Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

אבנר בר חמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבנר בר חמא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באפריל 1946 (בן 78)
מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל, קרית גת

אבנר בר חמא (נולד ב-18 באפריל 1946) הוא אמן בין-תחומי ישראלי, כיהן כראש המסלול לאמנות במכללת האקדמית לחינוך "תלפיות", וכיום מרצה בכיר במכללה, בה הוא אוצר "הגלריה האחרת". חבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות וראש המדור לאמנות פלסטית בה.

קורות חייו ויצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר חמא נולד במרוקו, ועלה לישראל בשנת 1956 למעברת קריית גת עם הוריו ומשפחתו, הוא למד בישיבת נתיב מאיר, ושירת בחטיבת הנח"ל במלחמת יום הכיפורים[1].

ולאחר מכן שירת בשליחויות ציוניות שונות, מטעם הסוכנות היהודית בבלגיה, בקנדה ובצרפת. בשנים 19661973 הוא למד אמנות בבית הספר הגבוה לציור בתל אביב (קלישר), ובמדרשה לאמנות ברמת השרון. לאחר לימודיו, אותם סיים בהצטיינות, הוזמן להצטרף לסגל ההוראה בבית הספר הגבוה לציור בתל אביב והתמנה בהמשך למנהלו הפדגוגי. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1977. במקביל, לאורך שנות השבעים, עסק בר חמא בהדרכת מורים לאמנות במשרד החינוך מטעם הפיקוח, והיה חבר הוועדה העליונה לחינוך לאמנות. בשנת 1978 יצא בר חמא בשליחות לבריסל, מטעם מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית ובני עקיבא, למשך יותר משנתיים. לאחר שובו ארצה, בתחילת שנת 1981, התמנה לראש המסלול לאמנות במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" בתל אביב (כיום בחולון). בין השנים 19881992 היה נציג הסוכנות היהודית במזרח קנדה וישב ארבע שנים במונטריאול. בשנת 1995 שב בר חמא לתפקידו כראש המסלול לאמנות במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות" בתל אביב, וייסד במסגרת זו את "הגלריה האחרת", אותה הוא אוצר עד היום.

את המסלול לאמנות במכללת 'תלפיות', ניהל עד שנת 2006, ומאז ממשיך ללמד במכללה כמרצה בכיר. כיום הוא מרצה במכללה ואוצר 'הגלריה האחרת'.

בין השנים 2001–2002 כיהן בפריז כנציג המחלקה לחינוך למערב אירופה מטעם הסוכנות היהודית, ובמסגרת זו מיפה את כל בתי הספר היהודים באירופה המערבית במסגרת מחקר שהוגש לסוכנות. מחקר זה זכה לשבחים רבים של ראשי הסוכנות ושימש מסמך תיעוד, בו השתמשו ומשתמשים בקרית מוריה בירושלים, בה מתנהלת הכשרת השליחים השונים לגולה.

החל משנת 1972, מציג בר חמא את יצירותיו בישראל ובשאר העולם ועד היום יצר כ-30 פסלים ומיזמים אמנותיים. בארץ מוצבות יצירותיו בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, גבעת זאב, מעלה אדומים, קריית גת[2], בית שאן, ירוחם, אשדוד, בת-ים וכן מחוץ לישראל: בבריסל ובמיאמי. בשנת 1998, נבחרה עבודת קיר שלו ופסל שלו, לרחבת הכניסה למגדלי טרייד טאואר (TRADE TOWER), ובאותה שנה גם עוצבה על ידיו האנדרטה לזכר הנופלים בני קריית גת (ביניהם גם חבריו)[2]. הצעתו לאנדרטה לחללי הטרור בירושלים, נבחרה בשנת 2013 על ידי ועדה מטעם העירייה, ועדיין לא בוצעה.

בשנת 2008 תבע בר חמא את עיריית קריית גת, לאחר שלטענתו העירייה הזניחה פסלים שיצר והוצבו בתחומה באופן הפוגע בזכויותיו כיוצר היצירה[3], בשנת 2012 ניתן פסק דין שחייב את העירייה לתחזק את הפסלים כראוי ולפצות את בר חמא[4], פסיקה שיצרה שיח על גבולות זכויות היוצרים בישראל[5][6][7].

בשנת 2009 ייסד בר חמא את הגלריה "הלל 17" בירושלים, הוא אצר בה את התערוכות "אימפרה-ציוניזם", "גלו-יה" ו"מביעה אומר" ותערוכת פתיחה לזכרה של מבקרת התרבות צפורה לוריא.

