ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 170

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

המדינה התחרפנה

פיגועים, צילומי גופות, הפגנות, חסימת כבישים, תלישת אוזניים, אלימות משטרתית, אלימות מפגינים, כליאה במספרה. מה עוד שכחתי? יאצקין52 - שיחה 01:00, 2 במרץ 2023 (IST)

למרבה הצער, יש סיבה לדאגה שהמצב רק ילך ויחריף, וגם יהיה משבר חוקתי ומשבר כלכלי אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 02:16, 2 במרץ 2023 (IST)

אתמול הערכים הכי נצפים היו רימון הלם, אנרכיזם ותוכנית ההתנתקות. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 09:39, 2 במרץ 2023 (IST)

משתמש:יאצקין52, שכחת דורסנות של הממשלה והכנסת, הפיכה משטרית וביטול ההגנה על זכויות האדם. יואב ר. - שיחה - 09:45, 2 במרץ 2023 (IST)

לא רק ישראל, נראה שכל העולם התחרפן
אפשר להגיד - המהפכה הטכנולוגית והשלכותיה אקסינו - שיחה 00:15, 6 במרץ 2023 (IST)

את המדינה שהתחרפנה נתקשה לתקן, אך לצערי בתקופה האחרונה ויקיפדיה העברית התחרפנה בכל הנוגע לערכים בעלי נגיעה פוליטית, ואת זה יש בכוחנו לתקן. דוד שי - שיחה 07:11, 3 במרץ 2023 (IST)

דוד, נראה לי שמכון קהלת בעניין. בטוב ליבם הם גם ישמחו לשלם לוויקיפד החרוץ שייאות לתקן את הערכים. ―2a00:a041:7b9f:df00:59df:4e06:60a0:96bd (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפרקטיקה של להגיב באופן אנונימי כדי ללכלך על אחרים, בזויה, פחדנית וצריכה לחלוף מן העולם. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ב באדר ה'תשפ"ג • 07:54, 5 במרץ 2023 (IST)

• ה"חירפון" של המדינה אינו דבר ייחודי לישראל. תאורויות קונספריציה פורחות, מופצות ברשתות חברתיות. אלכס ג'ונס לדוגמה טען שפיגועי ירי המוני בארה"ב הם המצאה. טראמפ שכנע מיליוני אמריקאים שהבחירות זויפו. אנשים חיים כיום בזכות המדע (לדוגמה דשן שמאפשר חקלאות תעשייתית שמאפשרת מזון כה רב, או מחקרים בתחום התרופות), ובתוך כלכלה עולמית אבל להבין איך העסק עובד זה מסובך - הרבה יותר קל להכנס למנה היומית של רעל ברשתות החברתיות , או מתא שדרן הרדיו או רשת הטלוויזיה החביבה עליכם. במקביל חברות תקשורת הבינו איך להרוויח יותר על ידי חדשות בידוריות, והפוליטיקה הפכה לדבר שבמקום להתווכח בו על מדיניות מתווכחים בו על זהות או מי המנהיג הכי נערץ.
• במדע יש "בונוס" לתאוריות שמצביעות על תופעות לפני שהן מתרחשות - (יכולת חיזוי ולא רק כוח הסבר לאחור) . לכן יש חשיבות לספרים כמו "מדוע אומות נכשלות" (חשיבות מוסדות דמוקרטיים מכילים לכלכלה), "להציל את המדיה" (מה הבעיה במודל מימון של התקושרת כיום), "עולם רדוף שדים" (חזה מראש התחזקות תאוריות קונספריציה), ו"חברת השפע" (מה זה מוצר ציבורי ומדוע למרות שפע של מוצרים בכלל יש לנו מחסור במוצרים ציבוריים) , "המאה של העצמי" (סדרה תעודית שאחד מפרקיה מתאר כיצד התחזקה התקשרות הבידורית תחת רופרט מרדוק, ופרק אחר - כיצד פוליטקאים החלו לתת תשומת לב לתדמית שלהם יותר מאשר המדיניות שלהם). או ספין-דיקטטורים (כיצד פועלים דיקטטורים כיום ולמה משתלם להם להתחזות לשלטון דמוקרטי) - ספרים שהסבירו מימדים של המשבר מראש. כך גם הסברים על שחיקה דמוקרטית ועל פופליזם שנשמעים כבר שנים מאת מומחים (לדוגמה סרטון של רוזנאי משנת 2020).
• שאלות בונוס - מדוע אין הרבה מידע על זה בתקשרות (למעט יחדי סגולה כמו רולניק) וגם לא בויקיפדיה. האזרח דרור - שיחה 09:13, 27 באפריל 2023 (IDT)

הוועדה למינוי עורכים

ח״כ רוטמן: ובנוסף, אני אעביר בקריאה טרומית חוק לשינוי הוועדה למינוי עורכים. נוסיף חמישה חברי קואליציה לוועדה למינוי עורכים בוויקיפדיה.

מראיין: אבל אין ועדה כזו.

רוטמן: תבדוק את העובדות שלך. אתה יודע שיש הטיות בוויקיפדיה? הגיע הזמן שהימין יעשה בוויקיפדיה מה שעשה בטוויטר. כתוב בוויקיפדיה שאילת נמצאת בירדן.

מראיין: זה יכול לקרות, הרי כל אחד יכול לערוך בוויקיפדיה. אני מניח שזה טופל.

רוטמן: טופל, לא טופל, מה זה משנה. יש עוד הרבה מה לעשות. הטיות יש לתקן. אם מישהו רוצה לדעת כמה ישראלים זכו בפרס נובל, הוא יחפש בוויקיפדיה, נכון? יש להם רשימה כזו, אבל הם מסתירים אותה.

מראיין: הרשימה לא מוסתרת.

רוטמן: תבדוק את העובדות שלך! רק בגלל ויקיפדיה אלברט איינשטיין לא קיבל פרס נובל.

מראיין: הוא כן קיבל פרס נובל.

רוטמן: אני מגן המיעוטים! אתה הגנב שגורף את קולות המיעוטים ומגיש אותם לבג"ץ! ביום ראשון הקואליציה תחוקק את השינוי בוועדה למינוי עורכים! אנחנו נחיל את החוק הצרפתי על משפט פיתגורס!

—- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 07:48, 4 במרץ 2023 (IST)

אכן. אל תבלבל אותו עם העובדות. תודה גבי. יואב ר. - שיחה - 10:06, 4 במרץ 2023 (IST)

מה מקור הדיאלוג הזה? Liadmalone - שיחה 13:13, 4 במרץ 2023 (IST)

אני מניח שראיון זה: בן שני, ‏"אתה שואל אם אני מזלזל בפחדים שלך? כן, אני מזלזל בפחדים שלך", באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2023 נתן את ההשראה למי שכתב את הדברים כאן. Asaf M - שיחה 13:40, 4 במרץ 2023 (IST)

כלומר מדובר בדיאלוג מומצא. חבל על ההטעיה. Liadmalone - שיחה 16:05, 4 במרץ 2023 (IST)

אני חושב שלפחות הסיומת "אנחנו נחיל את החוק הצרפתי על משפט פיתגורס!" מבהירה שזה פרודיה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 16:22, 4 במרץ 2023 (IST)

לא במקרה שאלתי מה מקור הדיאלוג הזה ולא מה מקור הראיון הזה. ועדיין. הפלטפורמה הזאת אינה טור סאטירי בעיתון, ולכן ראוי היה לרמוז על כך שמדובר בפרודיה בהתחלה, מבלי שנצטרך להגיע עד הפאנץ' המאכזב בסיום כדי להסיק זאת. Liadmalone - שיחה 16:43, 4 במרץ 2023 (IST)

זאת כמובן סאטירה (פרי עטי) ולא צריך להגיע לסוף, זה ברור מהכותרת ומהשורה הראשונה. —- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:43, 4 במרץ 2023 (IST)

כשלעצמי היה לי ברור מקריאה ראשונה שהדיאלוג הוא רק ברוח רוטמן ולא התרחש במציאות. יואב ר. - שיחה - 22:12, 4 במרץ 2023 (IST)

קל להבין החל מהשורה הראשונה שזו פרודיה, אבל ממש לא מנותקת מהמציאות. אוסיף שהשם "משפט פיתגורס" הוא התייוונות שאין לה מקום במדינתנו, ויש לשנות את שמו למשפט שמעיה ואבטליון, משום שידוע שניתנו לו שבע הוכחות בבית מדרשם. דוד שי - שיחה 04:53, 5 במרץ 2023 (IST)

גם זאת דרך לקדם לימודי ליבה. פוליתיאורי - שיחה 05:09, 5 במרץ 2023 (IST)

דוד, מה יש לך. דוגדוגוש - שיחה 15:59, 6 במרץ 2023 (IST)

למי שחושב שמדובר בפרודיה פרועה - שיסתכל יותר טוב - לדוגמה על הנסיון לקדם מינוי פוליטי למנהל הלמ"ס, או על פעולות ממשלת פולין בתחום הכחשת שואה. או פעילותו של טראמפ בארה"ב האזרח דרור - שיחה 09:18, 27 באפריל 2023 (IDT)

אמון אמת וסולידריות כמוצרים ציבוריים

המשבר הנוכחי אינו הפתעה גדולה . כבר ב 1958 תאר גלברית את העתיד לבוא. זה גדולתן של תאוריות טובות - הן בעלות כוח חיזוי קדימה ולא רק בעלות כוח הסבר לאחור. גלבריית הבחין בין מוצר ציבורי לבין מוצר פרטי. קל להנות ממוצר ציבורי גם לא שילמת עליו , ואם אתה נהנה ממנו זה לא מפריע למישהו אחר להנות ממנו. דוגמה קלה למוצר כזה הוא זיקוקי דינור. הבעיה שמוצר כזה קשה למכור בשוק הפרטי - כי קל להנות מהמוצר גם אם לא שילמת עליו.

גלבריית חזה כי השוק ייצר לנו שפע של מוצרים פרטיים כמו בגדים או מכוניות - אבל יהיה לנו בעיה גדלה בתחום המוצרים הציבוריים. מוצרים ציבוריים קלאסיים שחלקם זוהה כבר בידי אדם סמית הם דברים כמו צבאות, בתי משפט, חינוך בסיסי, דרכים. אבל הבעיה שיש לנו כיום נוגעת למוצרים ציבוריים שבעבר נחשבו מובנים מאליהם - אמון אחד בשני ובמוסדות שלנו, אמת (מידע אמין), בריאות של מערכות אקולוגיות.

שמחה רוטמן לדוגמה תאר את משבר האמון של הימין כלפי בתי המשפט (בראיון בערוץ כאן 11 עם אמסטדמסקי) מה שהוא "שכח" לספר זה שזה חלק ממשבר אמון גדול בהרבה - יש אמון נמוך בכנסת - עוד יותר נמוך מהאמון בבתי המשפט , ויש ירידה דומה באמון בסקרים מארצות הברית מזה עשרות שנים כלפי כל המוסדות שם - בתי משפט, ממשלה, אקדמיה, עסקים, עיתונות (סקרים של מכון PEW לדוגמה) .

במקביל יש ירידה באמון וב"הון חברתי" גם בין אנשים - נניח בגלל הפרסומות אנשים כבר לא עונים לשיחת טלפון ממספר לא מזוהה, כבר קשה לדעת אם אתה תורם לילד חולה או לעמותה צינית.

יש שחיקה גם במוצר הציבורי "אמת" - אפילו בתחומים כמו המלצות תזונה - אנשים כבר מתקשים לדעת לאיזה המלצות תזונה להאמין. חלק גדול מהמעשנים לא חושבים שזה מזיק להם. ארגון הבריאות העולמי מפרסם שורה של גורמי סיכונים בריאותיים - רוב הציבור אפילו לא מודע לשאלה מה הם ובטח לא איך להתמודד איתם מבחינה אישית או מערכתית, מה לדרוש מהפוליטיקאים - הנושא פשוט לא עולה בכלל.

כמובן בתחום הפוליטי יש פריחה של תאוריות קונספריציה (לדוגמה פיצה גייט, אילומנטי , נכון לשנת 2022 40% מתוך הרפובליקנים מאמינים שהבחירות האחרונות זויפו ,לפי גיא רולניק, שמדבר על תביעה נגד קשת פוקס, שהובילה לחשיפת מסמכים פנימייים של הרשת , שחשפו שבכירי הרשת ידעו שמדובר בשקר).

היו כמובן גם אנשים שהזהירו מפני זה - "עולם רדוף שדים" של קרל סייגן הזהיר בשנות ה-90 מפני עליה של תאוריות קונספריציה שיגרמו הן להכחשת מדע נרחבת והן לכרסום הדמוקרטיה - לא שעו להזהרה שלו. "להציל את המדיה" משנת 2015 תאר את הבעיות בשוק תקשורת עם מקורות הכנסה מתכווצים - שתלוי יותר ויותר בטייקונים או בממשלות. ולאן זה עלול להוביל.

במקביל נמשך הרס אקולוגי עצום - הרחק מעין הציבור - כי גם הסביבה הטבעית היא סוג של מוצר ציבורי - אתם לא צריכים לשלם על מערכות יער שמטהרות את האוויר או מייצבות את האקלים. מה אכפת לכם אם פרפרים וחיפושיות נכחדים? מי בכלל שמע עליהם? יש בכלל קשר בינם לבין אדמה או חקלאות? יש לנו מלחמות וחדשות ורשתות חברתיות ומשחקים נהדרים ברשת. אסקפיזם להמונים. ספינת החלל כדור הארץ נהרסת ? איך זה נוגע לי? 40 שנה של ויכוחים בין שמרנים לבין ליברלים - כמו מאות שנות ויכוח בין נוצרים למוסלמים - כלומר אף אחד לא באמת צוקד. בינתיים המציאות מתקדמת ולא מחכה לאף אחד. פוטין יכול לעבוד על הרוסים, נתניהו ולפיד יכולים לעבוד על הציבור הישראלי - הטבע אדיש להכחדה של מיליוני דבורים והוא ישאר אדיש גם למוות של מיליארדי בני אדם. אם אתם בתוך ספינת חלל ודואגים להרוס אותה - אין קסמים שיעזרו לתקן.

כאן מגיע המקום שאני אמור להצביע על תיקון קל לבעיה - אבל אין תיקון כזה, או לפחות אני לא רואה את כולו. אז הפיתוי הפסיכולוגי שלכם זה להגיד לי - זה נשמע מפחיד מידי , הנפש שלנו מתקשה להתמודד עם זה, אז נכחיש ונדחיק. אבל כמו שלסרטן אין פתרון קל, ומחפשים לו פתרונות כבר עשרות שנים לא לכל בעיה חברתית יש פתרון קל - לפעמים צריך קודם כל להבין טוב יותר את הבעיה ורק אחר כך לחפש את הפתרון אליה. אז השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא להבחין בקיומה ולהבין מה גורר אותה. אם יותר אנשים יעשו את זה - יש לנו סיכוי מעט יותר טוב. האזרח דרור - שיחה 09:13, 26 במרץ 2023 (IDT)

לא צריך לעשות השוואה מגמתית לארה"ב, כי שם שני הצדדים הפיצו קונספירציות, או המציאו טענות מפוברקות שמדובר בקונספירציה. כמובן ש"הארץ" לא מזכיר את הקונספירציה הגדולה מכולן, שגם הוא היה שותף להפצתה, שטראמפ שעשה קנוניה עם פוטין או שהוא סוכן רוסי, וגם את הקונספירציות נגד השופט בארט קוואנו ועוד. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 09:41, 26 במרץ 2023 (IDT)

@האזרח דרור, תיארת את בעית התפיסה שלנו בצורה ממצה ומדויקת מה שנקרא "להסתכל למציאות בלבן של העין". Asaf M - שיחה 10:08, 26 במרץ 2023 (IDT)

כשהכל פוליטי והכל שפיט, וברוח הפוסטמודרניזם כל צד מציג את עמדתו האישית כ"אמת מוחלטת" ומשתדל לצבור כמה שיותר כוח על מנת לכפות את ה"אמת" שלו על הציבור, טבעי שיירד האמון של הפרט בחברה. TheStriker - שיחה 12:30, 26 במרץ 2023 (IDT)

מה שאתה עושה זאת המחשה לפוסטמודרניזם ואומר שהכל נכון, אבל לא, לא הכל נכון, יש אמת, יש היגיון, ויש צדק. La Nave - שיחה ‏ 15:03, 26 במרץ 2023 (IDT)

אגסי, פרשת קוואנו לדוגמה היא פרשה עם עדויות , חשדות חקירות ומסקנות. עיתון יכול להגזים ולקחת צד. לו היה מדובר בתאוריית קונספריציה אז עד היום היו ממשיכים לחפור בנושא. כי אין דרך להרוג תאוריית קונספירציה "טובה" , העובדות לא משנות דבר - שהרי תמיד אפשר לטעון ש"הם" זממו כדי לשתול ראיות וכו'.

השמאל (או ליתר דיוק זרמים כמו ליברליזם או סוציאל דמוקרטים) אינו טלית שכולה תכלת. אני מדבר על בעיה רחבה יותר.

TheStriker יש סיבות אפשרויות סותרות לירידה באמון - 1. תקשורת צהובה יותר, 2. אנשים שיותר מודעים לזה שהתקשורת פחות אמינה 3. אנשים הולכים אחרי תאוריות קונספריציה שאומרות להם ש"כולם משקרים" וכו'.

דרך לצאת מהדיכטומיה - במקום לדבר על שמאל ימין לדבר על זרמי מחשבה - כמו צבעים שונים - ליברליזם שמרנות וכו'. הדיכטומיה גורמת הרבה פעמים לאנשים להגיד טענות כמו צד X אומר דבר לא נכון ולכן אני בצד הפוך מ-X - דיכטומיה כוזבת.

אני בעד להצמד למדע - לדגומה כן להקשיב לארגון הבריאות העולמי ולהסיק מזה מסקנות. כן להקשיב למדעני סביבה גם כשזה לא נוח כלכלית או חברתית. זה ממש לא פוסטמודרניזם, זה יותר קרוב ל"מדעיזם" - כדאי לשים לב שכמעט כל הזרמים דוחים חלקים המדע כשזה פחות נוח להם. האזרח דרור - שיחה 22:21, 26 במרץ 2023 (IDT)

ארגון הבריאות העולמי הוא לא ארגון מדעי, הוא ארגון פוליטי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:54, 26 במרץ 2023 (IDT)

הסבר בקצרה:

1. השתלטות הפוסטמודרניזם, הנאו-מרקסיזם והתקינות הפוליטית על האקדמיה. ערך האג'נדה הביקורתית מחק את ערך האמת.
2. הרבה מוסדות ציבורים - בעיקר התקשורת, אך גם האו"ם, ארגונים לא-ממשלתיים אחרים ועמותות - בזבזו את הקרדיט שניתן להם ולכן איבדו את אמון הציבור.

מה צריך לעשות כדי לתקן את המצב? לא יודע, אולי רפורמה עמוקה במוסדות שאיבדו את אמון הציבור, דחיית הפוסט-מודרניזם וגרורותיו ופירוק הקליקות הסגורות בגופים ובמוסדות שצריכים תיקון. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:09, 27 במרץ 2023 (IDT)

רוצה להסביר איך ארגון הבריאות העולמי הוא "ארגון פוליטי" ? מה הקשר לפוסט-מודרניזם ? פוסט מודרניסם אומר בגדול "אין אמת אחת , הכל יחסי, המדע הוא פוליטי" .. הטנעה שלך היא בעצם גלגול של .. פוסט-מודרניזם שמרני וקונספרטיבי.. (שכן אתה אומר - המדע הוא פוליטי - טענה פוסט מודרנית..)

נאו מרקסיזם הוא בהרבה מובנים רעיון הפוך מפוסט מודרניזם (שגרסה האמריקאית-קפיטליסטית הוביל לרעיון של "פוליטיקי קורקט") - שכן הוא אידאולוגיה חזקה בעלת הבחנה בין אמת לבין לא אמת (איך מרקסיזם ופוסט-מודרניות הולכים יחד) - אולי הדבר המשותף לשני הזרמים הוא הטענה שהמדע מושפע מהפוליטיקה ( למרבה האירוניוה - אתה חוזר על הטענה הזו בעצמך..)

הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן היא ארגון פוסט-מודרני? או נאו-מרקסיסטי? האם המלצות נגד עישון, מחקרים על השפעות של אלכולהול או זיהום אוויר הם פוסט מודרניזם או הפוך - מודרניזם (רתימה של המדע כדי להבין ולשפר את המציאות.. שמתנגשת לפעמים עם שמרנות ועם ערך "רווחים לפני חיי אדם")? מציע שתציג את התזה שלך בפני רופאים עם התמחות בבריאות הציבור (או תסתכל על תוחלת החיים במדינות מערביות, לאורך זמן או מול מדינות לא דמוקרטיות)

מציע ששמרנים מתנגדים ל"ארגון הבריאות העולמי" יקימו מוסדות "שיקבלו את אמון הציבור" (נניח ארגוני רפואה המבוססים על אמונה דתית? על מנהיגים כמו טרמפ?) וינסו לקדם מחקר (נניח קרן טמפלטון תשמח לתת כסף) -בהצלחה עם הגישה הזו של מדע שקוקם צריך להנות מתמיכת הציבור ורק אחר כך לחשוב מה נכון ומה לא נכון. בהצלחה עם זה.

רקע - בריאות הציבור, [תוחלת חיים] (אם אנשי בריאות הציבור מקשקשים שטויות - אז היינו מצפים לראות העדר קשר בין המלצות שלהם לבין תוחלת חיים)

יש המלצות של ארגון הבריאות העולמי - לא לעשן, לא לצרוך הרבה אלכוהול , להפחית צריכת סוכר, להפחית צריכת מלח, לא להיות חשופים לזיהום אוויר או למסרטנים כמו אזבזסט - אם אתה חושב שמדובר בארגון "פוסט מודרני" תתחיל לתת דוגמה אישית לכך -פעל בניגוד להמלצות הארגון , put one's money where one's mouth is בהצלחה גם עם זה האזרח דרור - שיחה 07:53, 29 במרץ 2023 (IDT)

ארגון הבריאות העולמי מנוהל בידי פוליטיקאים, לא בידי מדענים. ההחלטות שהוא מקבל מתקבלות בהצבעה פוליטית, לעיתים ללא קשר לעובדות המדעיות (למשל גינוי ישראל על "הפצת קורונה בקרב הפלסטינים"). במהלך מגפת הקורונה העולמית הארגון לא חקר ברצינות ואפילו טייח את מקורות הקורונה ממניעים פוליטיים. בעקבות כך, אמון הציבור בו צנח. זה לא אומר שכל החלטה שלו היא שקרית או קשקוש מדעי או לא מבוססת, אבל ברגע האמת הוא כשל ופגע במוניטין שלו (ראה סעיף 2 בתגובתי הראשונה).

בהקשר לבריאות, אני פועל לפי המלצות רופא המשפחה ורופאים מוסמכים, קופת החולים ומחקרים מדעיים אמינים, ולא לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי. אני יודע שלעשן זה לא בריא (ואפילו מסריח) אז בגלל זה אני לא מעשן, לא כי ארגון הבריאות העולמית אמר ככה. ארגון הבריאות העולמי הוא לא גורו עולמי לענייני בריאות וזה שהוא מאמץ הרבה קביעות רפואיות נכונות לא מפצה על המחדלים שלו. מצד שני, אני לא עושה דווקא וכל דבר שהוא אומר אני אעשה דווקא להיפך.

פוסטמודרניזם ונאו-מרקסיזם באים מאותו מקור והקשר היחידי בינם לבין שמרנות (מודרניזם ולא פונדמנטליזם), ליברליזם כלכלי וקפיטליזם הוא שהם תגובת נגד אליו. הפוסטמודרניזם אומר שאין אמת והכל נראטיבים. הנאו-מרקסיזם מאמץ גישה זו ואומר שאכן הכל נראטיבים אז בואו נאמץ את הנראטיבים של המוחלשים נגד המערב המדכא ונשתמש בהם כנשק נגדו. לכן, בפקולטות למדעי החברה, מדע המדינה והמגדר הגישה היום היא לא להגיע לחקר האמת אלא תיאוריה ביקורתית ותקינות פוליטית - לקדם אג'נדה ולשנות את החברה בשם הנאו-מרקסיזם. מסיבה זו, הפוסטמודרניזם הרבה פחות נפוץ במדעי הטבע (ראה למשל: פרשת סוקל). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:18, 29 במרץ 2023 (IDT)

בנושא מגיפת הקורונה. באמצע ינואר 2020 הזהיר ארגון הבריאות העולמי שהנגיף צפוי להדביק רבים בעולם. ב־30 בינואר 2020, לאחר שהוכח שהנגיף מועבר מאדם לאדם ובעקבות העלייה במספר המקרים במדינות אחרות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בעקבות התפרצות המחלה. אתה רוצה להשוות את זה למה שעשו ממשלות ארצות הברית או סין או רוסיה או כל ממשלה אחרת? בפברואר 2020 ניסה טרמפ ניסה לעורר רושם שמדובר בסך-הכול בסוג של שפעת הוא גם הצהיר "אינני חושב (שהתפרצות הנגיף בארה"ב) בלתי נמנעת".ב-14 באפריל 2020 הודיעה טרמפ כי ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בארגון הבריאות העולמי.

"הארגון לא חקר ברצינות ואפילו טייח את מקורות הקורונה" - מכיוון שאני לא איפדמיולוג ולא וירולוג איני יודע להשיב על טענה זו. איך אתה מבסס אותה?

אתה פועל לפי עצת הרופאים, קופות החולים , אבל הם צריכים לבסס את עמדתם על מחקרים והמלצות של גופים גדולים יותר.. בין היתר בגלל שלרופאים אין זמן לקרוא כל היום מחקרים מדעיים ואין להם את הכישורים להשוות בין נניח 20 מחקרים בנושא מסויים -התמחות ברפואה והתמחות בניתוח מאמר מדעי (ווודאי כתיבה שלו) היא לא אותו דבר.

"אני יודע שלעשן זה לא בריא" מאיפה אתה "יודע" כזה דבר ?? קראת את המחקרים המקוריים בנושא? ביצעת מטה-אנליזה של מחקרים? ומה בקשר לאזבסט או חומרים אחרים שנקבעו כמסרטנים? מי שקובע את זה כיום זה.. וועדה של ארגון הבריאות העולמי. שמפרסם גם סקירה של מחקרים שנערבו בתחום מסויים. כמובן אתה יכול להגיד - הרופא אמר לי - אבל הרופא גם כן לא ערך מחקרים כאלה בעצמו וצריך להסתמך על מומחים אחרים.

מקור אחר של סמכות יכול להיות נניח וועדות של משרד הבריאות - אבל זה לפי הטענה שלך עצמך פסול - שכן גם משרד הבריאות בעצם "מנוהל על ידי פוליטיקאים" מכאן שלפי הקריטריון שהבאת - אסור לסמוך עליו.

בעיה נוספת בטיעון שלך היא שגופים מקומיים כמו קופות חולים או משרד הבריאות מסתמכים בעצמם על קביעות של ארגון הבריאות העולמי. או לפחות מושפעים ממנו מאד. לדוגמה באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר מחוץ לבית הוא מסרטן וודאי בקרב בני אדם בגלל הקשר בינו לבין סרטן ריאות. בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014

"הפוסטמודרניים נוטים בדרך כלל להביע ספקנות לגבי הסברים כוללניים ומוחלטים אשר מתיימרים להיות תקפים לכלל הקבוצות האנושיות, התרבויות, המסורות והמוצאים השונים – ומתארים את האמת כיחסית" נכתב בויקיפידה - זה בדיוק הפוך מקביעות של ארגון הבריאות העולמי לפיהן נניח אסבסט הוא מסוכן לכלל בני האדם, לפיהן זיהום אוויר הוא מסרטן לא כ"אמת יחסית" אלה כאמת מוחלטת לפחות במובן הסטטיסטי שלה - תחשף ליותר זיהום אוויר - הסיכוי שלך לפתח סרטן ריאות יהיה גבוה יותר.

אם כבר מדברים - כנראה שארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות דואגים יותר לבריאות הציבור מאשר הויקיפידים הנכבדים שהרי בערך זיהום אוויר אין אזכור לכך שהן ארגון הבריאות העולמי והן משרד הבריאות שלנו (ובמקומות אחרים בעולם) קבעו כי מדובר במסרטן וודאי בקרב בני אדם.

"נאו-מרקסיזם הוא זרם פילוסופי, חברתי וכלכלי שתחילתו בשנות ה־20 של המאה ה־20, ומבוסס על שמירת מחויבות להנחות היסוד של המרקסיזם האורתודוקסי יחד עם הצעת חידושים ביקורתיים ביחס אליו." מה הקשר בינו לבין ארגון הבריאות העולמי - אני מתקשה לראות. גם הקשר בין הטענה שמרקס צדק לבין "ספקנות לגבי הסברים כוללניים ומוחלטים" קצת בעייתי. ייתכן פשוט שאתה מתאב את שני הזרמים האלה וחושב שהם משום מה אותו זרם. כמו כן ייתכן ואתה מתאב את ארגון הבריאות העולמי ומשייך גם אותו (לאותה חבורה).

בפקולטות למדעי החברה כוללת את מדעי המדינה , לכן הטיעון שלך דומה לטיעון "לא אשחק בספרד או באירופה"

למדתי כלכלה ואני מתקשה לראות שם הרבה מרצים שהם בגישה של פוסט מודרניות או נאו-מרקסיזם. כך שהטענה היא לכל הפחות הגזמה פראית. אם כבר המגמה הכללית בחקר הכלכלה היא פרו-קפיוליסטית ושל אופטימיזם טכנולוגי.

רוב העבודה של ארגון הבריאות העולמי נשנעת על מדעי הטבע (אם כי אפידמיולוגים יכולים להעזר גם בכלכלנים , סוציולוגים , חוקרי תקשרות, ותרבות) - כמו שאמרת בעצמך ההשפעה של הרעיונות הפוסט-מודרנים חלשה מאד במדעי הטבע - שנותרו ברובם דווקא די מודרנים.

