Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

אודיוסלייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אודיוסלייב
Audioslave
מקום הקמה גלנדייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2001–2007 (כ־6 שנים)
סוגה רוק אלטרנטיבי
פוסט-גראנג'
הארד רוק
חברת תקליטים Epic
Interscope
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
כריס קורנל
טום מורלו
טים קומרפורד
בראד וילק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אודיוסלייב (באנגלית: Audioslave) הייתה סופרגרופ אמריקאית בז'אנר הרוק האלטרנטיבי עם אלמנטים חזקים של גראנג' שפעלה בשנים 2001–2007 בלוס אנג'לס. חברי הלהקה הם חברי להקת רייג' אגיינסט דה מאשין לשעבר: טום מורלו, טים קומרפורד ובראד וילק שחברו לסולן להקת הגראנג' סאונדגארדן לשעבר, כריס קורנל.

סימן ההיכר של הלהקה הוא הסגנון הייחודי שיצרו, המשלב הארד רוק האופייני לסוף שנות ה-70, ביחד עם סגנון הגראנג' משנות ה-90. הלהקה הוציאה שלושה אלבומים, הייתה מועמדת לשלושה פרסי גראמי ואלבומיה נמכרו בלמעלה מ-8 מיליון עותקים בכל העולם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת ההתחלה להיסטוריה של הלהקה היא ב-8 באוקטובר 2000, כאשר סולן להקת רייג' אגיינסט דה מאשין, זאק דה לה רוחה, הודיע על עזיבתו את הלהקה.[1] שלושת החברים הנותרים החליטו להישאר ביחד ולחפש סולן חדש, אך לפנות לכיוון אחר, שונה מהראפ שאפיין את הלהקה עד פרישתו. הם ניגנו עם מספר סולנים, ביניהם בי-ריל מלהקת "Cypress Hill" ומיינארד ג'יימס קינן מלהקת טול. המפיק המוזיקלי של הלהקה הציע להם לעבוד עם כריס קורנל, הסולן לשעבר של סאונדגארדן. המפיק סבר שעם סולן חדש מתאים, לרייג' אגיינסט דה מאשין יהיה פוטנציאל להיות להקה טובה יותר, בדומה למעבר של ציפורי החצר ללד זפלין.[2] מאוחר יותר אמר טים קומרפורד כי המפיק היה "מלאך", מכיוון שבלעדיו הלהקה לא הייתה קמה. הכימיה בין קורנל לשלושה הייתה מיידית. טום מורלו תיאר את קורנל באומרו: ”הוא ניגש למיקרופון ושר את השיר ולא יכולתי להאמין. זה לא נשמע רק טוב. זה לא נשמע נהדר. זה היה נשגב. ו... כאשר יש כימיה מהרגע הראשון, אתה לא יכול להתכחש לכך.”[3] חברי הלהקה התחילו להקליט במאי 2001, לאחר שכתבו 21 שירים בזמן שיא של 19 ימים.

שם הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון המקורי לשם הלהקה היה "Civilian" (בעברית: אזרח), אך הוא ירד מהפרק משום שקיימת כבר להקה כזו. טום מורלו, בניגוד לקומרפורד וקורנל, טען כי הבחירה בשם הייתה שמועה בלבד. הוא הצהיר כי השם היחיד של הלהקה היה אודיוסלייב.[4] מורלו הסביר מדוע שם הלהקה שנבחר היה אודיוסלייב:

זו הייתה הצעה של כריס, שעלתה במוחו בחיזיון. לילה אחד כריס שלח הודעה באיתורית: "יש לי את זה. זה אודיוסלייב." כולנו הגבנו "בסדר, פנטסטי"... כפרפרזה לאלביס קוסטלו, דיבור על שמות של להקות היא כמו ריקוד על אדריכלות - אין בכך פואנטה מפני ששם הלהקה הוא המוזיקה והאנשים המרכיבים אותה.

