בתי ורשה (ירושלים)
בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב[1]) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".
הקמת השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה הוקמה ביוזמת כולל ורשה בהנהגת האדמו"ר מלעלוב רבי דוד בידרמן עבור תלמידי חכמים עניים ובכך הפכה לשכונת "כולל" ראשונה מחוץ לחומות. למרות שהמגרש אותר כבר בשנת 1884, קשיים בגיוס כספים עיכבו את הקמת השכונה. גיוס הכסף לבניית השכונה החל ב-1885 והקרקע נרכשה בשנת 1891 על ידי יהושע הלפמן. אולם אז אזל הכסף ולא נותר ממון להקמת הבתים. בשנת 1894 תרם הנדבן יעקב טננוורצל מלובלין את הכסף הדרוש והבתים נקראו על שמו "נחלת יעקב". בידיעה בעיתון החבצלת מיום 13 במאי 1898 נאמר שבשכונה 65 בתים המושכרים לכל משפחה לחמש שנים, שלאחריהן עליה לפנות את הדירה לאחרת ו"הבתים טובים ונהדרים, גדולים ורחבי ידיים ונחמדים למראה פנימה והחוצה ומשמחים לב כל איש"[2]. ב-1924 תרם הנדבן דוד וינגרטן להרחבת השכונה ולהוספת קומה שנייה. ברשומות הטאבו מופיע הנכס כ"הקדש בידרמן".
לצד שער הכניסה לשכונה חקוקה בטבלת אבן הכתובת:
הנדיב המפורסם כמהר"ר [כבוד מורנו הרב רבי] יעקב שרגא בר' יצחק אייזיק טעננוורצל מלובלין אשר נדבה רוחו להעלות אל הר ה' פה עיה"ק תובב"א [עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן] והפריש מהונו סך שנים וחמישים אלף רובל וקנה אחוזת הארץ הזאת ורב הבתים נבנו ממעותיו אלה והקדיש אותם קדש לה' לטובת עניים דכולל ורשא.
בין שני טורי בתי השכונה נחפרו שלושה בורות מים, אך בניגוד לשכונות רבות אחרות בירושלים, לא הספיקו מי הבורות לספק את תצרוכת המים של השכונה ותושביה נאלצו לרכוש מים מערבים או משכונת כרם אברהם.
כיוון שכולל ורשה כלל גם חסידים וגם פרושים, נבנו בשכונה שני בתי כנסת, "בית יצחק פרושים" ו"אוהל שמואל" החסידי. החדרים מתחת לבית כנסת זה תוכננו על ידי יעקב טננוורצל לשמש כתלמוד תורה ומשהושכרו למגורים נגרם קרע בין הכולל לבין הנדבן.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל אבן אור, 'השכונות סביב מאה שערים', אריאל 163–164 (מרץ 2004), עמ' 192.
- ראובן גפני, 'בתי הכנסת "אוהל שמואל" ו"בית יצחק פרושים"', אריאל 163–164 (מרץ 2004), עמ' 215 – 217.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע בן אריה, השכונות היהודיות שנבנו מחוץ לחומות בשנות ה-80 של המאה ה-19, קתדרה 2, אלול תשל"ו
- נפתלי בן מנחם, מסביב לירושלים, הצופה, 6 ביוני 1938, באתר "עיתונות יהודית היסטורית"
- יאיר אטינגר, מאבקי הנדל"ן של חרדים בירושלים איבדו שליטה, באתר הארץ, 17 ביוני 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפה מאת מחלקת המדידות המנדטורית, 1936 (באנגלית) עם שם השכונה 'נחלת יעקב', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ ירושלם, חבצלת, 13 במאי 1898
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
