תמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:41, 7 באפריל 2024

ערך זה עוסק ברעיון מרכזי ביצירת אומנות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תמה (פירושונים).

תֵּמָה (בלטינית: Thema; מיוונית עתיקה: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") היא נושא, מסר או רעיון מרכזי ביצירה אמנותית (בספרות, אמנות פלסטית, מוזיקה, אדריכלות וכיוצא בזה), במחקר, בדיון, או ברעיון. בספרות תמה היא רעיון או נקודת מבט מרכזית בסיפור שאפשר בדרך כלל לסכם במלה אחת (למשל מאבק, אהבה, בגידה). דוגמאות טיפוסיות לתמה מהסוג הזה הן קונפליקט בין היחיד לחברה, אהבה נכזבת, מרד נעורים, השאפתנות ומחירה, מוסר וצביעות.

התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.

ביצירה ספרותית

את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.

כך, לדוגמה, מחזהו של ויליאם שייקספיר "רומיאו ויוליה", המבוסס על ספרו של מטאו בנדלו "ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית".

מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות.

טכניקות ספרותיות

ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:

לייטוורטשטיל ולייטמוטיב

לייטוורטשטיל (מגרמנית: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או במוטיב החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"אלף לילה ולילה" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם לייטמוטיב.

מבנה תמטי

מבנה תֵּמָטִי (באנגלית: Thematic patterning; על פי האקדמיה ללשון העברית: מבנה נוֹשְׂאִי) הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מ"סיפורי אלף לילה ולילה" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות.

תמות באדריכלות

תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.

לדוגמה: בניין בית המשפט העליון בירושלים, בנוי בסגנון האופייני לתקופת בית המקדש השני, אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של הצדק כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים בתנ"ך, ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראהו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את חומת ירושלים ואת הכותל המערבי (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעיין הגיחון ואת נקבת חזקיהו (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).

