כתבי הפירמידות

כתבי הפירמידות הם אוסף של טקסטים דתיים מצריים עתיקים מתקופת הממלכה הקדומה, שנחקקו בכתב חרטומים הקירות הפנימיים וארונות הקבורה בכמה מהפירמידות בסקארה.^[1]^[2] הכתבים הם האוסף הקדום ביותר של כתבים דתיים מצריים שהתגלה, כאשר הקדום מביניהם הוא הטקסט בפירמידה של אונס המתוארך למאה ה־24 לפנה"ס.^[1]^[3] בניגוד לכתבי סרקופגים, ומאוחר יותר לספר המתים, כתבי הפירמידות היו שמורים עבור פרעונים בלבד.^[4] בהתאם לאבן פלרמו, כתבי הפירמידות מציגים את אוסיר, שבשנים שלאחר מכן נעשה לאחד מהאלים החשובים במיתולוגיה המצרית.^[5]

הלחשים בכתבי הפירמידות מתמקדים בעיקר בהגנה על שרידיו של הפרעה, שימור גופו לאחר המוות וסיוע בעדו לעלות אל גן העדן. הלחשים מתווים את הדרך בה יוכל הפרעה לעבור, ומשתמשים בין השאר במדרגות סולמות ותעופה. לחשים אחרים קוראים לאלים לעזור לפרעה, או אף מאיימים עליהם ומחייבם אותם לעזור לו.^[6]

כתבי הפירמידות התגלו לראשונה בשנת 1881 בידי גסטון מספרו בפירמידה של אונס, ותורגמו בין השאר על ידי קורט זתה (לגרמנית) וג'יימס אלן (לאנגלית). כתבים נוספים נמצאו בפירמידות נוספות של שושלות פרעונים שונות, כגון שושלת תתי, אנחנספפי השני ופפי השני. בסך הכל התגלו מעל 700 לחשים שונים, אך אף קבר אינו משתמש בכולם.

דוגמאות

בפירמידה של אונס נמצא לחש במצרית נגד נחשים, שביניהם משובצים קטעים קצרים בכנענית מתועתקת לכתב חרטומים, גם הם נגד נחשים. הטקסטים הועלו על הכתב במאה ה־24 לפנה"ס, אך חלק מהחוקרים מתארכים אותם מאות שנים קודם לכן. הקטעים נחשבים לאחדים מהטקסטים הקדומים ביותר בכנענית שהתגלו. הלחש המצרי מתאר הגנה על המלך מקבוצת נחשים, המכונים "גבלים", וזה מבהיר את מהות הכנענית שבטקסט: חלק מהנחשים עליהם מסופר בלחש הם נחשים גבליים, והם מבינים את הכנענית (המדוברת בגבל), ואף אזכור האל חֿעי־תאו (שנעבד בגבל, ומתואר בכתבי הפירמידות כשוכן בלבנון) מהווה זיקה לעיר.^[7]

לאחר מותו, הדבר הראשון שעל הפרעה לעשות הוא לקום מקברו. לחש 373 עוסק בעניין זה^[4]:

אוהו! אוהו! קום, הו תתי!

קח את ראשך, אסוף את עצמותיך,

קבץ את אבריך, נער את האדמה מבשרך!

טול את לחמך שלא רקב, את השכר שלא התקלקל,

עמוד בשערים הסוגרים על פשוטי העם!

שומר הסף יוצא אליך, תופס בידך,

לוקח אותך לגן העדן, אל אביך גב.

"הוא שמח על בואך, מושיט לך את ידיו,

מנשק ומלטף אותך,

מושיב אותך לצד הרוחות וכוכבי הנצח...

הנסתרים סוגדים לך,

האדירים סובבים אותך,

הנוטרים משרתים אותך,

שעורה תודש עבורך,

חיטת-אמר תיקצר למענך,

המשתה החודשי שלך ייערך עימם,

המשתה החצי חודשי ייערך עימם,

כאשר הורה גב, אביך,

עלה וקום, הו תתי, לא תמות!

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כתבי הפירמידות בוויקישיתוף

כתבי הפירמידות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ראובן (ריצ'רד) שטיינר, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ, לשוננו ע, 2008, עמ' 17
^ Joshua J. Mark, The Pyramid Texts: Guide to the Afterlife, 18 January 2012, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
^ Allen, James. The Ancient Egyptian Pyramid Texts. ISBN 1-58983-182-9. Retrieved 2015-10-31.
^ ¹ ² Lichtheim, Miriam (1975). Ancient Egyptian Literature. 1. London, England: University of California Press. ISBN 0-520-02899-6.
^ The Egyptian Book of the Dead: The Book of Going Forth by Day. Translation by Ogden Goelet and Raymond Faulkner; Preface by Carol Andrews; Introduction by J. Daniel Gunther; Foreword by James Wasserman (20th Anniversary ed.). San Francisco: Chronicle Books. 1994. ISBN 978-1452144382
^ Allen, James P. (2000). Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs. Cambridge, UK: Cambridge University Press. ISBN 0-521-77483-7.
^ ראובן (ריצ'רד) שטיינר, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ, לשוננו ע, 2008, עמ' 17–19, 25, 27;
יהושע בלאו, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות, לשוננו עא, 2009, עמ' 425–428;
ראו גם: תמרה טראובמן, חוקר: טקסט מצרי הוא הקדום ביותר הידוע בשפה ממנה התפתחה העברית, באתר הארץ, 23 בינואר 2007

[S17-1] ¹ ² ראובן (ריצ'רד) שטיינר, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ, לשוננו ע, 2008, עמ' 17

[2] Joshua J. Mark, The Pyramid Texts: Guide to the Afterlife, 18 January 2012, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

[3] Allen, James. The Ancient Egyptian Pyramid Texts. ISBN 1-58983-182-9. Retrieved 2015-10-31.

[Ancient_Egyptian_Literature-4] ¹ ² Lichtheim, Miriam (1975). Ancient Egyptian Literature. 1. London, England: University of California Press. ISBN 0-520-02899-6.

[5] The Egyptian Book of the Dead: The Book of Going Forth by Day. Translation by Ogden Goelet and Raymond Faulkner; Preface by Carol Andrews; Introduction by J. Daniel Gunther; Foreword by James Wasserman (20th Anniversary ed.). San Francisco: Chronicle Books. 1994. ISBN 978-1452144382

[6] Allen, James P. (2000). Middle Egyptian: An Introduction to the Language and Culture of Hieroglyphs. Cambridge, UK: Cambridge University Press. ISBN 0-521-77483-7.

[7] ראובן (ריצ'רד) שטיינר, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ, לשוננו ע, 2008, עמ' 17–19, 25, 27;
יהושע בלאו, לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות, לשוננו עא, 2009, עמ' 425–428;
ראו גם: תמרה טראובמן, חוקר: טקסט מצרי הוא הקדום ביותר הידוע בשפה ממנה התפתחה העברית, באתר הארץ, 23 בינואר 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

המיתולוגיה המצרית
הפנתאון המצרי	אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת
אתרים מיתולוגיים	בנבן
כתבים דתיים	אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים
פולחן	מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד