מזון מהיר

מגש מזון מהיר אופייני (בתמונה - של ברגר קינג): המבורגר בלחמנייה, טוגנים ומשקה קל

סניף רשת המזון המהיר ברגר קינג בווינה

מזון מהיר (באנגלית: Fast Food, פסט פוד, בספרדית: Comida rápida, קוֹמִידָה רָפִּידָה) הוא מזון המוכן להגשה זמן קצר לאחר שהוזמן, אם בשל טכניקת הכנה מהירה (למשל, משך טיגון קצר או הכנת כריך) ואם מכיוון שהוכן בכמויות גדולות ומראש ונשמר מחומם, או מחומם מיד לאחר ההזמנה.

אף על פי שכל מזון שזמן הכנתו קצר יכול להיחשב למזון מהיר, לרוב מושג זה מתייחס למזון באיכות נמוכה, שמרכיביו זולים וערכם הבריאותי נמוך, והוא מוגש לקונה באריזה לשימוש חד-פעמי המאפשרת לו לקחת את המזון בטייק אוויי (Take-away).

מסעדות רבות למזון מהיר הן חלק מרשת מסעדות דומות, כגון: מקדונלד'ס, ברגר קינג, בורגראנץ וכו', כאשר חלקן מופעלות בזכיינות. למסעדות אלו נשלחים חומרי גלם אחידים כפי שנבחרו על ידי הרשת, חלקם בייצור עצמי וחלקם נרכשים מיצרנים אחרים. קיימים גם דוכני מזון פשוטים וקטנים יותר המוכרים מזון מהיר, כגון מזנונים, או דוכנים המוכרים מאכלי רחוב.

היסטוריה

פינת מזון מהיר ברמת השרון, ובה מסעדות המבורגר, פיצה, שווארמה, פלאפל ועוד

מסעדות מזון מהיר הן ביטוי מודרני של תופעת דוכני הרחוב שקיימת למעשה מאז תחילת ההתיישבות העירונית וקיבלה ביטויים שונים בתרבויות שונות בעולם. השפעת הרגלי הצריכה על המזון המהיר עיצבה את תופעת המזון המהיר, בשונה מדוכני הרחוב, ברוח של רשתות שיווק ענקיות, מזון בעלות מינימלית ולעיתים גם באיכות ירודה.

ההיסטוריה של מזון מהיר בעידן המודרני בארצות הברית החלה ב-7 ביולי 1912, עם פתיחת מסעדת מזון מהיר בשם "אוטומט" בעיר ניו יורק. אוטומט הייתה קפיטריה בה הוצגו פריטי מזון ומשקה מאחורי חלונות זכוכית קטנים, אשר נפתחו לאחר שלשול מטבע לחריץ. מיד לאחר פתיחת החנות בניו יורק היא הפכה ללהיט וחנויות רבות בדגם דומה צצו בכל ארצות הברית. חנויות אלה נותרו פופולריות מאוד בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים. חברת אוטומט הטמיעה בציבור האמריקאי את רעיון המזון הנלקח לבית הלקוח (טייק אוויי) וסיסמתם הייתה: "פחות עבודה לאמא". רשת המזון המהיר השנייה בארצות הברית היא וייט קסל (White Castle) אשר פתחה חנות ראשונה בוויצ'יטה, קנזס, בשנת 1921 ומכרה המבורגרים ב-5 סנט. חברת וייט קסל איפשרה ללקוחותיה לראות לצפות בהכנת המזון במטבח. החברה אף חוררה חמישה חורים בכל קציצת בשר, כדי להגדיל את שטח הפנים וכך להאיץ את ההכנה. בעשרות השנים האחרונות צצו בארצות הברית מסעדות לממכר מזון מהיר כמעט מכל סוג, כולל פיצות ומזון מקסיקני.