דווקא הגישה שלך לכל נושא הבריאות היא "פוסט מודרנית" - אתה לא מכיר בסמכות מדעית כלשהי ומסרב להכיר בהתסמכות הרופאים וארגוני בריאות על ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי (או נניח האגודה האמריקנית לחקר הסרטן?) האזרח דרור - שיחה 08:55, 31 במרץ 2023 (IDT)

אענה בקצרה: ארגון הבריאות היה רק דוגמה, עקב התנהלותו במגפת הקורונה וניסיונו לטייח את מקור המחלה.

לגבי נאו-מרקסיזם, מדובר לא רק בזרם פילוסופי גרידא אלא גם באידאולוגיה ותנועה פוליטית. מה שמאפיין את התנועה הפוליטית היא הקביעה ש"עדיין יש מדכאים ומדוכאים" ו"מלחמת מעמדות" ולכן צריך מהפכה רדיקלית, אך מאחר שהקומוניזם כשל כשיטה כלכלית, הם העתיקו את המאבק המעמדי מהמישור הכלכלי למישור החברתי-תרבותי-מגדרי עם מושגים כמו תיאוריה ביקורתית, פוליטיקת זהויות ותקינות פוליטית. התיאוריות האלו נפוצות בעיקר במדעי החברה בדגש על מדעי המדינה (וזו הייתה הכוונה שלי ב"מדעי החברה ומדעי המדינה" כהדגשת תת-תחום חשוב מיוחד), ובפחות במדעי הכלכלה (מאחר והמרקסיזם כשיטה כלכלית כשל כישלון חרוץ, כך שאף כלכלן הגון לא יכול לתמוך בו כשיטה כלכלית מומלצת). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:21, 13 באפריל 2023 (IDT)

יותר חשוב מלהבין את הפתרון זה לזהות את הגורם. מדובר בתופעה גלובלית ולכן צריך להיות מקור אחד שמזין את את ההקצנה והשבטיות ברוב מדינות העולם. יכול להיות שאני טועה אבל בעיני האינטרנט ובמיוחד הרשתות החברתיות הן הגורם העיקרי. ברגע שכל קבוצה של אנשים נמצאת בערוצי מידע שתואמים לדעותיהם ומשמש כתיבת תהודה שמהדהדת את אותן דיעות שוב ושוב ומקצינה אותם ב"פידבק חיובי" מבלי להיות חשופים לדיעות אחרות נוצר מצב בלתי נמנע של התנגשות בין השבטים הללו. Assafn • שיחה 00:10, 27 במרץ 2023 (IDT)

Hard times create strong men. Strong men create good times. Good times create weak men. Weak men create hard times. זה לא רעיון חדש; אבן ח'לדון בעצמו העלה את הרעיון כמה מאות שנים לפני כן. המסקנה היא שמדובר בתהליך מעגלי שמלווה תמיד את ההיסטוריה ואחראי לעלייתן ונפילתן של ציוויליזציות במהלך ההיסטוריה, ולא ניתן להתחקות אחר מקורו, בחינת "צבת בצבת עשויה". השתלטות ה"פוסטמודרניזם, הנאו-מרקסיזם והתקינות הפוליטית" שאביר המתמטיקה ציין, וגישת ה"הכל פוליטי והכל שפיט" שציינתי קודם לכן, הן תולדות של המעגליות הזו. TheStriker - שיחה 14:08, 27 במרץ 2023 (IDT)

רעיון מעניין. תודה. רעיון דומה מופיא אצל ריי דיילי להתמודדות עם שינוי הסדר העולמי גם היו הוגים יוונים שהאמינו במחזוריות של משטרים. ההיסטוריה היא לא רק מעגלית - לדוגמה במאות השנים האחרונות יש גידול עצום באוכלוסיה העולמית, שמצריך הסתמכות על חקלאות תעשייתית (ולכן על משאבים מתכלים כמו גז טבעי לייצור אמוניה , נפט לשם ריסוסים, כריית אשלג ופוספט ממאגרים מתכלים של ריכוזים גבוהים של יסודות אלה) , וגידול עצום בייצור ובצריכה לנפש (ולכן גם ב[טביעת רגל אקולוגית]] ואיתה נזק סביבתי רחב). דוגמה לשינוי נוסף - שוק המזון שלנו הוא כיום יותר ויותר כלל עולמי בעוד שבתחילת המאה ה19 - רוב המזון ברוב המקומות הגיע ממקורות מקומיים - לא היו מסילות ברזל ונפח הספנות היה קטן בהרבה

מדע הוא הפוך מפוסט-מודרניות - הוא ברובו מאד מאד מודרני ומתנגש עם פוסט מודרנים, שמרנים, סוציאליטסים, קפיטליסטים, ליברלים ראה לדוגמה - "החדווה שבגילוי דברים", "הגן האנוכי", "השען העיוור", "יש אלוהים?", "רובים חיידקים ופלדה" .. פוסט-מודרניזם?? האזרח דרור - שיחה 08:13, 29 במרץ 2023 (IDT)

מדע הוא הפוך מפוסט-מודרניות, זה נכון (ראה פרשת סוקל), ולכן הפוסט-מודרניזם (והנאו-מרקסיזם) תפס הרבה פחות בפקולטות של מדעי הטבע וההנדסה, שהם הרבה פחות סלחנים לשרלטנים ולתיאוריות שלא עובדות. המדענים מספקים את העובדות, המדינאים והפוליטיקאים הם אלו שמחליטים מה לעשות איתם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:42, 14 באפריל 2023 (IDT)

היתדרדרות העיתון ערוץ 7

https://www.inn.co.il/news/594403

בערוץ 7 התפרסם שבנו של נפתלי בנט הפגין נגד רפורמת לוין.

למה אמור לעניין מישהו מה עשה הבן הטינייג'ר של מישהו בחייו הפרטיים באיזו הפגנה מסכנה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נהוג מדי פעם לסקר מעשים ואמירות של ילדים של ראשי ממשלה לשעבר. זה מביא רייטינג. הבן שלו גם קיבל מכתב איום עם קליע ערוץ 7 הוא ערוץ ימני, אבל לא שופר. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע?

אני מסיק מדבריך שזה נהוג כי זה מביא רייטינג. האם לדעתך מדובר בהתדרדרות התוכן? הרי פסיכולוגית תוכן טוב הוא תוכן שנתפס כמגביר את סיכויי ההישרדות של הפרט או הקבוצה ולכן אני לא חושב שזה תוכן ראוי ומתקשה להבין למה זה מביא רייטינג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רואה איך האח הגדול מגביר את סיכויי ההישרדות של הפרט או הקבוצה, ובכל זאת השמאטע הזה מביאה רייטינג. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 12:39, 26 במרץ 2023 (IDT)

זה אמור להיות מאמר רכילות ולא חדשות.
יש אנשים שמתחברים לזה - אני לא. אקסינו - שיחה 15:16, 27 במרץ 2023 (IDT)

ערוץ 7 אינו עיתון אלא אתר אינטרנט. עמד (שיחה | תרומות) • ה' בניסן ה'תשפ"ג • 23:40, 26 במרץ 2023 (IDT)

אוי נו אתה יודע שהכוונה היא לעיתון ב Virtual ולא ב Print. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם תיתכן בישראל הפיכה צבאית עם כינון משטר צבאי?

הפיכה צבאית שבסופה מכונן משטר צבאי (לרוב זמנית, עד לכינון ממשל אחר, כגון ממשל דיקטטורי או ממשל דמוקרטי) היא לא דבר רחוק מהמציאות והתרחשה אולי בעשרות מדינות רק במאה-מאתיים השנים האחרונות. האם הדבר סביר בישראל? אם לא למה לא? מה בארגון הרשויות בישראל יוריד את הסיכוי לזה?

מה מנע עד היום מהגנרלים של צה"ל לעשות את זה או הכי חשוב מה מונע מהם לעשות זאת עכשיו בזמנים מתוחים ביותר אלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל רמטכ"ל או אלוף משתחרר, מתמודד בבחירות וישר הופך לראש ממשלה (רבין, ברק), ראש ממשלה חליפי (גנץ) או שר ביטחון (רשימה ארוכה). למה הטרחה? בר 👻 שיחה 23:49, 26 במרץ 2023 (IDT)

עד היום לא היתה סכנה של משבר חוקתי, ברגע שזה יגיע הפיכה צבאית הופכת לאופציה אפשרית. אם כי לדעתי לא נגיע לכך. Assafn • שיחה 00:12, 27 במרץ 2023 (IDT)

שלום משתמש:Assafn האם לדעתך במשטרים מודרניים משבר חוקתי זה הגורם העיקרי להפיכה צבאית או שיש עוד גורמים עיקריים אפשריים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מבין למשל מדברי משתמש:בר שחוץ ממשבר חוקתי גם מצב בו "העם לא נותן" ליוצא צבא בכיר להתמודד/להיבחר דמוקרטית יכול לבסס הפיכה צבאית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצבא של ישראל הוא צבא העם, כך שהוא תלוי בעם שישרת בו, והעם בעד דמוקרטיה (אני מקווה) ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 08:25, 27 במרץ 2023 (IDT)

לצערי זה נראה שהכל אפשרי, אם הם ימשיכו. אקסינו - שיחה 09:00, 27 במרץ 2023 (IDT)

מי זה "הם" ומה הם ימשיכו? זכותה של הממשלה להפסיק לתת לבג"צ סמכויות על כאשר הוא לא נבחר מצד האזרחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ככל שאני יודע, היינו הכי קרובים להפיכה צבאית בתקופת ההמתנה (מלחמת ששת הימים). יש ערך בשם מרד הגנרלים (1967), בו מופיע הציטוט הבא מדברי אלוף אריאל שרון: ”אחרי הפגישה הראשונה (של האלופים, 28 במאי) עם אשכול... הפעם הראשונה הייתה לי הרגשה וצריך להודות... האם במדינת ישראל ייתכן מצב שהצבא יתפוש את השלטון... אמרתי לרמטכ"ל אז ולאנשים אחרים שהיו, שבעצם זו פעם ראשונה שנוצר מצב שהדבר הזה יכול לקרות... אני אמרתי שלו היינו בשלב מסוים... קמים ואומרים, תשמעו אתם (הממשלה), ההחלטות שלכם מסכנות את מדינת ישראל... אתם (הממשלה) מתבקשים להיכנס לחדר סמוך ולהמתין פה, והרמטכ"ל ייגש לקול ישראל וישדר הודעה....” ‏Virant‏ (שיחה) 00:01, 28 במרץ 2023 (IDT)

באופן כללי, התשובה לשאלה שנפתחת ב"האם יתכן" היא כמעט תמיד "כן".

אין שום דבר מיוחד בישראל שהופך אותה חסינה להשתלטות של דיקטטור, להפיכה צבאית, או לתבוסה במלחמה וכיבוש על ידי ישות אחרת. כל אלו קרו בעבר פעמים רבות למדינות אחרות, ויכולים לקרות גם למדינת ישראל. קיפודנחש 19:38, 4 באפריל 2023 (IDT)

"להיטיב עם העם"

פעם כך חשב יו"ר הליכוד. בר 👻 שיחה 23:50, 26 במרץ 2023 (IDT)

🥱 התו השמיני ♫ הבה נשוחח 00:14, 27 במרץ 2023 (IDT)

הערך ה-1/3 מליון בויקי העברית

אני משער שהערך השליש-מליון בויקי העברית יהיה הערך ה-333334 הלא כן ?

לפי הקצב הנוכחי, מתי הערך צפוי להיכתב במשוער ? יום העצמאות ?

האם יש כוונה לציין זאת איכשהו ? יציאה לתקשורת...

בימינו כל אתנחתא חשובה בכדי לאוורר את הציבור בין לבין כל המאבקים והמחלוקות. מי-נהר - שיחה 01:00, 27 במרץ 2023 (IDT)

אם יהיה קצב של 45 ערכים ביום, נגיע ליעד תוך 26 יום. אגב, ברכות לוויקי אספרנטו שחגגו לפני כמה ימים שליש מליון. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 01:35, 27 במרץ 2023 (IDT)

אני מניח שזה יכול להיות גם קצת מוקדם יותר כי יש את פסח בחודש הבא... PRIDE! - שיחה 21:09, 27 במרץ 2023 (IDT)

בפסח יש יבול גבוה יותר של ערכים ? מי-נהר - שיחה 21:56, 27 במרץ 2023 (IDT)

בדרך כלל בחגים יש יותר פעילות, אז אני יכול להגיד שבדרך כלל כן (אני לא ממש יכול להגיד בכמה יותר גבוה, אבל אני יכול להגיד שזה בטוח יותר מיום רגיל). PRIDE! - שיחה 22:07, 27 במרץ 2023 (IDT)

לשאלה "הלא כן" התשובה שלילית. 213.137.65.204 22:14, 27 במרץ 2023 (IDT)

התוכל לנמק מדוע ? מי-נהר - שיחה 22:28, 27 במרץ 2023 (IDT)

אולי הכוונה לכך שהערך ה-1/3 מיליון הוא הערך 333,333 (קרוב יותר ל-333,333.333333...). דג קטן - שיחה 22:32, 28 במרץ 2023 (IDT)

איני יודע מה התכוון אבל להבנתי זה שגוי. 1. כי הערך 333,333 אינו נוגע כמלוא נימה בנקודת השליש מליון ואילו הערך ה-333,334 נוגע בחלק היחסי שבו מתחיל התוכן העשרוני שלאחר המספר השלם. 2. מפני שמהות הציון הסמלי הינו שהגיעו לשליש מיליון ולכן כל מספר לאחר 333,333 מציין זאת.

אפשר כמובן תמיד לשאול את המומחה עוזי ו. שמא יאות להתייחס לשאלה זוטה שכזו. מי-נהר - שיחה 23:40, 28 במרץ 2023 (IDT)

לא זכור לי שציינו תשיעית מיליון, שביעית או שישית מיליון, ואין סיבה לציין שליש. עבור אסיר שמתנהג טוב ויכול לצפות לניכוי שליש מעונשו, חציית השליש היא בעצם המחצית, ומציינת מה שקראו פעם "הפיכת תקליט", אבל ויקיפדיה אינה כלא, ואין שום דבר ראוי לציון ב 333,333 ערכים וגם לא ב-333,334 (גילוי נאות: לטעמי אין גם שום דבר ראוי לציון כשה"ספידומטר" ברכב חוצה מספר עגול כמו 100,000 או 200,000 ק"מ, וידוע לי שיש אנשים שטעמם שונה וכן רואים בכך משהו ראוי לציון, ובדומה 333,333 ערכים. בהחלט לגיטימי). קיפודנחש 19:27, 29 במרץ 2023 (IDT)

אני מסכים עם הטענה שיש סיבות רבות לראות בציון הגעה למספר ערכים X כדבר חסר משמעות. ובפרט בנוגע לבחירת מספרים מסויימים. ואף על פי כן אני מכיר בכך שיש העושים זאת מעת לעת עם מספרים חלקיים של סכומים כמותיים שיש בהם רושם. והאמת היא שגם למדורים כמו הידעת ואחרים אין יתרון מהותי ברכישת ידע על פני כניסה לכל דף אחר במרחב הראשי ובכל זאת משתמשים בייצוג שלהם כמקדמי ענין וכמייצרי אווירה. מתודות לגיטימיות במונחים של קהילה ותרבות. מי-נהר - שיחה 21:18, 29 במרץ 2023 (IDT)

בכל מקרה, הגענו היום לשליש מיליון. מ ז ל ט ו ב ! ‏ OHALON - שיחה - תראו מה עשיתי! 13:32, 20 באפריל 2023 (IDT)

מ ז ל ט ו ב ! - פעם שלישית גלידה. מי-נהר - שיחה 21:23, 20 באפריל 2023 (IDT)

עזרה בפיתוח מדריך משעשע עבור האחד באפריל בויקימסע

ברצוני להזמינכם לקחת חלק ביצירת מדריך משעשע בויקימסע העברי לרגל האחד באפריל המתקרב.

מדובר במסורת שקיימת בקהילת הויקימסע האנגלי כבר שנים רבות, בה פעם שנה, בשבועות שלפני ה-1 באפריל (משנת 2006 ועד היום) הקהילה יוצרת בכוחות משותפים מדריך משעשע אחד על יעד פיקטיבי מסוים (בעבר הם יצרו מדריכים דומים על פארק היורה, ספרינגפילד, אטלנטיס, נרניה, וכו'). אנו מעוניינים לייבא את המסורת הזו גם לויקימסע העברי, ולכן אנו זקוקים לעזרתכם.

המדריך אותו אנו מפתחים השנה הוא מדריך משעשע למטייל שעוסק במורדור. תרגישו חופשי לשפר את הטקסט ו/או להרחיב אותו.

WikiJunkie - שיחה 19:55, 28 במרץ 2023 (IDT)

בתור חובב שר"הט, אני מרגיש מחויבות גדולה כלפי פיתוח המדריך השנה. לוגי ; שיחה 19:57, 28 במרץ 2023 (IDT)

חבל, רציתי להציע טיול לאיי לנגרהנס. אולי אפשר לעשות לינקג׳ דרכם. ‏Virant‏ (שיחה) 20:00, 28 במרץ 2023 (IDT)

גדול! גם אני הוספתי מעט ידע, אותו רכשתי במהלך ביקור שעשיתי לפני... אממ... לא משנה. TheStriker - שיחה 20:38, 28 במרץ 2023 (IDT)

-עורך לו- - שיחה 19:30, 29 במרץ 2023 (IDT)

הערה צדדית. ייתכן שבויקי-מסע נותנים התייחסות הומוריסטית לאחד באפריל, אך חשוב לזכור שאין הדבר מקובל במרחב של ויקיפדיה עצמה. מי-נהר - שיחה 22:23, 28 במרץ 2023 (IDT)

כשחושבים על זה, אפשר להכין משהו דומה במסגרת וק:הומור (פינה שלקחתי על עצמי לתחזק מפעם לפעם) TheStriker - שיחה 23:44, 29 במרץ 2023 (IDT)

האם הממשלה גורמת לחילול השם המוני?

בוקר טוב ו
ב-1986 עבר במליאת הכנסת חוק חג המצות אשר נקרא גם חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ"ו-1986. החוק קובע כי בעל עסק "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה". במילים אחרות, מטרת החוק הוא למנוע חילול השם (העונש בתורה הוא כרת אך כמובן שחוקי תורה לא אפשריים במדינה דמוקרטית, אז מנסים למנוע את אכילת החמץ בכל דרך אפשרית אחרת). עם זאת, החוק גרם בדיוק לאפקט ההפוך, הרבה מתנגדים של החוק וביניהם גם חילונים, אתאיסטים, ערבים וכולי, החלו לתקוע אצבע בעין ולאכול/למכור חמץ בפסח בכוונה מתוך התנגדות חריפה לחוק, גם חילונים שכן שמרו בפסח מתוך כיבוד של הדת, החלו לאכול חמץ מתוך התנגדות לכפייה זאת.
השנה, 2023, הכנסת עשתה בדיוק את אותה הטעות בתיקון מס' 13 לחוק זכויות החולה, חוק המתיר למנהל בית חולים לקבוע הוראות בדבר הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים בפסח. החוק הזה, שכל מטרתו היא למנוע אכילת חמץ וחילול השם, יעשה בדיוק את האפקט ההפוך ועוד יותר יחריף את ההתנגדות לאיסור אכילת חמץ בקרב הקהילה החילונית. אני כבר יכול לראות מה יקרה, חילונים רבים ינסו לתקוע אצבע בעין לפעולות הממשלה ויציגו בפומבי חמץ בבתי החולים. אז למה הממשלה בכל זאת מנסה להעביר את החוקים הללו? מה הם מנסים להשיג אם הם יודעים שהם מבצעים את האפקט ההפוך? האם הם באמת לא מודעים לכך שזה עלול לגרום להתנגדות חריפה?
אני בטוח שאם החילונים היו מעבירים חוק שאסור למכור מצות בערים חילוניות, הדתיים גם היו מנסים לתקוע אצבע בעין לאותם החילונים ולמכור את המצות באותם הערים. כפייה היא לא הדרך, ותזכרו את הציטוט של אפלטון: "דעת מתוך כפייה, אין לה קיום בנשמה. לא מתוך אונס ילמד הנער, אלא מתוך משחק." אקסינו - שיחה 07:08, 29 במרץ 2023 (IDT)

אני לא מאמין שהסיפורים המתוארים בתורה (איזה נוסח? מסורה? שבעים? קומראן? שומרוני?) על יציאת מצרים הם אמת 100% או אפילו מדויקים בפרטים, אם בכלל נכונים. מעולם לא נתקלתי בראיות חזקות לכך ומסורות יכולות להיות לא נכונות ולהיווצר משילוב של סיפורי עם מאדירים עם זיכרון סלקטיבי או חלימה או חיזיון בערנות או מטאפורות או חסמי שפה ואף רפורמה דתית (רפורמת יאשיהו?) ולכן אני נגד כל כפיית דת המבוססת על סיפורים אלה ובמקרה של כפיית דת כזו סביר שאקנה חמץ. אם מישהו בוחר לא לקנות חמץ בחייו הפרטיים ולא בגלל שמישהו כפה עליו לא לקנות חמץ, אני מפרגן לו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני בטוח שאם החילונים היו מעבירים חוק שאסור למכור מצות בערים חילוניות, הדתיים גם היו מנסים לתקוע אצבע בעין לאותם החילונים ולמכור את המצות באותם הערים.
למעט חב"ד, שפועלים בשיטה של קירוב ולא ב'דווקא', אני לא רואה אדם דתי שילך לערים חילוניות ויפעל בפרובוקטיביות, מישהו פעם בא אליך עם ארבעת המינים/תפילין/ציצית?
הציבור החרדי והדתי מדי אתנוצנטריים מכדי לדאוג לחילונים ולהציל אותם... שמיה רבה • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג • 08:42, 29 במרץ 2023 (IDT)

כחילוני ותיק איני מעלה על הדעת חוק שיאסור מכירת מצות. חוק החמץ הוא חוק מטופש, שיכול רק לעורר את האנטי. אין חוק המחייב ברית מילה ובכל זאת מרבית החילוניים עושים זאת, אם ינסו לאלץ אותם לכך, ודאי יתקוממו ויסרבו. כפייה היא כלי של בריונים. בברכה. ליש - שיחה 08:56, 29 במרץ 2023 (IDT)

@שמיה רבה, תאמין לי שאם הייתה כפייה מסוימת על הדתיים הם היו מתנגדים, כי הרי זה טבע האדם, זה אפילו לא קשור לדת.
בכפייה משיגים את ההפך. אריה ענבר היטיב להגיד שאם היה חוק שמחייב את כולם לבצע ברית מילה, החילונים היו מתנגדים בדיוק כמו שהרבה מהם לא הולכים לשמור את פסח הקרב בגלל הכפייה הממשלתית. אקסינו - שיחה 10:29, 29 במרץ 2023 (IDT)

אני לא מבין מה החוק הנוכחי נועד להשיג. אם אני מבין נכון, לפי מחוקקיו, הפריע להם שבג״צ מונע מבתי החולים אכיפה של בית החולים כאיזור ללא חמץ: הוגשה עתירה לבג״צ נגד חיפוש בתיקיהם של מבקרים בבתי החולים אחר חמץ. האם החוק החדש דורש את זה? מאפשר את זה? Tzafrir - שיחה 10:53, 29 במרץ 2023 (IDT)

החוק החדש מאפשר את זה, לפי החלטת מנהל ביה"ח. שמש מרפא - שיחה 17:11, 29 במרץ 2023 (IDT)

אין בסיס לתיאור התהליך שבפסקה הראשונה ("ב-1986 עבר במליאת הכנסת... התנגדות לכפייה זאת"). החוקים הללו נועדו לבלום תהליכי חילון שמתקיימים ממילא, בהתאם לרוח הזמן. הם לא גרמו להנעת התהליכים הללו. Liadmalone - שיחה 11:40, 29 במרץ 2023 (IDT)

החוקים לא נועדו לבלום תהליכי חילון בגלל שהמדינה הייתה מאוד חילונית במיילא באותה התקופה. אקסינו - שיחה 11:46, 29 במרץ 2023 (IDT)

אם אתה רומז לזה שאנשים יזלזלו במופגן, אז כן, זאת התרשמותי. זה לא שלא אכלו חמץ בפסח כל השנים, אבל הצניעו את זה מתוך התחשבות, עכשיו יש צורך לנופף בזה. La Nave - שיחה ‏ 12:25, 29 במרץ 2023 (IDT)

כלומר, עד לא מזמן היית קרוב לדת, אבל עכשיו אחרי חוק החמץ, החלטת להתרחק ממנה. אם חילונים מרגישים שכופים עליהם דת, זה אומר שהם כבר רחוקים ממנה ממילא. Liadmalone - שיחה 11:26, 29 במרץ 2023 (IDT)

אקסינו, אולי תנסח את הכותרת בתור שאלה, כדי לצנן את האווירה כאן :) אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 11:27, 29 במרץ 2023 (IDT)

בוצע. אקסינו - שיחה 11:33, 29 במרץ 2023 (IDT)

תודה. ברשותך הוספתי את המילה "האם" אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 12:40, 29 במרץ 2023 (IDT)

שתי התגובות הללו אולי מועילות, אבל לא בדיון הזה. Tzafrir - שיחה 11:28, 29 במרץ 2023 (IDT)

@Liadmalone לא, אתה טועה.
רוב החילונים עושים ברית מילה, רוב החילונים מכבדים את הדת, רוב החילונים לא אוכלים צ'יזבורגר, אבל ברגע שאנחנו מרגישים שכופים עלינו משהו אנחנו מתקוממים, כמו כל אדם, וברגע שהממשלה תתחיל לכפות אי אכילת חמץ (אפילו להותיר אותה), אנשים יעשו מסיבות פיצה בפסח. אקסינו - שיחה 11:33, 29 במרץ 2023 (IDT)

תהייה: מה גורם לאנשים להתקומם ולעשות 'דווקא' בחוקים מסוימים ולא לעשות זאת בחוקים אחרים. האם חוק האוסר גנבה יביא ליותר גנבות? אני נוטה לחשוב שלא. כבכל חברה, יש העוברים על החוק, אך זה לא נעשה כהתקוממות. בן עדריאל • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג 12:09, 29 במרץ 2023 (IDT)

@בן עדריאל כי ברגע שיש למישהו אמונה וכופים עליו אמונה אחרת הוא מתקומם.
הרי לאף אחד אין אמונה שצריך לגנוב, אבל יש כאלו שלא מאמינים באלוהים או בדת. אקסינו - שיחה 12:10, 29 במרץ 2023 (IDT)

לאף אחד (כנראה) גם אין אמונה שצריך לאכול חמץ, אלא שאפשר. באותה מידה, אני מניח שיש אנשים החושבים שמותר לגנוב, לא?

אגב, הטיעון שלך מחזק מאד את דברי ליעד מלון למעלה: חוקים מן הסוג הזה אינם מרחיקים מהדת, כי ההתקוממות תתרחש רק אצל מי שמראש אינו מאמין. בן עדריאל • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג 12:16, 29 במרץ 2023 (IDT)

"באותה מידה, אני מניח שיש אנשים החושבים שמותר לגנוב, לא"
תראה לי אחד שחושב ככה, אני מבטיח לך שלא תמצא.
והתקוממות אכן תתרחש אצל מי שלא מאמין אבל גם אצל מי שמאמין אבל עדיין מתנגד לכפייה, וחבל שהממשלה עושה בדיוק את ההפך ממה שהיא רוצה, לא כך? אקסינו - שיחה 12:29, 29 במרץ 2023 (IDT)

אולי אין אנשים שחושבים שמותר לגנוב, אבל יש אנשים שחושבים שמותר לעשות דברים שאסור לעשות. זה עניין סמנטי ולא משמעותי.
אני אישית מעריך שיש אנשים שבעולם הערכים שלהם אין איסור לגנוב, ולכן ניתן להגדיר אותם כ"לא מאמינים באיסור גניבה". אבל גם לשיטתך, חוק איסור גניבה אמור לגרום להתנגדות גם לאנשים שמאמינים שאסור לגנוב, כי הם מתנגדים לכפייה, לא? עמד (שיחה | תרומות) • ט' בניסן ה'תשפ"ג • 09:50, 31 במרץ 2023 (IDT)

רוב החילונים עושים ברית מילה - אבל קצת פחות מפעם, רוב החילונים מכבדים את הדת - הרבה פחות מפעם, רוב החילונים לא אוכלים צ'יזבורגר - פעם לא היתה להם את האפשרות הזאת במסעדה כלשהי. אם הממשלה כופה משהו, זה בגלל שנוצר הצורך לכפות (להשקפתה כמובן), כלומר, בגלל שאנשים כבר לא נוהגים כפי שנהגו פעם, ובמקרה דנן: כבר הרבה פחות אכפת להם לשלוף חמץ בפומבי בפסח, וכי לחילוניים כבר הרבה פחות אכפת מתעודת כשרות של עסק. אם אתה מרגיש שכופים עליך שלא לאכול חמץ בפסח בפומבי, זה אומר שאתה רוצה לאכול חמץ בפסח בפומבי, בלי קשר לחוק, והרצון הזה (ולא החוק) הוא שיביא אותך לעשות מסיבות פיצה בפסח (ואח"כ ביום כיפור). לא צריך לחפש תירוצים כדי לפרוק עול של מסורות עתיקות יומין. אני מניח שחיפוש "אשמים" חיצוניים לפריקת העול הזה שייך לתחום הפסיכולוגי, כי היא כרוכה במידה רבה בפריקת העול הנפשי של מעמד ההורים שלנו בחיינו (או סבא וסבתא, או דור נוסף אחורה), מעין תחושת "בגידה" בהם, שצריך להתגבר עליה ועל רגשות האשם המתלווים אליה. פעם, לפני שנים, שאלתי אדם מבוגר ממני באיזה גיל הוא יצא מהארון. הוא אמר לי שלמעשה הוא מעולם לא יצא מהארון, כי רק אחרי ששני ההורים שלו נפטרו, הוא פתאום גילה שהוא הומוסקסואל. ובהקשר זה הוא טען טענה מעניינת שהאירה לי את התובנה שהצגתי לעיל: אחרי שההורים שלנו מתים, אנחנו צריכים "להרוג" אותם פעם נוספת כדי להסיר חסמים נפשיים למיניהם, שקיימים בתוכנו מתוקף המרות ההורית והמטען שהם הורישו לנו. אני רואה שהרחקתי לכת בתגובה הזאת... Liadmalone - שיחה 12:11, 29 במרץ 2023 (IDT)

Liadmalone, איבדתי אותך ב-"אם הממשלה כופה משהו, זה בגלל שנוצר הצורך לכפות"
הסיבה שהחילונים כל כך התרחקו מהדת במשך השנים, היא בעיקר בגלל הכפייה הזאת, בעיקר בגלל חוק החמץ ובעיקר בגלל הערות כאלו ואחרות.
אני מבטיח לך (ואומר לך זאת בתור חילוני-אתאיסט), שאם הממשלה או האנשים בממשלה לא היו כל הזמן מתעסקים בכפייה של אמונתם או דתם על אזרחים, ההתנגדות החריפה והמחריפה של החילוניים לאורך השנים, לא הייתה מתחזקת ולא הייתה מתקיימת.
הסיבה שישנם חילונים שאוכלים חמץ בפסח תוך רמיסת החג, היא בעיקר בגלל 1986, שחוק חג המצות נוצר, מאז, הרבה חילונים פשוט איבדו סבלנות, ואת האמת שאני קצת מבין אותם, כי עכשיו כשהממשלה הזאת מדברת על חוק החמץ, חוק הכותל ועוד חוקים מרחיקי לכת שהם רוצים להעביר בעתיד, גם לי זה גורם לאנטגוניזם כמעט מוחלט מהדת.
אם אתה רוצה להמשיך את השיחה המרתקת, עדיף בדיון למעלה, כי זה לא קשור לכאן. אקסינו - שיחה 12:41, 29 במרץ 2023 (IDT)

"אם הממשלה כופה משהו, זה בגלל שנוצר הצורך לכפות" - ככה נוצרים חוקים בחברה מאז ומתמיד. חוקים נועדו "לתקן" "בעיה" קיימת, אחרת לא היה צורך בהם. החוקים לא ממציאים את התופעות שהם מנסים להתמודד איתן, אלא נוצרים כתגובה לתופעות הללו.

