האוטומטיזם
האוטומטיזם הייתה תנועה של אמנים מקוויבק, שפעלה במונטריאול, קנדה. התנועה נוסדה בתחילת שנות הארבעים על ידי הצייר פול אמיל בורדו. הם נקראו בשם זה מפני שהושפעו מתאוריית האוטומטיזם של התנועה הסוריאליסטית. חברי הקבוצה כוללים את מרסל ברבו, רוג'ר פוטו, קלוד ג'וברו, ז'אן-פול ריופל, פייר ג'וברו, פרננד לדוק, ז'אן פול מוסו, גיא בורמנס, מרסן פרון ופרנסואז סאליבן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקובל לסמן את נקודת הזינוק של התנועה בתערוכה של בורדו במונטריאול, באפריל של שנת 1942. ואולם במהרה אמני התנועה הציגו גם מחוץ לקנדה, בפריז ובניו יורק. למרות שבראשיתה התרכזה הקבוצה סביב האמנות החזותית, עיסוקיה התרחבו בהמשך לצורות ביטוי נוספות, כגון דרמה, שירה ומחול. שם הקבוצה נטבע על ידי העיתונאית טנקרדה מרסיל, בביקורת שכתבה על תערוכתם השנייה במונטריאול (15 בפברואר עד 1 במרץ 1947), ופורסמה בכתב העת Le Quartier Latin, כתב העת הסטודנטיאלי של אוניברסיטת מונטריאל.
בשנת 1948 פרסם בורדו מניפסט קולקטיבי בשם Refus global שהגדיר את חזונה האסתטי והפוליטי של הקבוצה. המדובר במסמך חשוב בהיסטוריה התרבותית של קוויבק, בו מוצגת הצהרה על עצמאות אמנותית ועל הצורך בחירויות של אמצעי ההבעה השונים. המסמך גינה את סמכותה של הכנסייה הקתולית, מה שעורר סערה והביא להשפלה פומבית של הקבוצה. אקט זה היה הרסני עבור התנועה, אך לאורך זמן סימן אותם כמעין "מרטירים". למרות שהקבוצה התפרקה זמן קצר לאחר פרסום המניפסט, היא ממשיכה להיות בעלת השפעה, ויש שרואים בה כמבשרת המהפכה השקטה בקוויבק.
לצד ציירי ההפשטה הלירית בצרפת, ציירי קבוצת האוטומטיזם העדיפו טכניקה נוזלית וציורית על פני ההפשטה המאופקת שהייתה פופולרית בארצות הברית ובמזרח אירופה באותה תקופה. בדומה לקבוצת האמנים הנון-פיגורטיבית, קבוצת השבעה, הם ביקשו לייצר זהות אמנותית קנדית מובחנת. במסגרת השפעתם הבולטת מהמניפסטים ומהשירה הסוריאליסטיים, עבודתם של אמני האוטומטיזם נשענה באופן ניכר על זרם התודעה ביצירה; זאת מתוך תפיסה לפיה גישה זו מאפשרת תקשורת כנה יותר של רגשות לא מודעים ושל חוויות חושיות. דרך כך, האמנים ביקשו להשתחרר מההיגיון, מהכוונה ומכל צורה אחרת של מבנה מחשבתי, במטרה לתווך ביצירתם חוויה אנושית אוניברסלית ובלתי מוטה. דבר זה הוביל למתודות גסות או אינטואיטיביות בציור, כגון שימוש במריחה של צבע על ידי סכיני פלטה ואצבעות וציור בעיניים עצומות.[1]
בשנת 1954, קבוצת האמנים עמדה במרכז אחד הפרקים בסדרה דוקומנטארית של NFB/CBC בשם "על המקום". שם הפרק בו מוצגת הקבוצה הוא: "אמן במונטריאול".[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Text of Le Refus global (בצרפתית)
- The Automatists and the Book by Michel Brisebois on Le Refus global as a printed book.
- CBC Digital Archives - Le Refus global: Revolution in the Arts
- Artist in Montreal a 1954 National Film Board of Canada documentary
- Time Article on Borduas and Le Refus global
- Total Refusal (Refus Global): the manifesto of the Montréal Automatists, translated by Ray Ellenwood. Holstein, Ont: Exile Editions, 2009.
- ISBN 9781550961072
- Ellenwood, Ray. Egregore : a history of the Montréal automatist movement. Toronto: Exile Editions, 1992.
- ISBN 9781550960211
- Nasgaard, Roald. The Automatiste revolution: Montreal, 1941-1960. Vancouver: Douglas & McIntyre, 2009
- ISBN 9781553653561
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Nasgaard, Roald; Ellenwood, Ray (2009). The Automatiste Revolution. Vancouver, BC: D&M Publishers Inc.
- ^ Ohayon, Albert (14 באפריל 2010). "On the Spot: The NFB in the early days of television". NFB.ca. National Film Board of Canada. נבדק ב-15 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה)
בקרת זהויות  |
|
|---|