לאחר ההכרזה על שם הלהקה, התגלה כי גם שם זה בשימוש על ידי להקה לא מוכרת מהעיר ליברפול, שאף לא הוחתמה באף חברה. שתי הלהקות הגיעו להסדר, בו שילמה אודיוסלייב 30,000 דולרים, ובכך התאפשר השימוש בשם.[5]

מבקרים הביעו לעג לשם עקב היותו שגרתי ומשעמם,[6] והועלתה הטענה כי זהו השם הגרוע ביותר שנבחר ללהקת רוק מודרנית, ואף בכל הזמנים.[7]

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במרץ 2002 הלהקה אושרה כאחת המשתתפות בפסטיבל המוזיקה אוזפסט, אף על פי שעוד לא היה לה שם רשמי או תאריך הוצאה לאלבום. מספר ימים לאחר מכן, דווח כי הלהקה התפרקה, עוד בטרם ניגנו בפני קהל. הסוכן של קורנל אישר שהסולן עזב את הלהקה, ללא הסבר.[8] שמועה טענה כי קורנל חלק על פעולתם של שני הסוכנים המעורבים בפרויקט (האחד לקורנל והשני לרייג' אגיינסט דה מאשין). למרות זאת, לפי הלהקה, הריב בין הסוכנים הוא זה שעורר את הדיבורים על פירוק הלהקה. כשישה חודשים לאחר תום עבודת הליטוש של האלבום הראשון, אוחדה הלהקה ובמקביל העסיקה סוכנים חדשים. בנוסף, חברות התקליטים של חברי הלהקה, Epic ו-Interscope, הגיעו להסכם ביניהן בנוגע להוצאת אלבומי הלהקה.

הלהקה חשפה את שמה הרשמי ופתחה את אתר האינטרנט שלה בספטמבר 2002. הסינגל הראשון, Cochise, הועלה לאתר בסוף אותו החודש ושודר ברדיו לראשונה בתחילת אוקטובר. המבקרים שיבחו את סגנון שירתו של קורנל, וציינו לטובה את השינוי מסגנון הראפ של דה לא רוחה.[9]

Audioslave

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הראשון, שנקרא בפשטות "אודיוסלייב", יצא ב-19 בנובמבר 2002. הוא דורג בתחילה במקום ה-7 במצעד הבילבורד האמריקאי, ומכירותיו הגיעו ל-162,000 עותקים כבר בשבוע הראשון להוצאתו. אלבום זה הוא המצליח ביותר של להקה, זכה למעמד של אלבום פלטינה משולש ומכירותיו עד ל-2007 היו מעל 3 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. על אף הצלחתו המסחרית, קיבל האלבום מספר ביקורות פחות אוהדות: חלקן טענו כי האלבום היה חסר השראה וצפוי, אחרות טענו כי מילות השירים היו ג'יבריש מוחלט.[10] ביקורות אחרות שיבחו והיללו את האלבום: בעיקר את ביצועיו הקוליים של קורנל וכן ציינו כי מבחינת ההשפעה המוזיקלית של רוק משנות השבעים, הלהקה מתקרבת לאיכויות של לד זפלין ובלאק סבאת' שאת סגנונן עדכנו והתאימו לרוק המודרני העכשווי.

ההופעה הראשונה של אודיוסלייב בפני קהל הייתה ב-25 בנובמבר 2002, כשהופיעו על גג בניין בברודוויי שבניו יורק, בתוכנית הטלוויזיה של דייוויד לטרמן. אודיוסלייב הייתה הלהקה הראשונה שהופיעה בתוכניתו.[11] באותה שנה, ב-7 בדצמבר, ביצעה הלהקה את הופעתה הראשונה בתשלום, שבסיומה הביע קורנל את אהבתו לחברי הלהקה על אף היחס המזלזל שהעניק להם בחודשים שלפני כן.[12]

באותה תקופה עבר קורנל תהליך גמילה מסמים. קורנל אמר כי עבר "משבר אישי איום" בזמן הקלטת האלבום הראשון, שבגללו נאלץ להתחיל בתהליך גמילה שארך חודשיים וגרם לגירושיו מאשתו. כמו כן, הודה לחברי הלהקה על עזרתם בהתמודדות עם המשבר.[13] הסינגל השני מהאלבום, "Like a Stone", יצא בתחילת 2003 והיה לשיר המצליח ביותר מתוך האלבום, ונכון ל-2014, אף המצליח ביותר של הלהקה. וידאו קליפ שצילמו לשיר שלישי מהאלבום, "Show Me How to Live", הוחרם על ידי MTV משום שהציג את חברי הלהקה במרדף מכוניות במהלכו התנגשו במכוניות משטרה והסיטו אחרות מהכביש. הלהקה יצאה למסע הופעות עולמי ב-2003, שחלקים ממנו הופיעו ב-DVD שהוציאה הלהקה. האלבום הראשון היה מועמד לשני פרסי גראמי בשנת 2004, אך לא זכה באף אחד מהם.