אתה יוצא מנקודת הנחה שחילונים מתרחקים מהדת בגלל שדתיים עשו משהו. הם מתרחקים מהדת קודם כל בגלל שהם כבר חילונים, בגלל שהם לא מאמינים, ובגלל שהזמן מאפשר נטישת השקפות שאנשים כבולים אליהן. לפני מאה שנה היתה יותר כפייה דתית מאשר ברבע האחרון של המאה ה-20 וברבע הראשון של המאה ה-21, היא פשוט נעשתה במסגרות אחרות, משפחתיות וחברתיות, ולאו דוקא פוליטיות. אני לא יודע בן כמה אתה ואם הכרת את ישראל בשנת 1986, אבל המשפט "חוק חג המצות נוצר, מאז, הרבה חילונים פשוט איבדו סבלנות" הוא ניסיון שחזור סובייקטיבי של המציאות.

אתה יכול להעביר את חטיבת השיחה הזאת לאן שאתה חושב. Liadmalone - שיחה 13:45, 29 במרץ 2023 (IDT)

חוקים נועדו לתקן בעיות קיימות, לא לכפות דת.
אם הממשלה רוצה לכפות דת שלא תופתע שיש התקוממות (כן, גם בקרב מאמינים, לא רק בקרב החילונים ה-"שטופי המוח") אקסינו - שיחה 14:19, 29 במרץ 2023 (IDT)

ליעד, לא, חילונים גמורים כמוני שהתחשבו ולכן, למשל, לא אכלו חמץ בפרהסיה והצניעו את הפיתות שקנו ביפו, עכשיו יש להם חשק לנופף בזה בפרצוף. La Nave - שיחה ‏ 15:56, 29 במרץ 2023 (IDT)

רק מציינת, לגבי "העונש בתורה הוא כרת אך כמובן שחוקי תורה לא אפשריים במדינה דמוקרטית, אז מנסים למנוע את אכילת החמץ בכל דרך אפשרית אחרת", שכרת (לפי המסורת המקובלת, לפחות) הוא עונש בידי שמים ולא משהו שאיזשהו אדם אמור לבצע, בוודאי לא ממשלה. החוק גם לא מונע אכילת חמץ. יהודית1000 14:19, 29 במרץ 2023 (IDT)

תודה יהודית, אכן כרת הוא משמיים ונפלה טעות בכתיבה.
וכוונתי הייתה שהממשלה מנסה בכל כוחה למנוע אכילת חמץ בפסח אך עושה את האפקט ההפוך. אקסינו - שיחה 14:21, 29 במרץ 2023 (IDT)

אקסינו , אין לי עמדה נחרצת על הבעיה שהצגת (יצירת ריחוק ו"דווקא"), אבל אני רוצה להעיר שהמטרה בחוק אינה למנוע מבני אדם ככל האפשר לאכול חמץ, אלא ליצור מרחב ציבורי בעל צביון יהודי. זה לא שולל את האפשרות שהתוצאה היא ההיפך ולא לדיון הזה אני מתכוון להכנס, אבל חשוב לדייק בהצגת המניעים. יושב אוהל • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג 14:29, 29 במרץ 2023 (IDT)

שמח שהסברת את מטרתם אבל לדעתי הם בכל זאת עושים את האפקט ההפוך. אקסינו - שיחה 15:42, 29 במרץ 2023 (IDT)

א. יכול להיות שאתה צודק. אני בעצמי מתחבט בזה, מזל שההכרעה אינה על כתפיי.
ב. אולי הרבה מהאפקט ההפוך נוצר בגלל שאנשים תופסים את המטרה כמו שאתה תפסת בהתחלה, ואז מובן שזה גורם לאנטי. אם כך, אולי כשיובהר שהמטרה אינה כפיה על הפרט אלא שמירה על צביון ציבורי יהודי במדינת היהודים, יהיה הרבה פחות אנטי ורצון להתריס בדווקא. מסכים? יושב אוהל • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג 16:37, 29 במרץ 2023 (IDT)

לא חושב, כי עדיין יש חילונים במדינה שלא רוצים לשמור בפסח וכשכופים את זה זה רק גורם להתמרדות.
תגיד לי איך אתה למשל היית מגיב לחוק שאוסר הכנסה של מצות בפסח לבי"ח. אני בטוח שהיית מאוד מתנגד
זה מה שהחילונים מרגישים ברגע כשהם שומעים על כל מיני חוקים בסגנון.. אקסינו - שיחה 16:44, 29 במרץ 2023 (IDT)

אבל אם אדם מבין שאף אחד לא רוצה "לכפות עליו לא לאכול חמץ" אלא שיאכל חמץ כמה שבא לו רק שישמור על המרחב הציבורי באופיו היהודי, לא אמורה להיות התמרדות. הרי יש הבדל ענק בין הדברים.
קח כדוגמה את החוק לסגירת מקומות בילוי וכדומה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. האם זה גורם להתמרדות? לא. למה? כי אדם מבין שלא מנסים לגרום לו אישית להימנע ממשהו, אלא לייצר מרחב ציבורי מתאים ליום אבל לאומי.
האם שמירה על מרחב ציבורי ביום חג לאומי שונה מכך כל כך?
(וזה שונה מאיסור על הכנסת מצות, כי כמובן זו כפיה להימנע ממשהו שאתה מאמין בו, ולא כפיה לכבד אמונה של מישהו אחר על ידי אי-נוחות אך ללא הפרת האמונה שלך.
נחזור לדוגמה מיום הזכרון: בשונה מהציבור שלי, יש ציבור חרדי גדול שלא רואה שום ערך ביום הזיכרון, ועדיין חוץ מתופעות בשולי השוליים הסהרוריים לא רואים אצלם תופעות של התמרדות "דווקאית" נגד החוק) יושב אוהל • שיחה • ז' בניסן ה'תשפ"ג 16:52, 29 במרץ 2023 (IDT)

אולי. אישית אני חושבת שהיא לא מנסה למנוע אכילת חמץ, אלא נפנוף בו בצורה שתציק לאחרים. יהודית1000 14:31, 29 במרץ 2023 (IDT)

טעות נפוצה בכל הקשור לערכים הקשורים איכשהו להלכה או ליהדות: בדרך כלל מטרתם אינה למנוע ממאן דהו לעבור על איזשהו איסור דתי (ברור לכולם שאדם חילוני עובר על מצוות הדת כל העת), אלא לקבוע את צביון המדינה או המרחב הציבורי. התייחסתי בעבר להשבתת תח"צ בשבת: מבחינה הלכתית זו שטות גמורה מכיוון שהתחליף - קרי רכבים פרטיים - גרוע בהרבה וכרוך בהרבה יותר חילולי שבת בכמות ובאיכות (עצם הנסיעה באוטובוס היא רק גרמא). באופן כללי, נכון יותר להגדיר אותם חוקים שנועדו להבהיר את הזהות הלאומית של המדינה, ומה לעשות, הדת והלאום היהודיים קשורים זו בזה. שמש מרפא - שיחה 14:43, 29 במרץ 2023 (IDT)

זה קצת משונה שהם גורמים לחילולי שבת וחילולי השם מסיביים בידיעה שהם עושים זאת על פי טענותייך, כנראה שאני לא מספיק מתמצא בדת. אקסינו - שיחה 15:43, 29 במרץ 2023 (IDT)

הרציונל מאד פשוט - המטרה היא לא לצמצם חילולי שבת אלא לשוות למדינה אופי יהודי יותר. שמש מרפא - שיחה 17:06, 29 במרץ 2023 (IDT)

אני מתקשה לראות איך איסור תחב"צ רב קיבולת יבשתי (שהוא סוג מסויים של תחב"צ - שהרי מוניות, מטוסים, השכרת אופניים, מעליות - כולם סוגים של תחבורה ציבורית - שאינה בבעלות מי שמשתמש בה) גורם למדינה להיות יותר "יהודית" שהרי השימוש במכוניות בשבת מאד נפוץ. יותר מכך הפגיעה בתחב"צ היא חלק ממדיניות של "תכנון מוטה מכוניות פרטיות" שגורם לכך שרוב המשפחות חייבות להחזיק מכונית , וגורר גם בזבוז גדול יותר של קרקע (בגלל פרבור, ושטחים גדולים יותר שערים מוטוות מכוניות דורשות לעומת ערים קומפקטיות) - משמע - פחות דברים הם נגישים ברמת הליכה או רכיבה באופניים - ומחייבים נסיעה במכונית. משפחה בישראל תתקשה להגיע למרחב שמאפשר פיקינק או טיול משפחתי ללא שימוש ברכב - וזאת בניגוד לערים רבות באירופה. תכנון מוטה מכוניות גורר פגיעות בנפש - לא רק בשבת אלא גם באמצע השבוע - בגלל תאונות דרכים, זיהום אוויר ואורח חיים יושבני. הערים שלנו רועשות יותר (הן ביום חול והן בשבת) לעומת ערים מבוססות תחב"צ ומוטות הליכה ואופניים. מכוניות הן גורם הרעש מספר אחת בערים כיום. ניתן לראות כמה תחב"צ ביום מנוחה תורם לשקט גם בישראל - כאשר משווים יום שבת רגיל בעיר חילוונית או מעורבת לאותה עיר ביום העצמאות או ביום בחירות (שבהן אין הרבה תנועה של מכוניות ויש תחבורה ציבורית במתכנות מצומצמת). כיסוי המדינה באספלט ומלט ותשטיפים של שמן דלק ושאריות צמיגים מזהמים את מי התהום וגורמים לפגיעה בארץ ישראל (שלכאורה יש חובה לשמור עליה, כמו גם חובה לשמור כביכול על העולם) . ה"צביון" שיש כתוצאה מאיסור תחב"צ + היבטים נוספים שמפלגות דתיות ושמרניות תומכת בהן (לדוגמה שרת התחבורה החדשה שמתלהבת מהנתיבים הרחבים בדובאי) הוא צביון של ערים מוטות מכוניות לשם השוואה אפשר לקרוא על מרחבים מוטי הליכה או מרחבים בעלי TOD - מוטי תחבורה ציברוית (שקטים יותר , בטוחים יותר ונגישים יותר ) - ההשלכות של תכנון מוטה מכוניות הן 350 הרוגים בשנה בתאונות, ומתוכם כ 100 הרוגים הולכי רגל (בגלל שהתלות במכוניות גורמת לאנשים לפתח עיוורון אדישות או לתמוך ביצירת מרחבים עירוניים עויינים להולכי רגל - לדגומה פניה "חופשית" ימינה למכוניות, מהירות עירונית של 50 קמ"ש כברירת מחדל , נתיבים רחבים של 3-4 מטרים במקום 2.6 מטרים או "דיאטת כבישים"). בנוסף הפחתת ההליכה גוררת אורח חיים יושבני שהורג אלפי ישראלים בשנה עקב מחלות לב , סוכרת שבץ ומחלות נוספות. מה בדיוק "יהודי" בכל זה? האזרח דרור - שיחה

הדיון הזה ממש משקף את הדיון בראש שלי כבר שנים. כמה שאני נגד כפיה, כמה שאני בעד צביון יהודי. נוטה יותר להתנגד לחוקים מעין אלה. בדומה לכך אפשר לדבר על חתונה ברבנות, גם ויכוח כואב. בברכה -עורך לו- - שיחה 19:36, 29 במרץ 2023 (IDT)

הדיון התחיל בהנחה שהחוק נועד למנוע אכילת חמץ (מחילונים) וחילול השם.

אלא שהחוק שהתקבל מתיר למנהל בית החולים ”לקבוע הוראות בדבר איסור או הגבלה של הכנסת חמץ למבנה בית החולים, כולו או חלקו, הנדרשות לשם שמירת כשרות לפסח עבור המטופלים המאושפזים בו” ( סעיף 9א(א) לחוק זכויות החולה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט).

אז האם החוק יצליח לחזק את הכשרות בבתי חולים בפסח? לא יודע. האם הוא גורם לחילול השם? אולי. האם יש כוונות נסתרות ואפלוליות של הממשלה בתוך החוק? מסופקני, אבל מה שבטוח שלכוונות ההיפותטיות הללו אין שום תוקף חוקי.

אגב, @צפריר ו@שמש מרפא, החוק לא מתיר לחפש בתיקיהם של באי בית החולים, אלא לכל היותר ”להסמיך עובד של בית החולים ליידע את הבאים בשערי בית החולים בדבר ההוראות”.

בברכה, משה כוכבי - שיחה 22:09, 29 במרץ 2023 (IDT)

מבחנו של כל חוק הוא ביישומו, ואת יישום החוק הזה נדע בעוד שבוע, כלומר נדע באיזה בית חולים ניתנו הנחיות בעניין חמץ ומהן ההנחיות שניתנו. דוד שי - שיחה 19:35, 29 במרץ 2023 (IDT)

התגובה לחוק היא כבר הפסד לדעתי. גם אם הוא לא יאכף כלל. -עורך לו- - שיחה 19:37, 29 במרץ 2023 (IDT)

כמה מהמתדיינים המכובדים טענו לעיל, שמטרת החוק אינה כפייה, אלא ניסיון לתת למדינה אופי יהודי. אופי יהודי? אולי כוונתם לאופי יהודי דתי? רוב היהודים אינם דתיים ולא שומרים תרי"ג מצוות, אז אופי יהודי לא אמור להיות שומר מצוות. חוץ מזה, מדובר בחוק של המדינה, חוק שיחול גם על לא יהודים והם מהווים קרוב לרבע מאוכלוסיית המדינה. בברכה. ליש - שיחה 19:57, 29 במרץ 2023 (IDT)

כל נסיון להפריד את הלאומיות מהדת נואל ונועד לכשלון, כי מה לעשות, יהדות בהגדרה מילונית היא (גם) דת. שמש מרפא - שיחה 21:43, 29 במרץ 2023 (IDT)

אחד מקרובי משפחתי הגיע (לפני עשרות שנים, הרבה לפני הוויכוח הנוכחי) לבית חולים לביקור קרוב משפחה. זה היה בפסח ולכן הוא הביא זר שיבולי חיטה שזה עתה נקצרו (עומר, מסמלי החג). השומר בכניסה לא נתן לו להכניס את הזר: חמץ. לי אישית לא ברור איך מישהו חושב שהגרעינים מהשיבולים הללו יהפכו למאכל איפשהו. אבל זה חמץ וזה אסור. כלומר: הקישוט היפה לפסח אסור לשימוש בפסח.

אז במקום לאכול פיתות בפרהסיה, הביאו שיבולים שיבולים, עומרים עומרים. וככה תחסכו מעצמכם פחמימות ריקות. Tzafrir - שיחה 21:54, 29 במרץ 2023

סתם בורות. שיבולים אינם חמץ. שמש מרפא - שיחה 21:57, 29 במרץ 2023 (ID

העיקר שהאוכל היבש לחתולים שקניתי אתמול כשר לפסח ואין בו חמץ. אני בטוחה שהחתולים שלי יעריכו את זה.שלומית קדם - שיחה 00:21, 30 במרץ 2023 (IDT)

אגב, שיבולים הן לא חמץ, ואפילו קמח אינו חמץ. רק אם הקמח נגע במים ותפח (בשהייה מעל 18 דקות) לפני שנאפה הוא הופך לחמץ. נתן טוביאס - שיחה 01:10, 30 במרץ 2023 (IDT)

כשרות לפסח היא עניין מורכב, ומי שאינו אשכנזי לא יבין זאת. אני, למשל, מתגלגל מצחוק כשאני רואה מזון שכתוב עליו "כשר לפסח ללא חשש קטניות בהשגחת בד"ץ בית יוסף", שהרי ברור שמבחינת בד"ץ בית יוסף (המזרחי) חשש קטניות כלל אינו קיים מלכתחילה, ומשגיחי הכשרות שלו אוכלים קטניות במשך כל הפסח. לקבל הודעה "ללא חשש קטניות" ממשגיח כשרות מזרחי זה כמו לקבל הודעה "כשר למהדרין" ממנכ"ל מעדני מזרע. ולמה אני מספר כל זאת? כי אני רוצה לראות את מנהל בית החולים שינחה שלא להכניס חומוס לבית החולים שלו, כדי שלא לפגוע בחולים האשכנזים. ומה עם מנהל בית חולים שיורה שמותר להכניס רק מזון בהשגחת בד"ץ העדה החרדית, כדי שלא לפגוע בחולים שאינם סומכים על כשרות של הרבנות? דוד שי - שיחה 06:12, 30 במרץ 2023 (IDT)

לאחר הסבריו של דוד שי אני לא יודע מה יצפה לי בליל הסדר אליו הוזמנתי אצל בני, כי הוא מעורב, חצי אשכנזי וחצי מזרחי, ההתלבטות קשה במיוחד לאור העובדה שהוא גם אתאיסט כמו יתר בני משפחתי, יהודים חסרי כל קשר לדת. בברכה. ליש - שיחה 06:32, 30 במרץ 2023 (IDT)

במחילה, דבריך משקפים חוסר הבנה בסיסי. איסור אכילת קטניות בפסח אינו הלכה אלא מנהג, כך שגם האשכנזי אינו רואה בקטניות משהו שאסור לאכלו, אלא שהוא נוהג שלא לאכל, כך שהוא יכול להושיט חומוס לרעהו מזרחי לתיאבון, ואין בכך שום בעיה. מעבר לכך, כפי שהסביר משה כוכבי, המטרה היא לאפשר בית חולים כשר לפסח, ואילו המאכלים ההלו אינם מעוררים בעיות הלכתיות מכיוון שאסורים בהחזקה בפסח (למיטיבי לכת: אף עירובם במאכל אינו אוסר אותו (גם לאשכנזים), לרוב השיטות.) שמש מרפא - שיחה 06:40, 30 במרץ 2023 (IDT)

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. גופי עשוי מ-90% חומוס, ולכן קשה עלי המנהג יותר מאשר צום יום הכיפורים. כשאני רואה ספרדי אוכל חומוס בפסח דעתי נטרפת, ראוי שמנהלי בית החולים יתחשבו גם בי. דוד שי - שיחה 19:44, 30 במרץ 2023 (IDT)

צר לי עליך ♥ אך גם אם דעתך נטרפת, זה לכאורה לא בסמכות המנהל להתחשב בכך, כי זה לא לשם שמירת כשרות לפסח. בברכה, משה כוכבי - שיחה 20:07, 30 במרץ 2023 (IDT)

זה בוודאי בסמכות המנהל, שהרי הוא יכול להורות שמותר להכניס לבית החולים רק מוצרים בהכשר לפסח של בד"ץ העדה החרדית. מה שלא בסמכותו זה לאסור הכנסת שרימפס או סטייק לבן, ר"ל. דוד שי - שיחה 04:51, 31 במרץ 2023 (IDT)

אתם מדקדקים בדיקדוקי עניות. מי ששומר בשער בית החולים אינו רב ולכן צפויות תקריות רבות כמו שהוזכרו כבר בדיון "אחד מקרובי משפחתי הגיע (לפני עשרות שנים, הרבה לפני הוויכוח הנוכחי) לבית חולים לביקור קרוב משפחה. זה היה בפסח ולכן הוא הביא זר שיבולי חיטה שזה עתה נקצרו (עומר, מסמלי החג). השומר בכניסה לא נתן לו להכניס את הזר: חמץ. " הרבה פעמים דברים שהיו מנהג לא מחייב הופכים להיות העיקר . לדוגמה שמירת כשרות למיניה הפכה להיות העיקר אצל הרבה יהודים. זה שהם והפוליטקאים שלהם מקדמים מדיניות ציבורית שגורמת לפגיעה בבריאות , סיכון חיי אדם או בסיכוי של הדורות הבאים להתקיים - זה בכלל לא חשוב. לדוגמה שוקולד או בשר שגורמים להרס סביבתי או לפגיעה בילדים [1]- זה לא חשוב. כשאין מודעות להשלכות של דברים על העולם - אין סיכוי להתנהגות מוסרית האזרח דרור - שיחה 09:37, 31 במרץ 2023 (IDT)

מה מטרתן של כותרות

כותרת היא הצעת מסגרת לדיון. מי שפותח את הדיון בוויקיפדיה מכהן בשני תפקידים. באחד מהם הוא מביע את דעתו האישית. בשני הוא הוועדה המארגנת את תחילת הדיון. כותרת מוטה וחד צדדית היא לא מהלך רטורי מתוחכם, אלא שימוש לרעה בכוח המשרה. מי שבוחר כותרת כזו אינו בא להשמיע. הוא נואם ומקווה להשמע, בעודו אוטם באצבעותיו את אוזני השומעים. גלו קצת יותר אחריות. עוזי ו. - שיחה 10:54, 29 במרץ 2023 (IDT)

האם אתה במקרה מדבר על הכותרת שפתחתי דיון מעליך? אקסינו - שיחה 11:02, 29 במרץ 2023 (IDT)

לא במקרה, חלילה, בכוונת מכוון. אבל זו לא הכותרת הראשונה שצריכה לשמוע את המסר הזה; היא הרביעית בדף הנוכחי (אם אין סופרים שני דיונים שטוב היה להם לא להפתח כלל). עוזי ו. - שיחה 11:11, 29 במרץ 2023 (IDT)

האם זה כולל את הכותרת "תחי התקשורת האובייקטיבית והמדויקת" ? אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 11:13, 29 במרץ 2023 (IDT)

לא; וכנראה הייתי צריך לספור גם אותה. עוזי ו. - שיחה 17:34, 29 במרץ 2023 (IDT)

@עוזי ו., צר לי לשמוע שאתה לא אוהב את הכותרת של הדיון שפתחתי, אבל זאת לא דעתי האישית אלא בדיוק מה שהממשלה הזאת עושה, גורמת לחילונים להתרחק מהדת. אקסינו - שיחה 11:14, 29 במרץ 2023 (IDT)

חוסר היכולת להבחין בין "דעתי האישית" לבין "המציאות כפי שהיא בדיוק" הוא לא מעלה גדולה. אפילו אם אתה מחזיק בכיסך את המציאות האובייקטיבית, זה לא תרגיל מסובך במיוחד לחשוב כיצד רואים אחרים את אותה מציאות. עוזי ו. - שיחה 17:34, 29 במרץ 2023 (IDT)

שוב, לא מדובר בדעתי האישית, תסתכל על המציאות בעיניים, תראה את הכעס השורר ואת ההתרחקות מן הדת בגלל חוקי הכפייה. אקסינו - שיחה 16:12, 30 במרץ 2023 (IDT)

הבהרה - הריני מתייחס בתגובתי זו רק לדיון זה (לא קראתי מה נכתב למעלה)

זה (על כתיבת הכותרות) דיון חשוב שמקומו במזנון.

ייתכן שניתן להחריג את כיכר העיר בנוגע לכותרות אך בכל מקום בו מנהלים שיחה במיזם חובה לזכור שהכותרת איננה המרחב האישי של פותח הדיון והיא איננה חלק מתגובתו. הכותרת בדיוק כמו שם של דף חייבת להיות עניינית מועילה ומדוייקת ככל הניתן. להבנתי מי שמנצלים כותרת כדי להביע בה עמדה או להשפיע על הדיון וכל ניצול או נזק אחר למטרת הניווט בדף, עושים שימוש לרעה שיש לראות בו כעבירה על כללי המיזם. מי-נהר - שיחה 11:36, 29 במרץ 2023 (IDT)

לא בטוח שיש הצדקה להגביל את חופש הביטוי כאן. עם זאת, לדעתי במקרים חריגים, המפעילים צריכים להיות מוסמכים לשנות כותרות בעייתיות. אני מודה לאקסינו שהסכים להצעה לשנות את הכותרת שלו (כדי לצנן את האווירה), ולהציגה בתור שאלה ולא כעובדה/דעה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 12:48, 29 במרץ 2023 (IDT)

הערה לסדר היום: בוויקיפדיה מקובל ש"אין לערוך דברי אחרים". בוויקיפדיה מקובל גם שהכלל הזה לא חל על כותרת הדיון, אותה יכולים לערוך גם אנשים שלא פתחו את הדיון, וזה לא נחשב עבירה על הכלל "אין לערוך".

אתקשה למצוא מראה מקום לכך שאת הכותרת מותר לערוך, ודי בטוח שה"כלל" הזה לא כתוב במפורש בדף מדיניות כלשהו, אבל ידוע לי בבטחון שכך הדבר. קיפודנחש 16:13, 29 במרץ 2023 (IDT)

אין צורך למצוא מראה מקום לכך שמותר לערוך את הכותרת; כל עוד לא נמצא מראה מקום לכך שקיים איסור כזה, המשמעות היא שמותר לערוך כותרות. מיכאל.צבאן • שיחה • ח' בניסן ה'תשפ"ג • 00:14, 30 במרץ 2023 (IDT)

מה שניסיתי לומר הוא שהכותרת לא "מוגנת" על ידי האיסור "אין לערוך דברי אחרים בדיונים".

האיסור עצמו אינו מוחלט (נהוג למשל להסיר דברי בלע, ובדרך כלל משאירים למפעילי מערכת לבצע את ההסרה הזו), אבל הוא מקובל, ואם תחפש תוכל למצוא את הכלל הזה בדפי מדיניות או הנחיות.

מה שאמרתי הוא שהכותרת לא נכללת באיסור הזה, הגם שטכנית היא "דברי אחרים", ולמרות שבמקומות בהם כתוב שאין לערוך דברי אחרים לא מצוין במפורש שהכלל לא תופס לכותרת הדיון. קיפודנחש 00:33, 30 במרץ 2023 (IDT)

אתם כנראה בעולם אוטופי שבו אין תלונות של משתמשים ששינו כותרת של דיון שהם פתחו.

זה שאין כלל שמאפשר או לא מאפשר לשנות את הכותרת הוא פתח לתלונות של שינוי הכותרת ופתח למלחמות עריכה מיותרות לחלוטין.

נ.ב. אני מסכים לגמרי עם הפרשנות שלכם. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:54, 30 במרץ 2023 (IDT)

נכון. לדעתי, לשנות כותרת (כאשר אין יסוד סביר להניח שזה מקובל על הכותב), זה יותר גרוע מלשנות מילה או שתיים בתוכן. לדעתי, רק למפעילים יש סמכות כזו, ורק במקרים חריגים, של כותרות שחורגת מהנורמות המקובלות במיזם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 17:07, 30 במרץ 2023 (IDT)

הנקודה היא שלהבדיל מ"דברי אחרים" תחתם מופיעה חתימה, והם "שייכים" לכותב, הכותרת נופלת תחת הכלל "אין בעלות". כמו שאפשר לערוך תוכן שמישהו אחר כתב במרחב הערכים, ניתן לשנות כותרת שמישהו אחר בחר. לעומת זאת, עריכת דברים חתומים על ידי אחר יוצרת מצג שווא ורושם שהחתום על הדברים כתב/ה דברים שבפועל מישהו אחר כתב, ולכן יש להמנע מכך. הכותרת "שייכת" לדיון כולו, ומהחתימה תחת "התגובה הראשונה" לא משתמע בהכרח שהחתום ניסח את הכותרת. יש דיונים ישנים במזנון שמכסים את הנקודה הזו, עם הסכמה די רחבה, אך אין בכוונתי לחפור ולהביא מראי מקום. קיפודנחש 17:45, 30 במרץ 2023 (IDT)

הכותרת היא חלק מהפוסט הפותח, והמגיבים מתייחסים לכותרת ולתוכן הפוסט הראשון, (או לתגובות אחרות). באנלוגיה למרחב הערכים, כותב ערך חדש בוחר את שם הערך ואת התוכן, ובעוד שאין מגבלות משמעותיות לשנות את התוכן שבחר, יש יותר מגבלות לגבי שינוי שם הערך שהוא בחר. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 18:28, 30 במרץ 2023 (IDT)

יש מגבלות, אבל אין בעלות. בהחלט לא צריך לשנות כותרת דיון בקלות ראש, ונחוצה סיבה טובה לעשות זאת, לא סתם גחמה מזדמנת, אבל הדבר מותר. אחזור על מה שכבר כתבתי: הנושא מכוסה בדיונים ישנים במזנון (שאין לי כוונה לחפש כעת), בהם הובעה לכך הסכמה נרחבת.

