יוסף וכתונת הפסים המשגעת

יוסף וכתונת הפסים המשגעת
*Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat*
	כרזת המחזמר
מילות השירים	טים רייס
מבוסס על	סיפורו המקראי של יוסף
ליברטיסט	טים רייס
מוזיקה	אנדרו לויד ובר
מקום ההתרחשות	ארץ כנען; מצרים העתיקה
תקופת ההתרחשות	המאה ה-18 לפנה"ס
מדינה	הממלכה המאוחדת
סוגה	מחזמר
הצגת בכורה	1973 בכורה בוסט אנד, לונדון; 1982 בכורה בברודוויי, ניו יורק
מספר מערכות	2
שפה	אנגלית
פרסים	1992 זוכה פרס אוליבייה על עיצוב במה (העלאה מחדש בוסט אנד משנת 1991)

"יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (באנגלית: Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat) הוא מחזמר, הראשון שנכתב בידי הצמד אנדרו לויד ובר וטים רייס.

סיפור המחזמר הוא סיפורו התנ"כי של יוסף, בנו של יעקב. המחזמר הוצג לראשונה במרץ 1968 בפני תלמידי בית ספר, ועם השנים התרחב והתפתח עד שהפך לאחד ממחזות הזמר המצליחים והאהובים ביותר בכל הזמנים.

עלילה

עטיפת התקליט המקורי של "יוסף וכתונת הפסים המשגעת"

המחזמר פותח בארץ כנען, שם נמצאים יעקב, ארבע נשותיו ושנים-עשר בניו. את יוסף, נער מרשים ויפה, הוא אוהב יותר מכולם - יוסף הוא בנה של רחל, אשתו האהובה ביותר של יעקב, שנפטרה. יעקב מכין עבור בנו האהוב כתונת פסים צבעונית ומשגעת, שמעוררת את קנאת אחד-עשר האחים האחרים.

מה שמרגיז את האחים עוד יותר, הוא נטייתו של יוסף לחלום חלומות, ולספר אותם לאחיו. בחלומות אלו, מתגלה יוסף כאח הנישא מעל כולם, השליט עליהם. האחים מטקסים עצה ומחליטים, למחרת בבוקר, להיפטר מיוסף ולזרוק אותו לבור. למחרת בבוקר, האחים משליכים את יוסף לבור. אך לפתע עוברת במקום שיירת ישמעאלים בדרכם למצרים. האחים מחליטים למכור את יוסף לעבד לישמעאלים. האחים מבצעים את העסקה, וקורעים מיוסף את כותנתו. הם טובלים אותה בדם של עז, כדי להביא אותה כראיה לאביהם על מות בנו האהוב.

יוסף מגיע למצרים, ומיד נשלח לביתו של פוטיפר, עסקן מצרי עשיר ובכיר בבית המלך פרעה. יוסף, שמתחיל שם כעובד זוטר, הופך לבכיר בבית פוטיפר. אשתו של פוטיפר, אשה חלקלקה וערמומית, מגלה עניין ביוסף, אך כשזה לא מסכים לשכב איתה, מעלילה אשת פוטיפר על יוסף שניסה לתקוף אותה. פוטיפר הזועם משליך את יוסף לכלא.

בכלא, מדוכא ובודד, פוגש יוסף בשניים משריו לשעבר של פרעה, גם הם אסירים - שר האופים ושר המשקים. שניהם חולמים חלום משונה, ובאים ליוסף לבקש פתרון לחלום. יוסף פותר להם את החלום: שר האופים נתלה על עץ, כפי שיוסף חזה, ושר המשקים משתחרר מהכלא. דרך שחרורו של יוסף מהכלא היא מקרית: פרעה, מלך מצרים, חולם שני חלומות משונים ומחפש להם פותר. שר המשקים נזכר ביוסף ומציע לפרעה להיעזר בו. יוסף מובא אל פרעה. הוא פותר את החלום, וחוזה שבע שנות שובע ושבע שנות רעב שיבואו על מצרים. פרעה מחליט למנות את יוסף בעל החלומות למשנה למלך.

