון‬
‫אני ‪27‬סאלוהים לוא תקלל ונסיא בעמכה לוא‬
‫תאור ‪28‬סמלאתכה ודימעכה לוא תאחר בכור בניכה‬
‫תיתן לי ‪29‬סכן תעסה לשורכה לצואנכה שיבעת‬
‫ימים יהיה עים אימו ביום השמיני‬
‫תיתנו לי ‪30‬סואנשי קודש תיהיון לי ובסר‬
‫בסדה טרפה לוא תואכלו לכלב תשליכון אותו‬
‫‪1‬סלוא תיסא שמע שוא אל תשת ידכה עים רשע‬

‫ליהיות עד חמס ‪2‬סלוא תיהיה אחרי רבים‬
‫לרעות ולוא תענה על ריב לינטות אחרי רבים‬
‫להטות ‪3‬סודל לוא תהדר בריבו ‪4‬סכי תיפגע שור‬
‫אוייבכה או חמורו תועה השב תשיבנו לו ‪5‬סכי‬
‫תיראה חמור סונאכה רובץ תחת מסאו וחדלת מעזוב‬
‫לו עזוב תעזוב עימו ‪6‬סלוא תטה מישפט‬
‫אביונכה בריבו ‪7‬סמידבר שקר תירחק ונקי‬
‫וצדיק אל תהרוג כי לוא אצדיק רשע ‪8‬סושוחד לוא‬
‫תיקח כי השוחד יעור פיקחים ויסלף דיברי‬
‫צדיקים ‪9‬סוגר לוא תילחץ ואתם ידעתם את‬
‫בארץ‬ ‫הייתם‬ ‫גרים‬ ‫כי‬ ‫הגר‬ ‫נפש‬
‫מיצריים ‪10‬סושש שנים תיזרע את ארצכה‬
‫ואספת את תבואתה ‪11‬סוהשביעית תישמטנה‬
‫ונטשתה ואכלו אביוני עמכה וייתרם תואכל‬
‫חית הסדה כן תעסה לכרמכה לזיתכה ‪12‬סששת‬
‫ימים תעסה מעסיכה וביום השביעי‬
‫תישבות למען ינוח שורכה וחמורכה ויינפש‬
‫בן אמתכה והגר ‪13‬סובכול אשר אמרתי אליכם‬
‫תישמרו ושם אלוהים אחרים לוא תזכירו לוא‬
‫ישמע על פיכה ‪14‬סשלוש רגלים תחוג לי‬
‫בשנה ‪15‬סאת חג המצות תישמור שיבעת‬
‫‪132‬‬
‫ימים תואכל מצות כאשר ציויתיכה למועד‬

‫חודש האביב כי בו יצאת מימיצריים ולוא‬
‫יראו פני ריקם ‪16‬סוחג הקציר ביכורי‬
‫מעסיכה אשר תיזרע בסדה וחג האסיף בצאת‬
‫השנה באספכה את מעסיכה מין הסדה ‪17‬סשלוש‬
‫פעמים בשנה יראה כל זכורכה אל פני‬
‫האדון יהוה ‪18‬סלוא תיזבח על חמץ דם זיבחי‬
‫ולוא ילין חלב חגי עד בוקר ‪19‬סראשית ביכורי‬
‫אדמתכה תביא בית יהוה אלוהיכה לוא תבשל‬
‫גדי בחלב אימו ‪20‬סהינה אנוכי שולח מלאך‬
‫לפניכה לישמרכה בדרך ולהביאכה אל המקום‬
‫אשר הכינותי ‪21‬סהישמר מיפניו ושמע‬
‫בקולו אל תמר בו כי לוא יסא לפישעכם כי‬
‫שמי בקירבו ‪22‬סכי אים שמוע תישמע בקולו‬
‫ועסית כול אשר אדבר ואיבתי את אויביכה‬
‫וצרתי את צורריכה ‪23‬סכי ילך מלאכי‬
‫לפניכה והביאכה אל האמורי והחיתי‬
‫והיבוסי‬ ‫החיוי‬ ‫והכנעני‬ ‫והפריזי‬
‫והיכחדתיו ‪24‬סלוא תישתחוה לאלוהיהם ולוא‬
‫תעבדם ולוא תעסה כמעסיהם כי הרס תהרסם‬
‫ושבר תשבר מצבותיהם ‪25‬סועבדתם את יהוה‬
‫אלוהיכם וברך את לחמכה ואת מימיכה‬
‫והסירותי מחלה מיקירבכה ‪26‬סלוא תיהיה‬
‫משכלה ועקרה בארצכה את מיספר ימיכה‬
‫אמלא ‪27‬סאת אימתי אשלח לפניכה והמותי‬
‫את כל העם אשר תבוא בהם ונתתי את כל‬
‫אויביכה אליכה עור ‪28‬סושלחתי את הצירעה‬
‫לפניכה וגרשה את החיוי את הכנעני ואת‬
‫אגרשנו‬ ‫‪29‬סלוא‬ ‫מילפניכה‬ ‫החיתי‬
‫מיפניכה בשנה אחת פן תיהיה הארץ‬
‫שממה ורבה עליכה חית הסדה ‪30‬סמעט מעט‬
‫אגרשנו מיפניכה עד אשר תיפרה ונחלת את‬
‫הארץ ‪31‬סושתי את גבולכה מים סוף ועד ים‬
‫פלישתים ומימידבר עד הנהר כי אתן‬
‫בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מיפניכה‬
‫‪32‬סלוא תיכרות להם ולאלוהיהם ברית ‪33‬סלוא‬
‫‪133‬‬
‫ישבו בארצכה פן יחטיאו אותכה לי כי תעבוד‬

‫את אלוהיהם כי יהיה לכה למוקש‬
‫‪1‬סואל מושה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרון נדב‬

‫יסראל‬ ‫מיזיקני‬ ‫ושיבעים‬ ‫ואביהוא‬
‫והישתחויתם מרחוק ‪2‬סוניגש מושה לבדו אל‬
‫יהוה והם לוא יגשו והעם לוא יעלו עימו‬
‫‪3‬סויבוא מושה ויספר לעם את כל דיברי יהוה‬
‫ואת כל המישפטים ויען כל העם קול אחד‬
‫ויואמרו כל הדברים אשר דיבר יהוה נעסה‬
‫‪4‬סויכתוב מושה את כל דיברי יהוה וישכם‬
‫בבוקר ויבן מיזבח תחת ההר ושתים עסרה מצבה‬
‫לישנים עסר שיבטי יסראל ‪5‬סוישלח את‬
‫נערי בני יסראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים‬
‫שלמים ליהוה פרים ‪6‬סויקח מושה חצי הדם‬
‫ויסם באגנות וחצי הדם זרק על המיזבח ‪7‬סויקח‬
‫ספר הברית ויקרא באזני העם ויואמרו כול‬
‫אשר דיבר יהוה נעסה ונישמע ‪8‬סויקח מושה‬
‫את הדם ויזרוק על העם ויואמר הינה דם‬
‫הברית אשר כרת יהוה עיםכם על כל הדברים‬
‫האלה ‪9‬סויעל מושה ואהרון נדב ואביהוא‬
‫ושיבעים מיזיקני יסראל ‪10‬סויראו את‬
‫אלוהי יסראל ותחת רגליו כמעסה ליבנת‬
‫הספיר וכעצם השמיים לטוהר ‪11‬סואל אצילי‬
‫בני יסראל לוא שלח ידו ויחזו את האלוהים‬
‫ויואכלו וישתו ‪12‬סויואמר יהוה אל מושה עלה‬
‫אלי ההרה והיה שם ואתנה לכה את לוחות האבן‬
‫והתורה והמיצוה אשר כתבתי להורותם ‪13‬סויקם‬
‫מושה ויהושוע משרתו ויעל מושה אל הר‬
‫האלוהים ‪14‬סואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד‬
‫אשר נשוב אליכם והינה אהרון וחור עיםכם‬
‫מי בעל דברים יגש אלהם ‪15‬סויעל מושה אל‬
‫ההר ויכס העןן את ההר ‪16‬סוישכון כבוד יהוה‬
‫על הר סיני ויכסהו העןן ששת ימים‬
‫‪134‬‬
‫ויקרא אל מושה ביום השביעי מיתוך העןן‬

‫‪17‬סומראה כבוד יהוה כאש אוכלת ברואש ההר‬
‫לעיני בני יסראל ‪18‬סויבוא מושה בתוך‬
‫העןן ויעל אל ההר ויהי מושה בהר ארבעים‬
‫יום וארבעים לילה‬

‫יסראל וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר‬
‫ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי ‪3‬סוזואת התרומה‬
‫אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת ‪4‬סותכלת‬
‫וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים ‪5‬סועורות‬
‫אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי‬
‫לשמן‬ ‫בסמים‬ ‫למאור‬ ‫‪6‬סשמן‬ ‫שיטים‬
‫המישחה וליקטורת הסמים ‪7‬סאבני שוהם‬
‫ואבני מילואים לאפוד ולחושן ‪8‬סועסו לי‬
‫מיקדש ושכנתי בתוכם ‪9‬סככול אשר אני מראה‬
‫אותכה את תבנית המישכן ואת תבנית כל כליו‬
‫וכן תעסו ‪10‬סועסו ארון עצי שיטים אמתיים‬
‫וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו‬
‫‪11‬סוציפית אותו זהב טהור מיביית ומיחוץ‬
‫תצפנו ועסית עליו זר זהב סבי ‪12‬סויצקת לו‬
‫ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמותיו‬
‫ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו‬
‫שיטים‬ ‫עצי‬ ‫בדי‬ ‫‪13‬סועסית‬ ‫השנית‬
‫וציפית אותם זה ‪14‬סוהבאת את הבדים בטבעות‬
‫על צלעות הארון לסאת את הארון בהם ‪15‬סבטבעות‬
‫הארון יהיו הבדים לוא יסורו מימנו ‪16‬סונתת‬
‫אל הארון את העדות אשר אתן אליכה ‪17‬סועסית‬
‫כפורת זהב טהור אמתיים וחצי ארכה ואמה‬
‫וחצי רחבה ‪18‬סועסית שניים כרובים זהב‬
‫מיקשה תעסה אותם מישני קצות הכפורת‬
‫‪19‬סועסה כרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב אחד‬
‫מיקצה מיזה מין הכפורת תעסו את הכרובים‬
‫על שני קצותיו ‪20‬סוהיו הכרובים פורסי‬
‫‪135‬‬
‫כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על‬

‫הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת‬
‫יהיו פני הכרובים ‪21‬סונתת את הכפורת על‬
‫הארון מילמעלה ואל הארון תיתן את העדות‬
‫אשר אתן אליכה ‪22‬סונועדתי לכה שם ודיברתי‬
‫איתכה מעל הכפורת מיבין שני הכרובים‬
‫אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותכה אל‬
‫בני יסראל ‪23‬סועסית שולחן עצי שיטים‬
‫אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו‬
‫‪24‬סוציפית אותו זהב טהור ועסית לו זר זהב סבי‬
‫‪25‬סועסית לו מיסגרת טופח סביב ועסית זר זהב‬
‫למיסגרתו סבי ‪26‬סועסית לו ארבע טבעות זהב‬
‫ונתת את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע‬
‫רגליו ‪27‬סלעומת המיסגרת תיהיין הטבעות‬
‫לבתים לבדים לסאת את השולחן ‪28‬סועסית את‬
‫הבדים עצי שיטים וציפית אותם זהב‬
‫וניסא בם את השולחן ‪29‬סועסית קערותיו‬
‫וכפותיו וקסותיו ומנקיותיו אשר יוסך בהן‬
‫זהב טהור תעסה אותם ‪30‬סונתת על השולחן לחם‬
‫פנים לפני תמיד ‪31‬סועסית מנורת זהב‬
‫טהור מיקשה תעסה המנורה ירכה וקנה‬
‫גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה יהיו‬
‫‪32‬סושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה‬
‫קני מנורה מיצידה האחד ושלושה קני‬
‫מנורה מיצידה השני ‪33‬סשלושה גביעים‬
‫משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה‬
‫גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן‬
‫לששת הקנים היוצאים מין המנורה‬
‫משוקדים‬ ‫גביעים‬ ‫ארבעה‬ ‫‪34‬סובמנורה‬
‫שני‬ ‫תחת‬ ‫‪35‬סוכפתור‬ ‫ופרחיה‬ ‫כפתוריה‬
‫הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים‬
‫מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה‬
‫‪36‬סכפתוריהם וקנותם מימנה יהיו כולה‬
‫מיקשה אחת זהב טהור ‪37‬סועסית את נרותיה‬
‫שיבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר‬
‫‪136‬‬
‫טהור‬ ‫זהב‬ ‫ומחתותיה‬ ‫‪38‬סומלקחיה‬ ‫פניה‬

‫‪39‬סכיכר זהב טהור יעסה אותה את כל הכלים‬
‫האלה ‪40‬סוראה ועסה בתבניתם אשר אתה מראה‬
‫בהר‬
‫‪1‬סואת המישכן תעסה עסר יריעות שש משזר‬

‫ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעסה חושב‬
‫תעסה אותם ‪2‬סאורך היריעה האחת שמונה‬
‫ועסרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת‬
‫מידה אחת לכל היריעות ‪3‬סחמש היריעות‬
‫תיהיין חוברות אישה אל אחותה וחמש‬
‫יריעות חוברות אישה אל אחותה ‪4‬סועסית לולאות‬
‫תכלת על ספת היריעה האחת מיקצה בחוברת וכן‬
‫תעסה ביספת היריעה הקיצונה במחברת‬
‫השנית ‪5‬סחמישים לולאות תעסה ביריעה‬
‫האחת וחמישים לולאות תעסה ביקצה היריעה‬
‫אשר במחברת השנית מקבילות הלולאות אישה‬
‫אל אחותה ‪6‬סועסית חמישים קרסי זהב וחיברת‬
‫את היריעות אישה אל אחותה בקרסים והיה‬
‫המישכן אחד ‪7‬סועסית יריעות עיזים‬
‫לאוהל על המישכן עשתי עסרה יריעות תעסה‬
‫אותם ‪8‬סאורך היריעה האחת שלושים באמה‬
‫ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת‬
‫לעשתי עסרה יריעות ‪9‬סוחיברת את חמש‬
‫היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את‬
‫היריעה השישית אל מול פני האוהל‬
‫‪10‬סועסית חמישים לולאות על ספת היריעה‬
‫האחת הקיצונה בחוברת וחמישים לולאות על‬
‫ספת היריעה החוברת השנית ‪11‬סועסית קרסי‬
‫נחושת חמישים והבאת את הקרסים בלולאות‬
‫וחיברת את האוהל והיה אחד ‪12‬סוסרח העודף‬
‫ביריעות האוהל חצי היריעה העודפת תיסרח‬
‫על אחורי המישכן ‪13‬סוהאמה מיזה והאמה‬
‫מיזה בעודף באורך יריעות האוהל יהיה סרוח‬
‫‪137‬‬
‫על צידי המישכן מיזה ומיזה לכסותו‬

‫אילים‬ ‫עורות‬ ‫לאוהל‬ ‫מיכסה‬ ‫‪14‬סועסית‬
‫מאדמים ומיכסה עורות תחשים מילמעלה‬
‫‪15‬סועסית את הקרשים למישכן עצי שיטים‬
‫עומדים ‪16‬סעסר אמות אורך הקרש ואמה וחצי‬
‫האמה רוחב הקרש האחד ‪17‬סשתי ידות לקרש האחד‬
‫משולבות אישה אל אחותה כן תעסה לכול קרשי‬
‫המישכן ‪18‬סועסית את הקרשים למישכן‬
‫תימנה‬ ‫נגבה‬ ‫ליפאת‬ ‫קרש‬ ‫עסרים‬
‫‪19‬סוארבעים אדני כסף תעסה תחת עסרים‬
‫הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לישתי‬
‫ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לישתי‬
‫ידותיו ‪20‬סולצלע המישכן השנית ליפאת‬
‫צפון עסרים קרש ‪21‬סוארבעים אדניהם כסף‬
‫שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים‬
‫תחת הקרש האחד ‪22‬סולירכתי המישכן ימה‬
‫תעסה שישה קרשים ‪23‬סושני קרשים תעסה‬
‫בירכתיים‬ ‫המישכן‬ ‫לימקוצעות‬
‫‪24‬סוייהיו תואמים מילמטה ויחדו יהיו‬
‫תמים על רואשו אל הטבעת האחת כן יהיה‬
‫יהיו‬ ‫המיקצועות‬ ‫לישני‬ ‫לישניהם‬
‫‪25‬סוהיו שמונה קרשים ואדניהם כסף שישה‬
‫עסר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד‬
‫ושני אדנים תחת הקרש האחד ‪26‬סועסית‬
‫בריחים עצי שיטים חמישה לקרשי צלע‬
‫המישכן האחד ‪27‬סוחמישה בריחים לקרשי‬
‫צלע המישכן השנית וחמישה בריחים‬
‫לקרשי צלע המישכן לירכתיים ימה‬
‫‪28‬סוהבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מין‬
‫הקצה אל הקצה ‪29‬סואת הקרשים תצפה זהב ואת‬
‫לבריחים‬ ‫בתים‬ ‫זהב‬ ‫תעסה‬ ‫טבעותיהם‬
‫וציפית את הבריחים זה ‪30‬סוהקמות את‬
‫בהר‬ ‫הראית‬ ‫אשר‬ ‫כמישפטו‬ ‫המישכן‬
‫‪31‬סועסית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני‬
‫ושש משזר מעסה חושב יעסה אותה כרובים‬
‫‪32‬סונתתה אותה על ארבעה עמודי שיטים‬
‫‪138‬‬
‫מצופים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כס‬

‫‪33‬סונתתה את הפרוכת תחת הקרסים והבאת שמה‬
‫מיבית לפרוכת את ארון העדות והיבדילה‬
‫הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים‬
‫‪34‬סונתת את הכפורת על ארון העדות בקודש‬
‫הקדשים ‪35‬סוסמת את השולחן מיחוץ לפרוכת‬
‫ואת המנורה נוכח השולחן על צלע המישכן‬
‫תימנה והשולחן תיתן על צלע צפון‬
‫‪36‬סועסית מסך לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני ושש משזר מעסה רוקם ‪37‬סועסית למסך‬
‫חמישה עמודי שיטים וציפית אותם זהב‬
‫וויהם זהב ויצקת להם חמישה אדני נחושת‬
‫‪1‬סועסית את המיזבח עצי שיטים חמש אמות‬

‫אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המיזבח‬
‫ושלוש אמות קומתו ‪2‬סועסית קרנותיו על ארבע‬
‫קרנותיו‬ ‫תיהיין‬ ‫מימנו‬ ‫פינותיו‬
‫וציפית אותו נחושת ‪3‬סועסית סירותיו לדשנו‬
‫ויעיו ומיזרקותיו ומיזלגותיו ומחתותיו‬
‫לכל כליו תעסה נחושת ‪4‬סועסית לו מיכבר מעסה‬
‫רשת נחושת ועסית על הרשת ארבע טבעות נחושת‬
‫על ארבע קצותיו ‪5‬סונתתה אותה תחת כרכוב‬
‫המיזבח מילמטה והיתה הרשת עד חצי‬
‫המיזבח ‪6‬סועסית בדים למיזבח בדי עצי‬
‫שיטים וציפית אותם נחושת ‪7‬סוהובא את‬
‫בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות‬
‫המיזבח ביסאת אותו ‪8‬סנבוב לוחות תעסה אותו‬
‫כאשר הראה אותכה בהר כן יעסו ‪9‬סועסית את חצר‬
‫המישכן ליפאת נגב תימנה קלעים לחצר‬
‫שש משזר מאה באמה אורך לפאה האחת‬
‫‪10‬סועמודיו עסרים ואדניהם עסרים נחושת‬
‫ווי העמודים וחשוקיהם כס ‪11‬סוכן ליפאת‬
‫צפון באורך קלעים מאה אורך ועמדו עסרים‬
‫ואדניהם עסרים נחושת ווי העמודים‬
‫‪139‬‬
‫וחשוקיהם כס ‪12‬סורוחב החצר ליפאת ים קלעים‬

‫חמישים אמה עמודיהם עסרה ואדניהם‬
‫עסרה ‪13‬סורוחב החצר ליפאת קדמה מיזרחה‬
‫חמישים אמה ‪14‬סוחמש עסרה אמה קלעים‬
‫לכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה‬
‫קלעים‬ ‫עסרה‬ ‫חמש‬ ‫השנית‬ ‫‪15‬סולכתף‬
‫עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה ‪16‬סולשער‬
‫החצר מסך עסרים אמה תכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני ושש משזר מעסה רוקם עמודיהם ארבעה‬
‫ואדניהם ארבעה ‪17‬סכל עמודי החצר סביב‬
‫מחושקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת‬
‫‪18‬סאורך החצר מאה באמה ורוחב חמישים‬
‫בחמישים וקומה חמש אמות שש משזר‬
‫ואדניהם נחושת ‪19‬סלכול כלי המישכן בכול‬
‫עבודתו וכל יתדותיו וכל יתדות החצר נחושת‬
‫‪20‬סואתה תצוה את בני יסראל וייקחו אליכה‬
‫שמן זיית זך כתית למאור להעלות נר תמיד‬
‫‪21‬סבאוהל מועד מיחוץ לפרוכת אשר על העדות‬
‫יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר‬
‫ליפני יהוה חוקת עולם לדורותם מאת בני‬
‫יסראל‬
‫‪1‬סואתה הקרב אליכה את אהרון אחיכה ואת בניו‬

‫איתו מיתוך בני יסראל לכהנו לי אהרון נדב‬
‫ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון ‪2‬סועסית‬
‫ביגדי קודש לאהרון אחיכה לכבוד ולתיפארת‬
‫‪3‬ס ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מילאתיו רוח‬
‫חכמה ועסו את ביגדי אהרון לקדשו לכהנו לי‬
‫‪4‬סואלה הבגדים אשר יעסו חושן ואפוד ומעיל‬
‫וכתונת תשבץ מיצנפת ואבנט ועסו ביגדי‬
‫קודש לאהרון אחיכה ולבניו לכהנו לי ‪5‬סוהם‬
‫יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת‬
‫השני ואת השש ‪6‬סועסו את האפוד זהב תכלת‬
‫וארגמן תולעת שני ושש משזר מעסה חוש‬
‫‪140‬‬
‫‪7‬סשתי כתפות חוברות יהיה לו אל שני קצותיו‬

‫וחובר ‪8‬סוחשב אפודתו אשר עליו כמעסהו מימנו‬
‫יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש‬
‫משזר ‪9‬סולקחת את שתי אבני שוהם ופיתחת‬
‫‪10‬סשישה‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫שמות‬ ‫עליהם‬
‫מישמותם על האבן האחת ואת שמות השישה‬
‫הנותרים על האבן השנית כתולדותם ‪11‬סמעסה‬
‫חרש אבן פיתוחי חותם תפתח את שתי‬
‫האבנים על שמות בני יסראל מוסבות‬
‫מישבצות זהב תעסה אותם ‪12‬סוסמת את שתי‬
‫האבנים על כיתפות האפוד אבני זיכרון‬
‫ליבני יסראל ונסא אהרון את שמותם‬
‫ליפני יהוה על שתי כתפיו לזיכרון‬
‫‪13‬סועסית מישבצות זה ‪14‬סושתי שרשרות זהב‬
‫טהור מיגבלות תעסה אותם מעסה עבות ונתתה את‬
‫שרשרות העבותות על המישבצות ‪15‬סועסית‬
‫חושן מישפט מעסה חושב כמעסה אפוד תעסנו‬
‫זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר‬
‫תעסה אותו ‪16‬סרבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת‬
‫רחבו ‪17‬סומילאת בו מילואת אבן ארבעה טורים‬
‫אבן טור אודם פיטדה וברקת הטור האחד ‪18‬סוהטור‬
‫‪19‬סוהטור‬ ‫ויהלום‬ ‫ספיר‬ ‫נופך‬ ‫השני‬
‫השלישי לשם שבו ואחלמה ‪20‬סוהטור הרביעי‬
‫תרשיש ושוהם וישפה משובצים זהב יהיו‬
‫במילואותם ‪21‬סוהאבנים תיהיין על שמות‬
‫בני יסראל שתים עסרה על שמותם פיתוחי‬
‫חותם איש על שמו תיהיין לישני עסר‬
‫שבט ‪22‬סועסית על החושן שרשות גבלות מעסה‬
‫עבות זהב טהור ‪23‬סועסית על החושן שתי טבעות‬
‫זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החושן‬
‫‪24‬סונתתה את שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות‬
‫אל קצות החושן ‪25‬סואת שתי קצות שתי העבותות‬
‫תיתן על שתי המישבצות ונתתה על כיתפות‬
‫האפוד אל מול פניו ‪26‬סועסית שתי טבעות זהב‬
‫וסמת אותם על שני קצות החושן על ספתו אשר‬
‫אל עבר האפוד ביתה ‪27‬סועסית שתי טבעות זהב‬
‫‪141‬‬
‫ונתתה אותם על שתי כיתפות האפוד מילמטה‬

‫מימול פניו לעומת מחברתו מימעל לחשב‬
‫האפוד ‪28‬סויירכסו את החושן מיטבעותו אל‬
‫טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליהיות על חשב‬
‫האפוד ולוא יזח החושן מעל האפוד ‪29‬סונסא‬
‫אהרון את שמות בני יסראל בחושן המישפט‬
‫על ליבו בבואו אל הקודש לזיכרון ליפני‬
‫יהוה תמיד ‪30‬סונתת אל חושן המישפט את‬
‫האורים ואת התומים והיו על לב אהרון בבואו‬
‫ליפני יהוה ונסא אהרון את מישפט בני‬
‫יסראל על ליבו ליפני יהוה תמיד ‪31‬סועסית‬
‫את מעיל האפוד כליל תכלת ‪32‬סוהיה פי רואשו‬
‫בתוכו ספה יהיה לפיו סביב מעסה אורג כפי‬
‫תחרא יהיה לו לוא יקרע ‪33‬סועסית על שוליו‬
‫רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו‬
‫סביב ופעמוני זהב בתוכם סבי ‪34‬ספעמון זהב‬
‫ורימון פעמון זהב ורימון על שולי‬
‫המעיל סבי ‪35‬סוהיה על אהרון לשרת ונישמע‬
‫קולו בבואו אל הקודש ליפני יהוה ובצאתו ולוא‬
‫ימות ‪36‬סועסית ציץ זהב טהור ופיתחת עליו‬
‫פיתוחי חותם קודש ליהוה ‪37‬סוסמת אותו על‬
‫פתיל תכלת והיה על המיצנפת אל מול פני‬
‫המיצנפת יהיה ‪38‬סוהיה על מצח אהרון‬
‫ונסא אהרון את עון הקדשים אשר יקדישו‬
‫בני יסראל לכל מתנות קדשיהם והיה על‬
‫מיצחו תמיד לרצון להם ליפני יהוה‬
‫‪39‬סושיבצת הכתונת שש ועסית מיצנפת שש‬
‫ואבנט תעסה מעסה רוקם ‪40‬סוליבני אהרון‬
‫תעסה כותנות ועסית להם אבנטים ומיגבעות‬
‫תעסה להם לכבוד ולתיפארת ‪41‬סוהילבשת אותם‬
‫את אהרון אחיכה ואת בניו איתו ומשחת אותם‬
‫ומילאת את ידם וקידשת אותם וכיהנו לי‬
‫‪42‬סועסה להם מיכנסי בד לכסות בסר ערוה‬
‫מימתניים ועד ירכיים יהיו ‪43‬סוהיו על‬
‫אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או‬
‫‪142‬‬
‫בגישתם אל המיזבח לשרת בקודש ולוא יסאו‬

‫עון ומתו חוקת עולם לו ולזרעו אחריו‬
‫‪1‬ס וזה הדבר אשר תעסה להם לקדש אותם לכהן לי‬
‫לקח פר אחד בן בקר ואילים שניים‬
‫תמיםים ‪2‬סולחם מצות וחלות מצות בלולות‬
‫בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן סולת‬
‫חיטים תעסה אותם ‪3‬סונתת אותם על סל אחד‬
‫והיקרבת אותם בסל ואת הפר ואת שני האילים‬
‫‪4‬סואת אהרון ואת בניו תקריב אל פתח אוהל מועד‬
‫ורחצת אותם במיים ‪5‬סולקחת את הבגדים‬
‫והילבשת את אהרון את הכותונת ואת מעיל‬
‫האפוד ואת האפוד ואת החושן ואפדת לו בחשב‬
‫האפוד ‪6‬סוסמת המיצנפת על רואשו ונתת את‬
‫נזר הקודש על המיצנפת ‪7‬סולקחת את שמן‬
‫המישחה ויצקת על רואשו ומשחת אותו ‪8‬סואת‬
‫בניו תקריב והילבשתם כותנות ‪9‬סוחגרת אותם‬
‫אבנט אהרון ובניו וחבשת להם מיגבעות‬
‫והיתה להם כהונה לחוקת עולם ומילאת יד‬
‫אהרון ויד בניו ‪10‬סוהיקרבת את הפר ליפני‬
‫אוהל מועד וסמך אהרון ובניו את ידיהם על‬
‫רואש הפר ‪11‬סושחטת את הפר ליפני יהוה‬
‫פתח אוהל מועד ‪12‬סולקחת מידם הפר ונתתה על‬
‫קרנות המיזבח באצבעכה ואת כל הדם תישפוך‬
‫אל יסוד המיזבח ‪13‬סולקחת את כל החלב המכסה את‬
‫הקרב ואת היותרת על הכבד ואת שתי הכליות ואת‬
‫החלב אשר עליהן והיקטרת המיזבחה ‪14‬סואת‬
‫בסר הפר ואת עורו ואת פירשו תיסרוף באש‬
‫מיחוץ למחנה חטאת הוא ‪15‬סואת האייל האחד‬
‫תיקח וסמכו אהרון ובניו את ידיהם על רואש‬
‫האייל ‪16‬סושחטת את האייל ולקחת את דמו וזרקת‬
‫תנתח‬ ‫האייל‬ ‫‪17‬סואת‬ ‫סבי‬ ‫המיזבח‬ ‫על‬
‫לינתחיו ורחצת קירבו וכרעיו ונתת על נתחיו‬
‫ועל רואשו ‪18‬סוהיקטרת את כל האייל המיזבחה‬
‫‪143‬‬
‫עולה הוא ליהוה ריח ניחוח אישה ליהוה הוא‬

‫‪19‬סולקחת את האייל השני וסמך אהרון ובניו‬
‫את ידיהם על רואש האייל ‪20‬סושחטת את‬
‫האייל ולקחת מידמו ונתתה על תנוך אוזן‬
‫אהרון ועל תנוך אוזן בניו הימנית ועל בוהן‬
‫ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית‬
‫וזרקת את הדם על המיזבח סבי ‪21‬סולקחת מין‬
‫הדם אשר על המיזבח ומישמן המישחה‬
‫והיזית על אהרון ועל בגדיו ועל בניו ועל‬
‫ביגדי בניו איתו וקדש הוא ובגדיו ובניו‬
‫וביגדי בניו איתו ‪22‬סולקחת מין האייל‬
‫החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת‬
‫יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר‬
‫עלהן ואת שוק הימין כי איל מילואים הוא‬
‫‪23‬סוכיכר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד‬
‫מיסל המצות אשר ליפני יהוה ‪24‬סוסמת הכול‬
‫על כפי אהרון ועל כפי בניו והנפת אותם‬
‫תנופה ליפני יהוה ‪25‬סולקחת אותם מידם‬
‫והיקטרת המיזבחה על העולה לריח ניחוח‬
‫ליפני יהוה אישה הוא ליהוה ‪26‬סולקחת את‬
‫החזה מאיל המילואים אשר לאהרון והנפת‬
‫אותו תנופה ליפני יהוה והיה לכה למנה‬
‫‪27‬סוקידשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה‬
‫אשר הונף ואשר הורם מאיל המילואים‬
‫מאשר לאהרון ומאשר לבניו ‪28‬סוהיה לאהרון‬
‫ולבניו לחק עולם מאת בני יסראל כי תרומה‬
‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫מאת‬ ‫יהיה‬ ‫ותרומה‬ ‫הוא‬
‫ליהוה‬ ‫תרומתם‬ ‫שלמיהם‬ ‫מיזיבחי‬
‫‪29‬סוביגדי הקודש אשר לאהרון יהיו לבניו‬
‫אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם‬
‫‪30‬סשיבעת ימים ילבשם הכוהן תחתיו‬
‫מיבניו אשר יבוא אל אוהל מועד לשרת בקודש‬
‫‪31‬סואת איל המילואים תיקח ובישלת את בסרו‬
‫במקום קדוש ‪32‬סואכל אהרון ובניו את בסר‬
‫האייל ואת הלחם אשר בסל פתח אוהל מועד‬
‫‪33‬סואכלו אותם אשר כופר בהם למלא את ידם‬
‫‪144‬‬
‫לקדש אותם וזר לוא יואכל כי קודש הם ‪34‬סואים‬

‫יותר מיבסר המילואים ומין הלחם עד הבוקר‬
‫וסרפת את הנותר באש לוא יאכל כי קודש הוא‬
‫‪35‬סועסית לאהרון ולבניו ככה ככול אשר‬
‫ציויתי אותכה שיבעת ימים תמלא ידם‬
‫‪36‬סופר חטאת תעסה ליום על הכיפורים‬
‫וחיטאת על המיזבח בכפרכה עליו ומשחת אותו‬
‫לקדשו ‪37‬סשיבעת ימים תכפר על המיזבח‬
‫וקידשת אותו והיה המיזבח קודש קדשים כל‬
‫הנוגע במיזבח יקדש ‪38‬סוזה אשר תעסה על‬
‫המיזבח כבסים בני שנה שניים ליום‬
‫תמיד ‪39‬סאת הכבס האחד תעסה בבוקר ואת הכבס‬
‫השני תעסה בין הערביים ‪40‬סועיסרון סולת‬
‫בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעית‬
‫ההין יין לכבס האחד ‪41‬סואת הכבס השני תעסה‬
‫בין הערביים כמינחת הבוקר וכניסכה תעסה‬
‫לה לריח ניחוח אישה ליהוה ‪42‬סעולת תמיד‬
‫לדורותיכם פתח אוהל מועד ליפני יהוה אשר‬
‫איועד לכם שמה לדבר אליכה שם ‪43‬סונועדתי‬
‫ביכבודי‬ ‫וניקדש‬ ‫יסראל‬ ‫ליבני‬ ‫שמה‬
‫‪44‬סוקידשתי את אוהל מועד ואת המיזבח ואת‬
‫אהרון ואת בניו אקדש לכהן לי ‪45‬סושכנתי‬
‫בתוך בני יסראל והייתי להם לאלוהים‬
‫‪46‬סוידעו כי אני יהוה אלוהיהם אשר‬
‫הוצאתי אותם מארץ מיצריים לשכני‬
‫בתוכם אני יהוה אלוהיהם‬
‫‪1‬סועסית מיזבח מיקטר קטורת עצי שיטים‬

‫תעסה אותו ‪2‬סאמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה‬
‫ואמתיים קומתו מימנו קרנותיו ‪3‬סוציפית‬
‫אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו סביב ואת‬
‫קרנותיו ועסית לו זר זהב סבי ‪4‬סושתי טבעות‬
‫זהב תעסה לו מיתחת לזרו על שתי צלעותיו‬
‫תעסה על שני צידיו והיה לבתים לבדים‬
‫‪145‬‬
‫לסאת אותו בהמה ‪5‬סועסית את הבדים עצי‬

‫שיטים וציפית אותם זה ‪6‬סונתתה אותו‬
‫ליפני הפרוכת אשר על ארון העדות ליפני‬
‫הכפורת אשר על העדות אשר איועד לכה שמה‬
‫‪7‬סוהיקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר‬
‫בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה ‪8‬סובהעלות‬
‫אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה‬
‫קטורת תמיד ליפני יהוה לדורותיכם ‪9‬סלוא‬
‫תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומינחה ונסך לוא‬
‫תיסכו עליו ‪10‬סוכיפר אהרון על קרנותיו אחת‬
‫בשנה מידם חטאת הכיפורים אחת בשנה‬
‫יכפר עליו לדורותיכם קודש קדשים הוא‬
‫ליהוה ‪11‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪12‬סכי‬
‫תיסא את רואש בני יסראל ליפקודיהם‬
‫ונתנו איש כופר נפשו ליהוה ביפקוד אותם‬
‫ולוא יהיה בהם נגף ביפקוד אותם ‪13‬סזה‬
‫יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל‬
‫בשקל הקודש עסרים גרה השקל מחצית השקל‬
‫תרומה ליהוה ‪14‬סכול העובר על הפקודים מיבן‬
‫עסרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה‬
‫‪15‬סהעשיר לוא ירבה והדל לוא ימעיט‬
‫מימחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על‬
‫נפשותיכם ‪16‬סולקחת את כסף הכיפורים מאת‬
‫בני יסראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד‬
‫והיה ליבני יסראל לזיכרון ליפני יהוה‬
‫לכפר על נפשותיכם ‪17‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪18‬סועסית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה‬
‫ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המיזבח ונתת‬
‫שמה מיים ‪19‬סורחצו אהרון ובניו מימנו את‬
‫ידיהם ואת רגליהם ‪20‬סבבואם אל אוהל מועד‬
‫ירחצו מיים ולוא ימותו או בגישתם אל‬
‫המיזבח לשרת להקטיר אישה ליהוה ‪21‬סורחצו‬
‫ידיהם ורגליהם ולוא ימותו והיתה להם חק‬
‫עולם לו ולזרעו לדורותם ‪22‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪23‬סואתה קח לכה בסמים רואש מר דרור‬
‫חמש מאות וקיןמן בסם מחציתו חמישים‬
‫‪146‬‬
‫ומאתיים וקנה בוסם חמישים ומאתיים‬

‫‪24‬סוקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זיית‬
‫הין ‪25‬סועסית אותו שמן מישחת קודש רוקח‬
‫מירקחת מעסה רוקח שמן מישחת קודש יהיה‬
‫‪26‬סומשחת בו את אוהל מועד ואת ארון העדות ‪27‬סואת‬
‫השולחן ואת כל כליו ואת המנורה ואת כליה ואת‬
‫מיזבח הקטורת ‪28‬סואת מיזבח העולה ואת כל כליו‬
‫ואת הכיור ואת כנו ‪29‬סוקידשת אותם והיו קודש‬
‫קדשים כל הנוגע בהם יקדש ‪30‬סואת אהרון ואת‬
‫בניו תימשח וקידשת אותם לכהן לי ‪31‬סואל‬
‫בני יסראל תדבר לאמור שמן מישחת קודש‬
‫יהיה זה לי לדורותיכם ‪32‬סעל בסר אדם לוא‬
‫ייסך ובמתכונתו לוא תעסו כמוהו קודש הוא קודש‬
‫יהיה לכם ‪33‬סאיש אשר ירקח כמוהו ואשר‬
‫מעמיו‬ ‫וניכרת‬ ‫זר‬ ‫על‬ ‫מימנו‬ ‫יתן‬
‫‪34‬סויואמר יהוה אל מושה קח לכה סמים נטף‬
‫ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה‬
‫‪35‬סועסית אותה קטורת רוקח מעסה רוקח ממולח טהור‬
‫קודש ‪36‬סושחקת מימנה הדק ונתתה מימנה‬
‫ליפני העדות באוהל מועד אשר איועד לכה‬
‫שמה קודש קדשים תיהיה לכם ‪37‬סוהקטורת אשר‬
‫תעסה במתכונתה לוא תעסו לכם קודש תיהיה לכה‬
‫ליהוה ‪38‬סאיש אשר יעסה כמוה להריח בה‬
‫וניכרת מעמיו‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סראה קראתי‬

‫בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה‬
‫‪3‬סואמלא אותו רוח אלוהים בחכמה וביתבונה‬
‫ובדעת ובכל מלאכה ‪4‬סלחשוב מחשבות לעסות בזהב‬
‫ובכסף ובנחושת ‪5‬סובחרושת אבן למלואת ובחרושת‬
‫עץ לעסות בכל מלאכה ‪6‬סואני הינה נתתי‬
‫איתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל‬
‫חכם לב נתתי חכמה ועסו את כל אשר ציויתיכה‬
‫‪7‬סאת אוהל מועד ואת הארון לעדות ואת הכפורת‬
‫‪147‬‬
‫אשר עליו ואת כל כלי האוהל ‪8‬סואת השולחן ואת‬

‫כליו ואת המנורה הטהורה ואת כל כליה ואת‬
‫מיזבח הקטורת ‪9‬סואת מיזבח העולה ואת כל כליו‬
‫ואת הכיור ואת כנו ‪10‬סואת ביגדי הסרד ואת‬
‫ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו‬
‫לכהן ‪11‬סואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים‬
‫לקודש ככול אשר ציויתיכה יעסו ‪12‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה לאמור ‪13‬סואתה דבר אל בני‬
‫יסראל לאמור אך את שבתותי תישמורו כי אות‬
‫היוא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי‬
‫אני יהוה מקדישכם ‪14‬סושמרתם את השבת כי‬
‫קודש היוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העוסה‬
‫בה מלאכה וניכרתה הנפש ההיוא מיקרב‬
‫עמיה ‪15‬סששת ימים יעסה מלאכה וביום‬
‫השביעי שבת שבתון קודש ליהוה כל העוסה‬
‫מלאכה ביום השבת מות יומת ‪16‬סושמרו בני‬
‫יסראל את השבת לעסות את השבת לדורותם ברית‬
‫עולם ‪17‬סביני ובין בני יסראל אות היוא‬
‫לעולם כי ששת ימים עסה יהוה את‬
‫השמיים ואת הארץ וביום השביעי שבת‬
‫וינפש ‪18‬סויתן אל מושה ככלותו לדבר איתו‬
‫בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים‬
‫באצבע אלוהים‬
‫‪1‬סוירא העם כי בושש מושה לרדת מין ההר‬

‫ויקהל העם על אהרון ויואמרו אליו קום עסה‬
‫לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה מושה‬
‫האיש אשר העלנו מארץ מיצריים לוא‬
‫ידענו מה היה לו ‪2‬סויואמר אלהם אהרון פרקו‬
‫ניזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם‬
‫ובנותיכם והביאו אלי ‪3‬סויתפרקו כל העם את‬
‫ניזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל‬
‫אהרון ‪4‬סויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעסהו‬
‫עגל מסכה ויואמרו אלה אלוהיכה יסראל אשר‬
‫‪148‬‬
‫העלוכה מארץ מיצריים ‪5‬סוירא אהרון ויבן‬

‫מיזבח לפניו ויקרא אהרון ויואמר חג‬
‫ליהוה מחר ‪6‬סוישכימו מימחרת ויעלו עולות‬
‫ויגישו שלמים וישב העם לאכול ושתו‬
‫ויקומו לצחק ‪7‬סוידבר יהוה אל מושה לך רד כי‬
‫שיחת עמכה אשר העלית מארץ מיצריים‬
‫‪8‬ססרו מהר מין הדרך אשר ציויתים עסו להם‬
‫עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויואמרו אלה‬
‫מארץ‬ ‫העלוכה‬ ‫אשר‬ ‫יסראל‬ ‫אלוהיכה‬
‫מיצריים ‪9‬סויואמר יהוה אל מושה ראיתי‬
‫את העם הזה והינה עם קשה עורף הוא ‪10‬סועתה‬
‫הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעסה‬
‫אותכה לגוי גדול ‪11‬סויחל מושה את פני יהוה‬
‫אלוהיו ויואמר למה יהוה יחרה אפכה בעמכה‬
‫אשר הוצאת מארץ מיצריים בכוח גדול וביד‬
‫חזקה ‪12‬סלמה יואמרו מיצריים לאמור ברעה‬
‫הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל‬
‫פני האדמה שוב מחרון אפכה והינחם על‬
‫הרעה לעמכה ‪13‬סזכור לאברהם לייצחק וליסראל‬
‫עבדיכה אשר נישבעת להם בך ותדבר אלהם‬
‫ארבה את זרעכם ככוכבי השמיים וכל הארץ‬
‫הזואת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם‬
‫‪14‬סוינחם יהוה על הרעה אשר דיבר לעסות‬
‫לעמו ‪15‬סויפן וירד מושה מין ההר ושני‬
‫לוחות העדות בידו לוחות כתובים מישני‬
‫עבריהם מיזה ומיזה הם כתובים ‪16‬סוהלוחות‬
‫מעסה אלוהים המה והמיכתב מיכתב אלוהים‬
‫הוא חרות על הלוחות ‪17‬סוישמע יהושוע את קול‬
‫העם ברעוה ויואמר אל מושה קול מילחמה‬
‫במחנה ‪18‬סויואמר אין קול ענות גבורה ואין‬
‫קול ענות חלושה קול ענות אנוכי שומע ‪19‬סויהי‬
‫כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות‬
‫ויחר אף מושה וישלך מידו את הלוחות וישבר‬
‫אותם תחת ההר ‪20‬סויקח את העגל אשר עסו ויסרוף‬
‫באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המיים‬
‫וישק את בני יסראל ‪21‬סויואמר מושה אל‬
‫‪149‬‬
‫אהרון מה עסה לכה העם הזה כי הבאת עליו‬

‫חטאה גדולה ‪22‬סויואמר אהרון אל יחר אף‬
‫אדוני אתה ידעת את העם כי ברע הוא‬
‫‪23‬סויואמרו לי עסה לנו אלוהים אשר ילכו‬
‫לפנינו כי זה מושה האיש אשר העלנו‬
‫מארץ מיצריים לוא ידענו מה היה לו‬
‫‪24‬סואומר להם למי זהב היתפרקו ויתנו לי‬
‫ואשליכהו באש ויצא העגל הזה ‪25‬סוירא מושה‬
‫את העם כי פרוע הוא כי פרעוה אהרון‬
‫לשימצה בקמיהם ‪26‬סויעמוד מושה בשער‬
‫המחנה ויואמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו‬
‫כל בני לוי ‪27‬סויואמר להם כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי יסראל סימו איש חרבו על ירכו עיברו‬
‫ושובו מישער לשער במחנה והירגו איש את‬
‫אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו ‪28‬סויעסו‬
‫בני לוי כידבר מושה ויפול מין העם ביום‬
‫ההוא כישלושת אלפי איש ‪29‬סויואמר מושה‬
‫מילאו ידכם היום ליהוה כי איש ביבנו‬
‫ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה ‪30‬סויהי‬
‫מימחרת ויואמר מושה אל העם אתם חטאתם‬
‫חטאה גדולה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה‬
‫בעד חטאתכם ‪31‬סוישב מושה אל יהוה ויואמר‬
‫אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעסו להם‬
‫אלוהי זה ‪32‬סועתה אים תיסא חטאתם ואים‬
‫איין מחני נא מיסיפרכה אשר כתבת‬
‫‪33‬סויואמר יהוה אל מושה מי אשר חטא לי‬
‫אמחנו מיסיפרי ‪34‬סועתה לך נחה את העם אל‬
‫אשר דיברתי לך הינה מלאכי ילך לפניכה‬
‫חטאתם‬ ‫עליהם‬ ‫ופקדתי‬ ‫פקדי‬ ‫וביום‬
‫‪35‬סויגוף יהוה את העם על אשר עסו את העגל‬
‫אשר עסה אהרון‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לך עלה מיזה אתה והעם‬

‫אשר העלית מארץ מיצריים אל הארץ אשר‬
‫‪150‬‬
‫נישבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב לאמור‬

‫לזרעכה אתננה ‪2‬סושלחתי לפניכה מלאך‬
‫והחיתי‬ ‫האמורי‬ ‫הכנעני‬ ‫את‬ ‫וגרשתי‬
‫והפריזי החיוי והיבוסי ‪3‬סאל ארץ זבת חלב‬
‫ודבש כי לוא אעלה בקירבכה כי עם קשה עורף‬
‫אתה פן אכלכה בדרך ‪4‬סוישמע העם את הדבר‬
‫הרע הזה ויתאבלו ולוא שתו איש עדיו עליו‬
‫‪5‬סויואמר יהוה אל מושה אמור אל בני יסראל‬
‫אתם עם קשה עורף רגע אחד אעלה בקירבכה‬
‫וכיליתיכה ועתה הורד עדיכה מעליכה ואדעה‬
‫מה אעסה לך ‪6‬סויתנצלו בני יסראל את עדים‬
‫מהר חור ‪7‬סומושה יקח את האוהל ונטה לו מיחוץ‬
‫למחנה הרחק מין המחנה וקרא לו אוהל מועד‬
‫והיה כל מבקש יהוה יצא אל אוהל מועד אשר‬
‫מיחוץ למחנה ‪8‬סוהיה כצאת מושה אל האוהל‬
‫יקומו כל העם וניצבו איש פתח אהלו‬
‫והיביטו אחרי מושה עד בואו האוהלה ‪9‬סוהיה‬
‫כבוא מושה האוהלה ירד עמוד העןן ועמד פתח‬
‫האוהל ודיבר עים מושה ‪10‬סוראה כל העם את‬
‫עמוד העןן עומד פתח האוהל וקם כל העם‬
‫והישתחוו איש פתח אהלו ‪11‬סודיבר יהוה אל‬
‫מושה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל‬
‫רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושוע בין נון‬
‫נער לוא ימיש מיתוך האוהל ‪12‬סויואמר‬
‫מושה אל יהוה ראה אתה אומר אלי העל את העם‬
‫הזה ואתה לוא הודעתני את אשר תישלח עימי‬
‫ואתה אמרת ידעתיכה בשם וגם מצאת חן‬
‫חן‬ ‫מצאתי‬ ‫נא‬ ‫אים‬ ‫‪13‬סועתה‬ ‫בעיני‬
‫בעיניכה הודיעני נא את דרךכה ואדעכה‬
‫למען אמצא חן בעיניכה וראה כי עמכה‬
‫הגוי הזה ‪14‬סויואמר פני ילכו והניחותי לך‬
‫‪15‬סויואמר אליו אים אין פניכה הולכים‬
‫אל תעלנו מיזה ‪16‬סובמה יודע אפוא כי‬
‫מצאתי חן בעיניכה אני ועמכה הלוא‬
‫בלכתכה עימנו וניפלינו אני ועמכה‬
‫מיכל העם אשר על פני האדמה ‪17‬סויואמר‬
‫‪151‬‬
‫יהוה אל מושה גם את הדבר הזה אשר דיברת‬

‫אעסה כי מצאת חן בעיני ואדעכה בשם‬
‫‪18‬סויואמר הראני נא את כבודכה ‪19‬סויואמר‬
‫אני אעביר כל טובי על פניכה וקראתי בשם‬
‫יהוה לפניכה וחנותי את אשר אחון וריחמתי‬
‫את אשר ארחם ‪20‬סויואמר לוא תוכל ליראות את‬
‫פני כי לוא יראני האדם וחי ‪21‬סויואמר‬
‫יהוה הינה מקום איתי וניצבת על הצור‬
‫‪22‬סוהיה בעבור כבודי וסמתיכה בניקרת הצור‬
‫וסכותי כפי עליכה עד עברי ‪23‬סוהסירותי את‬
‫כפי וראית את אחורי ופני לוא יראו‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה פסל לכה שני לוחות‬

‫אבנים כריאשונים וכתבתי על הלוחות את‬
‫הדברים אשר היו על הלוחות הריאשונים אשר‬
‫שיברת ‪2‬סוהיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר‬
‫סיני וניצבת לי שם על רואש ההר ‪3‬סואיש‬
‫לוא יעלה עימך וגם איש אל ירא בכל ההר גם‬
‫הצואן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא‬
‫‪4‬סויפסול שני לוחות אבנים כריאשונים‬
‫וישכם מושה בבוקר ויעל אל הר סיני כאשר‬
‫ציוה יהוה אותו ויקח בידו שני לוחות אבנים‬
‫‪5‬סוירד יהוה בעןן ויתיצב עימו שם ויקרא‬
‫בשם יהוה ‪6‬סויעבור יהוה על פניו ויקרא‬
‫יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד‬
‫ואמת ‪7‬סנוצר חסד לאלפים נוסא עון ופשע‬
‫וחטאה ונקה לוא ינקה פוקד עון אבות על בנים‬
‫ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים‬
‫‪8‬סוימהר מושה ויקוד ארצה וישתחו ‪9‬סויואמר‬
‫אים נא מצאתי חן בעיניכה אדוני ילך נא‬
‫אדוני בקירבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת‬
‫לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו ‪10‬סויואמר הינה‬
‫אנוכי כורת ברית נגד כל עמכה אעסה‬
‫ניפלאות אשר לוא ניבראו בכל הארץ ובכל‬
‫הגויים וראה כל העם אשר אתה בקירבו את‬
‫‪152‬‬
‫מעסה יהוה כי נורא הוא אשר אני עוסה עימך‬

‫‪11‬סשמר לכה את אשר אנוכי מצוכה היום‬
‫האמורי‬ ‫את‬ ‫מיפניכה‬ ‫גורש‬ ‫הינני‬
‫והחיוי‬ ‫והפריזי‬ ‫והחיתי‬ ‫והכנעני‬
‫והיבוסי ‪12‬סהישמר לכה פן תיכרות ברית‬
‫ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה‬
‫למוקש בקירבכה ‪13‬סכי את מיזבחותם תיתוצון‬
‫ואת מצבותם תשברון ואת אשריו תיכרותון‬
‫‪14‬סכי לוא תישתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו‬
‫אל קנא הוא ‪15‬ספן תיכרות ברית ליושב הארץ‬
‫וזנו אחרי אלוהיהם וזבחו לאלוהיהם וקרא לכה‬
‫ואכלת מיזיבחו ‪16‬סולקחת מיבנותיו לבניכה‬
‫וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן והיזנו את‬
‫בניכה אחרי אלוהיהן ‪17‬סאלוהי מסכה לוא‬
‫תעסה לך ‪18‬סאת חג המצות תישמור שיבעת‬
‫ימים תואכל מצות אשר ציויתיכה למועד‬
‫יצאת‬ ‫האביב‬ ‫בחודש‬ ‫כי‬ ‫האביב‬ ‫חודש‬
‫מימיצריים ‪19‬סכל פטר רחם לי וכל‬
‫מיקנכה תיזכר פטר שור וסה ‪20‬סופטר חמור‬
‫תיפדה בסה ואים לוא תיפדה וערפתו כול בכור‬
‫בניכה תיפדה ולוא יראו פני ריקם ‪21‬סששת‬
‫ימים תעבוד וביום השביעי תישבות‬
‫בחריש ובקציר תישבות ‪22‬סוחג שבועות תעסה לכה‬
‫ביכורי קציר חיטים וחג האסיף תקופת‬
‫השנה ‪23‬סשלוש פעמים בשנה יראה כל‬
‫זכורכה את פני האדון יהוה אלוהי יסראל‬
‫‪24‬סכי אוריש גויים מיפניכה והירחבתי‬
‫את גבולכה ולוא יחמוד איש את ארצכה בעלותכה‬
‫לראות את פני יהוה אלוהיכה שלוש פעמים‬
‫בשנה ‪25‬סלוא תישחט על חמץ דם זיבחי ולוא‬
‫ילין לבוקר זבח חג הפסח ‪26‬סראשית ביכורי‬
‫אדמתכה תביא בית יהוה אלוהיכה לוא תבשל‬
‫גדי בחלב אימו ‪27‬סויואמר יהוה אל מושה כתב‬
‫לכה את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה‬
‫כרתי איתכה ברית ואת יסראל ‪28‬סויהי שם‬
‫עים יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם‬
‫‪153‬‬
‫לוא אכל ומיים לוא שתה ויכתוב על הלוחות את‬

‫דיברי הברית עסרת הדברים ‪29‬סויהי ברדת‬
‫מושה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד מושה‬
‫ברידתו מין ההר ומושה לוא ידע כי קרן עור‬
‫פניו בדברו איתו ‪30‬סוירא אהרון וכל בני‬
‫יסראל את מושה והינה קרן עור פניו‬
‫וייראו מיגשת אליו ‪31‬סויקרא אלהם מושה‬
‫וישובו אליו אהרון וכל הנסיאים בעדה וידבר‬
‫מושה אלהם ‪32‬סואחרי כן ניגשו כל בני‬
‫יסראל ויצום את כל אשר דיבר יהוה איתו בהר‬
‫סיני ‪33‬סויכל מושה מידבר איתם ויתן על‬
‫פניו מסוה ‪34‬סובבוא מושה ליפני יהוה לדבר‬
‫איתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודיבר אל‬
‫בני יסראל את אשר יצווה ‪35‬סוראו בני יסראל‬
‫את פני מושה כי קרן עור פני מושה והשיב‬
‫מושה את המסוה על פניו עד בואו לדבר איתו‬
‫‪1‬סויקהל מושה את כל עדת בני יסראל ויואמר‬

‫אלהם אלה הדברים אשר ציוה יהוה לעסות‬
‫אותם ‪2‬סששת ימים תעסה מלאכה וביום‬
‫השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון ליהוה‬
‫כל העוסה בו מלאכה יומת ‪3‬סלוא תבערו אש בכול‬
‫מושבותיכם ביום השבת ‪4‬סויואמר מושה אל כל‬
‫עדת בני יסראל לאמור זה הדבר אשר ציוה‬
‫יהוה לאמור ‪5‬סקחו מאיתכם תרומה ליהוה כול‬
‫נדיב ליבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף‬
‫ונחושת ‪6‬סותכלת וארגמן ותולעת שני ושש‬
‫ועיזים ‪7‬סועורות אילים מאדמים ועורות‬
‫למאור‬ ‫‪8‬סושמן‬ ‫שיטים‬ ‫ועצי‬ ‫תחשים‬
‫ובסמים לשמן המישחה וליקטורת הסמים‬
‫‪9‬סואבני שוהם ואבני מילואים לאפוד‬
‫ולחושן ‪10‬סוכל חכם לב בכם יבואו ויעסו את כל‬
‫אשר ציוה יהוה ‪11‬סאת המישכן את אהלו ואת‬
‫מיכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את‬
‫‪154‬‬
‫עמודיו ואת אדניו ‪12‬סאת הארון ואת בדיו את‬

‫הכפורת ואת פרוכת המסך ‪13‬סאת השולחן ואת‬
‫בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים ‪14‬סואת‬
‫מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה ואת שמן‬
‫המאור ‪15‬סואת מיזבח הקטורת ואת בדיו ואת שמן‬
‫המישחה ואת קטורת הסמים ואת מסך הפתח‬
‫לפתח המישכן ‪16‬סאת מיזבח העולה ואת‬
‫מיכבר הנחושת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את‬
‫הכיור ואת כנו ‪17‬סאת קלעי החצר את עמודיו ואת‬
‫אדניה ואת מסך שער החצר ‪18‬סאת יתדות‬
‫המישכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם‬
‫‪19‬סאת ביגדי הסרד לשרת בקודש את ביגדי‬
‫הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו לכהן‬
‫‪20‬סויצאו כל עדת בני יסראל מיליפני‬
‫מושה ‪21‬סויבואו כל איש אשר נסאו ליבו וכול‬
‫אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת יהוה‬
‫לימלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולביגדי‬
‫הקודש ‪22‬סויבואו האנשים על הנשים כול‬
‫נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי‬
‫זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה‬
‫‪23‬סוכל איש אשר נימצא איתו תכלת וארגמן‬
‫ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים‬
‫מאדמים ועורות תחשים הביאו ‪24‬סכל מרים‬
‫תרומת כסף ונחושת הביאו את תרומת יהוה וכול‬
‫אשר נימצא איתו עצי שיטים לכל מלאכת‬
‫העבודה הביאו ‪25‬סוכל אישה חכמת לב בידיה טוו‬
‫ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת‬
‫השני ואת השש ‪26‬סוכל הנשים אשר נסא‬
‫העיזים‬ ‫את‬ ‫טוו‬ ‫בחכמה‬ ‫אותנה‬ ‫ליבן‬
‫‪27‬סוהנסיאים הביאו את אבני השוהם ואת‬
‫אבני המילואים לאפוד ולחושן ‪28‬סואת הבוסם‬
‫ואת השמן למאור ולשמן המישחה וליקטורת‬
‫הסמים ‪29‬סכל איש ואישה אשר נדב ליבם‬
‫אותם להביא לכל המלאכה אשר ציוה יהוה‬
‫לעסות ביד מושה הביאו בני יסראל נדבה‬
‫ליהוה ‪30‬סויואמר מושה אל בני יסראל ראו קרא‬
‫‪155‬‬
‫יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה‬

‫‪31‬סוימלא אותו רוח אלוהים בחכמה ביתבונה‬
‫ובדעת ובכל מלאכה ‪32‬סולחשוב מחשבות לעסות בזהב‬
‫ובכסף ובנחושת ‪33‬סובחרושת אבן למלואת ובחרושת‬
‫עץ לעסות בכל מלאכת מחשבת ‪34‬סולהורות נתן‬
‫בליבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן‬
‫‪35‬סמילא אותם חכמת לב לעסות כל מלאכת חרש‬
‫וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני‬
‫ובשש ואורג עוסי כל מלאכה וחושבי מחשבות‬
‫‪1‬סועסה בצלאל ואהליאב וכול איש חכם לב אשר‬

‫נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעסות את כל‬
‫מלאכת עבודת הקודש לכול אשר ציוה יהוה‬
‫‪2‬סויקרא מושה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל‬
‫איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בליבו כול‬
‫אשר נסאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעסות אותה‬
‫‪3‬סויקחו מיליפני מושה את כל התרומה אשר‬
‫הביאו בני יסראל לימלאכת עבודת הקודש‬
‫לעסות אותה והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר‬
‫בבוקר ‪4‬סויבואו כל החכמים העוסים את כל‬
‫מלאכת הקודש איש איש מימלאכתו אשר המה‬
‫עוסים ‪5‬סויואמרו אל מושה לאמור מרבים‬
‫העם להביא מידי העבודה למלאכה אשר ציוה‬
‫יהוה לעסות אותה ‪6‬סויצו מושה ויעבירו קול‬
‫ב מחנה לאמור איש ואישה אל יעסו עוד מלאכה‬
‫ליתרומת הקודש ויכלא העם מהביא ‪7‬סוהמלאכה‬
‫היתה דים לכל המלאכה לעסות אותה והותר‬
‫‪8‬סויעסו כל חכם לב בעוסי המלאכה את המישכן‬
‫עסר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני כרובים מעסה חושב עסה אותם ‪9‬סאורך‬
‫היריעה האחת שמונה ועסרים באמה ורוחב‬
‫ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת לכל‬
‫היריעות ‪10‬סויחבר את חמש היריעות אחת אל‬
‫אחת וחמש יריעות חיבר אחת אל אחת ‪11‬סויעס‬
‫‪156‬‬
‫לולאות תכלת על ספת היריעה האחת מיקצה‬

‫במחברת כן עסה ביספת היריעה הקיצונה‬
‫במחברת השנית ‪12‬סחמישים לולאות עסה‬
‫ביריעה האחת וחמישים לולאות עסה ביקצה‬
‫היריעה אשר במחברת השנית מקבילות‬
‫הלולאות אחת אל אחת ‪13‬סויעס חמישים קרסי‬
‫זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים‬
‫יריעות‬ ‫‪14‬סויעס‬ ‫אחד‬ ‫המישכן‬ ‫ויהי‬
‫עיזים לאוהל על המישכן עשתי עסרה‬
‫יריעות עסה אותם ‪15‬סאורך היריעה האחת‬
‫שלושים באמה וארבע אמות רוחב היריעה‬
‫האחת מידה אחת לעשתי עסרה יריעות‬
‫‪16‬סויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש‬
‫היריעות לבד ‪17‬סויעס לולאות חמישים על‬
‫ספת היריעה הקיצונה במחברת וחמישים‬
‫לולאות עסה על ספת היריעה החוברת השנית‬
‫‪18‬סויעס קרסי נחושת חמישים לחבר את האוהל‬
‫ליהיות אחד ‪19‬סויעס מיכסה לאוהל עורות‬
‫אלים מאדמים ומיכסה עורות תחשים‬
‫מילמעלה ‪20‬סויעס את הקרשים למישכן‬
‫עצי שיטים עומדים ‪21‬סעסר אמות אורך הקרש‬
‫ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד ‪22‬סשתי ידות‬
‫לקרש האחד משולבות אחת אל אחת כן עסה לכול‬
‫הקרשים‬ ‫את‬ ‫‪23‬סויעס‬ ‫המישכן‬ ‫קרשי‬
‫נגב‬ ‫ליפאת‬ ‫קרשים‬ ‫עסרים‬ ‫למישכן‬
‫תימנה ‪24‬סוארבעים אדני כסף עסה תחת‬
‫עסרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד‬
‫לישתי ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד‬
‫לישתי ידותיו ‪25‬סולצלע המישכן השנית‬
‫קרשים‬ ‫עסרים‬ ‫עסה‬ ‫צפון‬ ‫ליפאת‬
‫‪26‬סוארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת‬
‫הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד‬
‫‪27‬סולירכתי המישכן ימה עסה שישה‬
‫קרשים ‪28‬סושני קרשים עסה לימקוצעות‬
‫תואםים‬ ‫‪29‬סוהיו‬ ‫בירכתיים‬ ‫המישכן‬
‫מילמטה ויחדו יהיו תמים אל רואשו אל‬
‫‪157‬‬
‫הטבעת האחת כן עסה לישניהם לישני‬

‫המיקצועות ‪30‬סוהיו שמונה קרשים ואדניהם‬
‫כסף שישה עסר אדנים שני אדנים שני‬
‫אדנים תחת הקרש האחד ‪31‬סויעס בריחי עצי‬
‫שיטים חמישה לקרשי צלע המישכן האחת‬
‫‪32‬סוחמישה בריחים לקרשי צלע המישכן‬
‫השנית וחמישה בריחים לקרשי המישכן‬
‫לירכתיים ימה ‪33‬סויעס את הבריח התיכון‬
‫ליברוח בתוך הקרשים מין הקצה אל הקצה‬
‫‪34‬סואת הקרשים ציפה זהב ואת טבעותם עסה‬
‫זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זה‬
‫‪35‬סויעס את הפרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני‬
‫ושש משזר מעסה חושב עסה אותה כרובים‬
‫‪36‬סויעס לה ארבעה עמודי שיטים ויצפם‬
‫זהב וויהם זהב ויצוק להם ארבעה אדני כס‬
‫‪37‬סויעס מסך לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני ושש משזר מעסה רוקם ‪38‬סואת עמודיו‬
‫ראשיהם‬ ‫וציפה‬ ‫וויהם‬ ‫ואת‬ ‫חמישה‬
‫וחשוקיהם זהב ואדניהם חמישה נחושת‬
‫‪1‬סויעס בצלאל את הארון עצי שיטים‬

‫אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה‬
‫וחצי קומתו ‪2‬סויצפהו זהב טהור מיביית‬
‫ומיחוץ ויעס לו זר זהב סבי ‪3‬סויצוק לו ארבע‬
‫טבעות זהב על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על‬
‫צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית‬
‫‪4‬סויעס בדי עצי שיטים ויצף אותם זה‬
‫‪5‬סויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לסאת‬
‫את הארון ‪6‬סויעס כפורת זהב טהור אמתיים‬
‫וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה ‪7‬סויעס שני‬
‫כרובים זהב מיקשה עסה אותם מישני קצות‬
‫הכפורת ‪8‬סכרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב אחד‬
‫מיקצה מיזה מין הכפורת עסה את הכרובים‬
‫מישני קיצוותו ‪9‬סויהיו הכרובים פורסי‬
‫‪158‬‬
‫כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על‬