הכותרת אינה "חלק מהפוסט הראשון", והיא מכסה את הדיון כולו. מי שפתח את הדיון בחר אותה, אבל הבחירה הזו לא מעניקה "בעלות", לעומת תוכן הפוסט שהחתימה תחתיו כן יוצרת "בעלות". בדיון הזה הגבתי מספיק ואמרתי כל מה שיש לי לומר, אפילו יותר מפעם אחת. אשתדל לא לחזור אליו. תודה, בבקשה, סליחה. קיפודנחש 19:33, 30 במרץ 2023 (IDT)

ההשוואה לנתינת שם לערך שגויה. וגם לכתיבת פוסט פותח. אם הדבר היה כן הרי שהיה ניתן להציב תבנית שינוי כותרת בדומה להצבת תבנית שינוי שם. ואני לא מתלוצץ הגם שברור שזה לא רציני. המשמעות של מה שכתבת אגסי נכבדי היא שכל אחד ייתן כותרת נוספת משלו לפני התגובה שלו. וכל כך למה ? מפני שאף אחד לא חייב ולא צריך לשאת כותרת לא הולמת שכתב זולתו רק בגלל שזולתו היה הראשון לפתוח את הדיון. וכשאנו אומרים לא הולמת אין הדבר רק במובן הנימוסי אלא במובן המהותי שבו פותח הדיון משתלט על המרחב של הדיון באמצעות קביעה חד צדדית שלו על הדיון בבחינת זה אשר שואל את חברו האם הפסקת להכות את אשתך? מי-נהר - שיחה 00:17, 31 במרץ 2023 (IDT)

זה לא השוואה אלא אנלוגיה, שהרי מותר לשנות באופן חד צדדי תוכן של ערך, אבל לא תוכן של פוסט. הנקודה שהכותרת או השם שהכותב בחר, הם חשובים לא פחות מהטקסט שהוא כתב, ואין להמציא כללים שיש להקל בזכות לשנות אותם, לעומת התוכן. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע? 10:37, 31 במרץ 2023 (IDT)

אמרתי שלא אשוב להגיב, ותוך זמן קצר הפרתי את דברי. ברור שהכותרת חשובה - הלא מזה התחיל השרשור הזה, ואף אחד לא ניסה לרמוז שהיא לא. השאלה אינה "חשיבות" אלא "בעלות". לגבי "להמציא כללים", נראה שהתעלמת מדברי. לא מדובר ב"המצאה" והדברים הובהרו בעבר. קיפודנחש 17:13, 31 במרץ 2023 (IDT)

כותרת דיון איננה קשורה לחופש ביטוי ומשכך איננה מתכתבת עם הסוגייה של חופש ביטוי כלל. מלוא הביטוי שמור לכל אחד בתגובתו שלו תחת חתימתו ואחריותו. כותרת דיון איננה חלק מחטיבת התגובה כשם שקטגוריה או שם של ערך אינם כאלו. כותרת דיון היא תת פרק של דף שנושאו הינו חלק מהמרחב המיזמי ולא האישי. הסיבה שכותרות רבות מדפי שיחה נראות איך שהן נראות זה מפני עצלנות של כותביהן להגיש מידע אינפורמטיבי יעיל ומקדם של תוכן הדיון כמצופה מהם דבר שאמור כל עורך להיות מסוגל לעשות לבד ע"פ שיקול דעת בסיסי. מי-נהר - שיחה 21:21, 29 במרץ 2023 (IDT)

דרושים לעמותת ויקימדיה ישראל

שלום לקהילת ויקיפדיה העברית,

ויקימדיה ישראל שמחה לשתף אתכם במודעות דרושים שפורסמו לאחרונה.

מוזמנים ביותר להגיש קו"ח!

• משרת מנהל.ת שיווק ואירועים: בקישור הזה.
• משרת מנהל.ת אקדמיה וחינוך: בקישור הזה.

בהערכה, צוות העמותה Shai-WMIL - שיחה 15:18, 2 באפריל 2023 (IDT)

סמליל פסחי

מה דעתכם לשנות בפסח את סמליל האתר לתמונה זו File:Wiki-matza.jpg? ―אייל (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי ששמים אותו ולפני שמעלים אותו לדיון, הסמליל צריך לעבור את ויקיפדיה:לוגו. PRIDE! - שיחה 15:54, 3 באפריל 2023 (IDT)

דפדפתי בויקישיתוף ונדלקתי, אם מישהו בא לו לקדם, שיהיה בברכה... אייל • שיחה 18:20, 3 באפריל 2023 (IDT)

הסמליל הזה מיושן מדי, הוא בנוי על הלוגו הישן במקום על הנוכחי שהוחלף ב-2010. אם רוצים לקדם את זה, צריך להשתמש בלוגו החדש. עמד (שיחה | תרומות) • י"ג בניסן ה'תשפ"ג • 19:05, 3 באפריל 2023 (IDT)

הרעיון חביב אבל א. מאוחר מדי לקבל החלטה על כך פסח עוד יומיים. הליכים של קבלת החלטות מחייבים דיון הלוקח מינימום זמן. ב. סבורני שעל סמליל המיזם להישאר ניטרלי מכל ענין למעט מה שקשור למיזם כגון יומלדת של ויקיהעברית. ברגע שאתה פותח את זה ל-מצות את מסיים עם ... ,ולא כדאי לריב בתוך הקהילה על מה כן מה לא כמה ולמה וגם לא לכפות על מה שמצופה שיהיה ניטרלי. מי-נהר - שיחה 00:59, 4 באפריל 2023 (IDT)

אכן דברי טעם. עמד (שיחה | תרומות) • י"ג בניסן ה'תשפ"ג • 01:04, 4 באפריל 2023 (IDT)

סבבה. אייל • שיחה 01:14, 4 באפריל 2023 (IDT)

תחרות מקצרמר למובחר נערכת לאירוע הסיכום

מקצרמר למובחר

ויקימדיה ישראל

שלום לכולם!

לסיכום תחרות הכתיבה „מקצרמר למובחר” האחת־עשרה של ויקיפדיה העברית יתקיים אירוע הענקת פרסים.

האירוע יתקיים באזור המרכז (מיקום מדויק ימסר בהמשך), ב־11 במאי, בשעה 19:00. במסגרתו יהיה זמן למינגלינג עם ויקיפדים (כמו שכולנו אוהבים), ולאחר מכן יתבצע טקס הענקת פרסים לזוכי התחרות, שמשלב חידון על הערכים הנהדרים שנכתבו.

כולם מוזמנים! אנא הרשמו בהקדם על מנת להבטיח את מקומכם ואת ארגון האירוע על ידי עמותת ויקימדיה ישראל (כולל, בין השאר, גם אוכל ).

הטופס בקישור פה.

תודה,

Michal-WMIL,‏ Funcs ומקף.
– מקף ෴‏‏ 23:55, 3 באפריל 2023 (IDT)

ערב טוב, אני מזכירה להרשם בהקדם, נשמח לפגוש אתכם ‏Funcs‏ ∞ שיחה 20:22, 4 באפריל 2023 (IDT)

יש מצב לשידור חי מהטקס והחידון? לא נראה לי שאוכל להגיע מה-Far North למרכז. מנחם.אל - שיחה 21:34, 4 באפריל 2023 (IDT)

נשקול זאת בחיוב :) ‏Funcs‏ ∞ שיחה 21:43, 4 באפריל 2023 (IDT)

הבהרה: כולם מוזמנים! אין תלות בהשתתפות בתחרות, האירוע מיועד לכל הוויקיפדים. – מקף ෴‏‏ 23:19, 15 באפריל 2023 (IDT)

ChatGPT וויקיפדיה

מי אמר ש-ChatGPT לא יכול להחליף אותנו? ביקשתי מ-GPT-4 - הלוא הוא ChatGPT בגלגולו החדש - שיציג טיעון נגד ההצעה שנדונה כעת במזנון, להוסיף אזהרות טריגר לערכים. אני מעתיק את התגובה שלו מילה במילה, עם עריכה טכנית בלבד:

Subject: Thoughts on Trigger Alerts Proposal

Hey everyone,

I've been following the discussion about adding trigger alerts to certain articles on Hebrew Wikipedia, and I wanted to share my thoughts. While the idea comes from a good place, I think there are some concerns we should consider before implementing these alerts:

1. Subjectivity and Bias: Deciding which topics need trigger alerts is pretty subjective. What's triggering for one person might not be for another. This could lead to some topics being more "protected" than others and create disagreements among us editors.
2. Encouraging Emotional Reasoning: If we add trigger alerts everywhere, we might accidentally encourage people to avoid content that makes them uncomfortable. This could limit the free exchange of ideas and make it harder for people to learn and grow.
3. Editorial Neutrality: One of the core principles of Wikipedia is to stay neutral. By adding trigger alerts, we might accidentally suggest that some topics are harmful, which could affect the way readers perceive the content.
4. Slippery Slope: Once we start adding trigger alerts, where do we stop? More and more topics could end up with alerts, making them less useful for people who really need them. We also risk focusing too much on protecting readers from discomfort, which might undermine our mission to provide free access to knowledge.
5. Burden on Editors: Adding trigger alerts means more work for us editors. We'd have to constantly review and update articles to make sure alerts are in place, which could take time away from other important tasks like improving existing articles and creating new content.

I hope these points help us think more about the pros and cons of implementing trigger alerts on Hebrew Wikipedia. I'm looking forward to hearing your thoughts and continuing the discussion.

לאחר מכן ביקשתי שיגיב לעצמו עם נימוקים בעד ההצעה:

Subject: Re: Thoughts on Trigger Alerts Proposal

Hey everyone,

Thanks for sharing your perspective on the trigger alerts proposal. I understand the concerns you've raised, and I'd like to present some counterarguments in favor of implementing trigger alerts on Hebrew Wikipedia:

1. Inclusivity and Safety: While it's true that determining which topics require trigger alerts can be subjective, I think we can establish a set of guidelines to ensure we're consistent and fair. By doing so, we can create a more inclusive and safe environment for readers who may have had traumatic experiences, while still providing access to information for everyone else.
2. Supporting Informed Choices: Trigger alerts don't necessarily promote emotional reasoning; instead, they allow readers to make informed decisions about whether they're ready to engage with certain content. Empowering readers to choose when to confront challenging topics can actually promote healthy emotional processing and intellectual growth.
3. Maintaining Neutrality: We can implement trigger alerts in a neutral manner by providing clear, factual information about the content of an article without passing judgment. For example, a trigger alert for an article about war could simply state, "This article discusses graphic details of war and violence," allowing readers to decide if they want to continue.
4. Balancing Sensitivity and Access: We can avoid the slippery slope concern by carefully considering which topics warrant trigger alerts based on established guidelines. By being selective and consistent, we can strike a balance between respecting readers' sensitivities and preserving free access to knowledge.
5. Shared Responsibility: While adding trigger alerts will require some extra effort from editors, this responsibility can be shared across our community. As we all work together to create and maintain content, we can also collaborate on identifying and adding appropriate trigger alerts to articles.

I hope these points provide a different perspective on the trigger alerts proposal. I appreciate the thoughtful discussion and look forward to continuing this conversation with all of you.

הסברתי לו שסגנון הדיון אצלנו ענייני ותמציתי יותר, וביקשתי שינסח מחדש את שתי ההודעות בהתאם. הנימוקים נגד ההצעה:

Subject: Trigger Alerts Proposal - Skeptical

Hey everyone,

I've been following the trigger alerts proposal, and I think it's a bad idea. Here's why:

1. Subjectivity: Deciding which articles need alerts is too subjective. We'll end up arguing about it all the time.
2. Encouraging avoidance: People might avoid articles with alerts, which isn't great for learning.
3. Neutrality: We're supposed to be neutral, and trigger alerts might suggest that some topics are harmful.
4. Slippery slope: Once we start adding alerts, where do we stop? They'll be everywhere.
5. Extra work: This will be a huge burden on us editors.

Let's not make things more complicated than they need to be. Thoughts?

בעד ההצעה:

Subject: Trigger Alerts Proposal - Supportive

Hey folks,

I've read the skeptical view on trigger alerts, but I still think they're worth considering. Here's my take:

1. Inclusivity: Yeah, deciding which topics need alerts is tough, but we can create guidelines to make it fair.
2. Informed choices: Alerts can help people decide if they're ready to read about certain topics, which is good for emotional processing.
3. Neutrality: We can add alerts without being judgmental, like "This article discusses graphic war details."
4. Balancing sensitivity: We can avoid going overboard with alerts by sticking to clear guidelines.
5. Shared responsibility: We can all pitch in to add alerts, so it doesn't fall on just a few editors.

I think it's worth a shot. What do you think?

לא מושלם, אני יודע. אבל נראה לי שעם עוד קצת כוונונים והתאמות, ואחרי שילמד עברית, הוא יוכל להחליף אותנו כמעט לגמרי, לפחות במזנון. ואז אולי יהיה לנו יותר פנאי למרחב הערכים. ראובן מ. - שיחה 13:11, 4 באפריל 2023 (IDT)

מאד מרשים. פעם דיברו על "מבחן טיורינג" כאבן בוחן לשאלה האם מחשבים יכולים "לחשוב". אם זה אכן אבן בוחן ראויה, התשובה כבר כאן - כן, הם יכולים.

מסיבות שונות נמנעתי עד היום לשחק עם הדבר הזה - בפעם האחרונה שניסיתי היו יותר מדי דרישות להפרת פרטיותי ממה שהייתי מוכנה לקבל רק כדי לשחק קצת עם צעצוע חדש, אבל אולי הגיע הזמן לבלוע את הצפרדע ולנסות שוב.

ידיד שלי, מהנדס תוכנה בדימוס, שכבר הספיק לשכוח את יום הולדתו השבעים בינות לערפילי הזמן אמר לי שאפשר לבקש מהדבר הזה גם בקשות מעשיות, נגיד "כתוב לי תוכנה בפייתון שמוצאת את המאמרים המועדים ביותר להשחתות בוויקיפדיה", ומקבלים תוצאה לא רעה - תכנת אנושי יכול להמשיך לתקן או לשפר, אבל לא בטוח שתמיד יש צורך.

עד היום התרגלנו שמיכון ואוטומציה מייתרים את פועלי הייצור, או מה שנקרא "צווארון כחול", אבל נראה שיומם של בעלי הצווארונים הלבנים מתקרב במהרה - רופאים, מהנדסים, עורכדינים, חיילים וגנרלים, ואולי גם ראשי ממשלה יוכלו או טו טו להיות מוחלפים באוטומטים שיעשו עבודה לא פחות טובה מהם (נהגים, טייסים, ואסטרונאוטים go without saying). קיפודנחש 19:33, 4 באפריל 2023 (IDT)

אולי גם בני אדם כבר יוכלו להיות מוחלפים ברובוט? אני חושש שהדבר הזה יוביל לאובדנות כאשר אנשים יקלטו שהם לא נצרכים בכלל בעולם כי אין דבר שהם יכולים לעשות יותר טוב מרובוט... עמד (שיחה | תרומות) • י"ד בניסן ה'תשפ"ג • 19:36, 4 באפריל 2023 (IDT)

במלוא הרצינות, כשמדברים על "סכנות ה-AI", זו כנראה התשתיתית והחמורה ביותר. החייזרים האינטליגנטיים אינם פולשים; הם מחלחלים, ופתאום הם יהיו בכל מקום. עוזי ו. - שיחה 22:02, 4 באפריל 2023 (IDT)

אנשים אף פעם לא היו "נצרכים". אם לא יהיו אנשים הם לא יחסרו לאף אחד. זה נכון אם יש וגם אם אין רובוטים.

באופן אוטופי, מכונות ואוטומציה טובים - הם יכולים לשחרר את בני האדם מהצורך לעבוד, כך שנוכל לנצל את כל זמננו ללימוד, השכלה, פנאי והנאה, ולהשתחרר מקללת אדם הראשון "בזיעת אפיך" (יש האומרים שבמידה מסוימת האפידורל שחרר, לפחות במקצת, את הנשים מקללת חוה "בעצב תלדי").

האופן בו העולם בנוי היום רחוק מאוטופיה. אם להשתמש בטרמינולוגיה מרקסיסטית, הבעלות על "אמצעי הייצור" שפעם היו בתי חרושת ומכונות והיום הם יותר ויותר "קניין רוחני", מרוכזת אצל מספר קטן מאד של אנשים, ואין מנגנונים בריאים לחלוקת פרי עבודתם של הרובוטים לכלל האנושות.

האתוס המערבי מקדש את זכויות הקניין מעל כמעט כל זכות אחרת, ובחברה שמבוססת על אתוס כזה לעליית הרובוטים יש השלכות שליליות רבות.

במהפכה התעשייתית הופיעו לודיטים שנלחמו במיכון - לא עזר להם. גם כיום קיימות ומתרחבות תנועות נגד גלובליזציה, טכנולוגיה, אוטומציה וכן הלאה, וגם להן זה לא יעזור.

המעמד שמחזיק בידיו את מרב המשאבים למד מהמהפכה הצרפתית ומהפכת אוקטובר, והטקטיקה היעילה ביותר, שעובדת נפלא גם היום היא להפנות את זעמו של הפרולטריון כנגד אויב שאינו דווקא מעמד האדונים: בארהב זה היה עניים לבנים נגד עניים שחורים (ולא חלילה נגד עשירים לבנים), וכעת הצטרפו לשחורים "מקסיקנים" (ולמי אכפת אם הם מקולומביה, ונצואלה או גוואטמלה - אין הבדל, כולם wetbacks), בגרמניה זה היה ארים נגד יהודים, בישראל זה דתיים נגד חילונים, יהודים נגד ערבים, לה פמיליה נגד "ססססמולנים", או כל מטרה אחרת לשנאה ובלבד שלא תהייה מעמד האדונים.

מעמד בעלי הרכוש עושה עבודה טובה מאד, ומנצל לשם כך את כל המשאבים - עיתונות, רדיו וטלוויזיה - שבבעלותו לליבוי רגשות טבעיים של לאומנות וגזענות, ואם אין אויב מבפנים, מוצאים משהו בחוץ, כפי שתיאר אריק בלייר בספר 1984.

לא בטוח שזה יעבוד לנצח - כשהטכנולוגיה תהפוך 80% או 90% מהאנושות למובטלים, ואם המעמד השליט לא ישכיל לחלק להמונים מספיק לחם ושעשועים, לא מן הנמנע שמהפכות כמו הצרפתית או מהפכת אוקטובר יפרצו שוב, אבל מצד שני גם זה לא מובטח - המעמד שבידו "אמצעי הייצור" למד את הלקחים, ובהחלט יתכן שיימצאו דרכים למנוע הפיכות כאלה. סופרי מד"ב תיארו ומתארים התרחשויות דומות - לי זכור ספר של פול וקורנבלוט מ-1952 שיצא בעברית בשם "סוחרי החלל", ויש מאות אם לא אלפי ספרים וסיפורים דומים שמתארים מציאות בה רוב או כל בני האדם מובטלים (כמדומני שאפילו "מכונת הזמן" של ולס מתאר מציאות כזו), ומי שעובד הם רובוטים ומכונות אוטומטיות אחרות (האם רכב שלא זקוק לנהג או מטוס שלא זקוק לטייס נקראים "רובוט"?)

אוקצור, השאלה היא לא אם בני האדם מיותרים - ברור שהם כן, וחוץ מהם אף אחד לא צריך אותם. השאלה היא אם הם ישרדו.

חג שמח. קיפודנחש 23:26, 4 באפריל 2023 (IDT)

אני קצת פחות מוטרד מכך, כי להבנתי עיקר הבינה המלאכותית במקרים כמו הנ״ל הוא באיסוף וזיקוק מידע שכתבו בני אדם אחרים בנושא הנדון. כלומר, ChatGPT לא חושב לבד אלא ״מחפש בגוגל״ ופשוט מסכם את החומר בצורה יעילה ומהירה כמו שרק תוכנה מתוחכמת יכולה. זה כמו אנשים שפותרים תשבצים באמצעות שימוש בגוגל, הרי אנחנו לא מתרשמים מכך, נכון?

אז כן, התוצאה מאוד מאוד מרשימה (אפשר להוסיף עוד כמה ״מאוד״ים. באמת, אני לא מזלזל בהישג), אבל אינה מחליפה את היצירתיות האנושית אלא מסתמכת עליה ועל מופעיה ברשת. האם היא יכולה להחליף בני אדם? בוודאי, בהרבה תחומים שבהם לא נדרשת יצירתיות, ומספיק ״ללעוס חומר״ שמישהו אחר כתב.

ואולי אני מחמיץ משהו? אולי אני טועה לחלוטין בניתוח ChatGPT? אם כן, אשמח אם תסבירו לי למה (או תשאלו את ChatGPT בשבילי ותדביקו כאן את התשובה. אני מבטיח לא להיעלב). בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 14:27, 5 באפריל 2023 (IDT)

ChatGPT הוא הישג מרשים. אם אתה באמת רוצה להתרשם אתה יכול לנסות אותו בעצמך (באנגלית). אבל אני רק רוצה להבהיר, הזכרתי בהתחלה את ChatGPT באופן גנרי, אבל למעשה בהמשך ההודעה דיברתי על GPT-4, שהוא מודל מתקדם עוד יותר. ההבדל הוא כנראה בעיקר כמותי, אבל להערכתי הבלתי מלומדת זו כמות שכבר יוצרת הבדל איכותי. אפשר ממש לדבר איתו בהיגיון, לדייק את התשובות, להצביע על טעויות. נכון לעכשיו, ממשק הצ'ט של OpenAI מאפשר גישה למודל החדש (אני לא מדבר על גישה של API, זה עניין אחר) רק בתשלום, וגם מטיל מגבלות על קצב השימוש. מי שלא משלם יכול להמשיך להשתמש "לשוחח" כרגיל עם ChatGPT. הצ'טבוט החדש של בינג מבוסס גם הוא על GPT-4, ובשונה מהממשק של OpenAI, הוא משלב גם את היכולות של מנוע החיפוש. בינג החדש זמין בעיקרון בחינם. "בעיקרון", כי מיקרוסופט (במהלך מכוער אבל לא מפתיע) מאפשרת גישה לצ'טבוט רק באמצעות הדפדפן אדג'; כלומר, כדי לגשת ליכולת הזאת אתה צריך להשתמש בשלושה מוצרים של מיקוסופט: חלונות, אדג' ובינג.

אפילו בטווח הקצר, אני חושב שהדאגות שהובעו לעיל מוצדקות בהחלט. ובטווח הארוך, העניין הוא לא מודל שפה כזה או אחר, עוצמתי ככל שיהיה. העניין הוא הכיוון שאליו אנחנו הולכים. המודלים האלה (שרק חלקם פתוחים לציבור) רק מדגימים את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה - ואת הסכנות הגלומות בה. אלה לא רק עצם ההישגים המרהיבים. קצב ההתקדמות נעשה מסחרר, והתחרות בין תאגידי הענק מחזקת את הנטייה הטבעית להניח לשיקולים מסחריים לגבור על שיקולים אתיים. לדעתי קשה שלא להגיע למסקנה שאנחנו בנקודת מפנה היסטורית, ואפשר רק לנחש מה יקרה בהמשך הדרך. ראובן מ. - שיחה 16:05, 5 באפריל 2023 (IDT)

או לנחש, או לראות מה אחרים ניחשו. רמז: סקיינט. קיפודנחש 07:26, 6 באפריל 2023 (IDT)

תיקון קטן: לפי מה שראיתי, גם גרסאות עדכניות מיקרוסופט אדג' למערכות הפעלה אחרות עובדות עם זה באותה מידה. אז מדובר על שני מוצרים ולא שלושה. Tzafrir - שיחה 16:12, 6 באפריל 2023 (IDT)

תודה על התיקון. ראובן מ. - שיחה 17:43, 6 באפריל 2023 (IDT)

אחים על תנאי- איך הגענו למצב הזה?

בתקופה האחרונה המדינה סוערת בעקבות רפורמת לוין, גם בדף הזה אני רואה כבר מספר דיונים שדנו בה עם כמות די מכובדת של מלל. אין לי עניין לפתוח דיון נוסף בנושא והאם הרפורמה חוקתית דמוקרטית מסכנת את זכויות הפרט במדינת ישראל או מגינה מפני עריצות המיעוט, האם אנחנו אוטוטו בדרך להיות דיקטטורה או שאנחנו כבר מזמן שם רק שכל אחד מהצדדים יטען שהדיקטטורה היא מהצד השני. מבחינתי זה לא הדיון.
מה שאני רוצה לדעת זה איך הגענו למצב שכל מחנה בטוח שהצד השני רוצה להחריב את המדינה, שכל הערכים והאמת נמצאים רק אצלו וכלום לא בצד השני. שקבוצת טייסים חילוניים בטוחה ואומרת ש"מה לא ברור לכם היחס שלכם לנשים הוא לא כמו היחס שלנו לנשים " כלפי הדתיים בעוד שאצלם הנשים משמשות בגופן כמקדמי מכירות. ושדתיים בטוחים שכל העולם החילוני הוא עגלה ריקה בלי שום ערך ממשי ושמדובר בחברה לא מוסרית ותאוותנית.
אשמח אם כל אחד שיענה יסביר בלי מסיכות איך הוא רואה את הצד השני ומה הוא חושב באמת על המניעים והערכים שלו. אני יודע שמדובר בנושא נפיץ מאוד אבל אני מנצל כאן את הבמה, במה די ייחודית בעיניי שעל גביה נמצאים כל הקשת הישראלית, אנשים רציניים ואיכותיים שמקדישים מהזמן הפנוי שלהם לתרומה בתקווה שהדיון יהיה ענייני ומכבד ולא יגלוש לפסים אישיים ולסיסמאות ריקות מתוכן. מחבק עצים - שיחה 14:34, 7 באפריל 2023 (IDT)

ילדותי ונעורי עברו במדינה דיקטטורית, רומניה הקומוניסטית, והם השאירו אצלי ידע בלתי מבוטל על דיקטטורה וסממניה, צנזורה, סתימת פיות, צביעות, הנהגה מרכזית המדכא כל ניסיון להתחרות בה, שחיתות וכדומה. אמרנו כנות? אז הינה הכנות שלי, אני רואה בקואליציה הנוכחית ברית של אינטרסים בין עברינים (חלקם מורשעים וחלקם בדרך לשם) ובין קבוצות חשוכות, המונעות ידע והשכלה מילדיהם, כדי שישארו תמיד תלויים בהם. הברית הטמאה הזאת לא מסתפקת בשליטה על חסידיה, הם מנסים להשתלט על כל המדינה, גם על ההגונים וגם על החילונים. יש לכך סיבה טובה מבחינתם, ההגונים והחילונים, כקבוצות, מספקים את עיקר פרנסת והגנת כל המדינה. קואליציה הבנויה על רוב מזערי, מנסה לקחת לעצמה את כל ההנהגה, כל השליטה ולהכין את הקרקע לכך, שלעולם לא תהיה אפשרות להחליף את השלטון. זה איום ונורא, אז צריך להגיב בכל האמצעים. כדי למנוע מההגונים ומהחילונים תגובה חריפה, הנהגה זו עלולה להוביל אותנו למלחמה, כי בעת מלחמה מתאחדים ומשאירים בצד את המחלוקות, אז מהר יעבירו את החוקים, שיהפכו את המדינה לדיקטטורית, מהר, מהר, לפני שבית המשפט ישלח את נתניהו לכלא. בברכה. ליש - שיחה 16:34, 7 באפריל 2023 (IDT)

התשובה הפשוטה היא שזה לא נכון. בכל צד יש מי שבטוחים שהם 100% צודקים ושהצד השני רוצה להחריב את המדינה, אבל רובו המוחלט של הציבור מודע למורכבות ומתייחס בכבוד לצד שכנגד (בחיים האמיתיים, ברשתות קצת יותר סוער). לתקשורת יש אינטרס מובהק להבליט את תופעת השוליים הזו ולהשתמש בטרמינולגיה של "מלחמת אחים", כי זה מלחיץ אנשים (שאוהבים את אחיהם ולא רוצים להילחם בהם), ואנשים לחוצים צורכים יותר חדשות. בסופו של דבר, רובנו לא נמצאים בקצוות. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ז בניסן ה'תשפ"ג • 18:25, 7 באפריל 2023 (IDT)

מה שלפני שלושים שנה היה הקצה המוקצה מחמת מיאוס הפך למרכז, ולכן רובנו לא נמצאים בקצוות של ההווה, אבל אוי לנו שזה ההווה שלנו וזה המרכז שלנו. דוד שי - שיחה 07:15, 8 באפריל 2023 (IDT)

מיכאל.צבאן קודם כל טוב שאמרת את הדברים. גם דבר שמובן מאליו צריך לחזור עליו מידי פעם. אבל גם אם נסביר לעצמנו שלא נורא הכול זה בשוליים והמיינסטרים לא חושב כך, עדיין נצטרך להסביר למה השוליים התעבו כל כך בתקופה האחרונה או שאולי זה תמיד היה כך והקיטוב פה מגלה דבר שהיה קיים במעמקים כבר הרבה זמן, אני לצערי תופס כאפשרות השנייה. איני יודע איך להעלות לכאן סרטון לכן אשלח אותך לראות סרטון תחת הכותרת "הצצה בלעדית למפגש השיח: "אנחנו עם אחד?" מדובר במפגש שיזם מתן כהנא בין רבנים לטייסים. הדברים שנאמרים שם מזעזעים. ובכללי כל תופעת הסרבנות. לאיזה מצב הגענו שמערבים את צה"ל בפוליטיקה שמוכנים לסחור בביטחון, בחיים תמורת ערכים חשובים ככל שיהיו. אין לי דרך להסביר זאת מלבד שיש אטימות בין הצדדים וחוסר היכרות בין הצדדים.
אשאל שאלה פשוטה מתי למישהו מאיתנו יצא לפגוש באמת את הצד השני לא איזה ביקור בתפילת יום כיפור או קבלת שירות מאדם חילוני. פגישה רצינית ועמוקה. לצערי התשובה ברורה. מחבק עצים - שיחה 18:34, 14 באפריל 2023 (IDT)

דוד שי אשמח שתסביר את דבריך. מחבק עצים - שיחה 18:36, 14 באפריל 2023 (IDT)

ספר לימוד אזרחות משוכתב על ידי קהלת

"יולי יבין, תלמידת כיתה י"ב מהרצליה, מובילה מאבק נגד שימוש בספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל", שנלמד בשיעורי אזרחות בבתי ספר. לדבריה, הספר הופק בייעוץ פורום קהלת ומשקף את עמדתו בנוגע למהפכה המשפטית. בריאיון ל-ynet radio סיפרה יבין כי הספר יצא לאור לראשונה ב-2001 ועבר שכתוב על ידי הפורום ב-2016, מה שהוביל "לגינוי האופן שבו הוא מציג את המציאות מצד מורות ומורים לאזרחות". היא פתחה מיזם לאיסוף הספרים והחזרתם למשרדי קהלת - כתבה בוויינט.

