הואמבו
 | |
| סימני המלחמה בהואמבו | |
| מדינה |
 אנגולה |
|---|---|
| מחוז | הואמבו |
| שפה רשמית | פורטוגזית |
| תאריך ייסוד | 8 באוגוסט 1912 |
| שטח | 2,711 קמ"ר |
| גובה | 1,721 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 934,127[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 344.6 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 12°46′0″S 15°44′0″E / 12.76667°S 15.73333°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
הואמבו (בפורטוגזית: Huambo; לשעבר "ליסבון החדשה"; בפורטוגזית: Nova Lisboa) היא עיר במרכז אנגולה ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת ברמות אנגולה בגובה 1,721 מטרים מעל פני הים ליד מוצא הנהר קוננה (Kunene) כ-520 ק"מ מדרום-מזרח לבירה לואנדה. לפי תחזית רשמית לשנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 934,127 תושבים.
תחנת הרכבת של העיר היא תחנה ראשית על מסילת הברזל בין בנגואלה (אנ') לבין גבול הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בעיר פועל נמל תעופה. העיר נהנתה מפריחה בתקופת השלטון הפורטוגזי וסבלה קשות בשנות מלחמת האזרחים באנגולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של אנגולה
לפני העידן הקולוניאלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הואמבו קיבלה את שמה מממלכת ואמבו (Wambu), אחת מ-14 הממלכות של שבט האובימבונדו (Ovimbundu) ברמת אנגולה המרכזית. האובימבונו, שבט עתיק שמקורו ממזרח אפריקה, ייסד את באילונדו (Bailundu), ממלכתם המרכזית, במאה ה-15 לערך. ממלכת וואמבו הייתה אחת הממלכות הקטנות שהייתה כפופה למלך באילונדו, למרות שהיא נהנתה, כמו הממלכות האחרות, ממידה משמעותית של עצמאות.
השלטון הפורטוגזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שבאילונדו מוזכרת במסמכים מהמאות ה-18 וה-19 בהקשר לנתיבי סחר שקישרו אותה לממלכת ויי (Viye), ואמבו הקטנה ידועה רק בהקשר של סלילת מסילת הברזל מבנגואלה על ידי הפורטוגזים בראשית המאה ה-20. למרות שמלכי באילונדו וואמבו התנגדו לחדירת מסילת הברזל לשטחם על ידי ביצוע מארבים כנגד פועלי המסילה והמתיישבים, הם הוכנעו בסופו של דבר על ידי צבא פורטוגל וב-8 באוגוסט 1912 נוסדה הואמבו באופן רשמי על ידי הגנרל הפורטוגזי ז'וזה נורטון דה-מאטוס (José Norton de Matos).
סלילתה של מסילת הברזל החלה על פי הצעתו של היזם הבריטי סר רוברט ויליאמס (Robert Williams) כדרך הקלה והזולה ביותר לקשר בין אזור מכרות הנחושת במחוז קטנגה שבקונגו הבלגית לבין נקודה על חוף הים שממנה ניתן יהיה לייצא את הנחושת. מפרץ לוביטו היה הנמל הטבעי הטוב ביותר ביבשת.
הקמתה של מסילת הברזל התקדמה בתחילה עם קשיים רבים, עקב תנאי הקרקע הקשים, המלריה, ובמידה מסוימת עקב התנגדות הילידים. הואמבו נועדה להיות נקודה אסטרטגית משיקולים רבים. האקלים ההררי הנוח וקיומם של מקורות מים שופעים בסביבתה, הפכו אותה לנקודה אידיאלית להקמתה של תחנת רכבת. עם הקמתה של העיר החלו עבודות הסלילה להתקדם באופן מהיר יותר והקשר עם גבול קונגו הבלגית הושג ב-1929. עד אז פעלה כבר בהואמבו אחת מסדנאות הרכבת החשובות באפריקה.