בנובמבר 2009, הוא הוזמן להציג בברלין בתערוכה הקבוצתית "שלום-קיר-חופש" בה משתתפים אמנים מעיראק-אירן-פלסטין-אירופה וישראל.

בשנת 2013 יצא לאור ספר האמן שלו: " 'הר-שדה-בית'- מיצבי מצב 1995–2013, בעריכת המשוררת חוה פנחס כהן. בספר שישה מאמרים שנכתבו על ידי מיטב החוקרים מהארץ ומחו"ל,(פרופ' זיוה עמישי מייזלש, כלת פרס ישראל לאמנות - פרופ' מרגרט אולין (Margaret Olin), מאוני' ייל בארצות הברית, ד"ר בתיה ברוטין - צפורה לוריא - דפנה נאור - אביבה וינטר ורונית דקל). הספר, בהוצאת ראובן מס, מתרכז בעיקר בעבודותיו בין השנים 1995–2013 וכולל ראיון מקיף עם העורכת חוה פנחס כהן ומאמרי מחקר מגוונים על עבודותיו.

בר חמא כיהן כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות במשך ארבע שנים, ובשנת 2017, התמנה ליו"ר המדור לאמנות פלאסטית.

בשנת 2016 העתיק את מגוריו לירושלים[8]

תערוכות יחיד נבחרות ומיצבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנחנו על המפה, אוצרת: חוה פנחס-כהן, בית האמנים תל אביב, 2017

חזון הצמות היבשות, מיצב, בית האמנים, תל אביב, 2013

HiStory, ברלין, גלריה פטריס וויאר Patrice Veuillard, אוצרת: בתיה ברוטין, 2013 ,קטלוג בארבע שפות.(התערוכה התבטלה עקב סגירת הגלריה).

אורות מאופל, צילום ועיבודי מחשב, הגלריה ה’אחרת’, חולון, אוצר: ד”ר מתי פישר, 2011

המספד בירושלים, מיצב בבית האמנים, תל אביב, אוצר: אריה ברקוביץ, קטלוג. 2008

עיניים לכותל, הגלריה העירונית, רחובות, אוצרת: אורה קראוס, קטלוג. 2007

אור הגנוז, גלריה הייטאצ’, הרצליה פיתוח, אוצרת: דפנה נאור. 2007

ארבעים שנות שיבוש, מיצב בחלון, גלריה טובה אוסמן, תל אביב, אוצרת: גלית סמל

עשרה צלמי עיתונות ואמן, מיצב בעקבות ההתנתקות, 10+1 צל-מי-צב - 2006 הגלריה ה’אחרת’, תל אביב.

מיצב בסוכה של מפוני גני-טל, קיבוץ חפץ חיים, אוצרת: ציפורה לוריא. 2005

מיצב-מיצר, מיצב במשכן לאמנות, חולון. אוצר: אודי רוזנוויין.2006

מיצב-מצב, שני מיצבים בבית האמנים, תל אביב ואריאל, אוצרת: ציפורה לוריא. 2005

מזבח אדמה תעשה לי, מיצב, בית האמנים, תל אביב, אוצרת: רביבה רגב, קטלוג. 2000

הר-שדה-בית, מיצב, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, אוצרת: דפנה נאור. 1999

התרחשויות, ציור מופשט, גלריה נורה, ירושלים, ובגלריה האחרת, תל אביב, 1997 אוצרת: רביבה רגב, קטלוג.

מאבק, ציור, פיסול, מיצב ומיצג בשיתוף הכוריאוגרף ד”ר משה קדם, בית האמנים תל אביב 1995. אוצרת: רחל שביט, קטלוג.

רישום נוף ישראלי, אוניברסיטאות מק-גיל וקונקורדיה, מונטריאול. 1992–1989

המאבק-נצח, בית האמנים בירושלים, קטלוג. 1988

רישום מונומנטלי, בית האמנים, תל אביב. 1986

בעקבות פינוי ימית, בית האמנים, ירושלים. 1982 ציור ופיסול, בעקבות פינוי ימית, בית האמנים, ירושלים.

המנורה חוזרת לירושלים,מס' 1, בית האמנים, תל אביב. 1981

רישום וציור, תערוכות בבריסל ובציריך. 1980–1978

רישומים, בית האמנים, ירושלים. 1976 פיסול, גלריה אנגל, ירושלים. 1973

תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפה-לקרוא בין הקווים, מוזיאון ארץ ישראל, אוצרת: ד"ר בתיה דונר.