קישורים חיצוניים

ספרות השוואתית - נושאים ומוטיבים, דף שער בספרייה הלאומית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{עריכה|כל הערך=כן|לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה|נושא=ספרות|נושא2=מדעי הרוח}}
-'''תמה''' (ב[[לטינית]]: '''thema'''; מ[[יוונית עתיקה]]: ''θέμα'' (שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) - לשים במקום) היא רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית, אמנותית או אדריכלית, או [[מוסר השכל]] הנמצא בבסיס אותה יצירה. לרוב אותו מוסר השכל מתייחס לחברה, למשמעות החיים או לטבע האנושי, ומדובר ברעיון אוניברסלי ועל-זמני, ולא ברעיון השייך לתרבות או חברה מסוימת.
+{{פירוש נוסף}}
+'''תֵּמָה''' (ב[[לטינית]]: '''Thema'''; מ[[יוונית עתיקה]]: θέμα שמקורה במילה τίθημι (טיתמי) – "לשים במקום") היא נושא, מסר או [[רעיון]] מרכזי ביצירה [[אמנות]]ית (ב[[ספרות]], [[אמנות פלסטית]], [[מוזיקה]], [[אדריכלות]] וכיוצא בזה), ב[[מחקר]], בדיון, או ברעיון. בספרות תמה היא רעיון או נקודת מבט מרכזית בסיפור שאפשר בדרך כלל לסכם במלה אחת (למשל מאבק, אהבה, בגידה). דוגמאות טיפוסיות לתמה מהסוג הזה הן קונפליקט בין היחיד לחברה, אהבה נכזבת, מרד נעורים, השאפתנות ומחירה, מוסר וצביעות.
 התמה לרוב אינה מצוינת במפורש ביצירה, והיא ניתנת להסקה מבחינת הרעיונות השונים העולים מן היצירה.
 ==ביצירה ספרותית==
 את התמה ניתן להסיק מבחינת השילוב בין העלילה, הרקע ומיקום העלילה, הדמויות (מהותן ואופיין) והקונפליקט ביצירה. התמה מהווה רקע לסיפור, וכולו מתבסס עליה ומשולב בה.
-כך, לדוגמה, מחזהו של [[ויליאם שייקספיר]] "[[רומאו ויוליה]]" המבוסס על ספרו של [[מטאו בנדלו]] "[[היסטוריה הטראגית של רומאו ויוליה]]" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה" ו"הסכנות העולות מחוסר יושר".
+כך, לדוגמה, מחזהו של [[ויליאם שייקספיר]] "[[רומיאו ויוליה]]", המבוסס על ספרו של [[מטאו בנדלו]] "[[ההיסטוריה הטראגית של רומיאו ויוליה]]" מבוססים על תמות חוצות-תרבות של "הסכנות באי-ציות למשפחה/לחברה", "הסכנות העולות מחוסר יושר" ו"מורכבות הקונפליקט בין המוסר האישי לנורמה החברתית".
 מרבית יצירות האמנות ויצירות הספרות מבוססות על תמות על-תרבותיות אלה, ולכן בני תרבויות שונות מסוגלים להבין ולהתקשר רגשית אל יצירות שנוצרו בתרבויות אחרות ובתקופות אחרות.
 ===טכניקות ספרותיות===
 ישנן מספר טכניקות ספרותיות המשמשות להדגשת התמה שבבסיס הסיפור:
+====לייטוורטשטיל ולייטמוטיב====
-====לייטוורטסטיל====
-'''לייטוורסטיל''' (מ[[גרמנית]]: '''Leitwortstil''') הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או ב[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"[[אלף לילה ולילה]]" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת.
+'''לייטוורטשטיל''' (מ[[גרמנית]]: Leitwortstil) הוא שימוש מכוון במשפטים החוזרים על עצמם או ב[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] החוזר על עצמו - כך, לדוגמה, החזרה המצויה ב"[[סיפורי אלף לילה ולילה|אלף לילה ולילה]]" ומופיעה בראשית כל פרק ובסיומו מדגישה את התמה שבבסיס העלילה ומקשרת את הסיפורים השונים לתמת מסגרת אחת. ראו גם [[לייטמוטיב]].
 ====מבנה תמטי====
-'''מבנה תמטי''' (ב[[אנגלית]]: '''Thematic patterning ''') הוא שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיבים החוזרים בסיפורים השונים של "[[אלף לילה ולילה]]", כגון המוטיבים של "אומץ" ו"נאמנות". מוטיבים אלה חוזרים בסיפורים השונים ומהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו.
+'''מבנה תֵּמָטִי''' (ב[[אנגלית]]: Thematic patterning; על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: '''מבנה נוֹשְׂאִי''') הוא מבנה ספרותי בו נושא מרכזי חוזר ומופיע שוב ושוב ברכיבים וחלקים שונים במהלך העלילה או בתוך יסודות ספרותיים שונים של המלל. ובמלים אחרות זהו שימוש במוטיב מסוים החוזר באלמנטים שונים או באירועים שונים בעלילה. לדוגמה: מוטיב החוזר ונשנה בכל אחד מ"[[סיפורי אלף לילה ולילה]]" הוא "אומץ" וגם "נאמנות". מוטיבים אלה מהווים תמה בבסיס הסיפור, וביחד - תמה לאוסף כולו. לפיכך סיפורים אלו כתובים במבנה תמתי, שנושאיו הם אומץ ונאמנות.
 ==תמות באדריכלות==
-תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של מבנה אדריכלי מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.
+תמה יכולה להיות רעיון הנמצא בבסיסו של [[מבנה אדריכלי]] מסוים או אף בבסיסו של תכנון אורבני אזורי. התמה משלבת בתוכה את הרעיונות השונים המרכיבים את המתחם ולרוב אינה גלויה על פניה.
-לדוגמה: [[בניין בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]], בנוי בסגנון האופייני לתקופת [[בית המקדש השני]], אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של ה[[צדק (מוסר)|צדק]] כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים ב[[תנ"ך]], ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות והעיטורים של המבנה, ומשפיעה על מראו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, חומת האבן החוצה את המבנה ובה שערים הבנויים בסגנון תקופת הבית השני מסמלת מחד את [[חומת ירושלים]] ואת [[הכותל המערבי]] (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם אמת המים בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב מעין ה[[גיחון]] ואת [[נקבת חזקיהו]] (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).
+לדוגמה: [[בניין בית המשפט העליון]] ב[[ירושלים]], בנוי בסגנון האופייני לתקופת [[בית המקדש השני]], אולם בבסיס המבנה שלוש תמות: הקשר ההיסטורי לירושלים, הקשר הרוחני לצדק - תמה של ה[[צדק (מוסר)|צדק]] כפי שהוא מופיע בפסוקים שונים ב[[תנ"ך]], ותמה אוניברסלית של צדק. תמה זו משתקפת באלמנטים שונים של המבנה ומבחירת מיקום החלונות וה[[עיטור (אמנות)|עיטור]]ים של המבנה, ומשפיעה על מראהו הכללי של המבנה ועל הסגנון בו נבנה. כך לדוגמה, [[חומה|חומ]]ת האבן החוצה את המבנה ובה [[שער (מבנה)|שער]]ים הבנויים בסגנון [[תקופת בית שני|תקופת הבית השני]] מסמלת מחד את [[חומת ירושלים]] ואת [[הכותל המערבי]] (התמה ההיסטורית), את שערי העיר אליהם באו בתקופת התנ"ך לקבל צדק (התמה הרוחנית לאומית), ואת השערים הפתוחים כיום לכל המבקש צדק (התמה האוניברסלית), וכך לדוגמה גם [[אמת מים|אמת המים]] בחצר המבנה מסמלת את מקורה של ירושלים סביב [[מעיין]] ה[[גיחון]] ואת [[נקבת חזקיהו]] (התמה ההיסטורית), את קו הצדק שהוא ישר (תמת הצדק בתנ"ך - התמה הלאומית), ואת הקו הישר המוליך למסקנה אחת צודקת (התמה האוניברסלית).
+{{סיפר}}
-==ראו גם==
-* [[לייטמוטיב]] - תמה בבסיס יצירה מוזיקלית או אופראית.
+==קישורים חיצוניים==
-[[קטגוריה:ספרות]]
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531567005171|ספרות השוואתית - נושאים ומוטיבים}}
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:מונחים ספרותיים]]
 [[קטגוריה:אמנות]]
 [[קטגוריה:טכניקות ספרותיות]]
-[[en:Theme (literature)]]
-[[ca:Tòpic literari]]
-[[de:Thema (Literatur)]]
-[[eo:Literatura temo]]
-[[es:Tópico literario]]
-[[fi:Teema (kirjallisuus)]]
-[[gl:Tópico literario]]
-[[id:Tema]]
-[[ka:თემა]]
-[[ko:주제]]
-[[nl:Thema (literatuur)]]
-[[sv:Tema (narratologi)]]
-[[tr:Ana fikir]]
-[[vi:Đề tài (nghệ thuật)]]

