טרמינל (שדה תעופה)

טרמינל 5 בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי

הטרמינל בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד

שילוב אלמנטים מקומיים בנמל התעופה בנגקוק סוברנהומי

אולם מקבלי הפנים בטרמינל 3 בנתב"ג

בנמל תעופה, טֶרְמִינָל (נקרא גם מסוף, מכונה גם בֵּית נְתִיבוֹת) הוא מבנה המשמש את הנוסעים במעבר בין חלקו החיצוני של הנמל עד למתקנים המאפשרים את עלייתם למטוסים.

בתוך הטרמינל נמצאים דלפקי כירטוס, מערכות הטיפול בכבודה, מתקני האבטחה, עמדת ביקורת הדרכונים, חנויות דיוטי פרי, ומתקני העלייה למטוס.

לרוב, בנמלי תעופה גדולים ישנם מספר טרמינלים, לעומת זאת בשדות תעופה קטנים, טרמינל יחיד ישמש את כל היעדים.

ברבים משדות התעופה הגדולים בעולם מחוברים הטרמינלים באמצעות מדרכה עילית, מנהרה, או רכבת קלה.

טרמינלים רבים הם מונומנטליים כנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד, רבים מהם נחשבים ליצירות מופת ארכיטקטוניות כטרמינל 5 בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי. כמו כן ישנם טרמינלים הנבנים על פי התרבות המקומית.

סוגי טרמינלים נפוצים

הטרמינלים הראשונים נבנו בשנות השלושים בשל העלייה בפופולריות טיסות הנוסעים. הטרמינלים נבנו סמוך למסלולי הטיסה, והנוסעים היו הולכים ברגל או נוסעים באוטובוסים לעבר המטוסים. כיום הולכים הנוסעים ברגל ונוסעים באוטובוסים בעיקר בשדות תעופה קטנים, בשדות תעופה גדולים משתמשים בגשר עלייה למטוס.

פיר

בשדות תעופה רבים בנוי הטרמינל כפיר, והמטוסים חונים משני צידי המבנה. לטרמינלים מסוג זה קיבולת נוסעים גבוהה, ועיצוב פשוט. אולם לעיתים על הנוסעים ללכת מרחק גדול בין הדלפקים לשער העלייה למטוס, (עד קילומטר וחצי בנמל התעופה אוסקה קנסאי).

בשדות תעופה גדולים רבים נעשה שימוש בטרמינלים מסוג זה בהם: נמל התעופה לונדון הית'רו, נמל התעופה סכיפהול, נמל התעופה שיקגו או'הייר, נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט, נמל התעופה הבינלאומי דובאי, נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג, נמל התעופה הבינלאומי מיאמי, נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה, ונמל התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור.

עיגול

טרמינל הבנוי כעיגול מנותק משאר מבני נמל התעופה, וניתן להחנות את המטוסים סביב כל היקף הטרמינל. שדה התעופה הראשון בו נעשה שימוש בדגם זה היה נמל התעופה לונדון גטוויק. בתחילה נעשה שימוש במנהרות להולכי רגל על מנת להגיע לטרמינל, אולם כיום עיקר השימוש נעשה במסיעונים. נמל התעופה הראשון בו הותקן מסיעון היה נמל התעופה הבינלאומי של טמפה.

שדות תעופה בולטים בהם טרמינלים עגולים: נמל התעופה שארל דה גול, נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, נמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן, נמל התעופה הבינלאומי לוגן, נמל התעופה הבינלאומי הרטספילד-ג'קסון אטלנטה, נמל התעופה הבינלאומי אורלנדו, נמל התעופה של בריסל, ונמל התעופה הבינלאומי פיטסבורג.

חצי עיגול

בנמלי תעופה בהם טרמינל בצורת חצי עיגול, חנית המכוניות נמצאת בצד אחד והמטוסים חונים בצד השני. בטרמינלים מסוג זה גדל המרחק אותו צריכים ללכת הנוסעים ממכוניותיהם, אולם זמן ההליכה בין הדלפקים למטוסים קצר בצורה משמעותית. דוגמאות לשדות תעופה בהם טרמינלים דומים: נמל התעופה הבינלאומי טורונטו-פירסון, נמל התעופה הבינלאומי דאלאס פורט וורת', נמל התעופה ברלין-טמפלהוף ונמל התעופה בומביי צ'הטראפאטי צ'יוואג'י.

טרקלין נייד

ערך מורחב – טרקלין נייד

עד להמצאת שרוול העלאת נוסעים בסוף שנות החמישים. נעשה שימוש בטרקלין בעל גלגלים שיכול היה להכיל עד ל-102 נוסעים, ולנסוע בעצמו לעבר המטוס. שיטה זו פותחה על ידי חברת קרייזלר בשיתוף "Budd Company".

השימוש בטרקלינים אלו היה נדיר. בין שדות התעופה שהפעילו את המערכת: נמל התעופה הבינלאומי של מקסיקו סיטי, נמל התעופה הבינלאומי מונטריאול מירבל ונמל התעופה וושינגטון דאלס.