Out of Exile

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2004 הוקדשה למנוחה מהופעות ועבודה על האלבום הבא. בזמן הזה עבד מורלו על מיזם הסולו שלו, The Nightwatchman, וכן לקח חלק בפעילויות פוליטיות.

העבודה על האלבום החדש החלה בשנת 2003. מלבד כתיבת שירים חדשים, השתמשה הלהקה בשירים שלא הוכנסו לאלבום הראשון; לפי מורלו, היה להם כמעט אלבום שלם מוכן.[14]‏ "Be Yourself", סינגל שיצא מתוך האלבום שעדיין לא קיבל שם, היה מוקד לביקורות חריפות. נטען כי השיר היה "צולע" והליריקה הייתה "חסרת טעם וכיוון".[15] אף על פי כן, הסינגל הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד.

באפריל 2005 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות שנמשך כחודש. בשונה ממסעי ההופעות הקודמים, במסע זה נמנעו לחלוטין מלנגן שירים של להקותיהם הקודמות כדי לא להשתמש בהם כתמריץ למכירות, שכן היעד היה ביסוס הלהקה כעצמאית.[16]

הסינגל השני, Your Time Has Come, קודם בעזרת מסע יחסי ציבור ייחודי, שנמשך שבוע ועירב מאזיני רדיו מכל העולם.[17] תחנות רדיו פרסמו באתריהן קישור להורדת השיר במשך זמן מוגבל; רק לאחר שנמנו מיליון לחיצות על הקישור, השיר הפך זמין להורדה על ידי אותם מיליון הגולשים.

אודיוסלייב בהופעה בקובה, 6 במאי 2005

ב-6 במאי 2005 ערכה אודיוסלייב מופע פתוח בהוואנה שבקובה, בפני קהל של כ-50,000 אנשים. האצטדיון, José Martí Anti-Imperialist Tribunal, נבנה חמש שנים לפני כן להפגנות גדולות כנגד הממשל האמריקני.[18] אודיוסלייב הייתה הלהקה האמריקנית הראשונה שערכה מופע כזה בקובה הקומוניסטית. חברי הלהקה התעקשו כי המסע לקובה לא היה הצהרה פוליטית, אלא חלק מחילוף תרבותי-מוזיקלי. קורנל העיד: "אני מקווה כי המופע הזה ייפתח את המחסומים המוזיקליים בין שתי המדינות הללו."[19] במהלך הביקור במדינה אף סיירו באתרים היסטוריים ונפגשו עם מוזיקאים קובנים. בשל ההגבלות על מעבר אזרחים אמריקניים לקובה, קבלת האישור ארכה זמן רב מהצפוי והלהקה נאלצה לבטל מספר הופעות אחרות. המופע בקובה היה הארוך ביותר שאודיוסלייב נתנה אי פעם, כשניגנה 26 שירים.

Out of Exile, אלבומם השני, יצא ב-23 במאי 2005 ברחבי העולם, ויום לאחר מכן בארצות הברית. עם יציאתו התברג היישר למקום הראשון במצעד הבילבורד, ובכך היה האלבום היחיד של אודיוסלייב שהגיע למעמד הזה. בשבוע שלאחר מכן ירד למקום השלישי, בנוסף לירידה של 62 אחוזים במכירות, ולמרות זאת הגיע למעמד של אלבום פלטינה. אלבום זה היה מגוון יותר מקודמו והכיל פחות ריפים כבדים בגיטרות וכן נשמע פחות כשילוב בין שתי הלהקות, סאונדגארדן ורייג' אגיינסט דה מאשין, ויותר כלהקה מגובשת ומאוחדת. בראיונות מאוחרים יותר סיפר קורנל כי כתב את השירים האישיים ביותר שלו לאלבום, וכי היה מושפע מהשינויים החיוביים בחייו מאז 2002.[20][13]

