משה מקוצי
 | |
| שער חיבורו המרכזי ספר מצוות גדול ונציה ה'ש"ז | |
| לידה |
המאה ה-13 קוסי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-13 או המאה ה-14 |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
?–1274 |
| רבותיו |
יהודה החסיד, יהודה שירליאון |
| חיבוריו | ספר מצוות גדול |
  | |
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן למשפחת תלמידי חכמים (סבו מצד אמו היה רבנו חיים הכהן, מתלמידיו הגדולים של רבנו תם, וגם אביו היה מבעלי התוספות). בין רבותיו ניתן למנות את רבי יהודה מסירליאון. החיד"א בספרו "שם הגדולים" מונה גם את רבי יהודה החסיד, רבי שמשון משאנץ ורבנו ברוך בעל התרומה כרבותיו של רבי משה.
רבי משה פעל בעיר קוסי (אנ') שבחבל פיקרדי (בכתיב המסורתי: קוצי, בצרפתית: Coucy).
רבי משה היה רגיל לנדוד מעיר לעיר כדרשן ומטיף בקהילות היהודיות בערי צרפת השונות. החיד"א בספרו "שם הגדולים" מוסר בשם המהרש"ל מסורת שרבי משה היה מומחה בפתרון חלומות.
עקב התגלות שמיימית או חישוב קץ עבר רבי משה לספרד בשנת 1236, ארבע שנים לפני סיומו של האלף החמישי לבריאת העולם על פי המסורת היהודית, תקופה רוויה תקוות של ביאת המשיח והגעת הקץ. גם בספרד נדד בין הקהילות השונות והטיף להתחזקות בשמירת המצוות. דרשותיו בספרד היוו את הבסיס לספרו המפורסם ספר מצוות גדול. את המניע להעלאת דרשותיו על הכתב מייחס רבי משה לחלום שחלם ובו נצטווה לכתוב את ספר המצוות.
המצב הרוחני והדתי בקרב רבים מיהודי ספרד באותה העת היה בשפל המדרגה. מצוות כמו הנחת תפילין, ציצית ומזוזה לא קוימו בקרב חוגים רחבים. יהודים רבים לא נמנעו מצריכת זנות. המאבק כנגד תופעות אלה ואחרות בא לידי ביטוי בספרו סמ"ג. כמו כן דרש מיהודי ספרד לנהוג בהגינות ביחסיהם המסחריים עם לא יהודים. את הסמ"ג סיים רבי משה לכתוב בשנת 1250.
בשנת 1240 חזר לצרפת על מנת להשתתף במשפט פריז, שם גונן על התלמוד מפני האשמותיו של המומר ניקולס דונין.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד סמ"ג כתב רבי משה פירושי תוספות למסכת יומא, שיסודם ברבו רבי יהודה בן יצחק מסר לאון. תוספות אלו נדפסו לראשונה בשנת ה'תע"ד בדפוס אמסטרדם של התלמוד הבבלי בשם "תוספות ישנים"[1].
פירוש לתורה המיוחס ל'ר"מ מקוצי' מובא רבות בפירוש לתורה בשם 'מנחת יהודה' אשר כתב רבי יהודה בן עטר. באשר לפירוש זה נחלקו הדעות האם מדובר בפירושו של רבי משה מקוצי עצמו או חכם בעל שם זהה לשמו. החיד"א בספרו "שם הגדולים" טען שאין מדובר ברבי משה בעל הסמ"ג. את טענתו זאת ביסס על הבחנה שעושה בעל ספר מנחת יהודה עצמו בין דברי הסמ"ג לפירוש התורה של ר"מ מקוצי. לעומת זאת,ש"א פוזננסקי ופרופ' ישראל מ' תא-שמע, בין הפירוש לתורה שבשם ר"מ מקוצי לבין רבי משה בעל הסמ"ג.
ספר מצוות גדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול מהווה עיבוד של דרשותיו של רבי משה. הספר מחולק לשני חלקים: מצוות עשה ומצוות לא תעשה. הרמב"ם היווה מקור מרכזי עבור רבי משה בכותבו את ספרו. דברי הרמב"ם מצוטטים כמעט בכל עמוד מעמודי הספר אם כי לאו דווקא באזכור שמו של הרמב"ם לצדם. כמו כן מוזכרים בספר דברי חז"ל ודברי הראשונים מצרפת ואשכנז.
את חיבור ספרו תלה בציווי מן השמיים, כמו שכתב בהקדמת ספרו "ויהי כאשר הייתה סבה מן השמים שאסבב בארצות להוכיח גליות ישראל נתתי את פני לסדר בעל פה המצות, כל מצווה ומצוה כמאמרה יסודות המצוה ולא כל חילוקיה, למען לא אשגה בתוכחתה, ובכמה מקומות בקשו ממני לכתוב (יחוד) [יסוד] המצוה על פי הראיות ולעשות ממנו ספר, ואירא לעשות כן לעשות ספר תורה לרבים כי (בער) [נער] אנכי מאיש ולא בינת אדם לי. ובתחילת אלף הששי בא אלי עניין מראה בחלום קום עשה ספר תורה משני חלקים, ואתבונן על המראה והנה השני חלקים לכתוב ספר מצות עשה בחלק אחד, וספר מצות לא תעשה בחלק שני"[2].
סמ"ג היה נחשב כספר פסיקה מרכזי עד לפרסומו של השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו ע"פ הקדמתו לספרו בית יוסף. את מעמדו זה קיבל הספר הודות לתפוצה הרחבה לה זכה בקרב קהילות ישראל בימי הביניים. רבי יצחק מקורביל כתב קיצור של הספר בשם "ספר מצוות קטן" (סמ"ק). לספר נכתבו מספר פירושים. בין פרשני הספר היו רבי יוסף קולון, רבי אליהו מזרחי (הרא"ם), המהרש"ל ועוד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תש"מ, עמ' 465–479.
- יהודא גלינסקי, ר"מ מקוצי: כחסיד, דרשן ופולמוסן – היבטים מעולמו המחשבתי ופעילותו הציבורית, עבודת מוסמך בישיבה אוניברסיטה בניו יורק, תשנ"ג.
- י"ד גלינסקי, "ולהיות לפניך עבד נאמן כל הימים – פרק בהגותו הדתית של רבי משה מקוצי", דעת, 24 תשנ"ט, עמ' 13-31.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "משה בן יעקב מִקוּצִי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 303, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "משה מקוצי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1149-1145, באתר היברובוקס
- משה מקוצי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי משה מקוצי - הסמ"ג, הירחון "שיחות לנוער", שנה שלישית, גיליון מס' 11, אלול תשי"ט, המדור "גדולי ישראל", עמ' 10 (בהיברובוקס)
- "משה בן יעקב מקוצי (סמ"ג)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתב יד, ספר מצוות גדול, פריס, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ספר מצוות הגדול, ונציה, שנת רפ"ב, מתוך אוצר הספרים הלאומי של הספריה הלאומית
משה בן יעקב מקוצי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עורך: הרב אביגדור אריאלי, תוספות ישנים למסכת יומא, קובץ ראשונים על סדר עבודת יום הכיפורים, ירושלים: מכון לב שמח, 1993, עמ' 7
- ^ "קום עשה ספר תורה משני חלקים" לבירור כוונות רבי משה מקוצי בכתיבת הסמ"ג, יהודא גלינסקי, המעיין, תשרי תשנ"ה