מגמה ירוקה
.png){kind=logo} | |
| תחום |
צדק סביבתי, אקטיביזם, משבר האקלים, environment  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| תקופת הפעילות |
1997–הווה (כ־27 שנים) |
| מוטו | להתארגן. לפעול. לשנות. |
|
www | |
  | |
מגמה ירוקה הוא ארגון שטח אקטיביסטי, התנדבותי ולא מפלגתי, הפועל לקידום נושאי איכות הסביבה בישראל. הארגון פעיל בקמפוסים ברחבי הארץ, וכן יש לו גם תאי פעילים שאינם סטודנטיאליים. נכון ל-2024 הארגון מונה מאות פעילים בשלל נושאים סביבתיים.
היסטוריה ופעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1997 החליטה החברה להגנת הטבע להקים ארגון סטודנטים שמטרתו פעילות למען הסביבה. בראשו הוצב ערן בן ימיני. המאבק הראשון שניהל הארגון היה נגד כביש 6. בסיום המאבק התפצל הארגון מהחברה להגנת הטבע והפך לעצמאי. הארגון שם לו למטרה לפתח את הצדק הסביבתי ולהעלות למודעות את הנושא בקרב האוכלוסייה בישראל ובפרט בקרב סטודנטים.
לאחר עזיבתו של בן ימיני ניהלו את הארגון יעל כהן-פארן, שי גולוב, גיל יעקב, מור גלבוע ושני אלוני. מאז יולי 2020 מנכ"ל הארגון הוא אלעד הוכמן.
הארגון מבוסס על מאות מתנדבים. עיקר עבודתו היא הכשרת וארגון פעילים ברחבי הארץ למאבקים סביבתיים. הפעילות מאופיינת באוטונומיה רבה הניתנת לתאי הפעילים השונים וכוללת הפגנות, פעולות ישירות, השתתפות בוועדות בכנסת וברשויות המקומיות, הופעות בתקשורת, פנייה לערכאות משפטיות, עצומות, חוגי בית ועוד. זאת במטרה להעלות על סדר היום הציבורי נושאים סביבתיים ובראשם את סכנות משבר האקלים.
תאי מגמה ירוקה פועלים גם בתוך אוניברסיטאות, מתוך מטרה להפכן לידידותיות יותר לסביבה. בין היתר מקודם נושא המיחזור בקמפוסים, שימוש חוזר, תחבורה, תכנון ועוד. בנוסף, יוזמים התאים ימי עיון, הרצאות ופתיחת קורסים שעניינם איכות הסביבה.[1]
ארגון מגמה ירוקה הצטרף למחאת האוהלים בקיץ 2011 ופעיליו לקחו חלק בהפגנות במטרה להכניס סדר יום אקולוגי למחאה החברתית. במסגרת המחאה הוביל הארגון את המאבק כנגד חוק הוד"לים (ועדות דיור לאומיות) והרפורמה המתוכננת בחוק התכנון והבניה. הארגון יזם מחאה כנגד ועדת טרכטנברג לאחר שיו"ר הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג, הודיע כי דו"ח הוועדה לא יעסוק בנושא התחבורה הציבורית. בעקבות מחאה זו שינה טרכטנברג את דעתו והוועדה הכניסה לדו"ח המלצות לגבי שיפור התחבורה הציבורית בישראל.[2]
הישגים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 הצליח הארגון לעצור את הבניה על חוף סי אנד סאן בת"א.
בשנת 1999 היה שותף להעברת חוק פקדון הבקבוקים.
בשנת 2001 קיבל הארגון את "מגן השר להגנת הסביבה"[3], באותה שנה הארגון הוביל להחלטה על סלילת הרכבת המהירה לירושלים.
בשנת 2004 היה שותף לחקיקת חוק החופים וייסד את יום התחבורה הציבורית.
בשנת 2005 הוביל את המאבק נגד הבנייה בחולות ניצנים.
בשנת 2006 הביא לקביעת כרטיס חופשי-חודשי מוזל לסטודנטים.
בשנת 2007 הוביל את המאבק לפתיחת חופי הכנרת לציבור, להוצאת כלובי הדגים מאילת ולמניעת הבנייה על הרי ירושלים (מאז המאבק התחדש לאור יוזמת בנייה חדשה, הפעם שלא בהובלת מגמה ירוקה).
בין השנים 2008–2011 היה הארגון שותף במאבק להפסקת השאיבה של מעיין עין זהב בקריית שמונה, והזרמת מים לנחל. מי המעיין נתפסו עד אז על ידי חברת נביעות. בעקבות הזרמת מי המעיין לנחל שוקם הנחל הזורם בחלקו הגדול בפארק הזהב בעיר שהוא פארק טבע עירוני.