מדובר בחמישה ספרים (או חמישה חלקים בספר אחד) שנמצאים כאן - [2], החלק השלישי הוא "משטר ופוליטיקה בישראל", ובקריאתו תפגשו חברים ותיקים מהערכים על הרפורמה המשפטית, עילת הסבירות, סמכות בג"ץ, המהפכה החוקתית ופסקת התגברות - טביעת האצבע של אביעד בקשי ניכרת היטב - החלק השלישי.

לדוגמה, מי שמעורב בערך על פסקת ההתגברות יזהה מיד את המשפט הבא: "מדובר במודל הלקוח מהחוקה הקנדית, והרעיון העומד ביסודו הוא דו-שיח בין רשויות השלטון".

בפסקה בכותרת "מהם תפקידי הרשות השופטת במדינה דמוקרטית" כתובים ארבעה תפקידים: פרשנות חוקי הכנסת והתאמתם לנסיבות החיים המורכבות, הגנה על זכויות אדם ואזרח, שמירה על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי, ביקורת לגבי החוקיות של פעולות השלטון. התפקיד החמישי ביקורת חוקתית - איננו.

בהמשך מדובר בהרחבה על הביקורת החוקתית בצורת בעד ונגד, כשבנגד פרוסה דעתה של קהלת. יש פרק (מבולבל מבחינת זמנים) על המהפכה החוקתית, ובו הנרטיב של קהלת שהח"כים הוטעו, ואלה שהיו בעד החוק לא התכוונו שחוקי היסוד יהיו עליונים על חקיקה רגילה. ידוע לנו היום שהם לא הוטעו, הם התכוונו לחוקים שישמשו כחוקה והם עליונים על חוקים רגילים, והתגאו בזה בצדק.

הנה כי כן, לא מדובר רק על מערך שיעור שקהלת מפיצים ללא גילוי נאות כמו שכתוב בערך עליהם (אם זה הוחזר אחרי שנמחק), מדובר על כתיבת ספרי לימוד. La Nave - שיחה ‏ 21:11, 7 באפריל 2023 (IDT)

אנחנו חיים בדור של תינוקות שנשבו, אנשים, צעירים וגם לא צעירים, שכל חייהם עברו במדינה שהכיבוש והלאומנות הם חלק אינטגרלי שלה, והמצב רק הולך ומחמיר. כמו הבדיחה הידועה, מצבנו כעת ממוצע: יותר גרוע ממה שהיה בשנה שעברה אבל יותר טוב ממה שיהיה בשנה הבאה. פורום קהלת הוא בשר מבשרו של הימין ומפיץ את שקריו של הימין, אבל דור התינוקות שנשבו שותה בהנאה את השקרים הללו, משום שאין לו ידיעה על קיומו של עולם אחר. ממשלת נתניהו הצליחה במאה ימי קיומה להביא לחורבן של הביטחון האישי, הכלכלה, הכנסת ומערכת המשפט, ועוד ידה נטויה, אך הדבר לא יזיז אפילו קול אחד מהימין שבקואליציה לעבר הימין המתון יותר שבאופוזיציה (שהשמאל נמחק ממנה), אלא להפך - ככל שרע יותר כך תומכי הרוע יתבצרו בעמדתם וימשיכו לעבוד באהבה את אלילם, בנימין נתניהו.

ועוד משהו: זוכרים את השם "קורבנות השלום" שהודבק לנרצחים לאחר הסכמי אוסלו? גם הנרצחים בשנת 2023 ראויים לשם - "קורבנות הימין מלא-מלא". דוד שי - שיחה 07:11, 8 באפריל 2023 (IDT)

מישהו מהמבקרים את פורום קהלת קרא פעם בעיון את פרסומיהם? את המדיניות? ההצעות? למרות שאינני דתי/לאומי/לאומני/משיחיסט/רפורמיסט אני מוצא עניין רב בדבריהם של אנשי פורום קהלת. הפסילה הגורפת הזאת בעיני היא מעשה פסול. אני מזכיר שהמדינה אף יותר מויקיפדיה ומעבר לדמוקרטיה ככלי עבודה אמורה להיות מיזם שיתופי שבו לכולם הזכות להביע את דעתם מבלי שיהיו נתונים לביזוי והשפלה או לפסילה גורפת אך ורק כי אותו פורום מצטייר כמשתייך למחנה הלאומי. שיעורי אזרחות צריכים להכתב באופן שמשקף מציאות של כולם ואת דעתם של רבים. לא יעלה על הדעת שנביע את דעתנו הכעסנית והדורסנית מבלי להתעמק בחומר. Asaf M - שיחה 09:30, 8 באפריל 2023 (IDT)

בוודאי שקראנו וקוראים אותם ברשתות, ברפורמה המשפטית אנחנו מכירים כל פסיק, לכן כל כך קל לזהות את כתב היד שלהם בספר לימוד האזרחות, וגם בוויקיפדיה. גם שקוף מה המוטיבציה שלהם להחלשת בג"ץ, היא מגיעה קודם כל מנקמה על כך שבג"ץ לא מנע את ההתנתקות (כאילו שהיה בסמכותו) ולא פסק מספיק לטובתם בעניין הפיצויים (אם כי כן פסק לטובתם אבל כנראה לא מספיק). זה שורש השנאה. ההמשך הוא רצון לחוקק בשטחים ולגבי פלסטינים וערבים ישראלים חוקים שבג"ץ היה פוסל. זאת מטרת הרפורמה. החרדים רוכבים עליה משום שגם הם רוצים לחוקק חוקים שבג"ץ היה פוסל.

את האג'נדה הליברטריאנית הם התבקשו לייבא מארצות הברית על ידי המממנים שלהם ג'ף יאס וארתור דנצ'יק. זאת הסיבה לקשר האיגיוני התנחלות וליברטריאניזם. האג'נדה הזאת צפויה, לכן למשל אפשר מראש לדעת מה מסקנת המחקרים שלהם על איגודים מקצועיים וחינוך חינם. ולגבי האג'נדה המקורית שלהם - חיזוק היהדות, הם הביאו את חוק הלאום, שאז עוד לא שמענו עליהם.

זהו מסדר מסיונרי ממומן על ידי הוותיקן האמריקאי, בכסות משכילה ומסודרת, שחלחל באין רואים לכל זרועות הממשל, כולל ספרי הלימוד. מה עוד אפשר לומר, זה נורא. La Nave - שיחה ‏ 09:50, 8 באפריל 2023 (IDT)

סיפור העלילה אינו חדש, הוא ותיק למדי, אך כעת הגיע לקרשצ'נדו. המגזר הדתי לאומי היה מאז ומתמיד מגזר מיסיונרי, כפייתי ודורסני. הם נקטו בטקטיקה של בריתות עם מפלגות גדולות, מפלגות שבגדו בבוחריהם החילוניים ומסרו את משרד החינוך ועמדות מפתח לשרי דתיים.

בבתי ספר ממלכתים דתיים חייבים הילדים ללכת עם כיפה - בבתי ספר ממלכתיים יכולים ללכת עם כיפה או בלעדיה. הכרתי שוטר לא דתי, שאשתו הייתה מורה בבית ספר ממלכתי דתי. היא הייתה דתיה ונהגה לפי המקובל, אולם יום אחד קראו לה להנהלה ואיימו עליה בפיטורים, כי ראו את בעלה מסתובב ללא כיפה על ראשו. הוא התחיל ללכת עם כיפה. בבתי ספר ממלכתיים אפשר להביא מרצים דתיים, אך בבתי ספר ממלכתיים דתיי אי אפשר להביא מרצים לא דתיים. זה משחק מכור, הם תמיד דורשים זכויות יתר ונציגי החילוניןם מוכרים את בוחריהם עבור תמיכה בנושאים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 10:20, 8 באפריל 2023 (IDT)

אני ממתין בסבלנות לשמוע את זעקות השבר על ספרי לימוד שנכתבים בסיוע ארגוני חברה אזרחית מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ח בניסן ה'תשפ"ג • 23:26, 8 באפריל 2023 (IDT)

הראייה משמאל היא כל כך חד צדדית ועיוורת לעובדות שכבר הפסקתי להתווכח, אין בזה טעם. קהלת לא ציינו ביקורת חוקתית? אוי ואבוי. וכי החוק, איזשהו חוק, כן ציין זאת? ‏Virant‏ (שיחה) 23:51, 8 באפריל 2023 (IDT)

לא מקובל בשמאל לכתוב שקרים בספרי בית ספר. La Nave - שיחה ‏ 04:59, 9 באפריל 2023 (IDT)

Virant, האם תוכל להגדיר את השמאל, שעליו אתה מדבר? השמאל ובמידה רבה גם הימין, הם פיקציות, חסידי הממשלה הנוכחית רואים את העולם בצורה בינרית, תומכי הממשלה הם ימין ומתנגדיה הם שמאל, אפילו ניצים מובהקים וקפיטליסטים בדם הופכים בעיניהם לשמאל, אם הם מתנגדים לממשלה הנוכחית או לחלק ממעשיה. איזו ראיה מעמיקה, לא עומק של אוקיאנוס, גם לא עומק של ים, אפילו לא עומק של שלולית... אני ממליץ למשתמשים במושגים שמאל וימין ללמוד על מקור המושגים (הפרלמנט הצרפתי), על גלגוליהם במשך הזמן ועל היעלמותם למעשה. אני מצפה מוויקיפדים לדבר בלשון אנציקלופדית ולתת מקורות ולא להפריח מושגים חסרי תוכן. בברכה. ליש - שיחה 08:24, 9 באפריל 2023 (IDT)

שלום אריה. לשאלתך, כאן השתמשתי במונח ״שמאל״ לתיאור אלה שבאמת ובתמים רואים ברפורמה המשפטית המוצעת, ניסיון לפגוע בדמוקרטיה לטובת השלטון הנוכחי ותו לא. ‏Virant‏ (שיחה) 08:31, 9 באפריל 2023 (IDT)

תודה לך על שגרמת לי לחייך חיוך רחב על הבוקר. ‏Virant‏ (שיחה) 08:26, 9 באפריל 2023 (IDT)

וזה שעמותות שמאל כמו הקרן החדשה לישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה מתערבות בתכני לימוד זה כן בסדר? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:51, 11 באפריל 2023 (IDT)

ראו את הפרסום הזה: "קמפיין התעמולה הזה של התקשורת והשמאל צריך להיות פרק בספר האזרחות לתלמידי ישראל: ההתקפה נגד ספר הלימוד "להיות אזרחים בישראל", בטענה השקרית ש"פורום קהלת" עומד מאחוריו ואף מממן אותו, שבה ומוכיחה עד כמה העיתונות הישראלית רדודה, מוטה וסותמת פיות"

הקישור המלא: קלמן ליבסקינד, ‏קמפיין התעמולה הזה של התקשורת והשמאל צריך להיות פרק בספר האזרחות לתלמידי ישראל, באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2023. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:25, 22 באפריל 2023 (IDT)

מתמטיקה

לא הוגן שבויקיפדיה שמים הוכחות מתמטיות בערכים. ראו עוד בוק:מזנון#מקומן של הוכחות מתמטיות בערכים. די להוכחות המתמטיות הלא מובנות. תגיבו על התחושה שלכם עם הנוסחאות. (ממליץ לילדים ולמי שלא למדו באונברסיטה לענות). בברכה, איתן טרנופולסקי. בואו נשוחח. בואו תקראו בדף הביכורים שלי יום טוב. 14:02, 11 באפריל 2023 (IDT)

למה ההוכחות מפריעות לך? אתה תמיד יכול לדלג עליהן, ולאחרים הן מביאות תועלת. יהודית1000 14:15, 11 באפריל 2023 (IDT)

אין זה מן הנימוס לפתוח דיון באותו נושא בשני מקומות שונים. להבא, כשברצונך למשוך תשומת לב לדיון כלשהו, נא השאר הודעה בלוח המודעות. מיכאל.צבאן • שיחה • כ' בניסן ה'תשפ"ג • 14:23, 11 באפריל 2023 (IDT)

המטרה של הדיון הוא שהאנשים בויקיפדיה יחוו את דעתם בנושא. בברכה, איתן טרנופולסקי. בואו נשוחח. בואו תקראו בדף הביכורים שלי יום טוב. 15:27, 11 באפריל 2023 (IDT)

אין טעם לפזר דיון אחד ב-3 דפים שונים. הדיון במזנון מספיק. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:35, 11 באפריל 2023 (IDT)

זה עזר לי לעבור את שנה א' של התואר בשלום. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 17:51, 12 באפריל 2023 (IDT)

תשמעו את האמא ל-3 הזאת שעברה שינוי מין מאישה לגבר בגיל 42 וכעת בגיל 48 מתחרטת

https://m.youtube.com/watch?v=lZtwom8_J6o

מוזמנים להביע דעתכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם הרצון לטרנסקסואליות מבוסס על סטריאוטיפים?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#האם הרצון לטרנסקסואליות מבוסס על סטריאוטיפים?
– מקף ෴‏‏ 07:41, 13 באפריל 2023 (IDT)

גיוס עורכים בעלי אג'נדה לויקיפדיה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בירורים#גיוס עורכים בעלי אג'נדה לויקיפדיה
אייל • שיחה 15:45, 13 באפריל 2023 (IDT)

שלום לכולם ראו הודעה שקיבלתי באחת מקבוצות הוואטסאפ (מעביר את ההודעה כלשונה):

בעידן השופרות והפייק ניוז, אנשים צמאים לדעת מהי האמת, והם פונים לרוב לאינציקלופדיה הכי זמינה והכי עדכנית, ש-84% מהישראלים מאמינים לה: ויקיפדיה. אבל בתקופה האחרונה ויקיפדיה עצמה נמצאת תחת מתקפת-פייק. הצטרפו אלינו עשרות עורכים חדשים, שיותר חשוב להם להציג את "האמת שלהם" מאשר את האמת האובייקטיבית. כך נמחק מהערך על "רפורמת לוין" רוב המידע על המחאה; כך נמחקה מהערך "דמוקרטיה" העובדה שהפרדת רשויות וזכויות האזרח הן תנאי הכרחי לקיום של דמוקרטיה; וכך מוצגים סיפורי התנ"ך כאירועים שהתרחשו במציאות.

זה לא קרה מעצמו, וזו לא גזירת גורל: זה מה שקורה כאשר עורכים בעלי אג'נדה "מתקנים" את ויקיפדיה, ואין מספיק עורכים אובייקטיביים שיעצרו אותם. בואו לעזור! ויקיפדיה משוועת לעורכות ולעורכים חדשים, ליברלים, דייקנים, שיהיו קנאים לעובדות ופנאטים להצגת האמת במלואה, כפי שהיא.

עריכה בויקיפדיה תמיד היתה תחביב נפלא, מעשיר, מרתק ומספק - אבל בשנים האחרונות היא הפכה לשליחות ציבורית ממדרגה ראשונה: ויקיפדיה היא מקור המידע הפופולרי ביותר בעולם! ילדים מכינים איתה שיעורי בית, מנהלים מעיינים בה לפני קבלת החלטות, ובני נוער מגבשים על פיה את השקפת עולמם - אסור לנו להפקיר את הזירה הזאת לאלה שמאמינים ש"הרפורמה היא הדמוקרטיה האמיתית", ש"טיפולי המרה מצילים סוטים מעצמם", או ש"העולם נברא בשישה ימים". זה בידיים שלנו - אם אנחנו לא נדאג שויקיפדיה תהיה מלאה בעובדות, אחרים ימלאו אותה בשקרים.

עריכה בויקיפדיה זה לא דבר מסובך. לא צריך להיות מומחים בשום תחום ולא להיות גאוני מחשבים: צריך רק להכיר את כללי העריכה הניטרליות של ויקיפידיה - ולפעול לפיהם. כושר ניסוח, יכולת חיפוש בגוגל וניסיון בעריכת מסמכי וורד - יהוו יתרון.

רוצות לדעת איך גם אתן יכולות להשפיע, ולשמור על ויקיפדיה ניטרלית ונאמנה לעובדות? צרו קשר עם הילה

אשמח לדעת האם פניה מעין זו מהווה הפרה של כללי הקהילה ופגיעה בנייטרליות של ויקיפדיה העברית ואם אכן כך - האם יש לבצע בדיקה של זהות שולח ההודעה ובמידה ויתגלה כי הוא עורך בויקיפדיה להפעיל נגדו סנקציות כאלו או אחרות. Yehud830 - שיחה 14:15, 13 באפריל 2023 (IDT)

דבר ראשון, אני בספק שזה המקום לדיון הזה, לדעתי יש לעשות העברה למזנון.

דבר שני, כל אחד יכול ואף מוזמן להביא עורכים לוויקיפדיה. למעשה, אפילו יש לנו בוויקיפדיה העברית מיזמים בנושא, כמו למשל ויקי נשים. בנוסף יש הרבה מיזמים לא רשמיים בנושא, כמו למשל בית הספר התיכון בו למדתי שמזמין כל שנה את תלמידי כיתה י״ב לכתוב ערכים בוויקיפדיה.

הפוליטיזציה של ויקיפדיה היא תופעה מדאיגה (שאף מתקיים עליה כבר בירור ברגעים אלו ממש), אבל ויקיפדיה היא אינציקלופדיה. היא לא מחויבת לנייטרליות, אלא לאמת, והאמת היא הדבר היחיד שאנחנו צריכים לשמור עליו. ונראה שמי שכתבו את ההודעה הזו גם חרדים לאמת, לפחות מן הפרספקטיבה שלהם.

בקיצור, עלינו להיות ערים ולוודא שהעריכות שמתבצעות תואמות למקורות ולמציאות בשטח, אבל ממש אין צורך להיכנס לפאניקה ובטח שלא לחסום עורכים מבעוד מועד. עוד עורכים שנאמנים לאינציקלופדיה איכותית זה דווקא דבר משובח. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 14:25, 13 באפריל 2023 (IDT)

נאלץ להסכים, קריאות לערוך בוויקיפדיה עדיין אינן 'גיוס'. שמיה רבה • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשפ"ג • 14:27, 13 באפריל 2023 (IDT)

זה גיוס בדיוק כמו הגיוס הזה וכמו מיזם "נשים באדום", שצויין כאן. כל עוד אותם עורכים כותבים ערכים בהתאם לכללי הכתיבה האנציקלופדית, השאלה מה הביא אותם לכאן פחות חשובה. Eladti - שיחה 14:33, 13 באפריל 2023 (IDT)

אני רוצה לגייס לויקיפדיה עורכים ימנים, שמאלנים, דתיים, חרדים, חילונים, אתאיסטים, ערבים, יהודים, נוצרים, זקנים, נשים, גברים וטף! שישאירו את האג'נדות בחוץ, ויבורכו בבואם ♥ תאו הארגמן - שיחה 14:48, 13 באפריל 2023 (IDT)

בואו לערוך איתנו, אבל בחייכם, תשאירו את האג'נדות בחוץ.
גם לי יש אג'נדה ואני אף פעם לא מערב אותם כשאני עורך בוויקיפדיה, אלא מתבסס בהחלטות בעבר וגם אם יש מחלוקת, מנסה להגיע להסכמות. אקסינו - שיחה 19:01, 13 באפריל 2023 (IDT)

תופעה פסולה, כן.

עבירה על חוקי המיזם, לא.

האם יש להגדיר כלל ש-״גיוסים״ מהסוג הזה מהווים עבירה על כללי המיזם, לדעתי כן.

קהילת ויקיפדיה היא קהילה קטנה שהרבה מהדברים בה נקבעים באמצעות הצבעות. תיאורטית, קבוצה מאורגנת מספיק של עורכים ״בעלי עניין״ יכולים להטות ערכים לטובת אג׳נדה כזו או אחרת ולהרוס את המיזם. זו סכנה אמיתי שלא כדאי להקל בה ראש. יורי - שיחה 14:51, 13 באפריל 2023 (IDT)

אלא אם מביאים אותם לשם כדי לעוות את העובדות, להזמין עורכים לערוך בוויקיפדיה זה אף פעם לא פסול. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 15:02, 13 באפריל 2023 (IDT)

עורך שמגיע כדי לעצור את אלו "שמאמינים ש"הרפורמה היא הדמוקרטיה האמיתית" הוא עורך פסול. הוא לא בא כדי לתרום, ספק גדול מאוד אם הוא יכתוב פעם בחיים שלו ערך או יגע בערך שלא קשור לפוליטיקה.

אינני יודע מי זו הילה, אבל כיוון שברור מההודעה באיזה צד היא ואותו עורך שיצטרף יהיה בקשר איתה הרי שיש סכנה להטיה. כולנו אוהבים קריאות לערוך בויקיפדיה אבל קריאות לערוך בויקיפדיה בנושאים פוליטיים? לא תודה. -עורך לו- - שיחה 15:24, 13 באפריל 2023 (IDT)

אני מבינה אם כן שתתמוך בחסימה של כל המשתתפים במיזם הזה? //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 15:35, 13 באפריל 2023 (IDT)

זה מה שמצאת? כתבה מלפני 13 שנה?

אגב, כן ברור שאתמוך, גם עורך שעוסק כל היום בדפי שיחה פוליטיים לדעתי ראוי לא להיות כאן ויפה שעה אחת קודם. מה את מנסה להגיד בזה? -עורך לו- - שיחה 15:57, 13 באפריל 2023 (IDT)

מצטרף לדברי תאו.
כמו שבוחנים ערך לפי תוכנו ולא לפי כותביו, כך בוחנים עורך לפי פעולותיו ומידת עמידתו בכללי הנייטרליות ולא לפי הגורם לרישומו. – מקף ෴‏‏ 15:38, 13 באפריל 2023 (IDT)

― סוף העברה

יש לגדוע נסיונות כאלה בעודם באיבם ללא צורך להתמודד אח"כ עם חסימות והדברויות. יביא רק כאבי ראש למפעילים ולעורכים שיאלצו להתמודד עם הצפה בערכים פוליטיים בלי הבנה של הכללים ובלי כבוד בסיסי. -עורך לו- - שיחה 16:01, 13 באפריל 2023 (IDT)

לא ברור לי למה הבאת עורכים לוויקיפדיה, שבתקווה יהפכו לעורכים קבועים, זה משהו שצריך לגדוע באיבו. במיוחד כשההודעה לא מנוסחת בנוסח של ״בואו נטה דברים חזרה לכיוון שלנו״ אלא, ציטוט, ”ויקיפדיה משוועת לעורכות ולעורכים חדשים, ליברלים, דייקנים, שיהיו קנאים לעובדות ופנאטים להצגת האמת במלואה, כפי שהיא.” //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 16:23, 13 באפריל 2023 (IDT)

איזו התממות. מבחינת הכותבת עובדות זה שהרפורמה המשפטית היא דיקטטורה. -עורך לו- - שיחה 16:33, 13 באפריל 2023 (IDT)

אוקיי, ברור לי שלהרבה עורכים יש דעות באשר לרפורמה, כולל לי ולך. השאלה היא האם אנחנו עורכים בצורה אובייקטיבית. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 16:47, 13 באפריל 2023 (IDT)

אני לא חושש על גורלה של ויקיפדיה מסיבה אחת: כל העורכים הפוליטיים נעלמים במוקדם או במוקדם יותר.

כל אלו שבאו "לשמור על ויקיפדיה אובייקטיבית ודמוקרטית", אלו שמכלים את זמנה של הקהילה בבירורים, אלו שכותבים מאותk בתים בשיחפלצות – נעלמים. צריך רק להמתין בסבלנות ולהתעלם מהם.ן באלגנטיות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 17:15, 13 באפריל 2023 (IDT)

יש להאמין בדעות שלך ויש לסווג אותם כעובדות במרחב בו ישנן דעות אחרות. שוב, עורך שמגיע בשליחות ל"הציל" את ויקיפדיה מכל הימנים והדתיים החשוכים הוא עורך פסול. כן, גם עורך שמגיע להציל את ויקיפדיה משמאלנים לא צריך להיות פה.

בנוסף, יש לבדוק הדק היטב אילו עורכים נמצאים רק בערכים פוליטיים ומחפשים מריבות ואילו מביעים את דעתם, גם אם בתכיפות, אבל זה לא כל עיסוקם. עורכים שיגיעו מהמודעה ודאי יהיו מהסוג הראשון. -עורך לו- - שיחה 20:34, 13 באפריל 2023 (IDT)

התו השמיני, בעיני התופעה שאתה מתאר היא פלא לא מוסבר. עוזי ו. - שיחה 21:51, 13 באפריל 2023 (IDT)

@עוזי, דווקא היא הגיונית מאוד: עורך מגיע מהטוויטר כדי לריב עם הימנים/שמאלנים ו"לשמור על הדמוקרטיה", ואז הוא מגלה שוויקיפדיה היא מקום שאי אפשר להתנהג בו כמו בטוויטר; הוא נחסם פעם אחת בגלל מלחמת עריכה, ואז עוד פעם בגלל הפרת כללי הקהילה, ובסוף חוזר לריב בג'יפה של טוויטר במקום בג'יפה של ויקיפדיה. מי שמגיע עם תחושת שליחות ועם אג'נדה – לא שורד פה. יש כאלו, נדירים, שמחזיקים כבר שנתיים או שלוש, אבל זה עניין של זמן, ואני מחכה בקוצר רוח לאותו זמן. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 22:01, 13 באפריל 2023 (IDT)

גם אני -- ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:43, 13 באפריל 2023 (IDT)

גם אני. אייל • שיחה 22:45, 13 באפריל 2023 (IDT)

גם אני, נראה לי שכולנו. אקסינו - שיחה 01:00, 14 באפריל 2023 (IDT)

התו השמיני, התאור שלך מסביר את ההתנהגות של העורך הבודד שבא לשמור על האמת ומגלה שיש רבים כמותו, ולכל אחד אמת משלו. התאור הזה לא מסביר מדוע לא מופיעה כאן קבוצה של 15-20 בעלי אג'נדה אחידה, שמבינה את האפקט המתמשך שיש לוויקיפדיה בשבתה ככותבת קורות העיתים. (ויש אומרים שכל זה כבר קרה). עוזי ו. - שיחה 01:39, 14 באפריל 2023 (IDT)

התו השמיני, האופטימיות שלך היא לפלא בעיניי. אני דווקא מכיר עורכי טוויטר ששרדו ושגשגו כאן, אמנם תוך התמתנות משמעותית, אך ללא שינוי ניכר. וגם בזמן שאלו מגיחים כאן, הם גורמים נזק אדיר. ראה את ארכיוני דף השיחה של שיחה:חילונים. אין טעם לנסות לחסום כותבים, יש טעם לשים רסן ומתג על כל הקשור לפוליטיקה ואקטואליה. שיכתבו ערכים על אבות כנסייה במקום. AddMore-III - שיחה 01:45, 14 באפריל 2023 (IDT)

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. לעיתים נדרשת מוטיביציה לקידום אג'נדה כדי ללמוד להיות עורך. השאלה היחידה היא אם אנו כקהילה מבחינים בעורכים כאלה ומסייעים להם להבין את ההבדל בין לכתוב אנציקלופדיה בכלל ובצורה הוגנת בפרט לבין לקדם את האג'נדה שלהם.

זאת אומרת יכול להיות שאדם בעל אג'נדה בא לכתוב ערכים, נאמר למשל התנחלויות או להט"ב, ולכן יעסוק הרבה בכתיבת ערכים כאלה. זה יכול להיות מעולה אם כתוצאה מהאג'נדה שלו ייכתבו ערכים בעלי חשיבות בתחום כל עוד הכתיבה תיעשה באופן שיתופי אנציקלופדי וניטראלי, בכך הוא קידם את האג'נדה שלו בהגברת המודעות לתחום והשלים פערי מידע במיזם.

בחזרה למקרה הכללי הבעיה שלנו בשנים האחרונות היא שהפסקנו לזהות את מי שלא מבינים מה זה אומר לכתוב אנציקלופדיה ולא לקדם אג'נדה במובן השלילי של המילה שפירושו לרתום את המיזם כפלטפורמה לתעמולה ומלחמת דעות. לא שאיננו יודעים לזהות אותם, אלא אנו לא רוצים לזהות אותם כי אנו לא רוצים לעבור לשלב הבא המתחייב מכך וזה להרחיק אותם מהמיזם בגין חוסר התאמה.

מאחר שכך למציאות יש דרך משלה לגרום לנו להתיישר והיא תביא אותנו למצב שזה יהיה מעבר ליכולת שלנו להכיל ולא תיהיה לנו ברירה אלא לעשות כן. בינתיים אלו מהנ"ל שיש להם הסבלנות והבריונות מנצחים על חשבון המיזם ובפרט על חשבון הקהילה מה שמביא לנטישה של עורכים בכלל או מכל מקום שבו הנ"ל פועלים. וזה חבל מאד. מי-נהר - שיחה 23:53, 13 באפריל 2023 (IDT)

Yuri כתבת:

"קהילת ויקיפדיה היא קהילה קטנה שהרבה מהדברים בה נקבעים באמצעות הצבעות. תיאורטית, קבוצה מאורגנת מספיק של עורכים ״בעלי עניין״ יכולים להטות ערכים לטובת אג׳נדה כזו או אחרת ולהרוס את המיזם."