ליצור קהילה, הפואטיקה והפוליטיקה של העירוב, הגלריה ע”ש אלון ולאה רבינוביץ, מרכז סליפקא, אוניברסיטת ייל, ניו הייבן, אוצרת: פרופ’ מרגרט אולין, 2012

לצאת מהמסגרת, עבודות שלב הגמר בתחרות פרס אליכס דה רוטשילד, בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, תל אביב, אוצרים: אנשי ועדת הפרס, 2012 הוי כנרת שלי, הגלריה ה’אחרת’, חולון, אוצר: אבנר בר חמא, 2012

האומנם דיוקן עצמי? הבית האדום, גלריה לאמנות, תל אביב, אוצרים: שלמה הרפז ואיצי שוורץ, 2012

הזקן - דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, אוצר: חיים מאור, 2011,קטלוג.

כתנות אור, הגלריה ה’אחרת’, חולון, אוצר: אבנר בר חמא, 2011

אות והוד בעם – זיקות בין המושג ‘עמיות’ לטקסט ודימוי באמנות ישראל, הגלריה לאמנות, הקמפוס האקדמי אחווה, אוצרת: ד”ר מיכל סדן,2011

שנה לנפילת החומה, גלריה פטריס ווייאר (20 שלום-חומה-חופש - 2009), ברלין, ובבית האמנים, תל אביב, אוצר: פטריס ווייאר. Veuillard Patrice

חשבון נפש, תערוכה קבוצתית, גלריה הייטאצ’, הרצליה, אוצרת: דפנה נאור, 2009

כצל עובר, לזכרה של צפורה לוריא, גלריה הלל-17, ירושלים, אוצר: אבנר בר חמא, 2009

גלו-יה, תערוכה קבוצתית, אוצר: אבנר בר חמא. גלריה הלל 17 ירושלים, 2009

הרצל - פנים אל פנים, אוניברסיטת חיפה, אוצרת: ד”ר אירית מילר. 2008

יו”ש-עו”ש, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, אוצר: אבנר בר חמא. 2008

גבולות ישראל ופלסטין, גלריה לוב ברונפמן, וושינגטון, אוצרת: וונדי פרגוסון, 2008

ישראליות חזותית, האוניברסיטה הפתוחה, אוצר: ד”ר אליק מישורי, 2007

הוי, ארצי מולדתי, בית האמנים, תל אביב, אוצר: אבנר בר חמא, 2007

עניין של אי הסכמה, גלריה פירמידה, חיפה, אוצר: יעקב חפץ, 2006

צל-מי-צב 10+1 ,הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, 2006

ביכורים, גלריה אחוזת בית, רעננה, אוצרת: מירי קרימולובסקי,2006

רצח ברטרוספקטיבה, 4 בנובמבר 1995,גלריה בצלאל, תל אביב, אוצרות: ד”ר דנה אריאלי-הורוביץ וד”ר דליה מנור, 1995

נוף מנותק, גלריה יקר, ירושלים, אוצרת: סוזן ששון, 2005

קיץ-קטיף, נווה דקלים, אוצרים: צפורה לוריא ואבנר בר חמא, 2005

הולכים על ביצים, מוזיאון אשדוד, אוצרת: יעל ויזל, 2005

יום השואה - תשס”ד, תערוכה משותפת לגלריות גרוס, דיזנגוף סנטר, תל אביב, לגלריה האחרת, תל אביב, אוצרת: צפורה לוריא, 2004

תערוכת המאה, מטעם הסתדרות המורים בכנסת, ירושלים, אוצר: סורין הלר. 2003,

תערוכת אמנות אירופה, סלון פאריס, אוצרת: דפנה נאור.Europart 2001

אבנים מדברות שלום, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב. 2000 דרישת שלום, המרכז לאמנויות, גבעת חביבה.

תערוכה מחלקתית, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, אוצרת: צפורה לוריא. 1997

תשעה פסלים מציגים, בית המלאכה של רוני, תל אביב, אוצרת: תמרה ריקמן, 1997

הצעות פיסול לחולון, תערוכה בהזמנת עיריית חולון,1997

אמני ישראל מציירים תנ”ך, המוזיאון הישן, תל אביב. 1986

רך / קשיח, אמנות לעם - תערוכה ניידת, אוצרת: רביבה רגב. 1985

פיסול בנוף, פרויקט פיסול בנוף, ירוחם, 1986

תערוכות קבוצתיות שונות מטעם אגודות הציירים, תל אביב’ ירושלים ו-1984–1974 באר שבע.