מקדונלד'ס היא רשת המזון המהיר הגדולה בעולם ומוצריה הם המזוהים ביותר עם המושג "מזון מהיר". הרשת החלה לפעול בשנת 1940, תחילה כמסעדת ברביקיו ואחר כך התמקדה בממכר המבורגרים באריזת נייר, אותם הלקוח יכול לשאת עמו מחלון המכירה. ההתמקדות במספר מוצרי מזון מעטים איפשרה למקדונלד'ס להכין מזון מראש ולשרת את הלקוחות כמעט באופן מיידי, ללא צורך בהמתנה להכנת המזון. רשת מסעדות ונדי'ס אשר פתחה חנות ראשונה בשנת 1969 בעיר קולומבוס באוהיו, נחשבת לראשונה אשר פתחה חלון שירות לכלי רכב, בשנת 1975, כך שאין צורך להחנות את כלי הרכב כדי לרכוש מזון במסעדה. מקדונלד'ס העתיקה חידוש זה למסעדותיה החל משנת 1975.

עקב המודעות הגוברת להשפעת המזון על הבריאות, החלו בראשית המאה העשרים ואחת חלק מרשתות המזון המהיר לשלב בתפריטם פריטים שנחשבים בריאים יותר, לדוגמה: מאפים מקמח מלא, סלטים ופירות. כך לדוגמה, רשת המזון המהיר מקדונלד'ס החלה להציג על מוצריה את פירוט הערך התזונתי של המזון, ואף הוסיפה מוצרים לתפריטה.

ה"מהיר" במזון מהיר

מזנון של רשת "סאבוויי" עם דלפק הגשה ופינת ישיבה.

מסעדות מזון מהיר מגישות מזון שאותו ניתן לקנות וללכת. לעיתים קיים במסעדות כאלה שרות דרייב ת'רו המאפשר ללקוחות לקנות מזון מוכן לאכילה מתוך כלי רכבם. ברוב המסעדות קיימים גם מקומות ישיבה לאלה החפצים לאכול במקום.

מזון מהיר מוגש באופן המאפשר לסועד לאכול בידיים, ללא צורך בסכו"ם. מזון מהיר מוגש אף בתחנות דלק שבהן חנויות לנוחות הלקוחות. במרכולים גדולים קיים לעיתים דוכן למזון מהיר.

ערך תזונתי

כיוון שרעיון המזון המהיר תלוי במהירות ההגשה לסועד מרגע ההזמנה, הכנת מזון זה מדגישה את האחידות, העלות הנמוכה ומרכיבי מזון הנבחרים בזכות היותם מהירים להכנה ובעלי מראה וטעם טרי. כדי לעמוד בדרישות אלה יש צורך לעיתים קרובות ביישום ידע מתחום הנדסת המזון, שימוש בתוספי מזון שונים וטכניקות לעיבוד מזון המשנות את הרכבם של מרכיבי היסוד מצורתם המקורית ומשנה לעיתים את ערכם התזונתי.

סוגים של מזונות מהירים

נקניקייה בלחמנייה נמכרת בדוכן ממונע ברחוב באמסטרדם.

כיום יש ברחבי העולם סוגים שונים של מזון מהיר. מן הפופולריים ביותר בישראל: פיצה, המבורגר, בשרים על האש, פלאפל, שווארמה, סביח, גלידה וכריכים. גם משקאות חמים הם סוג של מזון מהיר. עם זאת, מסעדות מזון מהיר רבות אף מגישות מזונות "איטיים" יותר, כגון פירה תפוחי אדמה וסלטים.

בארצות אמריקה הדרומית נפוצה מנת סלצ'יפפה.

תגובות נגד

מסוף המאה ה-20 נמתחת ביקורת חריפה על רשתות מזון מהיר מצד ארגוני צרכנים וגורמים שונים. חלק מן הביקורות על איכות המזון ברשתות המזון המהיר הובילו לעליית תנועת המזון האיטי.

בשנת 2004 יצא הסרט התיעודי "לאכול בגדול" שהציג נזקים בריאותיים שנבעו מאכילה אך ורק ב"מקדונלד'ס". הסרט היה שובר קופות (במונחים של סרטי תעודה) ואף זכה בפרסים.

ראו גם

• רשימה של רשתות מזון מהיר
• מזון איטי

לקריאה נוספת

• אריק שלוסר, אומת המזון המהיר: על הצד האפל של הארוחה האמריקנית, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2007.

קישורים חיצוניים

• רפאל סיטון, פאסט גוּד, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2016