האלבום זכה לביקורות טובות יותר מאשר האלבום הראשון; המבקרים ציינו כי קולו של קורנל היה חזק יותר, ככל הנראה כתוצאה מהגמילה מאלכוהול וסיגריות,[21] וכי Out of Exile הוא "אלבום של להקה מגובשת יותר".[22] All Music Guide, אתר נתונים בנושא מוזיקה, שביקורותיו הקודמות על הלהקה היו פושרות, שיבח את האלבום על היותו "חזק ובלתי נשכח".[23] אף על פי כן, היו תלונות לגבי הליריקה. נטען כי הליריקה של קורנל "ממשיכה להיות על גבול המגוחכת".[24] כמו כן נמתחה ביקורת על הגישה האיטית והעדינה יותר של האלבום.

לאחר יציאת האלבום, הלהקה ערכה סיבוב הופעות באירופה והופיעה בקונצרט הצדקה לייב 8 בברלין ב-2 ביולי 2005. וידאו קליפ של הסינגל השלישי מהאלבום, "Doesn't Remind Me", הועלה לאינטרנט בספטמבר 2005 והיה למועמדות השלישית של הלהקה לפרס גראמי (בקטגוריה "ביצוע ההארד רוק הטוב ביותר"), אך גם הפעם הלהקה לא זכתה בפרס. ה-DVD השני של הלהקה, Live in Cuba, שצולם בהופעה בהוואנה, יצא ב-11 באוקטובר 2005. ה-DVD הגיע למעמד של אלבום פלטינה תוך פחות מחודשיים.

סוף הדרך – Revelations

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודיוסלייב החלה את עבודת ההקלטה על האלבום הבא, וקורנל אף הצהיר את רצונו שהלהקה תוציא אלבום כמדי שנה או שנה וחצי.[25] בתום מסע ההופעות האירופי של הלהקה ביולי 2005, שבה הלהקה לאולפן על מנת לכתוב שירים חדשים. ההקלטות עצמן החלו בינואר 2006. אודיוסלייב בחרה בברנדן אובריין, שעבד עמה על "Out of Exile", כמפיק האלבום.

אודיוסלייב כתבה 20 שירים, שמתוכם הוקלטו כ-16 במשך שלושה שבועות.[26] למרות התכנון להוציא את האלבום ביוני, נדחתה הוצאתו נדחתה לספטמבר, והלהקה ביטלה מסע הופעות מתוכנן באירופה במטרה להתמקד בקידום האלבום.[27] הסינגל הראשון מהאלבום, "Original Fire", היה זמין להזרמה באתרה הרשמי של הלהקה בתחילת יולי.

בחודש ההוא מקורבים אמרו שלאחר צאת האלבום השלישי, יעזוב קורנל את הלהקה ויפנה לקריירת סולו. קורנל הכחיש את השמועות,[28] ובמקביל הביע את כוונתיו להקליט אלבום סולו שני בקריירה שלו לפני סוף אוגוסט.

"Revelations", האלבום החדש של הלהקה, קודם במסע שיווק מיוחד באוגוסט. אי אוטופי בדיוני שנקרא "מדינת אודיוסלייב" הוצג בתוכנה Google Earth באוקיינוס השקט. האי, למעשה, היה הקונספט האמנותי של האלבום. מספר שירים מהאלבום הופיעו בפסקול של סרטי קולנע, כגון מיאמי וייס, או משחקי וידאו, כגון Madden NFL 07.‏ "Revelations" יצא ב-5 בספטמבר 2006, ובשבוע הראשון לצאתו הגיע למקום השני ברשימת בילבורד 200 בזכות מכירת כ-142,000 עותקים.[29] היה זה האלבום בעל ההצלחה המועטה ביותר במכירות – קצב מכירת עותקיו ירד מהר יותר מזה של "Out of Exile": המכירות ירדו בכ-65 אחוזים בשבוע השני לצאתו,[30] והוא הגיע למעמד זהב כחודש לאחר מכן.[31] באלבום ניכרו השפעות מפאנק (Funk), מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז, שלא היו נוכחות בשירי הלהקה לפני כן. מורלו התייחס לסגנון החדש בתור שילוב בין לד זפלין ללהקת רית'ם אנד בלוז.[26] בנוסף, בחלק משירי הלהקה הובעה, באופן גלוי, עמדה פוליטית ליברלית, שלא הייתה קיימת בשיריה הקודמים של אודיוסלייב.