  • אוצר קבוע של ה'גלריה האחרת', שהקים בשנת 1995, במכללה האקדמית לחינוך 'תלפיות', בחולון.
  • אוצר התערוכה "קיץ-קטיף", במשותף עם ציפורה לוריא, שהוצגה בנווה דקלים עד לביצוע תוכנית ההתנתקות.
  • אוצר התערוכה הקבוצתית "הוי ארצי מולדתי 2007" בבית האמנים בתל אביב.
  • אוצר התערוכה "יו"ש-עו"ש" הגלריה האחרת בתל אביב (יוני 2008)
  • אוצר התערוכה "החלון האדום-הפוגה בשדרות", בחלון של גלריה טובה אוסמן בתל אביב (אוגוסט 2008)

פרסים וזכיות בתחרויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות היהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, בתחום אמנות פלסטית (2018).

האנדרטה לחללי הטרור בגבעת התחמושת בירושלים.2013. ההצעה נבחרה על ידי ועדת ההנצחה בעיריית ירושלים. תכנון סביבתי: אדריכל דוב גליא.

זכייה בבחירת פסל לחברת טבע במפעלי החברה ברמת חובב. 2007

זכייה בתחרות פיסול מטעם משרד החינוך, ראש העין (לא בוצע). 2005

פרס היצירה לתרבות יהודית, ע"ש יעקב אגרסט, לשנת תשס”ד, משרד החינוך. 2004

קבלת מלגת שהות ב’סיטה’ (cite international des arts-PARIS)בפריז, משרד החינוך והתרבות

(מאז השלים שהויות נוספות, בשנים. 2012-2009-2006-2004.

זכייה בתחרות פיסול של מפעל הפיס בבת-ים. 2002

זכייה בתחרות פיסול סביבתי, מטעם משרד החינוך באשדוד.2002

זכייה בתחרות של מפעל הפיס לפסל באבן שמואל. 2002

פרס התערוכה של אגודת הציירים והפסלים.2000

פרס האמן הנבחר של אגודת הציירים בישראל. 2000

זכייה בשתי תחרויות פיסול מטעם משרד החינוך בקריית גת ובחולון. 1999 1998

ציון לשבח – במסגרת פרס האמן הנבחר 1998

זכייה בתחרות פיסול בכפר תבור (לא בוצע). 1976

זכייה בשלוש תחרויות פיסול מטעם משרד השיכון והעיריות של גבעת זאב(בוצע), מעלה אדומים(בוצע) וכרמיאל(לא בוצע).1976

פרס ראשון בתערוכה אמני ישראל מציירים תנ”ך. 1986

פרס הפיסול ממשרד החינוך בתערוכה מורים אמנים.1986

עבודות במרחב הציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל ברמת חובב, באר שבע, בהזמנת חברת טבע. 2007

פסל בבית הספר צורים, ראש העין, בהזמנת משרד החינוך (לא בוצע). 2005

פסל הלוחות והכרובים, בית הספר אורות בבת-ים (מפעל הפיס). 2002

פסל בבית ספר הקריה באשדוד (מפעל הפיס). 2001

פסל הציפור באולפנת אבן שמואל (משרד החינוך). 2001

פסל נוכח-נעדר למבנה ציבורי, מיאמי, ארה”ב. 2000

פסל מעוף בבית ספר גרוס בקריית גת (משרד החינוך). 1999

אנדרטה לנופלים בקריית גת בהזמנת העירייה. 1998.[9]

פסל רצפה ופסל קיר בלובי של משרדי טרייד טאואר("מי אלה כעב תעופינה"), תל אביב. 1998

שני פסלים בקניון מלחה (שער תלתן), מגן דוד מפורק ואחדות, ירושלים. 1994

פסל במרכז גבעת זאב בהזמנת העירייה. 1986

פסל במרכז מעלה אדומים בהזמנת העירייה. 1986

שני ציורי קיר במרכז הקהילתי בבריסל. 1980

פסל השלום בבית הספר שלאון בקריית גת, בהזמנת משרד השיכון. 1978

פסל בחזית בניין עיריית בית שאן, בהזמנת משרד השיכון. 1974

בין השנים 1973–1974

שני פסלי קיר בבנק דיסקונט בתחנה המרכזית, חיפה.

שני פסלים בגנים ציבוריים בהזמנת עיריית ירושלים.

שלושה פסלי קיר באזורי התעשייה בגבעת שאול, ירושלים (החברה הכלכלית).