בשנת 2009 קיבל הארגון את אות הנשיא למתנדב על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, וגם את אות הגלובוס הירוק מטעם ארגון חיים וסביבה.[4]
בשנת 2010 הוצל חוף פלמחים מבניית כפר נופש שיחריב את החוף, ונקבע שיושאר כמו שהוא לרווחת הציבור ובעלי החיים.
בשנת 2011 הביא הארגון להכרזת חולות סמר כשמורת טבע, להפיכת תחנת הכוח הפחמית באשקלון למבוססת גז והיה שותף למחאה החברתית ובתוכה למחאה נגד וועדות הווד"לים.
בשנת 2012 הוביל להקמת קו ישיר משדרות לת"א והצטרף להובלת המאבק נגד הזיהום במפרץ חיפה.[5]
בשנים 2013–2016 הובילה מגמה ירוקה את המאבק במונופול הגז, שבשיאו הוציא עשרות אלפי מפגינים לרחובות, עורר דיון ארצי בנושא וחסך לציבור מאות מיליארדי שקלים בייצוא מיותר.
מגמה ירוקה זכתה במקום הראשון (ביחד עם ארגונים נוספים) בדירוג של 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2013 על השתתפותה במאבק הגז בישראל[6].
בשנת 2014 ייסד הארגון את מצעד האקלים הישראלי השנתי, אותו הוא מקיים מאז בכל שנה במספרים גדלים והולכים. בשנת 2020 השתתפו ביום האקלים מעל 20,000 איש.
באותה שנה גם עצר הארגון את קידוחי הנפט בעמק האלה.
בשנת 2015 הביא מאבק הארגון להוספת קווי אוטובוס המחברים את תחנת הרכבת באשדוד לעיר.
בשנת 2016 הוקם בית הספר לאקטיביזם אותו מפעיל הארגון גם היום, וקיבל את פרס הגלובוס הירוק יחד עם ארגוני הסביבה החיפאים על חלקו בקמפיין להבראת מפרץ חיפה מזיהום ותחלואה.
בשנת 2017 התקבלה ההחלטה על השבת כיכר דיזנגוף ת"א לצורתה המקורית, החלטה שביצועה הסתיים ב-2019 לרווחת התושבים והמבקרים בעיר. באותה שנה פונה מיכל האמוניה בחיפה לאחר מאבק ארוך שנים אליו היו שותפים גם ארגונים נוספים.
בשנת 2018 הוצלו הפיקוסים בשדרות ירושלים ביפו.
בשנת 2019 החל הארגון ללוות את השביתות הארציות של תנועת מחאת הנוער למען האקלים, ובהחלטה היסטורית של בג"ץ שהגישה מגמה ירוקה יחד עם אדם טבע ודין החליט ביהמ"ש שלא לאשר את הרחבת מפעלי בז"ן המזהמים בחיפה. על המאבק להבראת מפרץ חיפה זכתה באותה שנה מגמה ירוקה בפרס נחמה ריבלין לקיימות במעמד נשיא המדינה. באותה שנה השתתפה מגמה ירוקה בארגון מכתב הרבנים נגד שימוש בפלסטיק חד פעמי בחגים, הוחלט על הקמת שמורת הטבע הימית הגדולה בישראל והוקמה קואליציית התחבורה הציבורית.
הארגון נסקר על ידי ארגון הדירוג מידות וקיבל את תו מידות לאפקטיביות.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מגמה ירוקה
מגמה ירוקה, ברשת החברתית פייסבוק
מגמה ירוקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מגמה ירוקה, סרטונים בערוץ היוטיוב- מגמה ירוקה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- צפריר רינת, יש סטודנטים שמעדיפים לשכב מול טרקטורים במקום על הדשא בקמפוס, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2004
רותם שטרקמן, "אני רוצה גם רכבת קלה וגם עצים עתיקים, ואל תגידו שאי־אפשר את שניהם", באתר TheMarker, 17 ביוני 2022
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראיון עם סטודנטים במגמה ירוקה על פעילות הארגון, באתר לימודים בישראל (אתר), 2015
- ^ ריאיון עם מנכ"ל מגמה ירוקה, אתר אקטואלי, 05 בינואר 2012
- ^ מתוך אתר הארגון
- ^ 9 זוכים באות הגלובוס הירוק, באתר הידען, 2016
- ^ ליאור גוטמן, ארגוני סביבה דורשים צו מניעה נגד הרחבת בזן, באתר כלכליסט, 28 בנובמבר 2017
- ^ העתק הכתבה
- ^ באתר מידות(הקישור אינו פעיל)