האלבום התקבל בביקורות באופן דומה לאלבום הקודם, Out of Exile, ורוב המבקרים שיבחו את היושרה בשירי האלבום.[32] ההשפעות מהפאנק וממוזיקת הנשמה התקבלו באהדה: כפי שנטען באתר Allmusic, היה זה האלבום "הצבעוני, המגוון והעקבי ביותר של הלהקה עד כה".[33] אף על פי כן, רבים ראו באלבום נדוש,[34] וטענו כי האלבום היה דומה מדי לקודמו.[35]

הלהקה ערכה את מסע ההופעות הראשון שלאחר צאת האלבום רק ב-2007, כיוון שקורנל רצה הן לתת לאלבום לבסס את מעמדו בשוק והן להתרכז באלבום הסולו השני שלו.[36] שאר חברי הלהקה שיתפו פעולה עם רצונו, ומורלו אף חשף את תוכניותיו להוציא אלבום סולו ראשון בתחילת 2007. הסינגל השני והאחרון מהאלבום, שנושא את שמו, יצא באוקטובר 2006, והסרטון צורף אליו כחודש מאוחר יותר.

ב-22 בינואר 2007 נודע כי רייג' אגיינסט דה מאשין תתאחד להופעה אחת שתיערך באפריל. שלושה שבועות לאחר מכן הודיע קורנל על עזיבת הלהקה באופן רשמי, בהצהרה: "עקב מחלוקות אישיותיות בלתי ניתנות לפתירה, לצד הבדלים מוזיקליים, אני עוזב את אודיוסלייב לצמיתות. אני מאחל לשלושת חברי הלהקה האחרים הצלחה רבה בעתידם".[37] העיתון "ניו יורק פוסט" דיווח כי התפרקות הלהקה לא הייתה מהסיבה שקורנל ציין, אלא מסיבות כספיות. לפיהם, חבר של קורנל אמר: "כריס היה לא מרוצה מחלוקת הרווחים בין חברי הקבוצה – הוא כתב את כל השירים, אך השלושה האחרים קיבלו נתח שווה".[38] מן הצד השני של הלהקה, מורלו אמר שלא שמע מילה מקורנל לגבי עזיבתו לפני כן.[39] קורנל אמר בתגובה שבינו לבין מורלו היו שיחות לגבי שאיפתו להוציא אלבום משלו ולגבי עייפותו ממה שנראה, לפי דבריו, כמשא ומתן פוליטי בנוגע להפיכת אודיוסלייב לעסק.[40] קורנל הוסיף ואמר שהתהליך הזה היה הסיבה שבגללה עזב את הלהקה. בעתיד, הודה קורנל כי ניתק את הקשר עם חברי אודיוסלייב לאחר פירוקה. הוא אמר שהפירוק לא היה בשל עניינים כספיים, אלא משום שלא הסתדר עם חברי הלהקה בחודשיה האחרונים.[41]

סגנון מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודיוסלייב יצרה מוזיקה ייחודית בעזרת שילוב של הארד רוק עם גראנג'. דבר זה בא לידי ביטוי ביכולות השירה המגוונות של קורנל, והסולואים החדשניים של מורלו. אף על פי שמעולם לא הרגיש מוגבל מבחינה מוזיקלית ברייג' אגיינסט דה מאשין, הצהיר מורלו כי הוא קיבל "טריטוריה" מוזיקלית רחבה יותר.

בניגוד לליריקה של דה לה רוחה, סולנה לשעבר של רייג' אגיינסט דה מאשין, הליריקה של קורנל הייתה א-פוליטית. לעיתים קרובות הכילה התייחסות לפילוסופיית האקזיסטנציאליזם, לאהבה, להדוניזם, לרוחניות ולנצרות. לרוב, מבקרי מוזיקה הביעו חוסר שביעות רצון מהליריקה של קורנל, ונטען לעיתים ששיריו היו חסרי משמעות ורוויים בקלישאות.