‫הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת‬
‫היו פני הכרובים ‪10‬סויעס את השולחן עצי‬
‫שיטים אמתיים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי‬
‫קומתו ‪11‬סויצף אותו זהב טהור ויעס לו זר זהב‬
‫סבי ‪12‬סויעס לו מיסגרת טופח סביב ויעס זר‬
‫זהב למיסגרתו סבי ‪13‬סויצוק לו ארבע טבעות זהב‬
‫ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע‬
‫רגליו ‪14‬סלעומת המיסגרת היו הטבעות בתים‬
‫לבדים לסאת את השולחן ‪15‬סויעס את הבדים‬
‫עצי שיטים ויצף אותם זהב לסאת את‬
‫השולחן ‪16‬סויעס את הכלים אשר על השולחן את‬
‫קערותיו ואת כפותיו ואת מנקיותיו ואת הקסות‬
‫אשר יוסך בהן זהב טהור ‪17‬סויעס את המנורה‬
‫זהב טהור מיקשה עסה את המנורה ירכה וקנה‬
‫גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה היו‬
‫‪18‬סושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה‬
‫קני מנורה מיצידה האחד ושלושה קני‬
‫מנורה מיצידה השני ‪19‬סשלושה גביעים‬
‫משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה‬
‫גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח כן‬
‫משוקדים‬ ‫גביעים‬ ‫ארבעה‬ ‫‪20‬סובמנורה‬
‫שני‬ ‫תחת‬ ‫‪21‬סוכפתור‬ ‫ופרחיה‬ ‫כפתוריה‬
‫הקנים מימנה וכפתור תחת שני הקנים‬
‫מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה‬
‫מימנה‬ ‫היוצאים‬ ‫הקנים‬ ‫לששת‬
‫‪22‬סכפתוריהם וקנותם מימנה היו כולה‬
‫מיקשה אחת זהב טהור ‪23‬סויעס את נרותיה‬
‫שיבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ‪24‬סכיכר‬
‫זהב טהור עסה אותה ואת כל כליה ‪25‬סויעס את‬
‫מיזבח הקטורת עצי שיטים אמה ארכו ואמה‬
‫רחבו רבוע ואמתיים קומתו מימנו היו‬
‫קרנותיו ‪26‬סויצף אותו זהב טהור את גגו ואת‬
‫קירותיו סביב ואת קרנותיו ויעס לו זר זהב‬
‫סבי ‪27‬סושתי טבעות זהב עסה לו מיתחת לזרו על‬
‫‪159‬‬
‫שתי צלעותיו על שני צידיו לבתים לבדים‬

‫לסאת אותו בהם ‪28‬סויעס את הבדים עצי‬
‫שיטים ויצף אותם זה ‪29‬סויעס את שמן‬
‫המישחה קודש ואת קטורת הסמים טהור מעסה‬
‫רוקח‬
‫‪1‬סויעס את מיזבח העולה עצי שיטים חמש‬

‫אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלוש אמות‬
‫קומתו ‪2‬סויעס קרנותיו על ארבע פינותיו‬
‫מימנו היו קרנותיו ויצף אותו נחושת‬
‫‪3‬סויעס את כל כלי המיזבח את הסירות ואת‬
‫היעים ואת המיזרקות את המיזלגות ואת‬
‫המחתות כל כליו עסה נחושת ‪4‬סויעס למיזבח‬
‫מיכבר מעסה רשת נחושת תחת כרכובו מילמטה‬
‫עד חציו ‪5‬סויצוק ארבע טבעות בארבע הקצות‬
‫למיכבר הנחושת בתים לבדים ‪6‬סויעס את‬
‫הבדים עצי שיטים ויצף אותם נחושת‬
‫‪7‬סויבא את הבדים בטבעות על צלעות המיזבח‬
‫לסאת אותו בהם נבוב לוחות עסה אותו ‪8‬סויעס את‬
‫הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות‬
‫אשר צבאו פתח אוהל מועד ‪9‬סויעס את החצר‬
‫ליפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר‬
‫מאה באמה ‪10‬סעמודיהם עסרים ואדניהם‬
‫עסרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כס‬
‫‪11‬סוליפאת צפון מאה באמה עמודיהם‬
‫ווי‬ ‫נחושת‬ ‫עסרים‬ ‫ואדניהם‬ ‫עסרים‬
‫העמודים וחשוקיהם כס ‪12‬סוליפאת ים‬
‫קלעים חמישים באמה עמודיהם עסרה‬
‫ואדניהם עסרה ווי העמודים וחשוקיהם כס‬
‫‪13‬סוליפאת קדמה מיזרחה חמישים אמה‬
‫‪14‬סקלעים חמש עסרה אמה אל הכתף עמודיהם‬
‫שלושה ואדניהם שלושה ‪15‬סולכתף השנית‬
‫מיזה ומיזה לשער החצר קלעים חמש עסרה‬
‫אמה עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה ‪16‬סכל‬
‫‪160‬‬
‫קלעי החצר סביב שש משזר ‪17‬סוהאדנים‬

‫לעמודים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם‬
‫כסף וציפוי ראשיהם כסף והם מחושקים‬
‫כסף כול עמודי החצר ‪18‬סומסך שער החצר מעסה‬
‫רוקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר‬
‫ועסרים אמה אורך וקומה ברוחב חמש אמות‬
‫ארבעה‬ ‫‪19‬סועמודיהם‬ ‫החצר‬ ‫לעומת קלעי‬
‫ואדניהם ארבעה נחושת וויהם כסף וציפוי‬
‫היתדות‬ ‫‪20‬סוכל‬ ‫כס‬ ‫וחשוקיהם‬ ‫ראשיהם‬
‫למישכן ולחצר סביב נחושת ‪21‬סאלה פקודי‬
‫המישכן מישכן העדות אשר פוקד על פי‬
‫מושה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרון‬
‫הכוהן ‪22‬סובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה‬
‫עסה את כל אשר ציוה יהוה את מושה ‪23‬סואיתו‬
‫אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחושב ורוקם‬
‫בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש ‪24‬סכל‬
‫הזהב העסוי למלאכה בכול מלאכת הקודש ויהי‬
‫זהב התנופה תשע ועסרים כיכר ושבע מאות‬
‫ושלושים שקל בשקל הקודש ‪25‬סוכסף פקודי‬
‫העדה מאת כיכר ואלף ושבע מאות וחמישה‬
‫ושיבעים שקל בשקל הקודש ‪26‬סבקע לגולגולת‬
‫מחצית השקל בשקל הקודש לכול העובר על‬
‫הפקודים מיבן עסרים שנה ומעלה לשש‬
‫מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות‬
‫וחמישים ‪27‬סויהי מאת כיכר הכסף לצקת את‬
‫אדני הקודש ואת אדני הפרוכת מאת אדנים‬
‫לימאת הכיכר כיכר לאדן ‪28‬סואת האלף ושבע‬
‫ווים‬ ‫עסה‬ ‫ושיבעים‬ ‫וחמישה‬ ‫המאות‬
‫לעמודים וציפה ראשיהם וחישק אותם‬
‫כיכר‬ ‫שיבעים‬ ‫התנופה‬ ‫‪29‬סונחושת‬
‫ואלפיים וארבע מאות שקל ‪30‬סויעס בה את‬
‫אדני פתח אוהל מועד ואת מיזבח הנחושת ואת‬
‫מיכבר הנחושת אשר לו ואת כל כלי המיזבח‬
‫‪31‬סואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר‬
‫ואת כל יתדות המישכן ואת כל יתדות החצר סביב‬
‫‪161‬‬
‫‪1‬סומין התכלת והארגמן ותולעת השני עסו‬

‫ביגדי סרד לשרת בקודש ויעסו את ביגדי הקודש‬
‫אשר לאהרון כאשר ציוה יהוה את מושה ‪2‬סויעס‬
‫את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש‬
‫וקיץץ‬ ‫הזהב‬ ‫פחי‬ ‫את‬ ‫‪3‬סוירקעו‬ ‫משזר‬
‫פתילים לעסות בתוך התכלת ובתוך הארגמן‬
‫ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעסה חוש‬
‫‪4‬סכתפות עסו לו חוברות על שני קיצוותו חובר‬
‫‪5‬סוחשב אפודתו אשר עליו מימנו הוא כמעסהו‬
‫זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ‪6‬סויעסו את אבני‬
‫מפותחות‬ ‫זהב‬ ‫מישבצות‬ ‫מוסבות‬ ‫השוהם‬
‫פיתוחי חותם על שמות בני יסראל ‪7‬סויסם‬
‫אותם על כיתפות האפוד אבני זיכרון‬
‫ליבני יסראל כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪8‬סויעס את החושן מעסה חושב כמעסה אפוד זהב‬
‫תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ‪9‬סרבוע‬
‫היה כפול עסו את החושן זרת ארכו וזרת רחבו‬
‫כפול ‪10‬סוימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אודם‬
‫פיטדה וברקת הטור האחד ‪11‬סוהטור השני נופך‬
‫ספיר ויהלום ‪12‬סוהטור השלישי לשם שבו‬
‫ואחלמה ‪13‬סוהטור הרביעי תרשיש שוהם‬
‫וישפה מוסבות מישבצות זהב במילואותם‬
‫‪14‬סוהאבנים על שמות בני יסראל הנה שתים‬
‫עסרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו‬
‫לישנים עסר שבט ‪15‬סויעסו על החושן‬
‫שרשרות גבלות מעסה עבות זהב טהור ‪16‬סויעסו‬
‫שתי מישבצות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את‬
‫שתי הטבעות על שני קצות החושן ‪17‬סויתנו‬
‫שתי העבותות הזהב על שתי הטבעות על קצות‬
‫החושן ‪18‬סואת שתי קצות שתי העבותות נתנו על‬
‫שתי המישבצות ויתנום על כיתפות האפוד‬
‫אל מול פניו ‪19‬סויעסו שתי טבעות זהב‬
‫ויסימו על שני קצות החושן על ספתו אשר אל‬
‫‪162‬‬
‫עבר האפוד ביתה ‪20‬סויעסו שתי טבעות זהב‬

‫ויתנום על שתי כיתפות האפוד מילמטה‬
‫מימול פניו לעומת מחברתו מימעל לחשב‬
‫האפוד ‪21‬סוירכסו את החושן מיטבעותיו אל‬
‫טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליהיות על חשב‬
‫האפוד ולוא יזח החושן מעל האפוד כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה ‪22‬סויעס את מעיל האפוד מעסה‬
‫אורג כליל תכלת ‪23‬סופי המעיל בתוכו כפי‬
‫תחרא ספה לפיו סביב לוא יקרע ‪24‬סויעסו על‬
‫שולי המעיל רימוני תכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני משזר ‪25‬סויעסו פעמוני זהב טהור‬
‫ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים על‬
‫הרימונים‬ ‫בתוך‬ ‫סביב‬ ‫המעיל‬ ‫שולי‬
‫‪26‬ספעמון ורימון פעמון ורימון על שולי‬
‫המעיל סביב לשרת כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪27‬סויעסו את הכתנות שש מעסה אורג לאהרון‬
‫ולבניו ‪28‬סואת המיצנפת שש ואת פארי‬
‫המיגבעות שש ואת מיכנסי הבד שש משזר‬
‫‪29‬סואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני מעסה רוקם כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪30‬סויעסו את ציץ נזר הקודש זהב טהור ויכתבו‬
‫עליו מיכתב פיתוחי חותם קודש ליהוה‬
‫‪31‬סויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המיצנפת‬
‫מילמעלה כאשר ציוה יהוה את מושה ‪32‬סותכל‬
‫כל עבודת מישכן אוהל מועד ויעסו בני יסראל‬
‫ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עסו‬
‫‪33‬סויביאו את המישכן אל מושה את האוהל ואת‬
‫כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמודיו ואדניו‬
‫‪34‬סואת מיכסה עורות האילים המאדמים ואת‬
‫מיכסה עורות התחשים ואת פרוכת המסך ‪35‬סאת‬
‫ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת ‪36‬סאת השולחן‬
‫את כל כליו ואת לחם הפנים ‪37‬סאת המנורה‬
‫הטהורה את נרותיה נרות המערכה ואת כל כליה‬
‫ואת שמן המאור ‪38‬סואת מיזבח הזהב ואת שמן‬
‫המישחה ואת קטורת הסמים ואת מסך פתח האוהל‬
‫‪39‬סאת מיזבח הנחושת ואת מיכבר הנחושת אשר‬
‫‪163‬‬
‫לו את בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו ‪40‬סאת‬

‫קלעי החצר את עמודיה ואת אדניה ואת המסך‬
‫לשער החצר את מיתריו ויתדותיה ואת כל כלי‬
‫עבודת המישכן לאוהל מועד ‪41‬סאת ביגדי הסרד‬
‫לשרת בקודש את ביגדי הקודש לאהרון הכוהן‬
‫ואת ביגדי בניו לכהן ‪42‬סככול אשר ציוה יהוה‬
‫את מושה כן עסו בני יסראל את כל העבודה‬
‫‪43‬סוירא מושה את כל המלאכה והינה עסו אותה‬
‫כאשר ציוה יהוה כן עסו ויברך אותם מושה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סביום החודש‬

‫הריאשון באחד לחודש תקים את מישכן אוהל‬
‫מועד ‪3‬סוסמת שם את ארון העדות וסכות על הארון‬
‫את הפרוכת ‪4‬סוהבאת את השולחן וערכת את ערכו‬
‫והבאת את המנורה והעלית את נרותיה ‪5‬סונתתה‬
‫את מיזבח הזהב ליקטורת ליפני ארון העדות‬
‫וסמת את מסך הפתח למישכן ‪6‬סונתתה את‬
‫מיזבח העולה ליפני פתח מישכן אוהל‬
‫מועד ‪7‬סונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין‬
‫המיזבח ונתת שם מיים ‪8‬סוסמת את החצר‬
‫סביב ונתת את מסך שער החצר ‪9‬סולקחת את שמן‬
‫המישחה ומשחת את המישכן ואת כל אשר בו‬
‫וקידשת אותו ואת כל כליו והיה קודש ‪10‬סומשחת‬
‫את מיזבח העולה ואת כל כליו וקידשת את‬
‫המיזבח והיה המיזבח קודש קדשים ‪11‬סומשחת‬
‫את הכיור ואת כנו וקידשת אותו ‪12‬סוהיקרבת את‬
‫אהרון ואת בניו אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם‬
‫במיים ‪13‬סוהילבשת את אהרון את ביגדי‬
‫הקודש ומשחת אותו וקידשת אותו וכיהן לי‬
‫‪14‬סואת בניו תקריב והילבשת אותם כותנות‬
‫‪15‬סומשחת אותם כאשר משחת את אביהם וכיהנו‬
‫לי והיתה ליהיות להם משחתם ליכהונת‬
‫עולם לדורותם ‪16‬סויעס מושה ככול אשר ציוה‬
‫יהוה אותו כן עסה ‪17‬סויהי בחודש הריאשון‬
‫‪164‬‬
‫בשנה השנית באחד לחודש הוקם המישכן‬

‫‪18‬סויקם מושה את המישכן ויתן את אדניו‬
‫ויסם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את‬
‫עמודיו ‪19‬סויפרוס את האוהל על המישכן‬
‫ויסם את מיכסה האוהל עליו מילמעלה כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה ‪20‬סויקח ויתן את העדות אל‬
‫הארון ויסם את הבדים על הארון ויתן את‬
‫הכפורת על הארון מילמעלה ‪21‬סויבא את‬
‫הארון אל המישכן ויסם את פרוכת המסך ויסך‬
‫על ארון העדות כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪22‬סויתן את השולחן באוהל מועד על ירך‬
‫המישכן צפונה מיחוץ לפרוכת ‪23‬סויערוך‬
‫עליו ערך לחם ליפני יהוה כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה ‪24‬סויסם את המנורה באוהל מועד‬
‫נוכח השולחן על ירך המישכן נגבה ‪25‬סויעל‬
‫הנרות ליפני יהוה כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪26‬סויסם את מיזבח הזהב באוהל מועד‬
‫ליפני הפרוכת ‪27‬סויקטר עליו קטורת סמים‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ‪28‬סויסם את מסך‬
‫הפתח למישכן ‪29‬סואת מיזבח העולה סם פתח‬
‫מישכן אוהל מועד ויעל עליו את העולה ואת‬
‫המינחה כאשר ציוה יהוה את מושה ‪30‬סויסם‬
‫את הכיור בין אוהל מועד ובין המיזבח ויתן‬
‫שמה מיים לרחצה ‪31‬סורחצו מימנו מושה‬
‫ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם‬
‫‪32‬סבבואם אל אוהל מועד ובקרבתם אל המיזבח‬
‫ירחצו כאשר ציוה יהוה את מושה ‪33‬סויקם את‬
‫החצר סביב למישכן ולמיזבח ויתן את מסך‬
‫שער החצר ויכל מושה את המלאכה ‪34‬סויכס‬
‫העןן את אוהל מועד וכבוד יהוה מלא את‬
‫המישכן ‪35‬סולוא יכול מושה לבוא אל אוהל מועד‬
‫כי שכן עליו העןן וכבוד יהוה מלא את‬
‫המישכן ‪36‬סובהעלות העןן מעל המישכן‬
‫יסעו בני יסראל בכול מסעיהם ‪37‬סואים לוא‬
‫יעלה העןן ולוא יסעו עד יום העלותו ‪38‬סכי‬
‫‪165‬‬
‫עןן יהוה על המישכן יוםם ואש תיהיה‬

‫לילה בו לעיני כל בית יסראל בכל מסעיהם‬
‫‪166‬‬
‫ויקרא‬
‫‪wayiqra / Leviticus‬‬
‫ויקרא פרק ‪1‬‬
‫‪1‬סויקרא אל מושה וידבר יהוה אליו מאוהל‬

‫מועד לאמור ‪2‬סדבר אל בני יסראל ואמרת אלהם‬
‫אדם כי יקריב םיכם קרבן ליהוה מין‬
‫הבהמה מין הבקר ומין הצואן תקריבו את‬
‫קרבנכם ‪3‬סאים עולה קרבנו מין הבקר זכר‬
‫תמים יקריבנו אל פתח אוהל מועד יקריב‬
‫אותו לירצונו ליפני יהוה ‪4‬סוסמך ידו על‬
‫רואש העולה ונירצה לו לכפר עליו ‪5‬סושחט את‬
‫בן הבקר ליפני יהוה והיקריבו בני אהרון‬
‫הכוהנים את הדם וזרקו את הדם על המיזבח‬
‫סביב אשר פתח אוהל מועד ‪6‬סוהיפשיט את‬
‫העולה וניתח אותה לינתחיה ‪7‬סונתנו בני‬
‫אהרון הכוהן אש על המיזבח וערכו עצים על‬
‫האש ‪8‬סוערכו בני אהרון הכוהנים את‬
‫הנתחים את הרואש ואת הפדר על העצים אשר‬
‫על האש אשר על המיזבח ‪9‬סוקירבו וכרעיו‬
‫ירחץ במיים והיקטיר הכוהן את הכול‬
‫המיזבחה עולה אישה ריח ניחוח ליהוה‬
‫‪10‬סואים מין הצואן קרבנו מין הכסבים או‬
‫מין העיזים לעולה זכר תמים יקריבנו‬
‫‪167‬‬
‫‪11‬סושחט אותו על ירך המיזבח צפונה ליפני‬

‫יהוה וזרקו בני אהרון הכוהנים את דמו על‬
‫המיזבח סבי ‪12‬סוניתח אותו לינתחיו ואת‬
‫רואשו ואת פידרו וערך הכוהן אותם על העצים‬
‫אשר על האש אשר על המיזבח ‪13‬סוהקרב‬
‫והכרעיים ירחץ במיים והיקריב הכוהן את‬
‫הכול והיקטיר המיזבחה עולה הוא אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה ‪14‬סואים מין העוף עולה קרבנו‬
‫ליהוה והיקריב מין התורים או מין בני‬
‫היונה את קרבנו ‪15‬סוהיקריבו הכוהן אל‬
‫המיזבח ומלק את רואשו והיקטיר המיזבחה‬
‫ונימצה דמו על קיר המיזבח ‪16‬סוהסיר את‬
‫מוראתו בנוצתה והישליך אותה אצל המיזבח‬
‫קדמה אל מקום הדשן ‪17‬סושיסע אותו ביכנפיו‬
‫לוא יבדיל והיקטיר אותו הכוהן המיזבחה על‬
‫העצים אשר על האש עולה הוא אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה‬
‫‪1‬סונפש כי תקריב קרבן מינחה ליהוה סולת‬

‫יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה‬
‫לבונה ‪2‬סוהביאה אל בני אהרון הכוהנים וקמץ‬
‫מישם מלוא קומצו מיסלתה ומישמנה על כל‬
‫לבונתה והיקטיר הכוהן את אזכרתה המיזבחה‬
‫אישה ריח ניחוח ליהוה ‪3‬סוהנותרת מין‬
‫קדשים‬ ‫קודש‬ ‫ולבניו‬ ‫לאהרון‬ ‫המינחה‬
‫מאישי יהוה ‪4‬סוכי תקריב קרבן מינחה‬
‫מאפה תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן‬
‫ורקיקי מצות משוחים בשמן ‪5‬סואים מינחה‬
‫על המחבת קרבנכה סולת בלולה בשמן מצה‬
‫תיהיה ‪6‬ספתות אותה פיתים ויצקת עליה‬
‫שמן מינחה היוא ‪7‬סואים מינחת מרחשת‬
‫קרבנכה סולת בשמן תעסה ‪8‬סוהבאת את המינחה‬
‫אשר יעסה מאלה ליהוה והיקריבה אל הכוהן‬
‫והיגישה אל המיזבח ‪9‬סוהרים הכוהן מין‬
‫‪168‬‬
‫המינחה את אזכרתה והיקטיר המיזבחה‬

‫אישה ריח ניחוח ליהוה ‪10‬סוהנותרת מין‬
‫קדשים‬ ‫קודש‬ ‫ולבניו‬ ‫לאהרון‬ ‫המינחה‬
‫מאישי יהוה ‪11‬סכל המינחה אשר תקריבו‬
‫ליהוה לוא תעסה חמץ כי כל סאור וכל דבש לוא‬
‫תקטירו מימנו אישה ליהוה ‪12‬סקרבן ראשית‬
‫תקריבו אותם ליהוה ואל המיזבח לוא יעלו‬
‫לריח ניחוח ‪13‬סוכל קרבן מינחתכה במלח‬
‫תימלח ולוא תשבית מלח ברית אלוהיכה מעל‬
‫מינחתכה על כל קרבנכה תקריב מלח ‪14‬סואים‬
‫תקריב מינחת ביכורים ליהוה אביב קלוי‬
‫באש גרס כרמל תקריב את מינחת ביכוריכה‬
‫‪15‬סונתת עליה שמן וסמת עליה לבונה מינחה‬
‫היוא ‪16‬סוהיקטיר הכוהן את אזכרתה מיגירסה‬
‫ומישמנה על כל לבונתה אישה ליהוה‬
‫‪1‬סואים זבח שלמים קרבנו אים מין הבקר‬

‫הוא מקריב אים זכר אים נקבה תמים‬
‫יקריבנו ליפני יהוה ‪2‬סוסמך ידו על רואש‬
‫קרבנו ושחטו פתח אוהל מועד וזרקו בני אהרון‬
‫הכוהנים את הדם על המיזבח סבי ‪3‬סוהיקריב‬
‫מיזבח השלמים אישה ליהוה את החלב המכסה‬
‫את הקרב ואת כל החלב אשר על הקר ‪4‬סואת שתי‬
‫הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים‬
‫ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה‬
‫‪5‬סוהיקטירו אותו בני אהרון המיזבחה על‬
‫העולה אשר על העצים אשר על האש אישה‬
‫ריח ניחוח ליהוה ‪6‬סואים מין הצואן קרבנו‬
‫לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים‬
‫יקריבנו ‪7‬סאים כסב הוא מקריב את קרבנו‬
‫והיקריב אותו ליפני יהוה ‪8‬סוסמך את ידו על‬
‫רואש קרבנו ושחט אותו ליפני אוהל מועד וזרקו‬
‫בני אהרון את דמו על המיזבח סבי ‪9‬סוהיקריב‬
‫מיזבח השלמים אישה ליהוה חלבו האליה‬
‫‪169‬‬
‫תמימה לעומת העצה יסירנה ואת החלב‬

‫המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקר ‪10‬סואת‬
‫שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על‬
‫הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות‬
‫יסירנה ‪11‬סוהיקטירו הכוהן המיזבחה לחם‬
‫אישה ליהוה ‪12‬סואימ עז קרבנו והיקריבו‬
‫ליפני יהוה ‪13‬סוסמך את ידו על רואשו ושחט‬
‫אותו ליפני אוהל מועד וזרקו בני אהרון את‬
‫דמו על המיזבח סבי ‪14‬סוהיקריב מימנו‬
‫קרבנו אישה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת‬
‫כל החלב אשר על הקר ‪15‬סואת שתי הכליות ואת‬
‫החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היותרת‬
‫על הכבד על הכליות יסירנה ‪16‬סוהיקטירם‬
‫הכוהן המיזבחה לחם אישה לריח ניחוח כל חלב‬
‫בכול‬ ‫לדורותיכם‬ ‫עולם‬ ‫‪17‬סחוקת‬ ‫ליהוה‬
‫מושבותיכם כל חלב וכל דם לוא תואכלו‬

‫יסראל לאמור נפש כי תחטא בישגגה מיכול‬
‫מיצות יהוה אשר לוא תעסינה ועסה מאחת‬
‫מהנה ‪3‬סאים הכוהן המשיח יחטא לאשמת‬
‫העם והיקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר‬
‫תמים ליהוה לחטאת ‪4‬סוהביא את הפר אל פתח‬
‫אוהל מועד ליפני יהוה וסמך את ידו על רואש‬
‫הפר ושחט את הפר ליפני יהוה ‪5‬סולקח הכוהן‬
‫המשיח מידם הפר והביא אותו אל אוהל מועד‬
‫‪6‬סוטבל הכוהן את אצבעו בדם והיזה מין הדם‬
‫שבע פעמים ליפני יהוה את פני פרוכת‬
‫הקודש ‪7‬סונתן הכוהן מין הדם על קרנות‬
‫מיזבח קטורת הסמים ליפני יהוה אשר‬
‫באוהל מועד ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד‬
‫מיזבח העולה אשר פתח אוהל מועד ‪8‬סואת כל חלב‬
‫פר החטאת ירים מימנו את החלב המכסה על‬
‫הקרב ואת כל החלב אשר על הקר ‪9‬סואת שתי הכליות‬
‫‪170‬‬
‫ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת‬

‫היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ‪10‬סכאשר‬
‫יורם מישור זבח השלמים והיקטירם הכוהן‬
‫על מיזבח העולה ‪11‬סואת עור הפר ואת כל בסרו על‬
‫רואשו ועל כרעיו וקירבו ופירשו ‪12‬סוהוציא את‬
‫כל הפר אל מיחוץ למחנה אל מקום טהור אל‬
‫שפך הדשן וסרף אותו על עצים באש על שפך‬
‫הדשן יסרף ‪13‬סואים כל עדת יסראל ישגו‬
‫ונעלם דבר מעיני הקהל ועסו אחת מיכל‬
‫מיצות יהוה אשר לוא תעסינה ואשמו‬
‫‪14‬סונודעה החטאת אשר חטאו עליה והיקריבו‬
‫הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אותו ליפני‬
‫אוהל מועד ‪15‬סוסמכו זיקני העדה את ידיהם‬
‫על רואש הפר ליפני יהוה ושחט את הפר‬
‫ליפני יהוה ‪16‬סוהביא הכוהן המשיח מידם‬
‫הפר אל אוהל מועד ‪17‬סוטבל הכוהן אצבעו מין‬
‫הדם והיזה שבע פעמים ליפני יהוה את‬
‫פני הפרוכת ‪18‬סומין הדם יתן על קרנות‬
‫המיזבח אשר ליפני יהוה אשר באוהל מועד‬
‫ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מיזבח העולה אשר‬
‫פתח אוהל מועד ‪19‬סואת כל חלבו ירים מימנו‬
‫והיקטיר המיזבחה ‪20‬סועסה לפר כאשר עסה‬
‫לפר החטאת כן יעסה לו וכיפר עלהם הכוהן‬
‫וניסלח להם ‪21‬סוהוציא את הפר אל מיחוץ‬
‫למחנה וסרף אותו כאשר סרף את הפר הריאשון‬
‫חטאת הקהל הוא ‪22‬סאשר נסיא יחטא ועסה אחת‬
‫מיכל מיצות יהוה אלוהיו אשר לוא תעסינה‬
‫בישגגה ואשם ‪23‬סאו הודע אליו חטאתו אשר חטא‬
‫בה והביא את קרבנו סעיר עיזים זכר תמים‬
‫‪24‬סוסמך ידו על רואש הסעיר ושחט אותו בימקום‬
‫אשר ישחט את העולה ליפני יהוה חטאת הוא‬
‫‪25‬סולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו ונתן על‬
‫קרנות מיזבח העולה ואת דמו ישפוך אל יסוד‬
‫מיזבח העולה ‪26‬סואת כל חלבו יקטיר המיזבחה‬
‫כחלב זבח השלמים וכיפר עליו הכוהן מחטאתו‬
‫וניסלח לו ‪27‬סואים נפש אחת תחטא בישגגה‬
‫‪171‬‬
‫מעם הארץ בעסותה אחת מימיצות יהוה אשר‬

‫לוא תעסינה ואשם ‪28‬סאו הודע אליו חטאתו אשר‬
‫חטא והביא קרבנו סעירת עיזים תמימה‬
‫נקבה על חטאתו אשר חטא ‪29‬סוסמך את ידו על רואש‬
‫החטאת ושחט את החטאת בימקום העולה ‪30‬סולקח‬
‫הכוהן מידמה באצבעו ונתן על קרנות מיזבח‬
‫העולה ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המיזבח‬
‫‪31‬סואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח‬
‫השלמים והיקטיר הכוהן המיזבחה לריח‬
‫ניחוח ליהוה וכיפר עליו הכוהן וניסלח לו‬
‫‪32‬סואים כבס יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה‬
‫יביאנה ‪33‬סוסמך את ידו על רואש החטאת ושחט‬
‫אותה לחטאת בימקום אשר ישחט את העולה‬
‫‪34‬סולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו ונתן על‬
‫קרנות מיזבח העולה ואת כל דמה ישפוך אל‬
‫יסוד המיזבח ‪35‬סואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר‬
‫חלב הכסב מיזבח השלמים והיקטיר הכוהן‬
‫אותם המיזבחה על אישי יהוה וכיפר עליו‬
‫הכוהן על חטאתו אשר חטא וניסלח לו‬
‫‪1‬סונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה‬

‫או ידע אים לוא יגיד ונסא עונו ‪2‬סאו נפש‬
‫אשר תיגע בכל דבר טמא או בניבלת חיה טמאה‬
‫או בניבלת בהמה טמאה או בניבלת שרץ טמא‬
‫ונעלם מימנו והוא טמא ואשם ‪3‬סאו כי יגע‬
‫בטומאת אדם לכול טומאתו אשר יטמא בה ונעלם‬
‫מימנו והוא ידע ואשם ‪4‬סאו נפש כי תישבע‬
‫לבטא ביספתיים להרע או להיטיב לכול אשר‬
‫יבטא האדם בישבועה ונעלם מימנו והוא‬
‫ידע ואשם לאחת מאלה ‪5‬סוהיה כי יאשם לאחת‬
‫מאלה והיתודה אשר חטא עליה ‪6‬סוהביא את‬
‫אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מין‬
‫הצואן כיסבה או סעירת עיזים לחטאת וכיפר‬
‫עליו הכוהן מחטאתו ‪7‬סואים לוא תגיע ידו די‬
‫‪172‬‬
‫סה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או‬

‫שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעולה‬
‫‪8‬סוהביא אותם אל הכוהן והיקריב את אשר‬
‫לחטאת ריאשונה ומלק את רואשו מימול ערפו‬
‫ולוא יבדיל ‪9‬סוהיזה מידם החטאת על קיר‬
‫המיזבח והנישאר בדם ימצה אל יסוד‬
‫המיזבח חטאת הוא ‪10‬סואת השני יעסה עולה‬
‫כמישפט וכיפר עליו הכוהן מחטאתו אשר חטא‬
‫וניסלח לו ‪11‬סואים לוא תסיג ידו לישתי‬
‫תורים או לישני בני יונה והביא את קרבנו‬
‫אשר חטא עסירית האפה סולת לחטאת לוא יסים‬
‫עליה שמן ולוא יתן עליה לבונה כי חטאת‬
‫היא ‪12‬סוהביאה אל הכוהן וקמץ הכוהן מימנה‬
‫מלוא קומצו את אזכרתה והיקטיר המיזבחה על‬
‫אישי יהוה חטאת היוא ‪13‬סוכיפר עליו הכוהן‬
‫על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה וניסלח לו והיתה‬
‫לכוהן כמינחה ‪14‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪15‬סנפש כי תימעול מעל וחטאה בישגגה‬
‫מיקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה אייל‬
‫תמים מין הצואן בערךכה כסף שקלים בשקל‬
‫הקודש לאשם ‪16‬סואת אשר חטא מין הקודש‬
‫ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו ונתן אותו‬
‫לכוהן והכוהן יכפר עליו באיל האשם‬
‫וניסלח לו ‪17‬סואים נפש כי תחטא ועסתה אחת‬
‫מיכל מיצות יהוה אשר לוא תעסינה ולוא ידע‬
‫ואשם ונסא עונו ‪18‬סוהביא אייל תמים מין‬
‫הצואן בערךכה לאשם אל הכוהן וכיפר עליו‬
‫הכוהן על שיגגתו אשר שגג והוא לוא ידע‬
‫וניסלח לו ‪19‬סאשם הוא אשום אשם ליהוה‬
‫‪20‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪21‬סנפש כי‬
‫תחטא ומעלה מעל ביהוה וכיחש בעמיתו‬
‫בפיקדון או ביתסומת יד או בגזל או עשק את‬
‫עמיתו ‪22‬סאו מצא אבדה וכיחש בה ונישבע על‬
‫שקר על אחת מיכול אשר יעסה האדם לחטוא‬
‫בהנה ‪23‬סוהיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה‬
‫אשר גזל או את העושק אשר עשק או את הפיקדון‬
‫‪173‬‬
‫אשר הפקד איתו או את האבדה אשר מצא ‪24‬סאו‬

‫מיכול אשר ישבע עליו לשקר ושילם אותו‬
‫ברואשו וחמישיתיו יוסף עליו לאשר הוא לו‬
‫יתננו ביום אשמתו ‪25‬סואת אשמו יביא‬
‫ליהוה אייל תמים מין הצואן בערךכה‬
‫לאשם אל הכוהן ‪26‬סוכיפר עליו הכוהן‬
‫ליפני יהוה וניסלח לו על אחת מיכול אשר‬
‫יעסה לאשמה בה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סצו את אהרון‬

‫ואת בניו לאמור זואת תורת העולה היוא העולה‬
‫על מוקדה על המיזבח כל הלילה עד הבוקר ואש‬
‫המיזבח תוקד בו ‪3‬סולבש הכוהן מידו בד‬
‫ומיכנסי בד ילבש על בסרו והרים את הדשן‬
‫אשר תואכל האש את העולה על המיזבח וסמו אצל‬
‫המיזבח ‪4‬סופשט את בגדיו ולבש בגדים‬
‫אחרים והוציא את הדשן אל מיחוץ למחנה אל‬
‫מקום טהור ‪5‬סוהאש על המיזבח תוקד בו לוא‬
‫תיכבה וביער עליה הכוהן עצים בבוקר בבוקר‬
‫וערך עליה העולה והיקטיר עליה חלבי‬
‫השלמים ‪6‬סאש תמיד תוקד על המיזבח לוא‬
‫תיכבה ‪7‬סוזואת תורת המינחה הקרב אותה בני‬
‫אהרון ליפני יהוה אל פני המיזבח‬
‫‪8‬סוהרים מימנו בקומצו מיסולת המינחה‬
‫ומישמנה ואת כל הלבונה אשר על המינחה‬
‫והיקטיר המיזבח ריח ניחוח אזכרתה ליהוה‬
‫‪9‬סוהנותרת מימנה יואכלו אהרון ובניו מצות‬
‫תאכל במקום קדוש בחצר אוהל מועד יואכלוה‬
‫‪10‬ס לוא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאישי‬
‫קודש קדשים היוא כחטאת וכאשם ‪11‬סכל זכר‬
‫ביבני אהרון יואכלנה חק עולם לדורותיכם‬
‫מאישי יהוה כול אשר יגע בהם יקדש‬
‫‪12‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪13‬סזה קרבן‬
‫אהרון ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום‬
‫‪174‬‬
‫הימשח אותו עסירית האפה סולת מינחה‬

‫תמיד מחציתה בבוקר ומחציתה בער ‪14‬סעל מחבת‬
‫בשמן תעסה מורבכת תביאנה תופיני‬
‫מינחת פיתים תקריב ריח ניחוח ליהוה‬
‫‪15‬סוהכוהן המשיח תחתיו מיבניו יעסה אותה‬
‫חק עולם ליהוה כליל תקטר ‪16‬סוכל מינחת כוהן‬
‫כליל תיהיה לוא תאכל ‪17‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪18‬סדבר אל אהרון ואל בניו לאמור זואת‬
‫תורת החטאת בימקום אשר תישחט העולה תישחט‬
‫החטאת ליפני יהוה קודש קדשים היוא‬
‫‪19‬סהכוהן המחטא אותה יואכלנה במקום קדוש‬
‫תאכל בחצר אוהל מועד ‪20‬סכול אשר יגע ביבסרה‬
‫יקדש ואשר יזה מידמה על הבגד אשר יזה‬
‫עליה תכבס במקום קדוש ‪21‬סוכלי חרס אשר תבושל‬
‫בו ישבר ואים ביכלי נחושת בושלה ומורק‬
‫ושוטף במיים ‪22‬סכל זכר בכוהנים יואכל‬
‫אותה קודש קדשים היוא ‪23‬סוכל חטאת אשר יובא‬
‫מידמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לוא תאכל‬
‫באש תיסרף‬
‫‪1‬סוזואת תורת האשם קודש קדשים הוא ‪2‬סבימקום‬

‫אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ואת דמו‬
‫יזרוק על המיזבח סבי ‪3‬סואת כל חלבו יקריב‬
‫מימנו את האליה ואת החלב המכסה את הקר‬
‫‪4‬סואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר‬
‫על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות‬
‫יסירנה ‪5‬סוהיקטיר אותם הכוהן המיזבחה‬
‫אישה ליהוה אשם הוא ‪6‬סכל זכר בכוהנים‬
‫יואכלנו במקום קדוש יאכל קודש קדשים הוא‬
‫‪7‬סכחטאת כאשם תורה אחת להם הכוהן אשר יכפר‬
‫בו לו יהיה ‪8‬סוהכוהן המקריב את עולת איש עור‬
‫העולה אשר היקריב לכוהן לו יהיה ‪9‬סוכל‬
‫מינחה אשר תאפה בתנור וכל נעסה במרחשת‬
‫ועל מחבת לכוהן המקריב אותה לו תיהיה ‪10‬סוכל‬
‫‪175‬‬
‫מינחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרון‬

‫תיהיה איש כאחיו ‪11‬סוזואת תורת זבח‬
‫השלמים אשר יקריב ליהוה ‪12‬סאים על תודה‬
‫יקריבנו והיקריב על זבח התודה חלות מצות‬
‫בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן‬
‫וסולת מורבכת חלות בלולות בשמן ‪13‬סעל חלות לחם‬
‫חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו‬
‫‪14‬סוהיקריב מימנו אחד מיכל קרבן תרומה‬
‫ליהוה לכוהן הזורק את דם השלמים לו יהיה‬
‫‪15‬סובסר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לוא‬
‫יניח מימנו עד בוקר ‪16‬סואים נדר או נדבה‬
‫זבח קרבנו ביום הקריבו את זיבחו יאכל‬
‫ומימחרת והנותר מימנו יאכל ‪17‬סוהנותר‬
‫מיבסר הזבח ביום השלישי באש ייסר‬
‫‪18‬סואים האכול יאכל מיבסר זבח שלמיו ביום‬
‫השלישי לוא ירצה המקריב אותו לוא יחשב לו‬
‫פיגול יהיה והנפש האוכלת מימנו עונה‬
‫תיסא ‪19‬סוהבסר אשר יגע בכל טמא לוא יאכל באש‬
‫יסרף והבסר כל טהור יואכל בסר ‪20‬סוהנפש אשר‬
‫תואכל בסר מיזבח השלמים אשר ליהוה‬
‫ההיוא‬ ‫הנפש‬ ‫וניכרתה‬ ‫עליו‬ ‫וטומאתו‬
‫מעמיה ‪21‬סונפש כי תיגע בכל טמא בטומאת‬
‫אדם או ביבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל‬
‫מיבסר זבח השלמים אשר ליהוה וניכרתה‬
‫הנפש ההיוא מעמיה ‪22‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪23‬סדבר אל בני יסראל לאמור כל חלב‬
‫שור וכסב ועז לוא תואכלו ‪24‬סוחלב נבלה וחלב טרפה‬
‫יעסה לכל מלאכה ואכול לוא תואכלוהו ‪25‬סכי כל‬
‫אוכל חלב מין הבהמה אשר יקריב מימנה‬
‫האוכלת‬ ‫הנפש‬ ‫וניכרתה‬ ‫ליהוה‬ ‫אישה‬
‫מעמיה ‪26‬סוכל דם לוא תואכלו בכול מושבותיכם‬
‫לעוף ולבהמה ‪27‬סכל נפש אשר תואכל כל דם‬
‫וניכרתה הנפש ההיוא מעמיה ‪28‬סוידבר‬
‫יהוה אל מושה לאמור ‪29‬סדבר אל בני יסראל‬
‫לאמור המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את‬
‫‪30‬סידיו‬ ‫שלמיו‬ ‫מיזבח‬ ‫ליהוה‬ ‫קרבנו‬
‫‪176‬‬
‫תביאינה את אישי יהוה את החלב על החזה‬

‫יביאנו את החזה להניף אותו תנופה‬
‫ליפני יהוה ‪31‬סוהיקטיר הכוהן את החלב‬
‫המיזבחה והיה החזה לאהרון ולבניו ‪32‬סואת‬
‫שוק הימין תיתנו תרומה לכוהן מיזיבחי‬
‫שלמיכם ‪33‬סהמקריב את דם השלמים ואת החלב‬
‫מיבני אהרון לו תיהיה שוק הימין למנה‬
‫‪34‬סכי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי‬
‫מאת בני יסראל מיזיבחי שלמיהם ואתן‬
‫אותם לאהרון הכוהן ולבניו לחק עולם מאת בני‬
‫יסראל ‪35‬סזואת מישחת אהרון ומישחת בניו‬
‫מאישי יהוה ביום היקריב אותם לכהן‬
‫ליהוה ‪36‬סאשר ציוה יהוה לתת להם ביום משחו‬
‫אותם מאת בני יסראל חוקת עולם לדורותם‬
‫‪37‬סזואת התורה לעולה למינחה ולחטאת ולאשם‬
‫ולמילואים ולזבח השלמים ‪38‬סאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה בהר סיני ביום צותו את בני‬
‫יסראל להקריב את קרבניהם ליהוה במידבר‬
‫סיני‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סקח את אהרון‬

‫ואת בניו איתו ואת הבגדים ואת שמן‬
‫המישחה ואת פר החטאת ואת שני האילים‬
‫ואת סל המצות ‪3‬סואת כל העדה הקהל אל פתח אוהל‬
‫מועד ‪4‬סויעס מושה כאשר ציוה יהוה אותו‬
‫ותיקהל העדה אל פתח אוהל מועד ‪5‬סויואמר‬
‫מושה אל העדה זה הדבר אשר ציוה יהוה לעסות‬
‫‪6‬סויקרב מושה את אהרון ואת בניו וירחץ אותם‬
‫במיים ‪7‬סויתן עליו את הכותונת ויחגור אותו‬
‫באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את‬
‫האפוד ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפוד לו בו‬
‫‪8‬סויסם עליו את החושן ויתן אל החושן את‬
‫האורים ואת התומים ‪9‬סויסם את המיצנפת‬
‫על רואשו ויסם על המיצנפת אל מול פניו‬
‫‪177‬‬
‫את ציץ הזהב נזר הקודש כאשר ציוה יהוה את‬

‫מושה ‪10‬סויקח מושה את שמן המישחה וימשח‬
‫את המישכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם ‪11‬סויז‬
‫מימנו על המיזבח שבע פעמים וימשח את‬
‫המיזבח ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לקדשם‬
‫‪12‬סויצוק מישמן המישחה על רואש אהרון‬
‫וימשח אותו לקדשו ‪13‬סויקרב מושה את בני‬
‫אהרון וילבישם כותנות ויחגור אותם אבנט‬
‫ויחבוש להם מיגבעות כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪14‬סויגש את פר החטאת ויסמוך אהרון‬
‫ובניו את ידיהם על רואש פר החטאת ‪15‬סוישחט‬
‫ויקח מושה את הדם ויתן על קרנות המיזבח‬
‫סביב באצבעו ויחטא את המיזבח ואת הדם יצק‬
‫אל יסוד המיזבח ויקדשהו לכפר עליו ‪16‬סויקח‬
‫את כל החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת‬
‫שתי הכליות ואת חלבהן ויקטר מושה המיזבחה‬
‫‪17‬סואת הפר ואת עורו ואת בסרו ואת פירשו סרף‬
‫באש מיחוץ למחנה כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪18‬סויקרב את איל העולה ויסמכו אהרון ובניו‬
‫את ידיהם על רואש האייל ‪19‬סוישחט ויזרוק‬
‫מושה את הדם על המיזבח סבי ‪20‬סואת האייל‬
‫ניתח לינתחיו ויקטר מושה את הרואש ואת‬
‫הנתחים ואת הפדר ‪21‬סואת הקרב ואת הכרעיים‬
‫רחץ במיים ויקטר מושה את כל האייל‬
‫המיזבחה עולה הוא לריח ניחוח אישה הוא‬
‫ליהוה כאשר ציוה יהוה את מושה ‪22‬סויקרב את‬
‫האייל השני איל המילואים ויסמכו‬
‫אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל‬
‫‪23‬סוישחט ויקח מושה מידמו ויתן על תנוך‬
‫אוזן אהרון הימנית ועל בוהן ידו הימנית‬
‫ועל בוהן רגלו הימנית ‪24‬סויקרב את בני‬
‫אהרון ויתן מושה מין הדם על תנוך אזנם‬
‫הימנית ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן‬
‫רגלם הימנית ויזרוק מושה את הדם על‬
‫המיזבח סבי ‪25‬סויקח את החלב ואת האליה ואת כל‬
‫החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי‬
‫‪178‬‬
‫הכליות ואת חלבהן ואת שוק הימין ‪26‬סומיסל‬

‫המצות אשר ליפני יהוה לקח חלת מצה אחת‬
‫וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד ויסם על החלבים‬
‫ועל שוק הימין ‪27‬סויתן את הכול על כפי‬
‫אהרון ועל כפי בניו וינף אותם תנופה‬
‫ליפני יהוה ‪28‬סויקח מושה אותם מעל‬
‫כפיהם ויקטר המיזבחה על העולה מילואים‬
‫הם לריח ניחוח אישה הוא ליהוה ‪29‬סויקח‬
‫מושה את החזה ויניפהו תנופה ליפני‬
‫יהוה מאיל המילואים למושה היה למנה‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ‪30‬סויקח מושה‬
‫מישמן המישחה ומין הדם אשר על‬
‫המיזבח ויז על אהרון על בגדיו ועל בניו ועל‬
‫ביגדי בניו איתו ויקדש את אהרון את בגדיו‬
‫ואת בניו ואת ביגדי בניו איתו ‪31‬סויואמר‬
‫מושה אל אהרון ואל בניו בשלו את הבסר פתח‬
‫אוהל מועד ושם תואכלו אותו ואת הלחם אשר בסל‬
‫המילואים כאשר ציויתי לאמור אהרון‬
‫ובניו יואכלוהו ‪32‬סוהנותר בבסר ובלחם באש‬
‫תיסרופו ‪33‬סומיפתח אוהל מועד לוא תצאו‬
‫ימי‬ ‫מלואת‬ ‫יום‬ ‫עד‬ ‫ימים‬ ‫שיבעת‬
‫מילואיכם כי שיבעת ימים ימלא את‬
‫ידכם ‪34‬סכאשר עסה ביום הזה ציוה יהוה‬
‫לעסות לכפר עליכם ‪35‬סופתח אוהל מועד תשבו‬
‫יוםם ולילה שיבעת ימים ושמרתם את‬
‫מישמרת יהוה ולוא תמותו כי כן צוויתי‬
‫‪36‬סויעס אהרון ובניו את כל הדברים אשר ציוה‬
‫יהוה ביד מושה‬
‫‪1‬סויהי ביום השמיני קרא מושה לאהרון‬

‫ולבניו ולזיקני יסראל ‪2‬סויואמר אל אהרון‬
‫קח לכה עגל בן בקר לחטאת ואייל לעולה‬
‫תמיםים והקרב ליפני יהוה ‪3‬סואל בני‬
‫יסראל תדבר לאמור קחו סעיר עיזים לחטאת‬
‫ועגל וכבס בני שנה תמיםים לעולה ‪4‬סושור‬
‫‪179‬‬
‫ואייל לישלמים ליזבוח ליפני יהוה‬

‫ומינחה בלולה בשמן כי היום יהוה ניראה‬
‫אליכם ‪5‬סויקחו את אשר ציוה מושה אל פני‬
‫אוהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו ליפני‬
‫יהוה ‪6‬סויואמר מושה זה הדבר אשר ציוה יהוה‬
‫תעסו וירא אליכם כבוד יהוה ‪7‬סויואמר מושה‬
‫אל אהרון קרב אל המיזבח ועסה את חטאתכה ואת‬
‫עולתכה וכפר בעדכה ובעד העם ועסה את קרבן‬
‫העם וכפר בעדם כאשר ציוה יהוה ‪8‬סויקרב‬
‫אהרון אל המיזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו‬
‫‪9‬סויקריבו בני אהרון את הדם אליו ויטבול‬
‫אצבעו בדם ויתן על קרנות המיזבח ואת הדם‬
‫יצק אל יסוד המיזבח ‪10‬סואת החלב ואת הכליות‬
‫ואת היותרת מין הכבד מין החטאת היקטיר‬
‫המיזבחה כאשר ציוה יהוה את מושה ‪11‬סואת‬
‫הבסר ואת העור סרף באש מיחוץ למחנה‬
‫‪12‬סוישחט את העולה וימציאו בני אהרון‬
‫אליו את הדם ויזרקהו על המיזבח סבי ‪13‬סואת‬
‫העולה הימציאו אליו לינתחיה ואת הרואש‬
‫ויקטר על המיזבח ‪14‬סוירחץ את הקרב ואת‬
‫הכרעיים ויקטר על העולה המיזבחה ‪15‬סויקרב‬
‫את קרבן העם ויקח את סעיר החטאת אשר לעם‬
‫וישחטהו ויחטאהו כריאשון ‪16‬סויקרב את העולה‬
‫ויעסה כמישפט ‪17‬סויקרב את המינחה וימלא‬
‫כפו מימנה ויקטר על המיזבח מילבד עולת‬
‫הבוקר ‪18‬סוישחט את השור ואת האייל זבח‬
‫השלמים אשר לעם וימציאו בני אהרון את‬
‫הדם אליו ויזרקהו על המיזבח סבי ‪19‬סואת‬
‫החלבים מין השור ומין האייל האליה‬
‫והמכסה והכליות ויותרת הכבד ‪20‬סויסימו את‬
‫החלבים על החזות ויקטר החלבים המיזבחה‬
‫‪21‬סואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרון‬
‫תנופה ליפני יהוה כאשר ציוה מושה‬
‫‪22‬סויסא אהרון את ידו אל העם ויברכם וירד‬
‫מעסות החטאת והעולה והשלמים ‪23‬סויבוא מושה‬
‫ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם‬
‫‪180‬‬
‫וירא כבוד יהוה אל כל העם ‪24‬סותצא אש‬

‫מיליפני יהוה ותואכל על המיזבח את‬
‫העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו ויפלו‬
‫על פניהם‬
‫‪1‬סויקחו בני אהרון נדב ואביהוא איש מחתתו‬

‫ויתנו בהן אש ויסימו עליה קטורת ויקריבו‬
‫ליפני יהוה אש זרה אשר לוא ציוה אותם‬
‫‪2‬סותצא אש מיליפני יהוה ותואכל אותם‬
‫וימותו ליפני יהוה ‪3‬סויואמר מושה אל‬
‫אהרון הוא אשר דיבר יהוה לאמור ביקרובי‬
‫אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרון‬
‫‪4‬סויקרא מושה אל מישאל ואל אלצפן בני‬
‫עוזיאל דוד אהרון ויואמר אלהם קירבו סאו את‬
‫אחיכם מאת פני הקודש אל מיחוץ למחנה‬
‫‪5‬סויקרבו ויסאום בכותנותם אל מיחוץ למחנה‬
‫כאשר דיבר מושה ‪6‬סויואמר מושה אל אהרון‬
‫ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תיפרעו‬
‫וביגדיכם לוא תיפרומו ולוא תמותו ועל כל‬
‫העדה יקצוף ואחיכם כל בית יסראל יבכו את‬
‫הסרפה אשר סרף יהוה ‪7‬סומיפתח אוהל מועד‬
‫לוא תצאו פן תמותו כי שמן מישחת יהוה‬
‫עליכם ויעסו כידבר מושה ‪8‬סוידבר יהוה אל‬
‫אהרון לאמור ‪9‬סיין ושכר אל תשת אתה ובניכה‬
‫איתך בבואכם אל אוהל מועד ולוא תמותו חוקת‬
‫עולם לדורותיכם ‪10‬סולהבדיל בין הקודש ובין‬
‫החול ובין הטמא ובין הטהור ‪11‬סולהורות את בני‬
‫יסראל את כל החוקים אשר דיבר יהוה אליהם‬
‫ביד מושה ‪12‬סוידבר מושה אל אהרון ואל אלעזר‬
‫ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המינחה‬
‫הנותרת מאישי יהוה ואיכלוה מצות אצל‬
‫המיזבח כי קודש קדשים היוא ‪13‬סואכלתם אותה‬
‫במקום קדוש כי חקכה וחק בניכה היוא מאישי‬
‫יהוה כי כן צוויתי ‪14‬סואת חזה התנופה ואת‬
‫‪181‬‬
‫שוק התרומה תואכלו במקום טהור אתה ובניכה‬

‫ובנותיכה איתך כי חקכה וחק בניכה ניתנו‬
‫מיזיבחי שלמי בני יסראל ‪15‬סשוק התרומה‬
‫וחזה התנופה על אישי החלבים יביאו‬
‫להניף תנופה ליפני יהוה והיה לכה‬
‫ולבניכה איתכה לחק עולם כאשר ציוה יהוה‬
‫‪16‬סואת סעיר החטאת דרוש דרש מושה והינה‬
‫סורף ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני‬
‫אהרון הנותרים לאמור ‪17‬סמדוע לוא אכלתם את‬
‫החטאת בימקום הקודש כי קודש קדשים היוא‬
‫ואותה נתן לכם לסאת את עון העדה לכפר‬
‫עליהם ליפני יהוה ‪18‬סהן לוא הובא את דמה‬
‫אל הקודש פנימה אכול תואכלו אותה בקודש‬
‫כאשר ציויתי ‪19‬סוידבר אהרון אל מושה הן‬
‫היום היקריבו את חטאתם ואת עולתם ליפני‬
‫יהוה ותיקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת‬
‫היום הייטב בעיני יהוה ‪20‬סוישמע מושה‬
‫וייטב בעיניו‬
‫‪1‬ס וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור אלהם‬

‫‪2‬ס דברו אל בני יסראל לאמור זואת החיה אשר‬
‫תואכלו מיכל הבהמה אשר על הארץ ‪3‬סכול‬
‫מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה‬
‫בבהמה אותה תואכלו ‪4‬סאך את זה לוא תואכלו‬
‫מימעלי הגרה ומימפריסי הפרסה את‬
‫הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו‬
‫מפריס טמא הוא לכם ‪5‬סואת השפן כי מעלה‬
‫גרה הוא ופרסה לוא יפריס טמא הוא לכם ‪6‬סואת‬
‫הארנבת כי מעלת גרה היוא ופרסה לוא‬
‫היפריסה טמאה היוא לכם ‪7‬סואת החזיר כי‬
‫מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה‬
‫לוא יגר טמא הוא לכם ‪8‬סמיבסרם לוא תואכלו‬
‫ובניבלתם לוא תיגעו טמאים הם לכם ‪9‬סאת זה‬
‫תואכלו מיכול אשר במיים כול אשר לו סנפיר‬
‫‪182‬‬
‫וקסקסת במיים בימים ובנחלים אותם תואכלו‬

‫‪10‬סוכול אשר אין לו סנפיר וקסקסת בימים‬
‫ובנחלים מיכול שרץ המיים ומיכול נפש‬
‫החיה אשר במיים שקץ הם לכם ‪11‬סושקץ יהיו‬
‫לכם מיבסרם לוא תואכלו ואת ניבלתם תשקצו‬
‫‪12‬סכול אשר אין לו סנפיר וקסקסת במיים‬
‫שקץ הוא לכם ‪13‬סואת אלה תשקצו מין העוף לוא‬
‫יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת‬
‫העזניה ‪14‬סואת הדאה ואת האיה למינה ‪15‬סאת‬
‫כל עורב למינו ‪16‬סואת בת היענה ואת התחמס ואת‬
‫השחף ואת הנץ למינהו ‪17‬סואת הכוס ואת השלך‬
‫ואת הינשו ‪18‬סואת התינשמת ואת הקאת ואת‬
‫הרחם ‪19‬סואת החסידה האנפה למינה ואת‬
‫הדוכיפת ואת העטל ‪20‬סכול שרץ העוף ההולך על‬
‫ארבע שקץ הוא לכם ‪21‬סאך את זה תואכלו מיכול‬
‫שרץ העוף ההולך על ארבע אשר לוא כרעיים‬
‫מימעל לרגליו לנתר בהן על הארץ ‪22‬סאת אלה‬
‫מהם תואכלו את הארבה למינו ואת הסלעם‬
‫למינהו ואת החרגול למינהו ואת החגב‬
‫למינהו ‪23‬סוכול שרץ העוף אשר לו ארבע‬
‫רגליים שקץ הוא לכם ‪24‬סולאלה תיטמאו כל‬
‫הנוגע בניבלתם יטמא עד הער ‪25‬סוכל הנוסא‬
‫מיניבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הער ‪26‬סלכל‬
‫הבהמה אשר היוא מפרסת פרסה ושסע איננה‬
‫שוסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל‬
‫הנוגע בהם יטמא ‪27‬סוכול הולך על כפיו בכל‬
‫החיה ההולכת על ארבע טמאים הם לכם כל‬
‫הנוגע בניבלתם יטמא עד הער ‪28‬סוהנוסא את‬
‫ניבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים‬
‫המה לכם ‪29‬סוזה לכם הטמא בשרץ השורץ על‬
‫הארץ החולד והעכבר והצב למינהו ‪30‬סוהאנקה‬
‫‪31‬סאלה‬ ‫והתינשמת‬ ‫והחומט‬ ‫והלטאה‬ ‫והכוח‬
‫הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם‬
‫יטמא עד הער ‪32‬סוכול אשר יפול עליו מהם‬
‫במותם יטמא מיכל כלי עץ או בגד או עור או סק‬
‫‪183‬‬
‫כל כלי אשר יעסה מלאכה בהם במיים יובא‬

‫וטמא עד הערב וטהר ‪33‬סוכל כלי חרס אשר יפול‬
‫מהם אל תוכו כול אשר בתוכו יטמא ואותו תישבורו‬
‫‪34‬סמיכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו‬
‫מיים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי‬
‫יטמא ‪35‬סוכול אשר יפול מיניבלתם עליו‬
‫יטמא תנור וכיריים יותץ טמאים הם‬
‫וטמאים יהיו לכם ‪36‬סאך מעין ובור מיקוה‬
‫מיים יהיה טהור ונוגע בניבלתם יטמא‬
‫‪37‬סוכי יפול מיניבלתם על כל זרע זרוע אשר‬
‫יזרע טהור הוא ‪38‬סוכי יותן מיים על זרע‬
‫ונפל מיניבלתם עליו טמא הוא לכם ‪39‬סוכי‬
‫ימות מין הבהמה אשר היא לכם לאכלה‬
‫הנוגע בניבלתה יטמא עד הער ‪40‬סוהאוכל‬
‫מיניבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנוסא‬
‫את ניבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הער ‪41‬סוכל‬
‫השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לוא יאכל ‪42‬סכול‬
‫הולך על גחון וכול הולך על ארבע עד כל מרבה‬
‫רגליים לכל השרץ השורץ על הארץ לוא‬
‫את‬ ‫תשקצו‬ ‫‪43‬סאל‬ ‫הם‬ ‫שקץ‬ ‫כי‬ ‫תואכלום‬
‫נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולוא תיטמאו‬
‫בהם וניטמתם בם ‪44‬סכי אני יהוה אלוהיכם‬
‫והיתקדישתם ויהייתם קדושים כי קדוש‬
‫אני ולוא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ‬
‫הרומס על הארץ ‪45‬סכי אני יהוה המעלה אתכם‬
‫מארץ מיצריים ליהיות לכם לאלוהים‬
‫ויהייתם קדושים כי קדוש אני ‪46‬סזואת תורת‬
‫הבהמה והעוף וכול נפש החיה הרומסת‬
‫הארץ‬ ‫על‬ ‫השורצת‬ ‫נפש‬ ‫ולכל‬ ‫במיים‬
‫‪47‬סלהבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה‬
‫הנאכלת ובין החיה אשר לוא תאכל‬

‫יסראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר‬
‫‪184‬‬
‫וטמאה שיבעת ימים כימי נידת דותה‬

‫תיטמא ‪3‬סוביום השמיני ימול בסר ערלתו‬
‫‪4‬סושלושים יום ושלושת ימים תשב בידמי‬
‫טהרה בכל קודש לוא תיגע ואל המיקדש לוא תבוא‬
‫עד מלואת ימי טהרה ‪5‬סואים נקבה תלד וטמאה‬
‫שבועיים כנידתה ושישים יום וששת‬
‫ימים תשב על דמי טהרה ‪6‬סובימלואת ימי‬
‫טהרה לבן או לבת תביא כבס בן שנתו לעולה ובן‬
‫יונה או תור לחטאת אל פתח אוהל מועד אל הכוהן‬
‫‪7‬סוהיקריבו ליפני יהוה וכיפר עליה‬
‫וטהרה מימקור דמיה זואת תורת היולדת לזכר‬
‫או לנקבה ‪8‬סואים לוא תימצא ידה די סה ולקחה‬
‫שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה‬
‫ואחד לחטאת וכיפר עליה הכוהן וטהרה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪2‬סאדם‬

‫כי יהיה בעור בסרו סאת או ספחת או בהרת והיה‬
‫בעור בסרו לנגע צרעת והובא אל אהרון הכוהן או‬
‫אל אחד מיבניו הכוהנים ‪3‬סוראה הכוהן את‬
‫הנגע בעור הבסר וסער בנגע הפך לבן ומראה‬
‫הנגע עמוק מעור בסרו נגע צרעת הוא וראהו‬
‫הכוהן וטימא אותו ‪4‬סואים בהרת לבנה היוא‬
‫בעור בסרו ועמוק אין מראה מין העור וסערה‬
‫לוא הפך לבן והיסגיר הכוהן את הנגע שיבעת‬
‫ימים ‪5‬סוראהו הכוהן ביום השביעי והינה‬
‫הנגע עמד בעיניו לוא פסה הנגע בעור‬
‫והיסגירו הכוהן שיבעת ימים שנית‬
‫‪6‬סוראה הכוהן אותו ביום השביעי שנית‬
‫והינה כהה הנגע ולוא פסה הנגע בעור וטיהרו‬
‫הכוהן מיספחת היא וכיבס בגדיו וטהר‬
‫‪7‬סואים פסוה תיפסה המיספחת בעור אחרי‬
‫הראותו אל הכוהן לטהרתו וניראה שנית אל‬
‫הכוהן ‪8‬סוראה הכוהן והינה פסתה המיספחת‬
‫בעור וטימאו הכוהן צרעת היוא ‪9‬סנגע צרעת‬
‫‪185‬‬
‫כי תיהיה באדם והובא אל הכוהן ‪10‬סוראה הכוהן‬

‫והינה סאת לבנה בעור והיא הפכה סער לבן‬
‫ומיחית בסר חי בסאת ‪11‬סצרעת נושנת היוא‬
‫בעור בסרו וטימאו הכוהן לוא יסגירנו כי טמא‬
‫הוא ‪12‬סואים פרוח תיפרח הצרעת בעור וכיסתה‬
‫הצרעת את כל עור הנגע מרואשו ועד רגליו לכל‬
‫מראה עיני הכוהן ‪13‬סוראה הכוהן והינה‬
‫כיסתה הצרעת את כל בסרו וטיהר את הנגע כולו‬
‫הפך לבן טהור הוא ‪14‬סוביום הראות בו בסר חי‬
‫יטמא ‪15‬סוראה הכוהן את הבסר החי וטימאו הבסר‬
‫החי טמא הוא צרעת הוא ‪16‬סאו כי ישוב הבסר‬
‫החי ונהפך ללבן ובא אל הכוהן ‪17‬סוראהו הכוהן‬
‫והינה נהפך הנגע ללבן וטיהר הכוהן את‬
‫הנגע טהור הוא ‪18‬סובסר כי יהיה בו בעורו‬
‫שחין ונירפא ‪19‬סוהיה בימקום השחין סאת‬
‫לבנה או בהרת לבנה אדמדמת וניראה אל הכוהן‬
‫‪20‬סוראה הכוהן והינה מראה שפל מין העור‬
‫וסערה הפך לבן וטימאו הכוהן נגע צרעת היוא‬
‫בשחין פרחה ‪21‬סואים יראנה הכוהן והינה‬
‫אין בה סער לבן ושפלה איננה מין העור‬
‫והיא כהה והיסגירו הכוהן שיבעת ימים‬
‫‪22‬סואים פסוה תיפסה בעור וטימא הכוהן אותו‬
‫נגע היוא ‪23‬סואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא‬
‫פסתה צרבת השחין היוא וטיהרו הכוהן ‪24‬סאו‬
‫בסר כי יהיה בעורו מיכות אש והיתה מיחית‬
‫המיכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה ‪25‬סוראה‬
‫אותה הכוהן והינה נהפך סער לבן בבהרת‬
‫ומראה עמוק מין העור צרעת היוא במיכוה‬
‫פרחה וטימא אותו הכוהן נגע צרעת היוא‬
‫‪26‬סואים יראנה הכוהן והינה אין בבהרת‬
‫סער לבן ושפלה איננה מין העור והיוא כהה‬
‫והיסגירו הכוהן שיבעת ימים ‪27‬סוראהו‬
‫הכוהן ביום השביעי אים פסוה תיפסה‬
‫בעור וטימא הכוהן אותו נגע צרעת היוא‬
‫‪28‬סואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא פסתה בעור‬
‫והיוא כהה סאת המיכוה היוא וטיהרו הכוהן כי‬
‫‪186‬‬
‫צרבת המיכוה היוא ‪29‬סואיש או אישה כי‬

‫יהיה בו נגע ברואש או בזקן ‪30‬סוראה הכוהן את‬
‫הנגע והינה מראהו עמוק מין העור ובו סער‬
‫צהוב דק וטימא אותו הכוהן נתק הוא צרעת הרואש‬
‫או הזקן הוא ‪31‬סוכי יראה הכוהן את נגע הנתק‬
‫והינה אין מראהו עמוק מין העור וסער שחור‬
‫אין בו והיסגיר הכוהן את נגע הנתק שיבעת‬
‫ימים ‪32‬סוראה הכוהן את הנגע ביום‬
‫השביעי והינה לוא פסה הנתק ולוא היה בו‬
‫סער צהוב ומראה הנתק אין עמוק מין העור‬
‫‪33‬סוהיתגלח ואת הנתק לוא יגלח והיסגיר‬
‫הכוהן את הנתק שיבעת ימים שנית ‪34‬סוראה‬
‫הכוהן את הנתק ביום השביעי והינה לוא‬
‫פסה הנתק בעור ומראהו איננו עמוק מין‬
‫העור וטיהר אותו הכוהן וכיבס בגדיו וטהר‬
‫‪35‬סואים פסוה יפסה הנתק בעור אחרי טהרתו‬
‫‪36‬סוראהו הכוהן והינה פסה הנתק בעור לוא‬
‫יבקר הכוהן לסער הצהוב טמא הוא ‪37‬סואים‬
‫בעיניו עמד הנתק וסער שחור צמח בו נירפא‬
‫הנתק טהור הוא וטיהרו הכוהן ‪38‬סואיש או אישה‬
‫כי יהיה בעור בסרם בהרות בהרות לבנות ‪39‬סוראה‬
‫הכוהן והינה בעור בסרם בהרות כהות לבנות בוהק‬
‫הוא פרח בעור טהור הוא ‪40‬סואיש כי ימרט‬
‫רואשו קרח הוא טהור הוא ‪41‬סואים מיפאת‬
‫פניו ימרט רואשו גיבח הוא טהור הוא ‪42‬סוכי‬
‫יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת‬
‫פורחת היוא בקרחתו או בגבחתו ‪43‬סוראה אותו‬
‫הכוהן והינה סאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו‬
‫או בגבחתו כמראה צרעת עור בסר ‪44‬סאיש צרוע‬
‫הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכוהן ברואשו‬
‫ניגעו ‪45‬סוהצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו‬
‫פרומים ורואשו יהיה פרוע ועל ספם יעטה‬
‫וטמא טמא יקרא ‪46‬סכל ימי אשר הנגע בו‬
‫יטמא טמא הוא בדד ישב מיחוץ למחנה מושבו‬
‫‪47‬סוהבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או‬
‫בבגד פישתים ‪48‬סאו בישתי או בערב‬
‫‪187‬‬
‫לפישתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור‬

