Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

לזר אדליאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לזר אדליאנו
Lazăr Edeleanu
לידה 1 בספטמבר 1861
בוקרשט, הנסיכויות הרומניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1941 (בגיל 79)
בוקרשט, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לָזֶר אֶדֶלְיאַנורומנית: Lazăr Edeleanu;‏ 1 בספטמבר 1861 בוקרשט7 באפריל 1941 בוקרשט) היה כימאי רומני יהודי. נודע בגילוי תהליך הזיקוק הבררני של הנפט על בסיס מסיסותם הספציפית של התזקיקים השונים בגופרית דו-חמצנית נוזלית (1908). נודע גם כמגלה האמפטמין (1887). יחד עם קונסטנטין איסטרטי ופטרו פוני נחשב חלוץ מדע הכימיה ברומניה. עמיתו, הגאולוג לודוביק מראזק הגדירו "אדם ואישיות, עדי של המדע הרומני".

רקע משפחתי ולימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במשפחה בת שישה ילדים של חרט יהודי בבוקרשט, בשם שעיה (ישעיהו) אדליאנו. בילדותו המשפחה התגוררה בעיר קראיובה, שם הילד לזר הצטיין בלימודים בבית הספר של הקהילה היהודית[1], אחר כך עברו לגור בעיר פוקשאן. משום הצטיינותו במדעים, בגיל 12 נשלח לבד לבוקרשט להמשך לימודיו. שם התאפשרה קבלתו לתיכון היוקרתי ספנטול סבא (סבא הקדוש). בבוקרשט התגורר בתנאי עוני בדירת מרתף והתפרנס ממתן שיעורים פרטיים. בגלל חוסר תאורה בדירה נאלץ לפעמים ללמוד באור הפנסים הסמוכים לארמון שוצו שנמצא בקרבת מגוריו.[2] אחרי שבשנת 1882 סיים את בחינות הבגרות, עבד קשה במשך שנה כדי לממן את כניסתו לאוניברסיטה. המשיך לימודיו באוניברסיטת ברלין בפקולטה לכימיה שם היה תלמידם של א.ו. הופמן, צ.פ. ראמלסברג ושל הלמהולץ.

בשנת 1887 קיבל את התואר דוקטור בכימיה, עם עבודתו "על נגזרות החומצות השומניות פניל–מטאקרילית ופניל -איזובוטירית". בתזה זאת הוא מתאר גם גילוי הפל–איזופרופילאמין, חומר המוכר כיום כאמפטמין או "בנזדרין" ושלו תכונות פסיכוסטימולנטיות (ממריצות) ופוטנציאל ממכר.

פעילותו באנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך עבר ללונדון, שם היה מרצה במכללה המלכותית של חיל התותחנים, תחת ניהולו של פרופ' הוג'קינסון. בו זמנית עבד יחד עם סי. פ. קרוס ואי. ג'יי בוואן ביצור סוג של משי סינתטי חסך אש (ויסקוזה או רייון). כמו כן עבד יחד עם ר. מלדולה ביצור צבע על בסיס אוקסאזין. כיווני מחקר אחרים כללו תחום נגזרות החומצות הבלתי רוויות מהסדרה הארומטית, פעולת דיגופרית דיכלוריד על האנילין, פעולת הכלוראט על חומצות אוקסי, וכו'.

שיטת הזיקוק אדליאנו ומחקרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19061913 כיהן אדליאנו כראש המעבדה הכימית של המכון הגאולוגי בבוקרשט שהוקם באותה שנה, ובין השנים 1906 - 1910 כמנהל של בית הזיקוק ווגה בפלוישט מטעם החברה הגרמנית "דיסקונט". שם הנהיג אדליאנו שיטת יצור שמנים על ידי זיקוק בוואקום (ריק) ועל ידי כך היה אחד מחלוצי הטכנולוגיה של הוואקום. באותן השנים אדליאנו ייצג את רומניה בכנסים בינלאומיים בנושא הנפט שהתקיימו בפריז (1900), בליאז' (1905), בלונדון (1909) ובווינה. בשנת 1907 נמנה אדליאנו עם מארגני הקונגרס לנפט בבוקרשט ופרסם יחד עם י. טנססקו מונוגרפיה חשובה של התכונות הפיזיות והטכניות של הנפט הרומני. בשנת 1907 תוך כדי עבודה בשדות הנפט בברקה, קמפן וקמפינה הצליח אדליאנו להפריד מתוך הנפט הגולמי מזקקים קלים כון בנזן, טולואן, קסילן ופסוידוקומן. הצביע על היתרונות של הפחמימנים שהופקו מנפט לעומת אלו המופקים מפחם. שנת 1908 הייתה שנת תגליתו העיקרית – תהליך אדליאנו, דהיינו זיקוק הנפט בעזרת גופרית דו חומצית בתור ממס סלקטיבי (בררני) (שהוריד את נקודת העשן של הקרוסין), המביא להפקה סלקטיבית של פחמימנים ארומטים (בנזן, טולואן, קסילן, וכו') הפרוצדורה הזאת נוסתה קודם בבית הזיקוק ווגה Vega ברומניה, אחר כך בישום תעשייתי ברואן בצרפת, ועל ידי החברה הגרמנית בורסיך Borsig בגרמניה ולאחר מכן בכל העולם. היא שימשה קודם לטיהור הנפט לתאורה ואחר כך ליצור בנזינה באיכות גבוהה. בהמשך שימשה את תעשיית השמנים למנוע. עד שנת 1960 היו בכל רחבי העולם כ-80 מתקני אדליאנו. שיטת אדליאנו נשארה בשימוש בימינו, בגרסאות שונות, כתהליך בסיסי ליצור נפט בעל איכות גבוהה.