שני אלבומיה הראשונים של הלהקה שאבו השראה מלהקות הרוק הכבד של שנות ה-70 כלד זפלין ובלאק סבאת', ומלהקותיהם הקודמות של חברי אודיוסלייב. האלבום השלישי, Revelations, שאב השראה מהפאנק, סול ורית'ם אנד בלוז של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. בהקלטת האלבום השתמש מורלו בגיטרות ומגברים מיושנים, וקורנל התאים את קולו לסגנון הפאנק והרית'ם אנד בלוז של שנות ה-70.

בדומה לרייג' אגיינסט דה מאשין, גם אודיוסלייב כללה את ההצהרה "כל האלבום נוצר על ידי נגינה בגיטרה, בבס ובתופים ועל ידי שימוש בקול" באלבומיה, שכן צורת הנגינה בגיטרה של מורלו גרמה למאזינים לחשוב כי הלהקה השתמשה בדוגמיות, בסינתיסייזר או בטכניקות אחרות בהפקת הצלילים.

תהליך הכתיבה וההקלטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליריקה של הלהקה נכתבה כולה על ידי קורנל, בעוד הקרדיט לכתיבה ניתן לכל חברי הלהקה. תהליך הכתיבה של הלהקה תואר בעיקר כתוצאה של שיתוף פעולה מוצלח יותר מאשר של רייג' אגיינסט דה מאשין.[42] כך גם קורנל הרגיש, וציין כי תהליך כתיבה השירים של סאונדגארדן היה טוב פחות מאשר זה של אודיוסלייב. ריק רובין, מפיקם של שני האלבומים הראשונים של הלהקה, שובח על שיתוף הפעולה שלו עם הלהקה ואף כונה "החיפושית החמישית" על ידי מורלו.

תהליך כתיבת האלבומים היה קצר יחסית. לאלבום הראשון נכתבו 21 שירים תוך 19 ימים, ולאלבום השני הספיקה הלהקה לכתוב שיר או שניים ביום.[43] כך גם נכתב האלבום השלישי.

התמכרותו של קורנל לסמים ולאלכוהול השפיעה רבות על כתיבת והקלטת השירים. הוא הצהיר כי הוא "לא היה מסוגל לכתוב היטב" בעת ששתה, ובנוסף לכך גם עבר תהליך גמילה לאחר הקלטת האלבום השני. בהקלטת האלבום השלישי ציין מורלו כי היה זה האלבום הראשון שבהקלטתו קורנל לא עישן, שתה או נטל סמים.

פוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לרייג' אגיינסט דה מאשין, אודיוסלייב לא הייתה מושפעת פוליטית. קורנל הצהיר כי אין ברצונו להיות הסולן החדש של רייג' אגיינסט דה מאשין או כל להקה פוליטית אחרת, אך היה מוכן להשתתף בהופעות צדקה שחברי הלהקה האחרים הביעו את רצונם להופיע בהן. למרות היעדר הרצון שלו לכתוב בנושא הפוליטיקה, הוא מעולם לא שלל את האפשרות. השיר "Set It Off" מהאלבום הראשון מתייחס ל"קרב סיאטל", ההפגנות סביב כנס של ארגון הסחר העולמי ב-1999, ומאוחר יותר נכתב שיר המביע התנגדות למלחמה, "Sound of a Gun". השיר הפוליטי ביותר שהלהקה כתבה היה, לפי מורלו, "Wide Awake" מהאלבום Revelations. בשיר נמתחה ביקורת על כישלונו של ג'ורג' בוש, נשיא ארצות הברית, בטיפול בנזקים שגרם הוריקן קתרינה.