‫‪49‬סוהיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או‬
‫בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא‬
‫והראה את הכוהן ‪50‬סוראה הכוהן את הנגע‬
‫והיסגיר את הנגע שיבעת ימים ‪51‬סוראה את‬
‫הנגע ביום השביעי כי פסה הנגע בבגד או‬
‫בשתי או בערב או בעור לכול אשר יעסה העור‬
‫לימלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא‬
‫‪52‬סוסרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר‬
‫או בפישתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו‬
‫הנגע כי צרעת ממארת היוא באש תיסר‬
‫‪53‬סואים יראה הכוהן והינה לוא פסה הנגע‬
‫בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור ‪54‬סוציוה‬
‫הכוהן וכיבסו את אשר בו הנגע והיסגירו‬
‫שיבעת ימים שנית ‪55‬סוראה הכוהן אחרי‬
‫הוכבס את הנגע והינה לוא הפך הנגע את עינו‬
‫והנגע לוא פסה טמא הוא באש תיסרפנו פחתת‬
‫היוא בקרחתו או בגבחתו ‪56‬סואים ראה הכוהן‬
‫והינה כהה הנגע אחרי הוכבס אותו וקרע אותו‬
‫מין הבגד או מין העור או מין השתי או‬
‫מין הער ‪57‬סואים תראה עוד בבגד או בשתי או‬
‫בערב או בכל כלי עור פורחת היוא באש‬
‫תיסרפנו את אשר בו הנגע ‪58‬סוהבגד או השתי או‬
‫הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע‬
‫וכובס שנית וטהר ‪59‬סזואת תורת נגע צרעת בגד‬
‫הצמר או הפישתים או השתי או הערב או כל‬
‫כלי עור לטהרו או לטמאו‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סזואת תיהיה‬

‫תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכוהן‬
‫‪3‬סויצא הכוהן אל מיחוץ למחנה וראה הכוהן‬
‫והינה נירפא נגע הצרעת מין הצרוע‬
‫‪4‬סוציוה הכוהן ולקח למיטהר שתי ציפרים‬
‫חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזו ‪5‬סוציוה‬
‫‪188‬‬
‫הכוהן ושחט את הציפור האחת אל כלי חרס על‬

‫מיים חיים ‪6‬סאת הציפור החיה יקח אותה‬
‫ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל‬
‫אותם ואת הציפור החיה בדם הציפור השחוטה‬
‫על המיים החיים ‪7‬סוהיזה על המיטהר‬
‫מין הצרעת שבע פעמים וטיהרו ושילח את‬
‫הציפור החיה על פני הסדה ‪8‬סוכיבס‬
‫המיטהר את בגדיו וגילח את כל סערו ורחץ‬
‫במיים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב‬
‫מיחוץ לאהלו שיבעת ימים ‪9‬סוהיה ביום‬
‫השביעי יגלח את כל סערו את רואשו ואת זקנו‬
‫ואת גבות עיניו ואת כל סערו יגלח וכיבס את‬
‫בגדיו ורחץ את בסרו במיים וטהר ‪10‬סוביום‬
‫השמיני יקח שני כבסים תמימים וכבסה‬
‫אחת בת שנתה תמימה ושלושה עסרונים סולת‬
‫מינחה בלולה בשמן ולוג אחד שמן ‪11‬סוהעמיד‬
‫הכוהן המטהר את האיש המיטהר ואותם‬
‫ליפני יהוה פתח אוהל מועד ‪12‬סולקח הכוהן את‬
‫הכבס האחד והיקריב אותו לאשם ואת לוג השמן‬
‫והניף אותם תנופה ליפני יהוה ‪13‬סושחט‬
‫את הכבס בימקום אשר ישחט את החטאת ואת‬
‫העולה בימקום הקודש כי כחטאת האשם הוא‬
‫לכוהן קודש קדשים הוא ‪14‬סולקח הכוהן מידם‬
‫האשם ונתן הכוהן על תנוך אוזן המיטהר‬
‫הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן‬
‫רגלו הימנית ‪15‬סולקח הכוהן מילוג השמן‬
‫ויצק על כף הכוהן הסמאלית ‪16‬סוטבל הכוהן את‬
‫אצבעו הימנית מין השמן אשר על כפו‬
‫הסמאלית והיזה מין השמן באצבעו שבע‬
‫פעמים ליפני יהוה ‪17‬סומיתר השמן‬
‫אשר על כפו יתן הכוהן על תנוך אוזן‬
‫המיטהר הימנית ועל בוהן ידו הימנית‬
‫ועל בוהן רגלו הימנית על דם האשם‬
‫‪18‬סוהנותר בשמן אשר על כף הכוהן יתן על‬
‫רואש המיטהר וכיפר עליו הכוהן ליפני‬
‫יהוה ‪19‬סועסה הכוהן את החטאת וכיפר על‬
‫‪189‬‬
‫המיטהר מיטומאתו ואחר ישחט את העולה‬

‫‪20‬סוהעלה הכוהן את העולה ואת המינחה‬
‫המיזבחה וכיפר עליו הכוהן וטהר ‪21‬סואים דל‬
‫הוא ואין ידו מסגת ולקח כבס אחד אשם‬
‫ליתנופה לכפר עליו ועיסרון סולת אחד בלול‬
‫בשמן למינחה ולוג שמן ‪22‬סושתי תורים או‬
‫שני בני יונה אשר תסיג ידו והיה אחד חטאת‬
‫והאחד עולה ‪23‬סוהביא אותם ביום השמיני‬
‫לטהרתו אל הכוהן אל פתח אוהל מועד ליפני‬
‫יהוה ‪24‬סולקח הכוהן את כבס האשם ואת לוג השמן‬
‫והניף אותם הכוהן תנופה ליפני יהוה‬
‫‪25‬סושחט את כבס האשם ולקח הכוהן מידם האשם‬
‫ונתן על תנוך אוזן המיטהר הימנית ועל‬
‫בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית‬
‫‪26‬סומין השמן יצוק הכוהן על כף הכוהן‬
‫הסמאלית ‪27‬סוהיזה הכוהן באצבעו הימנית‬
‫מין השמן אשר על כפו הסמאלית שבע‬
‫פעמים ליפני יהוה ‪28‬סונתן הכוהן מין‬
‫השמן אשר על כפו על תנוך אוזן המיטהר‬
‫הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן‬
‫רגלו הימנית על מקום דם האשם ‪29‬סוהנותר‬
‫מין השמן אשר על כף הכוהנ יתן על רואש‬
‫המיטהר לכפר עליו ליפני יהוה ‪30‬סועסה את‬
‫האחד מין התורים או מין בני היונה‬
‫מאשר תסיג ידו ‪31‬סאת אשר תסיג ידו את האחד‬
‫חטאת ואת האחד עולה על המינחה וכיפר הכוהן‬
‫על המיטהר ליפני יהוה ‪32‬סזואת תורת אשר‬
‫בו נגע צרעת אשר לוא תסיג ידו בטהרתו‬
‫‪33‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪34‬סכי‬
‫תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם‬
‫לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם‬
‫‪35‬סובא אשר לו הביית והיגיד לכוהן לאמור‬
‫כנגע ניראה לי בביית ‪36‬סוציוה הכוהן‬
‫ופינו את הביית בטרם יבוא הכוהן ליראות‬
‫את הנגע ולוא יטמא כל אשר בביית ואחר כן‬
‫יבוא הכוהן ליראות את הביית ‪37‬סוראה את‬
‫‪190‬‬
‫הנגע והינה הנגע בקירות הביית שקערורות‬

‫ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מין‬
‫הקיר ‪38‬סויצא הכוהן מין הביית אל פתח‬
‫הביית והיסגיר את הביית שיבעת ימים‬
‫‪39‬סושב הכוהן ביום השביעי וראה והינה פסה‬
‫הנגע בקירות הביית ‪40‬סוציוה הכוהן וחילצו‬
‫את האבנים אשר בהן הנגע והישליכו אתהן‬
‫אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא ‪41‬סואת הביית‬
‫יקציע מיביית סביב ושפכו את העפר אשר‬
‫היקצו אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא ‪42‬סולקחו‬
‫אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר‬
‫אחר יקח וטח את הביית ‪43‬סואים ישוב הנגע‬
‫ופרח בביית אחר חילץ את האבנים ואחרי‬
‫היקצות את הביית ואחרי היטוח ‪44‬סובא הכוהן‬
‫וראה והינה פסה הנגע בביית צרעת ממארת‬
‫היוא בביית טמא הוא ‪45‬סונתץ את הביית את‬
‫אבניו ואת עציו ואת כל עפר הביית והוציא‬
‫אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא ‪46‬סוהבא אל‬
‫הביית כל ימי היסגיר אותו יטמא עד הער‬
‫‪47‬סוהשוכב בביית יכבס את בגדיו והאוכל בביית‬
‫יכבס את בגדיו ‪48‬סואים בוא יבוא הכוהן וראה‬
‫והינה לוא פסה הנגע בביית אחרי היטוח את‬
‫הביית וטיהר הכוהן את הביית כי נירפא‬
‫הנגע ‪49‬סולקח לחטא את הביית שתי ציפרים‬
‫ועץ ארז ושני תולעת ואזו ‪50‬סושחט את הציפור‬
‫האחת אל כלי חרס על מיים חיים ‪51‬סולקח את‬
‫עץ הארז ואת האזוב ואת שני התולעת ואת‬
‫הציפור החיה וטבל אותם בדם הציפור השחוטה‬
‫ובמיים החיים והיזה אל הביית שבע‬
‫פעמים ‪52‬סוחיטא את הביית בדם הציפור‬
‫ובמיים החיים ובציפור החיה ובעץ הארז‬
‫ובאזוב ובישני התולעת ‪53‬סושילח את הציפור‬
‫החיה אל מיחוץ לעיר אל פני הסדה וכיפר‬
‫על הביית וטהר ‪54‬סזואת התורה לכל נגע הצרעת‬
‫ולנתק ‪55‬סולצרעת הבגד ולביית ‪56‬סולסאת ולספחת‬
‫‪191‬‬
‫ולבהרת ‪57‬סלהורות ביום הטמא וביום הטהור זואת‬

‫תורת הצרעת‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪2‬סדברו‬

‫אל בני יסראל ואמרתם אלהם איש איש כי‬
‫יהיה זב מיבסרו זובו טמא הוא ‪3‬סוזואת תיהיה‬
‫טומאתו בזובו רר בסרו את זובו או החתימ בסרו‬
‫מיזובו טומאתו היוא ‪4‬סכל המישכב אשר ישכב‬
‫עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו‬
‫יטמא ‪5‬סואיש אשר יגע במישכבו יכבס בגדיו‬
‫ורחץ במיים וטמא עד הער ‪6‬סוהיושב על הכלי‬
‫אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במיים‬
‫וטמא עד הער ‪7‬סוהנוגע ביבסר הזב יכבס בגדיו‬
‫ורחץ במיים וטמא עד הער ‪8‬סוכי ירוק הזב‬
‫בטהור וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הער‬
‫‪9‬סוכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא ‪10‬סוכל‬
‫הנוגע בכול אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב‬
‫והנוסא אותם יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא‬
‫עד הער ‪11‬סוכול אשר יגע בו הזב וידיו לוא שטף‬
‫במיים וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד‬
‫הער ‪12‬סוכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי‬
‫עץ ישטף במיים ‪13‬סוכי יטהר הזב מיזובו‬
‫וספר לו שיבעת ימים לטהרתו וכיבס בגדיו‬
‫ורחץ בסרו במיים חיים וטהר ‪14‬סוביום‬
‫השמיני יקח לו שתי תורים או שני בני‬
‫יונה ובא ליפני יהוה אל פתח אוהל מועד‬
‫ונתנם אל הכוהן ‪15‬סועסה אותם הכוהן אחד חטאת‬
‫והאחד עולה וכיפר עליו הכוהן ליפני יהוה‬
‫מיזובו ‪16‬סואיש כי תצא מימנו שיכבת זרע‬
‫ורחץ במיים את כל בסרו וטמא עד הער ‪17‬סוכל בגד‬
‫וכל עור אשר יהיה עליו שיכבת זרע וכובס‬
‫במיים וטמא עד הער ‪18‬סואישה אשר ישכב‬
‫איש אותה שיכבת זרע ורחצו במיים וטמאו עד‬
‫הער ‪19‬סואישה כי תיהיה זבה דם יהיה זובה‬
‫‪192‬‬
‫ביבסרה שיבעת ימים תיהיה בנידתה וכל‬

‫הנוגע בה יטמא עד הער ‪20‬סוכול אשר תישכב‬
‫עליו בנידתה יטמא וכול אשר תשב עליו‬
‫יטמא ‪21‬סוכל הנוגע במישכבה יכבס בגדיו ורחץ‬
‫במיים וטמא עד הער ‪22‬סוכל הנוגע בכל כלי‬
‫אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא‬
‫עד הער ‪23‬סואים על המישכב הוא או על הכלי‬
‫אשר היוא יושבת עליו בנגעו בו יטמא עד הער‬
‫‪24‬סואים שכוב ישכב איש אותה ותהי נידתה‬
‫עליו וטמא שיבעת ימים וכל המישכב אשר‬
‫ישכב עליו יטמא ‪25‬סואישה כי יזוב זוב דמה‬
‫ימים רבים בלוא עת נידתה או כי תזוב על‬
‫נידתה כל ימי זוב טומאתה כימי נידתה‬
‫תיהיה טמאה היוא ‪26‬סכל המישכב אשר‬
‫תישכב עליו כל ימי זובה כמישכב נידתה‬
‫יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה‬
‫כטומאת נידתה ‪27‬סוכל הנוגע בם יטמא וכיבס‬
‫בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הער ‪28‬סואים‬
‫טהרה מיזובה וספרה לה שיבעת ימים ואחר‬
‫תיטהר ‪29‬סוביום השמיני תיקח לה שתי‬
‫תורים או שני בני יונה והביאה אותם אל‬
‫הכוהן אל פתח אוהל מועד ‪30‬סועסה הכוהן את‬
‫האחד חטאת ואת האחד עולה וכיפר עליה הכוהן‬
‫ליפני יהוה מיזוב טומאתה ‪31‬סוהיזרתם את‬
‫בני יסראל מיטומאתם ולוא ימותו בטומאתם‬
‫בטמאם את מישכני אשר בתוכם ‪32‬סזואת תורת‬
‫הזב ואשר תצא מימנו שיכבת זרע לטמאה בה‬
‫‪33‬סוהדוה בנידתה והזב את זובו לזכר ולנקבה‬
‫ולאיש אשר ישכב עים טמאה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה אחרי מות שני בני‬

‫וימותו‬ ‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫בקרבתם‬ ‫אהרון‬
‫‪2‬סויואמר יהוה אל מושה דבר אל אהרון אחיכה‬
‫ואל יבוא בכל עת אל הקודש מיבית לפרוכת אל‬
‫‪193‬‬
‫פני הכפורת אשר על הארון ולוא ימות כי‬

‫בעןן אראה על הכפורת ‪3‬סבזואת יבוא אהרון אל‬
‫הקודש בפר בן בקר לחטאת ואייל לעולה ‪4‬סכתונת‬
‫בד קודש ילבש ומיכנסי בד יהיו על בסרו‬
‫ובאבנט בד יחגור ובמיצנפת בד יצנוף‬
‫ביגדי קודש הם ורחץ במיים את בסרו ולבשם‬
‫‪5‬סומאת עדת בני יסראל יקח שני סעירי‬
‫עיזים לחטאת ואייל אחד לעולה ‪6‬סוהיקריב‬
‫אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד‬
‫ביתו ‪7‬סולקח את שני הסעירים והעמיד אותם‬
‫ליפני יהוה פתח אוהל מועד ‪8‬סונתן אהרון‬
‫על שני הסעירים גורלות גורל אחד ליהוה‬
‫וגורל אחד לעזאזל ‪9‬סוהיקריב אהרון את הסעיר‬
‫אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועסהו חטאת‬
‫‪10‬סוהסעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל‬
‫יעמד חי ליפני יהוה לכפר עליו לשלח‬
‫אותו לעזאזל המידברה ‪11‬סוהיקריב אהרון את‬
‫פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו ושחט‬
‫את פר החטאת אשר לו ‪12‬סולקח מלוא המחתה גחלי‬
‫אש מעל המיזבח מיליפני יהוה ומלוא‬
‫חפניו קטורת סמים דקה והביא מיבית‬
‫לפרוכת ‪13‬סונתן את הקטורת על האש ליפני‬
‫יהוה וכיסה עןן הקטורת את הכפורת אשר על‬
‫העדות ולוא ימות ‪14‬סולקח מידם הפר והיזה‬
‫באצבעו על פני הכפורת קדמה וליפני‬
‫הכפורת יזה שבע פעמים מין הדם באצבעו‬
‫‪15‬סושחט את סעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו‬
‫אל מיבית לפרוכת ועסה את דמו כאשר עסה לדם‬
‫הפר והיזה אותו על הכפורת וליפני הכפורת‬
‫‪16‬סוכיפר על הקודש מיטומאות בני יסראל‬
‫ומיפישעיהם לכל חטואתם וכן יעסה לאוהל‬
‫מועד השוכן איתם בתוך טומאותם ‪17‬סוכל אדם‬
‫לוא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד‬
‫צאתו וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל יסראל‬
‫‪18‬סויצא אל המיזבח אשר ליפני יהוה‬
‫וכיפר עליו ולקח מידם הפר ומידם הסעיר‬
‫‪194‬‬
‫ונתן על קרנות המיזבח סבי ‪19‬סוהיזה עליו‬

‫מין הדם באצבעו שבע פעמים וטיהרו‬
‫וקידשו מיטומאות בני יסראל ‪20‬סוכילה‬
‫מיכפר את הקודש ואת אוהל מועד ואת המיזבח‬
‫והיקריב את הסעיר החי ‪21‬סוסמך אהרון את‬
‫שתי ידו על רואש הסעיר החי והיתודה עליו‬
‫את כל עונות בני יסראל ואת כל פישעיהם‬
‫לכל חטואתם ונתן אותם על רואש הסעיר ושילח‬
‫ביד איש עיתי המידברה ‪22‬סונסא הסעיר‬
‫עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ושילח את‬
‫הסעיר במידבר ‪23‬סובא אהרון אל אוהל מועד‬
‫ופשט את ביגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש‬
‫והיניחם שם ‪24‬סורחץ את בסרו במיים במקום‬
‫קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועסה את עולתו ואת‬
‫עולת העם וכיפר בעדו ובעד העם ‪25‬סואת חלב‬
‫החטאת יקטיר המיזבחה ‪26‬סוהמשלח את הסעיר‬
‫לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בסרו במיים‬
‫ואחרי כן יבוא אל המחנה ‪27‬סואת פר החטאת ואת‬
‫סעיר החטאת אשר הובא את דםם לכפר בקודש‬
‫יוציא אל מיחוץ למחנה וסרפו באש את‬
‫עורותם ואת בסרם ואת פירשם ‪28‬סוהסורף אותם‬
‫יכבס בגדיו ורחץ את בסרו במיים ואחרי כן‬
‫יבוא אל המחנה ‪29‬סוהיתה לכם לחוקת עולם‬
‫את‬ ‫תענו‬ ‫לחודש‬ ‫בעסור‬ ‫השביעי‬ ‫בחודש‬
‫נפשותיכם וכל מלאכה לוא תעסו האזרח והגר‬
‫הגר בתוככם ‪30‬סכי ביום הזה יכפר עליכם‬
‫לטהר אתכם מיכול חטואתיכם ליפני יהוה‬
‫תיטהרו ‪31‬סשבת שבתון היא לכם ועיניתם את‬
‫נפשותיכם חוקת עולם ‪32‬סוכיפר הכוהן אשר‬
‫ימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו‬
‫ולבש את ביגדי הבד ביגדי הקודש ‪33‬סוכיפר את‬
‫מיקדש הקודש ואת אוהל מועד ואת המיזבח‬
‫יכפר ועל הכוהנים ועל כל עם הקהל יכפר‬
‫‪34‬סוהיתה זואת לכם לחוקת עולם לכפר על בני‬
‫יסראל מיכל חטואתם אחת בשנה ויעס כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה‬
‫‪195‬‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סדבר אל אהרון‬

‫ואל בניו ואל כל בני יסראל ואמרת אליהם זה‬
‫הדבר אשר ציוה יהוה לאמור ‪3‬סאיש איש‬
‫מיבית יסראל אשר ישחט שור או כסב או עז‬
‫במחנה או אשר ישחט מיחוץ למחנה ‪4‬סואל פתח‬
‫אוהל מועד לוא הביאו להקריב קרבן ליהוה‬
‫ליפני מישכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא‬
‫דם שפך וניכרת האיש ההוא מיקרב עמו‬
‫את‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫יביאו‬ ‫אשר‬ ‫‪5‬סלמען‬
‫זיבחיהם אשר הם זובחים על פני הסדה‬
‫והביאום ליהוה אל פתח אוהל מועד אל הכוהן‬
‫וזבחו זיבחי שלמים ליהוה אותם ‪6‬סוזרק‬
‫הכוהן את הדם על מיזבח יהוה פתח אוהל מועד‬
‫והיקטיר החלב לריח ניחוח ליהוה ‪7‬סולוא יזבחו‬
‫עוד את זיבחיהם לסעירים אשר הם זונים‬
‫אחריהם חוקת עולם תיהיה זואת להם לדורותם‬
‫‪8‬סואלהם תואמר איש איש מיבית יסראל‬
‫ומין הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או‬
‫זבח ‪9‬סואל פתח אוהל מועד לוא יביאנו לעסות‬
‫אותו ליהוה וניכרת האיש ההוא מעמיו‬
‫‪10‬סואיש איש מיבית יסראל ומין הגר הגר‬
‫בתוכם אשר יואכל כל דם ונתתי פני בנפש‬
‫האוכלת את הדם והיכרתי אותה מיקרב עמה‬
‫‪11‬סכי נפש הבסר בדם היוא ואני נתתיו לכם‬
‫על המיזבח לכפר על נפשותיכם כי הדם הוא‬
‫בנפש יכפר ‪12‬סעל כן אמרתי ליבני יסראל‬
‫כל נפש םיכם לוא תואכל דם והגר הגר בתוככם‬
‫לוא יואכל דם ‪13‬סואיש איש מיבני יסראל‬
‫ומין הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או‬
‫עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכיסהו בעפר‬
‫‪14‬סכי נפש כל בסר דמו בנפשו הוא ואומר‬
‫ליבני יסראל דם כל בסר לוא תואכלו כי נפש‬
‫כל בסר דמו היוא כל אוכליו יכרת ‪15‬סוכל נפש‬
‫אשר תואכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכיבס‬
‫‪196‬‬
‫בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב וטהר‬

‫‪16‬סואים לוא יכבס ובסרו לוא ירחץ ונסא עונו‬

‫יסראל ואמרת אלהם אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪3‬סכמעסה ארץ מיצריים אשר ישבתם בה לוא‬
‫תעסו וכמעסה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם‬
‫שמה לוא תעסו ובחוקותיהם לוא תלכו ‪4‬סאת‬
‫מישפטי תעסו ואת חוקותי תישמרו ללכת בהם‬
‫אני יהוה אלוהיכם ‪5‬סושמרתם את חוקותי ואת‬
‫מישפטי אשר יעסה אותם האדם וחי בהם‬
‫אני יהוה ‪6‬סאיש איש אל כל שאר בסרו לוא‬
‫תיקרבו לגלות ערוה אני יהוה ‪7‬סערות אביכה‬
‫וערות אימכה לוא תגלה אימכה היוא לוא תגלה‬
‫ערותה ‪8‬סערות אשת אביכה לוא תגלה ערות אביכה‬
‫היוא ‪9‬סערות אחותכה בת אביכה או בת אימכה‬
‫מולדת ביית או מולדת חוץ לוא תגלה ערותן‬
‫‪10‬סערות בת בינכה או בת ביתכה לוא תגלה ערותן‬
‫כי ערותכה הנה ‪11‬סערות בת אשת אביכה מולדת‬
‫אביכה אחותכה היוא לוא תגלה ערותה ‪12‬סערות‬
‫אחות אביכה לוא תגלה שאר אביכה היוא ‪13‬סערות‬
‫אחות אימכה לוא תגלה כי שאר אימכה היוא‬
‫‪14‬סערות אחי אביכה לוא תגלה אל אישתו לוא‬
‫תיקרב דודתכה היוא ‪15‬סערות כלתכה לוא תגלה‬
‫אשת בינכה היוא לוא תגלה ערותה ‪16‬סערות אשת‬
‫אחיכה לוא תגלה ערות אחיכה היוא ‪17‬סערות‬
‫אישה וביתה לוא תגלה את בת בנה ואת בת ביתה‬
‫לוא תיקח לגלות ערותה שארה הנה זימה היוא‬
‫‪18‬סואישה אל אחותה לוא תיקח ליצרור לגלות‬
‫ערותה עליה בחייה ‪19‬סואל אישה בנידת‬
‫טומאתה לוא תיקרב לגלות ערותה ‪20‬סואל אשת‬
‫עמיתכה לוא תיתן שכבתכה לזרע לטמאה בה‬
‫‪21‬סומיזרעכה לוא תיתן להעביר למולך ולוא‬
‫תחלל את שם אלוהיכה אני יהוה ‪22‬סואת זכר לוא‬
‫‪197‬‬
‫תישכב מישכבי אישה תועבה היוא ‪23‬סובכל‬

‫בהמה לוא תיתן שכבתכה לטמאה בה ואישה לוא‬
‫תעמוד ליפני בהמה לריבעה תבל הוא ‪24‬סאל‬
‫תיטמאו בכל אלה כי בכל אלה ניטמאו הגויים‬
‫אשר אני משלח מיפניכם ‪25‬סותיטמא הארץ‬
‫ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה‬
‫‪26‬סושמרתם אתם את חוקותי ואת מישפטי ולוא‬
‫תעסו מיכול התועבות האלה האזרח והגר הגר‬
‫בתוככם ‪27‬סכי את כל התועבות האל עסו אנשי‬
‫הארץ אשר ליפניכם ותיטמא הארץ ‪28‬סולוא‬
‫תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את‬
‫הגוי אשר ליפניכם ‪29‬סכי כל אשר יעסה‬
‫מיכול התועבות האלה וניכרתו הנפשות העוסות‬
‫מיקרב עםם ‪30‬סושמרתם את מישמרתי‬
‫לבילתי עסות מחוקות התועבות אשר נעסו‬
‫ליפניכם ולוא תיטמאו בהם אני יהוה‬
‫אלוהיכם‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סדבר אל כל עדת‬

‫בני יסראל ואמרת אלהם קדושים תיהיו כי‬
‫קדוש אני יהוה אלוהיכם ‪3‬סאיש אימו ואביו‬
‫תיראו ואת שבתותי תישמורו אני יהוה‬
‫אלוהיכם ‪4‬סאל תיפנו אל האלילים ואלוהי‬
‫מסכה לוא תעסו לכם אני יהוה אלוהיכם ‪5‬סוכי‬
‫לירצונכם‬ ‫ליהוה‬ ‫שלמים‬ ‫זבח‬ ‫תיזבחו‬
‫תיזבחוהו ‪6‬סביום זיבחכם יאכל ומימחרת‬
‫והנותר עד יום השלישי באש ייסר ‪7‬סואים‬
‫האכול יאכל ביום השלישי פיגול הוא לוא‬
‫ירצה ‪8‬סואוכליו עונו יסא כי את קודש יהוה‬
‫מעמיה‬ ‫ההיוא‬ ‫הנפש‬ ‫וניכרתה‬ ‫חילל‬
‫‪9‬סובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת סדכה‬
‫ליקצור ולקט קצירכה לוא תלקט ‪10‬סוכרמכה לוא‬
‫תעולל ופרט כרמכה לוא תלקט לעני ולגר תעזוב‬
‫אותם אני יהוה אלוהיכם ‪11‬סלוא תיגנובו ולוא‬
‫‪198‬‬
‫תכחשו ולוא תשקרו איש בעמיתו ‪12‬סולוא‬

‫תישבעו בישמי לשקר וחיללת את שם‬
‫אלוהיכה אני יהוה ‪13‬סלוא תעשוק את רעכה ולוא‬
‫תיגזול לוא תלין פעולת סכיר איתכה עד בוקר‬
‫‪14‬סלוא תקלל חרש וליפני עיור לוא תיתן‬
‫מיכשול ויראת מאלוהיכה אני יהוה ‪15‬סלוא‬
‫תעסו עול במישפט לוא תיסא פני דל ולוא‬
‫תהדר פני גדול בצדק תישפוט עמיתכה ‪16‬סלוא‬
‫תלך רכיל בעמיכה לוא תעמוד על דם רעכה אני‬
‫יהוה ‪17‬סלוא תיסנא את אחיכה בילבבכה הוכח‬
‫תוכיח את עמיתכה ולוא תיסא עליו חטא ‪18‬סלוא‬
‫תיקום ולוא תיטור את בני עמכה ואהבת לרעכה‬
‫כמוכה אני יהוה ‪19‬סאת חוקותי תישמורו‬
‫בהמתכה לוא תרביע כילאיים סדכה לוא‬
‫תיזרע כילאיים ובגד כילאיים שעטנז‬
‫לוא יעלה עליכה ‪20‬סואיש כי ישכב את אישה‬
‫שיכבת זרע והיוא שיפחה נחרפת לאיש‬
‫והפדה לוא ניפדתה או חופשה לוא ניתן לה‬
‫ביקורת תיהיה לוא יומתו כי לוא חופשה‬
‫‪21‬סוהביא את אשמו ליהוה אל פתח אוהל מועד‬
‫איל אשם ‪22‬סוכיפר עליו הכוהן באיל האשם‬
‫ליפני יהוה על חטאתו אשר חטא וניסלח לו‬
‫מחטאתו אשר חטא ‪23‬סוכי תבואו אל הארץ ונטעתם‬
‫כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פיריו שלוש‬
‫שנים יהיה לכם ערלים לוא יאכל ‪24‬סובשנה‬
‫הרביעית יהיה כל פיריו קודש הילולים‬
‫ליהוה ‪25‬סובשנה החמישית תואכלו את פיריו‬
‫להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪26‬ס לוא תואכלו על הדם לוא תנחשו ולוא תעוננו‬
‫‪27‬ס לוא תקיפו פאת רואשכם ולוא תשחית את‬
‫פאת זקנכה ‪28‬סוסרט לנפש לוא תיתנו‬
‫ביבסרכם וכתובת קעקע לוא תיתנו בכם אני‬
‫יהוה ‪29‬סאל תחלל את ביתכה להזנותה ולוא‬
‫תיזנה הארץ ומלאה הארץ זימה ‪30‬סאת‬
‫שבתותי תישמורו ומיקדשי תיראו אני‬
‫יהוה ‪31‬סאל תיפנו אל האובות ואל הידעונים‬
‫‪199‬‬
‫אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלוהיכם‬

‫‪32‬סמיפני סיבה תקום והדרת פני זקן‬
‫ויראת מאלוהיכה אני יהוה ‪33‬סוכי יגור‬
‫איתכה גר בארצכם לוא תונו אותו ‪34‬סכאזרח‬
‫םיכם יהיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו‬
‫כמוכה כי גרים הייתם בארץ מיצריים‬
‫אני יהוה אלוהיכם ‪35‬סלוא תעסו עול במישפט‬
‫במידה במישקל ובמסורה ‪36‬סמואזני צדק‬
‫אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם‬
‫אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ‬
‫מיצריים ‪37‬סושמרתם את כל חוקותי ואת כל‬
‫מישפטי ועסיתמ אותם אני יהוה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סואל בני‬

‫יסראל תואמר איש איש מיבני יסראל‬
‫ומין הגר הגר ביסראל אשר יתן מיזרעו‬
‫למולך מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן‬
‫‪3‬סואני אתן את פני באיש ההוא והיכרתי‬
‫אותו מיקרב עמו כי מיזרעו נתן למולך‬
‫למען טמא את מיקדשי ולחלל את שם קדשי‬
‫את‬ ‫הארץ‬ ‫עם‬ ‫יעלימו‬ ‫העלם‬ ‫‪4‬סואים‬
‫עיניהם מין האיש ההוא בתיתו מיזרעו‬
‫למולך לבילתי המית אותו ‪5‬סוסמתי אני את‬
‫פני באיש ההוא ובמישפחתו והיכרתי אותו‬
‫ואת כל הזונים אחריו ליזנות אחרי המולך‬
‫מיקרב עםם ‪6‬סוהנפש אשר תיפנה אל האובות‬
‫ואל הידעונים ליזנות אחריהם ונתתי את‬
‫פני בנפש ההיוא והיכרתי אותו מיקרב‬
‫עמו ‪7‬סוהיתקדישתם ויהייתם קדושים כי‬
‫אני יהוה אלוהיכם ‪8‬סושמרתם את חוקותי‬
‫ועסיתם אותם אני יהוה מקדישכם ‪9‬סכי‬
‫איש איש אשר יקלל את אביו ואת אימו מות‬
‫יומת אביו ואימו קילל דמיו בו ‪10‬סואיש אשר‬
‫ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו‬
‫‪200‬‬
‫מות יומת הנואף והנואפת ‪11‬סואיש אשר‬

‫ישכב את אשת אביו ערות אביו גילה מות‬
‫יומתו שניהם דמיהם בם ‪12‬סואיש אשר‬
‫ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עסו‬
‫דמיהם בם ‪13‬סואיש אשר ישכב את זכר‬
‫מישכבי אישה תועבה עסו שניהם מות‬
‫יומתו דמיהם בם ‪14‬סואיש אשר יקח את אישה‬
‫ואת אימה זימה היוא באש יסרפו אותו ואתהן‬
‫ולוא תיהיה זימה בתוככם ‪15‬סואיש אשר יתן‬
‫שכבתו ביבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרוגו‬
‫‪16‬סואישה אשר תיקרב אל כל בהמה לריבעה‬
‫אותה והרגת את האישה ואת הבהמה מות יומתו‬
‫דמיהם בם ‪17‬סואיש אשר יקח את אחותו בת אביו‬
‫או בת אימו וראה את ערותה והיא תיראה את‬
‫ערותו חסד הוא וניכרתו לעיני בני עםם ערות‬
‫אחותו גילה עונו יסא ‪18‬סואיש אשר ישכב את‬
‫אישה דוה וגילה את ערותה את מקורה הערה‬
‫והיא גילתה את מקור דמיה וניכרתו שניהם‬
‫מיקרב עםם ‪19‬סוערות אחות אימכה ואחות אביכה‬
‫לוא תגלה כי את שארו הערה עונם יסאו‬
‫‪20‬סואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גילה‬
‫חטאם יסאו ערירים ימותו ‪21‬סואיש אשר יקח‬
‫את אשת אחיו נידה היוא ערות אחיו גילה‬
‫ערירים יהיו ‪22‬סושמרתם את כל חוקותי ואת‬
‫כל מישפטי ועסיתם אותם ולוא תקיא אתכם‬
‫הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה‬
‫‪23‬סולוא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח‬
‫מיפניכם כי את כל אלה עסו ואקוץ בם‬
‫‪24‬סואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני‬
‫אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש אני‬
‫יהוה אלוהיכם אשר היבדלתי אתכם מין‬
‫העמים ‪25‬סוהיבדלתם בין הבהמה הטהורה‬
‫לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולוא תשקצו את‬
‫נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכול אשר תירמוס‬
‫האדמה אשר היבדלתי לכם לטמא ‪26‬סויהייתם‬
‫לי קדושים כי קדוש אני יהוה ואבדיל אתכם‬
‫‪201‬‬
‫מין העמים ליהיות לי ‪27‬סואיש או אישה‬

‫כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו‬
‫באבן ירגמו אותם דמיהם בם‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה אמור אל הכוהנים‬

‫בני אהרון ואמרת אלהם לנפש לוא יטמא‬
‫בעמיו ‪2‬סכי אים לישארו הקרוב אליו לאימו‬
‫ולאביו וליבנו ולביתו ולאחיו ‪3‬סולאחותו הבתולה‬
‫הקרובה אליו אשר לוא היתה לאיש לה יטמא‬
‫‪4‬סלוא יטמא בעל בעמיו להחלו ‪5‬סלוא יקרחה קרחה‬
‫ברואשם ופאת זקנם לוא יגלחו וביבסרם לוא‬
‫יסרטו סרטת ‪6‬סקדושים יהיו לאלוהיהם ולוא‬
‫יחללו שם אלוהיהם כי את אישי יהוה לחם‬
‫אלוהיהם הם מקריבים והיו קודש ‪7‬סאישה‬
‫זונה וחללה לוא יקחו ואישה גרושה מאישה לוא‬
‫יקחו כי קדוש הוא לאלוהיו ‪8‬סוקידשתו כי את‬
‫לחם אלוהיכה הוא מקריב קדוש יהיה לך כי‬
‫קדוש אני יהוה מקדישכם ‪9‬סובת איש כוהן כי‬
‫תחל ליזנות את אביה היא מחללת באש תיסרף‬
‫‪10‬סוהכוהן הגדול מאחיו אשר יוצק על רואשו‬
‫שמן המישחה ומילא את ידו לילבוש את‬
‫הבגדים את רואשו לוא יפרע ובגדיו לוא‬
‫יפרום ‪11‬סועל כל נפשות מת לוא יבוא לאביו‬
‫ולאימו לוא יטמא ‪12‬סומין המיקדש לוא יצא‬
‫ולוא יחלל את מיקדש אלוהיו כי נזר שמן‬
‫מישחת אלוהיו עליו אני יהוה ‪13‬סוהוא‬
‫אישה ביבתוליה יקח ‪14‬סאלמנה וגרושה וחללה‬
‫זונה את אלה לוא יקח כי אים בתולה מעמיו‬
‫יקח אישה ‪15‬סולוא יחלל זרעו בעמיו כי אני‬
‫יהוה מקדשו ‪16‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪17‬סדבר אל אהרון לאמור איש מיזרעכה‬
‫לדורותם אשר יהיה בו מום לוא יקרב להקריב‬
‫לחם אלוהיו ‪18‬סכי כל איש אשר בו מום לוא‬
‫יקרב איש עיור או פיסח או חרום או סרוע ‪19‬סאו‬
‫‪202‬‬
‫איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד ‪20‬סאו‬

‫גיבן או דק או תבלול בעינו או גרב או ילפת או‬
‫מרוח אשך ‪21‬סכל איש אשר בו מום מיזרע‬
‫אהרון הכוהן לוא יגש להקריב את אישי‬
‫יהוה מום בו את לחם אלוהיו לוא יגש להקרי‬
‫‪22‬סלחם אלוהיו מיקדשי הקדשים ומין‬
‫הקדשים יואכל ‪23‬סאך אל הפרוכת לוא יבוא ואל‬
‫המיזבח לוא יגש כי מום בו ולוא יחלל את‬
‫מיקדשי כי אני יהוה מקדשם ‪24‬סוידבר‬
‫מושה אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יסראל‬

‫ואל בניו ויינזרו מיקדשי בני יסראל ולוא‬
‫יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי‬
‫אני יהוה ‪3‬סאמור אלהם לדורותיכם כל איש‬
‫אשר יקרב מיכל זרעכם אל הקדשים אשר‬
‫יקדישו בני יסראל ליהוה וטומאתו עליו‬
‫וניכרתה הנפש ההיוא מילפני אני‬
‫יהוה ‪4‬סאיש איש מיזרע אהרון והוא צרוע או‬
‫זב בקדשים לוא יואכל עד אשר יטהר והנוגע‬
‫בכל טמא נפש או איש אשר תצא מימנו‬
‫שיכבת זרע ‪5‬סאו איש אשר יגע בכל שרץ אשר‬
‫יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכול טומאתו‬
‫‪6‬סנפש אשר תיגע בו וטמאה עד הערב ולוא‬
‫יואכל מין הקדשים כי אים רחץ בסרו‬
‫במיים ‪7‬סובא השמש וטהר ואחר יואכל מין‬
‫הקדשים כי לחמו הוא ‪8‬סנבלה וטרפה לוא יואכל‬
‫לטמאה בה אני יהוה ‪9‬סושמרו את מישמרתי‬
‫ולוא יסאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו אני‬
‫יהוה מקדשם ‪10‬סוכל זר לוא יואכל קודש תושב‬
‫כוהן וסכיר לוא יואכל קודש ‪11‬סוכוהן כי יקנה‬
‫נפש קינין כספו הוא יואכל בו ויליד ביתו‬
‫הם יואכלו בלחמו ‪12‬סובת כוהן כי תיהיה לאיש‬
‫זר היוא ביתרומת הקדשים לוא תואכל ‪13‬סובת‬
‫‪203‬‬
‫כוהן כי תיהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה‬

‫ושבה אל בית אביה כינעוריה מילחם אביה‬
‫תואכל וכל זר לוא יואכל בו ‪14‬סואיש כי יואכל‬
‫קודש בישגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן‬
‫לכוהן את הקודש ‪15‬סולוא יחללו את קדשי בני‬
‫יסראל את אשר ירימו ליהוה ‪16‬סוהיסיאו‬
‫אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני‬
‫יהוה מקדשם ‪17‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪18‬ס דבר אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יסראל‬
‫ואמרת אלהם איש איש מיבית יסראל ומין‬
‫הגר ביסראל אשר יקריב קרבנו לכל נידריהם‬
‫ולכל נידבותם אשר יקריבו ליהוה לעולה‬
‫בכסבים‬ ‫בבקר‬ ‫זכר‬ ‫תמים‬ ‫‪19‬סלירצונכם‬
‫ובעיזים ‪20‬סכול אשר בו מום לוא תקריבו כי לוא‬
‫לרצון יהיה לכם ‪21‬סואיש כי יקריב זבח‬
‫שלמים ליהוה לפלא נדר או לינדבה בבקר או‬
‫בצואן תמים יהיה לרצון כל מום לוא יהיה‬
‫בו ‪22‬סעורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או‬
‫ילפת לוא תקריבו אלה ליהוה ואישה לוא‬
‫תיתנו מהם על המיזבח ליהוה ‪23‬סושור וסה‬
‫סרוע וקלוט נדבה תעסה אותו ולנדר לוא ירצה‬
‫‪24‬סומעוך וכתות ונתוק וכרות לוא תקריבו ליהוה‬
‫ובארצכם לוא תעסו ‪25‬סומיד בן נכר לוא תקריבו‬
‫את לחם אלוהיכם מיכל אלה כי משחתם בהם‬
‫מום בם לוא ירצו לכם ‪26‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪27‬סשור או כסב או עז כי יולד והיה‬
‫שיבעת ימים תחת אימו ומיום השמיני‬
‫והלאה ירצה לקרבן אישה ליהוה ‪28‬סושור או סה‬
‫אותו ואת בנו לוא תישחטו ביום אחד ‪29‬סוכי‬
‫תיזבחו זבח תודה ליהוה לירצונכם תיזבחו‬
‫‪30‬סביום ההוא יאכל לוא תותירו מימנו עד בוקר‬
‫אני יהוה ‪31‬סושמרתם מיצותי ועסיתם אותם‬
‫אני יהוה ‪32‬סולוא תחללו את שם קדשי‬
‫וניקדשתי בתוך בני יסראל אני יהוה‬
‫מארץ‬ ‫אתכם‬ ‫‪33‬סהמוציא‬ ‫מקדישכם‬
‫‪204‬‬
‫אני‬ ‫לאלוהים‬ ‫לכם‬ ‫ליהיות‬ ‫מיצריים‬

‫יהוה‬

‫יסראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תיקראו‬
‫אותם מיקראי קודש אלה הם מועדי ‪3‬סששת‬
‫ימים תעסה מלאכה וביום השביעי שבת‬
‫שבתון מיקרא קודש כל מלאכה לוא תעסו שבת‬
‫היוא ליהוה בכול מושבותיכם ‪4‬סאלה מועדי‬
‫יהוה מיקראי קודש אשר תיקראו אותם‬
‫במועדם ‪5‬סבחודש הריאשון בארבעה עסר לחודש‬
‫בין הערביים פסח ליהוה ‪6‬סובחמישה עסר‬
‫יום לחודש הזה חג המצות ליהוה שיבעת‬
‫ימים מצות תואכלו ‪7‬סביום הריאשון מיקרא‬
‫קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעסו‬
‫‪8‬סוהיקרבתם אישה ליהוה שיבעת ימים‬
‫ביום השביעי מיקרא קודש כל מלאכת עבודה‬
‫לוא תעסו ‪9‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪10‬סדבר‬
‫אל בני יסראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ‬
‫אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם‬
‫את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן ‪11‬סוהניף‬
‫את העומר ליפני יהוה לירצונכם מימחרת‬
‫השבת יניפנו הכוהן ‪12‬סועסיתם ביום‬
‫הניפכם את העומר כבס תמים בן שנתו לעולה‬
‫ליהוה ‪13‬סומינחתו שני עסרונים סולת בלולה‬
‫בשמן אישה ליהוה ריח ניחוח וניסכוה‬
‫יין רביעית ההין ‪14‬סולחם וקלי וכרמל לוא‬
‫תואכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן‬
‫בכול‬ ‫לדורותיכם‬ ‫עולם‬ ‫חוקת‬ ‫אלוהיכם‬
‫מושבותיכם ‪15‬סוספרתם לכם מימחרת השבת‬
‫מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות‬
‫תמימות תיהיינה ‪16‬סעד מימחרת השבת‬
‫יום‬ ‫חמישים‬ ‫תיספרו‬ ‫השביעית‬
‫ליהוה‬ ‫חדשה‬ ‫מינחה‬ ‫והיקרבתם‬
‫‪205‬‬
‫תנופה‬ ‫לחם‬ ‫תביאו‬ ‫‪17‬סמימושבותיכם‬

‫שתיים שני עסרונים סולת תיהיינה‬
‫חמץ תאפינה ביכורים ליהוה ‪18‬סוהיקרבתם‬
‫על הלחם שיבעת כבסים תמיםים בני שנה‬
‫ופר בן בקר אחד ואילים שניים יהיו עולה‬
‫ליהוה ומינחתם וניסכיהם אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה ‪19‬סועסיתם סעיר עיזים אחד‬
‫לחטאת ושני כבסים בני שנה לזבח שלמים‬
‫‪20‬סוהניף הכוהן אותם על לחם הביכורים‬
‫תנופה ליפני יהוה על שני כבסים קודש‬
‫יהיו ליהוה לכוהן ‪21‬סוקראתם בעצם היום‬
‫הזה מיקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה‬
‫לוא תעסו חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם‬
‫‪22‬סובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת‬
‫סדכה בקוצרכה ולקט קצירכה לוא תלקט לעני ולגר‬
‫תעזוב אותם אני יהוה אלוהיכם ‪23‬סוידבר‬
‫לאמור בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם‬
‫שבתון זיכרון תרועה מיקרא קודש ‪25‬סכל‬
‫מלאכת עבודה לוא תעסו והיקרבתם אישה ליהוה‬
‫‪26‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪27‬סאך בעסור‬
‫לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא‬
‫מיקרא קודש יהיה לכם ועיניתם את‬
‫נפשותיכם והיקרבתם אישה ליהוה ‪28‬סוכל‬
‫מלאכה לוא תעסו בעצם היום הזה כי יום‬
‫כיפורים הוא לכפר עליכם ליפני יהוה‬
‫אלוהיכם ‪29‬סכי כל הנפש אשר לוא תעונה‬
‫בעצם היום הזה וניכרתה מעמיה ‪30‬סוכל‬
‫הנפש אשר תעסה כל מלאכה בעצם היום הזה‬
‫והאבדתי את הנפש ההיוא מיקרב עמה ‪31‬סכל‬
‫מלאכה לוא תעסו חוקת עולם לדורותיכם בכול‬
‫מושבותיכם ‪32‬סשבת שבתון הוא לכם ועיניתם‬
‫את נפשותיכם בתישעה לחודש בערב מערב עד‬
‫ערב תישבתו שבתכם ‪33‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪34‬סדבר אל בני יסראל לאמור בחמישה‬
‫עסר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות‬
‫‪206‬‬
‫שיבעת ימים ליהוה ‪35‬סביום הריאשון‬

‫מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעסו‬
‫‪36‬סשיבעת ימים תקריבו אישה ליהוה ביום‬
‫השמיני מיקרא קודש יהיה לכם והיקרבתם‬
‫אישה ליהוה עצרת היוא כל מלאכת עבודה לוא‬
‫תעסו ‪37‬סאלה מועדי יהוה אשר תיקראו אותם‬
‫מיקראי קודש להקריב אישה ליהוה עולה‬
‫ומינחה זבח ונסכים דבר יום ביומו ‪38‬סמילבד‬
‫שבתות יהוה ומילבד מתנותיכמ ומילבד כל‬
‫נידריכם ומילבד כל נידבותיכם אשר‬
‫תיתנו ליהוה ‪39‬סאך בחמישה עסר יום לחודש‬
‫השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג‬
‫יהוה שיבעת ימים ביום הריאשון שבתון‬
‫וביום השמיני שבתון ‪40‬סולקחתם לכם ביום‬
‫הריאשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף‬
‫עץ עבות וערבי נחל וסמחתם ליפני יהוה‬
‫אלוהיכם שיבעת ימים ‪41‬סוחגותם אותו חג‬
‫ליהוה שיבעת ימים בשנה חוקת עולם‬
‫לדורותיכם בחודש השביעי תחוגו אותו ‪42‬סבסוכות‬
‫תשבו שיבעת ימים כל האזרח ביסראל ישבו‬
‫בסוכות ‪43‬סלמען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬
‫הושבתי את בני יסראל בהוציאי אותם מארץ‬
‫מיצריים אני יהוה אלוהיכם ‪44‬סוידבר‬
‫מושה את מועדי יהוה אל בני יסראל‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סצו את בני‬

‫יסראל וייקחו אליכה שמן זיית זך כתית‬
‫למאור להעלות נר תמיד ‪3‬סמיחוץ לפרוכת‬
‫העדות באוהל מועד יערוך אותו אהרון מערב עד‬
‫עולם‬ ‫חוקת‬ ‫תמיד‬ ‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫בוקר‬
‫לדורותיכם ‪4‬סעל המנורה הטהורה יערוך את‬
‫הנרות ליפני יהוה תמיד ‪5‬סולקחת סולת‬
‫ואפית אותה שתים עסרה חלות שני עסרונים‬
‫יהיה החלה האחת ‪6‬סוסמת אותם שתיים‬
‫‪207‬‬
‫מערכות שש המערכת על השולחן הטהור‬

‫ליפני יהוה ‪7‬סונתת על המערכת לבונה זכה‬
‫והיתה ללחם לאזכרה אישה ליהוה ‪8‬סביום‬
‫השבת ביום השבת יערכנו ליפני יהוה‬
‫תמיד מאת בני יסראל ברית עולם ‪9‬סוהיתה‬
‫לאהרון ולבניו ואכלוהו במקום קדוש כי קודש‬
‫קדשים הוא לו מאישי יהוה חק עולם ‪10‬סויצא‬
‫בן אישה יסראלית והוא בן איש מיצרי‬
‫בתוך בני יסראל וינצו במחנה בן היסראלית‬
‫האישה‬ ‫בן‬ ‫‪11‬סויקוב‬ ‫היסראלי‬ ‫ואיש‬
‫היסראלית את השם ויקלל ויביאו אותו אל‬
‫מושה ושם אימו שלומית בת דיברי למטה דן‬
‫‪12‬סויניחוהו במישמר ליפרוש להם על פי‬
‫יהוה ‪13‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪14‬סהוצא את‬
‫המקלל אל מיחוץ למחנה וסמכו כל השומעים‬
‫את ידיהם על רואשו ורגמו אותו כל העדה ‪15‬סואל‬
‫בני יסראל תדבר לאמור איש איש כי יקלל‬
‫אלוהיו ונסא חטאו ‪16‬סונוקב שם יהוה מות יומת‬
‫רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם‬
‫יומת ‪17‬סואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת‬
‫‪18‬סומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש‬
‫‪19‬סואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עסה כן‬
‫יעסה לו ‪20‬סשבר תחת שבר עיין תחת עיין‬
‫שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו‬
‫‪21‬סומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת‬
‫‪22‬סמישפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה‬
‫כי אני יהוה אלוהיכם ‪23‬סוידבר מושה אל‬
‫בני יסראל ויוציאו את המקלל אל מיחוץ‬
‫למחנה וירגמו אותו אבן ובני יסראל עסו‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה בהר סיני לאמור ‪2‬סדבר‬

‫אל בני יסראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ‬
‫אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה‬
‫‪208‬‬
‫‪3‬סשש שנים תיזרע סדכה ושש שנים‬

‫תיזמור כרמכה ואספת את תבואתה ‪4‬סובשנה‬
‫השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת‬
‫ליהוה סדכה לוא תיזרע וכרמכה לוא תיזמור‬
‫‪5‬סאת ספיח קצירכה לוא תיקצור ואת עינבי‬
‫נזירכה לוא תיבצור שנת שבתון יהיה לארץ‬
‫‪6‬סוהיתה שבת הארץ לכם לאכלה לכה ולעבדכה‬
‫ולאמתכה וליסכירכה ולתושבכה הגרים עימך‬
‫‪7‬סוליבהמתכה ולחיה אשר בארצכה תיהיה כל‬
‫תבואתה לאכול ‪8‬סוספרת לכה שבע שבתות שנים‬
‫שבע שנים שבע פעמים והיו לכה ימי‬
‫שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה‬
‫‪9‬סוהעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעסור‬
‫לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל‬
‫ארצכם ‪10‬סוקידשתם את שנת החמישים שנה‬
‫וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היוא‬
‫תיהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל‬
‫שנת‬ ‫היוא‬ ‫‪11‬סיובל‬ ‫תשובו‬ ‫מישפחתו‬
‫החמישים שנה תיהיה לכם לוא תיזרעו ולוא‬
‫תיקצרו את ספיחיה ולוא תיבצרו את נזיריה‬
‫‪12‬סכי יובל היוא קודש תיהיה לכם מין הסדה‬
‫תואכלו את תבואתה ‪13‬סבישנת היובל הזואת‬
‫תשובו איש אל אחוזתו ‪14‬סוכי תימכרו מימכר‬
‫לעמיתכה או קנוה מיד עמיתכה אל תונו איש‬
‫את אחיו ‪15‬סבמיספר שנים אחר היובל תיקנה‬
‫מאת עמיתכה במיספר שני תבואות ימכר לך‬
‫‪16‬סלפי רוב השנים תרבה מיקנתו ולפי‬
‫מעוט השנים תמעיט מיקנתו כי מיספר‬
‫תבואות הוא מוכר לך ‪17‬סולוא תונו איש את עמיתו‬
‫ויראת מאלוהיכה כי אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪18‬סועסיתם את חוקותי ואת מישפטי תישמרו‬
‫ועסיתם אותם וישבתם על הארץ לבטח ‪19‬סונתנה‬
‫הארץ פיריה ואכלתם לסובע וישבתם לבטח‬
‫בשנה‬ ‫נואכל‬ ‫מה‬ ‫תואמרו‬ ‫‪20‬סוכי‬ ‫עליה‬
‫השביעית הן לוא ניזרע ולוא נאסוף את‬
‫תבואתנו ‪21‬סוציויתי את בירכתי לכם בשנה‬
‫‪209‬‬
‫השישית ועסת את התבואה לישלוש השנים‬

‫‪22‬סוזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מין‬
‫התבואה ישן עד השנה התשיעית עד בוא‬
‫תבואתה תואכלו ישן ‪23‬סוהארץ לוא תימכר‬
‫ליצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים‬
‫אתם עימדי ‪24‬סובכול ארץ אחוזתכם גאולה‬
‫תיתנו לארץ ‪25‬סכי ימוך אחיכה ומכר מאחוזתו‬
‫ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את מימכר אחיו‬
‫‪26‬סואיש כי לוא יהיה לו גואל והיסיגה ידו‬
‫ומצא כדי גאולתו ‪27‬סוחישב את שני מימכרו‬
‫והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ושב‬
‫לאחוזתו ‪28‬סואים לוא מצאה ידו די השיב לו‬
‫והיה מימכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל‬
‫ויצא ביובל ושב לאחוזתו ‪29‬סואיש כי ימכור‬
‫בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום‬
‫שנת מימכרו ימים תיהיה גאולתו ‪30‬סואים‬
‫לוא יגאל עד מלואת לו שנה תמימה וקם‬
‫הביית אשר בעיר אשר לוא חומה לצמיתות‬
‫לקונה אותו לדורותיו לוא יצא ביובל ‪31‬סובתי‬
‫החצרים אשר אין להם חומה סביב על סדה‬
‫הארץ יחשב גאולה תיהיה לו וביובל יצא‬
‫‪32‬סוערי הלוים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם‬
‫תיהיה ללוים ‪33‬סואשר יגאל מין הלוים‬
‫ויצא מימכר ביית ועיר אחוזתו ביובל כי‬
‫בתי ערי הלוים היוא אחוזתם בתוך בני‬
‫יסראל ‪34‬סוסדה מיגרש עריהם לוא ימכר כי‬
‫אחוזת עולם הוא להם ‪35‬סוכי ימוך אחיכה ומטה‬
‫ידו עימך והחזקת בו גר ותושב וחי עימך ‪36‬סאל‬
‫תיקח מאיתו נשך ותרבית ויראת מאלוהיכה‬
‫וחי אחיכה עימך ‪37‬סאת כספכה לוא תיתן לו‬
‫בנשך ובמרבית לוא תיתן אכלכה ‪38‬סאני יהוה‬
‫מארץ‬ ‫אתכם‬ ‫הוצאתי‬ ‫אשר‬ ‫אלוהיכם‬
‫מיצריים לתת לכם את ארץ כנען ליהיות‬
‫לכם לאלוהים ‪39‬סוכי ימוך אחיכה עימך‬
‫ונימכר לך לוא תעבוד בו עבודת עבד ‪40‬סכסכיר‬
‫כתושב יהיה עימך עד שנת היובל יעבוד‬
‫‪210‬‬
‫עימך ‪41‬סויצא מעימך הוא ובניו עימו ושב‬

‫אל מישפחתו ואל אחוזת אבותיו ישו ‪42‬סכי‬
‫מארץ‬ ‫אותם‬ ‫הוצאתי‬ ‫אשר‬ ‫הם‬ ‫עבדי‬
‫מיצריים לוא ימכרו מימכרת עבד ‪43‬סלוא‬
‫תירדה בו בפרך ויראת מאלוהיכה ‪44‬סועבדכה‬
‫ואמתכה אשר יהיו לך מאת הגויים אשר‬
‫סביבותיכם מהם תיקנו עבד ואמה ‪45‬סוגם‬
‫מיבני התושבים הגרים עיםכם מהם‬
‫תיקנו ומימישפחתם אשר עיםכם אשר‬
‫לאחוזה‬ ‫לכם‬ ‫והיו‬ ‫בארצכם‬ ‫הולידו‬
‫‪46‬סוהיתנחלתם אותם ליבניכם אחריכם לרשת‬
‫אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחיכם בני יסראל‬
‫איש באחיו לוא תירדה בו בפרך ‪47‬סוכי תסיג‬
‫יד גר ותושב עימך ומך אחיכה עימו ונימכר‬
‫לגר תושב עימך או לעקר מישפחת גר ‪48‬סאחרי‬
‫נימכר גאולה תיהיה לו אחד מאחיו יגאלנו‬
‫‪49‬סאו דודו או בן דודו יגאלנו או מישאר בסרו‬
‫מימישפחתו יגאלנו או היסיגה ידו‬
‫מישנת‬ ‫קונהו‬ ‫עים‬ ‫‪50‬סוחישב‬ ‫וניגאל‬
‫הימכרו לו עד שנת היובל והיה כסף מימכרו‬
‫במיספר שנים כימי סכיר יהיה עימו‬
‫‪51‬סאים עוד רבות בשנים לפיהן ישיב‬
‫גאולתו מיכסף מיקנתו ‪52‬סואים מעט נישאר‬
‫בשנים עד שנת היובל וחישב לו כפי שניו‬
‫ישיב את גאולתו ‪53‬סכיסכיר שנה בשנה‬
‫יהיה עימו לוא ירדנו בפרך לעיניכה‬
‫‪54‬סואים לוא יגאל באלה ויצא בישנת היובל‬
‫הוא ובניו עימו ‪55‬סכי לי בני יסראל עבדים‬
‫מארץ‬ ‫אותם‬ ‫הוצאתי‬ ‫אשר‬ ‫הם‬ ‫עבדי‬
‫מיצריים אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪1‬סלוא תעסו לכם אלילים ופסל ומצבה לוא‬

‫תקימו לכם ואבן מסכית לוא תיתנו בארצכם‬
‫להישתחות עליה כי אני יהוה אלוהיכם ‪2‬סאת‬
‫‪211‬‬
‫שבתותי תישמורו ומיקדשי תיראו אני‬

‫יהוה ‪3‬סאים בחוקותי תלכו ואת מיצותי‬
‫תישמרו ועסיתם אותם ‪4‬סונתתי גישמיכם‬
‫בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ הסדה יתן‬
‫פיריו ‪5‬סוהיסיג לכם דייש את בציר ובציר‬
‫יסיג את זרע ואכלתם לחםכם לסובע וישבתם‬
‫לבטח בארצכם ‪6‬סונתתי שלום בארץ ושכבתם‬
‫ואין מחריד והישבתי חיה רעה מין הארץ‬
‫וחרב לוא תעבור בארצכם ‪7‬סורדפתם את אויביכם‬
‫ונפלו ליפניכם לחר ‪8‬סורדפו םיכם חמישה‬
‫מאה ומאה םיכם רבבה ירדופו ונפלו‬
‫אויביכם ליפניכם לחר ‪9‬סופניתי אליכם‬
‫אתכם‬ ‫והירביתי‬ ‫אתכם‬ ‫והיפריתי‬
‫והקימותי את בריתי איתכם ‪10‬סואכלתם ישן‬
‫נושן וישן מיפני חדש תוציאו ‪11‬סונתתי‬
‫מישכני בתוככם ולוא תיגעל נפשי אתכם‬
‫‪12‬סוהיתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוהים‬
‫ואתם תיהיו לי לעם ‪13‬סאני יהוה אלוהיכם‬
‫מיצריים‬ ‫מארץ‬ ‫אתכם‬ ‫הוצאתי‬ ‫אשר‬
‫מיהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם‬
‫ואולך אתכם קוממיות ‪14‬סואים לוא תישמעו לי‬
‫ולוא תעסו את כל המיצות האלה ‪15‬סואים בחוקותי‬
‫תימאסו ואים את מישפטי תיגעל נפשכם‬
‫לבילתי עסות את כל מיצותי להפרכם את‬
‫לכם‬ ‫זואת‬ ‫אעסה‬ ‫אני‬ ‫‪16‬סאף‬ ‫בריתי‬
‫והיפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת‬
‫מכלות עיניים ומדיבות נפש וזרעתם‬
‫לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם ‪17‬סונתתי‬
‫פני בכם וניגפתם ליפני אויביכם ורדו‬
‫בכם סונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם‬
‫‪18‬סואים עד אלה לוא תישמעו לי ויספתי‬
‫ליסרה אתכם שבע על חטואתיכם ‪19‬סושברתי את‬
‫גאון עוזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת‬
‫ארצכם כנחושה ‪20‬סותם לריק כוחכם ולוא תיתן‬
‫ארצכם את יבולה ועץ הארץ לוא יתן פיריו‬
‫‪21‬סואים תלכו עימי קרי ולוא תואבו לישמוע‬
‫‪212‬‬
‫לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטואתיכם‬

‫‪22‬סוהישלחתי בכם את חית הסדה ושיכלה אתכם‬
‫והיכריתה את בהמתכם והימעיטה אתכם‬
‫ונשמו דרכיכם ‪23‬סואים באלה לוא תיוסרו לי‬
‫והלכתם עימי קרי ‪24‬סוהלכתי אף אני‬
‫עיםכם בקרי והיכיתי אתכם גם אני שבע‬
‫על חטואתיכם ‪25‬סוהבאתי עליכם חרב נוקמת‬
‫נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושילחתי דבר‬
‫בתוככם וניתתם ביד אוי ‪26‬סבשיברי לכם מטה‬
‫לחם ואפו עסר נשים לחםכם בתנור אחד‬
‫והשיבו לחםכם במישקל ואכלתם ולוא תיסבעו‬
‫‪27‬סואים בזואת לוא תישמעו לי והלכתם‬
‫עימי בקרי ‪28‬סוהלכתי עיםכם בחמת קרי‬
‫וייסרתי אתכם אף אני שבע על חטואתיכם‬
‫‪29‬סואכלתם בסר בניכם ובסר בנותיכם תואכלו‬
‫‪30‬סוהישמדתי את במותיכם והיכרתי את‬
‫חמניכם ונתתי את פיגריכם על פיגרי‬
‫גילוליכם וגעלה נפשי אתכם ‪31‬סונתתי את‬
‫עריכם חרבה והשימותי את מיקדשיכם ולוא‬
‫אריח בריח ניחוחכם ‪32‬סוהשימותי אני את‬
‫הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה‬
‫‪33‬סואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם‬
‫חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה‬
‫‪34‬סאז תירצה הארץ את שבתותיה כול ימי‬
‫השמה ואתם בארץ אויביכם אז תישבת הארץ‬
‫והירצת את שבתותיה ‪35‬סכל ימי השמה‬
‫תישבות את אשר לוא שבתה בשבתותיכם‬
‫בשיבתכם עליה ‪36‬סוהנישארים בכם והבאתי‬
‫מורך בילבבם בארצות אויביהם ורדף אותם קול‬
‫עלה נידף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רוד‬
‫‪37‬סוכשלו איש באחיו כמיפני חרב ורודף‬
‫איין ולוא תיהיה לכם תקומה ליפני‬
‫אויביכם ‪38‬סואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ‬
‫אויביכם ‪39‬סוהנישארים בכם ימקו בעונם‬
‫בארצות אויביכם ואף בעונות אבותם איתם‬
‫ימקו ‪40‬סוהיתודו את עונם ואת עון אבותם‬
‫‪213‬‬
‫במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עימי‬

‫בקרי ‪41‬סאף אני אלך עיםם בקרי והבאתי‬
‫אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם הערל‬
‫ואז ירצו את עונם ‪42‬סוזכרתי את בריתי‬
‫יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי‬
‫אברהם אזכור והארץ אזכור ‪43‬סוהארץ תעזב מהם‬
‫ותירץ את שבתותיה בהשמה מהם והם ירצו את‬
‫עונם יען וביען במישפטי מאסו ואת‬
‫זואת‬ ‫גם‬ ‫‪44‬סואף‬ ‫נפשם‬ ‫געלה‬ ‫חוקותי‬
‫ביהיותם בארץ אויביהם לוא מאסתים ולוא‬
‫געלתים לכלותם להפר בריתי איתם כי‬
‫אני יהוה אלוהיהם ‪45‬סוזכרתי להם ברית‬
‫מארץ‬ ‫אותם‬ ‫הוצאתי‬ ‫אשר‬ ‫ריאשונים‬
‫מיצריים לעיני הגויים ליהיות להם‬
‫החוקים‬ ‫‪46‬סאלה‬ ‫יהוה‬ ‫אני‬ ‫לאלוהים‬
‫והמישפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו‬
‫ובין בני יסראל בהר סיני ביד מושה‬

‫יסראל ואמרת אלהם איש כי יפליא נדר‬
‫בערךכה נפשות ליהוה ‪3‬סוהיה ערךכה הזכר‬
‫מיבן עסרים שנה ועד בן שישים שנה‬
‫והיה ערךכה חמישים שקל כסף בשקל הקודש‬
‫‪4‬סואים נקבה היוא והיה ערךכה שלושים שקל‬
‫‪5‬סואים מיבן חמש שנים ועד בן עסרים‬
‫שנה והיה ערךכה הזכר עסרים שקלים ולנקבה‬
‫עסרת שקלים ‪6‬סואים מיבן חודש ועד בן חמש‬
‫שנים והיה ערךכה הזכר חמישה שקלים‬
‫כסף ולנקבה ערךכה שלושת שקלים כס ‪7‬סואים‬
‫מיבן שישים שנה ומעלה אים זכר והיה‬
‫ערךכה חמישה עסר שקל ולנקבה עסרה שקלים‬
‫‪8‬סואים מך הוא מערךכה והעמידו ליפני‬
‫הכוהן והעריך אותו הכוהן על פי אשר תסיג‬
‫יד הנודר יעריכנו הכוהן ‪9‬סואים בהמה אשר‬
‫‪214‬‬
‫יקריבו מימנה קרבן ליהוה כול אשר יתן‬

‫מימנו ליהוה יהיה קודש ‪10‬סלוא יחליפנו‬
‫ולוא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואים המר‬
‫ימיר בהמה ביבהמה והיה הוא ותמורתו‬
‫יהיה קודש ‪11‬סואים כל בהמה טמאה אשר לוא‬
‫יקריבו מימנה קרבן ליהוה והעמיד את‬
‫הבהמה ליפני הכוהן ‪12‬סוהעריך הכוהן אותה‬
‫בין טוב ובין רע כערךכה הכוהן כן יהיה‬
‫‪13‬סואים גאול יגאלנה ויסף חמישיתו על‬
‫ערךכה ‪14‬סואיש כי יקדיש את ביתו קודש‬
‫ליהוה והעריכו הכוהן בין טוב ובין רע כאשר‬
‫יעריך אותו הכוהן כן יקום ‪15‬סואים המקדיש‬
‫יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערךכה‬
‫עליו והיה לו ‪16‬סואים מיסדה אחוזתו יקדיש‬
‫איש ליהוה והיה ערךכה לפי זרעו זרע חומר‬
‫סעורים בחמישים שקל כס ‪17‬סאים מישנת‬
‫היובל יקדיש סדהו כערךכה יקום ‪18‬סואים אחר‬
‫היובל יקדיש סדהו וחישב לו הכוהן את הכסף‬
‫על פי השנים הנותרות עד שנת היובל‬
‫וניגרע מערךכה ‪19‬סואים גאול יגאל את הסדה‬
‫המקדיש אותו ויסף חמישית כסף ערךכה‬
‫עליו וקם לו ‪20‬סואים לוא יגאל את הסדה ואים‬
‫מכר את הסדה לאיש אחר לוא יגאל עוד ‪21‬סוהיה‬
‫הסדה בצאתו ביובל קודש ליהוה כיסדה החרם‬
‫לכוהן תיהיה אחוזתו ‪22‬סואים את סדה מיקנתו‬
‫אשר לוא מיסדה אחוזתו יקדיש ליהוה‬
‫‪23‬סוחישב לו הכוהן את מיכסת הערךכה עד שנת‬
‫היובל ונתן את הערךכה ביום ההוא קודש ליהוה‬
‫‪24‬סבישנת היובל ישוב הסדה לאשר קנהו‬
‫מאיתו לאשר לו אחוזת הארץ ‪25‬סוכל ערךכה‬
‫יהיה בשקל הקודש עסרים גרה יהיה השקל‬
‫‪26‬סאך בכור אשר יבוכר ליהוה ביבהמה לוא‬
‫יקדיש איש אותו אים שור אים סה ליהוה‬
‫הוא ‪27‬סואים בבהמה הטמאה ופדה בערךכה ויסף‬
‫חמישיתו עליו ואים לוא יגאל ונימכר‬
‫בערךכה ‪28‬סאך כל חרם אשר יחרים איש ליהוה‬
‫‪215‬‬
‫מיכל אשר לו מאדם ובהמה ומיסדה אחוזתו לוא‬

‫ימכר ולוא יגאל כל חרם קודש קדשים הוא‬
‫ליהוה ‪29‬סכל חרם אשר יחרם מין האדם לוא‬
‫יפדה מות יומת ‪30‬סוכל מעסר הארץ מיזרע‬
‫הארץ מיפרי העץ ליהוה הוא קודש ליהוה‬
‫מימעסרו‬ ‫איש‬ ‫יגאל‬ ‫גאול‬ ‫‪31‬סואים‬
‫חמישיתו יוסף עליו ‪32‬סוכל מעסר בקר וצואן‬
‫כול אשר יעבור תחת השבט העסירי יהיה קודש‬
‫ליהוה ‪33‬סלוא יבקר בין טוב לרע ולוא ימירנו‬
‫ואים המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה‬
‫קודש לוא יגאל ‪34‬סאלה המיצות אשר ציוה יהוה‬
‫את מושה אל בני יסראל בהר סיני‬
‫‪216‬‬
‫במידבר‬
‫‪bemidbar / Numbers‬‬
‫במידבר פרק ‪1‬‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה במידבר סיני באוהל‬

‫מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם‬
‫מארץ מיצריים לאמור ‪2‬ססאו את רואש כל עדת‬
‫אבותם‬ ‫לבית‬ ‫למישפחותם‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬
‫במיספר שמות כל זכר לגולגלותם ‪3‬סמיבן‬
‫עסרים שנה ומעלה כל יוצא צבא ביסראל‬
‫ואהרון‬ ‫אתה‬ ‫לציבאותם‬ ‫אותם‬ ‫תיפקדו‬
‫‪4‬סואיתכם יהיו איש איש למטה איש רואש‬
‫לבית אבותיו הוא ‪5‬סואלה שמות האנשים אשר‬
‫יעמדו איתכם ליראובן אליצור בן שדיאור‬
‫צורישדי‬ ‫בן‬ ‫שלומיאל‬ ‫‪6‬סלשימעון‬
‫‪7‬סליהודה נחשון בן עמינד ‪8‬סלייסשכר‬
‫נתנאל בן צוער ‪9‬סליזבולון אליאב בן חלון‬
‫‪10‬סליבני יוסף לאפריים אלישמע בן‬
‫עמיהוד לימנשה גמליאל בן פדהצור‬
‫‪11‬סלבינימין אבידן בן גידעוני ‪12‬סלדן‬
‫אחיעזר בן עמישדי ‪13‬סלאשר פגעיאל בן‬
‫עכרן ‪14‬סלגד אליסף בן דעואל ‪15‬סלנפתלי‬
‫‪217‬‬
‫אחירע בן עיןן ‪16‬סאלה קריאי העדה‬

‫נסיאי מטות אבותם ראשי אלפי יסראל הם‬
‫‪17‬סויקח מושה ואהרון את האנשים האלה אשר‬
‫ניקבו בשמות ‪18‬סואת כל העדה היקהילו באחד‬
‫לחודש השני ויתילדו על מישפחותם לבית‬
‫אבותם במיספר שמות מיבן עסרים שנה‬
‫ומעלה לגולגלותם ‪19‬סכאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ויפקדם במידבר סיני ‪20‬סויהיו בני‬
‫ראובן בכור יסראל תולדותם למישפחותם לבית‬
‫אבותם במיספר שמות לגולגלותם כל זכר מיבן‬
‫עסרים שנה ומעלה כול יוצא צבא ‪21‬ספקודיהם‬
‫למטה ראובן שישה וארבעים אלף וחמש מאות‬
‫‪22‬סליבני שימעון תולדותם למישפחותם‬
‫שמות‬ ‫במיספר‬ ‫פקודיו‬ ‫אבותם‬ ‫לבית‬
‫לגולגלותם כל זכר מיבן עסרים שנה ומעלה‬
‫כול יוצא צבא ‪23‬ספקודיהם למטה שימעון‬
‫מאות‬ ‫ושלוש‬ ‫אלף‬ ‫וחמישים‬ ‫תישעה‬
‫‪24‬סליבני גד תולדותם למישפחותם לבית‬
‫ומעלה כול יוצא צבא ‪25‬ספקודיהם למטה גד‬
‫חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים‬
‫‪26‬סליבני יהודה תולדותם למישפחותם לבית‬
‫ומעלה כול יוצא צבא ‪27‬ספקודיהם למטה יהודה‬
‫ארבעה ושיבעים אלף ושש מאות ‪28‬סליבני‬
‫יסשכר תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות מיבן עסרים שנה ומעלה כול‬
‫יוצא צבא ‪29‬ספקודיהם למטה יסשכר ארבעה‬
‫וחמישים אלף וארבע מאות ‪30‬סליבני זבולון‬
‫תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר‬
‫שמות מיבן עסרים שנה ומעלה כול יוצא צבא‬
‫‪31‬ספקודיהם למטה זבולון שיבעה וחמישים‬
‫אלף וארבע מאות ‪32‬סליבני יוסף ליבני‬
‫אפריים תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות מיבן עסרים שנה ומעלה כול‬
‫יוצא צבא ‪33‬ספקודיהם למטה אפריים‬
‫‪218‬‬
‫ארבעים אלף וחמש מאות ‪34‬סליבני מנשה‬

‫‪35‬ספקודיהם למטה מנשה שניים ושלושים‬
‫בינימין‬ ‫‪36‬סליבני‬ ‫ומאתיים‬ ‫אלף‬
‫חמישה‬ ‫בינימין‬ ‫למטה‬ ‫‪37‬ספקודיהם‬
‫ושלושים אלף וארבע מאות ‪38‬סליבני דן‬
‫‪39‬ספקודיהם למטה דן שניים ושישים‬
‫אלף ושבע מאות ‪40‬סליבני אשר תולדותם‬
‫למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות‬
‫מיבן עסרים שנה ומעלה כול יוצא צבא‬
‫‪41‬ספקודיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף‬
‫תולדותם‬ ‫נפתלי‬ ‫‪42‬סבני‬ ‫מאות‬ ‫וחמש‬
‫למישפחותם לבית אבותם במיספר שמות‬
‫מיבן עסרים שנה ומעלה כול יוצא צבא‬
‫‪43‬ספקודיהם למטה נפתלי שלושה וחמישים‬
‫אלף וארבע מאות ‪44‬סאלה הפקודים אשר פקד‬
‫מושה ואהרון ונסיאי יסראל שנים עסר‬
‫איש איש אחד לבית אבותיו היו ‪45‬סויהיו כל‬
‫פקודי בני יסראל לבית אבותם מיבן‬
‫עסרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בייסראל‬
‫‪46‬סויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלושת‬
‫אלפים וחמש מאות וחמישים ‪47‬סוהלוים‬
‫למטה אבותם לוא התפקדו בתוכם ‪48‬סוידבר יהוה‬
‫אל מושה לאמור ‪49‬סאך את מטה לוי לוא תיפקוד‬
‫ואת רואשם לוא תיסא בתוך בני יסראל ‪50‬סואתה‬
‫הפקד את הלוים על מישכן העדות ועל כל כליו‬
‫ועל כל אשר לו המה יסאו את המישכן ואת כל‬
‫כליו והם ישרתוהו וסביב למישכן יחנו‬
‫‪51‬סובינסוע המישכן יורידו אותו הלוים‬
‫ובחנות המישכן יקימו אותו הלוים והזר הקרב‬
‫יומת ‪52‬סוחנו בני יסראל איש על מחנהו‬
‫‪219‬‬
‫ואיש על דיגלו לציבאותם ‪53‬סוהלוים יחנו‬

‫סביב למישכן העדות ולוא יהיה קצף על עדת‬
‫בני יסראל ושמרו הלוים את מישמרת‬
‫מישכן העדות ‪54‬סויעסו בני יסראל ככול אשר‬
‫ציוה יהוה את מושה כן עסו‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור‬

‫‪2‬סאיש על דיגלו באותות לבית אבותם יחנו‬
‫בני יסראל מינגד סביב לאוהל מועד יחנו‬
‫‪3‬סוהחונים קדמה מיזרחה דגל מחנה יהודה‬
‫לציבאותם ונסיא ליבני יהודה נחשון בן‬
‫עמינד ‪4‬סוצבאו ופקודיהם ארבעה ושיבעים‬
‫אלף ושש מאות ‪5‬סוהחונים עליו מטה יסשכר‬
‫ונסיא ליבני יסשכר נתנאל בן צוער ‪6‬סוצבאו‬
‫ופקודיו ארבעה וחמישים אלף וארבע מאות‬
‫‪7‬סמטה זבולון ונסיא ליבני זבולון אליאב בן‬
‫חלון ‪8‬סוצבאו ופקודיו שיבעה וחמישים אלף‬
‫וארבע מאות ‪9‬סכל הפקודים למחנה יהודה מאת‬
‫אלף ושמונים אלף וששת אלפים וארבע‬
‫מאות לציבאותם ריאשונה יסעו ‪10‬סדגל מחנה‬
‫ראובן תימנה לציבאותם ונסיא ליבני‬
‫ראובן אליצור בן שדיאור ‪11‬סוצבאו ופקודיו‬
‫שישה וארבעים אלף וחמש מאות ‪12‬סוהחונים‬
‫עליו מטה שימעון ונסיא ליבני שימעון‬
‫שלומיאל בן צורי שדי ‪13‬סוצבאו ופקודיהם‬
‫תישעה וחמישים אלף ושלוש מאות ‪14‬סומטה‬
‫גד ונסיא ליבני גד אליסף בן רעואל ‪15‬סוצבאו‬
‫ופקודיהם חמישה וארבעים אלף ושש מאות‬
‫וחמישים ‪16‬סכל הפקודים למחנה ראובן מאת‬
‫אלף ואחד וחמישים אלף וארבע מאות‬
‫וחמישים לציבאותם ושנים יסעו ‪17‬סונסע‬
‫אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כאשר‬
‫יחנו כן יסעו איש על ידו לדיגליהם ‪18‬סדגל‬
‫מחנה אפריים לציבאותם ימה ונסיא‬
‫‪220‬‬
‫ליבני אפריים אלישמע בן עמיהוד‬

‫‪19‬סוצבאו ופקודיהם ארבעים אלף וחמש מאות‬
‫‪20‬סועליו מטה מנשה ונסיא ליבני מנשה‬
‫גמליאל בן פדהצור ‪21‬סוצבאו ופקודיהם‬
‫שניים ושלושים אלף ומאתיים ‪22‬סומטה‬
‫בינימין‬ ‫ליבני‬ ‫ונסיא‬ ‫בינימין‬
‫אבידן בן גידעוני ‪23‬סוצבאו ופקודיהם‬
‫חמישה ושלושים אלף וארבע מאות ‪24‬סכל‬
‫אלף‬ ‫מאת‬ ‫אפריים‬ ‫למחנה‬ ‫הפקודים‬
‫ושמונת אלפים ומאה לציבאותם ושלישים‬
‫יסעו ‪25‬סדגל מחנה דן צפונה לציבאותם‬
‫ונסיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי‬
‫‪26‬סוצבאו ופקודיהם שניים ושישים אלף‬
‫ושבע מאות ‪27‬סוהחונים עליו מטה אשר ונסיא‬
‫ליבני אשר פגעיאל בן עכרן ‪28‬סוצבאו‬
‫ופקודיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות‬
‫‪29‬סומטה נפתלי ונסיא ליבני נפתלי‬
‫אחירע בן עיןן ‪30‬סוצבאו ופקודיהם שלושה‬
‫וחמישים אלף וארבע מאות ‪31‬סכל הפקודים‬
‫למחנה דן מאת אלף ושיבעה וחמישים אלף‬
‫ושש מאות לאחרונה יסעו לדיגליהם ‪32‬סאלה‬
‫פקודי בני יסראל לבית אבותם כל פקודי‬
‫המחנות לציבאותם שש מאות אלף ושלושת‬
‫אלפים וחמש מאות וחמישים ‪33‬סוהלוים לוא‬
‫התפקדו בתוך בני יסראל כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪34‬סויעסו בני יסראל ככול אשר ציוה‬
‫יהוה את מושה כן חנו לדיגליהם וכן נסעו‬
‫איש למישפחותיו על בית אבותיו‬
‫‪1‬סואלה תולדות אהרון ומושה ביום דיבר יהוה‬

‫את מושה בהר סיני ‪2‬סואלה שמות בני אהרון‬
‫הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ‪3‬סאלה שמות‬
‫בני אהרון הכוהנים המשוחים אשר מילא‬
‫ידם לכהן ‪4‬סוימת נדב ואביהוא ליפני‬
‫‪221‬‬
‫יהוה בהקריבם אש זרה ליפני יהוה‬

‫במידבר סיני ובנים לוא היו להם ויכהן‬
‫אלעזר ואיתמר על פני אהרון אביהם‬
‫‪5‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪6‬סהקרב את מטה‬
‫לוי והעמדת אותו ליפני אהרון הכוהן ושרתו‬
‫אותו ‪7‬סושמרו את מישמרתו ואת מישמרת כל‬
‫העדה ליפני אוהל מועד לעבוד את עבודת‬
‫המישכן ‪8‬סושמרו את כל כלי אוהל מועד ואת‬
‫לעבוד את עבודת‬ ‫מישמרת בני יסראל‬
‫המישכן ‪9‬סונתתה את הלוים לאהרון ולבניו‬
‫נתונים נתונים המה לו מאת בני יסראל‬
‫‪10‬סואת אהרון ואת בניו תיפקוד ושמרו את‬
‫כהונתם והזר הקרב יומת ‪11‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪12‬סואני הינה לקחתי את הלוים‬
‫מיתוך בני יסראל תחת כל בכור פטר רחם‬
‫מיבני יסראל והיו לי הלוים ‪13‬סכי לי כל‬
‫בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מיצריים‬
‫היקדשתי לי כל בכור ביסראל מאדם עד בהמה‬
‫לי יהיו אני יהוה ‪14‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫במידבר סיני לאמור ‪15‬ספקוד את בני לוי‬
‫לבית אבותם למישפחותם כל זכר מיבן חודש‬
‫ומעלה תיפקדם ‪16‬סויפקוד אותם מושה על פי‬
‫יהוה כאשר צווה ‪17‬סויהיו אלה בני לוי‬
‫בישמותם גרשון וקהת ומררי ‪18‬סואלה שמות‬
‫בני גרשון למישפחותם ליבני ושימעי‬
‫‪19‬סובני קהת למישפחותם עמרם וייצהר‬
‫חברון ועוזיאל ‪20‬סובני מררי למישפחותם‬
‫מחלי ומושי אלה הם מישפחות הלוי לבית‬
‫הליבני‬ ‫מישפחת‬ ‫‪21‬סלגרשון‬ ‫אבותם‬
‫ומישפחת השימעי אלה הם מישפחות‬
‫הגרשוני ‪22‬ספקודיהם במיספר כל זכר מיבן‬
‫חודש ומעלה פקודיהם שיבעת אלפים וחמש‬
‫מאות ‪23‬סמישפחות הגרשוני אחרי המישכן‬
‫יחנו ימה ‪24‬סונסיא בית אב לגרשוני‬
‫אליסף בן לאל ‪25‬סומישמרת בני גרשון‬
‫באוהל מועד המישכן והאוהל מיכסהו ומסך‬
‫‪222‬‬
‫פתח אוהל מועד ‪26‬סוקלעי החצר ואת מסך פתח‬

‫החצר אשר על המישכן ועל המיזבח סביב ואת‬
‫מיתריו לכול עבודתו ‪27‬סוליקהת מישפחת‬
‫העמרמי ומישפחת היצהרי ומישפחת‬
‫החברוני ומישפחת העזיאלי אלה הם‬
‫מישפחות הקהתי ‪28‬סבמיספר כל זכר מיבן‬
‫חודש ומעלה שמונת אלפים ושש מאות שומרי‬
‫מישמרת הקודש ‪29‬סמישפחות בני קהת יחנו‬
‫על ירך המישכן תימנה ‪30‬סונסיא בית אב‬
‫למישפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל‬
‫והמנורה‬ ‫והשולחן‬ ‫הארון‬ ‫‪31‬סומישמרתם‬
‫והמיזבחות וכלי הקודש אשר ישרתו בהם והמסך‬
‫וכול עבודתו ‪32‬סונסיא נסיאי הלוי אלעזר בן‬
‫אהרון הכוהן פקודת שומרי מישמרת הקודש‬
‫‪33‬סלימררי מישפחת המחלי ומישפחת‬
‫מררי‬ ‫מישפחות‬ ‫הם‬ ‫אלה‬ ‫המושי‬
‫‪34‬סופקודיהם במיספר כל זכר מיבן חודש‬
‫ומעלה ששת אלפים ומאתיים ‪35‬סונסיא‬
‫בית אב למישפחות מררי צוריאל בן‬
‫אביחייל על ירך המישכן יחנו צפונה‬
‫קרשי‬ ‫מררי‬ ‫בני‬ ‫מישמרת‬ ‫‪36‬סופקודת‬
‫המישכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו‬
‫וכול עבודתו ‪37‬סועמודי החצר סביב ואדניהם‬
‫ויתדותם ומיתריהם ‪38‬סוהחונים ליפני‬
‫המישכן קדמה ליפני אוהל מועד מיזרחה‬
‫מושה ואהרון ובניו שומרים מישמרת‬
‫המיקדש למישמרת בני יסראל והזר הקרב‬
‫יומת ‪39‬סכל פקודי הלוים אשר פקד מושה‬
‫ואהרון על פי יהוה למישפחותם כל זכר‬
‫מיבן חודש ומעלה שניים ועסרים אלף‬
‫‪40‬סויואמר יהוה אל מושה פקוד כל בכור זכר‬
‫ליבני יסראל מיבן חודש ומעלה וסא את‬
‫מיספר שמותם ‪41‬סולקחת את הלוים לי אני‬
‫יהוה תחת כל בכור ביבני יסראל ואת בהמת‬
‫הלוים תחת כל בכור בבהמת בני יסראל‬
‫‪42‬סויפקוד מושה כאשר ציוה יהוה אותו את כל‬
‫‪223‬‬
‫בכור ביבני יסראל ‪43‬סויהי כל בכור זכר‬

‫ומעלה‬ ‫חודש‬ ‫מיבן‬ ‫שמות‬ ‫במיספר‬
‫ליפקודיהם שניים ועסרים אלף שלושה‬
‫ושיבעים ומאתיים ‪44‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ‪45‬סקח את הלוים תחת כל בכור ביבני‬
‫יסראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי‬
‫הלוים אני יהוה ‪46‬סואת פדויי השלושה‬
‫על‬ ‫העודפים‬ ‫והמאתיים‬ ‫והשיבעים‬
‫הלוים מיבכור בני יסראל ‪47‬סולקחת חמשת‬
‫חמשת שקלים לגולגולת בשקל הקודש תיקח‬
‫עסרים גרה השקל ‪48‬סונתתה הכסף לאהרון‬
‫ולבניו פדויי העודפים בהם ‪49‬סויקח מושה‬
‫את כסף הפידיום מאת העודפים על פדויי‬
‫הלוים ‪50‬סמאת בכור בני יסראל לקח את הכסף‬
‫חמישה ושישים ושלוש מאות ואלף בשקל‬
‫הקודש ‪51‬סויתן מושה את כסף הפדויים‬
‫לאהרון ולבניו על פי יהוה כאשר ציוה יהוה‬
‫את מושה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪2‬סנסוא‬

‫לוי‬ ‫בני‬ ‫מיתוך‬ ‫קהת‬ ‫בני‬ ‫רואש‬ ‫את‬
‫למישפחותם לבית אבותם ‪3‬סמיבן שלושים‬
‫שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל בא לצבא‬
‫לעסות מלאכה באוהל מועד ‪4‬סזואת עבודת בני קהת‬
‫באוהל מועד קודש הקדשים ‪5‬סובא אהרון ובניו‬
‫בינסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך וכיסו‬
‫בה את ארון העדות ‪6‬סונתנו עליו כסוי עור תחש‬
‫ופרסו בגד כליל תכלת מילמעלה וסמו בדיו‬
‫‪7‬סועל שולחן הפנים יפרסו בגד תכלת ונתנו‬
‫עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקיות ואת‬
‫קסות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה ‪8‬סופרסו‬
‫עליהם בגד תולעת שני וכיסו אותו במיכסה‬
‫עור תחש וסמו את בדיו ‪9‬סולקחו בגד תכלת וכיסו את‬
‫מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלקחיה ואת‬
‫‪224‬‬
‫מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה‬

‫בהם ‪10‬סונתנו אותה ואת כל כליה אל מיכסה עור‬
‫תחש ונתנו על המוט ‪11‬סועל מיזבח הזהב יפרסו‬
‫בגד תכלת וכיסו אותו במיכסה עור תחש וסמו את‬
‫בדיו ‪12‬סולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם‬
‫בקודש ונתנו אל בגד תכלת וכיסו אותם במיכסה‬
‫עור תחש ונתנו על המוט ‪13‬סודישנו את המיזבח‬
‫ופרסו עליו בגד ארגמן ‪14‬סונתנו עליו את כל‬
‫כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות את‬
‫המיזלגות ואת היעים ואת המיזרקות כול כלי‬
‫המיזבח ופרסו עליו כסוי עור תחש וסמו בדיו‬
‫‪15‬סוכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל‬
‫כלי הקודש בינסוע המחנה ואחרי כן יבואו‬
‫בני קהת לסאת ולוא יגעו אל הקודש ומתו אלה‬
‫מסא בני קהת באוהל מועד ‪16‬סופקודת אלעזר בן‬
‫אהרון הכוהן שמן המאור וקטורת הסמים‬
‫ומינחת התמיד ושמן המישחה פקודת כל‬
‫המישכן וכל אשר בו בקודש ובכליו ‪17‬סוידבר‬
‫יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪18‬סאל תכריתו‬
‫את שבט מישפחות הקהתי מיתוך הלוים‬
‫‪19‬סוזואת עסו להם וחיו ולוא ימותו בגישתם את‬
‫קודש הקדשים אהרון ובניו יבואו וסמו אותם‬
‫איש איש על עבודתו ואל מסאו ‪20‬סולוא יבואו‬
‫ליראות כבלע את הקודש ומתו ‪21‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪22‬סנסוא את רואש בני גרשון גם‬
‫הם לבית אבותם למישפחותם ‪23‬סמיבן‬
‫שלושים שנה ומעלה עד בן חמישים שנה‬
‫תיפקוד אותם כל הבא ליצבוא צבא לעבוד עבודה‬
‫מישפחות‬ ‫עבודת‬ ‫‪24‬סזואת‬ ‫מועד‬ ‫באוהל‬
‫הגרשוני לעבוד ולמסא ‪25‬סונסאו את יריעות‬
‫המישכן ואת אוהל מועד מיכסהו ומיכסה‬
‫התחש אשר עליו מילמעלה ואת מסך פתח אוהל‬
‫מועד ‪26‬סואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר‬
‫אשר על המישכן ועל המיזבח סביב ואת‬
‫מיתריהם ואת כל כלי עבודתם ואת כל אשר‬
‫יעסה להם ועבדו ‪27‬סעל פי אהרון ובניו‬
‫‪225‬‬
‫תיהיה כל עבודת בני הגרשוני לכל מסאם‬

‫ולכול עבודתם ופקדתם עלהם במישמרת את כל‬
‫בני‬ ‫מישפחות‬ ‫עבודת‬ ‫‪28‬סזואת‬ ‫מסאם‬
‫הגרשוני באוהל מועד ומישמרתם ביד‬
‫איתמר בן אהרון הכוהן ‪29‬סבני מררי‬
‫למישפחותם לבית אבותם תיפקוד אותם‬
‫‪30‬סמיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן‬
‫חמישים שנה תיפקדם כל הבא לצבא לעבוד את‬
‫עבודת אוהל מועד ‪31‬סוזואת מישמרת מסאם לכל‬
‫עבודתם באוהל מועד קרשי המישכן ובריחיו‬
‫סביב‬ ‫החצר‬ ‫‪32‬סועמודי‬ ‫ואדניו‬ ‫ועמודיו‬
‫ואדניהם ויתדותם ומיתריהם לכל כליהם‬
‫כלי‬ ‫את‬ ‫תיפקדו‬ ‫ובשמות‬ ‫עבודתם‬ ‫ולכול‬
‫מישמרת מסאם ‪33‬סזואת עבודת מישפחות בני‬
‫מררי לכל עבודתם באוהל מועד ביד איתמר בן‬
‫אהרון הכוהן ‪34‬סויפקוד מושה ואהרון ונסיאי‬
‫העדה את בני הקהתי למישפחותם ולבית‬
‫אבותם ‪35‬סמיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן‬
‫חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל‬
‫למישפחותם‬ ‫פקודיהם‬ ‫‪36‬סויהיו‬ ‫מועד‬
‫אלפיים שבע מאות וחמישים ‪37‬סאלה‬
‫פקודי מישפחות הקהתי כל העובד באוהל מועד‬
‫אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ביד מושה‬
‫‪38‬סופקודי בני גרשון למישפחותם ולבית‬
‫אבותם ‪39‬סמיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן‬
‫חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל‬
‫מועד ‪40‬סויהיו פקודיהם למישפחותם לבית‬
‫אבותם אלפיים ושש מאות ושלושים ‪41‬סאלה‬
‫פקודי מישפחות בני גרשון כל העובד באוהל‬
‫מועד אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה‬
‫מררי‬ ‫בני‬ ‫מישפחות‬ ‫‪42‬סופקודי‬
‫למישפחותם לבית אבותם ‪43‬סמיבן שלושים‬
‫שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא‬
‫לצבא לעבודה באוהל מועד ‪44‬סויהיו פקודיהם‬
‫למישפחותם שלושת אלפים ומאתיים‬
‫‪45‬סאלה פקודי מישפחות בני מררי אשר פקד‬
‫‪226‬‬
‫מושה ואהרון על פי יהוה ביד מושה ‪46‬סכל‬

‫הפקודים אשר פקד מושה ואהרון ונסיאי‬
‫יסראל את הלוים למישפחותם ולבית אבותם‬
‫‪47‬סמיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן‬
‫חמישים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה‬
‫ועבודת מסא באוהל מועד ‪48‬סויהיו פקודיהם‬
‫שמונת אלפים וחמש מאות ושמונים ‪49‬סעל‬
‫פי יהוה פקד אותם ביד מושה איש איש על‬
‫עבודתו ועל מסאו ופקודיו אשר ציוה יהוה את‬
‫מושה‬

‫יסראל וישלחו מין המחנה כל צרוע וכל זב וכול‬
‫טמא לנפש ‪3‬סמיזכר עד נקבה תשלחו אל מיחוץ‬
‫למחנה תשלחום ולוא יטמאו את מחניהם אשר‬
‫אני שוכן בתוכם ‪4‬סויעסו כן בני יסראל‬
‫וישלחו אותם אל מיחוץ למחנה כאשר דיבר‬
‫יהוה אל מושה כן עסו בני יסראל ‪5‬סוידבר‬
‫איש או אישה כי יעסו מיכל חטואת האדם‬
‫לימעול מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיוא‬
‫‪7‬סוהיתודו את חטאתם אשר עסו והשיב את אשמו‬
‫ברואשו וחמישיתו יוסף עליו ונתן לאשר‬
‫אשם לו ‪8‬סואים אין לאיש גואל להשיב‬
‫האשם אליו האשם המושב ליהוה לכוהן‬
‫מילבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו‬
‫‪9‬סוכל תרומה לכל קדשי בני יסראל אשר‬
‫יקריבו לכוהן לו יהיה ‪10‬סואיש את קדשיו לו‬
‫יהיו איש אשר יתן לכוהן לו יהיה ‪11‬סוידבר‬
‫ואמרת אלהם איש איש כי תיסטה אישתו‬
‫ומעלה בו מעל ‪13‬סושכב איש אותה שיכבת זרע‬
‫ונעלם מעיני אישה וניסתרה והיא‬
‫ניטמאה ועד אין בה והיוא לוא ניתפסה‬
‫‪227‬‬
‫‪14‬סועבר עליו רוח קינאה וקינא את אישתו‬

‫והיוא ניטמאה או עבר עליו רוח קינאה‬
‫וקינא את אישתו והיא לוא ניטמאה ‪15‬סוהביא‬
‫האיש את אישתו אל הכוהן והביא את קרבנה‬
‫עליה עסירית האיפה קמח סעורים לוא יצוק‬
‫עליו שמן ולוא יתן עליו לבונה כי מינחת‬
‫קנאות הוא מינחת זיכרון מזכרת עון‬
‫‪16‬סוהיקריב אותה הכוהן והעמידה ליפני‬
‫יהוה ‪17‬סולקח הכוהן מיים קדושים ביכלי‬
‫חרס ומין העפר אשר יהיה בקרקע המישכן‬
‫יקח הכוהן ונתן אל המיים ‪18‬סוהעמיד‬
‫הכוהן את האישה ליפני יהוה ופרע את‬
‫רואש האישה ונתן על כפיה את מינחת‬
‫הזיכרון מינחת קנאות היוא וביד הכוהן‬
‫יהיו מי המרים המאררים ‪19‬סוהישביע‬
‫אותה הכוהן ואמר אל האישה אים לוא שכב‬
‫איש אותך ואים לוא סטית טומאה תחת אישך‬
‫הינקי מימי המרים המאררים האלה‬
‫‪20‬סואת כי סטית תחת אישך וכי ניטמאת ויתן‬
‫אישך‬ ‫מיבלעדי‬ ‫שכבתו‬ ‫את‬ ‫בך‬ ‫איש‬
‫‪21‬סוהישביע הכוהן את האישה בישבועת האלה‬
‫ואמר הכוהן לאישה יתן יהוה אותך לאלה‬
‫ולישבועה בתוך עמך בתת יהוה את ירךך נופלת‬
‫ואת ביטנך צבה ‪22‬סובאו המיים המאררים‬
‫האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך ואמרה‬
‫האישה אמן אמן ‪23‬סוכתב את האלות האלה‬
‫הכוהן בספר ומחה אל מי המרים ‪24‬סוהישקה‬
‫את האישה את מי המרים המאררים ובאו בה‬
‫המיים המאררים למרים ‪25‬סולקח הכוהן‬
‫מיד האישה את מינחת הקנאות והניף את‬
‫המינחה ליפני יהוה והיקריב אותה אל‬
‫המיזבח ‪26‬סוקמץ הכוהן מין המינחה את‬
‫אזכרתה והיקטיר המיזבחה ואחר ישקה את‬
‫האישה את המיים ‪27‬סוהישקה את המיים‬
‫והיתה אים ניטמאה ותימעול מעל באישה‬
‫ובאו בה המיים המאררים למרים וצבתה‬
‫‪228‬‬
‫ביטנה ונפלה ירכה והיתה האישה לאלה בקרב‬

‫עמה ‪28‬סואים לוא ניטמאה האישה וטהורה‬
‫היוא וניקתה וניזרעה זרע ‪29‬סזואת תורת‬
‫הקנאות אשר תיסטה אישה תחת אישה‬
‫וניטמאה ‪30‬סאו איש אשר תעבור עליו רוח‬
‫קינאה וקינא את אישתו והעמיד את האישה‬
‫ליפני יהוה ועסה לה הכוהן את כל התורה‬
‫הזואת ‪31‬סוניקה האיש מעון והאישה ההיוא‬
‫תיסא את עונה‬

‫יסראל ואמרת אלהם איש או אישה כי‬
‫יפליא לינדור נדר נזיר להזיר ליהוה‬
‫‪3‬סמייין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר‬
‫לוא ישתה וכל מישרת ענבים לוא ישתה‬
‫וענבים לחים ויבשים לוא יואכל ‪4‬סכול‬
‫ימי ניזרו מיכול אשר יעסה מיגפן‬
‫הייין מחרצנים ועד זג לוא יואכל ‪5‬סכל‬
‫ימי נדר ניזרו תער לוא יעבור על רואשו עד‬
‫מלואת היםים אשר יזיר ליהוה קדוש יהיה‬
‫גדל פרע סער רואשו ‪6‬סכל ימי הזירו ליהוה‬
‫על נפש מת לוא יבוא ‪7‬סלאביו ולאימו לאחיו‬
‫ולאחותו לוא יטמא להם במותם כי נזר אלוהיו‬
‫על רואשו ‪8‬סכול ימי ניזרו קדוש הוא ליהוה‬
‫‪9‬סוכי ימות מת עליו בפתע פיתאום וטימא‬
‫רואש ניזרו וגילח רואשו ביום טהרתו ביום‬
‫השביעי יגלחנו ‪10‬סוביום השמיני יביא‬
‫שתי תורים או שני בני יונה אל הכוהן אל‬
‫פתח אוהל מועד ‪11‬סועסה הכוהן אחד לחטאת ואחד‬
‫לעולה וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש‬
‫וקידש את רואשו ביום ההוא ‪12‬סוהיזיר ליהוה‬
‫את ימי ניזרו והביא כבס בן שנתו לאשם‬
‫והימים הריאשונים יפלו כי טמא ניזרו‬
‫‪13‬סוזואת תורת הנזיר ביום מלואת ימי‬
‫‪229‬‬
‫ניזרו יביא אותו אל פתח אוהל מועד‬

‫‪14‬סוהיקריב את קרבנו ליהוה כבס בן שנתו‬
‫תמים אחד לעולה וכבסה אחת בת שנתה תמימה‬
‫לחטאת ואייל אחד תמים לישלמים ‪15‬סוסל‬
‫מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות‬
‫וניסכיהם‬ ‫ומינחתם‬ ‫בשמן‬ ‫משוחים‬
‫‪16‬סוהיקריב הכוהן ליפני יהוה ועסה את‬
‫חטאתו ואת עולתו ‪17‬סואת האייל יעסה זבח‬
‫שלמים ליהוה על סל המצות ועסה הכוהן את‬
‫מינחתו ואת ניסכו ‪18‬סוגילח הנזיר פתח אוהל‬
‫מועד את רואש ניזרו ולקח את סער רואש ניזרו‬
‫ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ‪19‬סולקח‬
‫הכוהן את הזרוע בשלה מין האייל וחלת מצה‬
‫אחת מין הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי‬
‫הנזיר אחר היתגלחו את ניזרו ‪20‬סוהניף‬
‫אותם הכוהן תנופה ליפני יהוה קודש הוא‬
‫לכוהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר‬
‫ישתה הנזיר יין ‪21‬סזואת תורת הנזיר אשר‬
‫ידור קרבנו ליהוה על ניזרו מילבד אשר‬
‫תסיג ידו כפי נידרו אשר ידור כן יעסה על‬
‫תורת ניזרו ‪22‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪23‬סדבר אל אהרון ואל בניו לאמור כוה תברכו את‬
‫בני יסראל אמור להם ‪24‬סיברךכה יהוה‬
‫ויישמרכה ‪25‬סיאר יהוה פניו אליכה‬
‫ויחונכה ‪26‬סיסא יהוה פניו אליכה ויסם לכה‬
‫שלום ‪27‬סוסמו את שמי על בני יסראל ואני‬
‫אברכם‬
‫‪1‬סויהי ביום כלות מושה להקים את המישכן‬

‫וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת‬
‫המיזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אותם‬
‫‪2‬סויקריבו נסיאי יסראל ראשי בית אבותם‬
‫הם נסיאי המטות הם העומדים על הפקודים‬
‫‪3‬סויביאו את קרבנם ליפני יהוה שש עגלות‬
‫‪230‬‬
‫צב ושני עסר בקר עגלה על שני הנסיאים‬

‫ושור לאחד ויקריבו אותם ליפני המישכן‬
‫‪4‬סויואמר יהוה אל מושה לאמור ‪5‬סקח מאיתם‬
‫והיו לעבוד את עבודת אוהל מועד ונתתה אותם אל‬
‫הלוים איש כפי עבודתו ‪6‬סויקח מושה את‬
‫העגלות ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים ‪7‬סאת‬
‫שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן ליבני‬
‫גרשון כפי עבודתם ‪8‬סואת ארבע העגלות ואת‬
‫שמונת הבקר נתן ליבני מררי כפי עבודתם‬
‫ביד איתמר בן אהרון הכוהן ‪9‬סוליבני קהת‬
‫לוא נתן כי עבודת הקודש עלהם בכתף יסאו‬
‫‪10‬סויקריבו הנסיאים את חנוכת המיזבח‬
‫ביום הימשח אותו ויקריבו הנסיאים את‬
‫קרבנם ליפני המיזבח ‪11‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה נסיא אחד ליום נסיא אחד ליום‬
‫יקריבו את קרבנם לחנוכת המיזבח ‪12‬סויהי‬
‫המקריב ביום הריאשון את קרבנו נחשון בן‬
‫עמינדב למטה יהודה ‪13‬סוקרבנו קערת כסף אחת‬
‫שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף‬
‫שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ‪14‬סכף אחת עסרה זהב‬
‫מלאה קטורת ‪15‬ספר אחד בן בקר אייל אחד כבס אחד‬
‫בן שנתו לעולה ‪16‬ססעיר עיזים אחד לחטאת‬
‫‪17‬סולזבח השלמים בקר שניים אילים‬
‫חמישה עתודים חמישה כבסים בני שנה‬
‫חמישה זה קרבן נחשון בן עמינד ‪18‬סביום‬
‫השני היקריב נתנאל בן צוער נסיא יסשכר‬
‫‪19‬סהיקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלושים‬
‫ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל‬
‫בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן‬
‫למינחה ‪20‬סכף אחת עסרה זהב מלאה קטורת‬
‫‪21‬ס פר אחד בן בקר אייל אחד כבס אחד בן שנתו‬
‫לעולה ‪22‬ססעיר עיזים אחד לחטאת ‪23‬סולזבח‬
‫השלמים בקר שניים אילים חמישה‬
‫עתודים חמישה כבסים בני שנה חמישה זה‬
‫קרבן נתנאל בן צוער ‪24‬סביום השלישי‬
‫‪231‬‬
‫נסיא ליבני זבולון אליאב בן חלון ‪25‬סקרבנו‬

‫קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק‬
‫אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם‬
‫מלאים סולת בלולה בשמן למינחה ‪26‬סכף אחת‬
‫עסרה זהב מלאה קטורת ‪27‬ספר אחד בן בקר אייל‬
‫אחד כבס אחד בן שנתו לעולה ‪28‬ססעיר עיזים‬
‫אחד לחטאת ‪29‬סולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילים חמישה עתודים חמישה כבסים בני‬
‫שנה חמישה זה קרבן אליאב בן חלון ‪30‬סביום‬
‫הרביעי נסיא ליבני ראובן אליצור בן‬
‫שדיאור ‪31‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה‬
‫מישקלה מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל‬
‫הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן‬
‫קרבן אליצור בן שדיאור ‪36‬סביום החמישי‬
‫בן‬ ‫שלומיאל‬ ‫שימעון‬ ‫ליבני‬ ‫נסיא‬
‫צורישדי ‪37‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים‬
‫‪42‬סביום‬ ‫צורישדי‬ ‫בן‬ ‫שלומיאל‬ ‫קרבן‬
‫השישי נסיא ליבני גד אליסף בן דעואל‬
‫‪43‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה‬
‫‪232‬‬

‫קרבן אליסף בן דעואל ‪48‬סביום השביעי‬
‫בן‬ ‫אלישמע‬ ‫אפריים‬ ‫ליבני‬ ‫נסיא‬
‫עמיהוד ‪49‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים‬
‫‪54‬סביום‬ ‫עמיהוד‬ ‫בן‬ ‫אלישמע‬ ‫קרבן‬
‫השמיני נסיא ליבני מנשה גמליאל בן‬
‫פדה צור ‪55‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה‬
‫‪57‬ספר אחד בן בקר אייל אחד כבס אחד בן שנתו‬
‫קרבן גמליאל בן פדהצור ‪60‬סביום התשיעי‬
‫בן‬ ‫אבידן‬ ‫בינימין‬ ‫ליבני‬ ‫נסיא‬
‫גידעוני ‪61‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים‬
‫קרבן אבידן בן גידעוני ‪66‬סביום העסירי‬
‫נסיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי‬
‫‪233‬‬

‫קרבן אחיעזר בן עמישדי ‪72‬סביום עשתי‬
‫עסר יום נסיא ליבני אשר פגעיאל בן‬
‫עכרן ‪73‬סקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה‬
‫קרבן פגעיאל בן עכרן ‪78‬סביום שנים עסר‬
‫יום נסיא ליבני נפתלי אחירע בן עיןן‬
‫קרבן אחירע בן עיןן ‪84‬סזואת חנוכת המיזבח‬
‫ביום הימשח אותו מאת נסיאי יסראל קערות‬
‫כסף שתים עסרה מיזרקי כסף שנים עסר‬
‫כפות זהב שתים עסרה ‪85‬סשלושים ומאה‬
‫הקערה האחת כסף ושיבעים המיזרק האחד כול‬
‫כסף הכלים אלפיים וארבע מאות בשקל‬
‫הקודש ‪86‬סכפות זהב שתים עסרה מלאות קטורת‬
‫עסרה עסרה הכף בשקל הקודש כל זהב הכפות‬
‫עסרים ומאה ‪87‬סכל הבקר לעולה שנים עסר‬
‫פרים אילים שנים עסר כבסים בני שנה‬
‫‪234‬‬
‫שנים עסר ומינחתם וסעירי עיזים‬

‫שנים עסר לחטאת ‪88‬סוכול בקר זבח השלמים‬
‫עסרים וארבעה פרים אילים שישים‬
‫עתודים שישים כבסים בני שנה שישים‬
‫זואת חנוכת המיזבח אחרי הימשח אותו ‪89‬סובבוא‬
‫מושה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול‬
‫מידבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות‬
‫מיבין שני הכרובים וידבר אליו‬

‫ואמרת אליו בהעלותכה את הנרות אל מול פני‬
‫המנורה יאירו שיבעת הנרות ‪3‬סויעס כן‬
‫אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ‪4‬סוזה מעסה המנורה‬
‫מיקשה זהב עד ירכה עד פירחה מיקשה היוא‬
‫כמראה אשר הראה יהוה את מושה כן עסה את‬
‫המנורה ‪5‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪6‬סקח את‬
‫הלוים מיתוך בני יסראל וטיהרת אותם ‪7‬סוכוה‬
‫תעסה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת‬
‫והעבירו תער על כל בסרם וכיבסו ביגדיהם‬
‫והיטהרו ‪8‬סולקחו פר בן בקר ומינחתו סולת בלולה‬
‫בשמן ופר שני בן בקר תיקח לחטאת ‪9‬סוהיקרבת‬
‫את הלוים ליפני אוהל מועד והיקהלת את כל‬
‫עדת בני יסראל ‪10‬סוהיקרבת את הלוים‬
‫ליפני יהוה וסמכו בני יסראל את ידיהם‬
‫על הלוים ‪11‬סוהניף אהרון את הלוים תנופה‬
‫ליפני יהוה מאת בני יסראל והיו לעבוד את‬
‫עבודת יהוה ‪12‬סוהלוים יסמכו את ידיהם על‬
‫רואש הפרים ועסה את האחד חטאת ואת האחד עולה‬
‫ליהוה לכפר על הלוים ‪13‬סוהעמדת את הלוים‬
‫ליפני אהרון וליפני בניו והנפת אותם‬
‫תנופה ליהוה ‪14‬סוהיבדלת את הלוים מיתוך‬
‫בני יסראל והיו לי הלוים ‪15‬סואחרי כן‬
‫יבואו הלוים לעבוד את אוהל מועד וטיהרת אותם‬
‫‪235‬‬
‫והנפת אותם תנופה ‪16‬סכי נתונים נתונים‬

‫המה לי מיתוך בני יסראל תחת פיטרת כל‬
‫רחם בכור כול מיבני יסראל לקחתי אותם לי‬
‫‪17‬סכי לי כל בכור ביבני יסראל באדם ובבהמה‬
‫ביום הכותי כל בכור בארץ מיצריים‬
‫היקדשתי אותם לי ‪18‬סואקח את הלוים תחת כל‬
‫בכור ביבני יסראל ‪19‬סואתנה את הלוים‬
‫נתונים לאהרון ולבניו מיתוך בני יסראל‬
‫לעבוד את עבודת בני יסראל באוהל מועד ולכפר‬
‫על בני יסראל ולוא יהיה ביבני יסראל‬
‫נגף בגשת בני יסראל אל הקודש ‪20‬סויעס‬
‫מושה ואהרון וכל עדת בני יסראל ללוים ככול‬
‫אשר ציוה יהוה את מושה ללוים כן עסו להם‬
‫ויכבסו‬ ‫הלוים‬ ‫‪21‬סויתחטאו‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬
‫תנופה‬ ‫אותם‬ ‫אהרון‬ ‫וינף‬ ‫ביגדיהם‬
‫ליפני יהוה ויכפר עליהם אהרון לטהרם‬
‫‪22‬סואחרי כן באו הלוים לעבוד את עבודתם באוהל‬
‫מועד ליפני אהרון וליפני בניו כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה על הלוים כן עסו להם‬
‫‪23‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪24‬סזואת אשר‬
‫ללוים מיבן חמש ועסרים שנה ומעלה יבוא‬
‫ליצבוא צבא בעבודת אוהל מועד ‪25‬סומיבן‬
‫חמישים שנה ישוב מיצבא העבודה ולוא‬
‫יעבוד עוד ‪26‬סושרת את אחיו באוהל מועד‬
‫לישמור מישמרת ועבודה לוא יעבוד ככה תעסה‬
‫ללוים במישמרותם‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה במידבר סיני בשנה‬

‫השנית לצאתם מארץ מיצריים בחודש‬
‫הריאשון לאמור ‪2‬סויעסו בני יסראל את הפסח‬
‫במועדו ‪3‬סבארבעה עסר יום בחודש הזה בין‬
‫הערביים תעסו אותו במועדו ככל חוקותיו וככל‬
‫מישפטיו תעסו אותו ‪4‬סוידבר מושה אל בני‬
‫יסראל לעסות הפסח ‪5‬סויעסו את הפסח בריאשון‬
‫‪236‬‬
‫בארבעה עסר יום לחודש בין הערביים‬

‫במידבר סיני ככול אשר ציוה יהוה את מושה‬
‫כן עסו בני יסראל ‪6‬סויהי אנשים אשר היו‬
‫טמאים לנפש אדם ולוא יכלו לעסות הפסח‬
‫ביום ההוא ויקרבו ליפני מושה וליפני‬
‫אהרון ביום ההוא ‪7‬סויואמרו האנשים ההמה‬
‫אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה ניגרע‬
‫לבילתי הקריב את קרבן יהוה במועדו בתוך‬
‫בני יסראל ‪8‬סויואמר אלהם מושה עימדו‬
‫ואשמעה מה יצוה יהוה לכם ‪9‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪10‬סדבר אל בני יסראל לאמור איש‬
‫איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם‬
‫או לדורותיכם ועסה פסח ליהוה ‪11‬סבחודש השני‬
‫בארבעה עסר יום בין הערביים יעסו אותו על‬
‫מצות ומרורים יואכלוהו ‪12‬סלוא ישאירו‬
‫מימנו עד בוקר ועצם לוא ישברו בו ככל חוקת‬
‫הפסח יעסו אותו ‪13‬סוהאיש אשר הוא טהור ובדרך‬
‫לוא היה וחדל לעסות הפסח וניכרתה הנפש‬
‫ההיוא מעמיה כי קרבן יהוה לוא היקריב‬
‫במועדו חטאו יסא האיש ההוא ‪14‬סוכי יגור‬
‫איתכם גר ועסה פסח ליהוה כחוקת הפסח‬
‫וכמישפטו כן יעסה חוקה אחת יהיה לכם ולגר‬
‫ולאזרח הארץ ‪15‬סוביום הקים את המישכן‬
‫כיסה העןן את המישכן לאוהל העדות ובערב‬
‫יהיה על המישכן כמראה אש עד בוקר ‪16‬סכן‬
‫יהיה תמיד העןן יכסנו ומראה אש לילה‬
‫‪17‬סולפי העלות העןן מעל האוהל ואחרי כן‬
‫יסעו בני יסראל ובימקום אשר ישכן שם‬
‫העןן שם יחנו בני יסראל ‪18‬סעל פי יהוה‬
‫יסעו בני יסראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי‬
‫אשר ישכון העןן על המישכן יחנו‬
‫‪19‬סובהאריך העןן על המישכן ימים רבים‬
‫ושמרו בני יסראל את מישמרת יהוה ולוא‬
‫יסעו ‪20‬סויש אשר יהיה העןן ימים‬
‫מיספר על המישכן על פי יהוה יחנו ועל‬
‫פי יהוה יסעו ‪21‬סויש אשר יהיה העןן‬
‫‪237‬‬
‫מערב עד בוקר ונעלה העןן בבוקר ונסעו או‬

‫יוםם ולילה ונעלה העןן ונסעו ‪22‬סאו‬
‫יומיים או חודש או ימים בהאריך העןן על‬
‫המישכן לישכון עליו יחנו בני יסראל‬
‫ולוא יסעו ובהעלותו יסעו ‪23‬סעל פי יהוה יחנו‬
‫ועל פי יהוה יסעו את מישמרת יהוה שמרו‬
‫על פי יהוה ביד מושה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סעסה לכה שתי‬

‫חצוצרות כסף מיקשה תעסה אותם והיו לכה‬
‫למיקרא העדה ולמסע את המחנות ‪3‬סותקעו בהן‬
‫ונועדו אליכה כל העדה אל פתח אוהל מועד‬
‫‪4‬סואים באחת יתקעו ונועדו אליכה הנסיאים‬
‫ראשי אלפי יסראל ‪5‬סותקעתם תרועה ונסעו‬
‫המחנות החונים קדמה ‪6‬סותקעתם תרועה שנית‬
‫ונסעו המחנות החונים תימנה תרועה יתקעו‬
‫למסעיהם ‪7‬סובהקהיל את הקהל תיתקעו ולוא‬
‫יתקעו‬ ‫הכוהנים‬ ‫אהרון‬ ‫‪8‬סובני‬ ‫תריעו‬
‫בחצוצרות והיו לכם לחוקת עולם לדורותיכם‬
‫‪9‬סוכי תבואו מילחמה בארצכם על הצר הצורר‬
‫אתכם והרעותם בחצוצרות וניזכרתם ליפני‬
‫מאויביכם‬ ‫ונושעתם‬ ‫אלוהיכם‬ ‫יהוה‬
‫ובראשי‬ ‫ובמועדיכם‬ ‫סימחתכם‬ ‫‪10‬סוביום‬
‫חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל‬
‫זיבחי שלמיכם והיו לכם לזיכרון ליפני‬
‫אלוהיכם אני יהוה אלוהיכם ‪11‬סויהי בשנה‬
‫השנית בחודש השני בעסרים בחודש נעלה‬
‫העןן מעל מישכן העדות ‪12‬סויסעו בני‬
‫יסראל למסעיהם מימידבר סיני וישכון‬
‫העןן במידבר פארן ‪13‬סויסעו בריאשונה על‬
‫פי יהוה ביד מושה ‪14‬סויסע דגל מחנה בני‬
‫יהודה בריאשונה לציבאותם ועל צבאו נחשון‬
‫בן עמינד ‪15‬סועל צבא מטה בני יסשכר‬
‫נתנאל בן צוער ‪16‬סועל צבא מטה בני זבולון‬
‫‪238‬‬
‫אליאב בן חלון ‪17‬סוהורד המישכן ונסעו בני‬

‫גרשון ובני מררי נוסאי המישכן ‪18‬סונסע‬
‫דגל מחנה ראובן לציבאותם ועל צבאו אליצור‬
‫בן שדיאור ‪19‬סועל צבא מטה בני שימעון‬
‫שלומיאל בן צורי שדי ‪20‬סועל צבא מטה בני‬
‫גד אליסף בן דעואל ‪21‬סונסעו הקהתים נוסאי‬
‫המיקדש והקימו את המישכן עד בואם ‪22‬סונסע‬
‫דגל מחנה בני אפריים לציבאותם ועל צבאו‬
‫אלישמע בן עמיהוד ‪23‬סועל צבא מטה בני‬
‫מנשה גמליאל בן פדה צור ‪24‬סועל צבא מטה‬
‫בני בינימין אבידן בן גידעוני‬
‫‪25‬סונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות‬
‫לציבאותם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי‬
‫‪26‬סועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן‬
‫‪27‬סועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן‬
‫עיןן ‪28‬סאלה מסעי בני יסראל לציבאותם‬
‫ויסעו ‪29‬סויואמר מושה לחובב בן רעואל‬
‫המידיני חותן מושה נוסעים אנחנו אל‬
‫המקום אשר אמר יהוה אותו אתן לכם לכה‬
‫איתנו והטבנו לך כי יהוה דיבר טוב על יסראל‬
‫‪30‬סויואמר אליו לוא אלך כי אים אל ארצי ואל‬
‫מולדתי אלך ‪31‬סויואמר אל נא תעזוב אותנו כי‬
‫על כן ידעת חנותנו במידבר והיית לנו‬
‫לעיניים ‪32‬סוהיה כי תלך עימנו והיה הטוב‬
‫ההוא אשר ייטיב יהוה עימנו והטבנו לך‬
‫‪33‬סויסעו מהר יהוה דרך שלושת ימים וארון‬
‫ברית יהוה נוסע ליפניהם דרך שלושת‬
‫ימים לתור להם מנוחה ‪34‬סועןן יהוה‬
‫עליהם יוםם בנסעם מין המחנה ן‬
‫‪35‬סויהי בינסוע הארון ויואמר מושה קומה‬
‫יהוה ויפוצו אויביכה וינוסו מסנאיכה‬
‫מיפניכה ‪36‬סובנוחוה יואמר שובה יהוה‬
‫ריבבות אלפי יסראל ן‬
‫‪239‬‬
‫‪1‬סויהי העם כמיתאוננים רע באזני יהוה‬

‫וישמע יהוה ויחר אפו ותיבער בם אש יהוה‬
‫ותואכל ביקצה המחנה ‪2‬סויצעק העם אל מושה‬
‫ויתפלל מושה אל יהוה ותישקע האש ‪3‬סויקרא‬
‫שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה‬
‫‪4‬סוהאספסוף אשר בקירבו היתאוו תאוה וישובו‬
‫ויבכו גם בני יסראל ויואמרו מי יאכילנו‬
‫בסר ‪5‬סזכרנו את הדגה אשר נואכל במיצריים‬
‫חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת‬
‫החציר ואת הבצלים ואת השומים ‪6‬סועתה‬
‫נפשנו יבשה אין כול בילתי אל המן‬
‫עינינו ‪7‬סוהמן כיזרע גד הוא ועינו כעין‬
‫הבדולח ‪8‬סשטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו‬
‫במדוכה ובישלו בפרור ועסו אותו עוגות והיה‬
‫טעמו כטעם לשד השמן ‪9‬סוברדת הטל על המחנה‬
‫לילה ירד המן עליו ‪10‬סוישמע מושה את העם‬
‫בוכה למישפחותיו איש לפתח אהלו ויחר אף‬
‫יהוה מאוד ובעיני מושה רע ‪11‬סויואמר מושה‬
‫אל יהוה למה הרעות לעבדכה ולמה לוא מצתי חן‬
‫בעיניכה לסום את מסא כל העם הזה עלי‬
‫‪12‬סהאנוכי הריתי את כל העם הזה אים‬
‫אנוכי ילידתיהו כי תואמר אלי סאהו‬
‫בחיקכה כאשר יסא האומן את היונק על האדמה‬
‫אשר נישבעת לאבותיו ‪13‬סמאיין לי בסר לתת‬
‫לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמור תנה לנו בסר‬
‫ונואכלה ‪14‬סלוא אוכל אנוכי לבדי לסאת את כל‬
‫העם הזה כי כבד מימני ‪15‬סואים ככה את‬
‫עוסה לי הרגני נא הרוג אים מצאתי חן‬
‫בעיניכה ואל אראה ברעתי ‪16‬סויואמר יהוה‬
‫איש‬ ‫שיבעים‬ ‫לי‬ ‫אספה‬ ‫מושה‬ ‫אל‬
‫מיזיקני יסראל אשר ידעת כי הם זיקני‬
‫העם ושוטריו ולקחת אותם אל אוהל מועד‬
‫והיתיצבו שם עימך ‪17‬סוירדתי ודיברתי‬
‫עימכה שם ואצלתי מין הרוח אשר עליכה‬
‫‪240‬‬
‫וסמתי עליהם ונסאו איתכה במסא העם ולוא‬

‫תיסא אתה לבדכה ‪18‬סואל העם תואמר היתקדשו‬
‫למחר ואכלתם בסר כי בכיתם באזני יהוה‬
‫לאמור מי יאכילנו בסר כי טוב לנו‬
‫במיצריים ונתן יהוה לכם בסר ואכלתם‬
‫‪19‬סלוא יום אחד תואכלון ולוא יומיים ולוא‬
‫חמישה ימים ולוא עסרה ימים ולוא עסרים‬
‫יום ‪20‬סעד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם‬
‫והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר‬
‫בקירבכם ותיבכו לפניו לאמור למה זה‬
‫יצאנו מימיצריים ‪21‬סויואמר מושה שש‬
‫מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקירבו ואתה‬
‫אמרת בסר אתן להם ואכלו חודש ימים‬
‫‪22‬סהצואן ובקר ישחט להם ומצא להם אים את כל‬
‫דגי הים יאסף להם ומצא להם ‪23‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה היד יהוה תיקצר עתה תיראה‬
‫הייקרכה דברי אים לוא ‪24‬סויצא מושה וידבר‬
‫אל העם את דיברי יהוה ויאסוף שיבעים‬
‫איש מיזיקני העם ויעמד אותם סביבות‬
‫האוהל ‪25‬סוירד יהוה בעןן וידבר אליו ויאצל‬
‫מין הרוח אשר עליו ויתן על שיבעים איש‬
‫הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו‬
‫ולוא יספו ‪26‬סוישארו שני אנשים במחנה‬
‫שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם‬
‫הרוח והמה בכתובים ולוא יצאו האוהלה ויתנבאו‬
‫במחנה ‪27‬סוירץ הנער ויגד למושה ויואמר‬
‫אלדד ומידד מיתנבאים במחנה ‪28‬סויען‬
‫יהושוע בין נון משרת מושה מיבחוריו‬
‫ויואמר אדוני מושה כלאם ‪29‬סויואמר לו מושה‬
‫המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה‬
‫נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם‬
‫‪30‬סויאסף מושה אל המחנה הוא וזיקני‬
‫יסראל ‪31‬סורוח נסע מאת יהוה ויגז סלוים‬
‫מין הים ויטוש על המחנה כדרך יום כוה‬
‫וכדרך יום כוה סביבות המחנה וכאמתיים על‬
‫פני הארץ ‪32‬סויקם העם כל היום ההוא וכל‬
‫‪241‬‬
‫הלילה וכול יום המחרת ויאספו את הסלו‬

‫הממעיט אסף עסרה חמרים וישטחו להם שטוח‬
‫סביבות המחנה ‪33‬סהבסר עודנו בין שיניהם‬
‫טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם‬
‫מכה רבה מאוד ‪34‬סויקרא את שם המקום ההוא‬
‫קיברות התאוה כי שם קברו את העם המיתאוים‬
‫‪35‬סמיקיברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו‬
‫בחצרות‬
‫‪1‬סותדבר מירים ואהרון במושה על אודות‬

‫האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח‬
‫‪2‬סויואמרו הרק אך במושה דיבר יהוה הלוא גם‬
‫בנו דיבר וישמע יהוה ‪3‬סוהאיש מושה ענו‬
‫מאוד מיכול האדם אשר על פני האדמה‬
‫‪4‬סויואמר יהוה פיתאום אל מושה ואל אהרון‬
‫ואל מירים צאו שלשתכם אל אוהל מועד ויצאו‬
‫שלשתם ‪5‬סוירד יהוה בעמוד עןן ויעמוד פתח‬
‫האוהל ויקרא אהרון ומירים ויצאו שניהם‬
‫‪6‬סויואמר שימעו נא דברי אים יהיה‬
‫נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר‬
‫בו ‪7‬סלוא כן עבדי מושה בכל ביתי נאמן הוא‬
‫‪8‬ספה אל פה אדבר בו ומראה ולוא בחידות ותמונת‬
‫יהוה יביט ומדוע לוא יראתם לדבר בעבדי‬
‫במושה ‪9‬סויחר אף יהוה בם וילך ‪10‬סוהעןן סר‬
‫מעל האוהל והינה מירים מצורעת כשלג‬
‫ויפן אהרון אל מירים והינה מצורעת‬
‫‪11‬סויואמר אהרון אל מושה בי אדוני אל נא‬
‫תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו‬
‫‪12‬סאל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אימו‬
‫ויאכל חצי בסרו ‪13‬סויצעק מושה אל יהוה‬
‫לאמור אל נא רפא נא לה ‪14‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה ואביה ירוק ירק בפניה הלוא תיכלם‬
‫שיבעת ימים תיסגר שיבעת ימים מיחוץ‬
‫למחנה ואחר תאס ‪15‬סותיסגר מירים מיחוץ‬
‫‪242‬‬
‫למחנה שיבעת ימים והעם לוא נסע עד‬

‫האסף מירים ‪16‬סואחר נסעו העם מחצרות‬
‫ויחנו במידבר פארן‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סשלח לכה‬

‫אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן‬
‫ליבני יסראל איש אחד איש אחד למטה‬
‫אבותיו תישלחו כול נסיא בהם ‪3‬סוישלח אותם‬
‫מושה מימידבר פארן על פי יהוה כולם‬
‫אנשים ראשי בני יסראל המה ‪4‬סואלה‬
‫שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור ‪5‬סלמטה‬
‫שימעון שפט בן חורי ‪6‬סלמטה יהודה כלב בן‬
‫יפונה ‪7‬סלמטה יסשכר יגאל בן יוס ‪8‬סלמטה‬
‫‪9‬סלמטה‬ ‫נון‬ ‫בין‬ ‫הושע‬ ‫אפריים‬
‫בינימין פלטי בן רפוא ‪10‬סלמטה זבולון‬
‫גדיאל בן סודי ‪11‬סלמטה יוסף למטה מנשה‬
‫גדי בן סוסי ‪12‬סלמטה דן עמיאל בן גמלי‬
‫‪13‬סלמטה אשר סתור בן מיכאל ‪14‬סלמטה נפתלי‬
‫נחבי בן ופסי ‪15‬סלמטה גד גאואל בן מכי‬
‫‪16‬ס אלה שמות האנשים אשר שלח מושה לתור את‬
‫הארץ ויקרא מושה להושע בין נון יהושוע‬
‫‪17‬סוישלח אותם מושה לתור את ארץ כנען‬
‫ויואמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר‬
‫‪18‬סוראיתם את הארץ מה היוא ואת העם היושב‬
‫עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אים ר ‪19‬סומה‬
‫הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היוא אים רעה‬
‫ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים‬
‫אים במיבצרים ‪20‬סומה הארץ השמנה היוא‬
‫אים רזה היש בה עץ אים איין והיתחזקתם‬
‫ימי‬ ‫והימים‬ ‫הארץ‬ ‫מיפרי‬ ‫ולקחתם‬
‫ביכורי ענבים ‪21‬סויעלו ויתורו את הארץ‬
‫מימידבר צין עד רחוב לבוא חמת ‪22‬סויעלו‬
‫בנגב ויבוא עד חברון ושם אחימן ששי‬
‫ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים‬
‫‪243‬‬
‫מיצריים‬ ‫צוען‬ ‫ליפני‬ ‫ניבנתה‬

‫‪23‬סויבואו עד נחל אשכול ויכרתו מישם זמורה‬
‫ואשכול ענבים אחד ויסאוהו במוט בישניים‬
‫ומין הרימונים ומין התאנים ‪24‬סלמקום‬
‫ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול אשר כרתו‬
‫מישם בני יסראל ‪25‬סוישובו מיתור הארץ‬
‫מיקץ ארבעים יום ‪26‬סוילכו ויבואו אל מושה‬
‫ואל אהרון ואל כל עדת בני יסראל אל מידבר‬
‫פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה‬
‫ויראום את פרי הארץ ‪27‬סויספרו לו ויואמרו‬
‫באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש‬
‫היוא וזה פיריה ‪28‬סאפס כי עז העם היושב‬
‫בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילידי‬
‫הענק ראינו שם ‪29‬סעמלק יושב בארץ הנגב‬
‫בהר‬ ‫יושב‬ ‫והאמורי‬ ‫והיבוסי‬ ‫והחיתי‬
‫והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן‬
‫‪30‬סויהס כלב את העם אל מושה ויואמר עלוה‬
‫נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה‬
‫‪31‬סוהאנשים אשר עלו עימו אמרו לוא נוכל‬
‫לעלות אל העם כי חזק הוא מימנו ‪32‬סויוציאו‬
‫דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני יסראל לאמור‬
‫הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת‬
‫יושביה היוא וכל העם אשר ראינו בתוכה‬
‫אנשי מידות ‪33‬סושם ראינו את הנפילים‬
‫בני ענק מין הנפילים ונהי בעינינו‬
‫כחגבים וכן היינו בעיניהם‬
‫‪1‬סותיסא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם‬

‫בלילה ההוא ‪2‬סוילונו על מושה ועל אהרון כול‬
‫בני יסראל ויואמרו אלהם כל העדה לו מתנו‬
‫בארץ מיצריים או במידבר הזה לו מתנו‬
‫‪3‬סולמה יהוה מביא אותנו אל הארץ הזואת‬
‫לינפול בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא‬
‫טוב לנו שוב מיצרימה ‪4‬סויואמרו איש אל‬
‫‪244‬‬
‫מיצרימה‬ ‫ונשובה‬ ‫רואש‬ ‫ניתנה‬ ‫אחיו‬

‫‪5‬סויפול מושה ואהרון על פניהם ליפני‬
‫כל קהל עדת בני יסראל ‪6‬סויהושוע בין נון‬
‫וכלב בן יפונה מין התרים את הארץ קרעו‬
‫ביגדיהם ‪7‬סויואמרו אל כל עדת בני יסראל‬
‫לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ‬
‫מאוד מאוד ‪8‬סאים חפץ בנו יהוה והביא אותנו‬
‫אל הארץ הזואת ונתנה לנו ארץ אשר היוא זבת‬
‫חלב ודבש ‪9‬סאך ביהוה אל תימרודו ואתם אל‬
‫תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צילם‬
‫תיראום‬ ‫אל‬ ‫איתנו‬ ‫ויהוה‬ ‫מעליהם‬
‫‪10‬סויואמרו כל העדה לירגום אותם באבנים‬
‫וכבוד יהוה ניראה באוהל מועד אל כל בני‬
‫יסראל ‪11‬סויואמר יהוה אל מושה עד אנה‬
‫ינאצוני העם הזה ועד אנה לוא יאמינו בי‬
‫בכול האותות אשר עסיתי בקירבו ‪12‬סאכנו בדבר‬
‫ואורישנו ואעסה אותכה לגוי גדול ועצום‬
‫מימנו ‪13‬סויואמר מושה אל יהוה ושמעו‬
‫מיצריים כי העלית בכוחכה את העם הזה‬
‫מיקירבו ‪14‬סואמרו אל יושב הארץ הזואת שמעו‬
‫כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עיין‬
‫בעיין ניראה אתה יהוה ועננכה עומד‬
‫עלהם ובעמוד עןן אתה הולך ליפניהם‬
‫יוםם ובעמוד אש לילה ‪15‬סוהמתה את העם הזה‬
‫כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את‬
‫שימעכה לאמור ‪16‬סמיבילתי יכולת יהוה‬
‫להביא את העם הזה אל הארץ אשר נישבע להם‬
‫וישחטם במידבר ‪17‬סועתה יגדל נא כוח אדוני‬
‫כאשר דיברת לאמור ‪18‬סיהוה ארך אפיים ורב‬
‫חסד נוסא עון ופשע ונקה לוא ינקה פוקד עון‬
‫אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים‬
‫‪19‬ססלח נא לעון העם הזה כגודל חסדכה וכאשר‬
‫נסאתה לעם הזה מימיצריים ועד הנה‬
‫‪20‬סויואמר יהוה סלחתי כידברכה ‪21‬סואולם חי‬
‫אני ויימלא כבוד יהוה את כל הארץ ‪22‬סכי כל‬
‫האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר‬
‫‪245‬‬
‫עסיתי במיצריים ובמידבר וינסו אותי זה‬

‫עסר פעמים ולוא שמעו בקולי ‪23‬סאים יראו‬
‫את הארץ אשר נישבעתי לאבותם וכל מנאצי‬
‫לוא יראוה ‪24‬סועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת‬
‫עימו וימלא אחרי והביאותיו אל הארץ אשר‬
‫‪25‬סוהעמלקי‬ ‫יורישנה‬ ‫וזרעו‬ ‫שמה‬ ‫בא‬
‫והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם‬
‫המידבר דרך ים סוף ‪26‬סוידבר יהוה אל מושה‬
‫ואל אהרון לאמור ‪27‬סעד מתי לעדה הרעה הזואת‬
‫אשר המה מלינים עלי את תלונות בני‬
‫יסראל אשר המה מלינים עלי שמעתי‬
‫‪28‬סאמור אלהם חי אני נאום יהוה אים לוא‬
‫לכם‬ ‫אעסה‬ ‫כן‬ ‫באזני‬ ‫דיברתם‬ ‫כאשר‬
‫וכל‬ ‫פיגריכם‬ ‫יפלו‬ ‫הזה‬ ‫‪29‬סבמידבר‬
‫פקודיכם לכל מיספרכם מיבן עסרים שנה‬
‫ומעלה אשר הלינותם עלי ‪30‬סאים אתם תבואו‬
‫אל הארץ אשר נסאתי את ידי לשכן אתכם בה‬
‫כי אים כלב בן יפונה ויהושוע בין נון‬
‫‪31‬סוטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי‬
‫אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה‬
‫‪32‬סופיגריכם אתם יפלו במידבר הזה‬
‫‪33‬סובניכם יהיו רועים במידבר ארבעים‬
‫שנה ונסאו את זנותיכם עד תום פיגריכם‬
‫במידבר ‪34‬סבמיספר הימים אשר תרתם את‬
‫הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה‬
‫תיסאו את עונותיכם ארבעים שנה וידעתם‬
‫את תנואתי ‪35‬סאני יהוה דיברתי אים לוא‬
‫זואת אעסה לכל העדה הרעה הזואת הנועדים‬
‫ימותו‬ ‫ושם‬ ‫יתמו‬ ‫הזה‬ ‫במידבר‬ ‫עלי‬
‫‪36‬סוהאנשים אשר שלח מושה לתור את הארץ‬
‫וישובו וילונו עליו את כל העדה להוציא דיבה‬
‫על הארץ ‪37‬סוימותו האנשים מוציאי דיבת‬
‫הארץ רעה במגפה ליפני יהוה ‪38‬סויהושוע‬
‫בין נון וכלב בן יפונה חיו מין האנשים‬
‫ההם ההולכים לתור את הארץ ‪39‬סוידבר מושה את‬
‫הדברים האלה אל כל בני יסראל ויתאבלו העם‬
‫‪246‬‬
‫מאוד ‪40‬סוישכימו בבוקר ויעלו אל רואש ההר‬

‫לאמור היננו ועלינו אל המקום אשר אמר‬
‫יהוה כי חטאנו ‪41‬סויואמר מושה למה זה אתם‬
‫עוברים את פי יהוה והיוא לוא תיצלח ‪42‬סאל‬
‫תעלו כי אין יהוה בקירבכם ולוא תינגפו‬
‫ליפני אויביכם ‪43‬סכי העמלקי והכנעני‬
‫שם ליפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם‬
‫מאחרי יהוה ולוא יהיה יהוה עיםכם‬
‫‪44‬סויעפילו לעלות אל רואש ההר וארון ברית‬
‫יהוה ומושה לוא משו מיקרב המחנה ‪45‬סוירד‬
‫העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום‬
‫ויכתום עד החרמה‬

‫יסראל ואמרת אלהם כי תבואו אל ארץ‬
‫מושבותיכם אשר אני נותן לכם ‪3‬סועסיתם‬
‫אישה ליהוה עולה או זבח לפלא נדר או בינדבה‬
‫או במועדיכם לעסות ריח ניחוח ליהוה מין‬
‫הבקר או מין הצואן ‪4‬סוהיקריב המקריב קרבנו‬
‫ליהוה מינחה סולת עיסרון בלול בירביעית‬
‫ההין שמן ‪5‬סוייין לנסך רביעית ההין‬
‫תעסה על העולה או לזבח לכבס האחד ‪6‬סאו לאייל‬
‫תעסה מינחה סולת שני עסרונים בלולה‬
‫בשמן שלישית ההין ‪7‬סוייין לנסך‬
‫שלישית ההין תקריב ריח ניחוח ליהוה‬
‫‪8‬סוכי תעסה בן בקר עולה או זבח לפלא נדר או‬
‫שלמים ליהוה ‪9‬סוהיקריב על בן הבקר‬
‫מינחה סולת שלושה עסרונים בלול בשמן חצי‬
‫ההין ‪10‬סוייין תקריב לנסך חצי ההין‬
‫אישה ריח ניחוח ליהוה ‪11‬סככה יעסה לשור‬
‫האחד או לאייל האחד או לסה בכבסים או‬
‫בעיזים ‪12‬סכמיספר אשר תעסו ככה תעסו לאחד‬
‫כמיספרם ‪13‬סכל האזרח יעסה ככה את אלה‬
‫להקריב אישה ריח ניחוח ליהוה ‪14‬סוכי יגור‬
‫‪247‬‬
‫איתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם ועסה‬

‫אישה ריח ניחוח ליהוה כאשר תעסו כן יעסה‬
‫‪15‬ס הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם‬
‫לדורותיכם ככם כגר יהיה ליפני יהוה‬
‫‪16‬סתורה אחת ומישפט אחד יהיה לכם ולגר הגר‬
‫איתכם ‪17‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪18‬סדבר‬
‫אל בני יסראל ואמרת אלהם בבואכם אל הארץ‬
‫אשר אני מביא אתכם שמה ‪19‬סוהיה באכלכם‬
‫מילחם הארץ תרימו תרומה ליהוה ‪20‬סראשית‬
‫עריסותכם חלה תרימו תרומה כיתרומת גורן‬
‫כן תרימו אותה ‪21‬סמראשית עריסותיכם‬
‫תיתנו ליהוה תרומה לדורותיכם ‪22‬סוכי תישגו‬
‫ולוא תעסו את כל המיצות האלה אשר דיבר יהוה‬
‫אל מושה ‪23‬סאת כל אשר ציוה יהוה אליכם ביד‬
‫מושה מין היום אשר ציוה יהוה והלאה‬
‫לדורותיכם ‪24‬סוהיה אים מעיני העדה‬
‫נעסתה לישגגה ועסו כל העדה פר בן בקר אחד‬
‫לעולה לריח ניחוח ליהוה ומינחתו וניסכו‬
‫כמישפט וסעיר עיזים אחד לחטת ‪25‬סוכיפר‬
‫הכוהן על כל עדת בני יסראל וניסלח להם כי‬
‫שגגה היוא והם הביאו את קרבנם אישה‬
‫ליהוה וחטאתם ליפני יהוה על שיגגתם‬
‫‪26‬סוניסלח לכל עדת בני יסראל ולגר הגר בתוכם‬
‫כי לכל העם בישגגה ‪27‬סואים נפש אחת תחטא‬
‫בישגגה והיקריבה עז בת שנתה לחטאת‬
‫‪28‬סוכיפר הכוהן על הנפש השוגגת בחטאה‬
‫בישגגה ליפני יהוה לכפר עליו וניסלח לו‬
‫‪29‬סהאזרח ביבני יסראל ולגר הגר בתוכם תורה‬
‫אחת יהיה לכם לעוסה בישגגה ‪30‬סוהנפש אשר‬
‫תעסה ביד רמה מין האזרח ומין הגר את‬
‫יהוה הוא מגדף וניכרתה הנפש ההיוא‬
‫מיקרב עמה ‪31‬סכי דבר יהוה בזה ואת מיצותו‬
‫הפר היכרת תיכרת הנפש ההיוא עונה בה‬
‫‪32‬סויהיו בני יסראל במידבר וימצאו איש‬
‫מקושש עצים ביום השבת ‪33‬סויקריבו אותו‬
‫המוצאים אותו מקושש עצים אל מושה ואל‬
‫‪248‬‬
‫אהרון ואל כל העדה ‪34‬סויניחו אותו במישמר‬

‫כי לוא פורש מה יעסה לו ‪35‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל‬
‫העדה מיחוץ למחנה ‪36‬סויוציאו אותו כל העדה‬
‫אל מיחוץ למחנה וירגמו אותו באבנים וימות‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ‪37‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪38‬סדבר אל בני יסראל ואמרת אלהם‬
‫ועסו להם ציצית על כנפי ביגדיהם‬
‫לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת‬
‫‪39‬סוהיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את‬
‫כל מיצות יהוה ועסיתם אותם ולוא תתורו אחרי‬
‫לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים‬
‫אחריהם ‪40‬סלמען תיזכרו ועסיתם את כל‬
‫לאלוהיכם‬ ‫קדושים‬ ‫ויהייתם‬ ‫מיצותי‬
‫‪41‬סאני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם‬
‫מארץ מיצריים ליהיות לכם לאלוהים‬
‫אני יהוה אלוהיכם‬
‫‪1‬סויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן‬

‫ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן‬
‫‪2‬סויקומו ליפני מושה ואנשים מיבני‬
‫יסראל חמישים ומאתיים נסיאי עדה‬
‫קריאי מועד אנשי שם ‪3‬סויקהלו על מושה ועל‬
‫אהרון ויואמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כולם‬
‫קדושים ובתוכם יהוה ומדוע תיתנסאו על קהל‬
‫יהוה ‪4‬סוישמע מושה ויפול על פניו‬
‫‪5‬סוידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור בוקר ויודע‬
‫יהוה את אשר לו ואת הקדוש והיקריב אליו ואת‬
‫אשר יבחר בו יקריב אליו ‪6‬סזואת עסו קחו לכם‬
‫מחתות קורח וכל עדתו ‪7‬סותנו בהן אש וסימו‬
‫עליהן קטורת ליפני יהוה מחר והיה האיש‬
‫אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי‬
‫‪8‬סויואמר מושה אל קורח שימעו נא בני לוי‬
‫‪9‬סהמעט םיכם כי היבדיל אלוהי יסראל‬
‫‪249‬‬
‫אתכם מעדת יסראל להקריב אתכם אליו לעבוד‬

‫את עבודת מישכן יהוה ולעמוד ליפני העדה‬
‫לשרתם ‪10‬סויקרב אותכה ואת כל אחיכה בני לוי‬
‫איתך וביקשתם גם כהונה ‪11‬סלכן אתה וכל‬
‫עדתכה הנועדים על יהוה ואהרון מה הוא כי‬
‫תילונו עליו ‪12‬סוישלח מושה ליקרוא לדתן‬
‫ולאבירם בני אליאב ויואמרו לוא נעלה‬
‫‪13‬סהמעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש‬
‫להמיתנו במידבר כי תיסתרר עלינו גם‬
‫היסתרר ‪14‬סאף לוא אל ארץ זבת חלב ודבש‬
‫הביאותנו ותיתן לנו נחלת סדה וכרם העיני‬
‫האנשים ההם תנקר לוא נעלה ‪15‬סויחר למושה‬
‫מאוד ויואמר אל יהוה אל תפן אל מינחתם‬
‫לוא חמור אחד מהם נסאתי ולוא הרעותי את אחד‬
‫מהם ‪16‬סויואמר מושה אל קורח אתה וכל עדתכה‬
‫היו ליפני יהוה אתה והם ואהרון מחר ‪17‬סוקחו‬
‫איש מחתתו ונתתם עליהם קטורת והיקרבתם‬
‫חמישים‬ ‫מחתתו‬ ‫איש‬ ‫יהוה‬ ‫ליפני‬
‫ומאתיים מחתות ואתה ואהרון איש מחתתו‬
‫‪18‬סויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש‬
‫ויסימו עליהם קטורת ויעמדו פתח אוהל מועד‬
‫ומושה ואהרון ‪19‬סויקהל עליהם קורח את כל‬
‫העדה אל פתח אוהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל‬
‫העדה ‪20‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור‬
‫‪21‬סהיבדלו מיתוך העדה הזואת ואכלה אותם כרגע‬
‫‪22‬סויפלו על פניהם ויואמרו אל אלוהי‬
‫הרוחות לכל בסר האיש אחד יחטא ועל כל העדה‬
‫תיקצוף ‪23‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪24‬סדבר‬
‫אל העדה לאמור העלו מיסביב למישכן קורח‬
‫דתן ואבירם ‪25‬סויקם מושה וילך אל דתן‬
‫ואבירם וילכו אחריו זיקני יסראל ‪26‬סוידבר‬
‫אל העדה לאמור סורו נא מעל אהלי האנשים‬
‫הרשעים האלה ואל תיגעו בכל אשר להם פן‬
‫תיספו בכל חטואתם ‪27‬סויעלו מעל מישכן קורח‬
‫דתן ואבירם מיסביב ודתן ואבירם יצאו‬
‫ניצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם‬
‫‪250‬‬
‫וטפם ‪28‬סויואמר מושה בזואת תדעון כי יהוה‬

‫שלחני לעסות את כל המעסים האלה כי לוא‬
‫מיליבי ‪29‬סאים כמות כל האדם ימותון אלה‬
‫ופקודת כל האדם יפקד עליהם לוא יהוה‬
‫שלחני ‪30‬סואים בריאה יברא יהוה ופצתה‬
‫האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם‬
‫וירדו חיים שאולה וידעתם כי ניאצו‬
‫האנשים האלה את יהוה ‪31‬סויהי ככלותו לדבר‬
‫את כל הדברים האלה ותיבקע האדמה אשר‬
‫תחתיהם ‪32‬סותיפתח הארץ את פיה ותיבלע‬
‫אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל‬
‫הרכוש ‪33‬סוירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה‬
‫ותכס עליהם הארץ ויואבדו מיתוך הקהל ‪34‬סוכל‬
‫יסראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי אמרו‬
‫פן תיבלענו הארץ ‪35‬סואש יצאה מאת יהוה‬
‫איש‬ ‫ומאתיים‬ ‫החמישים‬ ‫את‬ ‫ותואכל‬
‫מקריבי הקטורת‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סאמור אל אלעזר‬

‫בן אהרון הכוהן וירם את המחתות מיבין‬
‫הסרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו ‪3‬סאת מחתות‬
‫החטאים האלה בנפשותם ועסו אותם ריקועי‬
‫פחים ציפוי למיזבח כי היקריבום‬
‫ליפני יהוה ויקדשו וייהיו לאות ליבני‬
‫יסראל ‪4‬סויקח אלעזר הכוהן את מחתות הנחושת‬
‫אשר היקריבו הסרופים וירקעום ציפוי‬
‫למיזבח ‪5‬סזיכרון ליבני יסראל למען אשר‬
‫לוא יקרב איש זר אשר לוא מיזרע אהרון הוא‬
‫להקטיר קטורת ליפני יהוה ולוא יהיה כקורח‬
‫וכעדתו כאשר דיבר יהוה ביד מושה לו ‪6‬סוילונו‬
‫כל עדת בני יסראל מימחרת על מושה ועל‬
‫אהרון לאמור אתם המיתם את עם יהוה‬
‫‪7‬סויהי בהיקהל העדה על מושה ועל אהרון‬
‫ויפנו אל אוהל מועד והינה כיסהו העןן‬
‫‪251‬‬
‫וירא כבוד יהוה ‪8‬סויבוא מושה ואהרון אל פני‬

‫אוהל מועד ‪9‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪10‬סהרומו מיתוך העדה הזואת ואכלה אותם כרגע‬
‫ויפלו על פניהם ‪11‬סויואמר מושה אל אהרון‬
‫קח את המחתה ותן עליה אש מעל המיזבח וסים‬
‫קטורת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי‬
‫יצא הקצף מיליפני יהוה החל הנג ‪12‬סויקח‬
‫אהרון כאשר דיבר מושה וירץ אל תוך הקהל‬
‫והינה החל הנגף בעם ויתן את הקטורת ויכפר‬
‫על העם ‪13‬סויעמוד בין המתים ובין‬
‫החיים ותעצר המגפה ‪14‬סויהיו המתים‬
‫במגפה ארבעה עסר אלף ושבע מאות מילבד‬
‫המתים על דבר קורח ‪15‬סוישב אהרון אל מושה אל‬
‫פתח אוהל מועד והמגפה נעצרה ‪16‬סוידבר יהוה‬
‫אל מושה לאמור ‪17‬סדבר אל בני יסראל וקח‬
‫מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נסיאהם‬
‫לבית אבותם שנים עסר מטות איש את שמו‬
‫תיכתוב על מטהו ‪18‬סואת שם אהרון תיכתוב על‬
‫מטה לוי כי מטה אחד לרואש בית אבותם‬
‫‪19‬סוהינחתם באוהל מועד ליפני העדות אשר‬
‫איועד לכם שמה ‪20‬סוהיה האיש אשר אבחר בו‬
‫מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות בני‬
‫יסראל אשר הם מלינים עליכם ‪21‬סוידבר‬
‫מושה אל בני יסראל ויתנו אליו כל‬
‫נסיאיהם מטה לנסיא אחד מטה לנסיא אחד‬
‫לבית אבותם שנים עסר מטות ומטה אהרון בתוך‬
‫מטותם ‪22‬סוינח מושה את המטות ליפני יהוה‬
‫באוהל העדות ‪23‬סויהי מימחרת ויבוא מושה אל‬
‫אוהל העדות והינה פרח מטה אהרון לבית לוי‬
‫ויוצא פרח ויץץ ציץ ויגמול שקדים‬
‫‪24‬סויוצא מושה את כל המטות מיליפני יהוה‬
‫אל כל בני יסראל ויראו ויקחו איש מטהו‬
‫‪25‬סויואמר יהוה אל מושה השב את מטה אהרון‬
‫ליפני העדות למישמרת לאות ליבני מרי‬
‫ותכל תלונותם מעלי ולוא ימותו ‪26‬סויעס מושה‬
‫כאשר ציוה יהוה אותו כן עסה ‪27‬סויואמרו בני‬
‫‪252‬‬
‫יסראל אל מושה לאמור הן גוענו אבדנו כולנו‬

‫אבדנו ‪28‬סכול הקרב הקרב אל מישכן יהוה ימות‬
‫האים תמנו ליגוע‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל אהרון אתה ובניכה ובית‬

‫אביכה איתך תיסאו את עון המיקדש ואתה‬
‫ובניכה איתך תיסאו את עון כהונתכם ‪2‬סוגם‬
‫את אחיכה מטה לוי שבט אביכה הקרב איתך‬
‫ויילוו עליכה וישרתוכה ואתה ובניכה איתך‬
‫ליפני אוהל העדות ‪3‬סושמרו מישמרתכה‬
‫ומישמרת כל האוהל אך אל כלי הקודש ואל‬
‫המיזבח לוא יקרבו ולוא ימותו גם הם גם אתם‬
‫‪4‬סונילוו עליכה ושמרו את מישמרת אוהל‬
‫מועד לכול עבודת האוהל וזר לוא יקרב אליכם‬
‫‪5‬סושמרתם את מישמרת הקודש ואת מישמרת‬
‫המיזבח ולוא יהיה עוד קצף על בני יסראל‬
‫‪6‬סואני הינה לקחתי את אחיכם הלוים‬
‫מיתוך בני יסראל לכם מתנה נתונים‬
‫ליהוה לעבוד את עבודת אוהל מועד ‪7‬סואתה‬
‫ובניכה איתכה תישמרו את כהונתכם לכל דבר‬
‫המיזבח ולמיבית לפרוכת ועבדתם עבודת‬
‫מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת‬
‫‪8‬סוידבר יהוה אל אהרון ואני הינה נתתי‬
‫לכה את מישמרת תרומותי לכל קדשי בני‬
‫יסראל לכה נתתים למשחה ולבניכה לחק עולם‬
‫‪9‬סזה יהיה לכה מיקודש הקדשים מין האש‬
‫כל קרבנם לכל מינחתם ולכל חטאתם ולכל אשםם‬
‫אשר ישיבו לי קודש קדשים לכה הוא ולבניכה‬
‫‪10‬סבקודש הקדשים תואכלנו כל זכר יואכל אותו‬
‫קודש יהיה לך ‪11‬סוזה לכה תרומת מתנם לכל‬
‫תנופות בני יסראל לכה נתתים ולבניכה‬
‫וליבנותיכה איתכה לחק עולם כל טהור בביתכה‬
‫יואכל אותו ‪12‬סכול חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן‬
‫ראשיתם אשר יתנו ליהוה לכה נתתים‬
‫‪13‬סביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה‬
‫‪253‬‬
‫לכה יהיה כל טהור בביתכה יואכלנו ‪14‬סכל חרם‬

‫ביסראל לכה יהיה ‪15‬סכל פטר רחם לכל בסר אשר‬
‫יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדוה‬
‫תיפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה‬
‫תיפדה ‪16‬סופדויו מיבן חודש תיפדה בערךכה‬
‫כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עסרים גרה‬
‫הוא ‪17‬סאך בכור שור או בכור כסב או בכור עז לוא‬
‫תיפדה קודש הם את דםם תיזרוק על המיזבח‬
‫ואת חלבם תקטיר אישה לריח ניחוח ליהוה‬
‫‪18‬סובסרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק‬
‫הימין לכה יהיה ‪19‬סכול תרומות הקדשים‬
‫אשר ירימו בני יסראל ליהוה נתתי לכה‬
‫ולבניכה וליבנותיכה איתכה לחק עולם ברית‬
‫מלח עולם היוא ליפני יהוה לכה ולזרעכה‬
‫איתך ‪20‬סויואמר יהוה אל אהרון בארצם לוא‬
‫תינחל וחלק לוא יהיה לכה בתוכם אני חלקכה‬
‫ונחלתכה בתוך בני יסראל ‪21‬סוליבני לוי‬
‫הינה נתתי כל מעסר ביסראל לנחלה חלף‬
‫עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל מועד‬
‫‪22‬סולוא יקרבו עוד בני יסראל אל אוהל מועד‬
‫לסאת חטא למות ‪23‬סועבד הלוי הוא את עבודת אוהל‬
‫מועד והם יסאו עונם חוקת עולם לדורותיכם‬
‫ובתוך בני יסראל לוא ינחלו נחלה ‪24‬סכי את‬
‫מעסר בני יסראל אשר ירימו ליהוה תרומה‬
‫נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך‬
‫בני יסראל לוא ינחלו נחלה ‪25‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪26‬סואל הלוים תדבר ואמרת אלהם‬
‫כי תיקחו מאת בני יסראל את המעסר אשר‬
‫והרמותם‬ ‫בנחלתכם‬ ‫מאיתם‬ ‫לכם‬ ‫נתתי‬
‫מימנו תרומת יהוה מעסר מין המעסר‬
‫‪27‬סונחשב לכם תרומתכם כדגן מין הגורן‬
‫וכמלאה מין היק ‪28‬סכן תרימו גם אתם תרומת‬
‫יהוה מיכול מעסרותיכם אשר תיקחו מאת‬
‫בני יסראל ונתתם מימנו את תרומת יהוה‬
‫לאהרון הכוהן ‪29‬סמיכול מתנותיכם תרימו את‬
‫כל תרומת יהוה מיכל חלבו את מיקדשו מימנו‬
‫‪254‬‬
‫‪30‬סואמרת אלהם בהריםכם את חלבו מימנו‬

‫ונחשב ללוים כיתבואת גורן וכיתבואת יק‬
‫‪31‬סואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם כי סכר‬
‫הוא לכם חלף עבודתכם באוהל מועד ‪32‬סולוא תיסאו‬
‫עליו חטא בהריםכם את חלבו מימנו ואת קדשי‬
‫בני יסראל לוא תחללו ולוא תמותו‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ‪2‬סזואת‬

‫חוקת התורה אשר ציוה יהוה לאמור דבר אל בני‬
‫יסראל וייקחו אליכה פרה אדומה תמימה‬
‫אשר אין בה מום אשר לוא עלה עליה עול‬
‫‪3‬סונתתם אותה אל אלעזר הכוהן והוציא אותה אל‬
‫מיחוץ למחנה ושחט אותה לפניו ‪4‬סולקח אלעזר‬
‫הכוהן מידמה באצבעו והיזה אל נוכח פני‬
‫אוהל מועד מידמה שבע פעמים ‪5‬סוסרף את‬
‫הפרה לעיניו את עורה ואת בסרה ואת דמה על‬
‫פירשה יסרו ‪6‬סולקח הכוהן עץ ארז ואזוב‬
‫ושני תולעת והישליך אל תוך סרפת הפרה‬
‫‪7‬סוכיבס בגדיו הכוהן ורחץ בסרו במיים ואחר‬
‫יבוא אל המחנה וטמא הכוהן עד הער ‪8‬סוהסורף‬
‫אותה יכבס בגדיו במיים ורחץ בסרו במיים‬
‫וטמא עד הער ‪9‬סואסף איש טהור את אפר הפרה‬
‫והיניח מיחוץ למחנה במקום טהור והיתה‬
‫לעדת בני יסראל למישמרת למי נידה חטאת‬
‫היוא ‪10‬סוכיבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו‬
‫וטמא עד הערב והיתה ליבני יסראל ולגר הגר‬
‫בתוכם לחוקת עולם ‪11‬סהנוגע במת לכל נפש אדם‬
‫וטמא שיבעת ימים ‪12‬סהוא יתחטא בו ביום‬
‫השלישי וביום השביעי יטהר ואים לוא‬
‫יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לוא‬
‫יטהר ‪13‬סכל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות‬
‫ולוא יתחטא את מישכן יהוה טימא וניכרתה‬
‫הנפש ההיוא מיסראל כי מי נידה לוא זורק‬
‫עליו טמא יהיה עוד טומאתו בו ‪14‬סזואת התורה‬
‫‪255‬‬
‫אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר‬

‫באוהל יטמא שיבעת ימים ‪15‬סוכול כלי פתוח‬
‫אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא ‪16‬סוכול‬
‫אשר יגע על פני הסדה בחלל חרב או במת או‬
‫בעצם אדם או בקבר יטמא שיבעת ימים‬
‫‪17‬סולקחו לטמא מעפר סרפת החטאת ונתן עליו‬
‫מיים חיים אל כלי ‪18‬סולקח אזוב וטבל‬
‫במיים איש טהור והיזה על האוהל ועל כל‬
‫הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנוגע‬
‫בעצם או בחלל או במת או בקבר ‪19‬סוהיזה הטהור על‬
‫הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחיטאו‬
‫ביום השביעי וכיבס בגדיו ורחץ במיים‬
‫וטהר בער ‪20‬סואיש אשר יטמא ולוא יתחטא‬
‫וניכרתה הנפש ההיוא מיתוך הקהל כי את‬
‫מיקדש יהוה טימא מי נידה לוא זורק עליו‬
‫טמא הוא ‪21‬סוהיתה להם לחוקת עולם ומזה מי‬
‫הנידה יכבס בגדיו והנוגע במי הנידה‬
‫יטמא עד הער ‪22‬סוכול אשר יגע בו הטמא יטמא‬
‫והנפש הנוגעת תיטמא עד הערב‬
‫‪1‬סויבואו בני יסראל כל העדה מידבר צין‬

‫בחודש הריאשון וישב העם בקדש ותמת שם‬
‫מירים ותיקבר שם ‪2‬סולוא היה מיים לעדה‬
‫ויקהלו על מושה ועל אהרון ‪3‬סוירב העם עים‬
‫מושה ויואמרו לאמור ולו גוענו ביגוע אחינו‬
‫ליפני יהוה ‪4‬סולמה הבאתם את קהל יהוה אל‬
‫המידבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ‪5‬סולמה‬
‫העליתונו מימיצריים להביא אותנו אל‬
‫המקום הרע הזה לוא מקום זרע ותאנה וגפן‬
‫ורימון ומיים איין לישתות ‪6‬סויבוא‬
‫מושה ואהרון מיפני הקהל אל פתח אוהל‬
‫מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה‬
‫אליהם ‪7‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪8‬סקח את‬
‫המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיכה‬
‫‪256‬‬
‫ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו‬

‫והוצאת להם מיים מין הסלע והישקית את‬
‫העדה ואת בעירם ‪9‬סויקח מושה את המטה‬
‫מיליפני יהוה כאשר ציוהו ‪10‬סויקהילו‬
‫מושה ואהרון את הקהל אל פני הסלע ויואמר‬
‫להם שימעו נא המורים המין הסלע הזה‬
‫נוציא לכם מיים ‪11‬סוירם מושה את ידו ויך‬
‫את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מיים‬
‫רבים ותשת העדה ובעירם ‪12‬סויואמר יהוה אל‬
‫מושה ואל אהרון יען לוא האמנתם בי‬
‫להקדישני לעיני בני יסראל לכן לוא‬
‫תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם‬
‫‪13‬סהמה מי מריבה אשר רבו בני יסראל את‬
‫יהוה ויקדש בם ‪14‬סוישלח מושה מלאכים‬
‫מיקדש אל מלך אדום כוה אמר אחיכה יסראל‬
‫אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו ‪15‬סוירדו‬
‫במיצריים‬ ‫ונשב‬ ‫מיצרימה‬ ‫אבותינו‬
‫מיצריים‬ ‫לנו‬ ‫וירעו‬ ‫רבים‬ ‫ימים‬
‫ולאבותינו ‪16‬סוניצעק אל יהוה וישמע קולנו‬
‫מימיצריים‬ ‫ויוציאנו‬ ‫מלאך‬ ‫וישלח‬
‫והינה אנחנו בקדש עיר קצה גבולכה ‪17‬סנעברה‬
‫נא בארצכה לוא נעבור בסדה ובכרם ולוא נישתה‬
‫מי באר דרך המלך נלך לוא ניטה ימין‬
‫וסמואול עד אשר נעבור גבולכה ‪18‬סויואמר אליו‬
‫אדום לוא תעבור בי פן בחרב אצא ליקראתכה‬
‫‪19‬סויואמרו אליו בני יסראל במסילה נעלה‬
‫ואים מימיכה נישתה אני ומיקני‬
‫ונתתי מיכרם רק אין דבר ברגלי אעבורה‬
‫‪20‬סויואמר לוא תעבור ויצא אדום ליקראתו בעם‬
‫כבד וביד חזקה ‪21‬סוימאן אדום נתון את יסראל‬
‫עבור ביגבולו ויט יסראל מעליו ‪22‬סויסעו‬
‫מיקדש ויבואו בני יסראל כל העדה הור ההר‬
‫‪23‬סויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בהור ההר‬
‫על גבול ארץ אדום לאמור ‪24‬סיאסף אהרון אל‬
‫עמיו כי לוא יבוא אל הארץ אשר נתתי‬
‫ליבני יסראל על אשר מריתם את פי למי‬
‫‪257‬‬
‫מריבה ‪25‬סקח את אהרון ואת אלעזר בנו והעל‬

‫אותם הור ההר ‪26‬סוהפשט את אהרון את בגדיו‬
‫והילבשתם את אלעזר בנו ואהרון יאסף ומת‬
‫שם ‪27‬סויעס מושה כאשר ציוה יהוה ויעלו אל‬
‫הור ההר לעיני כל העדה ‪28‬סויפשט מושה את‬
‫אהרון את בגדיו וילבש אותם את אלעזר בנו‬
‫וימת אהרון שם ברואש ההר וירד מושה ואלעזר‬
‫מין ההר ‪29‬סויראו כל העדה כי גוע אהרון‬
‫ויבכו את אהרון שלושים יום כול בית יסראל‬
‫‪1‬סוישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא‬

‫יסראל דרך האתרים וילחם ביסראל וישב‬
‫מימנו שבי ‪2‬סוידר יסראל נדר ליהוה‬
‫ויואמר אים נתון תיתן את העם הזה בידי‬
‫והחרמתי את עריהם ‪3‬סוישמע יהוה בקול‬
‫יסראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת‬
‫עריהם ויקרא שם המקום חרמה ‪4‬סויסעו מהור‬
‫ההר דרך ים סוף ליסבוב את ארץ אדום ותיקצר‬
‫נפש העם בדרך ‪5‬סוידבר העם באלוהים‬
‫ובמושה למה העליתונו מימיצריים למות‬
‫במידבר כי אין לחם ואין מיים ונפשנו‬
‫קצה בלחם הקלוקל ‪6‬סוישלח יהוה בעם את‬
‫הנחשים הסרפים וינשכו את העם וימת עם‬
‫רב מיסראל ‪7‬סויבוא העם אל מושה ויואמרו‬
‫חטאנו כי דיברנו ביהוה ובך היתפלל אל יהוה‬
‫ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל מושה בעד‬
‫העם ‪8‬סויואמר יהוה אל מושה עסה לכה סרף‬
‫וסים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי‬
‫‪9‬סויעס מושה נחש נחושת ויסימהו על הנס‬
‫והיה אים נשך הנחש את איש והיביט אל‬
‫נחש הנחושת וחי ‪10‬סויסעו בני יסראל ויחנו‬
‫באובות ‪11‬סויסעו מאובות ויחנו בעיי העברים‬
‫במידבר אשר על פני מואב מימיזרח‬
‫השמש ‪12‬סמישם נסעו ויחנו בנחל זרד‬
‫‪258‬‬
‫‪13‬סמישם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר‬

‫במידבר היוצא מיגבול האמורי כי ארנון‬
‫גבול מואב בין מואב ובין האמורי ‪14‬סעל כן‬
‫יאמר בספר מילחמות יהוה את והב בסופה ואת‬
‫הנחלים ארנון ‪15‬סואשד הנחלים אשר נטה‬
‫לשבת ער ונישען ליגבול מוא ‪16‬סומישם‬
‫בארה היוא הבאר אשר אמר יהוה למושה אסוף‬
‫את העם ואתנה להם מיים ‪17‬סאז ישיר‬
‫יסראל את השירה הזואת עלי באר ענו לה‬
‫‪18‬סבאר חפרוה סרים כרוה נדיבי העם בימחוקק‬
‫במישענותם ומימידבר מתנה ‪19‬סומימתנה‬
‫נחליאל ומינחליאל במות ‪20‬סומיבמות הגיא‬
‫אשר ביסדה מואב רואש הפיסגה ונישקפה על‬
‫פני הישימון ‪21‬סוישלח יסראל מלאכים‬
‫אל סיחון מלך האמורי לאמור ‪22‬סאעברה‬
‫בארצכה לוא ניטה בסדה ובכרם לוא נישתה מי‬
‫באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבור גבולכה‬
‫‪23‬סולוא נתן סיחון את יסראל עבור ביגבולו‬
‫ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא ליקראת יסראל‬
‫המידברה ויבוא יהצה וילחם בייסראל‬
‫‪24‬סויכהו יסראל לפי חרב ויירש את ארצו‬
‫מארןֹן עד יבוק עד בני עמון כי עז גבול‬
‫בני עמון ‪25‬סויקח יסראל את כל הערים האלה‬
‫וישב יסראל בכל ערי האמורי בחשבון ובכל‬
‫בנותיה ‪26‬סכי חשבון עיר סיחון מלך האמורי‬
‫היוא והוא נילחם במלך מואב הריאשון ויקח‬
‫את כל ארצו מידו עד ארןֹן ‪27‬סעל כן יואמרו‬
‫המושלים בואו חשבון תיבנה ותיכוןן עיר‬
‫להבה‬ ‫מחשבון‬ ‫יצאה‬ ‫אש‬ ‫‪28‬סכי‬ ‫סיחון‬
‫מיקירית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות‬
‫ארןֹן ‪29‬סאוי לכה מואב אבדת עם כמוש נתן‬
‫בניו פליטים ובנותיו בשבית למלך אמורי‬
‫סיחון ‪30‬סונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים‬
‫עד נופח אשר עד מידבא ‪31‬סוישב יסראל בארץ‬
‫האמורי ‪32‬סוישלח מושה לרגל את יעזר וילכדו‬
‫שם‬ ‫האמורי אשר‬ ‫את‬ ‫ויירש‬ ‫בנותיה‬
‫‪259‬‬
‫‪33‬סויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך‬

‫הבשן ליקראתם הוא וכל עמו למילחמה אדרעי‬
‫‪34‬סויואמר יהוה אל מושה אל תירא אותו כי‬
‫בידכה נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועסית לו‬
‫כאשר עסית לסיחון מלך האמורי אשר יושב‬
‫בחשבון ‪35‬סויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו עד‬
‫בילתי הישאיר לו סריד ויירשו את ארצו‬
‫‪1‬סויסעו בני יסראל ויחנו בערבות מואב מעבר‬

‫לירדן ירחו ‪2‬סוירא בלק בן ציפור את כל אשר‬
‫עסה יסראל לאמורי ‪3‬סויגר מואב מיפני‬
‫העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מיפני בני‬
‫יסראל ‪4‬סויואמר מואב אל זיקני מידין‬
‫עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כילחוך השור‬
‫את ירק הסדה ובלק בן ציפור מלך למואב בעת‬
‫ההיוא ‪5‬סוישלח מלאכים אל בילעם בן בעור‬
‫פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו ליקרוא לו‬
‫לאמור הינה עם יצא מימיצריים הינה‬
‫כיסה את עין הארץ והוא יושב מימולי‬
‫‪6‬סועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום‬
‫הוא מימני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מין‬
‫הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור‬
‫יואר ‪7‬סוילכו זיקני מואב וזיקני מידין‬
‫וקסמים בידם ויבואו אל בילעם וידברו אליו‬
‫דיברי בלק ‪8‬סויואמר אליהם לינו פוה‬
‫הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה‬
‫אלי וישבו סרי מואב עים בילעם ‪9‬סויבוא‬
‫אלוהים אל בילעם ויואמר מי האנשים‬
‫האלה עימך ‪10‬סויואמר בילעם אל האלוהים‬
‫בלק בן ציפור מלך מואב שלח אלי ‪11‬סהינה‬
‫העם היוצא מימיצריים ויכס את עין‬
‫הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להילחם‬
‫בו וגרשתיו ‪12‬סויואמר אלוהים אל בילעם לוא‬
‫תלך עימהם לוא תאור את העם כי ברוך הוא‬
‫‪260‬‬
‫‪13‬סויקם בילעם בבוקר ויואמר אל סרי בלק לכו‬

‫אל ארצכם כי מאן יהוה לתיתי להלוך‬
‫עיםכם ‪14‬סויקומו סרי מואב ויבואו אל בלק‬
‫ויואמרו מאן בילעם הלוך עימנו ‪15‬סויוסף‬
‫עוד בלק שלוח סרים רבים וניכבדים מאלה‬
‫‪16‬סויבואו אל בילעם ויואמרו לו כוה אמר בלק בן‬
‫ציפור אל נא תימנע מהלוך אלי ‪17‬סכי כבד‬
‫אכבדכה מאוד וכול אשר תואמר אלי אעסה ולכה נא‬
‫קבה לי את העם הזה ‪18‬סויען בילעם ויואמר‬
‫אל עבדי בלק אים יתן לי בלק מלוא ביתו כסף‬
‫וזהב לוא אוכל לעבור את פי יהוה אלוהי לעסות‬
‫קטנה או גדולה ‪19‬סועתה שבו נא בזה גם אתם‬
‫הלילה ואדעה מה יוסף יהוה דבר עימי‬
‫‪20‬סויבוא אלוהים אל בילעם לילה ויואמר לו‬
‫אים ליקרוא לכה באו האנשים קום לך איתם‬
‫ואך את הדבר אשר אדבר אליכה אותו תעסה‬
‫‪21‬סויקם בילעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך‬
‫עים סרי מוא ‪22‬סויחר אף אלוהים כי הולך‬
‫הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לסטן לו והוא רוכב‬
‫על אתונו ושני נעריו עימו ‪23‬סותרא האתון‬
‫את מלאך יהוה ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו‬
‫ותט האתון מין הדרך ותלך בסדה ויך בילעם את‬
‫האתון להטותה הדרך ‪24‬סויעמוד מלאך יהוה‬
‫במישעול הכרמים גדר מיזה וגדר מיזה‬
‫‪25‬סותרא האתון את מלאך יהוה ותילחץ אל הקיר‬
‫ותילחץ את רגל בילעם אל הקיר ויוסף להכותה‬
‫‪26‬סויוסף מלאך יהוה עבור ויעמוד במקום צר‬
‫אשר אין דרך לינטות ימין וסמואול ‪27‬סותרא‬
‫האתון את מלאך יהוה ותירבץ תחת בילעם ויחר‬
‫אף בילעם ויך את האתון במקל ‪28‬סויפתח‬
‫יהוה את פי האתון ותואמר לבילעם מה‬
‫עסיתי לכה כי היכיתני זה שלוש רגלים‬
‫‪29‬סויואמר בילעם לאתון כי היתעללת בי לו‬
‫יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ‪30‬סותואמר‬
‫האתון אל בילעם הלוא אנוכי אתונכה אשר‬
‫רכבת עלי מעודכה עד היום הזה ההסכן‬
‫‪261‬‬
‫היסכנתי לעסות לכה כוה ויואמר לוא ‪31‬סויגל‬

‫יהוה את עיני בילעם וירא את מלאך יהוה‬
‫ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקוד וישתחו‬
‫לאפיו ‪32‬סויואמר אליו מלאך יהוה על מה‬
‫היכית את אתונכה זה שלוש רגלים הינה‬
‫אנוכי יצאתי לסטן כי ירט הדרך לנגדי‬
‫‪33‬סותיראני האתון ותט לפני זה שלוש‬
‫רגלים אולי נטתה מיפני כי עתה גם‬
‫אותכה הרגתי ואותה החייתי ‪34‬סויואמר‬
‫בילעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לוא ידעתי‬
‫כי אתה ניצב ליקראתי בדרך ועתה אים רע‬
‫בעיניכה אשובה לי ‪35‬סויואמר מלאך יהוה אל‬
‫בילעם לך עים האנשים ואפס את הדבר אשר‬
‫אדבר אליכה אותו תדבר וילך בילעם עים סרי‬
‫בלק ‪36‬סוישמע בלק כי בא בילעם ויצא‬
‫ליקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארןֹן אשר‬
‫ביקצה הגבול ‪37‬סויואמר בלק אל בילעם הלוא‬
‫שלוח שלחתי אליכה ליקרוא לך למה לוא הלכת‬
‫אלי האומנם לוא אוכל כבדכה ‪38‬סויואמר‬
‫בילעם אל בלק הינה באתי אליכה עתה היכול‬
‫אוכל דבר מאומה הדבר אשר יסים אלוהים‬
‫בפי אותו אדבר ‪39‬סוילך בילעם עים בלק‬
‫ויבואו קירית חוצות ‪40‬סויזבח בלק בקר וצואן‬
‫וישלח לבילעם ולסרים אשר איתו ‪41‬סויהי‬
‫בבוקר ויקח בלק את בילעם ויעלהו במות בעל‬
‫וירא מישם קצה העם‬
‫‪1‬סויואמר בילעם אל בלק בנה לי בזה שיבעה‬

‫מיזבחות והכן לי בזה שיבעה פרים‬
‫ושיבעה אילים ‪2‬סויעס בלק כאשר דיבר‬
‫בילעם ויעל בלק ובילעם פר ואייל במיזבח‬
‫‪3‬סויואמר בילעם לבלק היתיצב על עולתכה‬
‫ואלכה אולי יקרה יהוה ליקראתי ודבר מה‬
‫יראני והיגדתי לך וילך שפי ‪4‬סויקר‬
‫‪262‬‬
‫אלוהים אל בילעם ויואמר אליו את שיבעת‬

‫המיזבחות ערכתי ואעל פר ואייל במיזבח‬
‫‪5‬סויסם יהוה דבר בפי בילעם ויואמר שוב אל‬
‫בלק וכוה תדבר ‪6‬סוישב אליו והינה ניצב על‬
‫עולתו הוא וכל סרי מוא ‪7‬סויסא משלו ויואמר‬
‫מין ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם‬
‫לכה ארה לי יעקוב ולכה זועמה יסראל ‪8‬סמה‬
‫אקוב לוא קבוה אל ומה אזעום לוא זעם יהוה ‪9‬סכי‬
‫מרואש צורים אראנו ומיגבעות אשורנו הן‬
‫עם לבדד ישכון ובגויים לוא יתחש ‪10‬סמי‬
‫מנה עפר יעקוב ומיספר את רובע יסראל‬
‫תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי‬
‫כמוהו ‪11‬סויואמר בלק אל בילעם מה עסית לי‬
‫לקוב אויבי לקחתיכה והינה ברכת ברך ‪12‬סויען‬
‫ויואמר הלוא את אשר יסים יהוה בפי אותו‬
‫אשמור לדבר ‪13‬סויואמר אליו בלק לכה נא איתי‬
‫אל מקום אחר אשר תיראנו מישם אפס קצהו‬
‫תיראה וכולו לוא תיראה וקבנו לי מישם‬
‫‪14‬סויקחהו סדה צופים אל רואש הפיסגה ויבן‬
‫שיבעה מיזבחות ויעל פר ואייל במיזבח‬
‫‪15‬סויואמר אל בלק היתיצב כוה על עולתכה‬
‫ואנוכי איקרה כוה ‪16‬סויקר יהוה אל בילעם‬
‫ויסם דבר בפיו ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר‬
‫‪17‬סויבוא אליו והינו ניצב על עולתו וסרי‬
‫מואב איתו ויואמר לו בלק מה דיבר יהוה‬
‫‪18‬סויסא משלו ויואמר קום בלק ושמע האזינה‬
‫עדי בנו ציפור ‪19‬סלוא איש אל ויכזב ובן אדם‬
‫וייתנחם ההוא אמר ולוא יעסה ודיבר ולוא‬
‫יקימנה ‪20‬סהינה ברך לקחתי וברך ולוא‬
‫אשיבנה ‪21‬סלוא היביט און ביעקוב ולוא ראה‬
‫עמל ביסראל יהוה אלוהיו עימו ותרועת מלך בו‬
‫‪22‬סאל מוציאם מימיצריים כתועפות ראם‬
‫לו ‪23‬סכי לוא נחש ביעקוב ולוא קסם ביסראל כעת‬
‫יאמר ליעקוב וליסראל מה פעל אל ‪24‬סהן עם‬
‫כלביא יקום וכארי יתנסא לוא ישכב עד‬
‫‪263‬‬
‫יואכל טרף ודם חללים ישתה ‪25‬סויואמר בלק‬

‫אל בילעם גם קוב לוא תיקבנו גם ברך לוא‬
‫תברכנו ‪26‬סויען בילעם ויואמר אל בלק הלוא‬
‫דיברתי אליכה לאמור כול אשר ידבר יהוה אותו‬
‫אעסה ‪27‬סויואמר בלק אל בילעם לכה נא אקחכה‬
‫אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלוהים‬
‫וקבותו לי מישם ‪28‬סויקח בלק את בילעם רואש‬
‫הישימון‬ ‫פני‬ ‫על‬ ‫הנישקף‬ ‫הפעור‬
‫‪29‬סויואמר בילעם אל בלק בנה לי בזה שיבעה‬
‫מיזבחות והכן לי בזה שיבעה פרים‬
‫ושיבעה אילים ‪30‬סויעס בלק כאשר אמר‬
‫בילעם ויעל פר ואייל במיזבח‬
‫‪1‬סוירא בילעם כי טוב בעיני יהוה לברך את‬

‫יסראל ולוא הלך כפעם בפעם ליקראת נחשים‬
‫וישת אל המידבר פניו ‪2‬סויסא בילעם את‬
‫עיניו וירא את יסראל שוכן לישבטיו ותהי‬
‫עליו רוח אלוהים ‪3‬סויסא משלו ויואמר נאום‬
‫בילעם בנו בעור ונאום הגבר שתום העיין‬
‫‪4‬סנאום שומע אימרי אל אשר מחזה שדי‬
‫יחזה נופל וגלוי עיניים ‪5‬סמה טובו‬
‫יסראל‬ ‫מישכנותיכה‬ ‫יעקוב‬ ‫אוהליכה‬
‫‪6‬סכינחלים ניטיו כגנות עלי נהר כאהלים‬
‫נטע יהוה כארזים עלי מיים ‪7‬סיזל‬
‫מיים מידליו וזרעו במיים רבים וירום‬
‫מאגג מלכו ותינסא מלכותו ‪8‬סאל מוציאו‬
‫מימיצריים כתועפות ראם לו יואכל‬
‫גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחיציו‬
‫ימחץ ‪9‬סכרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו‬
‫מברכיכה ברוך ואורריכה ארור ‪10‬סויחר אף בלק‬
‫אל בילעם ויספוק את כפיו ויואמר בלק אל‬
‫בילעם לקוב אויבי קראתיכה והינה ברכת ברך‬
‫זה שלוש פעמים ‪11‬סועתה ברח לכה אל מקומכה‬
‫אמרתי כבד אכבדכה והינה מנעכה יהוה‬
‫‪264‬‬
‫מיכבוד ‪12‬סויואמר בילעם אל בלק הלוא גם אל‬

‫מלאכיכה אשר שלחת אלי דיברתי לאמור‬
‫‪13‬סאים יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לוא‬
‫אוכל לעבור את פי יהוה לעסות טובה או רעה‬
‫מיליבי אשר ידבר יהוה אותו אדבר ‪14‬סועתה‬
‫הינני הולך לעמי לכה איעצכה אשר יעסה‬
‫העם הזה לעמכה באחרית הימים ‪15‬סויסא‬
‫משלו ויואמר נאום בילעם בנו בעור ונאום‬
‫הגבר שתום העיין ‪16‬סנאום שומע אימרי אל‬
‫ויודע דעת עליון מחזה שדי יחזה נופל‬
‫וגלוי עיניים ‪17‬סאראנו ולוא עתה אשורנו‬
‫ולוא קרוב דרך כוכב מיעקוב וקם שבט מיסראל‬
‫ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת ‪18‬סוהיה‬
‫אדום ירשה והיה ירשה סעיר אויביו ויסראל‬
‫עוסה חייל ‪19‬סוירד מיעקוב והאביד סריד‬
‫מעיר ‪20‬סוירא את עמלק ויסא משלו ויואמר‬
‫ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד‬
‫‪21‬סוירא את הקיני ויסא משלו ויואמר איתן‬
‫מושבכה וסים בסלע קינכה ‪22‬סכי אים יהיה‬
‫לבער קיין עד מה אשור תישבכה ‪23‬סויסא‬
‫משלו ויואמר אוי מי יחיה מיסומו אל‬
‫‪24‬סוצים מיד כיתים ועינו אשור ועינו עבר‬
‫וגם הוא עדי אובד ‪25‬סויקם בילעם וילך וישב‬
‫לימקומו וגם בלק הלך לדרכו‬
‫‪1‬סוישב יסראל בשיטים ויחל העם ליזנות‬

‫אל בנות מוא ‪2‬סותיקראן לעם לזיבחי‬
‫אלוהיהן ויואכל העם וישתחוו לאלוהיהן‬
‫‪3‬סויצמד יסראל לבעל פעור ויחר אף יהוה‬
‫בייסראל ‪4‬סויואמר יהוה אל מושה קח את כל‬
‫ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש‬
‫וישוב חרון אף יהוה מיסראל ‪5‬סויואמר מושה‬
‫אל שופטי יסראל הירגו איש אנשיו‬
‫הניצמדים לבעל פעור ‪6‬סוהינה איש‬
‫‪265‬‬
‫מיבני יסראל בא ויקרב אל אחיו את‬

‫המידינית לעיני מושה ולעיני כל עדת‬
‫בני יסראל והמה בוכים פתח אוהל מועד‬
‫‪7‬סוירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן‬
‫ויקם מיתוך העדה ויקח רומח בידו ‪8‬סויבוא אחר‬
‫איש יסראל אל הקובה וידקור את שניהם את‬
‫איש יסראל ואת האישה אל קבתה ותעצר‬
‫המגפה מעל בני יסראל ‪9‬סויהיו המתים‬
‫במגפה ארבעה ועסרים אלף ‪10‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪11‬ספינחס בן אלעזר בן אהרון‬
‫הכוהן השיב את חמתי מעל בני יסראל בקנאו‬
‫את קינאתי בתוכם ולוא כיליתי את בני‬
‫יסראל בקינאתי ‪12‬סלכן אמור הינני נותן‬
‫לו את בריתי שלום ‪13‬סוהיתה לו ולזרעו אחריו‬
‫ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוהיו‬
‫ויכפר על בני יסראל ‪14‬סושם איש יסראל‬
‫המוכה אשר הוכה את המידינית זימרי בן‬
‫סלוא נסיא בית אב לשימעוני ‪15‬סושם‬
‫האישה המוכה המידינית כזבי בת צור רואש‬
‫אומות בית אב במידין הוא ‪16‬סוידבר יהוה אל‬
‫המידינים‬ ‫את‬ ‫‪17‬סצרור‬ ‫לאמור‬ ‫מושה‬
‫והיכיתם אותם ‪18‬סכי צוררים הם לכם‬
‫בניכליהם אשר ניכלו לכם על דבר פעור ועל‬
‫דבר כזבי בת נסיא מידין אחותם המוכה ביום‬
‫המגפה על דבר פעור ‪19‬סויהי אחרי המגפה‬
‫‪1‬סויואמר יהוה אל מושה ואל אלעזר בן אהרון‬

‫הכוהן לאמור ‪2‬ססאו את רואש כל עדת בני יסראל‬
‫מיבן עסרים שנה ומעלה לבית אבותם כל‬
‫יוצא צבא בייסראל ‪3‬סוידבר מושה ואלעזר‬
‫הכוהן אותם בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור‬
‫‪4‬סמיבן עסרים שנה ומעלה כאשר ציוה יהוה‬
‫את מושה ובני יסראל היוצאים מארץ‬
‫מיצריים ‪5‬סראובן בכור יסראל בני ראובן‬
‫‪266‬‬
‫חנוך מישפחת החנוכי לפלוא מישפחת‬

‫הפלואי ‪6‬סלחצרון מישפחת החצרוני לכרמי‬
‫מישפחת הכרמי ‪7‬סאלה מישפחות הרואובני‬
‫ויהיו פקודיהם שלושה וארבעים אלף ושבע‬
‫מאות ושלושים ‪8‬סובני פלוא אליא ‪9‬סובני‬
‫אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם‬
‫קרואי העדה אשר היצו על מושה ועל אהרון‬
‫בעדת קורח בהצותם על יהוה ‪10‬סותיפתח הארץ את‬
‫פיה ותיבלע אותם ואת קורח במות העדה באכול‬
‫האש את חמישים ומאתיים איש ויהיו לנ‬
‫‪11‬סובני קורח לוא מתו ‪12‬סבני שימעון‬
‫למישפחותם לינמואל מישפחת הנמואלי‬
‫ליכין‬ ‫הימיני‬ ‫מישפחת‬ ‫לימין‬
‫מישפחת היכיני ‪13‬סלזרח מישפחת הזרחי‬
‫לשאול מישפחת השאולי ‪14‬סאלה מישפחות‬
‫אלף‬ ‫ועסרים‬ ‫שניים‬ ‫השימעוני‬
‫ומאתיים ‪15‬סבני גד למישפחותם ליצפון‬
‫מישפחת הצפוני לחגי מישפחת החגי‬
‫‪16‬סלאזני‬ ‫השוני‬ ‫מישפחת‬ ‫לשוני‬
‫מישפחת האזני לערי מישפחת הערי‬
‫‪17‬סלארוד מישפחת הארודי לאראלי מישפחת‬
‫גד‬ ‫בני‬ ‫מישפחות‬ ‫‪18‬סאלה‬ ‫האראלי‬
‫ליפקודיהם ארבעים אלף וחמש מאות‬
‫‪19‬סבני יהודה ער ואוןן וימת ער ואוןן בארץ‬
‫כנען ‪20‬סויהיו בני יהודה למישפחותם‬
‫לשלה מישפחת השלני לפרץ מישפחת‬
‫הפרצי לזרח מישפחת הזרחי ‪21‬סויהיו בני‬
‫פרץ לחצרון מישפחת החצרוני לחמול‬
‫מישפחת החמולי ‪22‬סאלה מישפחות יהודה‬
‫ליפקודיהם שישה ושיבעים אלף וחמש‬
‫מאות ‪23‬סבני יסשכר למישפחותם תולע‬
‫מישפחת התולעי לפווה מישפחת הפוני‬
‫לשימרון‬ ‫הישובי‬ ‫מישפחת‬ ‫‪24‬סלישוב‬
‫מישפחת השימרוני ‪25‬סאלה מישפחות‬
‫יסשכר ליפקודיהם ארבעה ושישים אלף‬
‫ושלוש מאות ‪26‬סבני זבולון למישפחותם לסרד‬
‫‪267‬‬
‫מישפחת הסרדי לאלון מישפחת האלוני‬

‫‪27‬סאלה‬ ‫היחלאלי‬ ‫מישפחת‬ ‫ליחלאל‬
‫מישפחות הזבולוני ליפקודיהם שישים‬
‫אלף וחמש מאות ‪28‬סבני יוסף למישפחותם‬
‫מנשה ואפריים ‪29‬סבני מנשה למכיר‬
‫מישפחת המכירי ומכיר הוליד את גילעד‬
‫לגילעד מישפחת הגילעדי ‪30‬סאלה בני‬
‫גילעד איעזר מישפחת האיעזרי לחלק‬
‫מישפחת‬ ‫‪31‬סואסריאל‬ ‫החלקי‬ ‫מישפחת‬
‫השיכמי‬ ‫מישפחת‬ ‫ושכם‬ ‫האסריאלי‬
‫וחפר‬ ‫השמידעי‬ ‫מישפחת‬ ‫‪32‬סושמידע‬
‫מישפחת החפרי ‪33‬סוצלפחד בן חפר לוא היו‬
‫לו בנים כי אים בנות ושם בנות צלפחד מחלה‬
‫ונועה חגלה מילכה ותירצה ‪34‬סאלה מישפחות‬
‫מנשה ופקודיהם שניים וחמישים אלף‬
‫אפריים‬ ‫בני‬ ‫‪35‬סאלה‬ ‫מאות‬ ‫ושבע‬
‫למישפחותם לשותלח מישפחת השותלחי לבכר‬
‫מישפחת הבכרי לתחן מישפחת התחני‬
‫‪36‬סואלה בני שותלח לערן מישפחת הערני‬
‫אפריים‬ ‫בני‬ ‫מישפחות‬ ‫‪37‬סאלה‬
‫ליפקודיהם שניים ושלושים אלף וחמש‬
‫מאות אלה בני יוסף למישפחותם ‪38‬סבני‬
‫בינימין למישפחותם לבלע מישפחת‬
‫הבלעי לאשבל מישפחת האשבלי לאחירם‬
‫‪39‬סלישפופם‬ ‫האחירמי‬ ‫מישפחת‬
‫מישפחת‬ ‫לחופם‬ ‫השופמי‬ ‫מישפחת‬
‫החופמי ‪40‬סויהיו בני בלע ארד ונעמן‬
‫מישפחת הארדי לנעמן מישפחת הנעמי‬
‫למישפחותם‬ ‫בינימין‬ ‫בני‬ ‫‪41‬סאלה‬
‫ופקודיהם חמישה וארבעים אלף ושש מאות‬
‫‪42‬סאלה בני דן למישפחותם לשוחם מישפחת‬
‫השוחמי אלה מישפחות דן למישפחותם‬
‫‪43‬סכל מישפחות השוחמי ליפקודיהם ארבעה‬
‫ושישים אלף וארבע מאות ‪44‬סבני אשר‬
‫למישפחותם ליימנה מישפחת הימנה‬
‫ליבריעה‬ ‫הישוי‬ ‫מישפחת‬ ‫ליישוי‬
‫‪268‬‬
‫מישפחת הבריעי ‪45‬סליבני בריעה לחבר‬

‫מישפחת‬ ‫למלכיאל‬ ‫החברי‬ ‫מישפחת‬
‫המלכיאלי ‪46‬סושם בת אשר סרח ‪47‬סאלה‬
‫מישפחות בני אשר ליפקודיהם שלושה‬
‫וחמישים אלף וארבע מאות ‪48‬סבני נפתלי‬
‫למישפחותם ליחצאל מישפחת היחצאלי‬
‫לגוני מישפחת הגוני ‪49‬סליצר מישפחת‬
‫היצרי לשילם מישפחת השילמי ‪50‬סאלה‬
‫מישפחות נפתלי למישפחותם ופקודיהם‬
‫חמישה וארבעים אלף וארבע מאות ‪51‬סאלה‬
‫פקודי בני יסראל שש מאות אלף ואלף שבע‬
‫מאות ושלושים ‪52‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪53‬סלאלה תחלק הארץ בנחלה במיספר שמות‬
‫‪54‬סלרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש‬
‫לפי פקודיו יותן נחלתו ‪55‬סאך בגורל יחלק את‬
‫הארץ לישמות מטות אבותם ינחלו ‪56‬סעל פי‬
‫הגורל תחלק נחלתו בין רב לימעט ‪57‬סואלה‬
‫פקודי הלוי למישפחותם לגרשון מישפחת‬
‫הגרשוני ליקהת מישפחת הקהתי לימררי‬
‫מישפחת המררי ‪58‬סאלה מישפחות לוי‬
‫החברוני‬ ‫מישפחת‬ ‫הליבני‬ ‫מישפחת‬
‫המושי‬ ‫מישפחת‬ ‫המחלי‬ ‫מישפחת‬
‫מישפחת הקרחי וקהת הוליד את עמרם ‪59‬סושם‬
‫אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי‬
‫במיצריים ותלד לעמרם את אהרון ואת מושה‬
‫ואת מירים אחותם ‪60‬סויולד לאהרון את נדב ואת‬
‫אביהוא את אלעזר ואת איתמר ‪61‬סוימת נדב‬
‫ואביהוא בהקריבם אש זרה ליפני יהוה‬
‫‪62‬סויהיו פקודיהם שלושה ועסרים אלף כל‬
‫זכר מיבן חודש ומעלה כי לוא התפקדו בתוך‬
‫בני יסראל כי לוא ניתן להם נחלה בתוך בני‬
‫יסראל ‪63‬סאלה פקודי מושה ואלעזר הכוהן אשר‬
‫פקדו את בני יסראל בערבות מואב על ירדן‬
‫ירחו ‪64‬סובאלה לוא היה איש מיפקודי מושה‬
‫ואהרון הכוהן אשר פקדו את בני יסראל‬
‫במידבר סיני ‪65‬סכי אמר יהוה להם מות‬
‫‪269‬‬
‫ימותו במידבר ולוא נותר מהם איש כי אים‬

‫כלב בן יפונה ויהושוע בין נון‬
‫‪1‬סותיקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גילעד בן‬

‫מכיר בן מנשה למישפחות מנשה בן יוסף‬
‫ואלה שמות בנותיו מחלה נועה וחגלה ומילכה‬
‫ותירצה ‪2‬סותעמודנה ליפני מושה וליפני‬
‫אלעזר הכוהן וליפני הנסיאים וכל העדה‬
‫פתח אוהל מועד לאמור ‪3‬סאבינו מת במידבר‬
‫והוא לוא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה‬
‫בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לוא היו לו ‪4‬סלמה‬
‫יגרע שם אבינו מיתוך מישפחתו כי אין‬
‫לו בן תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו ‪5‬סויקרב‬
‫מושה את מישפטן ליפני יהוה ‪6‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה לאמור ‪7‬סכן בנות צלפחד דוברות‬
‫נתון תיתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם‬
‫והעברת את נחלת אביהן להן ‪8‬סואל בני יסראל‬
‫תדבר לאמור איש כי ימות ובן אין לו‬
‫והעברתם את נחלתו לביתו ‪9‬סואים אין לו בת‬
‫ונתתם את נחלתו לאחיו ‪10‬סואים אין לו אחים‬
‫ונתתם את נחלתו לאחי אביו ‪11‬סואים אין‬
‫אחים לאביו ונתתם את נחלתו לישארו הקרוב‬
‫והיתה‬ ‫אותה‬ ‫וירש‬ ‫מימישפחתו‬ ‫אליו‬
‫ליבני יסראל לחוקת מישפט כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה ‪12‬סויואמר יהוה אל מושה עלה‬
‫אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי‬
‫ליבני יסראל ‪13‬סוראיתה אותה ונאספת אל‬
‫עמיכה גם אתה כאשר נאסף אהרון אחיכה‬
‫‪14‬סכאשר מריתם פי במידבר צין בימריבת‬
‫העדה להקדישני במיים לעיניהם הם‬
‫מי מריבת קדש מידבר צין ‪15‬סוידבר מושה‬
‫אל יהוה לאמור ‪16‬סיפקוד יהוה אלוהי הרוחות‬
‫לכל בסר איש על העדה ‪17‬סאשר יצא ליפניהם‬
‫ואשר יבוא ליפניהם ואשר יוציאם ואשר‬
‫‪270‬‬
‫יביאם ולוא תיהיה עדת יהוה כצואן אשר‬

‫אין להם רועה ‪18‬סויואמר יהוה אל מושה קח‬
‫לכה את יהושוע בין נון איש אשר רוח בו‬
‫וסמכת את ידכה עליו ‪19‬סוהעמדת אותו ליפני‬
‫אלעזר הכוהן וליפני כל העדה וציויתה אותו‬
‫לעיניהם ‪20‬סונתתה מהודכה עליו למען‬
‫ישמעו כל עדת בני יסראל ‪21‬סוליפני‬
‫אלעזר הכוהן יעמוד ושאל לו במישפט‬
‫האורים ליפני יהוה על פיו יצאו ועל‬
‫פיו יבואו הוא וכל בני יסראל איתו וכל העדה‬
‫‪22‬סויעס מושה כאשר ציוה יהוה אותו ויקח את‬
‫יהושוע ויעמידהו ליפני אלעזר הכוהן‬
‫וליפני כל העדה ‪23‬סויסמוך את ידיו עליו‬
‫ויצוהו כאשר דיבר יהוה ביד מושה‬

‫יסראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאישי‬
‫ריח ניחוחי תישמרו להקריב לי במועדו‬
‫‪3‬סואמרת להם זה האישה אשר תקריבו ליהוה‬
‫כבסים בני שנה תמיםים שניים ליום‬
‫עולה תמיד ‪4‬סאת הכבס אחד תעסה בבוקר ואת הכבס‬
‫השני תעסה בין הערביים ‪5‬סועסירית‬
‫האיפה סולת למינחה בלולה בשמן כתית‬
‫רביעית ההין ‪6‬סעולת תמיד העסויה בהר‬
‫סיני לריח ניחוח אישה ליהוה ‪7‬סוניסכו‬
‫רביעית ההין לכבס האחד בקודש הסך נסך שכר‬
‫ליהוה ‪8‬סואת הכבס השני תעסה בין הערביים‬
‫כמינחת הבוקר וכניסכו תעסה אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה ‪9‬סוביום השבת שני כבסים בני‬
‫שנה תמיםים ושני עסרונים סולת מינחה‬
‫בלולה בשמן וניסכו ‪10‬סעולת שבת בשבתו על עולת‬
‫התמיד וניסכה ‪11‬סובראשי חדשיכם תקריבו‬
‫עולה ליהוה פרים בני בקר שניים ואייל‬
‫אחד כבסים בני שנה שיבעה תמיםים‬
‫‪271‬‬
‫‪12‬סושלושה עסרונים סולת מינחה בלולה בשמן‬

‫לפר האחד ושני עסרונים סולת מינחה בלולה‬
‫בשמן לאייל האחד ‪13‬סועיסרון עיסרון סולת‬
‫מינחה בלולה בשמן לכבס האחד עולה ריח‬
‫ניחוח אישה ליהוה ‪14‬סוניסכיהם חצי‬
‫ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאייל‬
‫ורביעית ההין לכבס יין זואת עולת חודש‬
‫בחדשו לחדשי השנה ‪15‬סוסעיר עיזים אחד‬
‫לחטאת ליהוה על עולת התמיד יעסה וניסכו‬
‫‪16‬סובחודש הריאשון בארבעה עסר יום לחודש‬
‫פסח ליהוה ‪17‬סובחמישה עסר יום לחודש הזה חג‬
‫שיבעת ימים מצות יאכל ‪18‬סביום הריאשון‬
‫מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעסו‬
‫‪19‬סוהיקרבתם אישה עולה ליהוה פרים בני‬
‫בקר שניים ואייל אחד ושיבעה כבסים בני‬
‫שנה תמיםים יהיו לכם ‪20‬סומינחתם סולת‬
‫בלולה בשמן שלושה עסרונים לפר ושני‬
‫עסרונים לאייל תעסו ‪21‬סעיסרון עיסרון‬
‫תעסה לכבס האחד לשיבעת הכבסים ‪22‬סוסעיר‬
‫חטאת אחד לכפר עליכם ‪23‬סמילבד עולת הבוקר‬
‫אשר לעולת התמיד תעסו את אלה ‪24‬סכאלה תעסו‬
‫ליום שיבעת ימים לחם אישה ריח ניחוח‬
‫ליהוה על עולת התמיד יעסה וניסכו ‪25‬סוביום‬
‫השביעי מיקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת‬
‫עבודה לוא תעסו ‪26‬סוביום הביכורים בהקריבכם‬
‫מינחה חדשה ליהוה בשבועותיכם מיקרא‬
‫קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעסו‬
‫‪27‬סוהיקרבתם עולה לריח ניחוח ליהוה פרים‬
‫בני בקר שניים אייל אחד שיבעה כבסים‬
‫בני שנה ‪28‬סומינחתם סולת בלולה בשמן‬
‫שלושה עסרונים לפר האחד שני עסרונים‬
‫לאייל האחד ‪29‬סעיסרון עיסרון לכבס האחד‬
‫לשיבעת הכבסים ‪30‬ססעיר עיזים אחד לכפר‬
‫עליכם ‪31‬סמילבד עולת התמיד ומינחתו תעסו‬
‫תמיםים יהיו לכם וניסכיהם‬
‫‪272‬‬
‫‪1‬סובחודש השביעי באחד לחודש מיקרא קודש‬

‫יהיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעסו יום‬
‫תרועה יהיה לכם ‪2‬סועסיתם עולה לריח ניחוח‬
‫ליהוה פר בן בקר אחד אייל אחד כבסים בני‬
‫שנה שיבעה תמיםים ‪3‬סומינחתם סולת‬
‫בלולה בשמן שלושה עסרונים לפר שני‬
‫עסרונים לאייל ‪4‬סועיסרון אחד לכבס האחד‬
‫לשיבעת הכבסים ‪5‬סוסעיר עיזים אחד חטאת‬
‫לכפר עליכם ‪6‬סמילבד עולת החודש ומינחתה‬
‫וניסכיהם‬ ‫ומינחתה‬ ‫התמיד‬ ‫ועולת‬
‫ליהוה‬ ‫אישה‬ ‫ניחוח‬ ‫לריח‬ ‫כמישפטם‬
‫‪7‬סובעסור לחודש השביעי הזה מיקרא קודש‬
‫יהיה לכם ועיניתם את נפשותיכם כל‬
‫מלאכה לוא תעסו ‪8‬סוהיקרבתם עולה ליהוה ריח‬
‫ניחוח פר בן בקר אחד אייל אחד כבסים בני‬
‫לכם‬ ‫יהיו‬ ‫תמיםים‬ ‫שיבעה‬ ‫שנה‬
‫שלושה‬ ‫בשמן‬ ‫בלולה‬ ‫סולת‬ ‫‪9‬סומינחתם‬
‫עסרונים לפר שני עסרונים לאייל האחד‬
‫לשיבעת‬ ‫האחד‬ ‫לכבס‬ ‫עיסרון‬ ‫‪10‬סעיסרון‬
‫הכבסים ‪11‬ססעיר עיזים אחד חטאת מילבד‬
‫חטאת הכיפורים ועולת התמיד ומינחתה‬
‫וניסכיהם ‪12‬סובחמישה עסר יום לחודש‬
‫השביעי מיקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת‬
‫עבודה לוא תעסו וחגותם חג ליהוה שיבעת‬
‫ימים ‪13‬סוהיקרבתם עולה אישה ריח ניחוח‬
‫ליהוה פרים בני בקר שלושה עסר אילים‬
‫שניים כבסים בני שנה ארבעה עסר‬
‫תמיםים יהיו ‪14‬סומינחתם סולת בלולה‬
‫בשמן שלושה עסרונים לפר האחד לישלושה‬
‫עסר פרים שני עסרונים לאייל האחד‬
‫לישני האילים ‪15‬סועיסרון עיסרון לכבס‬
‫האחד לארבעה עסר כבסים ‪16‬סוסעיר עיזים‬
‫אחד חטאת מילבד עולת התמיד מינחתה‬
‫וניסכה ‪17‬סוביום השני פרים בני בקר‬
‫‪273‬‬
‫שנים עסר אילים שניים כבסים בני‬

‫שנה ארבעה עסר תמיםים ‪18‬סומינחתם‬
‫ולכבסים‬ ‫לאילים‬ ‫לפרים‬ ‫וניסכיהם‬
‫במיספרם כמישפט ‪19‬סוסעיר עיזים אחד‬
‫ומינחתה‬ ‫התמיד‬ ‫עולת‬ ‫מילבד‬ ‫חטאת‬
‫וניסכיהם ‪20‬סוביום השלישי פרים עשתי‬
‫עסר אילים שניים כבסים בני שנה‬
‫‪21‬סומינחתם‬ ‫תמיםים‬ ‫עסר‬ ‫ארבעה‬
‫במיספרם כמישפט ‪22‬סוסעיר חטאת אחד‬
‫וניסכה‬ ‫ומינחתה‬ ‫התמיד‬ ‫עולת‬ ‫מילבד‬
‫‪23‬סוביום הרביעי פרים עסרה אילים‬
‫תמיםים ‪24‬סמינחתם וניסכיהם לפרים‬
‫במיספרם כמישפט‬ ‫ולכבסים‬ ‫לאילים‬
‫‪25‬סוסעיר עיזים אחד חטאת מילבד עולת‬
‫התמיד מינחתה וניסכה ‪26‬סוביום החמישי‬
‫פרים תישעה אילים שניים כבסים‬
‫בני שנה ארבעה עסר תמיםים ‪27‬סומינחתם‬
‫במיספרם כמישפט ‪28‬סוסעיר חטאת אחד‬
‫וניסכה‬ ‫ומינחתה‬ ‫התמיד‬ ‫עולת‬ ‫מילבד‬
‫‪29‬סוביום השישי פרים שמונה אילים‬
‫תמיםים ‪30‬סומינחתם וניסכיהם לפרים‬
‫במיספרם כמישפט‬ ‫ולכבסים‬ ‫לאילים‬
‫‪31‬סוסעיר חטאת אחד מילבד עולת התמיד‬
‫מינחתה ונסכיה ‪32‬סוביום השביעי פרים‬
‫שיבעה אילים שניים כבסים בני שנה‬
‫ארבעה עסר תמיםים ‪33‬סומינחתם וניסכהם‬
‫במיספרם‬ ‫ולכבסים‬ ‫לאילים‬ ‫לפרים‬
‫כמישפטם ‪34‬סוסעיר חטאת אחד מילבד עולת‬
‫התמיד מינחתה וניסכה ‪35‬סביום השמיני‬
‫עצרת תיהיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעסו‬
‫‪36‬סוהיקרבתם עולה אישה ריח ניחוח ליהוה‬
‫פר אחד אייל אחד כבסים בני שנה שיבעה‬
‫‪274‬‬
‫לפר‬ ‫וניסכיהם‬ ‫‪37‬סמינחתם‬ ‫תמיםים‬

‫כמישפט‬ ‫במיספרם‬ ‫ולכבסים‬ ‫לאייל‬
‫‪38‬סוסעיר חטאת אחד מילבד עולת התמיד‬
‫ליהוה‬ ‫תעסו‬ ‫‪39‬סאלה‬ ‫וניסכה‬ ‫ומינחתה‬
‫במועדיכם לבד מינידריכם ונידבותיכם‬
‫ולניסכיכם‬ ‫ולמינחותיכם‬ ‫לעולותיכם‬
‫ולשלמיכם‬
‫‪1‬סויואמר מושה אל בני יסראל ככול אשר ציוה‬

‫יהוה את מושה ‪2‬סוידבר מושה אל ראשי המטות‬
‫ליבני יסראל לאמור זה הדבר אשר ציוה יהוה‬
‫‪3‬סאיש כי ידור נדר ליהוה או הישבע שבועה‬
‫לאסור איסר על נפשו לוא יחל דברו ככל היוצא‬
‫מיפיו יעסה ‪4‬סואישה כי תידור נדר ליהוה‬
‫ואסרה איסר בבית אביה בינעוריה ‪5‬סושמע‬
‫אביה את נידרה ואסרה אשר אסרה על נפשה‬
‫והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר‬
‫אסרה על נפשה יקום ‪6‬סואים הניא אביה‬
‫אותה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה‬
‫על נפשה לוא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא‬
‫אביה אותה ‪7‬סואים היו תיהיה לאיש‬
‫ונדריה עליה או מיבטא ספתיה אשר אסרה על‬
‫נפשה ‪8‬סושמע אישה ביום שמעו והחריש לה‬
‫וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקומו‬
‫‪9‬סואים ביום שמוע אישה יניא אותה והפר‬
‫את נידרה אשר עליה ואת מיבטא ספתיה אשר‬
‫אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה ‪10‬סונדר אלמנה‬
‫וגרושה כול אשר אסרה על נפשה יקום עליה‬
‫‪11‬סואים בית אישה נדרה או אסרה איסר על‬
‫נפשה בישבועה ‪12‬סושמע אישה והחריש לה‬
‫לוא הניא אותה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר‬
‫אסרה על נפשה יקום ‪13‬סואים הפר יפר‬
‫אותם אישה ביום שמעו כל מוצא ספתיה‬
‫לינדריה ולאיסר נפשה לוא יקום אישה‬
‫‪275‬‬
‫הפרם ויהוה יסלח לה ‪14‬סכל נדר וכל שבועת‬

‫איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה‬
‫יפרנו ‪15‬סואים החרש יחריש לה אישה‬
‫מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל‬
‫אסריה אשר עליה הקים אותם כי החריש לה‬
‫ביום שמעו ‪16‬סואים הפר יפר אותם אחרי‬
‫שמעו ונסא את עונה ‪17‬סאלה החוקים אשר ציוה‬
‫יהוה את מושה בין איש לאישתו בין אב‬
‫לביתו בינעוריה בית אביה‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור ‪2‬סנקום ניקמת‬

‫בני יסראל מאת המידינים אחר תאסף אל‬
‫עמיכה ‪3‬סוידבר מושה אל העם לאמור החלצו‬
‫מאיתכם אנשים לצבא וייהיו על מידין‬
‫לתת ניקמת יהוה במידין ‪4‬סאלף למטה אלף‬
‫למטה לכול מטות יסראל תישלחו לצבא ‪5‬סוימסרו‬
‫מאלפי יסראל אלף למטה שנים עסר אלף‬
‫חלוצי צבא ‪6‬סוישלח אותם מושה אלף למטה‬
‫לצבא אותם ואת פינחס בן אלעזר הכוהן לצבא‬
‫וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו ‪7‬סויצבאו על‬
‫מידין כאשר ציוה יהוה את מושה ויהרגו כל‬
‫זכר ‪8‬סואת מלכי מידין הרגו על חלליהם את‬
‫אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת‬
‫מלכי מידין ואת בילעם בן בעור הרגו בחר‬
‫‪9‬סוישבו בני יסראל את נשי מידין ואת‬
‫טפם ואת כל בהמתם ואת כל מיקנהם ואת כל‬
‫חילם בזזו ‪10‬סואת כל עריהם במושבותם ואת כל‬
‫טירותם סרפו באש ‪11‬סויקחו את כל השלל ואת כל‬
‫המלקוח באדם ובבהמה ‪12‬סויביאו אל מושה ואל‬
‫אלעזר הכוהן ואל עדת בני יסראל את השבי‬
‫ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבות מואב‬
‫אשר על ירדן ירחו ‪13‬סויצאו מושה ואלעזר‬
‫הכוהן וכל נסיאי העדה ליקראתם אל מיחוץ‬
‫למחנה ‪14‬סויקצוף מושה על פקודי החייל‬
‫‪276‬‬
‫סרי האלפים וסרי המאות הבאים מיצבא‬

‫המילחמה ‪15‬סויואמר אליהם מושה החייתם‬
‫כל נקבה ‪16‬סהן הנה היו ליבני יסראל בידבר‬
‫בילעם לימסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי‬
‫המגפה בעדת יהוה ‪17‬סועתה הירגו כל זכר בטף‬
‫וכל אישה יודעת איש למישכב זכר הרוגו‬
‫‪18‬סוכול הטף בנשים אשר לוא ידעו מישכב זכר‬
‫החיו לכם ‪19‬סואתם חנו מיחוץ למחנה שיבעת‬
‫ימים כול הורג נפש וכול נוגע בחלל תיתחטאו‬
‫אתם‬ ‫השביעי‬ ‫וביום‬ ‫השלישי‬ ‫ביום‬
‫ושביכם ‪20‬סוכל בגד וכל כלי עור וכל מעסה‬
‫עיזים וכל כלי עץ תיתחטאו ‪21‬סויואמר‬
‫אלעזר הכוהן אל אנשי הצבא הבאים‬
‫למילחמה זואת חוקת התורה אשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪22‬סאך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את‬
‫הברזל את הבדיל ואת העופרת ‪23‬סכל דבר אשר‬
‫יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נידה‬
‫יתחטא וכול אשר לוא יבוא באש תעבירו‬
‫ביום‬ ‫ביגדיכם‬ ‫‪24‬סוכיבסתם‬ ‫במיים‬
‫השביעי וטהרתם ואחר תבואו אל המחנה‬
‫‪25‬סויואמר יהוה אל מושה לאמור ‪26‬ססא את רואש‬
‫מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכוהן‬
‫וראשי אבות העדה ‪27‬סוחצית את המלקוח בין‬
‫תופסי המילחמה היוצאים לצבא ובין כל‬
‫העדה ‪28‬סוהרמות מכס ליהוה מאת אנשי‬
‫המילחמה היוצאים לצבא אחד נפש מחמש‬
‫ומין‬ ‫הבקר‬ ‫ומין‬ ‫האדם‬ ‫מין‬ ‫המאות‬
‫החמורים ומין הצואן ‪29‬סמימחציתם תיקחו‬
‫יהוה‬ ‫תרומת‬ ‫הכוהן‬ ‫לאלעזר‬ ‫ונתתה‬
‫‪30‬סומימחצית בני יסראל תיקח אחד אחוז‬
‫מין החמישים מין האדם מין הבקר מין‬
‫החמורים ומין הצואן מיכל הבהמה ונתתה‬
‫אותם ללוים שומרי מישמרת מישכן יהוה‬
‫‪31‬סויעס מושה ואלעזר הכוהן כאשר ציוה יהוה‬
‫את מושה ‪32‬סויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו‬
‫עם הצבא צואן שש מאות אלף ושיבעים אלף‬
‫‪277‬‬
‫וחמשת אלפים ‪33‬סובקר שניים ושיבעים‬

‫אל ‪34‬סוחמורים אחד ושישים אל ‪35‬סונפש אדם‬
‫מין הנשים אשר לוא ידעו מישכב זכר כל‬
‫נפש שניים ושלושים אל ‪36‬סותהי המחצה‬
‫חלק היוצאים בצבא מיספר הצואן שלוש‬
‫מאות אלף ושלושים אלף ושיבעת אלפים‬
‫וחמש מאות ‪37‬סויהי המכס ליהוה מין הצואן‬
‫שש מאות חמש ושיבעים ‪38‬סוהבקר שישה‬
‫ושלושים אלף ומיכסם ליהוה שניים‬
‫ושיבעים ‪39‬סוחמורים שלושים אלף וחמש‬
‫מאות ומיכסם ליהוה אחד ושישים ‪40‬סונפש‬
‫אדם שישה עסר אלף ומיכסם ליהוה שניים‬
‫ושלושים נפש ‪41‬סויתן מושה את מכס תרומת‬
‫יהוה לאלעזר הכוהן כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪42‬סומימחצית בני יסראל אשר חצה‬
‫מושה מין האנשים הצובאים ‪43‬סותהי מחצת‬
‫העדה מין הצואן שלוש מאות אלף ושלושים‬
‫אלף שיבעת אלפים וחמש מאות ‪44‬סובקר‬
‫שישה ושלושים אל ‪45‬סוחמורים שלושים‬
‫אלף וחמש מאות ‪46‬סונפש אדם שישה עסר אל‬
‫‪47‬סויקח מושה מימחצית בני יסראל את‬
‫האחוז אחד מין החמישים מין האדם ומין‬
‫הבהמה ויתן אותם ללוים שומרי מישמרת‬
‫מישכן יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫‪48‬סויקרבו אל מושה הפקודים אשר לאלפי‬
‫הצבא סרי האלפים וסרי המאות ‪49‬סויואמרו‬
‫אל מושה עבדיכה נסאו את רואש אנשי‬
‫המילחמה אשר בידנו ולוא ניפקד מימנו‬
‫איש ‪50‬סונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא‬
‫כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז‬
‫לכפר על נפשותינו ליפני יהוה ‪51‬סויקח‬
‫מושה ואלעזר הכוהן את הזהב מאיתם כול כלי‬
‫מעסה ‪52‬סויהי כל זהב התרומה אשר הרימו‬
‫ליהוה שישה עסר אלף שבע מאות וחמישים‬
‫שקל מאת סרי האלפים ומאת סרי המאות‬
‫‪53‬סאנשי הצבא בזזו איש לו ‪54‬סויקח מושה‬
‫‪278‬‬
‫ואלעזר הכוהן את הזהב מאת סרי האלפים‬

‫והמאות ויביאו אותו אל אוהל מועד זיכרון‬
‫ליבני יסראל ליפני יהוה‬
‫‪1‬סומיקנה רב היה ליבני ראובן וליבני גד‬

‫עצום מאוד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ‬
‫גילעד והינה המקום מקום מיקנה ‪2‬סויבואו‬
‫בני גד ובני ראובן ויואמרו אל מושה ואל‬
‫אלעזר הכוהן ואל נסיאי העדה לאמור ‪3‬סעטרות‬
‫ודיבון ויעזר ונימרה וחשבון ואלעלה וסבם‬
‫ונבו ובעון ‪4‬סהארץ אשר היכה יהוה ליפני‬
‫עדת יסראל ארץ מיקנה היוא ולעבדיכה‬
‫מיקנה ‪5‬סויואמרו אים מצאנו חן בעיניכה‬
‫יותן את הארץ הזואת לעבדיכה לאחוזה אל‬
‫תעבירנו את הירדן ‪6‬סויואמר מושה ליבני‬
‫גד וליבני ראובן האחיכם יבואו למילחמה‬
‫ואתם תשבו פוה ‪7‬סולמה תנואון את לב בני‬
‫יסראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם יהוה‬
‫‪8‬סכוה עסו אבותיכם בשלחי אותם מיקדש ברנע‬
‫ליראות את הארץ ‪9‬סויעלו עד נחל אשכול ויראו‬
‫את הארץ ויניאו את לב בני יסראל לבילתי‬
‫בוא אל הארץ אשר נתן להם יהוה ‪10‬סויחר אף‬
‫יהוה ביום ההוא וישבע לאמור ‪11‬סאים יראו‬
‫האנשים העולים מימיצריים מיבן‬
‫אשר‬ ‫האדמה‬ ‫את‬ ‫ומעלה‬ ‫שנה‬ ‫עסרים‬
‫נישבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב כי לוא‬
‫מילאו אחרי ‪12‬סבילתי כלב בן יפונה‬
‫הקניזי ויהושוע בין נון כי מילאו אחרי‬
‫יהוה ‪13‬סויחר אף יהוה ביסראל ויניעם‬
‫במידבר ארבעים שנה עד תום כל הדור העוסה‬
‫הרע בעיני יהוה ‪14‬סוהינה קמתם תחת‬
‫אבותיכם תרבות אנשים חטאים ליספות עוד‬
‫על חרון אף יהוה אל יסראל ‪15‬סכי תשובון‬
‫מאחריו ויסף עוד להניחו במידבר ושיחתם‬
‫‪279‬‬
‫לכל העם הזה ‪16‬סויגשו אליו ויואמרו גידרות‬

‫צואן ניבנה למיקננו פוה וערים לטפנו‬
‫‪17‬סואנחנו נחלץ חושים ליפני בני יסראל‬
‫עד אשר אים הביאונום אל מקוםם וישב‬
‫טפנו בערי המיבצר מיפני יושבי הארץ‬
‫‪18‬סלוא נשוב אל בתינו עד היתנחל בני יסראל‬
‫איש נחלתו ‪19‬סכי לוא נינחל איתם מעבר‬
‫לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר‬
‫הירדן מיזרחה ‪20‬סויואמר אליהם מושה‬
‫אים תעסון את הדבר הזה אים תחלצו ליפני‬
‫יהוה למילחמה ‪21‬סועבר לכם כל חלוץ את הירדן‬
‫ליפני יהוה עד הורישו את אויביו‬
‫מיפניו ‪22‬סוניכבשה הארץ ליפני יהוה‬
‫מיהוה‬ ‫נקיים‬ ‫ויהייתם‬ ‫תשובו‬ ‫ואחר‬
‫ומיסראל והיתה הארץ הזואת לכם לאחוזה‬
‫ליפני יהוה ‪23‬סואים לוא תעסון כן הינה‬
‫חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תימצא אתכם‬
‫‪24‬סבנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצונאכם‬
‫והיוצא מיפיכם תעסו ‪25‬סויואמר בני גד‬
‫ובני ראובן אל מושה לאמור עבדיכה יעסו‬
‫כאשר אדוני מצוה ‪26‬סטפנו נשינו מיקננו‬
‫הגילעד‬ ‫בערי‬ ‫שם‬ ‫יהיו‬ ‫בהמתנו‬ ‫וכל‬
‫‪27‬סועבדיכה יעברו כל חלוץ צבא ליפני יהוה‬
‫למילחמה כאשר אדוני דובר ‪28‬סויצו להם מושה‬
‫את אלעזר הכוהן ואת יהושוע בין נון ואת‬
‫ראשי אבות המטות ליבני יסראל ‪29‬סויואמר‬
‫מושה אלהם אים יעברו בני גד ובני ראובן‬
‫איתכם את הירדן כל חלוץ למילחמה ליפני‬
‫יהוה וניכבשה הארץ ליפניכם ונתתם להם‬
‫את ארץ הגילעד לאחוזה ‪30‬סואים לוא יעברו‬
‫חלוצים איתכם ונואחזו בתוככם בארץ כנען‬
‫‪31‬סויענו בני גד ובני ראובן לאמור את אשר‬
‫דיבר יהוה אל עבדיכה כן נעסה ‪32‬סנחנו נעבור‬
‫חלוצים ליפני יהוה ארץ כנען ואיתנו‬
‫אחוזת נחלתנו מעבר לירדן ‪33‬סויתן להם‬
‫מושה ליבני גד וליבני ראובן ולחצי שבט‬
‫‪280‬‬
‫מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך‬

‫האמורי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ‬
‫לעריה ביגבולות ערי הארץ סבי ‪34‬סויבנו‬
‫בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער ‪35‬סואת‬
‫עטרות שופן ואת יעזר ויגבהה ‪36‬סואת בית‬
‫נימרה ואת בית הרן ערי מיבצר וגידרות‬
‫צואן ‪37‬סובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא‬
‫ואת קיריתיים ‪38‬סואת נבו ואת בעל מעון‬
‫מוסבות שם ואת סיבמה ויקראו בשמות את שמות‬
‫הערים אשר בנו ‪39‬סוילכו בני מכיר בן‬
‫מנשה גילעדה וילכדוה ויורש את האמורי‬
‫אשר בה ‪40‬סויתן מושה את הגילעד למכיר בן‬
‫מנשה וישב בה ‪41‬סויאיר בן מנשה הלך‬
‫וילכוד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר‬
‫‪42‬סונובח הלך וילכוד את קנת ואת בנותיה ויקרא‬
‫לה נובח בישמו‬
‫‪1‬סאלה מסעי בני יסראל אשר יצאו מארץ‬

‫מיצריים לציבאותם ביד מושה ואהרון‬
‫‪2‬סויכתוב מושה את מוצאיהם למסעיהם על‬
‫פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם ‪3‬סויסעו‬
‫מרעמסס בחודש הריאשון בחמישה עסר יום‬
‫לחודש הריאשון מימחרת הפסח יצאו בני‬
‫יסראל ביד רמה לעיני כל מיצריים‬
‫‪4‬סומיצריים מקברים את אשר היכה יהוה‬
‫בהם כל בכור ובאלוהיהם עסה יהוה שפטים‬
‫‪5‬סויסעו בני יסראל מרעמסס ויחנו בסוכות‬
‫‪6‬סויסעו מיסוכות ויחנו באתם אשר ביקצה‬
‫המידבר ‪7‬סויסעו מאתם וישב על פי החירות‬
‫אשר על פני בעל צפון ויחנו ליפני‬
‫מיגדול ‪8‬סויסעו מיפני החירות ויעברו בתוך‬
‫הים המידברה וילכו דרך שלושת ימים‬
‫במידבר אתם ויחנו במרה ‪9‬סויסעו מימרה‬
‫ויבואו אילימה ובאילים שתים עסרה‬
‫‪281‬‬
‫עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם‬

‫‪10‬סויסעו מאילים ויחנו על ים סו ‪11‬סויסעו‬
‫מים סוף ויחנו במידבר סין ‪12‬סויסעו‬
‫‪13‬סויסעו‬ ‫בדפקה‬ ‫ויחנו‬ ‫סין‬ ‫מימידבר‬
‫מידפקה ויחנו באלוש ‪14‬סויסעו מאלוש ויחנו‬
‫בירפידים ולוא היה שם מיים לעם‬
‫לישתות ‪15‬סויסעו מרפידים ויחנו במידבר‬
‫סיני ‪16‬סויסעו מימידבר סיני ויחנו‬
‫בקיברות התאוה ‪17‬סויסעו מיקיברות התאוה‬
‫ויחנו בחצרות ‪18‬סויסעו מחצרות ויחנו בריתמה‬
‫‪19‬סויסעו מריתמה ויחנו ברימון פרץ‬
‫בליבנה‬ ‫ויחנו‬ ‫פרץ‬ ‫מרימון‬ ‫‪20‬סויסעו‬
‫‪21‬סויסעו מיליבנה ויחנו בריסה ‪22‬סויסעו‬
‫מריסה ויחנו ביקהלתה ‪23‬סויסעו מיקהלתה‬
‫ויחנו בהר שפר ‪24‬סויסעו מהר שפר ויחנו‬
‫בחרדה ‪25‬סויסעו מחרדה ויחנו במקהלות ‪26‬סויסעו‬
‫מימקהלות ויחנו בתחת ‪27‬סויסעו מיתחת ויחנו‬
‫בתרח ‪28‬סויסעו מיתרח ויחנו במיתקה ‪29‬סויסעו‬
‫‪30‬סויסעו‬ ‫בחשמונה‬ ‫ויחנו‬ ‫מימיתקה‬
‫מחשמונה ויחנו במוסרות ‪31‬סויסעו מימוסרות‬
‫ויחנו ביבני יעקן ‪32‬סויסעו מיבני יעקן‬
‫ויחנו בחור הגידגד ‪33‬סויסעו מחור הגידגד‬
‫ויחנו ביטבתה ‪34‬סויסעו מיטבתה ויחנו‬
‫בעברונה ‪35‬סויסעו מעברונה ויחנו בעציון‬
‫גבר ‪36‬סויסעו מעציון גבר ויחנו במידבר‬
‫צין היוא קדש ‪37‬סויסעו מיקדש ויחנו בהור‬
‫ההר ביקצה ארץ אדום ‪38‬סויעל אהרון הכוהן אל‬
‫הור ההר על פי יהוה וימת שם בישנת‬
‫מארץ‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫לצאת‬ ‫הארבעים‬
‫מיצריים בחודש החמישי באחד לחודש‬
‫‪39‬סואהרון בן שלוש ועסרים ומאת שנה במותו‬
‫בהור ההר ‪40‬סוישמע הכנעני מלך ערד והוא‬
‫יושב בנגב בארץ כנען בבוא בני יסראל‬
‫‪41‬סויסעו מהור ההר ויחנו בצלמונה ‪42‬סויסעו‬
‫מיצלמונה ויחנו בפוןֹן ‪43‬סויסעו מיפוןֹן‬
‫‪282‬‬
‫ויחנו באובות ‪44‬סויסעו מאובות ויחנו בעיי‬

‫העברים ביגבול מוא ‪45‬סויסעו מעיים ויחנו‬
‫בדיבון גד ‪46‬סויסעו מידיבון גד ויחנו‬
‫מעלמון‬ ‫‪47‬סויסעו‬ ‫דיבלתימה‬ ‫בעלמון‬
‫דיבלתימה ויחנו בהרי העברים ליפני‬
‫נבו ‪48‬סויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות‬
‫מואב על ירדן ירחו ‪49‬סויחנו על הירדן‬
‫מיבית הישימות עד אבל השיטים בערבות‬
‫מוא ‪50‬סוידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על‬
‫ירדן ירחו לאמור ‪51‬סדבר אל בני יסראל ואמרת‬
‫אלהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ‬
‫כנען ‪52‬סוהורשתם את כל יושבי הארץ‬
‫מיפניכם ואיבדתם את כל מסכיותם ואת כל‬
‫צלמי מסכותם תאבדו ואת כל במותם תשמידו‬
‫‪53‬סוהורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי‬
‫את הארץ לרשת אותה ‪54‬סוהיתנחלתם את הארץ‬
‫בגורל למישפחותיכם לרב תרבו את נחלתו‬
‫ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה‬
‫הגורל לו יהיה למטות אבותיכם תיתנחלו‬
‫הארץ‬ ‫יושבי‬ ‫את‬ ‫תורישו‬ ‫לוא‬ ‫‪55‬סואים‬
‫מיפניכם והיה אשר תותירו מהם לסיכים‬
‫בעיניכם וליצנינים בצידיכם וצררו‬
‫אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה ‪56‬סוהיה‬
‫כאשר דימיתי לעסות להם אעסה לכם‬

‫יסראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ‬
‫כנען זואת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ‬
‫כנען ליגבולותיה ‪3‬סוהיה לכם פאת נגב‬
‫מימידבר צין על ידי אדום והיה לכם גבול‬
‫נגב מיקצה ים המלח קדמה ‪4‬סונסב לכם הגבול‬
‫מינגב למעלה עקרבים ועבר צינה והיה‬
‫תוצאותיו מינגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר‬
‫ועבר עצמונה ‪5‬סונסב הגבול מעצמון נחלה‬
‫‪283‬‬
‫מיצריים והיו תוצאותיו הימה ‪6‬סוגבול ים‬

‫והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול‬
‫ים ‪7‬סוזה יהיה לכם גבול צפון מין הים‬
‫הגדול תתאו לכם הור ההר ‪8‬סמהור ההר תתאו לבוא‬
‫חמת והיו תוצאות הגבול צדדה ‪9‬סויצא הגבול‬
‫זיפרונה והיו תוצאותיו חצר עיןן זה‬
‫יהיה לכם גבול צפון ‪10‬סוהיתאויתם לכם‬
‫ליגבול קדמה מחצר עיןן שפמה ‪11‬סוירד‬
‫הגבול מישפם הריבלה מיקדם לעיין וירד‬
‫הגבול ומחה על כתף ים כינרת קדמה ‪12‬סוירד‬
‫הגבול הירדנה והיו תוצאותיו ים המלח זואת‬
‫תיהיה לכם הארץ ליגבולותיה סבי ‪13‬סויצו‬
‫מושה את בני יסראל לאמור זואת הארץ אשר‬
‫תיתנחלו אותה בגורל אשר ציוה יהוה לתת‬
‫לתישעת המטות וחצי המטה ‪14‬סכי לקחו מטה‬
‫בני הראובני לבית אבותם ומטה בני הגדי‬
‫לבית אבותם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם‬
‫‪15‬סשני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר‬
‫לירדן ירחו קדמה מיזרחה ‪16‬סוידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור ‪17‬סאלה שמות האנשים אשר‬
‫ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכוהן ויהושוע‬
‫בין נון ‪18‬סונסיא אחד נסיא אחד מימטה‬
‫שמות‬ ‫‪19‬סואלה‬ ‫הארץ‬ ‫את‬ ‫לינחול‬ ‫תיקחו‬
‫האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה‬
‫‪20‬סולמטה בני שימעון שמואל בן עמיהוד‬
‫בן כיסלון‬ ‫אלידד‬ ‫בינימין‬ ‫‪21‬סלמטה‬
‫‪22‬סולמטה בני דן נסיא בוקי בן יגלי‬
‫‪23‬סליבני יוסף למטה בני מנשה נסיא‬
‫חניאל בן אפוד ‪24‬סולמטה בני אפריים‬
‫נסיא קמואל בן שיפטן ‪25‬סולמטה בני זבולון‬
‫נסיא אליצפן בן פרנך ‪26‬סולמטה בני‬
‫יסשכר נסיא פלטיאל בן עזן ‪27‬סולמטה בני‬
‫אשר נסיא אחיהוד בן שלומי ‪28‬סולמטה בני‬
‫נפתלי נסיא פדהאל בן עמיהוד ‪29‬סאלה אשר‬
‫ציוה יהוה לנחל את בני יסראל בארץ כנען‬
‫‪284‬‬
‫‪1‬סוידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן‬

‫ירחו לאמור ‪2‬סצו את בני יסראל ונתנו ללוים‬
‫ומיגרש‬ ‫לשבת‬ ‫ערים‬ ‫אחוזתם‬ ‫מינחלת‬
‫לערים סביבותיהם תיתנו ללוים ‪3‬סוהיו‬
‫הערים להם לשבת ומיגרשיהם יהיו‬
‫ליבהמתם ולירכושם ולכול חיתם ‪4‬סומיגרשי‬
‫הערים אשר תיתנו ללוים מיקיר העיר‬
‫וחוצה אלף אמה סבי ‪5‬סומדותם מיחוץ לעיר את‬
‫פאת קדמה אלפיים באמה ואת פאת נגב‬
‫אלפיים באמה ואת פאת ים אלפיים‬
‫באמה ואת פאת צפון אלפיים באמה והעיר‬
‫בתוך זה יהיה להם מיגרשי הערים ‪6‬סואת‬
‫הערים אשר תיתנו ללוים את שש ערי‬
‫המיקלט אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח ועליהם‬
‫תיתנו ארבעים ושתיים עיר ‪7‬סכל הערים‬
‫אשר תיתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר‬
‫אתהן ואת מיגרשיהן ‪8‬סוהערים אשר תיתנו‬
‫מאחוזת בני יסראל מאת הרב תרבו ומאת המעט‬
‫תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן‬
‫מעריו ללוים ‪9‬סוידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫‪10‬ס דבר אל בני יסראל ואמרת אלהם כי אתם‬
‫עוברים את הירדן ארצה כנען ‪11‬סוהיקריתם‬
‫לכם ערים ערי מיקלט תיהיינה לכם ונס‬
‫שמה רוצח מכה נפש בישגגה ‪12‬סוהיו לכם‬
‫הערים למיקלט מיגואל ולוא ימות הרוצח עד‬
‫עמדו ליפני העדה למישפט ‪13‬סוהערים‬
‫אשר תיתנו שש ערי מיקלט תיהיינה לכם‬
‫‪14‬סאת שלוש הערים תיתנו מעבר לירדן ואת‬
‫שלוש הערים תיתנו בארץ כנען ערי מיקלט‬
‫תיהיינה ‪15‬סליבני יסראל ולגר ולתושב‬
‫בתוכם תיהיינה שש הערים האלה למיקלט‬
‫לנוס שמה כל מכה נפש בישגגה ‪16‬סואים‬
‫ביכלי ברזל היכהו וימות רוצח הוא מות יומת‬
‫הרוצח ‪17‬סואים באבן יד אשר ימות בה היכהו‬
‫‪285‬‬
‫וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח ‪18‬סאו ביכלי‬

‫עץ יד אשר ימות בו היכהו וימות רוצח הוא מות‬
‫יומת הרוצח ‪19‬סגואל הדם הוא ימית את הרוצח‬
‫בפיגעו בו הוא ימיתנו ‪20‬סואים בסינאה‬
‫יהדפנו או הישליך עליו ביצדיה וימות‬
‫‪21‬סאו באיבה היכהו בידו וימות מות יומת‬
‫המכה רוצח הוא גואל הדם ימית את הרוצח‬
‫בפיגעו בו ‪22‬סואים בפתע בלוא איבה הדפו או‬
‫הישליך עליו כל כלי בלוא צדיה ‪23‬סאו בכל אבן‬
‫אשר ימות בה בלוא ראות ויפל עליו וימות והוא‬
‫לוא אויב לו ולוא מבקש רעתו ‪24‬סושפטו העדה‬
‫בין המכה ובין גואל הדם על המישפטים‬
‫האלה ‪25‬סוהיצילו העדה את הרוצח מיד גואל‬
‫הדם והשיבו אותו העדה אל עיר מיקלטו אשר נס‬
‫שמה וישב בה עד מות הכוהן הגדול אשר משח‬
‫אותו בשמן הקודש ‪26‬סואים יצוא יצא הרוצח את‬
‫גבול עיר מיקלטו אשר ינוס שמה ‪27‬סומצא אותו‬
‫גואל הדם מיחוץ ליגבול עיר מיקלטו ורצח‬
‫גואל הדם את הרוצח אין לו דם ‪28‬סכי בעיר‬
‫מיקלטו ישב עד מות הכוהן הגדול ואחרי מות‬
‫הכוהן הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו ‪29‬סוהיו‬
‫אלה לכם לחוקת מישפט לדורותיכם בכול‬
‫מושבותיכם ‪30‬סכל מכה נפש לפי עדים‬
‫ירצח את הרוצח ועד אחד לוא יענה בנפש למות‬
‫‪31‬סולוא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע‬
‫למות כי מות יומת ‪32‬סולוא תיקחו כופר לנוס אל‬
‫עיר מיקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכוהן‬
‫‪33‬סולוא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם‬
‫הוא יחניף את הארץ ולארץ לוא יכופר לדם‬
‫אשר שופך בה כי אים בדם שופכו ‪34‬סולוא תטמא‬
‫את הארץ אשר אתם יושבים בה אשר אני‬
‫שוכן בתוכה כי אני יהוה שוכן בתוך בני‬
‫יסראל‬
‫‪286‬‬
‫‪1‬סויקרבו ראשי האבות למישפחת בני גילעד‬

‫בן מכיר בן מנשה מימישפחות בני יוסף‬
‫וידברו ליפני מושה וליפני הנסיאים‬
‫ראשי אבות ליבני יסראל ‪2‬סויואמרו את‬
‫אדוני ציוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל‬
‫ליבני יסראל ואדוני צווה ביהוה לתת את‬
‫נחלת צלפחד אחינו ליבנותיו ‪3‬סוהיו לאחד‬
‫לנשים‬ ‫יסראל‬ ‫בני‬ ‫שיבטי‬ ‫מיבני‬
‫וניגרעה נחלתן מינחלת אבותינו ונוסף על‬
‫נחלת המטה אשר תיהיינה להם ומיגורל‬
‫נחלתנו יגרע ‪4‬סואים יהיה היובל ליבני‬
‫יסראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר‬
‫תיהיינה להם ומינחלת מטה אבותינו‬
‫יגרע נחלתן ‪5‬סויצו מושה את בני יסראל על‬
‫פי יהוה לאמור כן מטה בני יוסף דוברים‬
‫‪6‬סזה הדבר אשר ציוה יהוה ליבנות צלפחד‬
‫לאמור לטוב בעיניהם תיהיינה לנשים אך‬
‫למישפחת מטה אביהם תיהיינה לנשים‬
‫‪7‬סולוא תיסוב נחלה ליבני יסראל מימטה אל‬
‫מטה כי איש בנחלת מטה אבותיו ידבקו בני‬
‫יסראל ‪8‬סוכל בת יורשת נחלה מימטות בני‬
‫יסראל לאחד מימישפחת מטה אביה תיהיה‬
‫לאישה למען יירשו בני יסראל איש נחלת‬
‫אבותיו ‪9‬סולוא תיסוב נחלה מימטה למטה אחר‬
‫כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני יסראל‬
‫‪10‬סכאשר ציוה יהוה את מושה כן עסו בנות‬
‫צלפחד ‪11‬סותיהיינה מחלה תירצה וחגלה‬
‫ומילכה ונועה בנות צלפחד ליבני דודיהן‬
‫לנשים ‪12‬סמימישפחות בני מנשה בן‬
‫יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה‬
‫המיצות‬ ‫‪13‬סאלה‬ ‫אביהן‬ ‫מישפחת‬
‫והמישפטים אשר ציוה יהוה ביד מושה אל‬
‫בני יסראל בערבות מואב על ירדן ירחו‬
‫‪287‬‬
288
‫דברימ‬
‫‪Devariym / Deuteronomy‬‬
‫דברים פרק ‪1‬‬
‫‪1‬סאלה הדברים אשר דיבר מושה אל כל יסראל‬

‫בעבר הירדן במידבר בערבה מול סוף בין‬
‫פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זה ‪2‬סאחד‬
‫עסר יום מחורב דרך הר סעיר עד קדש ברנע‬
‫‪3‬סויהי בארבעים שנה בעשתי עסר חודש באחד‬
‫לחודש דיבר מושה אל בני יסראל ככול אשר‬
‫ציוה יהוה אותו אלהם ‪4‬סאחרי הכותו את סיחון‬
‫מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך‬
‫הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי ‪5‬סבעבר‬
‫הירדן בארץ מואב הואיל מושה באר את התורה‬
‫הזואת לאמור ‪6‬סיהוה אלוהינו דיבר אלינו‬
‫בחורב לאמור רב לכם שבת בהר הזה ‪7‬ספנו וסעו‬
‫לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר‬
‫ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני‬
‫והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת ‪8‬סראה נתתי‬
‫ליפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ אשר‬
‫נישבע יהוה לאבותיכם לאברהם לייצחק‬
‫וליעקוב לתת להם ולזרעם אחריהם ‪9‬סואומר‬
‫אלכם בעת ההיוא לאמור לוא אוכל לבדי סאת‬
‫אתכם ‪10‬סיהוה אלוהיכם הירבה אתכם והינכם‬
‫היום ככוכבי השמיים לרו ‪11‬סיהוה אלוהי‬
‫אבותכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים‬
‫‪289‬‬
‫ויברך אתכם כאשר דיבר לכם ‪12‬סאיכה אסא לבדי‬

‫טרחכם ומסאכם וריבכם ‪13‬סהבו לכם אנשים‬
‫לשיבטיכם‬ ‫וידועים‬ ‫ונבונים‬ ‫חכמים‬
‫ואסיםם בראשיכם ‪14‬סותענו אותי ותואמרו טוב‬
‫הדבר אשר דיברת לעסות ‪15‬סואקח את ראשי‬
‫שיבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן‬
‫אותם ראשים עליכם סרי אלפים וסרי מאות‬
‫ושוטרים‬ ‫עסרות‬ ‫וסרי‬ ‫חמישים‬ ‫וסרי‬
‫לשיבטיכם ‪16‬סואצוה את שופטיכם בעת ההיוא‬
‫לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין‬
‫איש ובין אחיו ובין גרו ‪17‬סלוא תכירו‬
‫פנים במישפט כקטון כגדול תישמעון לוא‬
‫תגורו מיפני איש כי המישפט לאלוהים‬
‫הוא והדבר אשר יקשה םיכם תקריבון אלי‬
‫ושמעתיו ‪18‬סואצוה אתכם בעת ההיוא את כל‬
‫הדברים אשר תעסון ‪19‬סוניסע מחורב ונלך את‬
‫כל המידבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך‬
‫הר האמורי כאשר ציוה יהוה אלוהינו אותנו‬
‫ונבוא עד קדש ברנע ‪20‬סואומר אלכם באתם עד הר‬
‫האמורי אשר יהוה אלוהינו נותן לנו ‪21‬סראה‬
‫נתן יהוה אלוהיכה לפניכה את הארץ עלה רש‬
‫כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיכה לך אל תירא‬
‫ואל תחת ‪22‬סותיקרבון אלי כולכם ותואמרו‬
‫נישלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את‬
‫הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה‬
‫ואת הערים אשר נבוא אליהן ‪23‬סוייטב‬
‫בעיני הדבר ואקח םיכם שנים עסר אנשים‬
‫איש אחד לשבט ‪24‬סויפנו ויעלו ההרה ויבואו‬
‫עד נחל אשכול וירגלו אותה ‪25‬סויקחו בידם‬
‫מיפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אותנו‬
‫דבר ויואמרו טובה הארץ אשר יהוה אלוהינו‬
‫נותן לנו ‪26‬סולוא אביתם לעלות ותמרו את פי‬
‫יהוה אלוהיכם ‪27‬סותרגנו באהליכם ותואמרו‬
‫מארץ‬ ‫הוציאנו‬ ‫אותנו‬ ‫יהוה‬ ‫בסינאת‬
‫האמורי‬ ‫ביד‬ ‫אותנו‬ ‫לתת‬ ‫מיצריים‬
‫להשמידנו ‪28‬סאנה אנחנו עולים אחינו המסו‬
‫‪290‬‬
‫את לבבנו לאמור עם גדול ורם מימנו ערים‬

‫גדולות ובצורות בשמיים וגם בני ענקים‬
‫ראינו שם ‪29‬סואומר אלכם לוא תערצון ולוא‬
‫ההולך‬ ‫אלוהיכם‬ ‫‪30‬סיהוה‬ ‫מהם‬ ‫תיראון‬
‫ליפניכם הוא ילחם לכם ככול אשר עסה‬
‫איתכם במיצריים לעיניכם ‪31‬סובמידבר‬
‫אשר ראית אשר נסאכה יהוה אלוהיכה כאשר‬
‫יסא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד‬
‫בואכם עד המקום הזה ‪32‬סובדבר הזה אינכם‬
‫‪33‬סההולך‬ ‫אלוהיכם‬ ‫ביהוה‬ ‫מאמינים‬
‫ליפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש‬
‫לילה לראותכם בדרך אשר תלכו בה ובעןן יוםם‬
‫‪34‬סוישמע יהוה את קול דיבריכם ויקצוף‬
‫וישבע לאמור ‪35‬סאים יראה איש באנשים‬
‫האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר‬
‫נישבעתי לתת לאבותיכם ‪36‬סזולתי כלב בן‬
‫יפונה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך‬
‫בה ולבניו יען אשר מילא אחרי יהוה ‪37‬סגם‬
‫בי היתאנף יהוה ביגללכם לאמור גם אתה‬
‫לוא תבוא שם ‪38‬סיהושוע בין נון העומד‬
‫לפניכה הוא יבוא שמה אותו חזק כי הוא‬
‫ינחילנה את יסראל ‪39‬סוטפכם אשר אמרתם‬
‫לבז יהיה ובניכם אשר לוא ידעו היום טוב‬
‫ורע המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשה‬
‫‪40‬סואתם פנו לכם וסעו המידברה דרך ים סו‬
‫‪41‬סותענו ותואמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו‬
‫נעלה ונילחמנו ככול אשר ציונו יהוה‬
‫אלוהינו ותחגרו איש את כלי מילחמתו‬
‫ותהינו לעלות ההרה ‪42‬סויואמר יהוה אלי אמור‬
‫להם לוא תעלו ולוא תילחמו כי אינני‬
‫בקירבכם ולוא תינגפו ליפני אויביכם‬
‫‪43‬סואדבר אליכם ולוא שמעתם ותמרו את פי‬
‫יהוה ותזידו ותעלו ההרה ‪44‬סויצא האמורי‬
‫היושב בהר ההוא ליקראתכם וירדפו אתכם‬
‫כאשר תעסינה הדבורים ויכתו אתכם בסעיר‬
‫עד חרמה ‪45‬סותשובו ותיבכו ליפני יהוה ולוא‬
‫‪291‬‬
‫שמע יהוה בקולכם ולוא האזין אליכם‬

‫‪46‬סותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר‬
‫ישבתם‬
‫‪1‬סונפן וניסע המידברה דרך ים סוף כאשר‬

‫דיבר יהוה אלי ונסב את הר סעיר ימים‬
‫רבים ‪2‬סויואמר יהוה אלי לאמור ‪3‬סרב לכם סוב‬
‫את ההר הזה פנו לכם צפונה ‪4‬סואת העם צו‬
‫לאמור אתם עוברים ביגבול אחיכם בני עסו‬
‫היושבים בסעיר וייראו םיכם ונישמרתם‬
‫מאוד ‪5‬סאל תיתגרו בם כי לוא אתן לכם מארצם‬
‫עד מידרך כף רגל כי ירושה לעסו נתתי את הר‬
‫סעיר ‪6‬סאוכל תישברו מאיתם בכסף ואכלתם‬
‫וגם מיים תיכרו מאיתם בכסף ושתיתם‬
‫‪7‬סכי יהוה אלוהיכה ברךכה בכול מעסה ידכה‬
‫ידע לכתכה את המידבר הגדול הזה זה ארבעים‬
‫שנה יהוה אלוהיכה עימך לוא חסרת דבר‬
‫‪8‬סונעבור מאת אחינו בני עסו היושבים‬
‫בסעיר מידרך הערבה מאילת ומעציון גבר‬
‫ונפן ונעבור דרך מידבר מוא ‪9‬סויואמר יהוה‬
‫אלי אל תצר את מואב ואל תיתגר בם מילחמה‬
‫כי לוא אתן לכה מארצו ירושה כי ליבני לוט‬
‫נתתי את ער ירושה ‪10‬סהאמים לפנים ישבו‬
‫בה עם גדול ורב ורם כענקים ‪11‬סרפאים יחשבו‬
‫אף הם כענקים והמואבים יקראו להם‬
‫אמים ‪12‬סובסעיר ישבו החורים לפנים‬
‫ובני עסו יירשם וישמידום מיפניהם‬
‫וישבו תחתם כאשר עסה יסראל לארץ ירושתו‬
‫אשר נתן יהוה להם ‪13‬סעתה קומו ועיברו לכם‬
‫את נחל זרד ונעבור את נחל זרד ‪14‬סוהימים‬
‫אשר הלכנו מיקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל‬
‫זרד שלושים ושמונה שנה עד תום כל הדור‬
‫כאשר‬ ‫המחנה‬ ‫מיקרב‬ ‫המילחמה‬ ‫אנשי‬
‫נישבע יהוה להם ‪15‬סוגם יד יהוה היתה בם‬
‫‪292‬‬
‫להוםם מיקרב המחנה עד תוםם ‪16‬סויהי כאשר‬

‫תמו כל אנשי המילחמה למות מיקרב העם‬
‫‪17‬סוידבר יהוה אלי לאמור ‪18‬סאתה עובר היום‬
‫את גבול מואב את ער ‪19‬סוקרבת מול בני עמון אל‬
‫תצורם ואל תיתגר בם כי לוא אתן מארץ בני‬
‫עמון לכה ירושה כי ליבני לוט נתתיה‬
‫ירושה ‪20‬סארץ רפאים תחשב אף היוא‬
‫רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו‬
‫להם זמזומים ‪21‬סעם גדול ורב ורם כענקים‬
‫וישמידם יהוה מיפניהם ויירשום‬
‫עסו‬ ‫ליבני‬ ‫עסה‬ ‫‪22‬סכאשר‬ ‫תחתם‬ ‫וישבו‬
‫היושבים בסעיר אשר הישמיד את החורי‬
‫מיפניהם ויירשום וישבו תחתם עד היום‬
‫הזה ‪23‬סוהעוים היושבים בחצרים עד עזה‬
‫כפתורים היוצאים מיכפתור הישמידום‬
‫וישבו תחתם ‪24‬סקומו סעו ועיברו את נחל ארןֹן‬
‫ראה נתתי בידכה את סיחון מלך חשבון‬
‫האמורי ואת ארצו החל רש והיתגר בו מילחמה‬
‫‪25‬סהיום הזה אחל תת פחדכה וייראתכה על‬
‫פני העמים תחת כל השמיים אשר‬
‫ישמעון שימעכה ורגזו וחלו מיפניכה‬
‫‪26‬סואשלח מלאכים מימידבר קדמות אל סיחון‬
‫מלך חשבון דיברי שלום לאמור ‪27‬סאעברה‬
‫בארצכה בדרך בדרך אלך לוא אסור ימין וסמואול‬
‫‪28‬סאוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומיים‬
‫בכסף תיתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי‬
‫‪29‬סכאשר עסו לי בני עסו היושבים בסעיר‬
‫והמואבים היושבים בער עד אשר אעבור את‬
‫הירדן אל הארץ אשר יהוה אלוהינו נותן לנו‬
‫‪30‬סולוא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי‬
‫היקשה יהוה אלוהיכה את רוחו ואימץ את לבבו‬
‫למען תיתו בידכה כיום הזה ‪31‬סויואמר יהוה‬
‫אלי ראה החילותי תת לפניכה את סיחון ואת‬
‫ארצו החל רש לרשת את ארצו ‪32‬סויצא סיחון‬
‫ליקראתנו הוא וכל עמו למילחמה יהצה‬
‫‪33‬סויתנהו יהוה אלוהינו לפנינו ונך אותו‬
‫‪293‬‬
‫ואת בנו ואת כל עמו ‪34‬סונילכוד את כל עריו בעת‬

‫ההיוא ונחרם את כל עיר מתים והנשים‬
‫והטף לוא הישארנו סריד ‪35‬סרק הבהמה בזזנו‬
‫לנו ושלל הערים אשר לכדנו ‪36‬סמערוער אשר‬
‫על ספת נחל ארןֹן והעיר אשר בנחל ועד‬
‫הגילעד לוא היתה קיריה אשר סגבה מימנו‬
‫את הכול נתן יהוה אלוהינו לפנינו ‪37‬סרק אל‬
‫ארץ בני עמון לוא קרבת כל יד נחל יבוק וערי‬
‫ההר וכול אשר ציוה יהוה אלוהינו‬
‫‪1‬סונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן‬

‫ליקראתנו הוא וכל עמו למילחמה אדרעי‬
‫‪2‬סויואמר יהוה אלי אל תירא אותו כי בידכה‬
‫נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועסית לו כאשר‬
‫עסית לסיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון‬
‫‪3‬סויתן יהוה אלוהינו בידנו גם את עוג מלך‬
‫הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בילתי הישאיר לו‬
‫סריד ‪4‬סונילכוד את כל עריו בעת ההיוא לוא‬
‫מאיתם‬ ‫לקחנו‬ ‫לוא‬ ‫אשר‬ ‫קיריה‬ ‫היתה‬
‫שישים עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן‬
‫‪5‬סכל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים‬
‫ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאוד ‪6‬סונחרם‬
‫אותם כאשר עסינו לסיחון מלך חשבון החרם כל‬
‫עיר מתים הנשים והט ‪7‬סוכל הבהמה ושלל‬
‫הערים בזונו לנו ‪8‬סוניקח בעת ההיוא את‬
‫הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר‬
‫חרמון‬ ‫הר‬ ‫עד‬ ‫ארןֹן‬ ‫מינחל‬ ‫הירדן‬
‫‪9‬סצידונים יקראו לחרמון סיריון והאמורי‬
‫יקראו לו סניר ‪10‬סכול ערי המישור וכל‬
‫הגילעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי‬
‫ממלכת עוג בבשן ‪11‬סכי רק עוג מלך הבשן‬
‫נישאר מיתר הרפאים הינה ערסו ערס ברזל‬
‫הלוה היוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה‬
‫וארבע אמות רחבה באמת איש ‪12‬סואת הארץ הזואת‬
‫‪294‬‬
‫ירשנו בעת ההיוא מערוער אשר על נחל ארןֹן‬

‫וחצי הר הגילעד ועריו נתתי לרואובני‬
‫ולגדי ‪13‬סויתר הגילעד וכל הבשן ממלכת עוג‬
‫נתתי לחצי שבט המנשה כול חבל הארגוב לכל‬
‫הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים ‪14‬סיאיר בן‬
‫מנשה לקח את כל חבל ארגוב עד גבול הגשורי‬
‫והמעכתי ויקרא אותם על שמו את הבשן חות‬
‫יאיר עד היום הזה ‪15‬סולמכיר נתתי את‬
‫הגילעד ‪16‬סולרואובני ולגדי נתתי מין‬
‫הגילעד ועד נחל ארןֹן תוך הנחל וגבול ועד יבוק‬
‫הנחל גבול בני עמון ‪17‬סוהערבה והירדן וגבול‬
‫מיכינרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות‬
‫הפיסגה מיזרחה ‪18‬סואצו אתכם בעת ההיוא‬
‫לאמור יהוה אלוהיכם נתן לכם את הארץ‬
‫הזואת לרישתה חלוצים תעברו ליפני‬
‫אחיכם בני יסראל כל בני חייל ‪19‬סרק‬
‫נשיכם וטפכם ומיקנכם ידעתי כי מיקנה‬
‫רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם ‪20‬סעד‬
‫אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם‬
‫את הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן להם בעבר‬
‫הירדן ושבתם איש לירושתו אשר נתתי לכם‬
‫‪21‬סואת יהושוע ציויתי בעת ההיוא לאמור‬
‫עיניכה הרואות את כל אשר עסה יהוה‬
‫אלוהיכם לישני המלכים האלה כן יעסה‬
‫יהוה לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה ‪22‬סלוא‬
‫תיראום כי יהוה אלוהיכם הוא הנילחם לכם‬
‫‪23‬סואתחןן אל יהוה בעת ההיוא לאמור‬
‫‪24‬סאדוני יהוה אתה החילות להראות את עבדכה‬
‫את גדלכה ואת ידכה החזקה אשר מי אל‬
‫כמעסיכה‬ ‫יעסה‬ ‫אשר‬ ‫ובארץ‬ ‫בשמיים‬
‫וכיגבורותכה ‪25‬סאעברה נא ואראה את הארץ הטובה‬
‫אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון‬
‫‪26‬סויתעבר יהוה בי למענכם ולוא שמע אלי‬
‫ויואמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד‬
‫בדבר הזה ‪27‬סעלה רואש הפיסגה וסא עיניכה‬
‫וראה‬ ‫ומיזרחה‬ ‫ותימנה‬ ‫וצפונה‬ ‫ימה‬
‫‪295‬‬
‫בעיניכה כי לוא תעבור את הירדן הזה ‪28‬סוצו‬

‫את יהושוע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור‬
‫ליפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ‬
‫אשר תיראה ‪29‬סונשב בגיא מול בית פעור‬
‫ואל‬ ‫החוקים‬ ‫אל‬ ‫שמע‬ ‫יסראל‬ ‫‪1‬סועתה‬

‫המישפטים אשר אנוכי מלמד אתכם לעסות‬
‫למען תיחיו ובאתם וירישתם את הארץ אשר‬
‫יהוה אלוהי אבותיכם נותן לכם ‪2‬סלוא תוסיפו‬
‫על הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולוא תיגרעו‬
‫מימנו לישמור את מיצות יהוה אלוהיכם‬
‫אשר אנוכי מצוה אתכם ‪3‬סעיניכם הרואות את‬
‫אשר עסה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר‬
‫הלך אחרי בעל פעור הישמידו יהוה אלוהיכה‬
‫מיקירבכה ‪4‬סואתם הדבקים ביהוה אלוהיכם‬
‫חיים כולכם היום ‪5‬סראה לימדתי אתכם‬
‫חוקים ומישפטים כאשר ציוני יהוה‬
‫אלוהי לעסות כן בקרב הארץ אשר אתם באים‬
‫שמה לרישתה ‪6‬סושמרתם ועסיתם כי היוא‬
‫חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר‬
‫ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם‬
‫ונבון הגוי הגדול הזה ‪7‬סכי מי גוי גדול אשר‬
‫לו אלוהים קרובים אליו כיהוה אלוהינו בכל‬
‫קראנו אליו ‪8‬סומי גוי גדול אשר לו חוקים‬
‫ומישפטים צדיקים ככול התורה הזואת אשר‬
‫אנוכי נותן ליפניכם היום ‪9‬סרק הישמר‬
‫לכה ושמור נפשכה מאוד פן תישכח את‬
‫הדברים אשר ראו עיניכה ופן יסורו‬
‫מילבבכה כול ימי חייכה והודעתם לבניכה‬
‫וליבני בניכה ‪10‬סיום אשר עמדת ליפני‬
‫יהוה אלוהיכה בחורב באמור יהוה אלי הקהל לי‬
‫את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון‬
‫לייראה אותי כל הימים אשר הם חיים על‬
‫האדמה ואת בניהם ילמדון ‪11‬סותיקרבון‬
‫ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב‬
‫‪296‬‬
‫השמיים חושך עןן וערפל ‪12‬סוידבר יהוה‬

‫אליכם מיתוך האש קול דברים אתם שומעים‬
‫ותמונה אינכם רואים זולתי קול ‪13‬סויגד לכם‬
‫את בריתו אשר ציוה אתכם לעסות עסרת הדברים‬
‫ויכתבם על שני לוחות אבנים ‪14‬סואותי ציוה‬
‫חוקים‬ ‫אתכם‬ ‫ללמד‬ ‫ההיוא‬ ‫בעת‬ ‫יהוה‬
‫ומישפטים לעסותכם אותם בארץ אשר אתם‬
‫עוברים שמה לרישתה ‪15‬סונישמרתם מאוד‬
‫לנפשותיכם כי לוא ראיתם כל תמונה ביום‬
‫דיבר יהוה אליכם בחורב מיתוך האש ‪16‬ספן‬
‫תשחיתון ועסיתם לכם פסל תמונת כל סמל‬
‫תבנית זכר או נקבה ‪17‬סתבנית כל בהמה אשר‬
‫בארץ תבנית כל ציפור כנף אשר תעוף‬
‫בשמיים ‪18‬סתבנית כל רומס באדמה תבנית כל‬
‫דגה אשר במיים מיתחת לארץ ‪19‬סופן תיסא‬
‫עיניכה השמימה וראית את השמש ואת‬
‫הירח ואת הכוכבים כול צבא השמיים ונידחת‬
‫והישתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה‬
‫אלוהיכה אותם לכול העמים תחת כל השמיים‬
‫‪20‬סואתכם לקח יהוה ויוציא אתכם מיכור הברזל‬
‫מימיצריים ליהיות לו לעם נחלה כיום‬
‫הזה ‪21‬סויהוה היתאנף בי על דיבריכם‬
‫וישבע לבילתי עברי את הירדן ולבילתי בוא‬
‫אל הארץ הטובה אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה‬
‫נחלה ‪22‬סכי אנוכי מת בארץ הזואת אינני‬
‫עובר את הירדן ואתם עוברים וירישתם את‬
‫הארץ הטובה הזואת ‪23‬סהישמרו לכם פן‬
‫תישכחו את ברית יהוה אלוהיכם אשר כרת‬
‫עיםכם ועסיתם לכם פסל תמונת כול אשר‬
‫ציוכה יהוה אלוהיכה ‪24‬סכי יהוה אלוהיכה אש‬
‫אוכלה הוא אל קנא ‪25‬סכי תוליד בנים ובני‬
‫בנים ונושנתם בארץ והישחתם ועסיתם פסל‬
‫תמונת כול ועסיתם הרע בעיני יהוה‬
‫אלוהיכה להכעיסו ‪26‬סהעידותי בכם היום את‬
‫השמיים ואת הארץ כי אבוד תואבדון מהר מעל‬
‫הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה‬
‫‪297‬‬
‫לרישתה לוא תאריכון ימים עליה כי‬

‫הישמד תישמדון ‪27‬סוהפיץ יהוה אתכם‬
‫בעמים ונישארתם מתי מיספר בגויים‬
‫אשר ינהג יהוה אתכם שמה ‪28‬סועבדתם שם‬
‫אלוהים מעסה ידי אדם עץ ואבן אשר לוא‬
‫יראון ולוא ישמעון ולוא יואכלון ולוא‬
‫יהוה‬ ‫את‬ ‫מישם‬ ‫‪29‬סוביקשתם‬ ‫יריחון‬
‫אלוהיכה ומצאת כי תידרשנו בכל לבבכה ובכל‬
‫נפשכה ‪30‬סבצר לכה ומצאוכה כול הדברים האלה‬
‫באחרית הימים ושבת עד יהוה אלוהיכה‬
‫ושמעת בקולו ‪31‬סכי אל רחום יהוה אלוהיכה לוא‬
‫ירפכה ולוא ישחיתכה ולוא ישכח את ברית‬
‫אבותיכה אשר נישבע להם ‪32‬סכי שאל נא‬
‫לימים ריאשונים אשר היו לפניכה‬
‫למין היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ‬
‫ולמיקצה השמיים ועד קצה השמיים‬
‫הניהיה כדבר הגדול הזה או הנישמע כמוהו‬
‫‪33‬סהשמע עם קול אלוהים מדבר מיתוך האש‬
‫כאשר שמעת אתה ויחי ‪34‬סאו הניסה אלוהים‬
‫לבוא לקחת לו גוי מיקרב גוי במסות באותות‬
‫ובמופתים ובמילחמה וביד חזקה וביזרוע‬
‫נטויה ובמוראים גדולים ככול אשר עסה לכם‬
‫לעיניכה‬ ‫במיצריים‬ ‫אלוהיכם‬ ‫יהוה‬
‫‪35‬סאתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלוהים אין‬
‫עוד מילבדו ‪36‬סמין השמיים הישמיעכה‬
‫את קולו ליסרכה ועל הארץ הראכה את אישו‬
‫הגדולה ודבריו שמעת מיתוך האש ‪37‬סותחת כי‬
‫אהב את אבותיכה ויבחר בזרעו אחריו ויוציאכה‬
‫בפניו בכוחו הגדול מימיצריים ‪38‬סלהוריש‬
‫מימכה‬ ‫ועצומים‬ ‫גדולים‬ ‫גויים‬
‫מיפניכה להביאכה לתת לכה את ארצם נחלה‬
‫כיום הזה ‪39‬סוידעת היום והשבות אל לבבכה כי‬
‫יהוה הוא האלוהים בשמיים מימעל ועל‬
‫הארץ מיתחת אין עוד ‪40‬סושמרת את חוקיו ואת‬
‫מיצותיו אשר אנוכי מצוכה היום אשר ייטב‬
‫לכה ולבניכה אחריכה ולמען תאריך ימים‬
‫‪298‬‬
‫על האדמה אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה כל‬