פעילותו המדעית והעסקית בגרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1910 השתקע בגרמניה שם התמקד ביישום התעשייתי של תהליך זיקוק הנפט בעזרת גופרית דו חומצית וכיהן כמנהל בחברה Allgemeine Gesellschaft für Chemische Industrie "החברה הכללית לתעשייה כימית" שכונתה החל משנות ה-1930 "חברת אדליאנו" - "Edeleanu Gesellschaft" הפועלת גם בימינו בפרנקפורט. חברה זו רשמה בשנת 1932 את המותג "אדליאנו", שחודש עד לימינו, בשביל קבוצות מוצרים כמו פחמימנים, דלקים למנועים, שמנים לשנאים, שמנים למפסקים ולטורבינות, שמן לבן, מתקנים וחלקי מתקנים להשבחת הפחמימנים. בשנת 1937, בימי המשטר הנאציונל - סוציאליסטי החברה נקנתה על ידי חברת "דויטשה ארדל" "Deutsche Erdöl-AG", ומאוחר יותר עברה מיד ליד דרך כמה בעלים עד שבשנת 2002 נקנתה על ידי חברת "אודה" Uhde שבבעלות הקונצרן תיסן-קרופ.

אדליאנו הוכר כבעל 212 פטנטים ברומניה, גרמניה, ארצות הברית, צרפת, אוסטריה, שוודיה והולנד.

אחרי שחזר לרומניה, נפטר בבוקרשט באפריל 1941 .

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1909 היה אדליאנו נשוי נשיואים ראשונים למריה לבית גולשטיין (ילידת נייסה 1862) [3] בנם, יון אדליאנו (1966-1892) היה נשוי לבתו של העיתונאי הרומני קונסטנטין קוסטה-פורו

חברויות ומחוות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1906 - עיטור המסדר ע"ש מלך לאופולד של בלגיה, בדרגת קצין[4]
  • 1910 - חבר בחברה למדעי הטבע במוסקבה
  • 1925 – חבר במכון לאנשי טכנולוגיית הנפט בלונדון
  • 1932 – עיטור רדווד על מפעל חייו בתחום המדע
  • 1932- יועץ כבוד לכלכלה של נציגות רומניה בגרמניה
  • נושאים את שמו: המכללה הטכנית בעיר פלוישט ומוסד חינוכי בעיר נבודאר על חוף הים השחור.
  • במסגרת חברת הקבלנות הגרמנית אודה Uhde הנמצאת בבעלות הקונצרן תיסן-קרופ פועלת המחלקה לשכלול טכנולוגיות - המשך לחברה שהוקמה בזמנו על ידי אדליאנו ונושאת את שמו. עיקר פעילותה היא בניית בתי זיקוק ברחבי העולם
  • S.Benari, A.S. Banciu, Lazar Edeleanu, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1982 ;
(ס. בנארי, א.ס. באנצ'ו - לזר אדליאנו - הוצאת הספרים המדעית ואנציקלופדית, בוקרשט, 1982)
  • זיקוק השמנים על ידי שיטת אדליאנו (Petr.Times (1932
  • עבודותיו של ד"ר אדליאנו - מאת א. קזימיר ב-Monit.Petr.Times 1941
  • O.Păduraru Bibliografia lucrărilor şi brevetelor în limba engleză de dr. L. Edeleanu ב Anglo-Rumanian Bibliography, Bucureşti 1946.
(ביבליוגרפיית העבודות והפטנטנים של ד"ר ל. אדליאנו- באנגלית)
  • I.Drimuş, C. Tache -Lazăr Edeleanu, precursor al chimizării petrolului ,
(לזר אדליאנו - מבשר של הפטרוכימיה, - מאת אי. דרימוש וק. טאקה) - ברומנית - בRevista de chimie (כתב עת לכימיה, 1958)
  • Robert Treyball- Liquid extraction - McGrawHill Book Co,1951m first edition
  • Avilino Sequeira - Lubricant base oil and wax processing CRC Press 1994
  • Alan A.Comyns Encyclopedic Dictionary of Named Processes in Chemical Technology - CRCPress 1999
  • התכתבות - קרן לזר אדליאנו, קרן קסניה אנדרייסקו קוסטה-פורו, בארכיון המוזיאון הלאומי הרומני של הנפט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לזר אדליאנו בוויקישיתוף
  • FCER - Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie

Editura Hasefer, 2004 p.215-216 (פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה - תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה - הוצאת ספרים הספר, בוקרשט 2004 ע' 215-216)

(ביוגרפיה כללית גרמנית&הביוגרפיה הגרמנית החדשה, כרך ד, דונקר והומבלוט, ברלין, 1959)

Magdaleine Moureau.Gerald Brace Dictionnaire du petrole et d'autres sources d'energie –anglais- français Ed. Technip 2008 (מילון לנפט ומקורות אנרגיה אחרים – אנגלי צרפתי וצרפתי אנגלי ) הוצאת ספרים טכניפ, 2008 E H J Rosenburg-The History of selective solvents 1st World Petroleum Congress, July 18 - 24, 1933, London, UK

Gabriela Stan,Muzeul National al Petrolului - Lazăr Edeleanu (ברומנית)

  • Dr.L.Edeleanu - Ludovic Mrazec

ב Monit. Petr. Roumanie מאמר לזכרו ברומנית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]