כמו כן, הלהקה הביעה את סלידתם מג'ורג' בוש ומלחמת עיראק באופן גלוי עוד מימי הקמתה. ב-17 במרץ 2003, מספר שעות לאחר הכרזת הנשיא על התוכנית לפלוש לעיראק, הופיעה הלהקה בהוליווד עם כרזות נגד המלחמה, כגון "כמה עיראקים בעבור ליטר דלק?". [44] יתר על כן, גם בווידאו קליפ של השיר "Doesn't Remind Me" הובעה התנגדות למלחמה. בראד וילק גינה את ג'ורג' בוש בחריפות בריאיון, ומתח ביקורת על הנימוקים להכרזת המלחמה בעיראק.[45]

בזמן יציאת האלבום השני, הלהקה החלה בניגון השירים הטעונים פוליטית של רייג' אגיינסט דה מאשין בהופעותיה. אף על פי שהלהקה התחייבה לא להביע עמדה פוליטית בזמן הופעתה בקובה, טים קומרפורד ציין כי הלהקה הייתה פעילה פוליטית הרבה יותר ממה שרייג' אגיינסט דה מאשין הייתה אי פעם, עקב ההופעה בקובה. בביקורם בקובה, קורנל אמר כי בכתיבת השירים הוא מתחשב בכל היבט בחיי בני האדם, ושהוא מתכוון לכתוב שיר על החוויה. ההשפעה הפוליטית הייתה בולטת מאוד ב-Revelations, אף על פי שלא נכתבו שירים ספציפיים על קובה. קורנל טען שהוא הרגיש שאודיוסלייב יכולה לפעול בדומה ל-U2, שהיא, לדבריו, "לא פוליטית באופן גלוי, אך בונו די פעיל". באותה שנה, השתתפה הלהקה בשני אירועים שנועדו להעלות את המודעות הפוליטית: לייב 8, שמטרתו הייתה לשים קץ לעוני, ואירוע צדקה לשיקום הנזקים של הוריקן קתרינה.

אודיוסלייב הייתה פעילה בציר הצדק (Axis of Justice), ארגון ללא מטרת רווח שהוקם על ידי טום מורלו והסולן של סיסטם אוף אה דאון, סרג' טנקיאן, וששם לעצמו מטרה "לאחד מוזיקאים, מעריצי מוזיקה והתאחדויות חברתיות למען צדק חברתי."[46] ביתנים של ציר הצדק ליוו כמעט כל הופעה של אודיוסלייב.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אודיוסלייב