‫הימים ‪41‬סאז יבדיל מושה שלוש ערים בעבר‬
‫הירדן מיזרחה שמש ‪42‬סלנוס שמה רוצח אשר‬
‫ירצח את רעהו ביבלי דעת והוא לוא סונא לו‬
‫מיתמול שילשום ונס אל אחת מין הערים‬
‫האל וחי ‪43‬סאת בצר במידבר בארץ המישור‬
‫לרואובני ואת ראמות בגילעד לגדי ואת גולן‬
‫בבשן למנשי ‪44‬סוזואת התורה אשר סם מושה‬
‫ליפני בני יסראל ‪45‬סאלה העדות והחוקים‬
‫והמישפטים אשר דיבר מושה אל בני‬
‫יסראל בצאתם מימיצריים ‪46‬סבעבר הירדן‬
‫בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמורי‬
‫אשר יושב בחשבון אשר היכה מושה ובני‬
‫יסראל בצאתם מימיצריים ‪47‬סויירשו את‬
‫ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי‬
‫האמורי אשר בעבר הירדן מיזרח שמש‬
‫‪48‬סמערוער אשר על ספת נחל ארןֹן ועד הר‬
‫סיאון הוא חרמון ‪49‬סוכל הערבה עבר הירדן‬
‫מיזרחה ועד ים הערבה תחת אשדות הפיסגה‬
‫‪1‬סויקרא מושה אל כל יסראל ויואמר אלהם‬

‫שמע יסראל את החוקים ואת המישפטים‬
‫אשר אנוכי דובר באזניכם היום ולמדתם‬
‫אותם ושמרתם לעסותם ‪2‬סיהוה אלוהינו כרת‬
‫עימנו ברית בחור ‪3‬סלוא את אבותינו כרת יהוה‬
‫את הברית הזואת כי איתנו אנחנו אלה פוה‬
‫היום כולנו חיים ‪4‬ספנים בפנים דיבר‬
‫יהוה עיםכם בהר מיתוך האש ‪5‬סאנוכי עומד‬
‫בין יהוה וביניכם בעת ההיוא להגיד לכם‬
‫את דבר יהוה כי יראתם מיפני האש ולוא‬
‫עליתם בהר לאמור ‪6‬סאנוכי יהוה אלוהיכה‬
‫אשר הוצאתיכה מארץ מיצריים מיבית‬
‫עבדים ‪7‬סלוא יהיה לכה אלוהים אחרים על‬
‫פני ‪8‬סלוא תעסה לכה פסל כל תמונה אשר‬
‫‪299‬‬
‫בשמיים מימעל ואשר בארץ מיתחת ואשר‬

‫במיים מיתחת לארץ ‪9‬סלוא תישתחוה להם ולוא‬
‫תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיכה אל קנא פוקד‬
‫עון אבות על בנים ועל שילשים ועל‬
‫ריבעים לסונאי ‪10‬סועוסה חסד לאלפים‬
‫לאוהבי ולשומרי מיצותו ‪11‬סלוא תיסא את שם‬
‫יהוה אלוהיכה לשוא כי לוא ינקה יהוה את‬
‫אשר יסא את שמו לשוא ‪12‬סשמור את יום השבת‬
‫לקדשו כאשר ציוכה יהוה אלוהיכה ‪13‬סששת‬
‫ימים תעבוד ועסית כל מלאכתכה ‪14‬סויום‬
‫השביעי שבת ליהוה אלוהיכה לוא תעסה כל‬
‫מלאכה אתה ובינכה וביתכה ועבדכה ואמתכה‬
‫ושורכה וחמורכה וכל בהמתכה וגרכה אשר‬
‫בישעריכה למען ינוח עבדכה ואמתכה כמוכה‬
‫‪15‬סוזכרת כי עבד היית בארץ מיצריים‬
‫ויוציאכה יהוה אלוהיכה מישם ביד חזקה‬
‫וביזרוע נטויה על כן ציוכה יהוה אלוהיכה‬
‫לעסות את יום השבת ‪16‬סכבד את אביכה ואת‬
‫אימכה כאשר ציוכה יהוה אלוהיכה למען‬
‫יאריכון ימיכה ולמען ייטב לך על האדמה‬
‫אשר יהוה אלוהיכה נותן לך ‪17‬סלוא תֿירצח‬
‫‪18‬סולוא תיֿנאף ‪19‬סולוא תֿיגנו ‪20‬סולוא תענה‬
‫ברעכה עד שוא ‪21‬סולוא תחמוד אשת רעכה ולוא‬
‫תיתאוה בית רעכה סדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו‬
‫וכול אשר לרעכה ‪22‬סאת הדברים האלה דיבר יהוה‬
‫אל כל קהלכם בהר מיתוך האש העןן והערפל‬
‫קול גדול ולוא יסף ויכתבם על שני לוחות‬
‫אבנים ויתנם אלי ‪23‬סויהי כשמעכם את‬
‫הקול מיתוך החושך וההר בוער באש ותיקרבון‬
‫וזיקניכם‬ ‫שיבטיכם‬ ‫ראשי‬ ‫כל‬ ‫אלי‬
‫‪24‬סותואמרו הן הראנו יהוה אלוהינו את כבודו‬
‫ואת גדלו ואת קולו שמענו מיתוך האש היום הזה‬
‫ראינו כי ידבר אלוהים את האדם וחי ‪25‬סועתה‬
‫למה נמות כי תואכלנו האש הגדולה הזואת אים‬
‫יוספים אנחנו לישמוע את קול יהוה‬
‫אלוהינו עוד ומתנו ‪26‬סכי מי כל בסר אשר שמע‬
‫‪300‬‬
‫קול אלוהים חיים מדבר מיתוך האש כמונו‬

‫ויחי ‪27‬סקרב אתה ושמע את כל אשר יואמר יהוה‬
‫אלוהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר‬
‫יהוה אלוהינו אליכה ושמענו ועסינו‬
‫‪28‬סוישמע יהוה את קול דיבריכם בדברכם אלי‬
‫ויואמר יהוה אלי שמעתי את קול דיברי העם‬
‫הזה אשר דיברו אליכה היטיבו כל אשר דיברו‬
‫‪29‬סמי יתן והיה לבבם זה להם לייראה אותי‬
‫ולישמור את כל מיצותי כל הימים למען‬
‫ייטב להם וליבניהם לעולם ‪30‬סלך אמור להם‬
‫שובו לכם לאהליכם ‪31‬סואתה פוה עמוד עימדי‬
‫ואדברה אליכה את כל המיצוה והחוקים‬
‫והמישפטים אשר תלמדם ועסו בארץ אשר‬
‫אנוכי נותן להם לרישתה ‪32‬סושמרתם לעסות‬
‫כאשר ציוה יהוה אלוהיכם אתכם לוא תסורו‬
‫ימין וסמואל ‪33‬סבכל הדרך אשר ציוה יהוה‬
‫אלוהיכם אתכם תלכו למען תיחיון וטוב לכם‬
‫והארכתם ימים בארץ אשר תירשון‬
‫‪1‬סוזואת המיצוה החוקים והמישפטים אשר‬

‫ציוה יהוה אלוהיכם ללמד אתכם לעסות בארץ‬
‫אשר אתם עוברים שמה לרישתה ‪2‬סלמען‬
‫תירא את יהוה אלוהיכה לישמור את כל חוקותיו‬
‫ומיצותיו אשר אנוכי מצוכה אתה ובינכה ובן‬
‫בינכה כול ימי חייכה ולמען יאריכון‬
‫ימיכה ‪3‬סושמעת יסראל ושמרת לעסות אשר‬
‫ייטב לכה ואשר תירבון מאוד כאשר דיבר יהוה‬
‫אלוהי אבותיכה לך ארץ זבת חלב ודבש ‪4‬סשמע‬
‫יסראל יהוה אלוהינו יהוה אחד ‪5‬סואהבת את‬
‫יהוה אלוהיכה בכל לבבכה ובכל נפשכה ובכל‬
‫מאודכה ‪6‬סוהיו הדברים האלה אשר אנוכי‬
‫מצוכה היום על לבבכה ‪7‬סושיננתם לבניכה‬
‫ודיברת בם בשיבתכה בביתכה ובלכתכה בדרך‬
‫ובשכבכה ובקומכה ‪8‬סוקשרתם לאות על ידכה והיו‬
‫‪301‬‬
‫לטוטפות בין עיניכה ‪9‬סוכתבתם על מזוזות‬

‫ביתכה ובישעריכה ‪10‬סוהיה כי יביאכה‬
‫נישבע‬ ‫אשר‬ ‫הארץ‬ ‫אל‬ ‫אלוהיכה‬ ‫יהוה‬
‫לאבותיכה לאברהם לייצחק וליעקוב לתת לך‬
‫ערים גדולות וטובות אשר לוא בנית ‪11‬סובתים‬
‫מלאים כל טוב אשר לוא מילאת ובורות חצובים‬
‫אשר לוא חצבת כרמים וזיתים אשר לוא נטעת‬
‫ואכלת וסבעת ‪12‬סהישמר לכה פן תישכח את‬
‫מיצריים‬ ‫מארץ‬ ‫הוציאכה‬ ‫אשר‬ ‫יהוה‬
‫מיבית עבדים ‪13‬סאת יהוה אלוהיכה תירא‬
‫ואותו תעבוד ובישמו תישבע ‪14‬סלוא תלכון אחרי‬
‫אשר‬ ‫העמים‬ ‫מאלוהי‬ ‫אחרים‬ ‫אלוהים‬
‫סביבותיכם ‪15‬סכי אל קנא יהוה אלוהיכה‬
‫בקירבכה פן יחרה אף יהוה אלוהיכה בך‬
‫והישמידכה מעל פני האדמה ‪16‬סלוא תנסו את‬
‫יהוה אלוהיכם כאשר ניסיתם במסה ‪17‬סשמור‬
‫תישמרון את מיצות יהוה אלוהיכם ועדותיו‬
‫וחוקיו אשר ציוך ‪18‬סועסית הישר והטוב‬
‫בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את‬
‫הארץ הטובה אשר נישבע יהוה לאבותיכה‬
‫‪19‬סלהדוף את כל אויביכה מיפניכה כאשר‬
‫דיבר יהוה ‪20‬סכי ישאלכה בינכה מחר לאמור‬
‫מה העדות והחוקים והמישפטים אשר ציוה‬
‫לבינכה‬ ‫‪21‬סואמרת‬ ‫אתכם‬ ‫אלוהינו‬ ‫יהוה‬
‫במיצריים‬ ‫לפרעוה‬ ‫היינו‬ ‫עבדים‬
‫ויוציאנו יהוה מימיצריים ביד חזקה‬
‫‪22‬סויתן יהוה אותות ומופתים גדולים‬
‫ורעים במיצריים בפרעוה ובכל ביתו‬
‫לעינינו ‪23‬סואותנו הוציא מישם למען‬
‫הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נישבע‬
‫לאבותינו ‪24‬סויצונו יהוה לעסות את כל החוקים‬
‫האלה לייראה את יהוה אלוהינו לטוב לנו כל‬
‫הימים לחיותנו כהיום הזה ‪25‬סוצדקה תיהיה‬
‫לנו כי נישמור לעסות את כל המיצוה הזואת‬
‫ליפני יהוה אלוהינו כאשר ציונו‬
‫‪302‬‬
‫‪1‬סכי יביאכה יהוה אלוהיכה אל הארץ אשר‬

‫אתה בא שמה לרישתה ונשל גויים רבים‬
‫מיפניכה החיתי והגירגשי והאמורי‬
‫והיבוסי‬ ‫והחיוי‬ ‫והפריזי‬ ‫והכנעני‬
‫שיבעה גויים רבים ועצומים מימכה‬
‫‪2‬סונתנם יהוה אלוהיכה לפניכה והיכיתם‬
‫החרם תחרים אותם לוא תיכרות להם ברית ולוא‬
‫תחנם ‪3‬סולוא תיתחתן בם ביתכה לוא תיתן‬
‫ליבנו וביתו לוא תיקח ליבנכה ‪4‬סכי יסיר את‬
‫בינכה מאחרי ועבדו אלוהים אחרים וחרה אף‬
‫יהוה בכם והישמידכה מהר ‪5‬סכי אים כוה‬
‫תעסו להם מיזבחותיהם תיתוצו ומצבותם‬
‫ופסיליהם‬ ‫תגדעון‬ ‫ואשירהם‬ ‫תשברו‬
‫תיסרפון באש ‪6‬סכי עם קדוש אתה ליהוה‬
‫אלוהיכה בכה בחר יהוה אלוהיכה ליהיות לו‬
‫לעם סגולה מיכול העמים אשר על פני‬
‫האדמה ‪7‬סלוא מרובכם מיכל העמים חשק יהוה‬
‫בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מיכל העמים‬
‫‪8‬סכי מאהבת יהוה אתכם ומישמרו את השבועה‬
‫אשר נישבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם‬
‫ביד חזקה ויפדכה מיבית עבדים מיד‬
‫פרעוה מלך מיצריים ‪9‬סוידעת כי יהוה‬
‫אלוהיכה הוא האלוהים האל הנאמן שומר‬
‫הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מיצותו לאלף‬
‫דור ‪10‬סומשלם לסונאיו אל פניו להאבידו לוא‬
‫יאחר לסונאו אל פניו ישלם לו ‪11‬סושמרת את‬
‫המיצוה ואת החוקים ואת המישפטים אשר‬
‫אנוכי מצוכה היום לעסותם ‪12‬סוהיה עקב‬
‫תישמעון את המישפטים האלה ושמרתם‬
‫ועסיתם אותם ושמר יהוה אלוהיכה לכה את‬
‫הברית ואת החסד אשר נישבע לאבותיכה‬
‫‪13‬סואהבכה וברךכה והירבכה וברך פרי ביטנכה‬
‫ופרי אדמתכה דגנכה ותירושכה וייצהרכה‬
‫שגר אלפיכה ועשתרות צואנכה על האדמה אשר‬
‫‪303‬‬
‫נישבע לאבותיכה לתת לך ‪14‬סברוך תיהיה‬

‫מיכל העמים לוא יהיה בכה עקר ועקרה‬
‫וביבהמתכה ‪15‬סוהסיר יהוה מימכה כל חולי וכל‬
‫מדוי מיצריים הרעים אשר ידעת לוא‬
‫יסיםם בך ונתנם בכל סונאיכה ‪16‬סואכלת את כל‬
‫העמים אשר יהוה אלוהיכה נותן לך לוא תחוס‬
‫עינכה עליהם ולוא תעבוד את אלוהיהם כי‬
‫מוקש הוא לך ‪17‬סכי תואמר בילבבכה רבים‬
‫הגויים האלה מימני איכה אוכל להורישם‬
‫‪18‬סלוא תירא מהם זכור תיזכור את אשר עסה‬
‫יהוה אלוהיכה לפרעוה ולכל מיצריים‬
‫‪19‬סהמסות הגדולות אשר ראו עיניכה והאותות‬
‫והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר‬
‫הוציאכה יהוה אלוהיכה כן יעסה יהוה‬
‫ירא‬ ‫אתה‬ ‫אשר‬ ‫העמים‬ ‫לכל‬ ‫אלוהיכה‬
‫מיפניהם ‪20‬סוגם את הצירעה ישלח יהוה‬
‫הנישארים‬ ‫אבוד‬ ‫עד‬ ‫בם‬ ‫אלוהיכה‬
‫תערוץ‬ ‫‪21‬סלוא‬ ‫מיפניכה‬ ‫והניסתרים‬
‫מיפניהם כי יהוה אלוהיכה בקירבכה אל‬
‫גדול ונורא ‪22‬סונשל יהוה אלוהיכה את הגויים‬
‫האל מיפניכה מעט מעט לוא תוכל כלותם מהר‬
‫פן תירבה עליכה חית הסדה ‪23‬סונתנם יהוה‬
‫אלוהיכה לפניכה והםם מהומה גדולה עד‬
‫הישמדם ‪24‬סונתן מלכיהם בידכה והאבדת את‬
‫שםם מיתחת השמיים לוא יתיצב איש‬
‫בפניכה עד הישמידכה אותם ‪25‬ספסילי‬
‫אלוהיהם תיסרפון באש לוא תחמוד כסף וזהב‬
‫עליהם ולקחת לך פן תיוקש בו כי תועבת יהוה‬
‫אלוהיכה הוא ‪26‬סולוא תביא תועבה אל ביתכה‬
‫והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו‬
‫כי חרם הוא‬
‫‪1‬סכל המיצוה אשר אנוכי מצוכה היום‬

‫תישמרון לעסות למען תיחיון ורביתם‬
‫ובאתם וירישתם את הארץ אשר נישבע יהוה‬
‫‪304‬‬
‫לאבותיכם ‪2‬סוזכרת את כל הדרך אשר הוליךכה‬

‫יהוה אלוהיכה זה ארבעים שנה במידבר‬
‫למען ענותכה לנסותכה לדעת את אשר בילבבכה‬
‫‪3‬סויענכה‬ ‫לוא‬ ‫אים‬ ‫מיצותו‬ ‫התישמור‬
‫וירעיבכה ויאכילכה את המן אשר לוא ידעת‬
‫ולוא ידעון אבותיכה למען הודיעכה כי לוא‬
‫על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי‬
‫יהוה יחיה האדם ‪4‬ססימלתכה לוא בלתה‬
‫מעליכה ורגלכה לוא בצקה זה ארבעים שנה‬
‫‪5‬סוידעת עים לבבכה כי כאשר ייסר איש את‬
‫בנו יהוה אלוהיכה מיסרכה ‪6‬סושמרת את‬
‫בידרכיו‬ ‫ללכת‬ ‫אלוהיכה‬ ‫יהוה‬ ‫מיצות‬
‫ולייראה אותו ‪7‬סכי יהוה אלוהיכה מביאכה‬
‫אל ארץ טובה ארץ נחלי מיים עינות ותהומות‬
‫יוצאים בביקעה ובהר ‪8‬סארץ חיטה וסעורה‬
‫וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש‬
‫‪9‬סארץ אשר לוא במיסכנות תואכל בה לחם לוא‬
‫תחסר כול בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה‬
‫תחצוב נחושת ‪10‬סואכלת וסבעת וברכת את יהוה‬
‫אלוהיכה על הארץ הטובה אשר נתן לך‬
‫‪11‬סהישמר לכה פן תישכח את יהוה אלוהיכה‬
‫לבילתי שמור מיצותיו ומישפטיו וחוקותיו‬
‫אשר אנוכי מצוכה היום ‪12‬ספן תואכל וסבעת‬
‫‪13‬סובקרכה‬ ‫וישבת‬ ‫תיבנה‬ ‫טובים‬ ‫ובתים‬
‫וצואנכה ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכול אשר‬
‫לכה ירבה ‪14‬סורם לבבכה ושכחת את יהוה‬
‫מיצריים‬ ‫מארץ‬ ‫המוציאכה‬ ‫אלוהיכה‬
‫מיבית עבדים ‪15‬סהמוליךכה במידבר הגדול‬
‫והנורא נחש סרף ועקרב וצימאון אשר אין‬
‫מיים המוציא לכה מיים מיצור החלמיש‬
‫‪16‬סהמאכילכה מן במידבר אשר לוא ידעון‬
‫נסותכה‬ ‫ולמען‬ ‫ענותכה‬ ‫למען‬ ‫אבותיכה‬
‫להיטיבכה באחריתכה ‪17‬סואמרת בילבבכה כוחי‬
‫ועוצם ידי עסה לי את החייל הזה ‪18‬סוזכרת את‬
‫יהוה אלוהיכה כי הוא הנותן לכה כוח לעסות‬
‫חייל למען הקים את בריתו אשר נישבע‬
‫‪305‬‬
‫לאבותיכה כיום הזה ‪19‬סוהיה אים שכוח‬

‫תישכח את יהוה אלוהיכה והלכת אחרי אלוהים‬
‫אחרים ועבדתם והישתחוית להם העידותי‬
‫בכם היום כי אבוד תואבדון ‪20‬סכגויים אשר‬
‫יהוה מאביד מיפניכם כן תואבדון עקב לוא‬
‫תישמעון בקול יהוה אלוהיכם‬
‫‪1‬סשמע יסראל אתה עובר היום את הירדן לבוא‬

‫לרשת גויים גדולים ועצומים מימכה‬
‫ערים גדולות ובצורות בשמיים ‪2‬סעם גדול ורם‬
‫בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי‬
‫יתיצב ליפני בני ענק ‪3‬סוידעת היום כי‬
‫יהוה אלוהיכה הוא העובר לפניכה אש אוכלה‬
‫הוא ישמידם והוא יכניעם לפניכה‬
‫והורשתם והאבדתם מהר כאשר דיבר יהוה לך‬
‫‪4‬סאל תואמר בילבבכה בהדוף יהוה אלוהיכה‬
‫אותם מילפניכה לאמור בצידקתי הביאני‬
‫יהוה לרשת את הארץ הזואת וברישעת הגויים‬
‫‪5‬סלוא‬ ‫מיפניכה‬ ‫מורישם‬ ‫יהוה‬ ‫האלה‬
‫בצידקתכה וביושר לבבכה אתה בא לרשת את ארצם‬
‫כי ברישעת הגויים האלה יהוה אלוהיכה‬
‫מורישם מיפניכה ולמען הקים את הדבר‬
‫אשר נישבע יהוה לאבותיכה לאברהם לייצחק‬
‫וליעקו ‪6‬סוידעת כי לוא בצידקתכה יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לכה את הארץ הטובה הזואת‬
‫לרישתה כי עם קשה עורף אתה ‪7‬סזכור אל‬
‫תישכח את אשר היקצפת את יהוה אלוהיכה‬
‫במידבר למין היום אשר יצאת מארץ‬
‫מיצריים עד בואכם עד המקום הזה ממרים‬
‫הייתם עים יהוה ‪8‬סובחורב היקצפתם את‬
‫יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם‬
‫‪9‬סבעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות‬
‫הברית אשר כרת יהוה עיםכם ואשב בהר‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי‬
‫ומיים לוא שתיתי ‪10‬סויתן יהוה אלי את‬
‫‪306‬‬
‫שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוהים‬

‫ועליהם ככל הדברים אשר דיבר יהוה עיםכם‬
‫בהר מיתוך האש ביום הקהל ‪11‬סויהי מיקץ‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי‬
‫הברית‬ ‫לוחות‬ ‫האבנים‬ ‫לוחות‬ ‫שני‬ ‫את‬
‫‪12‬סויואמר יהוה אלי קום רד מהר מיזה כי‬
‫שיחת עמכה אשר הוצאת מימיצריים סרו‬
‫מהר מין הדרך אשר ציויתים עסו להם מסכה‬
‫‪13‬סויואמר יהוה אלי לאמור ראיתי את העם‬
‫הזה והינה עם קשה עורף הוא ‪14‬סהרף‬
‫מימני ואשמידם ואמחה את שםם מיתחת‬
‫השמיים ואעסה אותכה לגוי עצום ורב‬
‫מימנו ‪15‬סואפן וארד מין ההר וההר בוער באש‬
‫ושני לוחות הברית על שתי ידי ‪16‬סוארא‬
‫והינה חטאתם ליהוה אלוהיכם עסיתם לכם‬
‫עגל מסכה סרתם מהר מין הדרך אשר ציוה‬
‫הלוחות‬ ‫בישני‬ ‫‪17‬סואתפוס‬ ‫אתכם‬ ‫יהוה‬
‫ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם‬
‫כריאשונה‬ ‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫‪18‬סואתנפל‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי‬
‫ומיים לוא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם‬
‫לעסות הרע בעיני יהוה להכעיסו ‪19‬סכי‬
‫יגורתי מיפני האף והחמה אשר קצף יהוה‬
‫עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם‬
‫בפעם ההיוא ‪20‬סובאהרון היתאנף יהוה מאוד‬
‫להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיוא‬
‫‪21‬סואת חטאתכם אשר עסיתם את העגל לקחתי‬
‫ואסרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר‬
‫דק לעפר ואשליך את עפרו אל הנחל היורד‬
‫מין ההר ‪22‬סובתבערה ובמסה ובקיברות התאוה‬
‫מקציפים הייתם את יהוה ‪23‬סובישלוח‬
‫יהוה אתכם מיקדש ברנע לאמור עלו ורשו את‬
‫הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה‬
‫אלוהיכם ולוא האמנתם לו ולוא שמעתם בקולו‬
‫‪24‬סממרים הייתם עים יהוה מיום דעתי‬
‫אתכם ‪25‬סואתנפל ליפני יהוה את ארבעים‬
‫‪307‬‬
‫היום ואת ארבעים הלילה אשר היתנפלתי‬

‫כי אמר יהוה להשמיד אתכם ‪26‬סואתפלל אל‬
‫יהוה ואומר אדוני יהוה אל תשחת עמכה‬
‫ונחלתכה אשר פדית בגדלכה אשר הוצאת‬
‫מימיצריים ביד חזקה ‪27‬סזכור לעבדיכה‬
‫לאברהם לייצחק וליעקוב אל תפן אל קשי‬
‫העם הזה ואל רישעו ואל חטאתו ‪28‬ספן יואמרו‬
‫הארץ אשר הוצאתנו מישם מיבלי יכולת‬
‫יהוה להביאם אל הארץ אשר דיבר להם‬
‫ומיסינאתו אותם הוציאם להמיתם במידבר‬
‫‪29‬סוהם עמכה ונחלתכה אשר הוצאת בכוחכה הגדול‬
‫וביזרועכה הנטויה‬
‫‪1‬סבעת ההיוא אמר יהוה אלי פסל לכה שני‬

‫לוחות אבנים כריאשונים ועלה אלי ההרה‬
‫ועסית לכה ארון עץ ‪2‬סואכתוב על הלוחות את‬
‫הדברים אשר היו על הלוחות הריאשונים אשר‬
‫שיברת וסמתם בארון ‪3‬סואעס ארון עצי‬
‫אבנים‬ ‫לוחות‬ ‫שני‬ ‫ואפסול‬ ‫שיטים‬
‫כריאשונים ואעל ההרה ושני הלוחות בידי‬
‫‪4‬סויכתוב על הלוחות כמיכתב הריאשון את עסרת‬
‫הדברים אשר דיבר יהוה אליכם בהר מיתוך‬
‫האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי ‪5‬סואפן‬
‫וארד מין ההר ואסים את הלוחות בארון אשר‬
‫עסיתי ויהיו שם כאשר ציוני יהוה‬
‫‪6‬סובני יסראל נסעו מיבארות בני יעקן‬
‫מוסרה שם מת אהרון ויקבר שם ויכהן אלעזר‬
‫בנו תחתיו ‪7‬סמישם נסעו הגודגודה ומין‬
‫הגודגודה יטבתה ארץ נחלי מיים ‪8‬סבעת‬
‫ההיוא היבדיל יהוה את שבט הלוי לסאת את‬
‫ארון ברית יהוה לעמוד ליפני יהוה לשרתו‬
‫ולברך בישמו עד היום הזה ‪9‬סעל כן לוא היה‬
‫ללוי חלק ונחלה עים אחיו יהוה הוא נחלתו‬
‫כאשר דיבר יהוה אלוהיכה לו ‪10‬סואנוכי‬
‫עמדתי בהר כימים הריאשונים ארבעים‬
‫‪308‬‬
‫יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם‬

‫בפעם ההיוא לוא אבה יהוה השחיתכה‬
‫‪11‬סויואמר יהוה אלי קום לך למסע ליפני‬
‫העם ויבואו ויירשו את הארץ אשר נישבעתי‬
‫לאבותם לתת להם ‪12‬סועתה יסראל מה יהוה‬
‫אלוהיכה שואל מעימך כי אים לייראה את‬
‫יהוה אלוהיכה ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו‬
‫ולעבוד את יהוה אלוהיכה בכל לבבכה ובכל‬
‫נפשכה ‪13‬סלישמור את מיצות יהוה ואת‬
‫חוקותיו אשר אנוכי מצוכה היום לטוב לך ‪14‬סהן‬
‫ליהוה אלוהיכה השמיים ושמי השמיים‬
‫הארץ וכל אשר בה ‪15‬סרק באבותיכה חשק יהוה‬
‫לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מיכל‬
‫העמים כיום הזה ‪16‬סומלתם את ערלת לבבכם‬
‫וערפכם לוא תקשו עוד ‪17‬סכי יהוה אלוהיכם הוא‬
‫אלוהי האלוהים ואדוני האדונים האל הגדול‬
‫הגיבור והנורא אשר לוא יסא פנים ולוא יקח‬
‫שוחד ‪18‬סעוסה מישפט יתום ואלמנה ואוהב גר‬
‫לתת לו לחם וסימלה ‪19‬סואהבתם את הגר כי גרים‬
‫יהוה‬ ‫‪20‬סאת‬ ‫מיצריים‬ ‫בארץ‬ ‫הייתם‬
‫אלוהיכה תירא אותו תעבוד ובו תידבק ובישמו‬
‫תישבע ‪21‬סהוא תהילתכה והוא אלוהיכה אשר‬
‫עסה איתכה את הגדולות ואת הנוראות האלה אשר‬
‫ראו עיניכה ‪22‬סבשיבעים נפש ירדו‬
‫יהוה‬ ‫סמכה‬ ‫ועתה‬ ‫מיצרימה‬ ‫אבותיכה‬
‫אלוהיכה ככוכבי השמיים לרוב‬
‫‪1‬סואהבת את יהוה אלוהיכה ושמרת מישמרתו‬

‫וחוקותיו ומישפטיו ומיצותיו כל הימים‬
‫‪2‬סוידעתם היום כי לוא את בניכם אשר לוא‬
‫ידעו ואשר לוא ראו את מוסר יהוה אלוהיכם את‬
‫גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה ‪3‬סואת‬
‫אותותיו ואת מעסיו אשר עסה בתוך מיצריים‬
‫לפרעוה מלך מיצריים ולכל ארצו ‪4‬סואשר עסה‬
‫‪309‬‬
‫לחיל מיצריים לסוסיו ולריכבו אשר הציף‬

‫את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם‬
‫ויאבדם יהוה עד היום הזה ‪5‬סואשר עסה לכם‬
‫במידבר עד בואכם עד המקום הזה ‪6‬סואשר עסה‬
‫לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר‬
‫פצתה הארץ את פיה ותיבלעם ואת בתיהם ואת‬
‫אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל‬
‫יסראל ‪7‬סכי עיניכם הרואות את כל מעסה‬
‫יהוה הגדול אשר עסה ‪8‬סושמרתם את כל המיצוה‬
‫אשר אנוכי מצוכה היום למען תחזקו ובאתם‬
‫וירישתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה‬
‫לרישתה ‪9‬סולמען תאריכו ימים על האדמה‬
‫אשר נישבע יהוה לאבותיכם לתת להם‬
‫ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש ‪10‬סכי הארץ אשר אתה‬
‫בא שמה לרישתה לוא כארץ מיצריים היוא‬
‫אשר יצאתם מישם אשר תיזרע את זרעכה‬
‫והישקית ברגלכה כגן הירק ‪11‬סוהארץ אשר‬
‫אתם עוברים שמה לרישתה ארץ הרים ובקעות‬
‫לימטר השמיים תישתה מיים ‪12‬סארץ אשר‬
‫יהוה אלוהיכה דורש אותה תמיד עיני יהוה‬
‫אלוהיכה בה מרשית השנה ועד אחרית שנה‬
‫‪13‬סוהיה אים שמוע תישמעו אל מיצותי‬
‫אשר אנוכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה‬
‫אלוהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם‬
‫‪14‬סונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש‬
‫ואספת דגנכה ותירושכה וייצהרכה ‪15‬סונתתי‬
‫עסב בסדכה ליבהמתכה ואכלת וסבעת ‪16‬סהישמרו‬
‫לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים‬
‫אחרים והישתחויתם להם ‪17‬סוחרה אף יהוה‬
‫בכם ועצר את השמיים ולוא יהיה מטר‬
‫והאדמה לוא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל‬
‫הארץ הטובה אשר יהוה נותן לכם ‪18‬סוסמתם את‬
‫דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם‬
‫לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם‬
‫בם‬ ‫לדבר‬ ‫בניכם‬ ‫את‬ ‫אותם‬ ‫‪19‬סולימדתם‬
‫בשיבתכה בביתכה ובלכתכה בדרך ובשכבכה‬
‫‪310‬‬
‫ביתכה‬ ‫מזוזות‬ ‫על‬ ‫‪20‬סוכתבתם‬ ‫ובקומכה‬

‫ובישעריכה ‪21‬סלמען ירבו ימיכם וימי‬
‫בניכם על האדמה אשר נישבע יהוה‬
‫לאבותיכם לתת להם כימי השמיים על הארץ‬
‫‪22‬סכי אים שמור תישמרון את כל המיצוה‬
‫הזואת אשר אנוכי מצוה אתכם לעסותה לאהבה‬
‫את יהוה אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו‬
‫האלה‬ ‫הגויים‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫יהוה‬ ‫‪23‬סוהוריש‬
‫מיליפניכם וירישתם גויים גדולים‬
‫ועצומים םיכם ‪24‬סכל המקום אשר תידרוך כף‬
‫רגלכם בו לכם יהיה מין המידבר והלבנון‬
‫מין הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה‬
‫גבולכם ‪25‬סלוא יתיצב איש ביפניכם‬
‫פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלוהיכם על‬
‫פני כל הארץ אשר תידרכו בה כאשר דיבר לכם‬
‫‪26‬סראה אנוכי נותן ליפניכם היום ברכה‬
‫וקללה ‪27‬סאת הברכה אשר תישמעו אל מיצות‬
‫יהוה אלוהיכם אשר אנוכי מצוה אתכם היום‬
‫‪28‬סוהקללה אים לוא תישמעו אל מיצות יהוה‬
‫אלוהיכם וסרתם מין הדרך אשר אנוכי מצוה‬
‫אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר‬
‫לוא ידעתם ‪29‬סוהיה כי יביאכה יהוה‬
‫אלוהיכה אל הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה‬
‫ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על‬
‫הר עיבל ‪30‬סהלוא המה בעבר הירדן אחרי דרך‬
‫מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול‬
‫הגילגל אצל אלוני מורה ‪31‬סכי אתם עוברים‬
‫את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה‬
‫אלוהיכם נותן לכם וירישתם אותה וישבתם‬
‫בה ‪32‬סושמרתם לעסות את כל החוקים ואת‬
‫המישפטים אשר אנוכי נותן ליפניכם‬
‫היום‬
‫‪1‬סאלה החוקים והמישפטים אשר תישמרון‬

‫לעסות בארץ אשר נתן יהוה אלוהי אבותיכה‬
‫‪311‬‬
‫לכה לרישתה כל הימים אשר אתם חיים על‬

‫האדמה ‪2‬סאבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו‬
‫שם הגויים אשר אתם יורשים אותם את‬
‫אלוהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת‬
‫כל עץ רעןן ‪3‬סוניתצתם את מיזבחותם‬
‫ושיברתם את מצבותם ואשריהם תיסרפון‬
‫באש ופסילי אלוהיהם תגדעון ואיבדתם את‬
‫שםם מין המקום ההוא ‪4‬סלוא תעסון כן ליהוה‬
‫אלוהיכם ‪5‬סכי אים אל המקום אשר יבחר יהוה‬
‫אלוהיכם מיכל שיבטיכם לסום את שמו שם‬
‫לשיכנו תידרשו ובאת שמה ‪6‬סוהבאתם שמה‬
‫עולותיכם וזיבחיכם ואת מעסרותיכם ואת‬
‫תרומת ידכם ונידריכם ונידבותיכם ובכורות‬
‫בקרכם וצואנכם ‪7‬סואכלתם שם ליפני יהוה‬
‫אלוהיכם וסמחתם בכול מישלח ידכם אתם‬
‫ובתיכם אשר ברךכה יהוה אלוהיכה ‪8‬סלוא תעסון‬
‫ככול אשר אנחנו עוסים פוה היום איש כל‬
‫הישר בעיניו ‪9‬סכי לוא באתם עד עתה אל‬
‫המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלוהיכה נותן‬
‫לך ‪10‬סועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר‬
‫יהוה אלוהיכם מנחיל אתכם והניח לכם‬
‫בטח‬ ‫וישבתם‬ ‫מיסביב‬ ‫אויביכם‬ ‫מיכל‬
‫‪11‬סוהיה המקום אשר יבחר יהוה אלוהיכם בו‬
‫לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנוכי‬
‫מצוה אתכם עולותיכם וזיבחיכם מעסרותיכם‬
‫ותרומת ידכם וכול מיבחר נידריכם אשר‬
‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫ליהוה ‪12‬סוסמחתם‬ ‫תידרו‬
‫אלוהיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם‬
‫ואמהותיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו‬
‫חלק ונחלה איתכם ‪13‬סהישמר לכה פן תעלה‬
‫עולותיכה בכל מקום אשר תיראה ‪14‬סכי אים‬
‫במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיכה שם תעלה‬
‫עולותיכה ושם תעסה כול אשר אנוכי מצוכה‬
‫‪15‬סרק בכל אות נפשכה תיזבח ואכלת בסר כבירכת‬
‫יהוה אלוהיכה אשר נתן לכה בכל שעריכה‬
‫הטמא והטהור יואכלנו כצבי וכאיל ‪16‬סרק הדם‬
‫‪312‬‬
‫לוא תואכלו על הארץ תישפכנו כמיים ‪17‬סלוא‬

‫תוכל לאכול בישעריכה מעסר דגנכה ותירושכה‬
‫וייצהרכה ובכורות בקרכה וצואנכה וכל נדריכה‬
‫אשר תידור ונידבותיכה ותרומת ידכה ‪18‬סכי‬
‫אים ליפני יהוה אלוהיכה תואכלנו במקום‬
‫אשר יבחר יהוה אלוהיכה בו אתה ובינכה‬
‫וביתכה ועבדכה ואמתכה והלוי אשר בישעריכה‬
‫וסמחת ליפני יהוה אלוהיכה בכול מישלח‬
‫ידכה ‪19‬סהישמר לכה פן תעזוב את הלוי כל‬
‫ימיכה על אדמתכה ‪20‬סכי ירחיב יהוה‬
‫אלוהיכה את גבולכה כאשר דיבר לך ואמרת אוכלה‬
‫בסר כי תאוה נפשכה לאכול בסר בכל אות נפשכה‬
‫תואכל בסר ‪21‬סכי ירחק מימכה המקום אשר‬
‫יבחר יהוה אלוהיכה לסום שמו שם וזבחת‬
‫מיבקרכה ומיצואנכה אשר נתן יהוה לכה‬
‫כאשר ציויתיכה ואכלת בישעריכה בכול אות‬
‫נפשכה ‪22‬סאך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל‬
‫כן תואכלנו הטמא והטהור יחדו יואכלנו ‪23‬סרק‬
‫חזק לבילתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולוא‬
‫תואכל הנפש עים הבסר ‪24‬סלוא תואכלנו על‬
‫הארץ תישפכנו כמיים ‪25‬סלוא תואכלנו‬
‫למען ייטב לכה ולבניכה אחריכה כי תעסה‬
‫הישר בעיני יהוה ‪26‬סרק קדשיכה אשר יהיו‬
‫לכה ונדריכה תיסא ובאת אל המקום אשר יבחר‬
‫יהוה ‪27‬סועסית עולותיכה הבסר והדם על מיזבח‬
‫יהוה אלוהיכה ודם זבחיכה ישפך על מיזבח‬
‫יהוה אלוהיכה והבסר תואכל ‪28‬סשמור ושמעת את‬
‫כל הדברים האלה אשר אנוכי מצוכה למען‬
‫ייטב לכה ולבניכה אחריכה עד עולם כי תעסה‬
‫הטוב והישר בעיני יהוה אלוהיכה ‪29‬סכי‬
‫יכרית יהוה אלוהיכה את הגויים אשר אתה‬
‫בא שמה לרשת אותם מיפניכה וירשת אותם‬
‫וישבת בארצם ‪30‬סהישמר לכה פן תינקש‬
‫אחריהם אחרי הישמדם מיפניכה ופן‬
‫יעבדו‬ ‫איכה‬ ‫לאמור‬ ‫לאלוהיהם‬ ‫תידרוש‬
‫הגויים האלה את אלוהיהם ואעסה כן גם אני‬
‫‪313‬‬
‫‪31‬ס לוא תעסה כן ליהוה אלוהיכה כי כל תועבת‬

‫יהוה אשר סנא עסו לאלוהיהם כי גם את‬
‫בניהם ואת בנותיהם יסרפו באש לאלוהיהם‬
‫‪1‬סאת כל הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם אותו‬

‫תישמרו לעסות לוא תוסף עליו ולוא תיגרע‬
‫מימנו ‪2‬סכי יקום בקירבכה נביא או חולם‬
‫חלום ונתן אליכה אות או מופת ‪3‬סובא האות‬
‫והמופת אשר דיבר אליכה לאמור נלכה אחרי‬
‫אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם ונעבדם ‪4‬סלוא‬
‫תישמע אל דיברי הנביא ההוא או אל חולם‬
‫החלום ההוא כי מנסה יהוה אלוהיכם אתכם‬
‫לדעת היישכם אוהבים את יהוה אלוהיכם בכל‬
‫לבבכם ובכל נפשכם ‪5‬סאחרי יהוה אלוהיכם‬
‫תלכו ואותו תיראו ואת מיצותיו תישמורו ובקולו‬
‫תישמעו ואותו תעבודו ובו תידבקון ‪6‬סוהנביא‬
‫ההוא או חולם החלום ההוא יומת כי דיבר סרה על‬
‫מארץ‬ ‫אתכם‬ ‫המוציא‬ ‫אלוהיכם‬ ‫יהוה‬
‫עבדים‬ ‫מיבית‬ ‫והפודכה‬ ‫מיצריים‬
‫להדיחכה מין הדרך אשר ציוכה יהוה‬
‫אלוהיכה ללכת בה וביערת הרע מיקירבכה‬
‫‪7‬סכי יסיתכה אחיכה בן אימכה או בינכה או‬
‫ביתכה או אשת חיקכה או רעכה אשר כנפשכה‬
‫בסתר לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר‬
‫לוא ידעת אתה ואבותיכה ‪8‬סמאלוהי העמים‬
‫אשר סביבותיכם הקרובים אליכה או הרחוקים‬
‫מימכה מיקצה הארץ ועד קצה הארץ ‪9‬סלוא‬
‫תואבה לו ולוא תישמע אליו ולוא תחוס עינכה‬
‫עליו ולוא תחמול ולוא תכסה עליו ‪10‬סכי הרוג‬
‫תהרגנו ידכה תיהיה בו בריאשונה להמיתו‬
‫ויד כל העם באחרונה ‪11‬סוסקלתו באבנים ומת כי‬
‫אלוהיכה‬ ‫יהוה‬ ‫מעל‬ ‫להדיחכה‬ ‫ביקש‬
‫המוציאכה מארץ מיצריים מיבית עבדים‬
‫‪12‬סוכל יסראל ישמעו וייראון ולוא יוסיפו‬
‫לעסות כדבר הרע הזה בקירבכה ‪13‬סכי תישמע‬
‫‪314‬‬
‫באחת עריכה אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה‬

‫לשבת שם לאמור ‪14‬סיצאו אנשים בני בליעל‬
‫מיקירבכה וידיחו את יושבי עירם לאמור‬
‫נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם‬
‫‪15‬סודרשת וחקרת ושאלת היטב והינה אמת נכון‬
‫הדבר נעסתה התועבה הזואת בקירבכה ‪16‬סהכה תכה‬
‫את יושבי העיר ההוא לפי חרב החרם אותה ואת‬
‫כל אשר בה ואת בהמתה לפי חר ‪17‬סואת כל שללה‬
‫תיקבוץ אל תוך רחובה וסרפת באש את העיר ואת‬
‫כל שללה כליל ליהוה אלוהיכה והיתה תל עולם‬
‫לוא תיבנה עוד ‪18‬סולוא ידבק בידכה מאומה‬
‫מין החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו‬
‫ונתן לכה רחמים וריחמכה והירבכה כאשר‬
‫נישבע לאבותיכה ‪19‬סכי תישמע בקול יהוה‬
‫אלוהיכה לישמור את כל מיצותיו אשר אנוכי‬
‫מצוכה היום לעסות הישר בעיני יהוה‬
‫אלוהיכה‬
‫‪1‬סבנים אתם ליהוה אלוהיכם לוא תיתגודדו‬

‫ולוא תסימו קרחה בין עיניכם למת ‪2‬סכי עם‬
‫קדוש אתה ליהוה אלוהיכה ובכה בחר יהוה‬
‫ליהיות לו לעם סגולה מיכול העמים אשר על‬
‫פני האדמה ‪3‬סלוא תואכל כל תועבה ‪4‬סזואת‬
‫הבהמה אשר תואכלו שור סה כסבים וסה עיזים‬
‫‪5‬סאיל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר‬
‫‪6‬סוכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי‬
‫פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תואכלו ‪7‬סאך את זה‬
‫לוא תואכלו מימעלי הגרה ומימפריסי‬
‫הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת‬
‫השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לוא‬
‫היפריסו טמאים הם לכם ‪8‬סואת החזיר כי‬
‫מפריס פרסה הוא ולוא גרה טמא הוא לכם‬
‫מיבסרם לוא תואכלו ובניבלתם לוא תיגעו ‪9‬סאת‬
‫זה תואכלו מיכול אשר במיים כול אשר לו‬
‫סנפיר וקסקסת תואכלו ‪10‬סוכול אשר אין לו‬
‫‪315‬‬
‫סנפיר וקסקסת לוא תואכלו טמא הוא לכם ‪11‬סכל‬

‫ציפור טהורה תואכלו ‪12‬סוזה אשר לוא תואכלו‬
‫מהם הנשר והפרס והעזניה ‪13‬סוהראה ואת‬
‫האיה והדיה למינה ‪14‬סואת כל עורב למינו‬
‫‪15‬סואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת‬
‫הנץ למינהו ‪16‬סאת הכוס ואת הינשוף‬
‫והתינשמת ‪17‬סוהקאת ואת הרחמה ואת השלך‬
‫‪18‬סוהחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטל‬
‫‪19‬ס וכול שרץ העוף טמא הוא לכם לוא יאכלו ‪20‬סכל‬
‫עוף טהור תואכלו ‪21‬סלוא תואכלו כל נבלה לגר אשר‬
‫בישעריכה תיתננה ואכלה או מכור לנכרי‬
‫כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכה לוא תבשל גדי‬
‫בחלב אימו ‪22‬סעסר תעסר את כל תבואת זרעכה‬
‫היוצא הסדה שנה שנה ‪23‬סואכלת ליפני יהוה‬
‫אלוהיכה במקום אשר יבחר לשכן שמו שם‬
‫מעסר דגנכה תירושכה וייצהרכה ובכורות‬
‫בקרכה וצואנכה למען תילמד לייראה את‬
‫יהוה אלוהיכה כל הימים ‪24‬סוכי ירבה‬
‫מימכה הדרך כי לוא תוכל סאתו כי ירחק‬
‫מימכה המקום אשר יבחר יהוה אלוהיכה לסום‬
‫שמו שם כי יברךכה יהוה אלוהיכה ‪25‬סונתתה‬
‫בכסף וצרת הכסף בידכה והלכת אל המקום אשר‬
‫יבחר יהוה אלוהיכה בו ‪26‬סונתתה הכסף בכול‬
‫אשר תאוה נפשכה בבקר ובצואן ובייין ובשכר‬
‫ובכול אשר תישאלכה נפשכה ואכלת שם‬
‫ליפני יהוה אלוהיכה וסמחת אתה וביתכה‬
‫‪27‬סוהלוי אשר בישעריכה לוא תעזבנו כי אין‬
‫לו חלק ונחלה עימך ‪28‬סמיקצה שלוש שנים‬
‫תוציא את כל מעסר תבואתכה בשנה ההיוא‬
‫והינחת בישעריכה ‪29‬סובא הלוי כי אין לו‬
‫חלק ונחלה עימך והגר והיתום והאלמנה אשר‬
‫בישעריכה ואכלו וסבעו למען יברךכה יהוה‬
‫אלוהיכה בכל מעסה ידכה אשר תעסה‬
‫‪316‬‬
‫‪1‬סמיקץ שבע שנים תעסה שמיטה ‪2‬סוזה דבר‬

‫השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה‬
‫ברעהו לוא יגוס את רעהו ואת אחיו כי קרא‬
‫שמיטה ליהוה ‪3‬סאת הנכרי תיגוס ואשר‬
‫יהיה לכה את אחיכה תשמט ידכה ‪4‬סאפס כי‬
‫לוא יהיה בכה אביון כי ברך יברךכה יהוה‬
‫בארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה נחלה‬
‫לרישתה ‪5‬סרק אים שמוע תישמע בקול יהוה‬
‫אלוהיכה לישמור לעסות את כל המיצוה הזואת‬
‫אשר אנוכי מצוכה היום ‪6‬סכי יהוה אלוהיכה‬
‫ברךכה כאשר דיבר לך והעבטת גויים רבים‬
‫ואתה לוא תעבוט ומשלת בגויים רבים ובכה לוא‬
‫ימשולו ‪7‬סכי יהיה בכה אביון מאחד אחיכה‬
‫באחד שעריכה בארצכה אשר יהוה אלוהיכה‬
‫נותן לך לוא תאמץ את לבבכה ולוא תיקפוץ את‬
‫ידכה מאחיכה האביון ‪8‬סכי פתוח תיפתח את‬
‫ידכה לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר‬
‫לו ‪9‬סהישמר לכה פן יהיה דבר עים לבבכה‬
‫בליעל לאמור קרבה שנת השבע שנת השמיטה‬
‫ורעה עינכה באחיכה האביון ולוא תיתן לו‬
‫וקרא עליכה אל יהוה והיה בכה חטא ‪10‬סנתון‬
‫תיתן לו ולוא ירע לבבכה בתיתכה לו כי ביגלל‬
‫הדבר הזה יברךכה יהוה אלוהיכה בכל מעסכה‬
‫ובכול מישלח ידכה ‪11‬סכי לוא יחדל אביון‬
‫מיקרב הארץ על כן אנוכי מצוכה לאמור פתוח‬
‫תיפתח את ידכה לאחיכה לעניכה ולאביונכה‬
‫בארצכה ‪12‬סכי ימכר לכה אחיכה העיברי או‬
‫ובשנה‬ ‫שנים‬ ‫שש‬ ‫ועבדכה‬ ‫העיבריה‬
‫השביעית תשלחנו חפשי מעימך ‪13‬סוכי‬
‫תשלחנו חפשי מעימך לוא תשלחנו ריקם‬
‫‪14‬סהעניק תעניק לו מיצואנכה ומיגרנכה‬
‫ומיקבכה אשר ברךכה יהוה אלוהיכה תיתן לו‬
‫‪15‬סוזכרת כי עבד היית בארץ מיצריים‬
‫ויפדכה יהוה אלוהיכה על כן אנוכי מצוכה‬
‫‪317‬‬
‫את הדבר הזה היום ‪16‬סוהיה כי יואמר אליכה‬

‫לוא אצא מעימך כי אהבכה ואת ביתכה כי טוב לו‬
‫עימך ‪17‬סולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת‬
‫והיה לכה עבד עולם ואף לאמתכה תעסה כן‬
‫‪18‬סלוא יקשה בעינכה בשלחכה אותו חפשי‬
‫מעימך כי מישנה סכר סכיר עבדכה שש‬
‫שנים וברךכה יהוה אלוהיכה בכול אשר תעסה‬
‫‪19‬סכל הבכור אשר יולד ביבקרכה ובצואנכה הזכר‬
‫תקדיש ליהוה אלוהיכה לוא תעבוד ביבכור‬
‫שורכה ולוא תגוז בכור צואנכה ‪20‬סליפני יהוה‬
‫אלוהיכה תואכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר‬
‫יהוה אתה וביתכה ‪21‬סוכי יהיה בו מום פיסח‬
‫או עיור כול מום רע לוא תיזבחנו ליהוה‬
‫אלוהיכה ‪22‬סבישעריכה תואכלנו הטמא והטהור‬
‫יחדו כצבי וכאיל ‪23‬סרק את דמו לוא תואכל על‬
‫הארץ תישפכנו כמיים‬
‫‪1‬סשמור את חודש האביב ועסית פסח ליהוה‬

‫אלוהיכה כי בחודש האביב הוציאכה יהוה‬
‫אלוהיכה מימיצריים לילה ‪2‬סוזבחת פסח‬
‫ליהוה אלוהיכה צואן ובקר במקום אשר יבחר‬
‫יהוה לשכן שמו שם ‪3‬סלוא תואכל עליו חמץ‬
‫שיבעת ימים תואכל עליו מצות לחם עוני‬
‫כי בחיפזון יצאת מארץ מיצריים למען‬
‫תיזכור את יום צאתכה מארץ מיצריים כול‬
‫ימי חייכה ‪4‬סולוא יראה לכה סאור בכל גבולכה‬
‫שיבעת ימים ולוא ילין מין הבסר אשר‬
‫תיזבח בערב ביום הריאשון לבוקר ‪5‬סלוא תוכל‬
‫ליזבוח את הפסח באחד שעריכה אשר יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לך ‪6‬סכי אים אל המקום אשר‬
‫יבחר יהוה אלוהיכה לשכן שמו שם תיזבח את‬
‫צאתכה‬ ‫מועד‬ ‫השמש‬ ‫כבוא‬ ‫בערב‬ ‫הפסח‬
‫מימיצריים ‪7‬סובישלת ואכלת במקום אשר‬
‫יבחר יהוה אלוהיכה בו ופנית בבוקר והלכת‬
‫‪318‬‬
‫לאוהליכה ‪8‬סששת ימים תואכל מצות וביום‬

‫השביעי עצרת ליהוה אלוהיכה לוא תעסה‬
‫מלאכה ‪9‬סשיבעה שבועות תיספר לך מהחל‬
‫חרמש בקמה תחל ליספור שיבעה שבועות‬
‫‪10‬סועסית חג שבועות ליהוה אלוהיכה מיסת‬
‫נידבת ידכה אשר תיתן כאשר יברךכה יהוה‬
‫אלוהיכה ‪11‬סוסמחת ליפני יהוה אלוהיכה‬
‫אתה ובינכה וביתכה ועבדכה ואמתכה והלוי אשר‬
‫בישעריכה והגר והיתום והאלמנה אשר‬
‫בקירבכה במקום אשר יבחר יהוה אלוהיכה‬
‫לשכן שמו שם ‪12‬סוזכרת כי עבד היית‬
‫במיצריים ושמרת ועסית את החוקים האלה‬
‫‪13‬סחג הסוכות תעסה לכה שיבעת ימים באספכה‬
‫מיגרנכה ומיקבכה ‪14‬סוסמחת בחגכה אתה‬
‫ובינכה וביתכה ועבדכה ואמתכה והלוי והגר‬
‫והיתום והאלמנה אשר בישעריכה ‪15‬סשיבעת‬
‫ימים תחוג ליהוה אלוהיכה במקום אשר יבחר‬
‫יהוה כי יברךכה יהוה אלוהיכה בכול תבואתכה‬
‫ובכול מעסה ידיכה והיית אך סמח ‪16‬סשלוש‬
‫פעמים בשנה יראה כל זכורכה את פני‬
‫יהוה אלוהיכה במקום אשר יבחר בחג המצות‬
‫ובחג השבועות ובחג הסוכות ולוא יראה את פני‬
‫יהוה ריקם ‪17‬סאיש כמתנת ידו כבירכת יהוה‬
‫אלוהיכה אשר נתן לך ‪18‬סשופטים ושוטרים‬
‫תיתן לכה בכל שעריכה אשר יהוה אלוהיכה‬
‫נותן לכה לישבטיכה ושפטו את העם מישפט‬
‫צדק ‪19‬סלוא תטה מישפט לוא תכיר פנים ולוא‬
‫תיקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים‬
‫ויסלף דיברי צדיקים ‪20‬סצדק צדק תירדוף‬
‫למען תיחיה וירשת את הארץ אשר יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לך ‪21‬סלוא תיטע לכה אשרה כל עץ‬
‫אצל מיזבח יהוה אלוהיכה אשר תעסה לך‬
‫‪22‬סולוא תקים לכה מצבה אשר סנא יהוה‬
‫אלוהיכה‬
‫‪319‬‬
‫‪1‬ס לוא תיזבח ליהוה אלוהיכה שור וסה אשר‬

‫יהיה בו מום כול דבר רע כי תועבת יהוה‬
‫אלוהיכה הוא ‪2‬סכי ימצא בקירבכה באחד‬
‫שעריכה אשר יהוה אלוהיכה נותן לך איש או‬
‫אישה אשר יעסה את הרע בעיני יהוה‬
‫אלוהיכה לעבור בריתו ‪3‬סוילך ויעבוד אלוהים‬
‫אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא‬
‫השמיים אשר לוא ציויתי ‪4‬סוהוגד לכה‬
‫ושמעת ודרשת היטב והינה אמת נכון הדבר‬
‫נעסתה התועבה הזואת בייסראל ‪5‬סוהוצאת את‬
‫האיש ההוא או את האישה ההיוא אשר עסו את‬
‫הדבר הרע הזה אל שעריכה את האיש או את‬
‫האישה וסקלתם באבנים ומתו ‪6‬סעל פי‬
‫שניים עדים או שלושה עדים יומת המת‬
‫לוא יומת על פי עד אחד ‪7‬סיד העדים תיהיה‬
‫בו בריאשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה‬
‫וביערת הרע מיקירבכה ‪8‬סכי יפלא מימכה‬
‫דבר למישפט בין דם לדם בין דין לדין‬
‫ובין נגע לנגע דיברי ריבות בישעריכה‬
‫וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה‬
‫אלוהיכה בו ‪9‬סובאת אל הכוהנים הלוים ואל‬
‫השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת‬
‫והיגידו לכה את דבר המישפט ‪10‬סועסית על‬
‫פי הדבר אשר יגידו לכה מין המקום ההוא‬
‫אשר יבחר יהוה ושמרת לעסות ככול אשר יורוכה‬
‫‪11‬סעל פי התורה אשר יורוכה ועל המישפט‬
‫אשר יואמרו לכה תעסה לוא תסור מין הדבר אשר‬
‫יגידו לכה ימין וסמואל ‪12‬סוהאיש אשר‬
‫יעסה בזדון לבילתי שמוע אל הכוהן העומד‬
‫לשרת שם את יהוה אלוהיכה או אל השופט ומת‬
‫האיש ההוא וביערת הרע מיסראל ‪13‬סוכל העם‬
‫ישמעו וייראו ולוא יזידון עוד ‪14‬סכי תבוא‬
‫אל הארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לך‬
‫וירישתה וישבתה בה ואמרת אסימה עלי מלך‬
‫‪320‬‬
‫ככל הגויים אשר סביבותי ‪15‬ססום תסים‬

‫עליכה מלך אשר יבחר יהוה אלוהיכה בו‬
‫מיקרב אחיכה תסים עליכה מלך לוא תוכל לתת‬
‫עליכה איש נכרי אשר לוא אחיכה הוא ‪16‬סרק‬
‫לוא ירבה לו סוסים ולוא ישיב את העם‬
‫מיצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם‬
‫לוא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ‪17‬סולוא ירבה לו‬
‫נשים ולוא יסור לבבו וכסף וזהב לוא ירבה לו‬
‫מאוד ‪18‬סוהיה כשיבתו על כיסא ממלכתו וכתב לו‬
‫את מישנה התורה הזואת על ספר מיליפני‬
‫הכוהנים הלוים ‪19‬סוהיתה עימו וקרא בו כל‬
‫ימי חייו למען ילמד לייראה את יהוה‬
‫אלוהיו לישמור את כל דיברי התורה הזואת ואת‬
‫החוקים האלה לעסותם ‪20‬סלבילתי רום לבבו‬
‫מאחיו ולבילתי סור מין המיצוה ימין‬
‫וסמואול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא‬
‫ובניו בקרב יסראל‬
‫‪1‬ס לוא יהיה לכוהנים הלוים כל שבט לוי חלק‬

‫ונחלה עים יסראל אישי יהוה ונחלתו‬
‫יואכלון ‪2‬סונחלה לוא יהיה לו בקרב אחיו יהוה‬
‫הוא נחלתו כאשר דיבר לו ‪3‬סוזה יהיה מישפט‬
‫הכוהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אים שור‬
‫אים סה ונתן לכוהן הזרוע והלחייים והקבה‬
‫וייצהרכה‬ ‫תירושכה‬ ‫דגנכה‬ ‫‪4‬סראשית‬
‫וראשית גז צואנכה תיתן לו ‪5‬סכי בו בחר יהוה‬
‫אלוהיכה מיכל שבטיכה לעמוד לשרת בשם‬
‫יהוה הוא ובניו כל הימים ‪6‬סוכי יבוא הלוי‬
‫מאחד שעריכה מיכל יסראל אשר הוא גר שם‬
‫ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה‬
‫‪7‬סושרת בשם יהוה אלוהיו ככל אחיו הלוים‬
‫העומדים שם ליפני יהוה ‪8‬סחלק כחלק‬
‫יואכלו לבד מימכריו על האבות ‪9‬סכי אתה בא אל‬
‫הארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לך לוא תילמד‬
‫‪321‬‬
‫לעסות כתועבות הגויים ההם ‪10‬סלוא ימצא בכה‬

‫מעביר בנו וביתו באש קוסם קסמים מעוןן‬
‫ומנחש ומכש ‪11‬סוחובר חבר ושואל אוב ויידעוני‬
‫ודורש אל המתים ‪12‬סכי תועבת יהוה כל עוסה‬
‫אלה וביגלל התועבות האלה יהוה אלוהיכה‬
‫מוריש אותם מיפניכה ‪13‬סתמים תיהיה‬
‫עים יהוה אלוהיכה ‪14‬סכי הגויים האלה אשר‬
‫אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים‬
‫ישמעו ואתה לוא כן נתן לכה יהוה אלוהיכה‬
‫‪15‬סנביא מיקירבכה מאחיכה כמוני יקים‬
‫לכה יהוה אלוהיכה אליו תישמעון ‪16‬סככול‬
‫אשר שאלת מעים יהוה אלוהיכה בחורב ביום‬
‫הקהל לאמור לוא אוסף לישמוע את קול יהוה‬
‫אלוהי ואת האש הגדולה הזואת לוא אראה עוד ולוא‬
‫אמות ‪17‬סויואמר יהוה אלי היטיבו אשר דיברו‬
‫‪18‬סנביא אקים להם מיקרב אחיהם כמוכה‬
‫ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר‬
‫אצונו ‪19‬סוהיה האיש אשר לוא ישמע אל דברי‬
‫אשר ידבר בישמי אנוכי אדרוש מעימו‬
‫‪20‬סאך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בישמי את‬
‫אשר לוא ציויתיו לדבר ואשר ידבר בשם‬
‫אלוהים אחרים ומת הנביא ההוא ‪21‬סוכי‬
‫תואמר בילבבכה איכה נדע את הדבר אשר לוא‬
‫דיברו יהוה ‪22‬סאשר ידבר הנביא בשם יהוה‬
‫ולוא יהיה הדבר ולוא יבוא הוא הדבר אשר לוא‬
‫דיברו יהוה בזדון דיברו הנביא לוא תגור‬
‫מימנו‬
‫‪1‬סכי יכרית יהוה אלוהיכה את הגויים אשר‬

‫יהוה אלוהיכה נותן לכה את ארצם וירישתם‬
‫וישבת בעריהם ובבתיהם ‪2‬סשלוש ערים‬
‫תבדיל לך בתוך ארצכה אשר יהוה אלוהיכה נותן‬
‫לכה לרישתה ‪3‬סתכין לכה הדרך ושילשת את‬
‫גבול ארצכה אשר ינחילכה יהוה אלוהיכה‬
‫‪322‬‬
‫והיה לנוס שמה כל רוצח ‪4‬סוזה דבר הרוצח אשר‬

‫ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו ביבלי דעת‬
‫והוא לוא סונא לו מיתמול שילשום ‪5‬סואשר‬
‫יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים ונידחה ידו‬
‫בגרזן ליכרות העץ ונשל הברזל מין העץ‬
‫ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים‬
‫האלה וחי ‪6‬ספן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח‬
‫כי יחם לבבו והיסיגו כי ירבה הדרך והיכהו‬
‫נפש ולו אין מישפט מות כי לוא סונא הוא לו‬
‫מיתמול שילשום ‪7‬סעל כן אנוכי מצוכה‬
‫לאמור שלוש ערים תבדיל לך ‪8‬סואים ירחיב‬
‫יהוה אלוהיכה את גבולכה כאשר נישבע‬
‫לאבותיכה ונתן לכה את כל הארץ אשר דיבר לתת‬
‫לאבותיכה ‪9‬סכי תישמור את כל המיצוה הזואת‬
‫לעסותה אשר אנוכי מצוכה היום לאהבה את‬
‫יהוה אלוהיכה וללכת בידרכיו כל הימים‬
‫ויספת לכה עוד שלוש ערים על השלוש האלה‬
‫‪10‬סולוא ישפך דם נקי בקרב ארצכה אשר יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לכה נחלה והיה עליכה דמים‬
‫‪11‬סוכי יהיה איש סונא לרעהו וארב לו וקם‬
‫עליו והיכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים‬
‫האל ‪12‬סושלחו זיקני עירו ולקחו אותו מישם‬
‫ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת ‪13‬סלוא תחוס‬
‫עינכה עליו וביערת דם הנקי מיסראל וטוב‬
‫גבלו‬ ‫אשר‬ ‫רעכה‬ ‫גבול‬ ‫תסיג‬ ‫‪14‬סלוא‬ ‫לך‬
‫ריאשונים בנחלתכה אשר תינחל בארץ אשר‬
‫יהוה אלוהיכה נותן לכה לרישתה ‪15‬סלוא יקום‬
‫עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר‬
‫יחטא על פי שני עדים או על פי שלושה‬
‫עדים יקום דבר ‪16‬סכי יקום עד חמס באיש‬
‫לענות בו סרה ‪17‬סועמדו שני האנשים אשר‬
‫להם הריב ליפני יהוה ליפני הכוהנים‬
‫והשופטים אשר יהיו בימים ההם ‪18‬סודרשו‬
‫השופטים היטב והינה עד שקר העד שקר ענה‬
‫באחיו ‪19‬סועסיתם לו כאשר זםם לעסות לאחיו‬
‫וביערת הרע מיקירבכה ‪20‬סוהנישארים‬
‫‪323‬‬
‫ישמעו וייראו ולוא יוסיפו לעסות עוד כדבר‬

‫הרע הזה בקירבכה ‪21‬סולוא תחוס עינכה נפש‬
‫בנפש עיין בעיין שן בשן יד ביד רגל‬
‫ברגל‬
‫‪1‬סכי תצא למילחמה על אויביכה וראית סוס‬

‫ורכב עם רב מימכה לוא תירא מהם כי יהוה‬
‫אלוהיכה עימך המעלכה מארץ מיצריים‬
‫‪2‬סוהיה כקרבכם אל המילחמה וניגש הכוהן‬
‫ודיבר אל העם ‪3‬סואמר אלהם שמע יסראל אתם‬
‫קרבים היום למילחמה על אויביכם אל ירך‬
‫לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו‬
‫מיפניהם ‪4‬סכי יהוה אלוהיכם ההולך‬
‫אויביכם‬ ‫עים‬ ‫לכם‬ ‫להילחם‬ ‫עיםכם‬
‫להושיע אתכם ‪5‬סודיברו השוטרים אל העם‬
‫לאמור מי האיש אשר בנה ביית חדש ולוא‬
‫חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במילחמה‬
‫ואיש אחר יחנכנו ‪6‬סומי האיש אשר נטע כרם‬
‫ולוא חיללו ילך וישוב לביתו פן ימות‬
‫במילחמה ואיש אחר יחללנו ‪7‬סומי האיש‬
‫אשר ארס אישה ולוא לקחה ילך וישוב לביתו‬
‫פן ימות במילחמה ואיש אחר יקחנה‬
‫‪8‬סויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי‬
‫האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולוא‬
‫ימס את לבב אחיו כילבבו ‪9‬סוהיה ככלות‬
‫השוטרים לדבר אל העם ופקדו סרי צבאות ברואש‬
‫העם ‪10‬סכי תיקרב אל עיר להילחם עליה‬
‫וקראת אליה לשלום ‪11‬סוהיה אים שלום תענכה‬
‫ופתחה לך והיה כל העם הנימצא בה יהיו לכה‬
‫למס ועבדוכה ‪12‬סואים לוא תשלים עימך ועסתה‬
‫עימכה מילחמה וצרת עליה ‪13‬סונתנה יהוה‬
‫אלוהיכה בידכה והיכית את כל זכורה לפי חר‬
‫‪14‬סרק הנשים והטף והבהמה וכול אשר יהיה‬
‫בעיר כל שללה תבוז לך ואכלת את שלל אויביכה‬
‫‪324‬‬
‫אשר נתן יהוה אלוהיכה לך ‪15‬סכן תעסה לכל‬