אני חושב שאחת מבעיות השורש כאן היא כלי ההצבעות. בהרבה וויקפדיות אחרות מסתדרים בלי הכלי הזה, ואני לא חושב שאיכות הערכים בהן נופלת, אולי אפילו להיפך. בברכה, גילגול - שיחה • הצטרפו למיזם האבולוציה 🐦 13:02, 14 באפריל 2023 (IDT)

1. מסכים עם דברי גילגול. 2. הזכירו כאן גיוס של ערבים. למה יש כה מעט עורכים ערבים בויקיפדיה העברית? (האם בכלל יש כאלה?) הם 20% מתושבי המדינה, חלקם רופאים, רוקחים, מתכנתים, פעילים ברשתות חברתיות וכותבים בהן בעברית. אולי האווירה שיש כאן מרתיעה אותם? כנ"ל נוכחות מעטה של נשים במיזם האזרח דרור - שיחה 13:21, 14 באפריל 2023 (IDT)

@האזרח דרור, סתם מחשבה שעלתה לי עכשיו: אולי הם מעדיפים לערוך בוויקיפדיה בערבית? התו השמיני ♫ הבה נשוחח 13:49, 14 באפריל 2023 (IDT)

עמותת ויקימדיה ישראל אמנם קיבלה מנדט מהקרן העולמית בעיקר ביחס לקהילת ויקיפדיה העברית, אבל היא אמורה לפעול גם לתמיכה בפעילותם של עורכים ישראלים־ערבים, גם אם הם כותבים בערבית לא רק בעברית. אולי @מיכל תספיק לקפוץ לפה לדיון בהקשר הזה עוד כמה ימים. יש מצב שיש פעילות בנושא שאנחנו פשוט לא מכירים, ובמצב כזה אולי אפשר לבקש מהקרן שתסייע לשילוב של מי שירצה לערוך גם בעברית (כמובן, בכל מה שניתן לסייע מעבר למכשול השפה, אם הוא קיים). – מקף ෴‏‏ 14:11, 14 באפריל 2023 (IDT)

הבעיה עם נשים יותר גדולה, יש אולי מחקר/מאמר/טור דעה שמסביר את זה? אייל • שיחה 14:40, 14 באפריל 2023 (IDT)

ברור שחלקם מעדיפים לכתוב בויקיפדיה בערבית, ועדיין חלקם כותבים בעברית - לדוגמה בטוויטר - ניתן היה לצפות שכמה מהם יכתבו גם כאן.

הנה אפשרות למנגנון דחייה - אדם X מגיע לקבוצה שיש בה רוב או דומיננטיות עם דעותY \ זהות Y. הוא מסתובב קצת , כותב קצת, נכווה ברותחין ולא חוזר. ככה יכולים להגיע 10 אנשים לפורום של 10 אנשים. כל אחד מה-10 מגיע ויוצא לבד. משהו מעט יותר רך - אנשים נשארים היכן שהם מקבלים פידבק חיובי. האזרח דרור - שיחה 15:09, 14 באפריל 2023 (IDT)

אייל, הערך הפער המגדרי בוויקיפדיה כולל הרבה נתונים טובים. בין היתר ניתן לראות ששתי ההשערות שהועלו פה לא מנותקות מן המציאות. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 15:42, 14 באפריל 2023 (IDT)

איך שכחתי מהערך הזה אייל • שיחה 15:47, 14 באפריל 2023 (IDT)

יש לעמותה שיתוף פעולה או דריסת רגל כלשהי בוויקיפדיה הערבית? עוזי ו. - שיחה 16:45, 14 באפריל 2023 (IDT)

עמותת ויקימדיה ישראל תומכת בעריכה בערבית. יש רכזת לנושא ומתקיימות פעולות רבות. שנילי - שיחה 22:47, 14 באפריל 2023 (IDT)

משמח לשמוע, נשמח מאוד להכיר את הרכזת ואת הפעולות השונות. – מקף ෴‏‏ 23:15, 15 באפריל 2023 (IDT)

מבחינתי הבעייה היא בתנאי הסף להצבעות הנמוך מאוד לטעמי. ההגדרה "משתמשים רשומים בעלי ותק של 30 ימים ו־100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה" פותחת שער לעורכים לפעול במרחב הויקיפדי ו"לזכות" בזכות הצבעה מבלי שתרמו ולו גם ערך אחד חדש למיזם. בחנתי בעבר את ההיסטוריה של עורך שהיה פעיל מאוד בשינויי ערכים קיימים ודפי שיחות וראיתי שבמשך 5 השנים האחרונות לא יצר אף ערך חדש. לכן הצעתי היא שבנוסף לקריטריון הנ"ל להוסיף קריטריון של כתיבת לפחות 6 ערכים חדשים שאינם קצרמרים ב-90 יום לפני פתיחת ההצבעה ואז אנשים יעסקו יותר בכתיבת ערכים חדשים במקום בלחשוב איך לשנות ערכים של עורכים אחרים או "לבלות" בדפי שיחה. Danny Gershoni - שיחה 16:20, 14 באפריל 2023 (IDT)

הצבעות זו שיטה ישראלית עם המון חסרונות. אם נגרום לצמצום מספר בעלי זכות ההצבעה, התוצאה תשקף פחות את רצון הקהילה. כשיש מעט מצביעים, אז באופן טבעי גדלה ההשפעה של בעלי אג'נדה ואלה שמצביעים משיקולים לא עניינים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 17:44, 14 באפריל 2023 (IDT)

כמו שציינתי ההתרשמות שלי היא שמי שבא עם אג'נדה כדי להשפיע עסוק בעיקר בה ופחות תורם בערכים חדשים לכן המטרה של הצעתי היא לדרבן אנשים להתאמץ יותר כדי להרוויח את זכות ההצבעה ועל הדרך לתרום תרומה אמיתית לויקיפדיה ועל הדרך לנפות עורכים שבאו רק עם אג'נדה. Danny Gershoni - שיחה 19:24, 14 באפריל 2023 (IDT)

Danny Gershoni, לפני הרבה שנים הצעתי את הנוסחה הנוכחית לזכות הצבעה ובהצבעה של מאות ויקיפדיה היא התקבלה ברוב מיוחס. מאז יש כל הזמן ניסיונות "לשפר" את הנוסחה, מרביתם רוצים להקל את קבלת זכות ההצבעה, אך יש גם כאלה, שרוצים להכביד. לא רק מלחמות אידיאולוגיות מפריעות לעבודה הוויקיפדית, גם הצעות לא אפויות דיין מפריעות. האם בדקת איך ישפיע השינוי שאתה מציע? גש להצבעות ישנות ותבדוק כמה מצביעים יוותרו, אם הצעתך תתקבל. אולי אם יסתבר לך שהצעתך תפסול 90% מהוויקיפדים, אולי תשקול שנית... בברכה. ליש - שיחה 20:48, 14 באפריל 2023 (IDT)

ליש. אני מעל 10 שנים בויקיפדיה ולתחושתי המציאות השתנתה והבעיה של עורכים עם אג'נדה הרבה יותר חמורה היום ממה שהיה לפני הרבה שנים כך שכנראה יש צורך לשקול מחדש את הקריטריונים של זכות ההצבעה. Danny Gershoni - שיחה 21:44, 14 באפריל 2023 (IDT)

אני חושבת שיש מקום לפתוח שוב לדיון את נושא ההצבעות. האם יש מקום לפעול כמו בויקיפדיות אחרות ללא הצבעות וגם אם משאירים אותן לשנות את זכות הצבעה לתרומות משמעותיות, ההצעה של Danny Gershoni יכולה להוות בסיס להתחלת דיון כזה. אמא של - שיחה 22:42, 14 באפריל 2023 (IDT)

נו, אז? מה אתם רוצים? דיון בו רבים יבזבזו זמן בטחינת מים? הצבעה שבה רבים עוד יותר יבזבזו את זמן הוויקיפדיה שלהם? אמרתי שזו הצעה לא אפויה והצעתי איך לבדוק את השפעתה על הצבעות ישנות - האם בדקתם? ודאי שלא. בברכה. ליש - שיחה 23:01, 14 באפריל 2023 (IDT)

אני נגד הצבעות, אבל בגלל כללי פרוצדורה, הדרך היחידה לשחזר ערך שנמחק (בעבר הקרוב או הרחוק) היא בהצבעת שחזור. הדרך היחידה שמותר ל"גייס" מצביעים היא ב"לוח מודעות" כפי שעשיתי היום, כי מיעוט מצביעים לא בהכרח משקף את עמדת הקהילה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 10:27, 15 באפריל 2023 (IDT)

שיטת ההצבעות היא גרועה, וכמוה שיטת הדיונים, כי ויקיפדיה נכתבת לפי ספירת אפים בלי קשר לנכונות, איכות, NPOV, שירות לקורא, וכל המדדים שאנציקלופדיה מחויבת להם. אין הבדל בין דיון להצבעה, כי מספיק שעורך או עורכת יכתבו בדיון "יהוידע צודק במאה אחוז" ואפם נכלל בספירה. הצד שקורא ליותר עורכים להשתתף הוא המנצח. ספירת אפים או במילים אחרות "הדמוגרפיה" כמו שקרא לזה עורך שהדמוגרפיה מתקדמת לטובתו.
לפני כחודשיים דגש התראיין אצל בן כספית וינון מגל על הערך על הרפורמה (מי שפנה למגל בעניין הוא עורך בוויקיפדיה^{[דרוש מקור]}). השניים שאלו איך מנצחים במלחמות האלה, ומגל הבין שהמפתח הוא מספר העורכים מימין ומשמאל. הוא אמר שבטוויטר הימין שולט (לא בפיד שלי) ושאל מי שולט בוויקיפדיה. הרגשתי שהוא ירים או כבר הרים "בית ספר" לעורכי ימין. (האיש הרי יודע להרים דברים, תוך שבוע הוא ארגן לנתניהו גיוס ההמונים של מליון או שני מיליון או 10 מיליון שקל (אינני זוכרת) להשתתפות בהוצאות המשפט שלו). La Nave - שיחה ‏ 11:03, 15 באפריל 2023 (IDT)

הכסף שינון מגל התרים לנתניהו קבור במרתפי בנק דיסקונט, וכנראה לא יגיע לעולם לנתניהו, כך שינון מגל אולי יודע להרים דברים, אבל אז הם נופלים.

אפרופו ינון מגל: בעקבות ההודעה של מודי'ס בעניין דירוג האשראי של ישראל, הקדיש ינון מגל כעשרים דקות בתוכניתו הערב להסבר שאין שום חשיבות להודעה של מודי'ס. ינון, חמודי, כשמשהו הוא חסר חשיבות לא מקדישים לו עשרים דקות שידור. כל דקה שהקדשת לנושא הוכיחה כמה הוא חשוב ועד כמה אתה עוסק בתעמולה ולא בעיתונות. דוד שי - שיחה 23:09, 15 באפריל 2023 (IDT)

נקודת עיוורון

דוגמה אחת לנקודת עיוורון של ויקיפדים רבים כאן היא חוסר הקישור בין מדע לבין פוליטיקה כלכלה ומדעי החברה, במיוחד בנושאים סביבתיים. יקח יותר מידי זמן להסביר זאת. ולכן ניקח נקודה קלה יותר להסבר - הערכים החסרים כאן בתחום בריאות הציבור. גורמי סיכון מרכזיים לבריאות הציבור כוללים עישון, תזונה לקויה, זיהום כימי, מחסור בפעילות גופנית, תאונות דרכים, מין לא בטוח, אלכוהול. התחומים האלה זוכים כאן לתת התייחסות או להתעלמות. בויקיפידה כתוב קצת על עישון בישראל, אין ערך משום מה (על דבר שהורג לפי הנתונים אלפי ישראלים בשנה). סקר משנת 1988 (שמראה ירידה), אבל בשנים האחרונות הוא במגמת עליה. [3] גם בתחומים ישראל לא במצב מזהיר - לדוגמה עליה בהשמנה ובסוכרת . ישראל דנה כבר שנים בשאלה האם ליישם גישה של בטיחות מערכתית בתחום תאונות הדרכים - בהצלחה לקרוא על זה בויקיפדיה. ערך זיהום אוויר בויקיפידה העברית כה לא מעודכן עד כי איו בו התייחסות לסיווג של זיהום האוויר כגורם מסרטן וודאי. מדוע המצב כך? אדישות ? בורות? אני כמובן יכול לתקן זאת - אבל יש לזה שני חסרונות - א. הדבר ימנע מכם תיקון - מדוע אתם כקהילה - לא עשיתם זאת עד היום? ב. תמיד דברים אלה מעורבים בפוליטיקה , ביחסי כוח, אינטרסים, חוקים, כך שתיקון הידע בנושא מסויים (נניח נתונים על השמנה בישראל או תאונות דרכים) קשור לתחומי אחרים -לדוגמה - לכתוב על הלובי הפוליטי של חברות הטבק בישראל. איני יכול לתקן את העיוורון שלכם בכוחי בלבד. עליכם לרצות לראות. האזרח דרור - שיחה 14:01, 14 באפריל 2023 (IDT)

מה זה עושה בדף השיחה במקום בדף עצמו? כמוכן: המידע חסר בערכים משום שאף אחד לא כתב אותו. אתה מתנדב? Tzafrir - שיחה 14:19, 14 באפריל 2023 (IDT)

אתה מוזמן להציע בתבנית:לטיפול דחוף ערכים לתרגם, לכתוב או לשפר, כולל מקורות, וכן לכתוב בעצמך ערכים כולל ערכים שהיו בתבנית, למשל, הערך השפעת חומרי ההדברה על הסביבה הוצע 3 פעמים בתבנית, ועדיין נשאר אדום. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 14:45, 14 באפריל 2023 (IDT)

הייתי פעיל בויקיפדיה לפני כ-17 שנה. לא פרשתי אבל הפחתתי מאד את הפעילות כאן בגלל בעיות שונות (לדוגמה הצבעות רוב כדרך מהירה וקטלנית לקבוע מה נכון) והרגשה של "לשחות במי דבש". הרחבתי על נושאי הבריאות אלה במקומות אחרים (לדגומה על עישון - מעל 40 ערכים). כמובן מתישהו אשוב לכתוב כאן גם בנושאים אלה. השאלה היא פחות למה אני הקטן לא עשיתי אלה למה קהילה עצומה של כותבים לא שמה לב לדברים אלה.

ויקיפידה ובכלל תחום ידע טוב הוא הוליסטי- כך שמידע נניח על טבק או סביבה, צריך להשפיע לא רק על הטבק עצמו אלא גם על תחומי ידע אחרים - נניח על פוליטיקה או כלכלה.

לא מדובר רק בנושאי בריאות הציבור, זה רק דוגמה בולטת. להרחבה ראו לדוגמה "שתי התרבויות" ואמירתו של פיינמן בספר החדווא בגילוי דברים - "אם נעביר את המבט מהמדע אל העולם שמסביב לנו, נמצא משהו עלוב לחלוטין: הסביבה שאנחנו חיים בה היא בלתי מדעית באופן פעיל מאד, נמרץ מאד" האזרח דרור - שיחה 15:29, 14 באפריל 2023 (IDT)

יש ערכים מפורטים על נזקי העישון ועל עישון פסיבי. אלה תופעות גלובליות ואנינלא רואה שום סיבה לייחד ערך לישראל מעבר לפסקאות בערכים הקיימים. שמש מרפא - שיחה 16:54, 14 באפריל 2023 (IDT)

יש הפניה שיצרתי כעת עישון בישראל, ולא הייתי פוסל ערך עצמאי בנושא. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:42, 14 באפריל 2023 (IDT)

אתחיל בביקורת שלך על ההצבעות - ההצבעות לא קובעות מה נכון, הן קובעות מה רצון הרוב בקהילה. לא פעם יש הצבעות חוזרות כעבור פרק זמן עם תוצאות משתנות - לא האמת השתנתה, השתנה הרוב בקהילה.

אני סבור שיש מקום לערך על העישון בישראל, במיוחד משום האיפיונים המיוחדים של העישון בחברה הדתית/חרדית והתערבות פוליטיקאים בתחום. חשוב, חשוב, אך כדי שיהיה ערך צריך להיות כותב ורצוי כותב עם ידע בתחום. בברכה. ליש - שיחה 17:53, 14 באפריל 2023 (IDT)

אין ספק שלהצבעות יש משקל יוצא מגדר הרגיל בוויקיפדיה העברית. כבר יצא לי לשמוע כאן את הטענה שאם הצבעה תקבע שמהירות האור היא 8 קמ״ש, כך ייכתב בוויקיפדיה - ברור לכל שזה מגוחך. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 18:01, 14 באפריל 2023 (IDT)

אני מעריך שאף פעם לא תהיה הצבעה כזאת. טליה, לעתים יש מחלוקות בהן שני הצדדים משוכנעים בצדקתם ובכל זאץ צריך להכריע מה ייכתב בוויקיפדיה. אישית איני יודע מה מהירות האור, כי מעולם לא מדדתי אותה, אני יודע, שעל פי המדע מדובר ב-300,000 קילומטרים בשנייה, אך מי יודע, אולי יום אחד יסתבר שזה לא כך. אני מניח שהמאמינים בכך, שהארץ שטוחה, התייחסו לטענה שמדובר בכדור, כאל איוולת... תפיסות משתנות עם הזמן. בברכה. ליש - שיחה 18:18, 14 באפריל 2023 (IDT)

אחלה שאתה מעריך, אנחנו לא יודעים הכל על המדע ואולי ייתכנו "הצבעות" על סוגיות הרבה יותר מתעתעות במדע. זה בסדר שאנשים מבינים דברים אחרת כל עוד הם לא הורגים אחד את השני או פועלים לכפות את תפישתם אחד על השני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תפישות משתנות עם הזמן, אבל ויקיפדיה היא אינציקלופדיה, לא פורום. תפקידנו הוא לעקוב אחר המקורות, לא אחר דעתם של רוב העורכים, ולכן האפשרות התיאורטית (ששוב, לא אני העליתי, אלא שעלתה דווקא ממישהו שתומך בהצבעות) לפיה מהירות האור בוויקיפדיה תקבע לפי הצבעה היא מזעזעת בעיניי. //טליה - מי אני - מה עשיתי - בואו נדבר// 22:42, 14 באפריל 2023 (IDT)

בוויקיפדיה לא "קובעים" מהי מהירות האור, אלא למעשה מפרטים את עמדת הקהילה המדעית המקובלת בנושא עם אסמכתאות. אם יש מחלוקת בנושא, היא מפורטת בערך. הצבעות יכולות להביא לתוצאות אבסורדיות וגם להכנסת מידע שגוי, אבל זה קורה יותר בערכים פוליטיים וכד', גם בגלל הכנסת שיקולים לא עניניים. טעויות יכולות לקרות גם באנציקלופדיה שנכתבת על ידי מומחים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:27, 15 באפריל 2023 (IDT)

אגסי, אתה צודק, עם זאת, אם זו אכן "הבנת הקהילה המדעית נכון לעכשיו" צריך לציין מפורשות שזו "הבנת הקהילה המדעית נכון לעכשיו" ; ככה מונעים מהקורא להפוך לדוגמטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ערכים חסרים לדוגמה: הכחשת נזקי העישון, התמכרות לעישון, מניפולציה בניקוטין, עישון בקרב בני נוער, תעשיית הטבק, עישון בישראל, קשרי הון שלטון בתחום הטבק בישראל, כיום יש עשרות אלפי נערים מעשנים בישראל - זאת למרות שמבחינה רשמית - אסור לשווק לקטינים טבק ואסור גם למכור. לכאורה יש קונצנוס נגד מכירת טבק לקטינים - אבל כאשר כמעט כולם ישנים על האף (לא מקשיבים לרופאים, כמובן רוב חברי הכנסת לא עוסקים בזה, גם הממשלה לא, לא כותבים כמעט בעיתונות, ואפילו לא ויקיפדיה) וכשיש אינטרס חזק של כמה חברות שמרוויחות בכל שנה כ -1.5 מיליארד ש"ח - זה מספיק חשוב כדי לקבוע מה יקרה בפועל (גם אם הנזק לחברה הוא אלפי הרוגים ונזק כלכלי של מיליארדים). ומה שנכון לטבק - נכון גם בתחומים רבים אחרים. האזרח דרור - שיחה 18:38, 15 באפריל 2023 (IDT)

זכור לטוב משתמש:דרדק ז"ל שכתב מספר ערכים בנושא. אייל • שיחה 22:14, 15 באפריל 2023 (IDT)

ויקיפדיה אינה אנציקלופדית-נישה, ולרוב הערכים הללו אין מקום באנציקלופדיה כללית כערכים נפרדים, ודאי לא ערכים מבוססי אג'נדה כמו "קשרי הון שלטון" וכו'. שמש מרפא - שיחה 22:31, 15 באפריל 2023 (IDT)

ליש, איזה איפיון מיוחד יש לעישון בחברה החרדית/דתית? שמש מרפא - שיחה 22:31, 15 באפריל 2023 (IDT)

אולי הכוונה לעישון יתר. אייל • שיחה 22:43, 15 באפריל 2023 (IDT)

טעות נפוצה. החרדים מעשנים הרבה פחות מאוכלוסיות אחרות: ”על פי הסקר הנוכחי, הראשון מסוגו המתמקד בעישון ומגמותיו בחברה החרדית, שיעור
המעשנים בקרב הגברים החרדים, מגיל 18 ומעלה (13.8) הינו נמוך יחסית לשיעור
המעשנים בקרב כלל הגברים היהודים בישראל, מגיל 21 ומעלה (27.9 בסקר KAP).” שמש מרפא - שיחה 22:47, 15 באפריל 2023 (IDT)

שמש מרפא על הידיעה!, לא ידעתי שזה המצב בציבור הכללי... אייל • שיחה 22:52, 15 באפריל 2023 (IDT)

חרדים מצווים ”ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם”, ולכן חילוני שמעשן מאבד את חלקו בעולם הזה, ואילו חרדי שמעשן מאבד גם את חלקו בעולם הבא. דוד שי - שיחה 22:57, 15 באפריל 2023 (IDT)

גם חילונים מצווים באותו ציווי ויענשו בעולם הבא. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 22:59, 15 באפריל 2023 (IDT)

חילונים ויתרו מלכתחילה על חלקם בעולם הבא. דוד שי - שיחה 23:02, 15 באפריל 2023 (IDT)

"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", אבל יש הרבה מחלוקות בנושא ככה שאי אפשר לדעת באמת למי יש חלק לעולם הבא.
בכל מקרה, אם אתה צודק זה עצוב מאוד. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:08, 15 באפריל 2023 (IDT)

זה לא יעזור להם, הם יקבלו שכר על מעשיהם הטובים. שמיה רבה • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:16, 15 באפריל 2023 (IDT)

לגבי מידע על חרדים ועישון יש חשש שחלקם מתביישים לדווח שהם מעשנים. בעבר ראיתי נתנים לפיהם אין כמעט נערים חרדים מעשנים אבל זה התנגש עם סרטונים שבהם חילקו קופסאות סיגריות לנערים חרדים והם בכלל לא נותרו אדישים.

לפני עיוור לא תיתן מכשול, אהבת לרעך כמוך. תמהני מה דינו של מי שנשמר לנפשו אבל עוזר לאנשים אחרים ליפול? האם יש אחריות על טובת הכלל?

חברות הטבק מאד ישמחו אם ויקיפידיה העברית תמשיך להתעלם מפעילותן בכנסת בממשלה ובכלל. מהי ה"אג'נדה" בכתיבה על חברות טבק - רצון שאנשים ישארו בחיים? חשיפת מידע של חוקרי בריאות? הגישה לגבי זה שמדובר ב"נישה" (שהורגת הרבה מאד ישראלים בכל שנה) מייצגת רק אדם אחד או את כלל הקהילה כאן? האזרח דרור - שיחה 08:49, 17 באפריל 2023 (IDT)

אלה הנחות חסרות בסיס, בפרט כאשר מדברים על כמעט מחצית מנתוני העישון בציבור הכללי, כך שגם אם הו נכונות הן לא מספיקות להסביר את הפער הגדול. מהיכרות עם הציבור הזה שאני חי בתכו, אני כן סבור שיש שם פחות נערים מעשנים,(גם בגלל המשטר בישיבות הקטנות שאינו מאפשר זאת בדרך כלל), אם כי בוודאי שגם שם התופעה קיימת. ספציפית המחקר שהבאתי עוסק במבוגרים.
אני לא סבור שמדובר בתופעה מקומית, ולכן אין צורך לכתוב ערך מקומי. זה הכל. שמש מרפא - שיחה 10:52, 17 באפריל 2023 (IDT)

אולי צריך לכתוב ערך שיפריך את הטענה... אייל • שיחה 14:41, 17 באפריל 2023 (IDT)

אני סקרן לדעת למה התכוון ליש. תודה. 2A02:14F:178:424:60F3:84EF:6A05:A100 00:49, 24 באפריל 2023 (IDT)

גיל שפירו במאי סרטי תעודה, רוצה לראיין ויקיפדיות וויקיפדים מכל קצווי הקשת הפוליטית, לסרט על הפלטפורמה בהקשרה עם התרבות והשיח הישראלי.

שלום לכם, הבמאי גיל שפירו אותו אני מכירה, רוצה לראיין ויקיפדיות וויקיפדים מכל קצווי הקשת הפוליטית. הוא ביקש ממני לסייע לו לאתר ויקיפדים, זה מה שהוא כתב לי:
"לצורך תחקיר לסרט קצר במסגרת לימודי תואר שני בתוכנית הבינלאומית לקולנוע דוקמנטרי ובשיתוף עם ערוץ 8 (הסרט יוקרן בערוץ כחלק מסדרה על קטבים בחברה הישראלית) אני מחפש דמויות מעניינות של עורכים וכותבים בוויקיפדיה מכל קצוות הקשת הפוליטית הדתית או המגדרית במטרה ליצור סרט מעניין מעורר מחשבה על הפלטפורמה בהקשרה עם התרבות והשיח הישראלי. אודה לך מאוד על שיתוף הפעולה. טלפון של גיל: 0547886512; מייל: gil.shapirogmail.com "
פגשתי אותו והוא איש נחמד. אז מי שמעונין אשמח אם תפנו אליו. תודה. זה אתר הבית שלו: גיל שפירו. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 15:59, 15 באפריל 2023 (IDT)

כאילו אין די בפעולות המקטבות בפלטפורמות של ערוצי השידור, ברשתות החברתיות ובוויקיפדיה, אנו מתבקשים כאן לתרום עוד לקיטוב. מי הם אותן "דמויות מעניינות של עורכים וכותבים בוויקיפדיה מכל קצוות הקשת הפוליטית"? ברור שמדובר בקיצוניים ביותר, אחרת הן אינן "מעניינות". אני קורא לוויקיפדים לא לקחת חלק בפרויקט הזה, לפעול לאחדות ולא לקיטוב. אודי - שיחה 19:43, 15 באפריל 2023 (IDT)

האתר שלו מוגן באינטרנט רימון ברמה בינונית (רמה נמוכה יחסית, שנייה מבין 4 רמות). לי לפחות זה לא עושה חשק להצטרף. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 22:10, 15 באפריל 2023 (IDT)

באתרוג זה פתוח. אייל • שיחה 22:16, 15 באפריל 2023 (IDT)

מכיר עוד כמה אתרים כאלה ואף פעם לא הבנתי למה זה קורה. הרי זה אותה חברה, ובכלל, אתרוג אמור להיות מוגן יותר, לא? עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 22:19, 15 באפריל 2023 (IDT)

גם לי זה נראה מוזר. שמיה רבה • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 22:21, 15 באפריל 2023 (IDT)

לאחר שקראתי את חוק איסור הונאה בכשרות אני מודיע בזאת שאתר ויקיפדיה העברית כשר למהדרין מן המהדרין, יגלשו בו ענווים וישכילו. דוד שי - שיחה 22:53, 15 באפריל 2023 (IDT)

דוד, הנידון בכלל לא על ויקיפדיה, הנידון על האתר של גיל שפירו, תוכל לבדוק אם יש בו טעם איסור? שמיה רבה • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:18, 15 באפריל 2023 (IDT)

ואני בכלל לא בטוח שוויקיפדיה כשרה, רימון לא נותן לי לראות את רוב התמונות כאן... עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:20, 15 באפריל 2023 (IDT)

השאלה היא אם רימון הוא סימן או סיבה, תתקין פופ אפ, זכור לי שבחלק מהסינונים אפשר לראות כך תמונות חסומות. שמיה רבה • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:25, 15 באפריל 2023 (IDT)

לא ראיתי באתר של גיל שפירו שום פגם שיפריע ליראי שמים לבקר בו (הוא גם לא מעניין במיוחד למי שאינו זקוק לשירותים המוצעים בו). דוד שי - שיחה 23:37, 15 באפריל 2023 (IDT)

עד אחד נאמן באיסורין, עמד, אתה יכול לבקר באתר של גיל שפירו. שמיה רבה • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 23:41, 15 באפריל 2023 (IDT)

@עמד, @שמיה רבה, אני מניח שהאתר חסום מפני שהוא לא מאובטח. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 14:32, 16 באפריל 2023 (IDT)

נאלצתי בעבר להתמודד עם טענתו של דוד שי שוויקיפדיה כשרה למהדרין, וזה מה שהעלתי בחכתי. נשאר רק לדון בשאלה האם חוק איסור הונאה בכשרות חל גם על אתרי אינטרנט. @עמד, התמונות הן הבעיה הקטנה ביותר בוויקיפדיה. שמש מרפא - שיחה 12:02, 16 באפריל 2023 (IDT)