בשנות העשרים הואמבו כבר הייתה אחת מהמרכזים הכלכליים של אנגולה הפורטוגזית. כמה מפעלי מזון חשובים פעלו בה והם היוו את ערוץ הייצוא הראשי של המגזר החקלאי העשיר של המחוז. כמו כן הייתה הואמבו ידועה במספר הרב של מוסדות החינוך שלה, במיוחד המכון למחקר חקלאי שקיים עד היום.
ב-1928 שונה שמה של העיר ל"ליסבון החדשה", על שם ליסבון, בירת פורטוגל ובכך נרמז שבכוונת השלטון הקולוניאלי להפוך את הואמבו לבירת המושבה. בסוף שנות השישים הייתה הואמבו ידועה בתחרות מרוץ המכוניות הבינלאומי בן שש השעות שהתקיים בה.[2][3] עד לקבלת העצמאות של אנגולה, שגשגה ליסבון החדשה והתפתחה כלכלית ובכך הפכה לאחד המרכזים העירוניים החשובים במושבה.[4]
לאחר קבלת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת האזרחים באנגולה
לאחר שאנגולה קיבלה את עצמאותה מפורטוגל בשנת 1975, שונה בחזרה שמה של העיר לשם המקורי, הואמבו. מלחמת האזרחים באנגולה בשנים 1975-2002 עצרה את התפתחותה של אנגולה בכלל ושל הואמבו בפרט והרסה חלק גדול מהתשתיות שלה.[5] הואמבו הפכה להיות זירת קרבות במלחמת האזרחים בין התנועה העממית לשחרור אנגולה (MPLA) לבין UNITA החל מפרוץ המלחמה ועד למותו של מנהיג UNITA ז'ונאס סאווימבי ב-2002. בתקופה זו הוטל על העיר מצור, היא ניזוקה קשות ואזרחיה נטבחו בהמוניהם או נמלטו מהעיר.
עם קבלת העצמאות הכריז סאווימבי על מחוז הואמבו כרפובליקה נפרדת מאנגולה. יחד עם זאת, ה-MPLA כבשו מחדש את העיר ב-8 בפברואר 1976 בעזרתם של כוחות קובנים, למרות שרוב האזורים סביב להואמבו נותרו בשליטת UNITA.
באמצע שנת 1976 חיל המשלוח הקובני הקים את מפקדותיו החשובות בעיר ובערים אחרות באנגולה, אך UNITA שלט ברוב האזורים הכפריים.
פליטים החלו להתרכז בערים, בבקשם הגנה וסיוע הומניטארי. אחד הארגונים ההומניטאריים שהגיעו למחוזו הואמבו ב-1979 היה הצלב האדום. ב-1984 הסלים העימות באופן דרמטי וזרם הפליטים לערים גבר. מבצע סיוע רחב ממדים שוגר לערים של מחוזות רמת אנגולה שהגישה לחלק מהם התאפשרה רק בדרך האוויר. רבים מהכבישים בתקופה זו היו בשליטת UNITA ומוקשו בצורה נרחבת.
במאי 1991 נחתם הסכם שלום בין שני הארגונים. האו"ם והארגונים החוץ-ממשלתיים החלו לפעול מאותו זמן. המצב השתפר בהדרגה ובספטמבר 1992 נערכו בחירות כלליות. אך הבעיות צצו מחדש כאשר התברר שתוצאות הבחירות זויפו. חוסר השקט חזר להואמבו במהרה, כאשר הפך ארגון UNITA את העיר למרכז הפוליטי שלו. הארגון ריכז בעיר את רוב מנהיגיו הפוליטיים וחלק גדול מכוחותיו הצבאיים מיד לאחר שהתבררה תבוסתם בבחירות.