‫הערים הרחוקות מימכה מאוד אשר לוא מערי‬
‫הגויים האלה הנה ‪16‬סרק מערי העמים האלה‬
‫אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה נחלה לוא תחיה‬
‫כל נשמה ‪17‬סכי החרם תחריםם החיתי‬
‫החיוי‬ ‫והפריזי‬ ‫הכנעני‬ ‫והאמורי‬
‫והיבוסי כאשר ציוכה יהוה אלוהיכה ‪18‬סלמען‬
‫אשר לוא ילמדו אתכם לעסות ככול תועבותם אשר‬
‫עסו לאלוהיהם וחטאתם ליהוה אלוהיכם ‪19‬סכי‬
‫תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה‬
‫לתפסה לוא תשחית את עצה לינדוח עליו גרזן‬
‫כי מימנו תואכל ואותו לוא תיכרות כי האדם‬
‫עץ הסדה לבוא מיפניכה במצור ‪20‬סרק עץ אשר‬
‫תדע כי לוא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת‬
‫ובנית מצור על העיר אשר היוא עוסה עימכה‬
‫מילחמה עד רידתה‬
‫‪1‬סכי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלוהיכה‬

‫נותן לכה לרישתה נופל בסדה לוא נודע מי‬
‫היכהו ‪2‬סויצאו זקניכה ושופטיכה ומדדו אל‬
‫הערים אשר סביבות החלל ‪3‬סוהיה העיר הקרובה‬
‫אל החלל ולקחו זיקני העיר ההיוא עגלת בקר‬
‫אשר לוא עובד בה אשר לוא משכה בעול ‪4‬סוהורידו‬
‫זיקני העיר ההיוא את העגלה אל נחל איתן‬
‫אשר לוא יעבד בו ולוא יזרע וערפו שם את‬
‫העגלה בנחל ‪5‬סוניגשו הכוהנים בני לוי כי‬
‫בם בחר יהוה אלוהיכה לשרתו ולברך בשם יהוה‬
‫ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ‪6‬סוכול‬
‫זיקני העיר ההיוא הקרובים אל החלל ירחצו‬
‫את ידיהם על העגלה הערופה בנחל ‪7‬סוענו‬
‫ואמרו ידינו לוא שפכה את הדם הזה‬
‫ועינינו לוא ראו ‪8‬סכפר לעמכה יסראל אשר‬
‫פדית יהוה ואל תיתן דם נקי בקרב עמכה‬
‫יסראל וניכפר להם הדם ‪9‬סואתה תבער הדם‬
‫‪325‬‬
‫הנקי מיקירבכה כי תעסה הישר בעיני‬

‫יהוה ‪10‬סכי תצא למילחמה על אויביכה ונתנו‬
‫יהוה אלוהיכה בידכה ושבית שיביו ‪11‬סוראית‬
‫בשיביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לכה‬
‫לאישה ‪12‬סוהבאתה אל תוך ביתכה וגילחה את‬
‫רואשה ועסתה את ציפרניה ‪13‬סוהסירה את‬
‫סימלת שיביה מעליה וישבה בביתכה ובכתה‬
‫את אביה ואת אימה ירח ימים ואחר כן תבוא‬
‫אליה ובעלתה והיתה לכה לאישה ‪14‬סוהיה אים‬
‫לוא חפצת בה ושילחתה לנפשה ומכור לוא‬
‫תימכרנה בכסף לוא תיתעמר בה תחת אשר‬
‫‪15‬סכי תיהיין לאיש שתי‬ ‫עיניתה‬
‫נשים האחת אהובה והאחת סנואה וילדו לו‬
‫בנים האהובה והסנואה והיה הבן הבכור‬
‫לסניאה ‪16‬סוהיה ביום הנחילו את בניו את‬
‫אשר יהיה לו לוא יוכל לבכר את בן האהובה על‬
‫פני בן הסנואה הבכור ‪17‬סכי את הבכור בן‬
‫הסנואה יכיר לתת לו פי שניים בכול אשר‬
‫ימצא לו כי הוא ראשית אונו לו מישפט‬
‫הבכורה ‪18‬סכי יהיה לאיש בן סורר ומורה‬
‫איננו שומע בקול אביו ובקול אימו וייסרו‬
‫אותו ולוא ישמע אליהם ‪19‬סותפסו בו אביו‬
‫ואימו והוציאו אותו אל זיקני עירו ואל שער‬
‫מקומו ‪20‬סואמרו אל זיקני עירו בננו זה סורר‬
‫וסובא‬ ‫זולל‬ ‫בקולנו‬ ‫שומע‬ ‫איננו‬ ‫ומורה‬
‫‪21‬סורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת‬
‫וביערת הרע מיקירבכה וכל יסראל ישמעו‬
‫וייראו ‪22‬סוכי יהיה באיש חטא מישפט מות‬
‫והומת ותלית אותו על עץ ‪23‬סלוא תלין ניבלתו‬
‫על העץ כי קבור תיקברנו ביום ההוא כי קיללת‬
‫אלוהים תלוי ולוא תטמא את אדמתכה אשר יהוה‬
‫אלוהיכה נותן לכה נחלה‬
‫‪326‬‬
‫‪1‬ס לוא תיראה את שור אחיכה או את סיו נידחים‬

‫והיתעלמת מהם השב תשיבם לאחיכה ‪2‬סואים‬
‫לוא קרוב אחיכה אליכה ולוא ידעתו ואספתו אל‬
‫תוך ביתכה והיה עימכה עד דרוש אחיכה אותו‬
‫והשבותו לו ‪3‬סוכן תעסה לחמורו וכן תעסה‬
‫לסימלתו וכן תעסה לכל אבדת אחיכה אשר תואבד‬
‫מימנו ומצאתה לוא תוכל להיתעלם ‪4‬סלוא‬
‫תיראה את חמור אחיכה או שורו נופלים בדרך‬
‫והיתעלמת מהם הקם תקים עימו ‪5‬סלוא יהיה‬
‫כלי גבר על אישה ולוא ילבש גבר סימלת‬
‫אישה כי תועבת יהוה אלוהיכה כל עוסה אלה‬
‫‪6‬סכי יקרא קן ציפור לפניכה בדרך בכל עץ או‬
‫על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על‬
‫האפרוחים או על הביצים לוא תיקח האם על‬
‫הבנים ‪7‬סשלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח‬
‫לך למען ייטב לך והארכת ימים ‪8‬סכי תיבנה‬
‫ביית חדש ועסית מעקה לגגכה ולוא תסים‬
‫דמים בביתכה כי יפול הנופל מימנו ‪9‬סלוא‬
‫תיזרע כרמכה כילאיים פן תיקדש המלאה‬
‫הזרע אשר תיזרע ותבואת הכרם ‪10‬סלוא תחרוש‬
‫בשור ובחמור יחדו ‪11‬סלוא תילבש שעטנז צמר‬
‫ופישתים יחדו ‪12‬סגדילים תעסה לך על ארבע‬
‫כנפות כסותכה אשר תכסה בה ‪13‬סכי יקח איש‬
‫אישה ובא אליה וסנאה ‪14‬סוסם לה עלילות‬
‫דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האישה‬
‫הזואת לקחתי ואקרב אליה ולוא מצאתי לה‬
‫בתולים ‪15‬סולקח אבי הנער ואימה והוציאו את‬
‫בתולי הנער אל זיקני העיר השערה ‪16‬סואמר‬
‫אבי הנער אל הזקנים את ביתי נתתי לאיש‬
‫הזה לאישה ויסנאה ‪17‬סוהינה הוא סם עלילות‬
‫דברים לאמור לוא מצאתי לביתכה בתולים‬
‫ואלה בתולי ביתי ופרסו הסימלה ליפני‬
‫זיקני העיר ‪18‬סולקחו זיקני העיר ההיוא‬
‫את האיש וייסרו אותו ‪19‬סוענשו אותו מאה כסף‬
‫‪327‬‬
‫ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת‬

‫יסראל ולו תיהיה לאישה לוא יוכל לשלחה כל‬
‫ימיו ‪20‬סואים אמת היה הדבר הזה לוא‬
‫נימצאו בתולים לנער ‪21‬סוהוציאו את הנער‬
‫אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה‬
‫באבנים ומתה כי עסתה נבלה ביסראל ליזנות‬
‫בית אביה וביערת הרע מיקירבכה ‪22‬סכי‬
‫ימצא איש שוכב עים אישה בעולת בעל ומתו‬
‫גם שניהם האיש השוכב עים האישה‬
‫והאישה וביערת הרע מיסראל ‪23‬סכי יהיה‬
‫נער בתולה מאורסה לאיש ומצאה איש בעיר‬
‫ושכב עימה ‪24‬סוהוצאתם את שניהם אל שער‬
‫העיר ההיוא וסקלתם אותם באבנים ומתו את‬
‫הנער על דבר אשר לוא צעקה בעיר ואת האיש‬
‫על דבר אשר עינה את אשת רעהו וביערת הרע‬
‫מיקירבכה ‪25‬סואים בסדה ימצא האיש את‬
‫הנער המאורסה והחזיק בה האיש ושכב עימה‬
‫ומת האיש אשר שכב עימה לבדו ‪26‬סולנער לוא‬
‫תעסה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום‬
‫איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה ‪27‬סכי‬
‫בסדה מצאה צעקה הנער המאורסה ואין‬
‫מושיע לה ‪28‬סכי ימצא איש נער בתולה אשר‬
‫לוא אורסה ותפסה ושכב עימה ונימצאו‬
‫‪29‬סונתן האיש השוכב עימה לאבי הנער‬
‫חמישים כסף ולו תיהיה לאישה תחת אשר‬
‫עינה לוא יוכל שלחה כל ימיו‬
‫‪1‬ס לוא יקח איש את אשת אביו ולוא יגלה כנף‬

‫אביו ‪2‬סלוא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה ביקהל‬
‫יהוה ‪3‬סלוא יבוא ממזר ביקהל יהוה גם דור‬
‫עסירי לוא יבוא לו ביקהל יהוה ‪4‬סלוא יבוא‬
‫עמוני ומואבי ביקהל יהוה גם דור עסירי‬
‫לוא יבוא להם ביקהל יהוה עד עולם ‪5‬סעל דבר‬
‫אשר לוא קידמו אתכם בלחם ובמיים בדרך‬
‫‪328‬‬
‫בצאתכם מימיצריים ואשר סכר עליכה את‬

‫בילעם בן בעור מיפתור ארם נהריים‬
‫לקללכה ‪6‬סולוא אבה יהוה אלוהיכה לישמוע אל‬
‫בילעם ויהפוך יהוה אלוהיכה לכה את הקללה‬
‫ליברכה כי אהבכה יהוה אלוהיכה ‪7‬סלוא‬
‫תידרוש שלוםם וטובתם כל ימיכה לעולם ‪8‬סלוא‬
‫תתעב אדומי כי אחיכה הוא לוא תתעב מיצרי‬
‫כי גר היית בארצו ‪9‬סבנים אשר יולדו להם דור‬
‫שלישי יבוא להם ביקהל יהוה ‪10‬סכי תצא‬
‫מחנה על אויביכה ונישמרת מיכול דבר רע‬
‫‪11‬סכי יהיה בכה איש אשר לוא יהיה טהור‬
‫מיקרה לילה ויצא אל מיחוץ למחנה לוא יבוא‬
‫אל תוך המחנה ‪12‬סוהיה ליפנות ערב ירחץ‬
‫במיים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה‬
‫‪13‬סויד תיהיה לכה מיחוץ למחנה ויצאת שמה‬
‫חוץ ‪14‬סויתד תיהיה לכה על אזנכה והיה‬
‫בשיבתכה חוץ וחפרתה בה ושבת וכיסית את‬
‫צאתכה ‪15‬סכי יהוה אלוהיכה מיתהלך בקרב‬
‫מחנכה להצילכה ולתת אויביכה לפניכה‬
‫והיה מחניכה קדוש ולוא יראה בכה ערות דבר‬
‫ושב מאחריכה ‪16‬סלוא תסגיר עבד אל אדוניו‬
‫אשר ינצל אליכה מעים אדוניו ‪17‬סעימכה‬
‫ישב בקירבכה במקום אשר יבחר באחד שעריכה‬
‫בטוב לו לוא תוננו ‪18‬סלוא תיהיה קדשה מיבנות‬
‫יסראל ולוא יהיה קדש מיבני יסראל ‪19‬סלוא‬
‫תביא אתןן זונה ומחיר כלב בית יהוה‬
‫אלוהיכה לכל נדר כי תועבת יהוה אלוהיכה גם‬
‫שניהם ‪20‬סלוא תשיך לאחיכה נשך כסף נשך‬
‫אוכל נשך כל דבר אשר ישך ‪21‬סלנכרי תשיך‬
‫ולאחיכה לוא תשיך למען יברךכה יהוה‬
‫אלוהיכה בכול מישלח ידכה על הארץ אשר אתה‬
‫בא שמה לרישתה ‪22‬סכי תידור נדר ליהוה‬
‫אלוהיכה לוא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו‬
‫יהוה אלוהיכה מעימך והיה בכה חטא ‪23‬סוכי‬
‫תחדל לינדור לוא יהיה בכה חטא ‪24‬סמוצא‬
‫ספתיכה תישמור ועסית כאשר נדרת ליהוה‬
‫‪329‬‬
‫אלוהיכה נדבה אשר דיברת בפיכה ‪25‬סכי תבוא‬

‫בכרם רעכה ואכלת ענבים כנפשכה סבעכה ואל‬
‫כליכה לוא תיתן ‪26‬סכי תבוא בקמת רעכה וקטפת‬
‫מלילות בידכה וחרמש לוא תניף על קמת רעכה‬
‫‪1‬סכי יקח איש אישה ובעלה והיה אים לוא‬

‫תימצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב‬
‫לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מיביתו‬
‫‪2‬סויצאה מיביתו והלכה והיתה לאיש אחר‬
‫‪3‬סוסנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות‬
‫ונתן בידה ושילחה מיביתו או כי ימות‬
‫האיש האחרון אשר לקחה לו לאישה ‪4‬סלוא יוכל‬
‫בעלה הריאשון אשר שילחה לשוב לקחתה‬
‫ליהיות לו לאישה אחרי אשר הוטמאה כי‬
‫תועבה היוא ליפני יהוה ולוא תחטיא את‬
‫הארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה נחלה ‪5‬סכי‬
‫יקח איש אישה חדשה לוא יצא בצבא ולוא‬
‫יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה‬
‫אחת וסימח את אישתו אשר לקח ‪6‬סלוא יחבול‬
‫רחיים ורכב כי נפש הוא חובל ‪7‬סכי ימצא‬
‫איש גונב נפש מאחיו מיבני יסראל‬
‫והיתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא וביערת הרע‬
‫מיקירבכה ‪8‬סהישמר בנגע הצרעת לישמור‬
‫מאוד ולעסות ככול אשר יורו אתכם הכוהנים‬
‫הלוים כאשר ציויתים תישמרו לעסות ‪9‬סזכור‬
‫את אשר עסה יהוה אלוהיכה למירים בדרך‬
‫בצאתכם מימיצריים ‪10‬סכי תשה ברעכה‬
‫משאת מאומה לוא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו‬
‫‪11‬סבחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא‬
‫אליכה את העבוט החוצה ‪12‬סואים איש עני הוא‬
‫לוא תישכב בעבוטו ‪13‬סהשב תשיב לו את העבוט‬
‫כבוא השמש ושכב בסלמתו וברךכה ולכה תיהיה‬
‫צדקה ליפני יהוה אלוהיכה ‪14‬סלוא תעשוק‬
‫סכיר עני ואביון מאחיכה או מיגרכה אשר‬
‫‪330‬‬
‫בארצכה בישעריכה ‪15‬סביומו תיתן סכרו ולוא‬

‫תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נוסא‬
‫את נפשו ולוא יקרא עליכה אל יהוה והיה בכה‬
‫חטא ‪16‬סלוא יומתו אבות על בנים ובנים לוא‬
‫יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ‪17‬סלוא תטה‬
‫מישפט גר יתום ולוא תחבול בגד אלמנה‬
‫‪18‬סוזכרת כי עבד היית במיצריים ויפדכה‬
‫יהוה אלוהיכה מישם על כן אנוכי מצוכה‬
‫לעסות את הדבר הזה ‪19‬סכי תיקצור קצירכה בסדכה‬
‫ושכחת עומר בסדה לוא תשוב לקחתו לגר ליתום‬
‫ולאלמנה יהיה למען יברךכה יהוה אלוהיכה‬
‫בכול מעסה ידיכה ‪20‬סכי תחבוט זיתכה לוא‬
‫תפאר אחריכה לגר ליתום ולאלמנה יהיה‬
‫‪21‬סכי תיבצור כרמכה לוא תעולל אחריכה לגר‬
‫ליתום ולאלמנה יהיה ‪22‬סוזכרת כי עבד‬
‫היית בארץ מיצריים על כן אנוכי מצוכה‬
‫לעסות את הדבר הזה‬
‫‪1‬סכי יהיה ריב בין אנשים וניגשו אל‬

‫המישפט ושפטום והיצדיקו את הצדיק‬
‫והירשיעו את הרשע ‪2‬סוהיה אים בין הכות‬
‫הרשע והיפילו השופט והיכהו לפניו כדי‬
‫רישעתו במיספר ‪3‬סארבעים יכנו לוא‬
‫יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה‬
‫וניקלה אחיכה לעיניכה ‪4‬סלוא תחסום שור‬
‫בדישו ‪5‬סכי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם‬
‫ובן אין לו לוא תיהיה אשת המת החוצה לאיש‬
‫זר יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאישה וייבמה‬
‫‪6‬סוהיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת‬
‫ולוא ימחה שמו מיסראל ‪7‬סואים לוא יחפוץ‬
‫האיש לקחת את יבימתו ועלתה יבימתו‬
‫השערה אל הזקנים ואמרה מאין יבמי‬
‫להקים לאחיו שם ביסראל לוא אבה יבמי‬
‫‪8‬סוקראו לו זיקני עירו ודיברו אליו ועמד‬
‫‪331‬‬
‫ואמר לוא חפצתי לקחתה ‪9‬סוניגשה יבימתו‬

‫אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו‬
‫וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעסה לאיש‬
‫אשר לוא יבנה את בית אחיו ‪10‬סוניקרא שמו‬
‫ביסראל בית חלוץ הנעל ‪11‬סכי ינצו אנשים‬
‫יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את‬
‫אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה‬
‫בימבושיו ‪12‬סוקצותה את כפה לוא תחוס עינכה‬
‫‪13‬סלוא יהיה לכה בכיסכה אבן ואבן גדולה‬
‫וקטנה ‪14‬סלוא יהיה לכה בביתכה איפה‬
‫ואיפה גדולה וקטנה ‪15‬סאבן שלמה וצדק יהיה‬
‫לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו‬
‫ימיכה על האדמה אשר יהוה אלוהיכה נותן‬
‫לך ‪16‬סכי תועבת יהוה אלוהיכה כל עוסה אלה כול‬
‫עוסה עול ‪17‬סזכור את אשר עסה לכה עמלק בדרך‬
‫בצאתכם מימיצריים ‪18‬סאשר קרכה בדרך‬
‫ויזנב בכה כל הנחשלים אחריכה ואתה עיף‬
‫ויגע ולוא ירא אלוהים ‪19‬סוהיה בהניח יהוה‬
‫אלוהיכה לכה מיכל אויביכה מיסביב בארץ‬
‫אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה נחלה לרישתה‬
‫תימחה את זכר עמלק מיתחת השמיים לוא‬
‫תישכח‬
‫‪1‬סוהיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכה‬

‫נותן לכה נחלה וירישתה וישבת בה ‪2‬סולקחת‬
‫מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצכה‬
‫אשר יהוה אלוהיכה נותן לך וסמת בטנא והלכת‬
‫אל המקום אשר יבחר יהוה אלוהיכה לשכן שמו‬
‫שם ‪3‬סובאת אל הכוהן אשר יהיה בימים ההם‬
‫ואמרת אליו היגדתי היום ליהוה אלוהיכה‬
‫כי באתי אל הארץ אשר נישבע יהוה‬
‫לאבותינו לתת לנו ‪4‬סולקח הכוהן הטנא מידכה‬
‫והיניחו ליפני מיזבח יהוה אלוהיכה‬
‫‪5‬סוענית ואמרת ליפני יהוה אלוהיכה‬
‫‪332‬‬
‫ארמי אובד אבי וירד מיצרימה ויגר שם‬

‫בימתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ור‬
‫‪6‬סוירעו אותנו המיצרים ויענונו ויתנו‬
‫עלינו עבודה קשה ‪7‬סוניצעק אל יהוה אלוהי‬
‫אבותינו וישמע יהוה את קולנו וירא את‬
‫ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו ‪8‬סויוציאנו‬
‫יהוה מימיצריים ביד חזקה וביזרוע‬
‫ובמופתים‬ ‫ובאותות‬ ‫גדול‬ ‫ובמורא‬ ‫נטויה‬
‫‪9‬סויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ‬
‫הזואת ארץ זבת חלב ודבש ‪10‬סועתה הינה הבאתי‬
‫את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה‬
‫והינחתו ליפני יהוה אלוהיכה והישתחוית‬
‫ליפני יהוה אלוהיכה ‪11‬סוסמחת בכל הטוב אשר‬
‫נתן לכה יהוה אלוהיכה ולביתכה אתה והלוי‬
‫והגר אשר בקירבכה ‪12‬סכי תכלה לעסר את כל‬
‫מעסר תבואתכה בשנה השלישית שנת המעסר‬
‫ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו‬
‫בישעריכה וסבעו ‪13‬סואמרת ליפני יהוה‬
‫אלוהיכה ביערתי הקודש מין הביית וגם‬
‫נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל‬
‫עברתי‬ ‫לוא‬ ‫ציויתני‬ ‫אשר‬ ‫מיצותכה‬
‫מימיצותיכה ולוא שכחתי ‪14‬סלוא אכלתי‬
‫באוני מימנו ולוא ביערתי מימנו בטמא‬
‫ולוא נתתי מימנו למת שמעתי בקול יהוה‬
‫ציויתני‬ ‫אשר‬ ‫ככול‬ ‫עסיתי‬ ‫אלוהי‬
‫‪15‬סהשקיפה מימעון קדשכה מין השמיים‬
‫וברך את עמכה את יסראל ואת האדמה אשר נתתה‬
‫לנו כאשר נישבעת לאבותינו ארץ זבת חלב‬
‫ודבש ‪16‬סהיום הזה יהוה אלוהיכה מצוכה לעסות‬
‫את החוקים האלה ואת המישפטים ושמרת‬
‫ועסית אותם בכל לבבכה ובכל נפשכה ‪17‬סאת יהוה‬
‫האמרת היום ליהיות לכה לאלוהים וללכת‬
‫ומיצותיו‬ ‫חוקיו‬ ‫ולישמור‬ ‫בידרכיו‬
‫‪18‬סויהוה‬ ‫בקולו‬ ‫ולישמוע‬ ‫ומישפטיו‬
‫האמירכה היום ליהיות לו לעם סגולה כאשר‬
‫דיבר לך ולישמור כל מיצותיו ‪19‬סולתיתכה‬
‫‪333‬‬
‫עליון על כל הגויים אשר עסה ליתהילה‬

‫ולשם ולתיפארת וליהיותכה עם קדוש ליהוה‬
‫אלוהיכה כאשר דיבר‬
‫‪1‬סויצו מושה וזיקני יסראל את העם לאמור‬

‫שמור את כל המיצוה אשר אנוכי מצוה אתכם‬
‫היום ‪2‬סוהיה ביום אשר תעברו את הירדן אל‬
‫הארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לך והקמות לכה‬
‫אבנים גדולות וסדת אותם בסיד ‪3‬סוכתבת עליהן‬
‫את כל דיברי התורה הזואת בעברכה למען אשר‬
‫תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכה נותן לכה‬
‫ארץ זבת חלב ודבש כאשר דיבר יהוה אלוהי‬
‫אבותיכה לך ‪4‬סוהיה בעברכם את הירדן תקימו‬
‫את האבנים האלה אשר אנוכי מצוה אתכם‬
‫היום בהר עיבל וסדת אותם בסיד ‪5‬סובנית שם‬
‫מיזבח ליהוה אלוהיכה מיזבח אבנים לוא‬
‫תניף עליהם ברזל ‪6‬סאבנים שלמות תיבנה‬
‫את מיזבח יהוה אלוהיכה והעלית עליו עולות‬
‫ליהוה אלוהיכה ‪7‬סוזבחת שלמים ואכלת שם‬
‫וסמחת ליפני יהוה אלוהיכה ‪8‬סוכתבת על‬
‫האבנים את כל דיברי התורה הזואת באר היט‬
‫‪9‬סוידבר מושה והכוהנים הלוים אל כל יסראל‬
‫לאמור הסכת ושמע יסראל היום הזה ניהיית‬
‫לעם ליהוה אלוהיכה ‪10‬סושמעת בקול יהוה‬
‫אלוהיכה ועסית את מיצותו ואת חוקיו אשר‬
‫אנוכי מצוכה היום ‪11‬סויצו מושה את העם‬
‫ביום ההוא לאמור ‪12‬סאלה יעמדו לברך את העם‬
‫על הר גריזים בעברכם את הירדן שימעון‬
‫ולוי ויהודה וייסשכר ויוסף ובינימין‬
‫‪13‬סואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד‬
‫ואשר וזבולון דן ונפתלי ‪14‬סוענו הלוים‬
‫ואמרו אל כל איש יסראל קול רם ‪15‬סארור האיש‬
‫אשר יעסה פסל ומסכה תועבת יהוה מעסה ידי‬
‫חרש וסם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן ‪16‬סארור‬
‫‪334‬‬
‫מקלה אביו ואימו ואמר כל העם אמן ‪17‬סארור‬

‫מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן ‪18‬סארור‬
‫משגה עיור בדרך ואמר כל העם אמן ‪19‬סארור‬
‫מטה מישפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם‬
‫אמן ‪20‬סארור שוכב עים אשת אביו כי גילה‬
‫כנף אביו ואמר כל העם אמן ‪21‬סארור שוכב‬
‫עים כל בהמה ואמר כל העם אמן ‪22‬סארור שוכב‬
‫עים אחותו בת אביו או בת אימו ואמר כל העם‬
‫אמן ‪23‬סארור שוכב עים חותנתו ואמר כל העם‬
‫אמן ‪24‬סארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן‬
‫‪25‬סארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי ואמר כל‬
‫העם אמן ‪26‬סארור אשר לוא יקים את דיברי‬
‫התורה הזואת לעסות אותם ואמר כל העם אמן‬
‫‪1‬סוהיה אים שמוע תישמע בקול יהוה‬

‫אלוהיכה לישמור לעסות את כל מיצותיו אשר‬
‫אנוכי מצוכה היום ונתנכה יהוה אלוהיכה‬
‫עליון על כל גויי הארץ ‪2‬סובאו עליכה כל‬
‫הברכות האלה והיסיגוכה כי תישמע בקול יהוה‬
‫אלוהיכה ‪3‬סברוך אתה בעיר וברוך אתה בסדה ‪4‬סברוך‬
‫פרי ביטנכה ופרי אדמתכה ופרי בהמתכה‬
‫שגר אלפיכה ועשתרות צואנכה ‪5‬סברוך טנאכה‬
‫ומישארתכה ‪6‬סברוך אתה בבואכה וברוך אתה‬
‫בצאתכה ‪7‬סיתן יהוה את אויביכה הקמים‬
‫עליכה ניגפים לפניכה בדרך אחד יצאו‬
‫אליכה ובשיבעה דרכים ינוסו לפניכה‬
‫‪8‬סיצו יהוה איתכה את הברכה באסמיכה ובכול‬
‫מישלח ידכה וברךכה בארץ אשר יהוה אלוהיכה‬
‫נותן לך ‪9‬סיקימכה יהוה לו לעם קדוש כאשר‬
‫נישבע לך כי תישמור את מיצות יהוה‬
‫אלוהיכה והלכת בידרכיו ‪10‬סוראו כל עמי הארץ‬
‫כי שם יהוה ניקרא עליכה ויראו מימכה‬
‫‪11‬סוהותירכה יהוה לטובה ביפרי ביטנכה‬
‫וביפרי בהמתכה וביפרי אדמתכה על האדמה‬
‫‪335‬‬
‫אשר נישבע יהוה לאבותיכה לתת לך ‪12‬סיפתח‬

‫יהוה לכה את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר‬
‫ארצכה בעיתו ולברך את כל מעסה ידכה והילוית‬
‫גויים רבים ואתה לוא תילוה ‪13‬סונתנכה יהוה‬
‫לרואש ולוא לזנב והיית רק למעלה ולוא‬
‫תיהיה למטה כי תישמע אל מיצות יהוה‬
‫אלוהיכה אשר אנוכי מצוכה היום לישמור‬
‫ולעסות ‪14‬סולוא תסור מיכל הדברים אשר אנוכי‬
‫מצוה אתכם היום ימין וסמואול ללכת אחרי‬
‫אלוהים אחרים לעבדם ‪15‬סוהיה אים לוא‬
‫תישמע בקול יהוה אלוהיכה לישמור לעסות את‬
‫כל מיצותיו וחוקותיו אשר אנוכי מצוכה היום‬
‫ובאו עליכה כל הקללות האלה והיסיגוכה ‪16‬סארור‬
‫אתה בעיר וארור אתה בסדה ‪17‬סארור טנאכה‬
‫ומישארתכה ‪18‬סארור פרי ביטנכה ופרי‬
‫אדמתכה שגר אלפיכה ועשתרות צואנכה‬
‫‪19‬סארור אתה בבואכה וארור אתה בצאתכה ‪20‬סישלח‬
‫יהוה בכה את המארה את המהומה ואת המיגערת‬
‫בכל מישלח ידכה אשר תעסה עד הישמדכה ועד‬
‫אבדכה מהר מיפני רוע מעלליכה אשר‬
‫עזבתני ‪21‬סידבק יהוה בכה את הדבר עד כלותו‬
‫אותכה מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרישתה‬
‫‪22‬סיככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור‬
‫ובחרב ובשידפון ובירקון ורדפוכה עד אבדכה‬
‫‪23‬סוהיו שמיכה אשר על רואשכה נחושת והארץ‬
‫אשר תחתיכה ברזל ‪24‬סיתן יהוה את מטר ארצכה‬
‫אבק ועפר מין השמיים ירד עליכה עד‬
‫הישמדך ‪25‬סיתנכה יהוה ניגף ליפני‬
‫אויביכה בדרך אחד תצא אליו ובשיבעה דרכים‬
‫תנוס לפניו והיית לזעוה לכול ממלכות הארץ‬
‫‪26‬סוהיתה ניבלתכה למאכל לכל עוף השמיים‬
‫ולבהמת הארץ ואין מחריד ‪27‬סיככה יהוה‬
‫בישחין מיצריים ובעפלים ובגרב ובחרס‬
‫אשר לוא תוכל להרפא ‪28‬סיככה יהוה בשיגעון‬
‫ובעיורון ובתימהון ל ‪29‬סוהיית ממשש‬
‫בצהריים כאשר ימשש העיור באפלה ולוא‬
‫‪336‬‬
‫תצליח את דרכיכה והיית אך עשוק וגזול כל‬

‫הימים ואין מושיע ‪30‬סאישה תארס ואיש‬
‫אחר ישגלנה ביית תיבנה ולוא תשב בו כרם‬
‫תיטע ולוא תחללנו ‪31‬סשורכה טבוח לעיניכה‬
‫ולוא תואכל מימנו חמורכה גזול מילפניכה‬
‫ולוא ישוב לך צואנכה נתונות לאויביכה ואין‬
‫לכה מושיע ‪32‬סבניכה ובנותיכה נתונים‬
‫לעם אחר ועיניכה רואות וכלות אליהם כל‬
‫היום ואין לאל ידכה ‪33‬ספרי אדמתכה וכל‬
‫יגיעכה יואכל עם אשר לוא ידעת והיית רק‬
‫עשוק ורצוץ כל הימים ‪34‬סוהיית משוגע‬
‫מימראה עיניכה אשר תיראה ‪35‬סיככה יהוה‬
‫בישחין רע על הבירכיים ועל השוקיים‬
‫אשר לוא תוכל להרפא מיכף רגלכה ועד קדקדכה‬
‫‪36‬סיולך יהוה אותכה ואת מלךכה אשר תקים‬
‫עליכה אל גוי אשר לוא ידעת אתה ואבותיכה‬
‫ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן ‪37‬סוהיית‬
‫לשמה למשל ולישנינה בכול העמים אשר‬
‫ינהגכה יהוה שמה ‪38‬סזרע רב תוציא הסדה‬
‫ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה ‪39‬סכרמים‬
‫תיטע ועבדת וייין לוא תישתה ולוא תאגור כי‬
‫תואכלנו התולעת ‪40‬סזיתים יהיו לכה בכל‬
‫גבולכה ושמן לוא תסוך כי ישל זיתכה‬
‫‪41‬סבנים ובנות תוליד ולוא יהיו לך כי ילכו‬
‫בשבי ‪42‬סכל עצכה ופרי אדמתכה יירש הצלצל‬
‫‪43‬סהגר אשר בקירבכה יעלה עליכה מעלה‬
‫מעלה ואתה תרד מטה מטה ‪44‬סהוא ילוכה ואתה לוא‬
‫תלונו הוא יהיה לרואש ואתה תיהיה לזנ‬
‫‪45‬סובאו עליכה כל הקללות האלה ורדפוכה‬
‫והיסיגוכה עד הישמדך כי לוא שמעת בקול‬
‫יהוה אלוהיכה לישמור מיצותיו וחוקותיו‬
‫אשר ציוך ‪46‬סוהיו בכה לאות ולמופת ובזרעכה עד‬
‫עולם ‪47‬סתחת אשר לוא עבדת את יהוה אלוהיכה‬
‫בסימחה ובטוב לבב מרוב כול ‪48‬סועבדת את‬
‫אויביכה אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא‬
‫ובעירום ובחוסר כול ונתן עול ברזל על צוארכה‬
‫‪337‬‬
‫עד הישמידו אותך ‪49‬סיסא יהוה עליכה גוי‬

‫מרחוק מיקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי‬
‫אשר לוא תישמע לשונו ‪50‬סגוי עז פנים‬
‫אשר לוא יסא פנים לזקן ונער לוא יחון‬
‫‪51‬סואכל פרי בהמתכה ופרי אדמתכה עד‬
‫הישמדך אשר לוא ישאיר לכה דגן תירוש‬
‫וייצהר שגר אלפיכה ועשתרות צואנכה עד‬
‫האבידו אותך ‪52‬סוהצר לכה בכל שעריכה עד רדת‬
‫חומותיכה הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן‬
‫בכל ארצכה והצר לכה בכל שעריכה בכל ארצכה‬
‫אשר נתן יהוה אלוהיכה לך ‪53‬סואכלת פרי‬
‫ביטנכה בסר בניכה ובנותיכה אשר נתן לכה‬
‫יהוה אלוהיכה במצור ובמצוק אשר יציק לכה‬
‫אויבכה ‪54‬סהאיש הרך בכה והענוג מאוד תרע‬
‫עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר‬
‫יותיר ‪55‬סמיתת לאחד מהם מיבסר בניו אשר‬
‫יואכל מיבלי הישאיר לו כול במצור ובמצוק‬
‫אשר יציק לכה אוייבכה בכל שעריכה ‪56‬סהרכה‬
‫בכה והענוגה אשר לוא ניסתה כף רגלה הצג על‬
‫הארץ מהיתענג ומרוך תרע עינה באיש‬
‫חיקה וביבנה ובביתה ‪57‬סובשיליתה היוצת‬
‫מיבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תואכלם‬
‫בחוסר כול בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לכה‬
‫אוייבכה בישעריכה ‪58‬סאים לוא תישמור‬
‫לעסות את כל דיברי התורה הזואת הכתובים‬
‫בספר הזה לייראה את השם הניכבד והנורא‬
‫הזה את יהוה אלוהיכה ‪59‬סוהיפלא יהוה את‬
‫מכותכה ואת מכות זרעכה מכות גדולות ונאמנות‬
‫וחליים רעים ונאמנים ‪60‬סוהשיב בכה את‬
‫כל מדוה מיצריים אשר יגורת מיפניהם‬
‫ודבקו בך ‪61‬סגם כל חלי וכל מכה אשר לוא כתוב‬
‫בספר התורה הזואת יעלם יהוה עליכה עד‬
‫הישמדך ‪62‬סונישארתם בימתי מעט תחת אשר‬
‫הייתם ככוכבי השמיים לרוב כי לוא שמעת‬
‫בקול יהוה אלוהיכה ‪63‬סוהיה כאשר סס יהוה‬
‫עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן יסיס‬
‫‪338‬‬
‫יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם‬

‫וניסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה‬
‫לרישתה ‪64‬סוהפיצכה יהוה בכל העמים‬
‫מיקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלוהים‬
‫אחרים אשר לוא ידעת אתה ואבותיכה עץ ואבן‬
‫‪65‬סובגויים ההם לוא תרגיע ולוא יהיה מנוח‬
‫לכף רגלכה ונתן יהוה לכה שם לב רגז‬
‫וכיליון עיניים ודאבון נפש ‪66‬סוהיו‬
‫חייכה תלואים לכה מינגד ופחדת לילה‬
‫ויוםם ולוא תאמין בחייכה ‪67‬סבבוקר תואמר‬
‫מי יתן ערב ובערב תואמר מי יתן בוקר‬
‫ומימראה‬ ‫תיפחד‬ ‫אשר‬ ‫לבבכה‬ ‫מיפחד‬
‫עיניכה אשר תיראה ‪68‬סוהשיבכה יהוה‬
‫מיצריים באניות בדרך אשר אמרתי לכה לוא‬
‫שם‬ ‫והיתמכרתם‬ ‫ליראותה‬ ‫עוד‬ ‫תוסיף‬
‫לאויביכה לעבדים ולישפחות ואין קונה‬
‫‪69‬סאלה דיברי הברית אשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ליכרות את בני יסראל בארץ מואב‬
‫מילבד הברית אשר כרת איתם בחורב‬
‫‪1‬סויקרא מושה אל כל יסראל ויואמר אלהם אתם‬

‫ראיתם את כל אשר עסה יהוה לעיניכם בארץ‬
‫מיצריים לפרעוה ולכל עבדיו ולכל ארצו‬
‫‪2‬סהמסות הגדולות אשר ראו עיניכה האותות‬
‫והמופתים הגדולים ההם ‪3‬סולוא נתן יהוה‬
‫לכם לב לדעת ועיניים ליראות ואזניים‬
‫לישמוע עד היום הזה ‪4‬סואולך אתכם ארבעים‬
‫שנה במידבר לוא בלו סלמותיכם מעליכם‬
‫ונעלכה לוא בלתה מעל רגלכה ‪5‬סלחם לוא אכלתם‬
‫וייין ושכר לוא שתיתם למען תדעו כי אני‬
‫יהוה אלוהיכם ‪6‬סותבואו אל המקום הזה ויצא‬
‫סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן ליקראתנו‬
‫למילחמה ונכם ‪7‬סוניקח את ארצם וניתנה‬
‫לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי‬
‫‪8‬סושמרתם את דיברי הברית הזואת ועסיתם‬
‫‪339‬‬
‫אותם למען תסכילו את כל אשר תעסון ‪9‬סאתם‬

‫יהוה‬ ‫ליפני‬ ‫כולכם‬ ‫היום‬ ‫ניצבים‬
‫אלוהיכם ראשיכם שיבטיכם זיקניכם‬
‫ושוטריכם כול איש יסראל ‪10‬סטפכם נשיכם‬
‫וגרכה אשר בקרב מחניכה מחוטב עציכה עד‬
‫שואב מימיכה ‪11‬סלעברכה ביברית יהוה‬
‫אלוהיכה ובאלתו אשר יהוה אלוהיכה כורת‬
‫עימכה היום ‪12‬סלמען הקים אותכה היום לו‬
‫לעם והוא יהיה לכה לאלוהים כאשר דיבר לך‬
‫וכאשר נישבע לאבותיכה לאברהם לייצחק‬
‫וליעקו ‪13‬סולוא איתכם לבדכם אנוכי כורת את‬
‫הברית הזואת ואת האלה הזואת ‪14‬סכי את אשר‬
‫ישנו פוה עימנו עומד היום ליפני יהוה‬
‫אלוהינו ואת אשר איננו פוה עימנו היום‬
‫‪15‬סכי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ‬
‫מיצריים ואת אשר עברנו בקרב הגויים‬
‫אשר עברתם ‪16‬סותיראו את שיקוציהם ואת‬
‫גילוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עימהם‬
‫‪17‬ספן יש בכם איש או אישה או מישפחה או‬
‫שבט אשר לבבו פונה היום מעים יהוה‬
‫אלוהינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם‬
‫פן יש בכם שורש פורה רואש ולענה ‪18‬סוהיה‬
‫בשמעו את דיברי האלה הזואת והיתברך בילבבו‬
‫לאמור שלום יהיה לי כי בישרירות ליבי‬
‫אלך למען ספות הרוה את הצמאה ‪19‬סלוא יואבה‬
‫יהוה סלוח לו כי אז יעשן אף יהוה וקינאתו‬
‫באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה‬
‫ומחה יהוה את שמו מיתחת השמיים‬
‫‪20‬סוהיבדילו יהוה לרעה מיכול שיבטי‬
‫יסראל ככול אלות הברית הכתובה בספר התורה‬
‫הזה ‪21‬סואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו‬
‫מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו‬
‫את מכות הארץ ההיוא ואת תחלואיה אשר חילה‬
‫יהוה בה ‪22‬סגפרית ומלח סרפה כל ארצה לוא‬
‫תיזרע ולוא תצמיח ולוא יעלה בה כל עסב‬
‫כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבויים אשר‬
‫‪340‬‬
‫הפך יהוה באפו ובחמתו ‪23‬סואמרו כל הגויים‬

‫על מה עסה יהוה ככה לארץ הזואת מה חרי האף‬
‫הגדול הזה ‪24‬סואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה‬
‫אלוהי אבותם אשר כרת עיםם בהוציאו אותם‬
‫מארץ מיצריים ‪25‬סוילכו ויעבדו אלוהים‬
‫אחרים וישתחוו להם אלוהים אשר לוא ידעום‬
‫ולוא חלק להם ‪26‬סויחר אף יהוה בארץ ההיוא‬
‫להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה‬
‫‪27‬סויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה‬
‫ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה‬
‫‪28‬סהניסתרות ליהוה אלוהינו והניגלות לנו‬
‫ולבנינו עד עולם לעסות את כל דיברי התורה‬
‫הזואת‬
‫‪1‬סוהיה כי יבואו עליכה כל הדברים האלה‬

‫הברכה והקללה אשר נתתי לפניכה והשבות אל‬
‫לבבכה בכל הגויים אשר הידיחכה יהוה‬
‫אלוהיכה שמה ‪2‬סושבת עד יהוה אלוהיכה‬
‫ושמעת בקולו ככול אשר אנוכי מצוכה היום אתה‬
‫ובניכה בכל לבבכה ובכל נפשכה ‪3‬סושב יהוה‬
‫אלוהיכה את שבותכה וריחמכה ושב וקיבצכה‬
‫מיכל העמים אשר הפיצכה יהוה אלוהיכה‬
‫שמה ‪4‬סאים יהיה נידחכה ביקצה השמיים‬
‫מישם יקבצכה יהוה אלוהיכה ומישם יקחכה‬
‫‪5‬סוהביאכה יהוה אלוהיכה אל הארץ אשר ירשו‬
‫והירבכה‬ ‫והיטיבכה‬ ‫וירישתה‬ ‫אבותיכה‬
‫מאבותיכה ‪6‬סומל יהוה אלוהיכה את לבבכה ואת‬
‫לבב זרעכה לאהבה את יהוה אלוהיכה בכל לבבכה‬
‫ובכל נפשכה למען חייכה ‪7‬סונתן יהוה‬
‫אלוהיכה את כל האלות האלה על אויביכה ועל‬
‫סונאיכה אשר רדפוכה ‪8‬סואתה תשוב ושמעת בקול‬
‫יהוה ועסית את כל מיצותיו אשר אנוכי‬
‫מצוכה היום ‪9‬סוהותירכה יהוה אלוהיכה בכול‬
‫וביפרי‬ ‫ביטנכה‬ ‫ביפרי‬ ‫ידכה‬ ‫מעסה‬
‫‪341‬‬
‫בהמתכה וביפרי אדמתכה לטובה כי ישוב‬

‫יהוה לסוס עליכה לטוב כאשר סס על אבותיכה‬
‫‪10‬סכי תישמע בקול יהוה אלוהיכה לישמור‬
‫מיצותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה כי‬
‫תשוב אל יהוה אלוהיכה בכל לבבכה ובכל נפשכה‬
‫‪11‬סכי המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוכה היום‬
‫לוא ניפלאת היוא מימכה ולוא רחוקה היוא‬
‫‪12‬סלוא בשמיים היוא לאמור מי יעלה לנו‬
‫השמימה וייקחה לנו וישמיענו אותה‬
‫ונעסנה ‪13‬סולוא מעבר לים היוא לאמור מי‬
‫לנו‬ ‫וייקחה‬ ‫הים‬ ‫עבר‬ ‫אל‬ ‫לנו‬ ‫יעבר‬
‫וישמיענו אותה ונעסנה ‪14‬סכי קרוב אליכה‬
‫הדבר מאוד בפיכה ובילבבכה לעסותו ‪15‬סראה‬
‫נתתי לפניכה היום את החיים ואת הטוב ואת‬
‫המות ואת הרע ‪16‬סאשר אנוכי מצוכה היום‬
‫לאהבה את יהוה אלוהיכה ללכת בידרכיו‬
‫ולישמור מיצותיו וחוקותיו ומישפטיו‬
‫וחיית ורבית וברךכה יהוה אלוהיכה בארץ אשר‬
‫אתה בא שמה לרישתה ‪17‬סואים יפנה לבבכה‬
‫ולוא תישמע ונידחת והישתחוית לאלוהים‬
‫אחרים ועבדתם ‪18‬סהיגדתי לכם היום כי אבוד‬
‫תואבדון לוא תאריכון ימים על האדמה אשר‬
‫אתה עובר את הירדן לבוא שמה לרישתה‬
‫‪19‬סהעידותי בכם היום את השמיים ואת‬
‫הארץ החיים והמות נתתי לפניכה הברכה‬
‫והקללה ובחרת בחיים למען תיחיה אתה‬
‫וזרעכה ‪20‬סלאהבה את יהוה אלוהיכה לישמוע‬
‫בקולו ולדבקה בו כי הוא חייכה ואורך ימיכה‬
‫לשבת על האדמה אשר נישבע יהוה לאבותיכה‬
‫לאברהם לייצחק וליעקוב לתת להם‬
‫‪1‬סוילך מושה וידבר את הדברים האלה אל כל‬

‫יסראל ‪2‬סויואמר אלהם בן מאה ועסרים שנה‬
‫אנוכי היום לוא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה‬
‫אמר אלי לוא תעבור את הירדן הזה ‪3‬סיהוה‬
‫‪342‬‬
‫אלוהיכה הוא עובר לפניכה הוא ישמיד את‬

‫וירישתם‬ ‫מילפניכה‬ ‫האלה‬ ‫הגויים‬
‫יהושוע הוא עובר לפניכה כאשר דיבר יהוה‬
‫‪4‬סועסה יהוה להם כאשר עסה לסיחון ולעוג‬
‫מלכי האמורי ולארצם אשר הישמיד אותם‬
‫‪5‬סונתנם יהוה ליפניכם ועסיתם להם ככל‬
‫המיצוה אשר ציויתי אתכם ‪6‬סחיזקו ואימצו‬
‫אל תיראו ואל תערצו מיפניהם כי יהוה‬
‫אלוהיכה הוא ההולך עימך לוא ירפכה ולוא‬
‫יעזבכה ‪7‬סויקרא מושה ליהושוע ויואמר‬
‫אליו לעיני כל יסראל חזק ואמץ כי אתה תבוא‬
‫את העם הזה אל הארץ אשר נישבע יהוה‬
‫לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם ‪8‬סויהוה‬
‫הוא ההולך לפניכה הוא יהיה עימך לוא‬
‫ירפכה ולוא יעזבכה לוא תירא ולוא תחת‬
‫‪9‬סויכתוב מושה את התורה הזואת ויתנה אל‬
‫הכוהנים בני לוי הנוסאים את ארון ברית‬
‫יהוה ואל כל זיקני יסראל ‪10‬סויצו מושה‬
‫אותם לאמור מיקץ שבע שנים במועד שנת‬
‫השמיטה בחג הסוכות ‪11‬סבבוא כל יסראל לראות את‬
‫פני יהוה אלוהיכה במקום אשר יבחר תיקרא‬
‫את התורה הזואת נגד כל יסראל באזניהם‬
‫‪12‬סהקהל את העם האנשים והנשים והטף‬
‫וגרכה אשר בישעריכה למען ישמעו ולמען‬
‫ילמדו ויראו את יהוה אלוהיכם ושמרו לעסות‬
‫את כל דיברי התורה הזואת ‪13‬סובניהם אשר לוא‬
‫ידעו ישמעו ולמדו לייראה את יהוה‬
‫אלוהיכם כל הימים אשר אתם חיים על‬
‫האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה‬
‫לרישתה ‪14‬סויואמר יהוה אל מושה הן קרבו‬
‫ימיכה למות קרא את יהושוע והיתיצבו באוהל‬
‫מועד ואצונו וילך מושה ויהושוע ויתיצבו‬
‫באוהל מועד ‪15‬סוירא יהוה באוהל בעמוד עןן‬
‫ויעמוד עמוד העןן על פתח האוהל ‪16‬סויואמר‬
‫יהוה אל מושה הינכה שוכב עים אבותיכה וקם‬
‫העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא‬
‫‪343‬‬
‫בא שמה בקירבו ועזבני והפר את בריתי אשר‬

‫כרתי איתו ‪17‬סוחרה אפי בו ביום ההוא‬
‫ועזבתים והיסתרתי פני מהם והיה לאכול‬
‫ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלוא‬
‫על כי אין אלוהי בקירבי מצאוני הרעות‬
‫האלה ‪18‬סואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא‬
‫על כל הרעה אשר עסה כי פנה אל אלוהים‬
‫אחרים ‪19‬סועתה כיתבו לכם את השירה הזואת‬
‫ולמדה את בני יסראל סימה בפיהם למען‬
‫תיהיה לי השירה הזואת לעד ביבני יסראל‬
‫‪20‬סכי אביאנו אל האדמה אשר נישבעתי‬
‫לאבותיו זבת חלב ודבש ואכל וסבע ודשן ופנה אל‬
‫אלוהים אחרים ועבדום וניאצוני והפר את‬
‫בריתי ‪21‬סוהיה כי תימצאן אותו רעות רבות‬
‫וצרות וענתה השירה הזואת לפניו לעד כי לוא‬
‫תישכח מיפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר‬
‫הוא עוסה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר‬
‫נישבעתי ‪22‬סויכתוב מושה את השירה הזואת‬
‫ביום ההוא וילמדה את בני יסראל ‪23‬סויצו את‬
‫יהושוע בין נון ויואמר חזק ואמץ כי אתה‬
‫תביא את בני יסראל אל הארץ אשר נישבעתי‬
‫להם ואנוכי אהיה עימך ‪24‬סויהי ככלות מושה‬
‫ליכתוב את דיברי התורה הזואת על ספר עד‬
‫תוםם ‪25‬סויצו מושה את הלוים נוסאי ארון‬
‫ברית יהוה לאמור ‪26‬סלקוח את ספר התורה הזה‬
‫וסמתם אותו מיצד ארון ברית יהוה אלוהיכם‬
‫והיה שם בכה לעד ‪27‬סכי אנוכי ידעתי את‬
‫מריכה ואת ערפכה הקשה הן בעודני חי‬
‫עיםכם היום ממרים הייתם עים יהוה‬
‫ואף כי אחרי מותי ‪28‬סהקהילו אלי את כל‬
‫ואדברה‬ ‫ושוטריכם‬ ‫שיבטיכם‬ ‫זיקני‬
‫באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את‬
‫השמיים ואת הארץ ‪29‬סכי ידעתי אחרי‬
‫מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מין הדרך‬
‫אשר ציויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית‬
‫הימים כי תעסו את הרע בעיני יהוה‬
‫‪344‬‬
‫להכעיסו במעסה ידיכם ‪30‬סוידבר מושה‬

‫באזני כל קהל יסראל את דיברי השירה הזואת‬
‫עד תוםם‬
‫‪1‬סהאזינו השמיים ואדברה ותישמע הארץ‬

‫אימרי פי ‪2‬סיערוף כמטר ליקחי תיזל כטל‬
‫אימרתי כיסעירים עלי דשא וכירביבים‬
‫עלי עס ‪3‬סכי שם יהוה אקרא הבו גודל‬
‫לאלוהינו ‪4‬סהצור תמים פעלו כי כל דרכיו‬
‫מישפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא‬
‫‪5‬סשיחת לו לוא בניו מוםם דור עיקש ופתלתול‬
‫‪6‬ס ה ליהוה תיגמלו זואת עם נבל ולוא חכם הלוא‬
‫הוא אביכה קנכה הוא עסכה ויכוננכה ‪7‬סזכור‬
‫ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביכה‬
‫ויגדכה זקניכה ויואמרו לך ‪8‬סבהנחל עליון‬
‫גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים‬
‫למיספר בני יסראל ‪9‬סכי חלק יהוה עמו‬
‫יעקוב חבל נחלתו ‪10‬סימצאהו בארץ מידבר‬
‫ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו‬
‫יצרנהו כאישון עינו ‪11‬סכנשר יעיר קינו‬
‫על גוזליו ירחף יפרוס כנפיו יקחהו יסאהו‬
‫על אברתו ‪12‬סיהוה בדד ינחנו ואין עימו אל‬
‫נכר ‪13‬סירכיבהו על במותי ארץ ויואכל תנובות‬
‫סדי ויניקהו דבש מיסלע ושמן מחלמיש צור‬
‫‪14‬סחמאת בקר וחלב צואן עים חלב כרים‬
‫ואילים בני בשן ועתודים עים חלב‬
‫כיליות חיטה ודם ענב תישתה חמר ‪15‬סוישמן‬
‫ישורון ויבעט שמנת עבית כסית ויטוש אלוה‬
‫עסהו וינבל צור ישועתו ‪16‬סיקניאוהו בזרים‬
‫בתועבות יכעיסוהו ‪17‬סיזבחו לשדים לוא אלוה‬
‫אלוהים לוא ידעום חדשים מיקרוב באו לוא‬
‫סערום אבותיכם ‪18‬סצור ילדכה תשי ותישכח אל‬
‫מחוללכה ‪19‬סוירא יהוה וינאץ מיכעס בניו‬
‫ובנותיו ‪20‬סויואמר אסתירה פני מהם אראה‬
‫‪345‬‬
‫מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לוא‬

‫אמון בם ‪21‬סהם קינאוני בלוא אל כיעסוני‬
‫בהבליהם ואני אקניאם בלוא עם בגוי נבל‬
‫אכעיסם ‪22‬סכי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול‬
‫תחתית ותואכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים‬
‫‪23‬סאספה עלימו רעות חיצי אכלה בם ‪24‬סמזי‬
‫רעב ולחומי רשף וקטב מרירי ושן בהמות‬
‫אשלח בם עים חמת זוחלי עפר ‪25‬סמיחוץ תשכל‬
‫חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק‬
‫אפאיהם‬ ‫‪26‬סאמרתי‬ ‫סיבה‬ ‫איש‬ ‫עים‬
‫אשביתה מאנוש זיכרם ‪27‬סלולי כעס אויב‬
‫אגור פן ינכרו צרימו פן יואמרו ידינו‬
‫רמה ולוא יהוה פעל כל זואת ‪28‬סכי גוי אובד‬
‫עצות המה ואין בהם תבונה ‪29‬סלו חכמו יסכילו‬
‫זואת יבינו לאחריתם ‪30‬סאיכה ירדוף אחד‬
‫אלף ושניים יניסו רבבה אים לוא כי צורם‬
‫מכרם ויהוה היסגירם ‪31‬סכי לוא כצורנו צורם‬
‫ואויבינו פלילים ‪32‬סכי מיגפן סדום‬
‫גפנם ומישדמות עמורה ענבמו עינבי רוש‬
‫אשכלות מרורות למו ‪33‬סחמת תנינים יינם‬
‫ורואש פתנים אכזר ‪34‬סהלוא הוא כמוס עימדי‬
‫חתום באוצרותי ‪35‬סלי נקם ושילם לעת תמוט‬
‫רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו‬
‫‪36‬סכי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי‬
‫יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזו ‪37‬סואמר אי‬
‫אלוהימו צור חסיו בו ‪38‬סאשר חלב זבחימו‬
‫יואכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרוכם‬
‫יהי עליכם סיתרה ‪39‬סראו עתה כי אני אני‬
‫הוא ואין אלוהים עימדי אני אמית ואחיה‬
‫מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל ‪40‬סכי‬
‫אסא אל שמיים ידי ואמרתי חי אנוכי‬
‫לעולם ‪41‬סאים שנותי ברק חרבי ותואחז‬
‫במישפט ידי אשיב נקם לצרי ולימסנאי‬
‫אשלם ‪42‬סאשכיר חיצי מידם וחרבי תואכל בסר‬
‫מידם חלל ושיביה מרואש פרעות אוי‬
‫‪346‬‬
‫‪43‬סהרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום‬

‫ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו‬
‫‪44‬סויבוא מושה וידבר את כל דיברי השירה‬
‫הזואת באזני העם הוא והושע בין נון‬
‫‪45‬סויכל מושה לדבר את כל הדברים האלה אל כל‬
‫יסראל ‪46‬סויואמר אלהם סימו לבבכם לכל‬
‫הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום אשר‬
‫תצוום את בניכם לישמור לעסות את כל דיברי‬
‫התורה הזואת ‪47‬סכי לוא דבר רק הוא םיכם כי הוא‬
‫חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה‬
‫אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרישתה‬
‫‪48‬סוידבר יהוה אל מושה בעצם היום הזה‬
‫לאמור ‪49‬סעלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר‬
‫בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ‬
‫כנען אשר אני נותן ליבני יסראל לאחוזה‬
‫‪50‬סומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל‬
‫עמיכה כאשר מת אהרון אחיכה בהור ההר‬
‫ויאסף אל עמיו ‪51‬סעל אשר מעלתם בי בתוך‬
‫בני יסראל במי מריבת קדש מידבר צין על‬
‫אשר לוא קידשתם אותי בתוך בני יסראל ‪52‬סכי‬
‫מינגד תיראה את הארץ ושמה לוא תבוא אל‬
‫הארץ אשר אני נותן ליבני יסראל‬
‫‪1‬סוזואת הברכה אשר ברך מושה איש האלוהים‬

‫את בני יסראל ליפני מותו ‪2‬סויואמר יהוה‬
‫מיסיני בא וזרח מיסעיר למו הופיע מהר‬
‫פארן ואתה מריבבות קודש מימינו אשדת למו‬
‫‪3‬סאף חובב עמים כל קדושיו בידכה והם תוכו‬
‫לרגלכה יסא מידברותיכה ‪4‬סתורה ציוה לנו‬
‫מושה מורשה קהילת יעקו ‪5‬סויהי בישורון‬
‫מלך בהיתאסף ראשי עם יחד שיבטי יסראל‬
‫‪6‬סיחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מיספר‬
‫‪7‬סוזואת ליהודה ויואמר שמע יהוה קול יהודה‬
‫ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מיצריו‬
‫‪347‬‬
‫תיהיה ‪8‬סוללוי אמר תומיכה ואוריכה לאיש‬

‫חסידכה אשר ניסיתו במסה תריבהו על מי‬
‫מריבה ‪9‬סהאומר לאביו ולאימו לוא ראיתיו‬
‫ואת אחיו לוא היכיר ואת בנו לוא ידע כי שמרו‬
‫‪10‬סיורו‬ ‫ינצורו‬ ‫ובריתכה‬ ‫אימרתכה‬
‫מישפטיכה ליעקוב ותורתכה ליסראל יסימו‬
‫קטורה באפכה וכליל על מיזבחכה ‪11‬סברך יהוה‬
‫חילו ופועל ידיו תירצה מחץ מתניים‬
‫קמיו ומסנאיו מין יקומון ‪12‬סלבינימין‬
‫אמר ידיד יהוה ישכון לבטח עליו חוףף‬
‫עליו כל היום ובין כתיפיו שכן ‪13‬סוליוסף‬
‫אמר מבורכת יהוה ארצו מימגד שמיים‬
‫מיטל ומיתהום רובצת תחת ‪14‬סומימגד תבואות‬
‫שמש ומימגד גרש ירחים ‪15‬סומרואש הררי‬
‫קדם ומימגד גיבעות עולם ‪16‬סומימגד ארץ‬
‫ומלואה ורצון שוכני סנה תבואתה לרואש יוסף‬
‫ולקדקוד נזיר אחיו ‪17‬סבכור שורו הדר לו וקרני‬
‫ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ‬
‫והם ריבבות אפריים והם אלפי מנשה‬
‫בצאתכה‬ ‫זבולון‬ ‫סמח‬ ‫אמר‬ ‫‪18‬סוליזבולון‬
‫וייסשכר באוהליכה ‪19‬סעמים הר יקראו שם‬
‫יזבחו זיבחי צדק כי שפע ימים יינקו‬
‫וספוני טמוני חול ‪20‬סולגד אמר ברוך מרחיב גד‬
‫כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקוד ‪21‬סוירא‬
‫ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא‬
‫ראשי עם צידקת יהוה עסה ומישפטיו עים‬
‫יסראל ‪22‬סולדן אמר דן גור אריה יזנק מין‬
‫הבשן ‪23‬סולנפתלי אמר נפתלי סבע רצון‬
‫ומלא בירכת יהוה ים ודרום ירשה ‪24‬סולאשר‬
‫אמר ברוך מיבנים אשר יהי רצוי אחיו וטובל‬
‫בשמן רגלו ‪25‬סברזל ונחושת מינעליכה‬
‫וכימיכה דבאכה ‪26‬סאין כאל ישורון רוכב‬
‫שמיים בעזרכה ובגאותו שחקים ‪27‬סמעונה‬
‫אלוהי קדם ומיתחת זרועות עולם ויגרש‬
‫מיפניכה אויב ויואמר השמד ‪28‬סוישכון‬
‫‪348‬‬
‫יסראל בטח בדד עין יעקוב אל ארץ דגן ותירוש‬

‫אף שמיו יערפו טל ‪29‬סאשריכה יסראל מי‬
‫כמוכה עם נושע ביהוה מגן עזרכה ואשר חרב‬
‫גאותכה וייכחשו אויביכה לך ואתה על‬
‫במותימו תידרוך‬
‫‪1‬סויעל מושה מערבות מואב אל הר נבו רואש‬

‫הפיסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את‬
‫כל הארץ את הגילעד עד דן ‪2‬סואת כל נפתלי ואת‬
‫ארץ אפריים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד‬
‫הים האחרון ‪3‬סואת הנגב ואת הכיכר ביקעת‬
‫ירחו עיר התמרים עד צוער ‪4‬סויואמר יהוה‬
‫אליו זואת הארץ אשר נישבעתי לאברהם‬
‫לייצחק וליעקוב לאמור לזרעכה אתננה‬
‫תעבור‬ ‫לוא‬ ‫ושמה‬ ‫בעיניכה‬ ‫הראיתיכה‬
‫‪5‬סוימת שם מושה עבד יהוה בארץ מואב על פי‬
‫יהוה ‪6‬סויקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית‬
‫פעור ולוא ידע איש את קבורתו עד היום הזה‬
‫‪7‬סומושה בן מאה ועסרים שנה במותו לוא כהתה‬
‫עינו ולוא נס לחוה ‪8‬סויבכו בני יסראל את‬
‫מושה בערבות מואב שלושים יום ויתמו ימי‬
‫בכי אבל מושה ‪9‬סויהושוע בין נון מלא רוח‬
‫חכמה כי סמך מושה את ידיו עליו וישמעו‬
‫אליו בני יסראל ויעסו כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה ‪10‬סולוא קם נביא עוד ביסראל כמושה אשר‬
‫ידעו יהוה פנים אל פנים ‪11‬סלכל האותות‬
‫והמופתים אשר שלחו יהוה לעסות בארץ‬
‫מיצריים לפרעוה ולכל עבדיו ולכל ארצו‬
‫‪12‬סולכול היד החזקה ולכול המורא הגדול אשר עסה‬
‫מושה לעיני כל יסראל‬
‫‪349‬‬
350
351
352

Torah Pictografico PDF

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

Torah Pictografico PDF

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

Torah Pictografico PDF

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

What are some of the differences between the Dead Sea Scrolls and Codex Leningrad?

What are some of the differences between the Dead Sea Scrolls and Codex Leningrad?

How were vowels represented in the Codex Leningrad?

How were vowels represented in the Codex Leningrad?

Ancient Hebrew

Ancient Hebrew Torah

Cover design by Jeff A. Benner.

“Ancient Hebrew Torah,” by Jeff A. Benner.

Published 2009 by Virtualbookworm.com Publishing Inc., P.O.

Manufactured in the United States of America.

ABOUT THE ANCIENT HEBREW TORAH ............................................1

About the Ancient Hebrew Torah

The Waw and Yud

Until 1947, the oldest manuscript of the Hebrew Bible

vowel sound 'o'. Throughout the Dead Sea Scrolls this

From the vast amount of manuscripts unearthed in the

The Shin, Sin and Samehh

In the Modern Hebrew alphabet the letter shin (‫)ש‬

above the shin in different locations. For the "sh" sound,

In most cases, words spelled with the sin (‫ )שׂ‬are more

The Pictographic Script

Because the original manuscripts of the Bible are long

Ancient Hebrew Torah employs the early Hebrew script for

The Ancient Hebrew Torah uses the Hebrew names for

Chapter and Verse Numbers

The original texts did not include a numbering system for

The Ancient Hebrew Alphabet

Early Modern Name Picture Meaning

‫ג‬ ‫ג‬ Gimal Foot Gather, Walk

‫בראשית פרק ‪1‬‬

‫‪1‬סבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת‬

‫מזריע זרע עץ פרי עוסה פרי למינו אשר‬

‫ורדו בידגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה‬

‫בראשית פרק ‪2‬‬

‫‪1‬סויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ‪2‬סויכל‬

‫הרביעי הוא פרת ‪15‬סויקח יהוה אלוהים את‬

‫בראשית פרק ‪3‬‬

‫‪1‬סוהנחש היה ערום מיכול חית הסדה אשר עסה‬

‫להסכיל ותיקח מיפיריו ותואכל ותיתן גם‬

‫מישם ‪24‬סויגרש את האדם וישכן מיקדם‬

‫בראשית פרק ‪4‬‬

‫‪1‬סוהאדם ידע את חוה אישתו ותהר ותלד את קיין‬

‫ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל‬

‫בראשית פרק ‪5‬‬

‫‪1‬סזה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם‬

‫ותשע מאות שנה וימות ‪12‬סויחי קיןן‬

‫שנה וימות ‪32‬סויהי נוח בן חמש מאות שנה‬

‫בראשית פרק ‪6‬‬

‫‪1‬סויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה‬

‫הארץ לשחת כל בסר אשר בו רוח חיים מיתחת‬

‫בראשית פרק ‪7‬‬

‫‪1‬סויואמר יהוה לנוח בוא אתה וכל ביתכה אל‬

‫הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‬

‫בראשית פרק ‪8‬‬

‫‪1‬סויזכור אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל‬

‫ניראו ראשי ההרים ‪6‬סויהי מיקץ ארבעים‬

‫בראשית פרק ‪9‬‬

‫‪1‬סויברך אלוהים את נוח ואת בניו ויואמר להם‬

‫ויטע כרם ‪21‬סוישת מין הייין וישכר‬