חוק איסור הונאה בכשרות חל רק על מזון, ולכן הרשיתי לעצמי לקבוע שוויקיפדיה העברית כשרה למהדרין מן המהדרין. גם בענייני כשרות מזון יש גורמי כשרות אחדים, יש מי שסומך על כשרות של הרבנות, ויש מי שסומך רק על בד"ץ העדה החרדית. כך גם באתרי אינטרנט, מי שרוצה יסמוך על ההכשר של רימון, ומי שרוצה יסמוך על ההכשר שלי, שלצורך עניין זה ייקרא "הכשר הגרד"ש". דוד שי - שיחה 22:19, 16 באפריל 2023 (IDT)

כבר כתבתי לך בעבר, ואכתוב שוב: לכשתקבל "היתר הוראה" אולי תהיה איזו משמעות לפסקיך ולהכשריך. עד אז – נסמוך על רבנים שעסקו שנים בלימוד דיני כשרות וקבלו תעודת הוראה, ולא על חובבנים. אי"ש / שו"ת, כ"ו בניסן ה'תשפ"ג ; 22:25, 16 באפריל 2023 (IDT)

אתייחס לעניין "אינטרנט רימון" בקצרה: ברירת המחדל היא שאתר פתוח ברמה בינונית. אתרים שנבדקו מסווגים לרמה המתאימה (אתר שמתאים לכל רמות ההגנה, לרבות הגנה הרמטית; אתר שמתאים לרמה גבוהה ומטה; אתר שמתאים לרמה בינונית ומטה; אתר שמתאים לרמה בסיסית בלבד; אתר שחסום בכל רמות ההגנה), ואתרים שלא נבדקו מסומנים כברירת מחדל כאתרים המתאימים לבינונית ובסיסית. הטיפול בזה די פשוט – בהודעת החסימה יש קישור לפנייה בנושאי תוכן. זה קורה הרבה באתרים לא מוכרים, ופנייה בלשונית אמורה לסדר את זה. דגש - שיחה 22:32, 16 באפריל 2023 (IDT)

סמליל שמע לוויקיפדיה

שלשום נבחר ופורסם סמליל־שמע חדש לוויקיפדיה ולמיזמי האחות שלה.
פורסם ב־soundlogo.wikimedia.org.
ראו גם (שמעו גם) ב־META:Communications/Sound Logo#Have you heard? Wikimedia has a sound logo
מה דעתכם? – מקף ෴‏‏ 23:36, 15 באפריל 2023 (IDT)

איפה בדיוק הוא משמש? כפתיח לערכים המוקלטים? שמיה רבה • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשפ"ג • 22:30, 16 באפריל 2023 (IDT)

להבנתי ישמש בכל פעם שעוזר וירטואלי יצטט מתוך תכני ויקיפדיה. – מקף ෴‏‏ 22:33, 16 באפריל 2023 (IDT)

מקף, אתה צודק. זה בדיוק הרעיון. באופן שעדיין מפתיע אותי, רבים לא מודעים לכך שכשהם מחפשים מידע, גוגל, בינג, או ChatGPT וכן כל העוזרים הווירטואליים למיניהם, רק מאתרים אותו מתוך נבכי הרשת, ולרוב יהיה זה תוך הסתמכות על ויקיפדיה. הצליל החדש אמור להבהיר שהמידע נלקח משם. המצב בו מידע מתומצת מוצג לקורא, מביא לכך שרבים "מתעצלים" להכנס לערכים עצמם. הסמליל-הקולי החדש, בעצם "מכפר" קצת על כך.
באופן אישי, שמחתי שזאת הייתה הבחירה שהתקבלה, שכן בהצבעה, שנערכה בשיטת שולצה, זאת הייתה הבחירה הראשונה שלי. Ldorfman • שיחה 02:12, 29 באפריל 2023 (IDT)

שאלה

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שאלה
עמד (שיחה | תרומות) • כ"ה בניסן ה'תשפ"ג • 14:15, 16 באפריל 2023 (IDT)

סיסמאות המתנגדים לרפורמה המשפטית

― הועבר מהדף שיחת ויקיפדיה:כיכר העיר#סיסמאות המתנגדים לרפורמה המשפטית
עמד (שיחה | תרומות) • כ"ו בניסן ה'תשפ"ג • 20:48, 16 באפריל 2023 (IDT)

אנו רואים שאלו המתנגדים לרפורמה המשפטית נוהגים להשתמש פעם אחר פעם במונח דיקטטורה. תמהתי, אף אם נקבל כאמת את כל טענות המוחים על דבר אי נכונותה של הרפורמה, עדיין, היאך אפשר לומר שרפורמה זו שמטרתה היא שהמדינה תתנהל אך ורק על פי רצון העם, קשורה באופן כל שהוא להחלת דיקטטורה. לו אני הייתי מהמוחים הייתי אומר להיפך שהרפורמה מקדמת דמוקרטיה אולטרה רדיקלית או אפילו דמוקרטיה מידי רדיקלית (כיון שלא יהיה כח ביד השופטים לעצור את העם מלבצע מעשים נבזיים), אך בשום אופן לא הייתי קורא לנתינת כח מופרז בידיו של העם, בשם: "דיקטטורה" כיון שזה נובע בעיני מאי הכרת המושג דיקטטורה בצורה הבסיסית ביותר. אשמח לדעת האם יש הגיון ולו קלוש ביותר מאחורי סיסמא זו או שזו עוד סיסמא נבובה שנועדה (ומצליחה) להסית את האספסוף הנבער, בלי כל קשר למציאות, תודה. 2A01:6500:A048:4DC0:469F:9695:2A7:EC38 20:47, 16 באפריל 2023 (IDT)

― סוף העברה

האם זוהי שאלה או הבעת דעה? Tzafrir - שיחה 22:48, 16 באפריל 2023 (IDT)

ברור כשמש. (כמעט) כל דיקטטורה עולה לשלטון בבחירות דמוקרטיות. אם אין איזונים ובלמים הממשלה יכולה לחוקק חוקים שיעזרו לה לשלוט כרצונה, למשל לדחות את הבחירות או למנות את ועדת הבחירות המרכזית. ומשם הדרך למשטר חד מפלגתי (טוב, ארבע-מפלגתי) סלולה.‏ OHALON - שיחה - תראו מה עשיתי! 22:52, 16 באפריל 2023 (IDT)

מה שנחמד בהיסטוריה, הוא שאף פעם לא צריך ללכת יותר מדי אחורה. 'העם בחר' גם אז ב-33... לוגי ; שיחה 23:09, 16 באפריל 2023 (IDT)

ברוסיה, טורקיה, פולין, הונגריה ועוד, השלטון טוען שיש דמוקרטיה, אבל זו לא באמת דמוקרטיה אמיתית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 10:11, 17 באפריל 2023 (IDT)

מעולם לא היה דיקטטור או מלך שלא טען ששלטונו מבטא את רצון "העם", ובמקרים רבים - הוא אפילו צדק. השואל חשף את בורותו לגבי שני מונחים בסיסיים: דמוקרטיה ודיקטטורה. מדינה בה אדם אחד, או מפלגה אחת, מחזיקים בשלוש הרשויות - כלומר גם בכוח לחוקק, גם בכוח לשפוט וגם בכוח לבצע את גזר הדין - אינה דמוקרטיה אלא דיקטטורה, אפילו אם ברגע מסויים בהיסטוריה רוב העם בחר בדרך הזו. השינויים שרוטמן ולוין מנסים לבצע במערכת המשפט יביאו בהכרח, כפי שאמר לוין עצמו, למצב בו שלוש הרשויות מתלכדות לרשות אחת, כלומר: לדיקטטורה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 17:06, 17 באפריל 2023 (IDT)

@OHALON, מה שאתה כותב מופרך. בשביל לשנות את חוק הבחירות צריך רוב גדול של 80 חברי כנסת שיסכימו, לא נראה שאנחנו מתקרבים להסכמה כזאת רחבה.
איתמר, שלוש הרשויות במדינה לא עומדות להתלכד בעקבות הרפורמה. כל ממשלה תבחר 2-3 שופטים בכל קדנציה, זה לא יגרום לה לשלוט לחלוטין בבית המשפט. להיפך, זה יביא לגיוון. גופיקו (שיחה) 16:58, 20 באפריל 2023 (IDT)

מאחר שהאנונימי היקר שב ופותח דיונים פוליטיים, ארשה לעצמי לשוב ולהביע את עמדתי שדין הדיון הזה להימחק. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"ג • 19:26, 17 באפריל 2023 (IDT)

לפי הכתבה במפעל הטחינה עירבבו אבקת קרמיקה כדי לחסוך בעלויות

ראו פה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעניין מה הטעם שיצא, כמה התגבש בבטן ועוד... 2A01:6500:A047:6D0C:47DB:C9A5:25F:C3C4 00:00, 17 באפריל 2023 (IDT)

ממה הקואליציה מורכבת

הקואליציה מורכבת מ Sephardi traditional Likud types, דתיים לאומיים, וחרדים - ראיון עם משה קופל מקים מסדר קהלת והיו"ר שלו.

מכאן שהכינוי "טיפוסים ליכודניקים ספרדיים מסורתיים (כאלה שתמיד מצביעים ליכוד)" הוא לביביסטים ולחצר של נתניהו, כאילו זה הליכוד.

אני מוצאת שזה מעניין מפי קופל קהלת, זה לא פוליטיקל קורקטי.

קופל חוזר על להג המכירות הרגיל של סוכני הרפורמה שמבוסס על חצאי אמת ושקרים. בנוסף הוא מצייר את ישראל בשלטון העבודה כמדינה קומוניסטית בפועל - מזכיר את מבטל הצבע של שנות ה-60 כהוכחה, וטוען שהשמאל מתנגד לשוק חופשי, שזה סתם דמגוגיה. מה שהוא באופן בולט נמנע מלבטא זו המילה "ליברטריאניזם". בנוסף ללהג קהלת הרגיל הוא לועג ל"אשכנזים" ול"אליטה", כלומר הייתה פה הפרייה הפוכה, כי זהו חלק מלהג המכירות שנוסף על ידי שופרות הרפורמה אחרי שהוכרזה, ולא היה מתוכנן על ידי קהלת. La Nave - שיחה ‏ 17:41, 19 באפריל 2023 (IDT)

ישראל אכן הייתה מדינה סופר סוציאליסטית עם נגיעות קומוניסטיות, ועד היום היא סוג של הכלאה של מדינת רווחה. הרוח הקיבוצית, אגב, הייתה הגורם המרכזי שהביא לתמיכה המוצהרת של הגוש הקומוניסטי במדינה הצעירה עד למלחמת קוריאה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 17:48, 19 באפריל 2023 (IDT)

כשמשתמשים במילה קומוניסטים אני מתחיל לחשוד. בעיני אמריקאים שונים, מדינת רווחה עם מערכת בריאות נורמלית יכולה להיחשב „קומוניסטית״ (מדינת ישראל העבירה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי רק בשנות התשעים). המהלך של הורדת הריכוזיות בישראל החל דווקא על ידי המערך בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 (שעברה בהובלת שמעון פרס) וכלל מהלכים שהגיעו הן מהימין והן מהשמאל. Tzafrir - שיחה 18:49, 19 באפריל 2023 (IDT)

ישראל מעולם לא הייתה מדינה קומוניסטית או אפילו קרוב לזה, וגם לא "סופר-סוציאליסטית" או סוציאליסטית. לכל היותר מדינה נאו-קורפורטיבית (en:Corporatism#Neo-corporatism) וגם זה באופן ייחודי. פוליתיאורי - שיחה 18:58, 19 באפריל 2023 (IDT)

רק לדייק, הוא עצמו לא השתמש במילה "קומוניזם" רק תיאר אותה ככה, ובפרט טוען שהשמאל מתנגד לשוק חופשי, שזה סתם בלבול מוח. כשאדם מדבר ככה, כל מה שהוא אומר מסומן כחשוד שהוא שטות או שקר. La Nave - שיחה ‏ 19:34, 19 באפריל 2023 (IDT)

בסוציאליזם יש מגוון רחב של דעות, חלקן בהחלט מתנגד לשוק חופשי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 20:25, 19 באפריל 2023 (IDT)

כן? למשל באיזה מדינה? La Nave - שיחה ‏ 21:32, 19 באפריל 2023 (IDT)

מחמצן, פחמן, מימן, חנקן ועוד. דגש - שיחה 20:35, 19 באפריל 2023 (IDT)

כל חבר קואליציה מורכב מרמ"ח איברים ושס"ה גידים. אם נכפיל את המספרים האלו ב-64, נקבל שהקואליציה מורכבת מ-15872 איברים ו-23360 גידים. מקווה שעזרתי. TheStriker - שיחה 20:40, 19 באפריל 2023 (IDT)

@TheStriker, אצל נשים המספרים קצת שונים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 20:45, 19 באפריל 2023 (IDT)

אבוי! אז יוצא 15908 איברים. מחילה! מקווה שלא תקשרו אותי לעמוד הקלון... (בכל כיכר עיר יש כזה, לא?) TheStriker - שיחה 20:51, 19 באפריל 2023 (IDT)

מה שמעניין הוא שהוא אפיין את הליכוד כ"ספרדים" כלומר מזרחים, זה מוזר. La Nave - שיחה ‏ 21:30, 19 באפריל 2023 (IDT)

לפני שעוסקים במה אמר קופל תכירו את האיש ותקראו על הכפילים שלו בימין האלטרנטיבי ובאנשי הלאומנות לבנה בארצות הברית או אז הדברים המתנשאים שלו על אנשי הליכוד יהיו ברורים לגמרי. Danny Gershoni - שיחה 23:08, 19 באפריל 2023 (IDT)

הערך השליש־מיליון!

ערכים מורחבים – שיחת משתמש:Ybargal#כוכב עריכה!

יאן קופצקי מאת @Ybargal הפך היום, 19 באפריל 2023 בשעה 11:28, לערך השליש־מיליון (333,333) בוויקיפדיה העברית.
ברכות! 🎉 – מקף ෴‏‏ 17:20, 20 באפריל 2023 (IDT)

ראה #הערך ה-1/3 מליון בויקי העברית. לדעת מי-נהר הערך השליש־מיליון הוא הערך ה-333,334 וכמדומני שזהו הערך לא צפוי של Barak a. עמד (שיחה | תרומות) • כ"ט בניסן ה'תשפ"ג • 17:27, 20 באפריל 2023 (IDT)

לדעתי אין בכלל דבר כזה "הערך השליש־מיליון". בר 👻 שיחה 17:53, 20 באפריל 2023 (IDT)

היה לנו כבר דיון כאן בנושא לפני כחודש בוויקיפדיה:כיכר העיר#הערך ה-1/3 מליון בויקי העברית. אנחנו במקום 37 במספר הערכים, ובמקום 18 במספר העריכות. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:10, 20 באפריל 2023 (IDT)

חגיגות העשור השני לויקיפדיה, היו לפני שנה, 4 חודשים ו־18 ימים!

עם כל הכבוד להישג הזה, אנחנו מתקדמים לנקודת ציון הרבה יותר משמעותית - 20 שנה לוויקיפדיה העברית! קורא לכולם להצטרף למיזם העשור השני.‏ OHALON - שיחה - תראו מה עשיתי! 23:02, 20 באפריל 2023 (IDT)

כדי לצמצם מחלוקות בישראל אגיד שהערך יאן קופצקי הוא הערך ה$\rfloor$שליש־מיליון$\lfloor$ בוויקיפדיה העברית, והערך לא צפוי הוא הערך ה$\rceil$שליש־מיליון$\lceil$ בוויקיפדיה העברית. דוד שי - שיחה 10:29, 21 באפריל 2023 (IDT)

אני מציע דווקא את לא, שהוא בדיוק 333,333 ושליש מ-333,334.‏ OHALON - שיחה - תראו מה עשיתי! 12:47, 21 באפריל 2023 (IDT)

אחרי כ-20 שנה הגענו לשליש מיליון ערכים, האם זה אומר שנגיע למיליון ערכים בעוד 40 שנה? זה מזכיר לי שלפני עשור, ב-2013 כתבתי בכיכר העיר שהנסיך ג'ורג' יהיה מלך בריטניה לפני שנגיע למיליון ערכים. בעוד 40 שנה אביו הנסיך ויליאם שצפוי לרשת את אביו צ'רלס, יהיה בן 80 ואולי יעביר לו את הכתר לפני כן, בניגוד לאמו... אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 13:03, 26 באפריל 2023 (IDT)

לא חייב. אם קצב העריכה יהיה כמו האחרון שבדקתי (שזה היה 21 יום לאלף ערכים), אנחנו נגיע לכך רק בעוד משהו כמו 14 אלף ימים, שזה בערך 38.375 שנים מהיום. עם זאת, אני מניח שעם הזמן, קצב העריכה יהיה קצת גבוה יותר מ-21 יום לאלף ערכים, ולכן אני מניח שאולי אפילו זה יהיה קצת לפני. PRIDE! - שיחה 22:54, 26 באפריל 2023 (IDT)

אז לפי החישוב שלך זה יקח קצת יותר מ-38 שנים. לדעתי, אם תהיה פריצת דרך טכנולוגית בתרגום מאנגלית לעברית ובכלי התרגום, וניתן יהיה לתרגם בכמה קליקים ערך שלם באנגלית, או יהיה בוט ערכים משוכלל בעברית, אז הדרך למיליון תתקצר מאוד. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:20, 27 באפריל 2023 (IDT)

שים לב שזה בהנחה שהקצב יישאר באותו קצב, אם כי אני מניח שהקצב יגדל, ואם יהיה איזשהו כלי חזק שיעזור לתרגם ערכים יותר מהר (לא כמו שגוגל תרגום או יאנדקס תרגום עושים בכלי התרגום, אלא יהיה חזק יותר מהם), קצב הערכים יגדל. PRIDE! - שיחה 10:04, 29 באפריל 2023 (IDT)

מצד שני ככל שמתקדמים בערכים יש פחות ופחות ערכים חשובים ומעניינים שכדאי לתרגם.‏ OHALON - שיחה - תראו מה עשיתי! 21:11, 4 במאי 2023 (IDT)

להפך, תמיד יהיו דברים חשובים ומעניינים שאפשר לתרגם, ויותר מזה, אפשר להכחיל קישורים אדומים באותם ערכים שאתה מתרגם, כך שהרשימה לא נגמרת. ארז האורז • שיחה 22:04, 4 במאי 2023 (IDT)

שאיפת התפרסות התוכן

ראו גם – משתמש:Odedee/לאן מכאן?

כל עוד כל הקישורים הנפאלים הליבתיים שם נותרים אדומים, אין חשש שיחסרו ערכים חשובים ומעניינים... – מקף ෴‏‏ 00:35, 5 במאי 2023 (IDT)

ביקור ביום העצמאות במבנה האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל בעיר נשר 26 באפריל 2023

בית יד לבנים ואנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל

לוויקיפדים שלום. אני מזמינה אתכם לביקור ביום העצמאות במבנה האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל הכולל גם בית יד לבנים. המבנה המקורי נבנה כעמדה מבוצרת ב-1947 והפך לבית יד לבנים להנצחת חללי נשר במלחמת העצמאות ב-1950. המבנה הוא מבנה לשימור. לא צריך להירשם רק להגיע לכתובת רחוב החלוצים נשר בשכונת גבעת נשר. אפתח את המקום ביום העצמאות יום רביעי ה-26 באפריל 2023 בין השעות 13:00-10:00, ואחר הצהריים בין השעות 20:00-17:00. יש גם נוף מאד יפה מרחבת האנדרטה. אשמח לראותכם. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 16:38, 23 באפריל 2023 (IDT)

מזכירה לכם, הביקורים מחר ב-26 באפריל 2023 חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 16:47, 25 באפריל 2023 (IDT)

האינטרנט ממשיך לקדם את המין האנושי - האמנם?

אני מתרשם, במיוחד מאז שנת 2020, שהאינטרנט די מחטיא את המטרות שתולים בו שהוא בסופו של דבר יביא שפיות שוויון ורווחה; לא רק שהוא פחות מביא את זה מבעבר אלא שהוא גורם לאפקט הפוך לכל האנושות, יש יותר הקצנה בכל תחומי החיים.

אני מתרשם שהויקיפדיות בכל השפות מולאו במיליוני ערכים פוליטיים שלא רק שלא תורמים לאנושות שוויון ורווחה בנושאים כמו חשיבה ביקורתית, מדע, רפואה, מתמטיקה, טכנאות, וכו' אלא ההתעסקות בהם תוקעת את הערכים בנושאים אלה שנמצאים באותם מצבים כבר בערך מאז 2015 וששאר הזמן הולך לאנשים על מדיה חברתית כמו YouTube, TikTok, Instagram, Facebook שגורמת לשטחיות ולאימוץ אמונות תפלות בכמויות מאסיביות. אנשים רואים כמה סרטונים של אדם מדת מסוימת או של אתאיסט וכבר בא להם להיות דתיים או אתאיסטים. יותר הקצנה לכל הכיוונים. אני מדבר על בעיקר על נוער ועל אנשים חסרי כיוון בני 20-30.

אני מתרשם שאנשים פחות משתמשים במחשבים נייחים (שנותנים למשתמש הרבה יותר שליטה על לאיזה תוכן להיחשף) מאשר בסמארטפונים ולכן הופכים יותר ויותר פגיעים לחרדה והתנהגות כפייתית עם סמארטפון.

אני במיוחד שם לב לאלגוריתמים קיצוניים של מעקב גם באתרי חדשות וגם באתרים כמו YouTube שבמחשב גדול כמו לפטופ או דסקטופ כל אחד יכול לשלוט עליהם בעזרת מניפולציה קלה לתוכנת הדפדפן שלו ואולי כמה סקריפטים ב JavaScript אבל רוב מהצעירים שאני מכיר כלל לא מבצעים פעולות כאלה ונתונים למניפולציה ברוטאלית של האלגוריתמים האלה שמושכים אותם לכלות את זמנם על עוד ועוד "תוכן" דומה שגם גורם להם להקצין את מחשבותיהם. זה שילוב של שטחיות והקצנה שאני לא יודע לאן הם מובילים את האנושות.

מה דעתכם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האדם מחטיא את האפשרויות הגלומות באינטרנט. זו כותרת שיותר הייתי מתחבר אליה. לגבי הוויקיפדיות אתה מאוד צודק, וויקיפדיה העברית 'שלנו' לא נקייה מהביקורת הזו. אם להפוך את הדיון הזה מקינה למשהו פרודוקטיבי, מיזם איכות רציני לערכי הליבה, הוא דבר שכבר המון זמן לא עשינו. אולי מישהו ירים - בזכותך - את הכפפה. ביקורת - שיחה 11:19, 26 באפריל 2023 (IDT)

כלומר, לדעתך האינטרנט לא מקדם את האנושות מספיק. בכל מקרה, מי שהדברים הללו מפריעים לו, מוזמן לקדם את התוכן הטוב ואת המידע הטוב. Tzafrir - שיחה 12:23, 26 באפריל 2023 (IDT)

לאינטרנט יש כמובן יותר יתרונות מחסרונת, כמו גם למהפכת הדפוס, אף שהביאה להדפסת ספרים שקידמו אנטישמיות נאציזם וכד'. הערכים הפוליטיים לא השתלטו על ויקיפדיה העברית, אף שהם מייצרים יחסית הרבה ויכוחים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 12:45, 26 באפריל 2023 (IDT)

האמת אני מניח שזה יותר באופן חלקי - יש לנו קטריונים שעדיין קיימים בגלל המוסר (אם כי הסיבה הרשמית שבכלל יש אותם היא בגלל טרול ולא בגלל מוסר), על אף ניסיון לרכך (אולי היה אפילו ניסיון להקשיח איפשהו; לא בדקתי האם באמת היה ניסיון כזה, אבל אני מניח שכן היה) את אותה מדיניות (למי שלא מבין, אני מדבר על ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/פורנוגרפיה). PRIDE! - שיחה 21:29, 26 באפריל 2023 (IDT)

1. השאלה היא למה שמת לב לזה רק בשנת 2020. מומחי תקשורת דיברו כבר לפני שנים שכמעט כל טכנלוגיה חדשה לתקשורת תלו בה תקוות ליותר נאורות וידע לדוגמה בזמנו הרדיו היה תקווה ללימוד ילדים באפריקה, ואחר כך הטלוויזיה והקולנוע. קיום של דרך חדשה לתקשר לא מבטיח שהיא תנוצל לטובה (מי שגם צחק על הנושא הוא דוגלאס אדמס בדג בבל שלו)

2. אנשים כל הזמן מבלבלים בין "ידע הוא כוח" לבין "מידע הוא כוח". אנשים כיום מוצפים ב"מידע" רב אבל יש הבדל בין מידע לבין ידע.רוב המידע הוא זבלי. יש הסתרת מידע על ידי הצפת מידע (מרוב עצים לא רואים את היער).

3. בגלל עודף המידע וצורת הגשתו - יש ירידה ביכולת הריכוז (לאנשים יותר קשה לקרוא טקסט ארוך) קוראים \ רואים אלפי אייטמים ביום. זה מנגנון פיזי - לא קשור לתוכן הדברים וקשור מאד ל"כלכלת התמכרות" של רשתות חברתיות וערוצי חדשות

4. בנוסף - לא רק לאנשים יש יותר מידע וידע - גם לארגונים שרוצים להפעיל עליהם מניפולציות - לדוגמה האלגורתימים של הרשתות החברתיות מכוונים בצורה יעילה יותר כדי לשמור על אנשים בתוך הרשת - לדוגמה נותנים חשיפה גדולה יותר למי שמביא דברים יותר פרובקטיבים שלוחצים על רגשות כמו תאווה מינית, או כעס או פחד. הם לומדים את האנשים הרבה יותר טוב מאשר נניח עיתונות (שחלק ממנה ניסה לעשות דבר דומה בשנות ה-1980).