באופן רשמי הייתה העיר עדיין תחת שלטון ממשלת ה-MPLA, אך המתיחות עלתה בהדרגה עקב מעשי אלימות הולכים וגוברים. בסוף שנת 1992 התפנו מהואמבו כבר כל סוכנויות הסיוע הזרות. UNITA השיג את השליטה על העיר בקרבות רחוב עקובים מדם שהתנהלו החל מחג המולד 1992 והגיעו לשיאם באמצע ינואר. קרבות קשים התנהלו בסביבת העיר בחודשיים שלאחר מכן עד אשר נסוגו כוחות הממשלה ו-UNITA השיגה שליטה מלאה על העיר. רוב הערים ברמת אנגולה המרכזית נכבשו גם הן על ידי UNITA באותה תקופה. העימות המזוין התחדש באוגוסט 1994. מתקפה נרחבת החזירה לממשלה את השליטה על הואמבו ב-9 בנובמבר ועד מהרה גם את השליטה על שער הערים. ארגון UNITA העתיק את מפקדתו לעיר ג'מבה (Jamba) שבמחוז קואנדו קובנדה.
רגיעה זמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן רשמי הסתיימה המלחמה ב-20 בנובמבר 1994 עם חתימתו של הסכם לוסקה. במידה רבה הייתה המטרה של ההסכם לעבור לתהליך של נורמליזציה, והוא התקבל בהואמבו באופטימיות זהירה. לאחר חתימת ההסכם העביר UNITA את מפקדתו שוב והפעם לעיר ביאלונדו, כ-50 ק"מ מצפון להואמבו. העברה זו עוררה דאגות בקרב רוב המשקיפים.
ב-1995 הושג חופש תנועה לאנשים ולסחורות ברחבי המחוז. בסוף השנה כוח שמירת השלום של האו"ם (UNAVEM III) הוצב גם הוא בעיר כחלק מהבנות הסכם לוסקה. 1996 ו-1997 היו שנים של שיפור יחסי בתנאי המחיה של תושבי הואמבו, למרות שזרם השבים היה מתון, הבנייה הייתה איטית וחיי המסחר לא חזרו לרמתם כפי שהייתה בעבר.
חידוש הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם כפתה עיצומים על UNITA ב-29 באוקטובר 1997, בשל עיכובים בישום הסכם לוסקה ובשל אי רצונו של הארגון לפרז את השטח ולמסור את העמדות שלו, חוסר השקט שב בהדרגה לרחובות הואמבו, בעיקר במחצית השנייה של שנת 1998. בראשית דצמבר שיגרה הממשלה פעולת התקפית לכיבוש העמדות האחרונות של UNITA בהואמבו ובקויטו (Kuito) ועד מהרה התפשטה מלחמה זו לאזורים נוספים באנגולה. גל פליטים עצום שוב החל לזרום מהאזורים הכפריים להואמבו ולערים נוספות. מחנות פליטים גדולים הוקמו בערים כאשר ארגוני הסיוע נאלצו להתפנות מהאזורים שבשליטת UNITA.
המצב הביטחוני נעשה שברירי. כאשר הואמבו וערים מרכזיות אחרות ברמה המרכזית הופגזו מבאילונדו ומעמדות אחרות שהיו עדיין בשליטת UNITA, שני מטוסי הרקולס, שנחכרו על ידי האו"ם, הופלו מעל וילה נובה (Vila Nova) על 23 נוסעיהם ב-26 בדצמבר 1998 וב-2 בינואר 1999, כאשר ניסו לפנות לבירה לואנדה את אנשי משלחת הסיוע של האו"ם שנותרו בהואמבו.
באוקטובר 1999 כבשו כוחות הממשלה את באילונדו. בשלב זה היו כבר כמה ערים חשובות במחוז כבר תחת שלטון הממשלה ובדצמבר 1999 חזר הניהול הממשלתי בכל הערים. בתקופה זו הפכה המלחמה למלחמת גרילה. UNITA שעדיין שלט באזורים הכפריים, תקף באופן שוטף מתקנים של הצבא ושל המשטרה ולעיתים גם יישובים אזרחיים.