שלושה פסלי קיר באזור התעשייה בתלפיות, ירושלים (החברה הכלכלית).

ארבעה פסלים בקריית גת, בהזמנת משרד השיכון ועיריית קריית גת.

בשנת 6–1995, ייסד בר חמא את הגלריה ה’אחרת’ במכללה האקדמית לחינוך תלפיות בתל אביב ומאז הוא מנהל את הגלריה והאוצר הראשי שלה, בשנת 2009 עברה הגלריה למשכנה החדש של מכללת תלפיות ברחוב יוטבתה 7 בחולון. בגלריה האחרת הציגו בין היתר האמנים: אילן אוורבוך, אבישי אייל, עידו בר-אל, אבנר בר חמא, אריה ברקוביץ, פסי גירש, יואל גילינסקי, יאיר גרבוז, מיכאל גרובמן, משה גרשוני, דרורה ויצמן, צבי טולקובסקי, רפי לביא, בלו סימיון פיינרו, עודד פיינגרש, מנשה קדישמן, ישראל רבינוביץ, תמרה ריקמן, דינה שנהב ורבים אחרים.

בשנת 2009 ייסד את גלריה הלל 17 במכללת ליפשיץ במרכז ירושלים והיא פעלה במשך שנה.

ייזום ואוצרות תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2002–2012 אצר תערוכות יחיד רבות לאמנים, ביניהם:

אורנה בן עמי, אינגה פונר קוקוס, עידו בראל ועוד. רעיה ברוקנטל, חנה גולדברג, נחמה גולן, סיגל אדלמן, סילביה בר-עם, נעמי גפני, חנה דוכן, ז’וזיאן ונונו, מזלית חצרוני טביב, רות טל-כץ, מרגריטה נאות, חנה קרומר, חיים סיטון, מתי פישר, יעקב צים, רות קסטנבאום בן-דב (אוקטובר), נתן גוטמן, שרית רוזן, יעל שחר-שריד, היידי שטרן, רות שרייבר, עידו בראל ועוד.

ייזום ואוצרות תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוי כנרת שלי, 'הגלריה ה’אחרת’, חולון. 2012

משתתפים: אן בן אור, סיגל אדלמן, אבנר בר חמא, חנה דוכן, איציק למבז, מרגריטה נאות, שולי נחשון, שמעון פינטו, אביגיל פריד, דבי קמפל.

T טריפ- -כון, ציור מופשט, 'ה'גלריה האחרת’, חולון.

משתתפים: אונגר-מדר מיכל, בן מאיר דנה, ברנר יפה, דמרי מורן, הגר אורנית, זילברפלד אביגיל, חיון רינת, מלוך שירן, סלם טל, עשוש בת אל, צ’קוטאי סמדר, שרעבי גפן.

אמנים מתייחסים לנושא כתנות האור, 'הגלריה האחרת’, חולון. 2012

משתתפים: עפרה אראל, אסתר בלוך, סיגלית בנאי, רעיה ברוקנטל, אבנר בר חמא, שוש גבעון, נחמה גולן, זיוה וויס, מיכל זיגדון, יותם יעקבסון, רינת כחלון, דבורה נחום, אביגיל פריד, אורית פרייליך, הילה קבר לניקוב, היידי שטרן,

כצל עובר תערוכת לזכרה של צפורה לוריא, 'גלריה הלל 17', 2009 ירושלים.

משתתפים: מיכה שמחון, סיגל אדלמן, אבנר בר חמא, נחמה גולן, נעמי גפני, אשר דהן, חיים מאור, בלו סימיון פיינרו, דבי קמפל, חוה ראוכר, רביבה רגב, פיליפ רנצר, אלי שבדרון.

גלו-יה,, גלריה הלל 17

משתתפים: רחל אהרן, סיגל אדלמן, אבנר בר חמא, חנה גולדברג, פנינה גפן, נעמי גפני, נרית זליגר, מיכה שמחון.

אימפרה-ציוניזם, גלריה הלל 17, ירושלים.

משתתפים: חנה דוכן, מרגריטה נאות, חיים סיטון.

מביעה אומר, גלריה הלל 17, ירושלים.

משתתפים: שושנה גבעון, מיכל דשן-דויטש, נעמי הולנדר, מיכל הלוי, בלה לוין, אסתר ליקסנברג-בלוך, ליאורה מזיג, דבורה נחום-שריג, ורד סלומון, רחל עזרא, אביגיל פריד, מירי רייך.