5. הבעיה היסודית היא שאמת היא מוצר ציבורי - עולה כסף למצוא לתחזק ולהפיץ אותה, אם מישהו אחד נהנה מקיומה זה לא מפריע למישהו אחר להנות ממנה וקשה למנוע מאנשים להנות ממנה גם אם לא שילמו - פרוש הדבר באופן פרדוקסלי שלשקרים מסויימים - כאלה שמשתלם להפיץ אותם קל יותר לשרוד. האזרח דרור - שיחה 09:30, 27 באפריל 2023 (IDT)

המונח "טקסט ארוך" לא מוגדר היטב. טקסט נגיש אמור להיות באורך שמתאים גם לאנשים לחוצים וטרודים מאד (גם אם זה אומר לפצל מאמר ארוך למספר מאמרי משנה), אך אולי חשוב מכך, זה טקסט שמאורגן לפי כותרות, לא מודגש מדי, עם ניגודיות טקסט נמוכה (כמה שפחות שימוש בשפה אחרת או במספרים בתוך הטקסט), שימוש בהפניות להערות שוליים ולמקורות למשפטים ספציפיים, שימוש מועט ככל הניתן בסוגריים וכדומה. בסופו של דבר טקסט חייב להיות נגיש כדי להעביר מסר, אחרת המסר לא עובר או לא עובר למספיק אנשים, ואם המסר לא עובר למספיק אנשים זה אולי כאילו אדם לא כתב כלום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפשקווילים בירושלים ידעו את זה כבר מראש. אנטרנט = סרטן. TheStriker - שיחה 09:36, 27 באפריל 2023 (IDT)

האינטרנט מאפשר לציבור שמצליב מידע, לגלות מידע שאנשים רבי כוח ודיקטטורים למינהם, וכלי תקשורת רמאים בכוונה מסתירים מהציבור. נכון שגם באינטרנט מופצים הרבה שקרים, אבל הגולשים ברובם הגדול מודעים לכך שיש לא מעט פייק גם באינטרנט. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:13, 27 באפריל 2023 (IDT)

אגסי, לפי דעתי דבריך אינם נכונים לגבי מדינות עניות, בעיקר כאלה הנשלטות מצד דיקטטורים שהם לרוב גם דתיים רדיקליים קיצוניים ושלרוב האוכלוסיה בהן אין יכולת תקשור כללית בשפות אחרות (בעיקר אנגלית, רוסית וסינית ואולי גם צרפתית) ולא פחות אינם נכונים לגבי אתרי החדשות המסחריים שדוחפים פרסומות אבסורדיות ו"הומוריסטיות" או שיכולים לדחוף פרסומות כאלה בטעות (בגלל נעילה טכנולוגית) בכתבות על אונס, רצח, טרור, התעללות בילדים ובקשישים וכו' וכך גם המדיות החברתיות עם האלגוריתמיים הקיצוניים שלהן (ושהן אולי מקור ההסתה והשקרים הגדול בעולם כיום) שמקדמים לפחות אחד מאלה:

1. תוכן שפשוט נצפה מצד הכי הרבה משתמשים
2. תוכן שהמשתמש צפה בו הכי הרבה (טרם ניקוי מטמון שזו פעולה שחלק ניכר מהמשתמשים לא מכירים)
3. תוכן שהכי משויך עם כתובת IP של המשתמש

בשלושת המקרים האלה יכול להיות שהמדיה החברתית תדחוף (בלי ידיעת מתכנתיה ובעליה) הסתה דתית או פוליטית שקטה אך הרסנית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

• רוב האנשים לא מצליבים מידע - אין להם זמן לעשות את זה, הצלבת מידע דורשת אימון, זמן, ומוטיבציה. להרבה אנשים היום בקושי יש זמן לקרוא כותרות.
• מחקרים מראים על קיצור זמן הריכוז של אנשים. אז הן בכל זרם חשיבה שתבחר יהיה יתרון לתאוריות פשוטות על פני תאוריות מורכבות יותר, גם אם התאוריות פחות נכונות. כנ"ל תאוריות שמחזקות זהות ברורה וקיימת או כאלה שקרובות יותר לתוכן רגשי
• נניח ואתה מצליב מקורות אבל אף מקור שלך לא כותב על תופעה מסויימת - אז ההצלבה לא עוזרת. לדוגמא אם אף עיתון לא כותב על עליה בחומציות האוקיינוסים - אולי כי מידע כזה לא עוזר למכור עיתונים. אז אתה יכול להשוות בין כל העיתונים ולא תדע על זה. עוד פחות מזה תמצא מידע שיכול לערער את השלטון במדינה עם הנהגה ריכוזית. הצלבה היא פתרון חלקי מאד לשם מעקף צנזורה.
• מרצה לכלכלה התנהגותית אמר לנו פעם שאדם רצונילי היה קורא עיתונים שרחוקים יותר מדעתו הפוליטת - שהרי כך הוא מגביר את הסיכוי שיחשף למידע חדש ודעות חדשות. אבל כמובן - רוב האנשים אינם רציוולים במיוחד והם מקפידים לקרוא קודם כל עיתונים וכלי תקשורת שיכולים לאושש את הזהות הקיימת שלהם, להחמיא להם על כך שהם מתנהגים בצורה מוסרית ושייכים למחנה של "הטובים". עוד יותר "טוב" המצב אם אתה מצליח לגרום לאנשים להחרים כלי תקשורת.
• רולניק כותב על שיטה של מנהיגים סמכונתניים מודרניים כדי להמנע מצנזורה ישירה. מצד אחד מפעילים ערוץ תעמולה שמחניף לשלטון. מצד שני מפריטים את התקשורת ודואגים שהיא תגיע לידידים שלך או לפחות לאנשים שיש להם אינטרס לא להרגיז אותך. בערוצים אלה יש ביקורת על השלטון אבל היא לא מוצגת בצורה ברורה או קוהרנטית מביאים לדוגמה 7 אנשים לאולפן והם צורחים אחד על השני. המנחים לא מראיינים אדם אחד אחרי השני.
• הצגת שני הצדדים. חברות הטבק התמחו בזה במשך עשות שנים. התקשורת בארה"ב היתה מחויבת להציג את עמדת "שני הצדדים" כדי להיות "הוגנת". בצד אחד ישב חוקר שביצע מחקר אקדמי על נזקי העישון או על התמכרות לטבק, ומצד שני ישב מומחה שחברות הטבק שילמו לו, ומצא מדוע המחקר לא מספיק טוב. דבר זה תרם לנטיעת ספק אנשים רבים אמרו לעצמם - כל עוד המומחים האלה מתווכחים בינהם אין לי סיבה להפסיק לעשן (ומה שחשוב יותר - לא לתמוך בצעדים להפחתת כוחן של חברות הטבק לשווק עוד סיגריות). דבר זה בוצע מחדש בתחומים כמו הכחשת אקלים והוא מבוצע כיום בהצלחה רבה גם על ידי פוליטקאים פופליסטים

האזרח דרור - שיחה 06:39, 28 באפריל 2023 (IDT)

נכון שרוב האנשים לא מצליבים מידע, הם חושבים שהם יודעים הכל, אבל הם נעולים ואי אפשר להתווכח איתם. לפעמים אומרים להם אל תצליבו מידע, כי כלי התקשורת היריבים שלנו תמיד משקרים, והם מאמינים להם...צריך לפקפק בכולם, ולא להאמין לאף אחד בצורה עיוורת. נכון שהסיקור בתקשורת קשור גם לרייטינג, וקשה למצוא מידע בתחומים שלא רבים מתעניינים בהם, זה דורש חיפוש עמוק יותר. לפעמים כדאי מאוד לראות שידורים ישירים, כדי לדעת מה נאמר שם, בלי תיווך מטעה של כלי התקשרות. גם בתחום המחקר יש הרבה אינטרסים וגם שחיתות, ולפעמים קשה מאוד לדעת את האמת. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 13:08, 28 באפריל 2023 (IDT)

הליכות ג'יין בישראל בשבוע הראשון של מאי

הליכות ג'יין חיפה 2022. סיור בין עז א-דין אל-קסאם לחסן שוקרי. בתמונה בגן הזיכרון בהדר מול בניין עיריית חיפה

בשבוע הקרוב החל מה-4 במאי 2023 יחלו הליכות ג'יין ב-13 יישובים בישראל. להלן היישובים:

• הליכות ג'יין בתל אביב, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2011
• הליכות ג'יין בחיפה, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2011
• הליכות ג'יין בירושלים, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2011, לא מתקיימות הליכות ב-2022. מתקיימות הליכות ב-2023
• הליכות ג׳יין באשדוד, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2015
• הליכות ג'יין בבאר שבע וסביבתה, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2015, עם הפסקה ב-2017–2018, המשך החל מ-2019
• הליכות ג'יין בבנימינה, גבעת עדה וזכרון יעקב, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2018 עם הפסקה ב-2021, המשך ב-2022
• הליכות ג'יין בראשון לציון, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2021
• הליכות ג'יין בנשר, ברשת החברתית פייסבוק - החל מ-2021
• הליכות ג'יין רחובות - החל מ-2023
• הליכות ג'יין טירת הכרמל - החל מ- 2023
• הליכות ג'יין נהריה - החל מ-2023
• הליכות ג'יין מדרשת בן גוריון - החל מ-2023
• הליכות ג'יין הרצליה - החל מ-2023

אני מזמינה אתכם להצטרף וללכת. ההליכות בחינם. יש הליכות שיש להירשם להם מראש, ויש כאלה שלא נדרש להם. חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:49, 28 באפריל 2023 (IDT)

פיצול ויקיפדיה העברית לויקיפדיה היהודית וויקיפדיה הישראלית

כן כן חברים, מה ששמעתם. בואו נודה באמת, גם כאן כבר שנים הקרע היה קיים והכחשנו אותו. ערכים בנושאי אמונה, זהות, דת, ושטחים נערכו תחת מחלוקות אין סופיות עד שהתקבעו תחת הרוב המקרי שהיה באותו זמן לטובת צד מסוים. ויקיפדיה פשוט הרוסה - נורא קשה ל"יהודים" לקרוא ערך שנכתב באופן "ישראלי", ונורא קשה ל"ישראלים" לקרוא ערך שנכתב באופן "יהודי".

אני מציע פתרון של היפרדות - כל צד יקבל ויקיפדיה משלו. אין צורך להתחיל הכל מאפס כמובן. כל צד יקבל את הגרסה של ויקיפדיה העברית כפי שהיא עכשיו, ואז ישכתב אותה כראות עיניו, ללא הגבלות המתישות שהציב כל פעם המחנה השני בויקיפדיה העברית.

כתובות אינטרנט שונות יוצרות שכנים טובים. 2.53.181.227 16:08, 28 באפריל 2023 (IDT)

אלמוני, כנראה שלא הבנת את פרינציפ הוויקיפדיה - היא לא לפי מדינות ולא לפי דתות, היא לפי שפות. אין ולא תהיה ויקיפדיה ישראלית או יהודית, יש ותשאר ויקיפדיה עברית. בברכה. ליש - שיחה 17:01, 28 באפריל 2023 (IDT)

מה אתה כל כך מתרגש מרעיון הפאר הזה... השטות הזאת קיימת כבר שנים : המכלול לוגי ; שיחה 17:12, 28 באפריל 2023 (IDT)

נו באמת. אין כזה דבר ויקיפדיה יהודית וויקיפדיה ישראלית. זה ויקיפדיה בעברית, ולכן ברור שיש נושאים שלא יאהבו לכתוב או לקרוא, כמו דברים שאינם תואמים לראות הדת (היסטוריה קדומה, דינוזוארים וכו') או דברים שאינם תואמים למוסר. PRIDE! - שיחה 17:19, 28 באפריל 2023 (IDT)

המכלול מעתיקים ערכים מוויקיפדיה העברית ומסננים תכנים מטעמים דתיים. מעבר לכך, הם לא כותבים ביקורת שלילית משמעותית על תכני ויקיפדיה, ולהפך. זאת, בניגוד לביקורת קטלנית הדדית בין ויקיפדיה האנגלית לקונסרבפדיה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 17:55, 28 באפריל 2023 (IDT)

חברים, בדיוק לשם כך המציאו את ChatGPT, וכל שנותר זה לשלב אותה בוויקיפדיה. ויקיפדיה תהיה רק אחת, אבל כל קורא יציין את השקפת עולמו ב"העדפות", והתוכנה תציג לו את הערך כלבבו. יכתוב "חרדי", וכל תמונות הנשים יוסרו מהערך, לאחר כל שם של רב תתוסף המילה "שליט"א" או "זיע"א" או זצ"ל" (ולרב מנוח עם יותר ממאה קישורים: זצוקללה"ה) וכו'; יכתוב "מתנחל" וכל מופע של "התנחלות" יוחלף ב"התיישבות", וכל מופע של "מאחז" יוחלף ב"התיישבות צעירה"; יכתוב שמאלן וכל מופע של "רפורמת לוין" יוחלף ל"ההפיכה המשטרית". הבנתם את העיקרון, למעשה אין צורך בתותח כבד כמו ChatGPT, זהו תוסף שלא נתקשה לפתח בהדרגה בעצמנו, באופן דומה לפיתוח בוט ההחלפות. דוד שי - שיחה 21:15, 28 באפריל 2023 (IDT)

לכן כל מה שצריך לעשות זה למצוא שפה. אם אני מבין נכון, לפי כללי קרן ויקימדיה, לא ברור לי אם השפה חייבת להיות חלק מISO 639-2 (השפות הפנויות הרלוונטיות שם הן שתי גרסאות של ארמית (קדומה/רשמית ושומרונית)) או ISO 639-3 ואז יש כבר אפשרויות נוספות, כגון עברית קדומה – hbo או ארמית בבלית – tmr.

(אם יש להם גם עוד כמה כללים, כמו איזשהי דרישה סבירה שהשפה תהיה חיה וכדומה, אני לא אתפלא. אבל עדיין זה משעשע לחשוב על ויקיפדיה בעברית תנכית) Tzafrir - שיחה 23:19, 28 באפריל 2023 (IDT)

אין צורך להמציא את הגלגל, כבר קיימת ויקיפדיה בארמית incubator:Wp/tmr/ריש דפי. xnet1234 - שיחה 23:28, 28 באפריל 2023 (IDT)

אפשר אולי ויקיפדיה בעברית פשוטה, בדומה לוויקיפדיה באנגלית פשוטה אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:32, 28 באפריל 2023 (IDT)

הם כבר לא מקימים שפות שהן פשוטות, והם מתארים את הקמת הוויקיפדיה באנגלית פשוטה כטעות שלא היה צריך לבצע... חוץ מזה, יש לנו את ויקיפדיה הלטינית ואת ויקיפדיה באנגלית עתיקה. PRIDE! - שיחה 09:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

בשביל זה יש את המכלול שם מגשימים בדיוק את חלום "ויקיפדיה היהודית" כפי שהאנונימי מתאר אותה; משתמשים בערכי ויקיפדיה העברית ומשכתבים אותם על פי "ערכי היהדות" כפי שהם רואים אותם. כל מי שמספיק רוצה יכול להיכנס לשם ולהשתתף בעבודת הצנזורה של המכלול, הבנתי שחסרים להם ידיים ● פיטר פן - שיחה 🍂 00:03, 29 באפריל 2023 (IDT)

המכלול אינה אנציקלופדיה חופשית (מבחינת רישיון, לא מבחינת אילוצי תוכן). יש חלקים ממנה שהם נאלצים לשמור כחופשיים בגלל שמקורם בוויקיפדיה. אבל תוכן מקורי שלהם אינו חופשי. לדוגמה, אם אני ארצה ליצור גרסה משלי למכלול, כמו שהם יצרו גרסה משלהם לוויקיפדיה, אני לא אוכל (למעט החלקים שמקורם בוויקיפדיה, כאמור). Tzafrir - שיחה 01:19, 29 באפריל 2023 (IDT)

בעד פיצול לויקי ישראל וויקי יהודה, כי האיחוד לא מועיל מבחינה אנציקלופדית. La Nave - שיחה ‏ 09:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

בדיוק כשאנחנו כותבים אלף ערכים ב-21 יום, ולא בקצב גדול יותר כמו שהיה בקורונה, פתאום חסר להם ידיים. אני מניח שפשוט יש כאלו שאין להם זמן לתחזק את זה, ולכן הם כנראה פרשו או עובדים באופן חלקי על ה-"מיזם" הזה. PRIDE! - שיחה 10:02, 29 באפריל 2023 (IDT)

אולי ויקיפדיה בלשון הקודש המכלול היה יכול להיות רעיון טוב הבעיה היא שהוא יותר מדי חרדי, ואין מספיק עורכים. אייל • שיחה 15:41, 1 במאי 2023 (IDT)

חוץ מהמכלול הייתה "האנציקלופדיה היהודית" שגם תוכננה להיות חופשית מתישהו (לפחות מבחינת הצהרת כוונות), אך כעת היא עומדת (לצערי) בפני סגירה.
אין צורך לדאוג למכלול, הוא מסתדר היטב. כששמים את כמות העורכים/קוראים ביחס לוויקיפדיה הוא במצב טוב בהרבה מוויקיפדיה בעצמה, אם כי ההיגד ש"חסרים ידיים" נכן תמיד ביחס לאנצי' ויקי. ברוך ה' גם נחסכו מאיתנו מלחמות הקודש על קוצו של "הכה" או "הצליף" (אם כי קיימות מלחמות החצרות שזה עניין אחר). ייתכן שאם בוויקיפדיה היו נוטשים זאת, אולי היו מגלים עוד כמה ידיים חדשות פנויות לכתיבה אנציקלופדית.
נ.ב. למי שבונה על המכלול כאנציקלופדיה יהודית-לאומנית נכונה אכזבה כנראה. שמש מרפא - שיחה 02:18, 2 במאי 2023 (IDT)

לדעתי הנ.ב. הוא בזכותך ובזכות כמה ותיקים מבוגרים, ההשתוללות של בחורי הישיבות שם די מזכירה את ויקיפדיה. אייל • שיחה 13:14, 4 במאי 2023 (IDT)

@אייל, ההבדל החא שבמכלול אלה בד"כ לא עורכים אלא סתם נערים שמשתמשים במו כפלטפורמה למריבות. רק בוויקיפדיה אפשר לראות עורכים רציניים ומוכשרים שבוחרים לכלות את זמנם בהבלים במקום לכתוב אנציקלופדיה. חבל. שמש מרפא - שיחה 22:21, 8 במאי 2023 (IDT)

ערכים בוקיפדיה העברית ששמם נכתב באנגלית

אני רואה כי יש מגמה להשאיר חלק משמות הערכים באנגלית. בעיני זה פחות נגיש לקוראים צעירים ולאוכלוסיות מסוימות ואני חושבת שכדאי שתהיה החלטה על מאמץ ככל הניתן לרשום שמות ערכים בעברית. מדובר בעיקר על שמות של תוכניות טלויזיה, סרטים, אבל גם ערוצי שידור, שמות של שירים, שמות של זמרים, שמות של להקות ועוד. אתן כמה דוגמאות גוגל - החברה רשומה בעברית, Google TV - כבר רשומה באנגלית. גוגל וידאו - בעברית Google Docs - באנגלית. דוגמא נוספת: נטפליקס - בעברית Peacock - באנגלית הולו - בעברית אפל TV פלוס - חצי עברית חצי אנגלית. דוגמא שלישית תחום החלל: פעם כל משימות החלל היו בעברית: סויוז 11 וסקיילאב - דוגמאות מתוך רבות אחרות. היום Axiom mission 1 ‏ SpaceX Demo-2 SpaceX Crew-2 וכמובן החברה SpaceX. שואלת קודם כל האם יש כאן מדיניות חדשה? האם נערכה החלטה בנידון? או שזו סתם מגמה? דבר שני - מציעה להעביר החלטה שככל הניתן שמות הערכים יישארו בעברית. Hila Livne - שיחה 08:46, 29 באפריל 2023 (IDT)

יש לי שאלה לגבי הכותרת, האם רק שמות באנגלית מפריעים לך או בכל שפה זרה? מה עם שמות בצרפתית או איטלקית או רוסית או סינית? בברכה. ליש - שיחה 09:03, 29 באפריל 2023 (IDT)

לא נתקלתי בשמות בשפות זרות, אשמח לדוגמאות Hila Livne - שיחה 09:06, 29 באפריל 2023 (IDT)

בבקשה: אונזער שטימע, Allgemeine Zeitung des Judentums, Bulletin de l'Alliance Israélite Universelle, Curierul Israelit, Acta Diurna, Convorbiri literare, Ulk, Auroralumina, Diorama ועוד ערכים רבים. בברכה. ליש - שיחה 09:44, 29 באפריל 2023 (IDT)

לגבי תוכניות טלוויזיה וסרטים, אם הסרט או תוכנית הטלוויזיה לא שודרו בישראל או לא שודרו בעברית, אז יש העדפה לשם האנגלי, אלא אם יש מקור המתאר זאת שהוא גם מוכר כך בשפה העברית. PRIDE! - שיחה 09:55, 29 באפריל 2023 (IDT)

לדעתי יש להשתדל לקרוא לערכים לועזיים בשמות עבריים בתנאי שהשם עומד באחד מן התנאים: 1. הוא תורגם כבר על ידי מקורות ספרותיים/עיתונאים/אקדמיים/ממשלתיים (כמו גוגל ואפל). 2. התרגום מתבקש, קיימת אופציות בודדות לתרגומו (כמו הארי פוטר ואוצרות המוות), וניתן להניח בסבירות גבוהה שהקוראים יקשרו בין התרגום לשם המקורי ● פיטר פן - שיחה 🍂 10:10, 29 באפריל 2023 (IDT)

כבר יש מדיניות חזקה למדי בויקיפדיה:מתן שם לערך#כללי§3 + #שמות ערכים בשפות זרות. – מקף ෴‏‏ 22:04, 29 באפריל 2023 (IDT)

המדיניות לא מתייחסת לשמות יצירות (שירים, סרטים, ספרים) שאין להן תרגום רשמי לעברית. במקרים כאלה משתמשים בשם המקורי או בתרגום הרשמי שלו לאנגלית, גם כשאפשר לתעתק. זה לא חדש והיו על כך דיונים. יהודית1000 22:10, 29 באפריל 2023 (IDT)

הערה קטנה שלא ממש מקדמת את הדיון, אבל בכל זאת: אין דבר כזה "תרגום רשמי". יש (או אין) תרגום מקובל.

גם אם סרט הופץ בישראל, השם שבחרו המפיצים אינו "שמו הרשמי" של הסרט, ולפעמים השם הזה בעייתי (למשל "מת לחיות" זו בחירה עלובה לתרגום "die hard", ו"משימה קטלנית" זו בחירה עודיותר עלובה ל terminator).

לפעמים תרגום חדש דוחק את רגליו של תרגום קודם, למשל "השטן במוסקבה" הופיע בתרגום חדש יותר, ששמו גם נאמן יותר למקור, האמן ומרגריטה, ובדומה "מחניים" שבתרגום חדש יותר נקרא הנערים מרחוב פאל.

כשלא קיים "שם מקובל", התשובה לשאלה אם שם הערך צריך להיות השם בשפת המקור שנכתב באלפבית המקורי, תרגומו לעברית, או השם המקורי בתעתיק עברי אינה כללית, וצריכה להישקל בכל מקרה לגופו.

מומלץ, רצוי וכדאי בכל מקרה בו התשובה לא טריביאלית ליצור הפניות, כך שהקוראים ימצאו את הערך בין אם חיפשו מקור, תרגום או תעתיק. קיפודנחש 18:18, 30 באפריל 2023 (IDT)

ראו גם דיון בעניין שמתנהל כרגע בנושא כאן ● פיטר פן - שיחה 🍂 20:12, 30 באפריל 2023 (IDT)

תגובה להערה, שגם היא אולי לא מקדמת את הדיון, ובכל זאת... 😉
עד כמה שיצא לי להתרשם, בתחומים שציינתי דווקא כן יש יותר משמעות לשם ה"רשמי" על פני המקובל. למשל, בדיון שפיטר פן קישר אליו, למרות שהובאו קישורים שמראים שמקובל לכתוב את שם השיר בתעתיק עברי, שם השיר הרשמי הוא באנגלית ולכן זה כנראה יישאר שם הערך. נראה לי שכך נהוג לעשות (בשונה מתעתיקי שמות אישים, למשל, שאז כן מעדיפים את התעתיק המקובל על פני המדויק יותר). לאן (יהודית1000) 23:31, 4 במאי 2023 (IDT)

מה ההבדל?

במערך המודיעין של צה"ל שירתו שני קצינים בדרגת סגן אלוף, שניהם שירתו בתפקידים חשאיים ביותר, שניהם נפלו בקרב במדינות אויב, שמם ותמונתם נאסרו לפרסום זמן רב לאחר מותם, האחד קיבל צל"ש אלוף והאחר קיבל צל"ש רמטכ"ל. עד כאן הדמיון הרב בין השניים, וכעת להבדל. בערך עמנואל מורנו יש פרק ארוך "הוקרה והנצחה", ואילו בערך מחמוד ח'יר א-דין הפרק הזה כלל אינו קיים. ההבדל אינו באשמת ויקיפדיה, אלא זו המציאות. בעירי יש שני אתרים המנציחים את עמנואל מורנו, ולכן פניתי לוועדת השמות העירונית בבקשה שתנציח גם את מחמוד ח'יר א-דין. פנו גם אתם בבקשה דומה, משום שאין הצדקה להבדל שתיארתי. דוד שי - שיחה 07:26, 30 באפריל 2023 (IDT)

יש עוד כמה הבדלים, כגון פרק הזמן שעבר מאז נפילתם והעובדה שתמונתו של מורנו טרם הותרה לפרסום. מחד, אני יכול להבטיח לך שלפחות בכל הקשור למחמוד ח'יר א-דין, כאחד מ-134 הנופלים בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד הוא זוכה להנצחה ככל אחד מהם וללא אפליה, ובטקס יום הזיכרון האחרון אחיו נשא דברים מרגשים בשם כלל המשפחות השכולות. מאידך, אני לא מכיר מספיק את מנהגי ההנצחה של העדה הדרוזית, אם הם נוהגים להנציח נופלים באותן דרכים בהן נוהגים חלקים מהחברה היהודית (שגם בקרבה מנהגי ההנצחה אינם אחידים). האם יתכן שמכיוון שהדרוזים מאמינים בגילגול נשמות הם פחות נוטים להנציח? אין לי מושג. אבל אין צורך לקפוץ למסקנות. עמית - שיחה 07:47, 30 באפריל 2023 (IDT)

קול קורא לאיתור 'ויקיפד בית' עבור יד יצחק בן-צבי

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר#קול קורא לאיתור 'ויקיפד בית' עבור יד יצחק בן-צבי
– מקף ෴‏ 16:35, 27 ביוני 2023 (IDT)

שלום לקהילת עורכי ויקיפדיה!

יד בן-צבי מעוניינת לאתר "ויקיפד בית" - חבר בקהילת ויקיפדיה, אשר מכיר היטב את מלאכת העריכה ואשר יוכל לסייע *תמורת תשלום* בביצוע עריכות בוויקיפדיה בתחומי התוכן של יד בן-צבי על בסיס היכרות עם תחומי העיסוק של ה'יד'.

חשוב להדגיש: מדובר במיזם שמטרתו אינה בשום אופן קידום יעדים יחצ"ניים כלשהם, אלא הוא נועד אך ורק לשם הנגשת ידע שיש לציבור עניין בו.

תנאי סף להגשת מועמדות לקול הקורא: זיקה לתחומי הדעת של יד בן-צבי: היסטוריה של עם ישראל / לימודי ארץ ישראל / גיאוגרפיה וכיוב.

מידע נוסף:

המיזם של יד בן-צבי נועד לכלול חמישה תחומי עשייה:

1. כתיבת ערכים בתחומי העיסוק של יד בן צבי: חקר ארץ ישראל ויישובה, חקר ירושלים וחקר קהילות ישראל במזרח, בהנחיית אנשי התוכן של יד בן צבי.

2. הרחבת ערכים קיימים.

3. יצירת קישורים למאמרים מתוך כתבי העת המדעיים של יד בן צבי, במידה ובאופן שיתאימו לערכי ויקיפדיה (כתבי העת המדוברים הם: 'קתדרה' לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 'עת-מול' – לתולדות עם ישראל וארץ ישראל ו'פעמים' לחקר קהילות ישראל במזרח).

4. כתיבת הפניות לספרי ההוצאה לאור של יד בן צבי - שוב, במידה ובאופן שיתאימו לערכי ויקיפדיה.

5. העלאת תמונות ותצלומים מתוך אוספי אלבומים היסטוריים המצויים ביד בן צבי - בכפוף לבדיקות זכויות יוצרים.

מועד תחילת מתן השירותים: מיידי תוך תיאום עם נותן השירותים.

תשלום: כנגד חשבונית / דרישת תשלום / בתיאום מס למי שאינם בעלי תיק עצמאי במס הכנסה.

השירותים יכולים להתבצע מהבית, עם הגעה ליד בן צבי פעם בשבוע לפחות (בתיאום מראש). ניתן לעבוד מהספרייה ביד בן-צבי, אך יש צורך להגיע עם מחשב.

למענה לקול הקורא יש לשלוח קורות חיים עד תאריך: 30.6.23, לכתובת הדוא"ל saraybz.org.il ולציין: עבור מתן שירותים - ויקיפד הבית.

לבירורים: 052-3943966 שרה

תקופת העסקה: חצי שנה, עם אפשרות להאריך לשנה. רק פניות מתאימות תענינה. הזוכה יידרש לחתום על הסכם הזמנת שירותים כמקובל.

Amir Mef - שיחה 14:26, 21 ביוני 2023 (IDT)

לגבי המשפט: "יצירת קישורים למאמרים מתוך כתבי העת המדעיים של יד בן צבי, במידה ובאופן שיתאימו לערכי ויקיפדיה (כתבי העת המדוברים הם: 'קתדרה' לתולדות ארץ ישראל ויישובה, 'עת-מול' – לתולדות עם ישראל וארץ ישראל ו'פעמים' לחקר קהילות ישראל במזרח)". יד יצחק בן צבי שינו לגמרי את האתר שלהם. חיפשתי מאמר בקתדרה (כתב עת) שהיה זמין בעבר במרשתת, ולא מצאתי באתר. אז אני ממליצה שקודם כל יד בן צבי יארגנו את האתר שלהם כמו שצריך. תודה חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 19:29, 21 ביוני 2023 (IDT)

מצטרף לבקשתה של חנה. כל הקישורים לכתב עת 'פעמים' נשברו שיטתית לפחות שתי פעמים, אם לא למעלה מזה.

פרט לכך, יש מאות ערכים בוויקיפדיה אודות מורשת יהדות אתיופיה ותימן שיכולים להיתרם מהאוספים ההיסטוריים של יב"צ. ליאור पॣ • ג' בתמוז ה'תשפ"ג • 20:57, 21 ביוני 2023 (IDT)

מצטרף לדבריה של חנה מי-נהר - שיחה 22:13, 21 ביוני 2023 (IDT)

@Hanay @מי-נהר ו @ליאור, ראו דיון בשיחת תבנית:פעמים (לא ששם יש בשורה גדולה, אבל אפשר למצוא את המאמרים בארכיון האינטרנט). שמש מרפא - שיחה 23:42, 21 ביוני 2023 (IDT)

עדיין, גוף גדול צריך לקחת בחשבון את הקישורים לאתר הוותיק שלו, ולעשות משהו שהם לא יישברו ולא להעביד אותנו המתנדבים לתקן את מה שהם עשו באופן לא תקין חנה Hanay • שיחה • נשר חוגגת ב-2023 מאה שנים להקמתה 10:31, 22 ביוני 2023 (IDT)

@Amir Mef אני יכול לעשות זאת בהתנדבות, אך יש לי מספר תנאים. 1) הערכים יהיו קצרצרים. 2) תנתן לי הרשות להעתיק-להדביק את התכנים כפי שהם ללא הצורך לנסח אותם מחדש (בהנחה שאתם בעלי זכויות היוצרים). 3) אני אכתוב על כל נושא שאני רוצה ובקצב הזמן שייקח לי מבלי שתשבו לי על הראש ותגידו לי מה לכתוב או תעירו על קצב הכתיבה שלי.

אם מתאים לכם, צרו קשר. יאצקין52 - שיחה 01:39, 23 ביוני 2023 (IDT)

שלח להם מייל. אייל • שיחה 19:11, 23 ביוני 2023 (IDT)

הוויקיפד שיקבל את העבודה יצטרך להצהיר על עצמו כעורך בתשלום? בברכה, גיברס - שיחה 02:20, 27 ביוני 2023 (IDT)

שאלה טובה. האם הוא עומד בהחרגה שבסעיף 1 בויקיפדיה:עריכה בתשלום (עבודתו דומה למה שעושה ויקיפד בפרויקט גלאם)? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:16, 27 ביוני 2023 (IDT)

מקף? אייל • שיחה 14:58, 27 ביוני 2023 (IDT)

• גלאם ממש לא קשור לפה, זו פעילות שהמוסד יוזם ולא עמותת ויקימדיה.
  מי שיפעל בתנאים אלה יוגדר כעורך בתשלום לכל דבר ועניין.
  אגב, זה אמור להיות מובן מאליו לאור הדרך שבה בחרו להציג את הגישה שלהם לשכירת שירותיו של "ויקיפד בית" כלשונם.
• @Amir Mef, בבקשה הצהר והבהר מהו טיב שאר פעילותך בוויקיפדיה.
• יש לציין שאמנם אין איסור מפורש על פרסום מודעות כאלה, אך הן נוגדות את רוח הדברים של §5.
• הגישה של @יאצקין52 הרבה יותר מומלצת בעיני.

– מקף ෴‏ 15:20, 27 ביוני 2023 (IDT)

@מקף, למה מותר חוקית לפרסם מודעה כזו? זו כפשוטו בקשה להעסיק עורך בתשלום. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 16:25, 27 ביוני 2023 (IDT)

אם זה היה תלוי בי, הייתי מסיר עוד באותו היום שבו הם הציגו את זה כאן. אני פשוט הערכתי שיש מי שידקדקו על קוצו של יוד תוך התעלמות מרוח הדברים. אני מבין לשמחתי שזה כנראה לא המצב, אז עכשיו לפחות אארכב. – מקף ෴‏ 16:33, 27 ביוני 2023 (IDT)

― סוף העברה