גל הפליטים שזרם לתוך הואמבו הגיע לשיא חדש. בראשית שנת 2000 היו יותר מ-25,000 פליטים בכפר קאלה (Caála) שליד הואמבו ויותר מ-40,000 פליטים בעיר עצמה. ככל שהוחמרו העיצומים על UNITA, כן פעולותיו הצבאיות של הארגון נעשו תדירות יותר והרסניות יותר והאלימות הגיעה לשיאה בסוף שנת 2000.
באוקטובר 2001 שיגרה מחדש הממשלה מתקפה כנגד UNITA מעבריו הצפוניים והדרומיים של המחוז והפעם הם שילבו פעולה צבאית עם מבצעי פינוי המוניים של אוכלוסייה אזרחית מהאזורים הכפריים שרוכזה בכמה מקומות. הרעיון מאחורי אסטרטגיה זו היה לנתק את לוחמי הגרילה ממקורות התמיכה שלהם שהם מצאו בכפרים. בטווח הקצר גרם צעד זה לסבל רב לאוכלוסייה שנותרה באזורים אלה. תקופה זו מהווה את שיא הסבל שהיה מנת חלקם של אזרחי האזורים הכפריים במחוז הואמבו במהלך כל המלחמה.
לאחר מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מותו של ז'ונאס סאווימבי בפברואר 2002 והחתימה על הסכם הפסקת האש שבאה בעקבותיו, החזירו את השלווה למחוז והתוו את הקווים לתהליך שלום ולתחילתה של תקופה של התחדשות. עקבות המלחמה עדיין ניכרים על בנייני העיר, אך התחדשות הדרגתית של חיי הכלכלה, המסחר, התעשייה והחקלאות ניכרת בהואמבו. רשת הרכבות חודשה ותחנת רכבת חדשה נבנתה. השקעות זרות זורמות לאנגולה בכלל ולהואמבו בפרט, בין השאר מסין ומישראל.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהואמבו האקלים הוא אקלים ממוזג יבשתי עם עונה לחה בחודשים אוקטובר-אפריל ועונה יבשה בחודשים מאי-ספטמבר. למרות מיקומה ברצועה הטרופית, הודות לגובהה, הואמבו נהנית מטמפרטורות אביביות במהלך כל השנה. כמות המשקעים השנתית מגיעה ל-1,500 מ"מ. הטמפרטורות גבוהות רק במקצת מאלה של העיר פרטוריה ששוכנת 2,000 ק"מ מדרום-מזרח להואמבו.
| אקלים בהואמבו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 26 | 26 | 26 | 26 | 26 | 24 | 25 | 27 | 29 | 27 | 26 | 26 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 14 | 14 | 14 | 14 | 11 | 8 | 8 | 11 | 13 | 14 | 14 | 14 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 221 | 198 | 249 | 145 | 10 | 0 | 0 | 0 | 15 | 140 | 244 | 226 | |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מידע על מחוז הואמבו
- "דיווחים מהואמבו וואקו קונגו, אנגולה" קפה דה מרקר 7 בנובמבר 2010
- ליאור בן שטרית, סטודנט ישראלי לאדריכלות למען בית יתומים באנגולה, באתר Xnet, 8 בנובמבר 2011
- Colin McClelland, Angolan Second City Huambo Starts to Rise From Ashes of War, Bloomberg News, Dec 20, 2013
- הואמבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Angola: Administrative Division (Provinces and Municipalities) - Population Statistics, Charts and Map
- ^
סרטון משנת 1973 על מרוץ שש השעות בליסבון החדשה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ Galpin, Darren. "Nova Lisboa". GEL Motorsport Information Page. Retrieved 24 April 2013.
- ^ סרטון על תקופת השיגשוג בליסבון החדשה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ סרטון על התהפוכות שעברה הואמבו מאז קבלת העצמאות, סרטון באתר יוטיוב
