תמה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה, קישורים פנימיים |
||
| (15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|כל הערך=כן|לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה|נושא=ספרות|נושא2=מדעי הרוח}} |
|||
{{פירוש נוסף}} |
{{פירוש נוסף}} |
||
'''תֵּמָה''' (ב[[לטינית]]: ''' |
'''תֵּמָה''' (ב[[לטינית]]: '''Thema'''; מ[[יוונית עתיקה]]: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") היא נושא, מסר או [[רעיון]] מרכזי ביצירה [[אמנות]]ית (ב[[ספרות]], [[אמנות פלסטית]], [[מוזיקה]], [[אדריכלות]] וכיוצא בזה), ב[[מחקר]], בדיון, או ברעיון. בספרות תמה היא רעיון או נקודת מבט מרכזית בסיפור שאפשר בדרך כלל לסכם במלה אחת (למשל מאבק, אהבה, בגידה). דוגמאות טיפוסיות לתמה מהסוג הזה הן קונפליקט בין היחיד לחברה, אהבה נכזבת, מרד נעורים, השאפתנות ומחירה, מוסר וצביעות. |
||
התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה. |
התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה. |
||
==ביצירה ספרותית== |
==ביצירה ספרותית== |
||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
כך, לדוגמה, מחזהו של [[ויליאם שייקספיר]] "[[רומיאו ויוליה]]", המבוסס על ספרו של [[מטאו בנדלו]] "[[ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה]]" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית". |
כך, לדוגמה, מחזהו של [[ויליאם שייקספיר]] "[[רומיאו ויוליה]]", המבוסס על ספרו של [[מטאו בנדלו]] "[[ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה]]" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית". |
||
מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות. |
מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות. |
||
===טכניקות ספרותיות=== |
===טכניקות ספרותיות=== |
||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
====לייטוורטשטיל ולייטמוטיב==== |
====לייטוורטשטיל ולייטמוטיב==== |
||
'''לייטוורטשטיל''' (מ[[גרמנית]]: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או ב[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"[[אלף לילה ולילה]]" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם [[לייטמוטיב]]. |
'''לייטוורטשטיל''' (מ[[גרמנית]]: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או ב[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"[[סיפורי אלף לילה ולילה|אלף לילה ולילה]]" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם [[לייטמוטיב]]. |
||
====מבנה תמטי==== |
====מבנה תמטי==== |
||
'''מבנה תֵּמָטִי''' (ב[[אנגלית]]: Thematic patterning; על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''מבנה נוֹשְׂאִי''') הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד |
'''מבנה תֵּמָטִי''' (ב[[אנגלית]]: Thematic patterning; על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''מבנה נוֹשְׂאִי''') הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מ"[[סיפורי אלף לילה ולילה]]" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות. |
||
==תמות באדריכלות== |
==תמות באדריכלות== |
||
תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה. |
תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של [[מבנה אדריכלי]] מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה. |
||
לדוגמה: [[בניין בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]], בנוי בסגנון האופייני לתקופת [[בית המקדש השני]], אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של ה[[צדק (מוסר)|צדק]] כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים ב[[תנ"ך]], ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות |
לדוגמה: [[בניין בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]], בנוי בסגנון האופייני לתקופת [[בית המקדש השני]], אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של ה[[צדק (מוסר)|צדק]] כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים ב[[תנ"ך]], ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות וה[[עיטור (אמנות)|עיטור]]ים של המבנה, ומשפיעה על מראהו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, [[חומה|חומ]]ת האבן החוצה את המבנה ובה [[שער (מבנה)|שער]]ים הבנויים בסגנון [[תקופת בית שני|תקופת הבית השני]] מסמלת מחד את [[חומת ירושלים]] ואת [[הכותל המערבי]] (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם [[אמת מים|אמת המים]] בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב [[מעיין]] ה[[גיחון]] ואת [[נקבת חזקיהו]] (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית). |
||
{{סיפר}} |
{{סיפר}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531567005171|ספרות השוואתית - נושאים ומוטיבים}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
[[קטגוריה:מונחים ספרותיים]] |
[[קטגוריה:מונחים ספרותיים]] |
||
[[קטגוריה:אמנות]] |
[[קטגוריה:אמנות]] |
||
גרסה אחרונה מ־16:41, 7 באפריל 2024
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה. | |
תֵּמָה (בלטינית: Thema; מיוונית עתיקה: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") היא נושא, מסר או רעיון מרכזי ביצירה אמנותית (בספרות, אמנות פלסטית, מוזיקה, אדריכלות וכיוצא בזה), במחקר, בדיון, או ברעיון. בספרות תמה היא רעיון או נקודת מבט מרכזית בסיפור שאפשר בדרך כלל לסכם במלה אחת (למשל מאבק, אהבה, בגידה). דוגמאות טיפוסיות לתמה מהסוג הזה הן קונפליקט בין היחיד לחברה, אהבה נכזבת, מרד נעורים, השאפתנות ומחירה, מוסר וצביעות.
התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.
ביצירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.
כך, לדוגמה, מחזהו של ויליאם שייקספיר "רומיאו ויוליה", המבוסס על ספרו של מטאו בנדלו "ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית".
מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות.
טכניקות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:
לייטוורטשטיל ולייטמוטיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לייטוורטשטיל (מגרמנית: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או במוטיב החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"אלף לילה ולילה" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם לייטמוטיב.
מבנה תמטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה תֵּמָטִי (באנגלית: Thematic patterning; על פי האקדמיה ללשון העברית: מבנה נוֹשְׂאִי) הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מ"סיפורי אלף לילה ולילה" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות.
תמות באדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.
לדוגמה: בניין בית המשפט העליון בירושלים, בנוי בסגנון האופייני לתקופת בית המקדש השני, אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של הצדק כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים בתנ"ך, ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראהו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את חומת ירושלים ואת הכותל המערבי (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעיין הגיחון ואת נקבת חזקיהו (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).