באותן שנים הכה רעב בארץ. יעקב, אביו של יוסף, שולח את בניו למצרים להשיג אוכל. האחים מגיעים אל יוסף, שמזהה אותם, אך הם לא מזהים אותו. בתחילה מסרב יוסף לתת להם אוכל בטענה שהם מרגלים, ולאחר מכן אף מפליל אותם בגנבת אחד מגביעיו. יוסף מפליל את בנימין, בן הזקונים של יעקב, בגנבת אחד מגביעיו כמבחן לאחים. האחים מסרבים לתת ליוסף לאסור את בנימין ומתחננים על חייו. יוסף רואה שאחיהם שינו את דרכיהם ומסרבים להפקיר את אחיהם וחושף בפניהם את זהותו האמיתית. יוסף והאחים סולחים זה לזה ומתפייסים. יעקב, האב הזקן, מובא גם הוא למצרים לראות - ולו בפעם האחרונה - את בנו יוסף שאבד.

הפקה

עטיפת התקליטור של "יוסף וכתונת הפסים", לונדון 1991

בקיץ 1967 נתבקש המלחין אנדרו לויד ובר לכתוב מחזמר לכבוד מסיבת הסיום של בית הספר של אחיו, ג'וליאן. וובר פנה מיד לפזמונאי והמחזאי טים רייס, וב-1 במרץ 1968 המחזמר, באורך של עשרים דקות, הוצג לראשונה.

המחזמר היה להצלחה כל כך גדולה, עד שהופעה נוספת נקבעה לתאריך 12 במאי בפני כ-2,500 צופים. בקהל היה גם מבקר המוזיקה של ה"סאנדיי טיימס", דרק ג'ואל, שכתב ביקורת חיובית מאוד על המחזמר. ב-9 בנובמבר 1968 המחזמר הופיע בפעם השלישית, וכלל שירים נוספים. אחרי הביקורת של ג'ואל, הוציא טים רייס תקליט ובו שירי המחזמר. התקליט קיבל ביקורות טובות מאוד, אך נכשל מבחינה מסחרית^[1].

הצמד וובר ורייס חיפשו מפיק שיתמוך בהם כלכלית בשביל שיוכלו להמשיך לכתוב יחד. וובר מצא את ספטון מאיירס, מפיק רעב לפרויקט מוצלח. שותפו של מאיירס, דייוויד לאנד, שמע את התקליט של "יוסף" שהוציא רייס ומיד החתים את השניים על חוזה שהבטיח להם תמיכה כלכלית במשך 3 שנים תמורת חלוקה ברווחים.

אך הצמד וובר-רייס לא המשיך לפתח את "יוסף" אלא פנה למחזמר אחר, "ישו כוכב עליון", שמספר את סיפורו של ישו. השניים התפרסמו מאוד בזכות המחזמר המצליח החדש, ובזכותו קפצו המכירות של התקליט "יוסף". "יוסף" הופק לראשונה בצורה מקצועית על ידי פרנק דונלופ ב-1972. ב-1982 כבר עבר לפסגה: בימות ברודוויי.

סגנון השירים שהלחין וובר הוא מגוון: וובר משנה סגנון כמעט בכל שיר, ומשתמש בסגנון רוקנרול בהשראת אלביס פרסלי; סגנון שנסונים צרפתיים; סגנון המערב הפרוע; ג'אז של שנות העשרים ודיסקו. המחזמר הוצג בבימות בארצות רבות בעולם, ויצא על תקליטים ותקליטורים. בשנת 1999 יצאה גרסת DVD של המחזמר, בכיכובו של דוני אוסמונד.

הפקות בישראל

בישראל המחזמר הוצג לראשונה ב-1975 בבית העם בירושלים, על ידי תיאטרון "בימתנו" של הסתדרות הנוער העובד והלומד, בתרגומו של אלכס אנסקי^[2]. בנוסף עלתה גרסה של המחזמר, בתרגומו של יהונתן גפן ובכיכובם של חברי מועדון התיאטרון, בשם "הרביעייה בכתונת פסים" (מפיק: יעקב אגמון)^[3]. מאז עלה המחזמר פעמים נוספות בארץ, וזכה להצלחה רבה.