סיפר
דמות	פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה (אנ') • דמות שלישית בחשיבותה (אנ') • סיידקיק • אנטגוניסט • נבל-על • דמות משנה • דמות חוזרת • מספר • גיבור • אנטי-גיבור
עלילה	דיאלוג • מצג • מבנה דרמטי (אנ') • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • מקגאפין • נקודת שיא • עימות • תת-עלילה • פלשבק/פלשפורוורד
רקע	דיסטופיה • אוטופיה • יקום בדיוני • יקום משותף • היסטוריה • היסטוריה בדיונית
תמה	מוטיב • לייטמוטיב • סאבטקסט • מוסר השכל
סגנון	אמצעים פיגורטיביים • טכניקות ספרותיות • נקודת תצפית • השעיית הספק • סימבוליזם • אתנחתא קומית
סיפורת	משל • מעשייה • סיפורת בזק • רומן • נובלה • מחזה • שירה • תסריט • נובליזציה • סיפור קצר
סוגה	רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורי • רומן ריאליסטי • רומן רומנטי • רומן ביוגרפי • רומן מכתבים • רומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן ארוטי • רומן חניכה • סאגה • פנטזיה (אפלה, חרבות וכשפים) • ספרות בלשית • ספרות אימה • ריאליזם קסום • סאטירה • מדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחן • ספרות ספקולטיבית • ספרות זולה • קומיקס
נושאים קשורים	זרם התודעה • קהל • מחבר • תורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיה • רטוריקה
פורטל: ספרות

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק מבחינת המינוחים, מבלבל בין הגדרות ספרותיות ואמנותיות; ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.