Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

תמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תֵּמָהלטינית: Thema; מיוונית עתיקה: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") היא נושא, מסר או רעיון מרכזי ביצירה אמנותיתספרות, אמנות פלסטית, מוזיקה, אדריכלות וכיוצא בזה), במחקר, בדיון, או ברעיון. בספרות תמה היא רעיון או נקודת מבט מרכזית בסיפור שאפשר בדרך כלל לסכם במלה אחת (למשל מאבק, אהבה, בגידה). דוגמאות טיפוסיות לתמה מהסוג הזה הן קונפליקט בין היחיד לחברה, אהבה נכזבת, מרד נעורים, השאפתנות ומחירה, מוסר וצביעות.

התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.

ביצירה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.

כך, לדוגמה, מחזהו של ויליאם שייקספיר "רומיאו ויוליה", המבוסס על ספרו של מטאו בנדלו "ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית".

מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות.

טכניקות ספרותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:

לייטוורטשטיל ולייטמוטיב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטוורטשטילגרמנית: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או במוטיב החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"אלף לילה ולילה" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם לייטמוטיב.

מבנה תֵּמָטִיאנגלית: Thematic patterning; על פי האקדמיה ללשון העברית: מבנה נוֹשְׂאִי) הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מ"סיפורי אלף לילה ולילה" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות.

תמות באדריכלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.

לדוגמה: בניין בית המשפט העליון בירושלים, בנוי בסגנון האופייני לתקופת בית המקדש השני, אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של הצדק כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים בתנ"ך, ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראהו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את חומת ירושלים ואת הכותל המערבי (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעיין הגיחון ואת נקבת חזקיהו (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]