ב-1980, עלה המחזמר בתיאטרון "הקאמרי" בתרגומו של אהוד מנור ובבימויו של צדי צרפתי. בין משתתפי ההפקה היו שלמה ארצי / ששי קשת (יוסף), תיקי דיין (המספרת), אלברט כהן (פרעה), עמי ויינברג וירון כהן (לימים דנה אינטרנשיונל) בתור נער מקהלה^[4].

בשנת 1981, הועלה המחזמר בערד, בהפקה משותפת של "הקאמרי" עם קבוצת תיאטרון ערד, תזמורת ערד ואנשי ערד. מטעם הקאמרי השתתפו ששי קשת, תיקי דיין ואלברט כהן. ההצגה עלתה 5 פעמים באולם "אורון" בערד ואחר כך גם בתל אביב בתיאטרון הקאמרי עצמו.

בשנת 1984 המחזמר שוב הועלה בתיאטרון "הקאמרי" והפעם בפארק הירקון. בתפקיד יוסף שיחק אליל נוער נוסף, דני בסן^[5].

בשנות התשעים העלה את ההפקה המחודשת של המחזמר אברהם דשא (פשנל) פעמיים, בעקבות הצלחת המחזמר בלונדון בכיכובו של ג'ייסון דונובן^[6]. בפעם הראשונה, ב-1992, עם שי זורניצר (יוסף), חוה אלברשטיין (המספרת) ומקסים לאונידוב (פרעה)^[7]. בפעם השנייה, העלה פשנל את המחזמר בשיתוף עם יוכלמן-אשר הפקות בתיאטרון "מקסים", בין היתר עם אלון ריינהורן (יוסף) וליאת אחירון (המספרת).

בשנת 2001 עלה המחזמר בתיאטרון הספרייה ברמת גן, ושוב בסוף 2002, בהשתתפות יגאל מזרחי, צאלה אחרק, יובל כספין, מאיה מעוז, גיל קפטן^[8].

בנוסף הועלה המחזמר בבית הספר "בית צבי" מספר פעמים (בין היתר בהשתתפות מיה דגן, יגאל מזרחי, הילה מערבי, גלעד שמואלי, יובל כספין ואחרים) ובאקדמיה לאומנויות הבמה בניהולו של עופר שפריר. בנובמבר 2016, עלה המחזמר בבית צבי פעם נוספת.

ביולי 2008, הועלה המחזמר כהפקה של הבימה, במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב^[9], בכיכובם של יהודה לוי בתפקיד יוסף ומירי מסיקה בתפקיד המספרת^[10]. המחזמר ירד מהבמה, מוקדם מהמתוכנן, לאחר 40 הצגות בלבד^[11].

בשנת 2013 הועלה המחזמר כהפקת מטעם "תיאטרון זרקור" על במות ישראל בכיכובם של לירי אור בתפקיד יוסף ורועי פרילינג בתפקיד פרעה. והועלה כהצגת ילדים בחנוכה מטעם בימת הנוער העירונית ברחובות בכיכובם של יונתן מלס / דניאל כהן בתפקיד יוסף, נמרוד פלד בתפקיד פרעה, ושינוי שנעשה בתיאטרון זה ספציפית, כאשר המספרת של הסיפור, נהפכה לשלוש מספרות אשר מלוות את המחזמר לכל אורכו.

בשנת 2019 הייתה אמורה לעלות הפקה נוספת ב"תיאטרון תל אביב"^[12]. בעבר רועי ניק גילם את דמותו של יוסף במחזמר. אך בשל הקורונה המחזמר לא עלה ו ״תיאטרון תל אביב״ נסגר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף וכתונת הפסים המשגעת בוויקישיתוף

