המועצה הישראלית לתרבות ואמנות

המועצה הישראלית לתרבות ואמנות היא גוף ממשלתי, שהוקם ב-2004, מכוח חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002. תפקידה לייעץ לממשלת ישראל ולמשרד התרבות והספורט בתחומי התרבות והאמנות והשפעתה רבה, משום שבין השאר היא היועצת לשר בנושא התמיכה במוסדות התרבות והאמנות ובאמנים אישית.

הקמת המועצה

המועצה הישראלית לתרבות ואמנות הוקמה כתחליף ל"מועצה הציבורית לתרבות ואמנות" שקדמה לה. אותו גוף קודם, הוקם ב-1982 על פי החלטה ממשלתית בלבד ולא על פי חוק, וסמכויותיו והרכבו לא היו ברורים דיים והיוו מקור למינהל בלתי תקין.^[1] הגוף החדש הוקם במתכונתם ולצידם של כמה גופים ממשלתיים דומים, כמו "המועצה לקולנוע" לפי חוק הקולנוע, התשנ"ט-1999, "מועצת המוזיאונים" לפי חוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983, ו"המועצה לספריות ציבוריות" לפי חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975. נקבע בחוק במפורש, כי בעניינים הנוגעים לסמכות המועצות הקיימות, המועצה החדשה תפעל בתיאום עמן ולא מעליהן או במקומן.

ממשלת ישראל ממנה את המועצה לפי הצעתו של שר התרבות והספורט.

תפקידי המועצה

דברי ההסבר להצעת חוק התרבות והאמנות מתארים את תפקידי המועצה:

מטרת החוק המוצע היא לתת מעמד סטטוטורי לגוף אשר תפקידו יהיה לנסח מדיניות תרבות ואמנות רב שנתית, שתיתן ביטוי לדגשים הראויים בחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך התייחסות לצורכי החברה הישראלית בכל רחבי המדינה, ולייעץ בעניין לממשלה, לשר המדע התרבות והספורט ולמשרד המדע התרבות והספורט.^[2]

תפקידי המועצה מפורטים בסעיף 3 לחוק:

(1) להציע לשר –

(א) תוכנית רב שנתית למדיניות בתחומי התרבות והאמנות;

(ב) תוכנית רב שנתית בנושא התמיכה במוסדות תרבות ואמנות;

(ג) יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של גופים חדשים בתחומי התרבות והאמנות;

(ד) יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים;

(ה) הצעות בדבר חיזוק, טיפוח ועידוד של תחומי תרבות ואמנות חדשים;

(2) לגבש המלצות בנושאים בתחומי התרבות והאמנות או בנושאים שהשר ביקש שתדון בהם; ההמלצות יובאו לעיונו של השר;
(3) ליזום מחקרים בענייני תרבות ואמנות וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים;
(4) לייעץ לשר לעניין קביעת אמות מידה לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובכלל זה לעניין גיבוש כללים ועקרונות להכרה או לביטול הכרה לצורך תמיכה במוסדות תרבות ואמנות וכן לצורך מתן מעמד לעניין חיקוקים אחרים;
(5) לייעץ לממשלה ולשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום התרבות והאמנות ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה.

חברי המועצה ופעיליה

לפי סעיף 4 לחוק, מספר החברים במועצה יכול להיות בין תשעה עשר לשלושים ואחד, כאשר לפחות חצי מהם "בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות", שאינם עובדי המדינה. גם שאר החברים, אסור שיהיו עובדי מדינה, והם צריכים להיות לפחות "מעורים בתחומי תרבות ואמנות". מי שממנה את החברים וגם בוחר מביניהם את יושב הראש, היא הממשלה, בהמלצת השר. המינוי הוא לארבע שנים, כאשר תקופה זו ניתנת להארכה בשנתיים נוספות.

ממרץ 2023 ועד לרגע זה מכהן כיו"ר המועצה ד"ר חיים פרלוק שכיהן בעבר כיו"ר המועצה וחזר לתפקידו בעקבות קריאת שר התרבות.

באוגוסט 2021 מונתה מיכל כהן לתפקיד יו"ר המועצה לתרבות ואמנות, מיכל כהן היא האישה הראשונה הנושאת בתפקיד זה. יו"ר המועצה שקדם לה - יגאל עמדי, כיהן מדצמבר 2015 ועד יולי 2021. קדם לו ד"ר חיים פרלוק, יושב הראש הראשון, בשנים 2004–2007 ובקדנציה נוספת בשנים 2009–2015.^[3]. בין שתי הקדנציות שלו, בשנים 2007–2009, כיהן כיו"ר המועצה יחיאל לקט.

במועצה מדורים לנושאי תרבות שונים, שבראש כל אחד מהם עומד חבר המועצה. מדורים אלה הם: מוזיקה, פרינג', מחול, אמנות פלסטית, פסטיבלים, בתי ספר לאמנות (המדור הבינתחומי), ספרות ושירה, מחקר ומורשת, תרבות ערבית, תרבות דרוזית וצ'רקסית, תרבות בקהילה, תיאטרון, ריקוד עם ישראלי ותרבות חרדית.

חברים מועצה מכהנים כיום: ליאור אלפנט, עידו גרינגרד, יון פדר, אלקס ריף, יהודית גואטה, ענת מסנר, אילנית תדמור, דביר בנדק, פרופ' יהודה סקורניק, אלדד מנהיים, רמי טריף, פרופ' יואב אריאל, איריס שלגי, רנה פאהום, אבי כאכון, חלי טביב-ברקת, שלמה ממן, ד"ר שוקי פרידמן, רבקה רביץ, ד"ר חוסני שחאדה.

בין מי שכיהנו בעבר כחברים במועצה נמנים: ניצה שאול, יוסי אלפי, יהורם גאון, ספי ריבלין, קובי אריאלי, נסים גרמה, מיכל סנונית, אליעזר יערי, מירון איזקסון, ישראל אייכלר, אמילי עמרוסי, ששי קשת, קובי אושרת, משה איבגי, אבנר בר חמא, אורי לוי, אבי גיל, יעקב יעקב, יוסי גיספן, יגאל חיו מולד, חאולה דיבסי, ^[4]ועוד.