חלון אדום - הפוגה בשדרות, גלריה טובה אוסמן, תל אביב. 2008

משתתפים: רחל אהרן, אילנה הלפרין, ליאורה לוי.

יו"ש-עו"ש, הגלריה ה'אחרת', תל אביב. 2008

משתתפים: רות ארמוזה, עדי אשרת, אבנר בר חמא, סילביה בר-עם, נחמה גולן, נעמי גפני, חגי הלברטל, רות טל-כץ, אפרת בינה יוקל, יוסף כהן, יעקב לונסקי, חנה נוסבאום, דבי קמפל, יפעת שנלר.

תערוכת מורי המסלול לאמנות במכללת תלפיות, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, 2008

משתתפים: אבנר בר חמא, עדינה דילמוני, ירמי זנטון, צפורה לוריא, פרנס לרנר, מתי פישר, רזי פלדמן, חוה ראוכר, אלי שבדרון.

הוי, ארצי מולדתי 2007 בית האמנים, תל אביב. 2007

משתתפים: סיגל אדלמן, אברהם אילת, ציון אסולין, נחמה גולן, תמר גור אריה, אבנר בר חמא, בן דב קסטנבאום, סילביה ברעם, אביטל בר שי, חנה גולדברג, אשר דהן, חגי הלברטל, ירמי זנטון, יעקב חפץ, ז’אק ז’אנו, טליה טוקטלי, רות טל-כץ, טניה פרמינגר, בלו סמיון פיינרו, אודי צ’רקה, דבי קמפל, חוה ראוכר, יעל רובין ויפעת שנלר.

10+1 צל-מי-צב - עשרה צלמי עיתונות ואמן, מיצב בעקבות ההתנתקות, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב. - 2006

משתתפים: ניר אליאס, אבנר בר חמא, יוני ויצמן, רונן זבולון, אורל כהן, יוראי ליברמן, אילן מזרחי, נדב ניוהויז, אוריאל סיני, אחיקם סרי, עמית שאבי, שאול שוורץ.

קיץ-קטיף, נווה דקלים, אוצרים: צפורה לוריא ואבנר בר חמא, 2005

משתתפים: חיה אסתר, גלי אריה, אבנר בר חמא, סילביה ברעם, נחמה גולן, יונה לוי-גרוסמן, דני דביר, מזלית חצרוני-טביב, טוביה כ”ץ, בלו סימיון פיינרו, חנה נוסבאום, דבי קמפל, טניה פרמינגר, חוה ראוכר, אבא ריצ’מן, נעמי שלו.

תערוכת מורי המסלול לאמנות במכללת תלפיות, הגלריה ה’אחרת’, תל אביב, 1997 בשיתוף עם האוצרת צפורה לוריא

משתתפים: אבנר בר חמא, הורית הרמן-פלד, ירמי זנטון, מאיה כהן-לוי, מתי פישר, חוה ראוכר, רביבה רגב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבנר בר חמא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צאלה קוטלר-הדרי, ‏אבנר בר חמא על המחיר שמשלם האמן הימני, ועל מירי רגב, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2018
  2. ^ 1 2 פסק-דין בתיק ת"א 5211-08 - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
  3. ^ טובה דדון, קריית-גת: העירייה חסכה, לוחות הזיכרון מתקלפים, באתר ynet, 26 באפריל 2007
  4. ^ פסק-דין בתיק ת"א 5211-08 - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
  5. ^ רקפת פלד, על עיריות ופסלים – על הגבול שבין זכויות יוצר הפסל לבין זכות העיריה בפסל שנרכש על ידה, באתר rcip, ‏07.08.2018
  6. ^ יצירה סביבתית שהושמדה: זכויות היוצר | עו"ד זכויות יוצרים - אפלדורף ושות', באתר אפלדורף ושות' - עורך דין זכויות יוצרים | קניין רוחני | תובענות ייצוגיות | סימני מסחר, ‏2016-11-27
  7. ^ Yonatan Drori, החובה של העירייה לתחזק את הפסלים שהזמינה נגזרת מזכותו המוסרית של הפסל, באתר DWO, ‏2017-09-17
  8. ^ אתר למנויים בלבד קינן ראובני, "אבא שלי קיבל התראה שהולכים לרצוח אותו. פשוט נעלמנו תוך יום אחד, ברחנו בלי לקחת כלום", באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2022
  9. ^ זיו גלסברג, פסיקה: עיריית קריית גת תפצה פסל בגין פגיעה בזכותו המוסרית, פיטפוטנטים, 22 ביוני 2012