דף המחזמר בשל יוכלמן - אשר הפקות

הערות שוליים

^ מגע הזהב של לויד וובר, מעריב, 15 ביוני 1984
^ הצגת בכורה של וכתונת הפסים, דבר, 9 במרץ 1975
^ יוסי רפאלי, רביעיית מועדון התיאטרון ב"יוסף , וכתונת הפסים', דבר, 6 ביוני 1975
^ " יוסף וכתונת הפסים" ב"קמרי", דבר, 14 במאי 1980
^ ליקי אגינסקי, מופע חדש - יוסף מלך ישראל, חדשות, 17 ביולי 1984
^ יואב בירנברג, בעקבות ג'ייסון דונבן, חדשות, 15 ביוני 1992
^ יוסף ואחיו, פעם שלישית, חדשות, 18 בפברואר 1992
^ בקצרה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002
^ ציפי שוחט, "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 19 במאי 2008
ציפי שוחט, יהודה לוי מת מפחד, באתר הארץ, 23 ביולי 2008
^ ביקורות:
ציפי שוחט, יהודה לוי וכתונת הפסים, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
מיכאל הנדלזלץ, העיקר שיהודה לוי יפה, באתר הארץ, 30 ביולי 2008
מערכת עכבר און ליין, מירי מסיקה ויהודה לוי יורדים מהפסים, באתר הארץ, 21 ביולי 2008
^ מיכאל הנדלזלץ, טוב שיוסף וכותנת הפסים ירד מהבמה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2008
ענת רונקו, עכבר העיר, "הבימה" מורידה את "יוסף וכתונת הפסים", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008
^ אורין ויינברג, תיאטרון חדש שיוקדש כולו למחזות-זמר ייפתח בתל אביב, באתר ynet, 5 במרץ 2019

[1] מגע הזהב של לויד וובר, מעריב, 15 ביוני 1984

[2] הצגת בכורה של וכתונת הפסים, דבר, 9 במרץ 1975

[3] יוסי רפאלי, רביעיית מועדון התיאטרון ב"יוסף , וכתונת הפסים', דבר, 6 ביוני 1975

[4] " יוסף וכתונת הפסים" ב"קמרי", דבר, 14 במאי 1980

[5] ליקי אגינסקי, מופע חדש - יוסף מלך ישראל, חדשות, 17 ביולי 1984

[6] יואב בירנברג, בעקבות ג'ייסון דונבן, חדשות, 15 ביוני 1992

[7] יוסף ואחיו, פעם שלישית, חדשות, 18 בפברואר 1992

[8] בקצרה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2002

[9] ציפי שוחט, "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בתיאטרון הבימה, באתר הארץ, 19 במאי 2008
ציפי שוחט, יהודה לוי מת מפחד, באתר הארץ, 23 ביולי 2008

[10] ביקורות:
ציפי שוחט, יהודה לוי וכתונת הפסים, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
מיכאל הנדלזלץ, העיקר שיהודה לוי יפה, באתר הארץ, 30 ביולי 2008
מערכת עכבר און ליין, מירי מסיקה ויהודה לוי יורדים מהפסים, באתר הארץ, 21 ביולי 2008

[11] מיכאל הנדלזלץ, טוב שיוסף וכותנת הפסים ירד מהבמה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2008
ענת רונקו, עכבר העיר, "הבימה" מורידה את "יוסף וכתונת הפסים", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008

[12] אורין ויינברג, תיאטרון חדש שיוקדש כולו למחזות-זמר ייפתח בתל אביב, באתר ynet, 5 במרץ 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

מבחר מיצירותיו של אנדרו לויד ובר
יוסף וכתונת הפסים המשגעת	המחזמר (1968) • לחלום מוכן • דלת סיגרו עלי
ישו כוכב עליון	האלבום (1970) • המחזמר (1972) • הסרט (1973)
אוויטה	האלבום (1976) ‏ • ‏ Another Suitcase in Another Hall ‏ • ‏ Don't Cry for Me Argentina ‏ • ‏ Oh What a Circus ‏ • ‏ You Must Love Me ‏ • ‏ המחזמר (1978) • הסרט (1996) • הפסקול (1996)
קאטס	ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים (1939) • המחזמר (1981) • הדמויות • Memory • סרט, 1998 • סרט, 2019
סטארלייט אקספרס	המחזמר (1984)
פנטום האופרה	הרומן (1909-1910) • המחזמר (1986) • השיר ‏•‏ The Music of the Night ‏•‏ All I Ask of You ‏• Wishing You Were Somehow Here Again •‏ הסרט (2004)
שדרות סאנסט	הסרט (1950) • המחזמר (1993) ‏ • ‏ As If We Never Said Goodbye
האהבה לעולם לא מתה	המחזמר (2010)