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זאק דה לה רוחה מודיע על עזיבתו את הלהקה, חדשות MTV‏, 8.10.2000
  2. ^ Fricke, David. "The Last Days of Rage?". Rolling Stone.
  3. ^ Moss, Corey; Parry, Heather. "Audioslave: Unshackled, Ready To Rage". MTV.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Cashmere, Tim. "Audioslave to the Rhythm". Undercover.
  5. ^ Anderson, Brett. "Audioslave Works Out Settlement To Share Name With U.K. Band". Yahoo! Music.
  6. ^ Kaye, Don. "Audioslave album review". Blabbermouth.net.
  7. ^ Seely, Mike. "Best & Worst Band Names". Seattle Weekly. אורכב מ-המקור ב-2006-11-06. נבדק ב-2008-03-11.
  8. ^ Altman, Billy. "Cornell/Rage Split Leaves OzzFest Looking For Replacement". Yahoo! Music.
  9. ^ "Audioslave – Cochise (single) Review". DarkZero. אורכב מ-המקור ב-2008-04-07. נבדק ב-2008-03-12.
  10. ^ ארי קטורזה, ביקורת על האלבום אודיוסלייב, ynet‏, 20.11.02
  11. ^ "AUDIOSLAVE/AUDIOSLAVE DVD VIDEO". Elusive Disc. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28. נבדק ב-2008-03-12.
  12. ^ Brannigan, Paul. "Last Orders." Kerrang!. 1 בפברואר 2003, Iss. 940.
  13. ^ 1 2 Sculley, Alan. "A Career in Slavery". San Diego CityBEAT. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. נבדק ב-2008-03-12.
  14. ^ Wiederhorn, Jon. "Morello Says Audioslave Have Songs For Second LP Already". MTV.
  15. ^ "The Singles Jukebox - Singles Going Steady". Stylus Magazine.
  16. ^ Varga, George. "The members of Audioslave built the band on foundation of harmony – 'We take care of each other'". The San Diego Union-Tribune.
  17. ^ "It Takes A Million Audioslave Fans To Hear New Single". Blabbermouth.net.
  18. ^ Fraenkel, Jim; Corey, Moss. "Audioslave Slay Havana With Historic Show". MTV.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  19. ^ Hastings, John. "AOL Journal - BCP Periscope - Audioslave in Cuba". AOL.(הקישור אינו פעיל)
  20. ^ "Audioslave Singer Says New Album Will Be 'One Of The Best Rock Records Ever' Made". Blabbermouth.net.
  21. ^ Scaggs, Austin. "Q&A: Chris Cornell". Rolling Stone.
  22. ^ Shetler, Scott. "Music Review: Audioslave: Out Of Exile". Slant Magazine.
  23. ^ Erlewine, Stephen Thomas. "Out of Exile Review". All Music Guide.
  24. ^ Bansal, Vik. "Audioslave - Out Of Exile : album review". musicOMH.com.
  25. ^ "Audioslave Frontman: 'We're Just Four Sweaty Guys Making Music'". Blabbermouth.net. 2005-04-22. נבדק ב-2007-08-25.
  26. ^ 1 2 Harris, Chris (2006-03-31). "New Audioslave LP: 'Led Zeppelin Meets Earth, Wind & Fire'". MTV. נבדק ב-2007-08-25.
  27. ^ "Audioslave's Record Label Explains European Tour Cancellation". Blabbermouth.net. 2006-05-23. נבדק ב-2007-08-25.
  28. ^ Harris, Chris (2006-07-26). "Chris Cornell Working On Solo LP — But Dismisses Rumors Of Audioslave Split". MTV. נבדק ב-2007-08-25.
  29. ^ "Audioslave, Iron Maiden, Alice In Chains: First-Week Sales Revealed". Blabbermouth.net. 2006-09-13. נבדק ב-2007-08-25.
  30. ^ Peoples, Glenn (2006-09-20). "Chart Recap: Timberlake Over Mayer". Coolfer.com. נבדק ב-2007-08-25.
  31. ^ "Gold & Platinum Searchable Database - Search Results - Audioslave". Recording Industry Association of America. נבדק ב-2007-08-25.
  32. ^ D. Schiller, Brian (2006). "Music Review: Audioslave: Revelations". Slant Magazine. נבדק ב-2007-08-25.
  33. ^ Erlewine, Stephen Thomas. "Revelations review". Allmusic. נבדק ב-2007-08-25.
  34. ^ Ackroyd, Stephen. "Audioslave - Revelations". Rocklouder. נבדק ב-2007-08-25.
  35. ^ Borzykowski, Brian (2006-09-07). "Revelations review". NOW. נבדק ב-2007-08-25.
  36. ^ "Audioslave Frontman Wants To Wait Before Hitting The Road". Blabbermouth.net. 2006-08-08. נבדק ב-2007-08-25.
  37. ^ Harris, Chris (2007-02-15). "Chris Cornell Talks Audioslave Split, Nixes Soundgarden Reunion". MTV. נבדק ב-2007-08-25.
  38. ^ Froelich, Paula; Hoffmann, Bill (2007-02-23). "Rocker Walks". New York Post. ארכיון מ-2012-09-19. נבדק ב-2007-08-25.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  39. ^ "Tom Morello On Audioslave: 'I Still Haven't Heard From Chris Cornell'". Blabbermouth.net. 2007-04-25. נבדק ב-2007-08-25.
  40. ^ "Chris Cornell Comes Clean On Audioslave Break-Up". Blabbermouth.net. 2007-05-15. נבדק ב-2007-08-25.
  41. ^ "Chris Cornell Wasn't 'Getting Along' With Audioslave | News @ Ultimate-Guitar.Com". Ultimate-guitar.com. נבדק ב-2008-12-16.
  42. ^ Murphy,, Kevin. "Audioslave – Classic Rock". Kevin Murphy.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  43. ^ Wiederhorn, Jon. "Audioslave 'Surprised' By Adventurous New Songs, Morello Says". MTV.
  44. ^ "Audioslave's Free Speech". Blabbermouth.net.
  45. ^ Hammer, Steve. "Audioslave stays focused". NUVO.
  46. ^ "Mission". Axis of Justice. אורכב מ-המקור ב-2008-07-27. נבדק ב-2008-03-12.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אודיוסלייב&oldid=36880387"